רקע
שלמה טנאי
הַכֶּלֶב שֶׁאָהַב לִנְסֹעַ בִּמְכוֹנִית
איורים מאת: תרצה טנאי

 

א    🔗

קִיקִי הַכֶּלֶב הָיָה רָגִיל לִנְסֹעַ בִּמְכוֹנִית. יָתֵר עַל כֵּן: הוּא אָהַב מְאֹד לִנְסֹעַ בַּמְכוֹנִית. אָמְנָם, לוֹ עַצְמוֹ לֹא הָיְתָה מְכוֹנִית אֲבָל קִיקִי הָיָה הַכֶּלֶב שֶׁל גִדְעוֹן. גִדְעוֹן, אֲשֶׁר עָבַד בְּחֶבְרָה הַסּוֹלֶלֶת כְּבִישִׁים בַּנֶּגֶב, בַּגָּלִיל וְגַם בְּעִיר וּבְמוֹשָׁבָה, הָיָה יוֹצֵא לַעֲבוֹדָה בַּבֹּקֶר וְחוֹזֵר בָּעֶרֶב לְבֵיתוֹ, שֶׁבְּקִרְבַת הָעִיר, בִּמְכוֹנִית אֲשֶׁר הַחֶבְרָה נָתְנָה לוֹ לְצֹרֶךְ נְסִיעוֹתָיו.

קִיקִי הַכֶּלֶב אָהַב מְאֹד לִנְסֹעַ בַּמְכוֹנִית. יֵשׁ וְגִדְעוֹן הָיָה לוֹקֵחַ עִמוֹ אֶת קִיקִי לִנְסִיעָה קְצָרָה, לְבִקּוּר אֵצֶל קְרוֹבִים אוֹ מַכָּרִים, וְאַף לַעֲרִיכַת קְנִיּוֹת. פַּעַם זָכָה קִיקִי וְגִדְעוֹן לָקַח אוֹתוֹ אֶל הַנֶּגֶב, הַרְחֵק מִן הָעִיר.

קִיקִי שֶׁעָשָׂה אֶת הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה לַנֶגֶב הִתְרַגֵּל לִנְסִיעָה וְהִרְגִישׁ בָּאוֹטוֹ כְּדָג בַּמַּיִם אוֹ כְאָדָם בְּבֵיתוֹ. הוּא עַצְמוֹ, קִיקִי, הָיָה מַרְגִישׁ טוֹב בַּבַּיִת. הָיָה מִסְתּוֹבֵב מֵחֶדֶר לְחֶדֶר עַד שֶׁמִּתְעַיֵף וְקוֹפֵץ עַל הַכּוֹנָנִית שֶׁלְיַד הַחַלּוֹן וּמִסְתַּכֵּל הַחוּצָה. בָּרְחוֹב רָאָה אֶת הָאֲנָשִׁים, הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים, רָאָה יְלָדִים מְקַפְּצִים, מְשַׂחֲקִים בְּכַדּוּר, רָצִים. רָאָה מְכוֹנִיוֹת מְמַהֲרוֹת עַל

הַכְּבִישׁ. עַל כֵּן אֵין פֶּלֶא שֶׁקִּיקִי הָיָה מוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ גַם בַּעַד הַחַלּוֹן שֶׁל הַמְּכוֹנִית, בִּשְׁעַת נְסִיעָה.

קִיקִי אָהַב לְהִסְתַּכֵּל בָּאֲנָשִׁים וּבַבָּתִּים מִן הַחַלּוֹן שֶׁל הַמְּכוֹנִית. הוּא הָיָה יוֹשֵׁב עַל מוֹשַׁב הָעוֹר וּמַשְׁעִין אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיוֹת עַל הַחַלּון, רֹאשׁו הָיָה מִחוּץ לַמְכוֹנִית וְרוּחַ חֲזָקָה הָיְתָה מַכָּה בְּפָנָיו. אֲבָל קִיקִי אָהַב אֶה הָרוּחַ הַחֲזָקָה וְאֶת הָאֲנָשִׁים וְהַיְלָדִים, הָעֵצִים וְהַבָּתִּים, שֶׁחָלְפוּ עַל פָּנָיו בִּמְהִירוּת רַבָּה בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה. כְּבָקִי וְרָגִיל בִּנְסִיעָה לֹא נִסְתַּחְרֵר ראשׁוֹ וְלֹא נִצְבְּטָה קֵבָתוֹ בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה. לְהֵפֶךְ: בְּעִנְיָן רַב

וּבְעֵרָנוּת עָקַב אַחֲרֵי הַנַּעֲשֶׂה בָּרְחוֹב, שֶׁחָלַף לְנֶגֶד עֵינָיו.

 

ב    🔗

גִדְעוֹן יָדַע לִנְהֹג הֵיטֵב בַּמְּכוֹנִית, וְקִיקִי אָהַב לְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁעַת הַנְסִיעָה לֹא רַק דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן אֶלָא גַּם בְּגִדְעוֹן. גִדְעוֹן יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה, בְּיָדוֹ הַשְׂמָאלִית הָיָה מַחֲזִיק תָּמִיד בַּהֶגֶה וּבְיָדוֹ הַיְמָנִית הָיָה מֵזִיז מַקֵּל וּבְרֹאשׁוֹ כַּדוּר. בְּשָׁעָה שֶׁמְּזִיזִים מַקֵל זֶה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הַמְּכוֹנִית נוֹסַעַת יוֹתֵר מַהֵר. וּבְשָׁעָה שֶׁמַּחֲזִירִים אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ מְאִטָּה הַמְּכוֹנִית אֶת נְסִיעָתָהּ. רַגְלָיו שֶׁל

גִּדְעוֹן נָחוּ עַל הַדְּוָשׁוֹת, הֲלֹא הֵן שְׁתֵּי כַפּוֹת־בַּרְזֶל, עַל קַרְקָעִית הַמְּכוֹנִית. אִם לוֹחֲצִים עַל הָאַחַת ־ נֶעֱצֶרֶת הַמְּכוֹנִית מִיָּד. אם לוֹחֲצִים עַל הַשְּׁנִיָּה – מְמַהֶרֶת הַמְּכוֹנִית בְּדַרְכָּהּ. וְהַנֶּהָג יוֹדֵעַ מָתַי לִלְחֹץ עַל כַּף אַחַת וּמָתַי עַל הַשְּׁנִיָּה וּמָתַי לְהָזִיז אֶת הַמָּקֵּל עִם הַכַּדוּר וְרַק כְּשֶׁעוֹשִׂים כָּל דָּבָר בִּזְמַנוֹ – נוֹסַעַת הַמְּכוֹנִית וְנֶעֱצֶרֶת.

1.jpg

קִיקִי אָהַב לְהִסְתַּכֵּל בְּגִדְעוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַפְעִיל אֶת הַמְּכוֹנִית בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו. וְלִפְעָמִים, מֻתָּר לִי לְגַלּוֹת זֹאת, הָיָה קִיקִי מְקַנֵּא בְּגִדְעוֹן, וְחוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ שֶׁגַּם הוּא הָיָה רוֹצֶה לִנְהֹג בַּמְּכוֹנִית הַמְּהִירָה. וְעוֹד אֲגַלֶּה: קִיקִי הָיָה בָטוּחַ, כִּי יוּכַל לִנְהֹג בַּמְּכוֹנִית כְּמוֹ גִּדְעוֹן.

 

ג    🔗

יוֹם אֶחָד לָקַח גִּדְעוֹן אֶת קִיקִי לַגָּלִיל. הַחֶבְרָה סָלְלָה כְבִישׁ עַל הַגְּבוּל בַּגָלִיל וְגִדְעוֹן עָזַר בִּסְלִילַת כְּבִישׁ זֶה. לִפְנוֹת עֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁחָזְרוּ מִן הַנְסִיעָה, אָמַר גִּדְעוֹן לְקִיקִי:

– עָלַי עוֹד לָגֶשֶׁת לַמִּשְׂרָד, יֵשׁ לִי יְשִׁיבָה. אָבִיא אוֹתָךְ הַבַּיְתָה וְאֵלֵךְ לַיְשִׁיבָה.

קִיקִי לֹא הֵשִׁיב וְלֹא הֵגִיב עַל דִּבְרֵי גִּדְעוֹן וְלוּ בִּנְבִיחָה קַלָּה. בְּשָׁעָה שֶׁהִגִיעוּ אֶל הַבַּיִת וְנֶעֶצְרוּ לְיַד שַׁעַר הַכְּנִיסָה, יָצָא גִּדְעוֹן, פָּתַח לְקִיקִי אֶת הַדֶּלֶת, כְּדַרְכּוֹ, וְאָמַר:

– בְּבַקָּשָׁה, אֲדוֹנִי. הַטִּיוּל נִגְמָר. נָא לַעֲלוֹת הַבַּיְתָה.

אֲבָל קִיקִי לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. גִּדְעוֹן פָּנָה אֵלָיו שֵׁנִית וְאָמַר:

– הַאִם אוּכַל לְבַקֵּשׁ מֵאֲדוֹנִי לָצֵאת מִן הַמְּכוֹנִית וְלַעֲלוֹת הַבַּיְתָה?

קִיקִי שָׁתַק וְלֹא זָז.

– שְׁמַע, קִיקִי חֲבִיבִי – הוֹסִיף גִּדְעוֹן וְאָמַר, וְהַפַּעַם בְּכַעַס קַל, – אוּלַי תּוֹצִיא כְבָר אֶת זְנָבְךָ מִן הַמְּכוֹנִית וְתַעֲלֶה אוֹתוֹ הַבָּיְתָה?

מִשְׁרָאָה שֶׁקִיקִי אֵינוֹ זָז אָמַר: – אֵין לִי הַיּוֹם זְמַן אֵלֶיךָ. תִּשָׁאֵר בַּמְכוֹנִית. עָלַי לְמַהֵר לַיְשִׁיבָה. וְהוּא קָפַץ לְרֶגַע הַבַּיְתָה לוֹמַר שָׁלוֹם לְאִשְׁתּוֹ וְלִילָדָיו. אַךְ נֶעֶלַם גִּדְעוֹן בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת וְקִיקִי יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה. עָלַי לִפְעֹל בִּמְהִירוּת, אָמַר לְעַצְמוֹ, כִּי גִּדְעוֹן יַחֲזֹר עוֹד מְעַט וְאִם יִתְפֹּס אוֹתִי לְיַד הַהֶגֶה אוֹי לִי וְאוֹי לְעַצְמוֹתַי.

2.jpg

קִיקִי הִתְחִיל לִלְחֹץ עַל כָּל הַכַּפְתּוֹרִים שֶׁל הַמְּכוֹנִית, אַחַר כָּךְ נִסָּה לְהָזִיז אֶת הַמַּקֵּל עִם הַכַּדּוּר. הִתְחִיל לִלְחֹץ בְּרַגְלָיו עַל כַּפּוֹת־הַבַּרְזֶל. הַמְּכוֹנִית שָׁקְטָה וְלֹא זָזָה, שׁוּב נִסָּה, וּבְחִפָּזוֹן רַב, לִלְחֹץ פֹּה וְשָׁם וְהִנֵּה – הַמְּכוֹנִית הִתְחִילָה לִרְעֹד. קִיקִי נִבְהַל. קִיקִי שָׁמַח. שׁוּב הֵזִיז אֶת הַמַּקֵּל לָחַץ עַל כַּף שֶׁל בַּרְזֶל וּפִתְאֹם, מִבְּלִי שֶׁצִּפָּה כְלָל, זָזָה הַמְּכוֹנִית מִמְּקוֹמָהּ בְּכֹחַ רַב וּבִמְהִירוּת.

קִיקִי נָהַג בַּמְּכוֹנִית שֶׁל גִּדְעוֹן. הַמְּכוֹנִית רָצָה עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ בִּמְהִירוּת רַבָּה.

 

ד    🔗

קִיקִי לֹא יָדַע לִנְהֹג בַּמְּכוֹנִית, רַק בְּמִקְרֶה הִצְלִיחַ לַהֲזִיזָהּ מִן הַמָּקוֹם. הַמְּכוֹנִית נָסְעָה בִּמְהִירוּת רַבָּה מְאֹד וְקִיקִי לֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁתִּסַּע יוֹתֵר לְאַט. רֵאשִׁית לָחַץ עַל כַּפְתּוֹר שָׁחוֹר שֶׁבְּמֶרְכַּז הַהֶגֶה וְנִשְׁמַע צִפְצוּף חָזָק. קִיקִי נִבְהַל מְאֹד וְיוֹתֵר מִמֶּנּוּ נִבְהֲלוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּרְחוֹב, שֶׁקָפְצוּ הַצִּדָּה מִפְּנֵי הַמְּכוֹנִית הַמְהִירָה וְהַבִּלְתִּי זְהִירָה. בְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּכְּלוּ הָאֲנָשִׁים בַּמְּכוֹנִית וְרָאוּ שֶׁכֶּלֶב נוֹהֵג בָּהּ אָחֲזָה אוֹתָם חֲרָדָה גְדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר. כֶּלֶב נוֹהֵג בִּמְכוֹנִית?! כֻּלָּם הִבִּיטוּ אַחֲרֵי הַמְּכוֹנִית, שֶׁנֶעֶלְמָה בִּמְהִירוּת בְּמַעֲלֶה הָרְחוֹב. וְקִיקִי לֹא נָח עַל מוֹשָׁבוֹ. הוּא לָחַץ עַל כַּף בַּרְזֶל אַחַת, הֵזִיז אֶת הַמַּקֵל, שׁוּב לָחַץ, שׁוּב הֵזִיז, לָחַץ עַל הַצַּפְצָפָה. הוּא נִבְהַל וְכָל הָרְחוֹב הָיָה מְבֹהָל.

3.jpg

בְּשָׁעָה שֶׁחָלְפָה הַמְּכוֹנִית שֶׁל קִיקִי, הַנִּפְחָד וְהָרוֹעֵד, לְיַד שׁוֹטֵר תְּנוּעָה. כִּמְעָט שֶׁהִתְעַלֵּף הַשׁוֹטֵר. מִיָּמָיו לֹא רָאָה כֶּלֶב נוֹהֵג בִּמְכוֹנִית. כְּשֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ מִהֵר וְעָצַר מְכוֹנִית טֶקְסִי וּבִקֵּשׁ מִן הַנֶּהָג לִנְסֹעַ בְּעִקְבוֹת הַמְּכוֹנִית שֶׁל קִיקִי. “עָלַי לַעֲצֹר מְכוֹנִית זוֹ, הַכֶּלֶב יָכוֹל לִגְרֹם לְאָסוֹן,” הִרְהֵר הַשׁוֹטֵר.

הַמּוֹנִית נָסְעָה בְּעִקְבוֹת קִיקִי וְרַק בְּקשִׁי הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ. הַשׁוֹטֵר צָעַק אֶל קִיקִי:

– עֲמֹד! נְסִיעָתְךָ מְסֻכֶּנֶת! כִּמְעַט שֶׁדָּרַסְתָּ אֲנָשִׁים בָּרְחוֹב!

קִיקִי שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַשׁוֹטֵר אֲבָל לֹא יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת בַּקָשָׁתוֹ. הוּא אֲפִלוּ פָּחַד לְהַבִּיט עָלָיו. הַמְּכוֹנִית נָסְעָה וְנָסְעָה וְהוּא הֶחֱזִיק בַּהֶגֶה וְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹא לִפְגֹּעַ בִּמְכוֹנִיּוֹת וּבַאֲנָשִׁים. וְזֶה הַכֹּל. יוֹתֵר לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר.

4.jpg

– עֲמֹד! ־ חָזַר וְצָעַק הַשׁוֹטֵר. אַךְ לְפֶתַע הָבִין שֶׁקִּיקִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִנְהֹג וְכִי עָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלֹא יֵעָשֶׂה: הוּא נָהַג בַּמְּכוֹנִית בְּשָׁעָה שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִנְהֹג.

כָּךְ נָסְעוּ וְנָסְעוּ שְׁתֵּי הַמְּכוֹנִיוֹת וְרַק כַּעֲבֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה הֵאֵטָה פִתְאֹם הַמְּכוֹנִית שֶׁל קִיקִי נְסִיעָתָהּ. אֵיךְ הִיא נֶעֶצְרָה? פָּשׁוּט מְאֹד: מְלַאי הַבֶּנְזִין בַּמֵּיכָל אָזַל וּבְלִי בֶּנְזִין אֵין מְכוֹנִית יְכוֹלָה לִנְסֹעַ.

 

ה    🔗

גְדְעוֹן שֶׁחָזַר כַּעֲבֹר כַּמָּה רְגָעִים לֹא מָצָא אֶת הַמְּכוֹנִית בִּמְקוֹמָהּ. “לְאָן נֶעֶלְמָה הַמְּכוֹנִית שֶׁלִי” הִרְהֵר בְּלִבּוֹ, וּפָנָיו נִתְכַּסּוּ עַנְנֵי דְאָגָה. עָלַי לְהוֹדִיעַ מִיָּד לַמִּשְׁטָרָה שֶׁהַמְּכוֹנִית שֶׁלִּי נֶעֶלְמָה וְקִיקִי בְּתוֹכָהּ. הוּא מִהֵר לַטֶּלֶפוֹן וְצִלְצֵל לַמִּשְׁטָרָה. הַשׁוֹטֵר הוֹרָה לְגִדְעוֹן לַחֲזֹר וּלְצַלְצֵל מְאֻחָר יוֹתֵר וְאִם בֵּינָתַיִם יְקַבֵּל יְדִיעָה כָּלְשֶׁהִי עַל הַמְּכוֹנִית הָאֲבוּדָה, יוֹדִיעַ לוֹ. גִּדְעוֹן מִהֵר לַיְשִׁיבָה וּבְסוֹף הַיְשִׁיבָה צִלְצֵל שׁוּב לַמִּשְׁטָרָה וְשָׁאַל עַל הַמְּכוֹנִית. הַשׁוֹטֵר אָמַר לוֹ:

– הַמְּכוֹנִית שֶׁלָּךְ? כֵּן, מָצָאנוּ אוֹתָהּ. הִיא כָאן. וְיֵשׁ כָּאן יָדִיד טוֹב שֶׁלְּךָ. אוּלַי רוֹצֶה אַתָּה לְהַחֲלִיף עִמּוֹ מִלִּים אֲחָדוֹת?

– כֵּן, – אָמַר גִּדְעוֹן. בְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׁמַע נְבִיחוֹת אֲחָדוֹת בְּתוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת הַטֶּלֶפוֹן. הוּא הִכִּיר אֶת קוֹלוֹ שֶׁל קִיקִי.

– מַה קָּרָה, קִיקִי? אֵיפֹה הָיִיתָ? – שָׁאַל גִּדְעוֹן אֶת קִיקִי, שֶׁהֵשִׁיב לוֹ שׁוּב בִּנְבִיחוֹת קַלּוֹת. הַשּׁוֹטֵר לָקַח אֶת הַשְׁפוֹפֶרֶת מִפִּיו שֶׁל קִיקִי וְאָמַר:

– הַכֶּלֶב שֶׁלְךָ רָאוּי לְמַתָּנָה. הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִנְהֹג וְהוּא נָהַג בַּמְּכוֹנִית, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: לֹא פָגַע לֹא בִמְכוֹנִית וְלֹא בְאָדָם בָּרְחוֹב.

גִּדְעוֹן לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו. הוּא חָשַׁב, כִּי גָנְבוּ אֶת הַמְּכוֹנִית וְלֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ, כִּי קִיקִי עַצְמוֹ הוּא שֶׁנָּהַג בָּהּ. אִם כֵּן, קִיקִי סֵרֵב לָצֵאת מִן הַמְּכוֹנִית כִּי רָצָה לִנְהֹג בְּעַצְמוֹ, לִנְסֹעַ קְצָת לְטַיֵּל.

אֵיזֶה כֶּלֶב חָצוּף… אֲבָל חָמוּד, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְחִיֵּךְ, שָׂמֵחַ שֶׁמִּקְרֶה זֶה נִגְמַר בְּכִי טוֹב.

וּמֵאָז אֵין גִּדְעוֹן מַשְׁאִיר אֶת קִיקִי לְעוֹלָם לְבַדּוֹ בְּתוֹךְ הַמְּכוֹנִית, וְסוֹד אֲגַלֶה לָכֶם: קִיקִי עַצְמוֹ אֵינוֹ מְקַנֵּא עוֹד בְּגִדְעוֹן וְאֵינוֹ רוֹצֶה עוֹד לִנְהֹג בְּעַצְמוֹ בַּמְּכוֹנִית. הוּא נִזְכָּר תָּמִיד בְּרִגְעֵי הַפַּחַד וְהַבֶּהָלָה בְּתוֹךְ הַמְּכוֹנִית הַנּוֹסַעַת בִּמְהִירוּת, וְלוֹ אֵין שְׁלִיטָה עָלֶיהָ. אוּלַי, כְּשֶׁיִגְדַּל, יִלְמַד לִנְהֹג וְיִנְהַג בַּמְכוֹנִית.

וּבֵינָתַיִם – בֵּינָתַיִם אוֹהֵב קִיקִי לִנְסֹעַ בִּמְכוֹנִית אֲשֶׁר גִּדְעוֹן נוֹהֵג בָּהּ וּלְהִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן אֶל הָרְחוֹב. הוּא אוֹהֵב אֶת הָרוּחַ הַחֲזָקָה הַנוֹשֶׁבֶת בְּפָנָיו בִּשְׁעַת הַנְסִיעָה.

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות