א

קִיקִי הַכֶּלֶב הָיָה רָגִיל לִנְסֹעַ בִּמְכוֹנִית. יָתֵר עַל כֵּן: הוּא אָהַב מְאֹד לִנְסֹעַ בַּמְכוֹנִית. אָמְנָם, לוֹ עַצְמוֹ לֹא הָיְתָה מְכוֹנִית אֲבָל קִיקִי הָיָה הַכֶּלֶב שֶׁל גִדְעוֹן. גִדְעוֹן, אֲשֶׁר עָבַד בְּחֶבְרָה הַסּוֹלֶלֶת כְּבִישִׁים בַּנֶּגֶב, בַּגָּלִיל וְגַם בְּעִיר וּבְמוֹשָׁבָה, הָיָה יוֹצֵא לַעֲבוֹדָה בַּבֹּקֶר וְחוֹזֵר בָּעֶרֶב לְבֵיתוֹ, שֶׁבְּקִרְבַת הָעִיר, בִּמְכוֹנִית אֲשֶׁר הַחֶבְרָה נָתְנָה לוֹ לְצֹרֶךְ נְסִיעוֹתָיו.

קִיקִי הַכֶּלֶב אָהַב מְאֹד לִנְסֹעַ בַּמְכוֹנִית. יֵשׁ וְגִדְעוֹן הָיָה לוֹקֵחַ עִמוֹ אֶת קִיקִי לִנְסִיעָה קְצָרָה, לְבִקּוּר אֵצֶל קְרוֹבִים אוֹ מַכָּרִים, וְאַף לַעֲרִיכַת קְנִיּוֹת. פַּעַם זָכָה קִיקִי וְגִדְעוֹן לָקַח אוֹתוֹ אֶל הַנֶּגֶב, הַרְחֵק מִן הָעִיר.

קִיקִי שֶׁעָשָׂה אֶת הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה לַנֶגֶב הִתְרַגֵּל לִנְסִיעָה וְהִרְגִישׁ בָּאוֹטוֹ כְּדָג בַּמַּיִם אוֹ כְאָדָם בְּבֵיתוֹ. הוּא עַצְמוֹ, קִיקִי, הָיָה מַרְגִישׁ טוֹב בַּבַּיִת. הָיָה מִסְתּוֹבֵב מֵחֶדֶר לְחֶדֶר עַד שֶׁמִּתְעַיֵף וְקוֹפֵץ עַל הַכּוֹנָנִית שֶׁלְיַד הַחַלּוֹן וּמִסְתַּכֵּל הַחוּצָה. בָּרְחוֹב רָאָה אֶת הָאֲנָשִׁים, הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים, רָאָה יְלָדִים מְקַפְּצִים, מְשַׂחֲקִים בְּכַדּוּר, רָצִים. רָאָה מְכוֹנִיוֹת מְמַהֲרוֹת עַל

הַכְּבִישׁ. עַל כֵּן אֵין פֶּלֶא שֶׁקִּיקִי הָיָה מוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ גַם בַּעַד הַחַלּוֹן שֶׁל הַמְּכוֹנִית, בִּשְׁעַת נְסִיעָה.

קִיקִי אָהַב לְהִסְתַּכֵּל בָּאֲנָשִׁים וּבַבָּתִּים מִן הַחַלּוֹן שֶׁל הַמְּכוֹנִית. הוּא הָיָה יוֹשֵׁב עַל מוֹשַׁב הָעוֹר וּמַשְׁעִין אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיוֹת עַל הַחַלּון, רֹאשׁו הָיָה מִחוּץ לַמְכוֹנִית וְרוּחַ חֲזָקָה הָיְתָה מַכָּה בְּפָנָיו. אֲבָל קִיקִי אָהַב אֶה הָרוּחַ הַחֲזָקָה וְאֶת הָאֲנָשִׁים וְהַיְלָדִים, הָעֵצִים וְהַבָּתִּים, שֶׁחָלְפוּ עַל פָּנָיו בִּמְהִירוּת רַבָּה בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה. כְּבָקִי וְרָגִיל בִּנְסִיעָה לֹא נִסְתַּחְרֵר ראשׁוֹ וְלֹא נִצְבְּטָה קֵבָתוֹ בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה. לְהֵפֶךְ: בְּעִנְיָן רַב

וּבְעֵרָנוּת עָקַב אַחֲרֵי הַנַּעֲשֶׂה בָּרְחוֹב, שֶׁחָלַף לְנֶגֶד עֵינָיו.

ב

גִדְעוֹן יָדַע לִנְהֹג הֵיטֵב בַּמְּכוֹנִית, וְקִיקִי אָהַב לְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁעַת הַנְסִיעָה לֹא רַק דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן אֶלָא גַּם בְּגִדְעוֹן. גִדְעוֹן יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה, בְּיָדוֹ הַשְׂמָאלִית הָיָה מַחֲזִיק תָּמִיד בַּהֶגֶה וּבְיָדוֹ הַיְמָנִית הָיָה מֵזִיז מַקֵּל וּבְרֹאשׁוֹ כַּדוּר. בְּשָׁעָה שֶׁמְּזִיזִים מַקֵל זֶה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הַמְּכוֹנִית נוֹסַעַת יוֹתֵר מַהֵר. וּבְשָׁעָה שֶׁמַּחֲזִירִים אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ מְאִטָּה הַמְּכוֹנִית אֶת נְסִיעָתָהּ. רַגְלָיו שֶׁל

גִּדְעוֹן נָחוּ עַל הַדְּוָשׁוֹת, הֲלֹא הֵן שְׁתֵּי כַפּוֹת־בַּרְזֶל, עַל קַרְקָעִית הַמְּכוֹנִית. אִם לוֹחֲצִים עַל הָאַחַת ־ נֶעֱצֶרֶת הַמְּכוֹנִית מִיָּד. אם לוֹחֲצִים עַל הַשְּׁנִיָּה – מְמַהֶרֶת הַמְּכוֹנִית בְּדַרְכָּהּ. וְהַנֶּהָג יוֹדֵעַ מָתַי לִלְחֹץ עַל כַּף אַחַת וּמָתַי עַל הַשְּׁנִיָּה וּמָתַי לְהָזִיז אֶת הַמָּקֵּל עִם הַכַּדוּר וְרַק כְּשֶׁעוֹשִׂים כָּל דָּבָר בִּזְמַנוֹ – נוֹסַעַת הַמְּכוֹנִית וְנֶעֱצֶרֶת.

קִיקִי אָהַב לְהִסְתַּכֵּל בְּגִדְעוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַפְעִיל אֶת הַמְּכוֹנִית בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו. וְלִפְעָמִים, מֻתָּר לִי לְגַלּוֹת זֹאת, הָיָה קִיקִי מְקַנֵּא בְּגִדְעוֹן, וְחוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ שֶׁגַּם הוּא הָיָה רוֹצֶה לִנְהֹג בַּמְּכוֹנִית הַמְּהִירָה. וְעוֹד אֲגַלֶּה: קִיקִי הָיָה בָטוּחַ, כִּי יוּכַל לִנְהֹג בַּמְּכוֹנִית כְּמוֹ גִּדְעוֹן.

ג

יוֹם אֶחָד לָקַח גִּדְעוֹן אֶת קִיקִי לַגָּלִיל. הַחֶבְרָה סָלְלָה כְבִישׁ עַל הַגְּבוּל בַּגָלִיל וְגִדְעוֹן עָזַר בִּסְלִילַת כְּבִישׁ זֶה. לִפְנוֹת עֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁחָזְרוּ מִן הַנְסִיעָה, אָמַר גִּדְעוֹן לְקִיקִי:

– עָלַי עוֹד לָגֶשֶׁת לַמִּשְׂרָד, יֵשׁ לִי יְשִׁיבָה. אָבִיא אוֹתָךְ הַבַּיְתָה וְאֵלֵךְ לַיְשִׁיבָה.

קִיקִי לֹא הֵשִׁיב וְלֹא הֵגִיב עַל דִּבְרֵי גִּדְעוֹן וְלוּ בִּנְבִיחָה קַלָּה. בְּשָׁעָה שֶׁהִגִיעוּ אֶל הַבַּיִת וְנֶעֶצְרוּ לְיַד שַׁעַר הַכְּנִיסָה, יָצָא גִּדְעוֹן, פָּתַח לְקִיקִי אֶת הַדֶּלֶת, כְּדַרְכּוֹ, וְאָמַר:

– בְּבַקָּשָׁה, אֲדוֹנִי. הַטִּיוּל נִגְמָר. נָא לַעֲלוֹת הַבַּיְתָה.

אֲבָל קִיקִי לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. גִּדְעוֹן פָּנָה אֵלָיו שֵׁנִית וְאָמַר:

– הַאִם אוּכַל לְבַקֵּשׁ מֵאֲדוֹנִי לָצֵאת מִן הַמְּכוֹנִית וְלַעֲלוֹת הַבַּיְתָה?

קִיקִי שָׁתַק וְלֹא זָז.

– שְׁמַע, קִיקִי חֲבִיבִי – הוֹסִיף גִּדְעוֹן וְאָמַר, וְהַפַּעַם בְּכַעַס קַל, – אוּלַי תּוֹצִיא כְבָר אֶת זְנָבְךָ מִן הַמְּכוֹנִית וְתַעֲלֶה אוֹתוֹ הַבָּיְתָה?

מִשְׁרָאָה שֶׁקִיקִי אֵינוֹ זָז אָמַר: – אֵין לִי הַיּוֹם זְמַן אֵלֶיךָ. תִּשָׁאֵר בַּמְכוֹנִית. עָלַי לְמַהֵר לַיְשִׁיבָה. וְהוּא קָפַץ לְרֶגַע הַבַּיְתָה לוֹמַר שָׁלוֹם לְאִשְׁתּוֹ וְלִילָדָיו. אַךְ נֶעֶלַם גִּדְעוֹן בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת וְקִיקִי יָשַׁב לְיַד הַהֶגֶה. עָלַי לִפְעֹל בִּמְהִירוּת, אָמַר לְעַצְמוֹ, כִּי גִּדְעוֹן יַחֲזֹר עוֹד מְעַט וְאִם יִתְפֹּס אוֹתִי לְיַד הַהֶגֶה אוֹי לִי וְאוֹי לְעַצְמוֹתַי.

קִיקִי הִתְחִיל לִלְחֹץ עַל כָּל הַכַּפְתּוֹרִים שֶׁל הַמְּכוֹנִית, אַחַר כָּךְ נִסָּה לְהָזִיז אֶת הַמַּקֵּל עִם הַכַּדּוּר. הִתְחִיל לִלְחֹץ בְּרַגְלָיו עַל כַּפּוֹת־הַבַּרְזֶל. הַמְּכוֹנִית שָׁקְטָה וְלֹא זָזָה, שׁוּב נִסָּה, וּבְחִפָּזוֹן רַב, לִלְחֹץ פֹּה וְשָׁם וְהִנֵּה – הַמְּכוֹנִית הִתְחִילָה לִרְעֹד. קִיקִי נִבְהַל. קִיקִי שָׁמַח. שׁוּב הֵזִיז אֶת הַמַּקֵּל לָחַץ עַל כַּף שֶׁל בַּרְזֶל וּפִתְאֹם, מִבְּלִי שֶׁצִּפָּה כְלָל, זָזָה הַמְּכוֹנִית מִמְּקוֹמָהּ בְּכֹחַ רַב וּבִמְהִירוּת.

קִיקִי נָהַג בַּמְּכוֹנִית שֶׁל גִּדְעוֹן. הַמְּכוֹנִית רָצָה עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ בִּמְהִירוּת רַבָּה.

ד

קִיקִי לֹא יָדַע לִנְהֹג בַּמְּכוֹנִית, רַק בְּמִקְרֶה הִצְלִיחַ לַהֲזִיזָהּ מִן הַמָּקוֹם. הַמְּכוֹנִית נָסְעָה בִּמְהִירוּת רַבָּה מְאֹד וְקִיקִי לֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁתִּסַּע יוֹתֵר לְאַט. רֵאשִׁית לָחַץ עַל כַּפְתּוֹר שָׁחוֹר שֶׁבְּמֶרְכַּז הַהֶגֶה וְנִשְׁמַע צִפְצוּף חָזָק. קִיקִי נִבְהַל מְאֹד וְיוֹתֵר מִמֶּנּוּ נִבְהֲלוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּרְחוֹב, שֶׁקָפְצוּ הַצִּדָּה מִפְּנֵי הַמְּכוֹנִית הַמְהִירָה וְהַבִּלְתִּי זְהִירָה. בְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּכְּלוּ הָאֲנָשִׁים בַּמְּכוֹנִית וְרָאוּ שֶׁכֶּלֶב נוֹהֵג בָּהּ אָחֲזָה אוֹתָם חֲרָדָה גְדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר. כֶּלֶב נוֹהֵג בִּמְכוֹנִית?! כֻּלָּם הִבִּיטוּ אַחֲרֵי הַמְּכוֹנִית, שֶׁנֶעֶלְמָה בִּמְהִירוּת בְּמַעֲלֶה הָרְחוֹב. וְקִיקִי לֹא נָח עַל מוֹשָׁבוֹ. הוּא לָחַץ עַל כַּף בַּרְזֶל אַחַת, הֵזִיז אֶת הַמַּקֵל, שׁוּב לָחַץ, שׁוּב הֵזִיז, לָחַץ עַל הַצַּפְצָפָה. הוּא נִבְהַל וְכָל הָרְחוֹב הָיָה מְבֹהָל.

בְּשָׁעָה שֶׁחָלְפָה הַמְּכוֹנִית שֶׁל קִיקִי, הַנִּפְחָד וְהָרוֹעֵד, לְיַד שׁוֹטֵר תְּנוּעָה. כִּמְעָט שֶׁהִתְעַלֵּף הַשׁוֹטֵר. מִיָּמָיו לֹא רָאָה כֶּלֶב נוֹהֵג בִּמְכוֹנִית. כְּשֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ מִהֵר וְעָצַר מְכוֹנִית טֶקְסִי וּבִקֵּשׁ מִן הַנֶּהָג לִנְסֹעַ בְּעִקְבוֹת הַמְּכוֹנִית שֶׁל קִיקִי. “עָלַי לַעֲצֹר מְכוֹנִית זוֹ, הַכֶּלֶב יָכוֹל לִגְרֹם לְאָסוֹן,” הִרְהֵר הַשׁוֹטֵר.

הַמּוֹנִית נָסְעָה בְּעִקְבוֹת קִיקִי וְרַק בְּקשִׁי הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ. הַשׁוֹטֵר צָעַק אֶל קִיקִי:

– עֲמֹד! נְסִיעָתְךָ מְסֻכֶּנֶת! כִּמְעַט שֶׁדָּרַסְתָּ אֲנָשִׁים בָּרְחוֹב!

קִיקִי שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַשׁוֹטֵר אֲבָל לֹא יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת בַּקָשָׁתוֹ. הוּא אֲפִלוּ פָּחַד לְהַבִּיט עָלָיו. הַמְּכוֹנִית נָסְעָה וְנָסְעָה וְהוּא הֶחֱזִיק בַּהֶגֶה וְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹא לִפְגֹּעַ בִּמְכוֹנִיּוֹת וּבַאֲנָשִׁים. וְזֶה הַכֹּל. יוֹתֵר לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר.

– עֲמֹד! ־ חָזַר וְצָעַק הַשׁוֹטֵר. אַךְ לְפֶתַע הָבִין שֶׁקִּיקִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִנְהֹג וְכִי עָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלֹא יֵעָשֶׂה: הוּא נָהַג בַּמְּכוֹנִית בְּשָׁעָה שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִנְהֹג.

כָּךְ נָסְעוּ וְנָסְעוּ שְׁתֵּי הַמְּכוֹנִיוֹת וְרַק כַּעֲבֹר שָׁעָה אֲרֻכָּה הֵאֵטָה פִתְאֹם הַמְּכוֹנִית שֶׁל קִיקִי נְסִיעָתָהּ. אֵיךְ הִיא נֶעֶצְרָה? פָּשׁוּט מְאֹד: מְלַאי הַבֶּנְזִין בַּמֵּיכָל אָזַל וּבְלִי בֶּנְזִין אֵין מְכוֹנִית יְכוֹלָה לִנְסֹעַ.

ה

גְדְעוֹן שֶׁחָזַר כַּעֲבֹר כַּמָּה רְגָעִים לֹא מָצָא אֶת הַמְּכוֹנִית בִּמְקוֹמָהּ. “לְאָן נֶעֶלְמָה הַמְּכוֹנִית שֶׁלִי” הִרְהֵר בְּלִבּוֹ, וּפָנָיו נִתְכַּסּוּ עַנְנֵי דְאָגָה. עָלַי לְהוֹדִיעַ מִיָּד לַמִּשְׁטָרָה שֶׁהַמְּכוֹנִית שֶׁלִּי נֶעֶלְמָה וְקִיקִי בְּתוֹכָהּ. הוּא מִהֵר לַטֶּלֶפוֹן וְצִלְצֵל לַמִּשְׁטָרָה. הַשׁוֹטֵר הוֹרָה לְגִדְעוֹן לַחֲזֹר וּלְצַלְצֵל מְאֻחָר יוֹתֵר וְאִם בֵּינָתַיִם יְקַבֵּל יְדִיעָה כָּלְשֶׁהִי עַל הַמְּכוֹנִית הָאֲבוּדָה, יוֹדִיעַ לוֹ. גִּדְעוֹן מִהֵר לַיְשִׁיבָה וּבְסוֹף הַיְשִׁיבָה צִלְצֵל שׁוּב לַמִּשְׁטָרָה וְשָׁאַל עַל הַמְּכוֹנִית. הַשׁוֹטֵר אָמַר לוֹ:

– הַמְּכוֹנִית שֶׁלָּךְ? כֵּן, מָצָאנוּ אוֹתָהּ. הִיא כָאן. וְיֵשׁ כָּאן יָדִיד טוֹב שֶׁלְּךָ. אוּלַי רוֹצֶה אַתָּה לְהַחֲלִיף עִמּוֹ מִלִּים אֲחָדוֹת?

– כֵּן, – אָמַר גִּדְעוֹן. בְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׁמַע נְבִיחוֹת אֲחָדוֹת בְּתוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת הַטֶּלֶפוֹן. הוּא הִכִּיר אֶת קוֹלוֹ שֶׁל קִיקִי.

– מַה קָּרָה, קִיקִי? אֵיפֹה הָיִיתָ? – שָׁאַל גִּדְעוֹן אֶת קִיקִי, שֶׁהֵשִׁיב לוֹ שׁוּב בִּנְבִיחוֹת קַלּוֹת. הַשּׁוֹטֵר לָקַח אֶת הַשְׁפוֹפֶרֶת מִפִּיו שֶׁל קִיקִי וְאָמַר:

– הַכֶּלֶב שֶׁלְךָ רָאוּי לְמַתָּנָה. הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִנְהֹג וְהוּא נָהַג בַּמְּכוֹנִית, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: לֹא פָגַע לֹא בִמְכוֹנִית וְלֹא בְאָדָם בָּרְחוֹב.

גִּדְעוֹן לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו. הוּא חָשַׁב, כִּי גָנְבוּ אֶת הַמְּכוֹנִית וְלֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ, כִּי קִיקִי עַצְמוֹ הוּא שֶׁנָּהַג בָּהּ. אִם כֵּן, קִיקִי סֵרֵב לָצֵאת מִן הַמְּכוֹנִית כִּי רָצָה לִנְהֹג בְּעַצְמוֹ, לִנְסֹעַ קְצָת לְטַיֵּל.

אֵיזֶה כֶּלֶב חָצוּף… אֲבָל חָמוּד, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְחִיֵּךְ, שָׂמֵחַ שֶׁמִּקְרֶה זֶה נִגְמַר בְּכִי טוֹב.

וּמֵאָז אֵין גִּדְעוֹן מַשְׁאִיר אֶת קִיקִי לְעוֹלָם לְבַדּוֹ בְּתוֹךְ הַמְּכוֹנִית, וְסוֹד אֲגַלֶה לָכֶם: קִיקִי עַצְמוֹ אֵינוֹ מְקַנֵּא עוֹד בְּגִדְעוֹן וְאֵינוֹ רוֹצֶה עוֹד לִנְהֹג בְּעַצְמוֹ בַּמְּכוֹנִית. הוּא נִזְכָּר תָּמִיד בְּרִגְעֵי הַפַּחַד וְהַבֶּהָלָה בְּתוֹךְ הַמְּכוֹנִית הַנּוֹסַעַת בִּמְהִירוּת, וְלוֹ אֵין שְׁלִיטָה עָלֶיהָ. אוּלַי, כְּשֶׁיִגְדַּל, יִלְמַד לִנְהֹג וְיִנְהַג בַּמְכוֹנִית.

וּבֵינָתַיִם – בֵּינָתַיִם אוֹהֵב קִיקִי לִנְסֹעַ בִּמְכוֹנִית אֲשֶׁר גִּדְעוֹן נוֹהֵג בָּהּ וּלְהִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן אֶל הָרְחוֹב. הוּא אוֹהֵב אֶת הָרוּחַ הַחֲזָקָה הַנוֹשֶׁבֶת בְּפָנָיו בִּשְׁעַת הַנְסִיעָה.

א

סַבָּא שֶׁל גִּילָה נָסַע לְבַקֵּר בְּחוּץ לָאָרֶץ. גִּילָה נָסְעָה בִּמְכוֹנִית עִם אִמָּא וְעִם אַבָּא לְלֹד, לְלַוּוֹת אֶת סָבָא בְּצֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה בַּמָּטוֹס. לֹד הוּא שְׂדֵה־תְּעוּפָה, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים וְאֵלָיו בָּאִים הַמְּטוֹסִים, הֶעָפִים בַּשָּׁמַיִם. זוֹהִי תַּחֲנַת מְטוֹסִים, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ תַּחֲנַת אוֹטוֹבּוּסִים.

לְאַחַר שֶׁהַמָּטוֹס שֶׁבּוֹ טָס סַבָּא כְּבָר הִמְרִיא מִשְּׂדֵה הַתְּעוּפָה וְנִרְאָה כְּשֶׁהוּא מִתְרַחֵק בַּשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים, הִרְגִּישָׁה גִּילָה שֶׁהִיא עֲצוּבָה. סַבָּא תָּמִיד מְשַׂחֵק אִתָּהּ, מִשְׁתּוֹבֵב, מֵבִיא מַתָּנוֹת וְעַכְשָׁו הוּא נָסַע וְלֹא יָבוֹא בְּקָרוֹב לְבַקֵּר אֶצְלָהּ כְּמוֹ תָּמִיד. אֲבָל הִיא לֹא יָדְעָה כֵּיצַד לְהַחֲזִיר אֶת הַמָּטוֹס וְאֶת סָבָא אֵלֶיהָ. הִיא הָיְתָה עֲצוּבָה וְהַמָּטוֹס הִתְרַחֵק וְהִתְרַחֵק עַד שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינֵי גִילָה. כֻּלָּם חָזְרוּ הַבַּיְתָה וְהַכֹּל חָזַר לַמַּסְלוּל הָרָגִיל.

כְּשֶׁבָּאוּ הַבַּיְתָה הִגִּישָׁה אִמָּא לְגִילָה אֲרוּחַת עֶרֶב. בְּשָׁעָה שֶׁאָכְלָה אֶת הַשַּׁמֶּנֶת צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן וַחֲבֵרָה שֶׁל גִּילָה בָּאָה לְשַׂחֵק אִתָּהּ. הַכֹּל נִשְׁכַּח: סַבָּא, הַמָּטוֹס הָעֶצֶב אֲשֶׁר בְּלִבָּהּ.

ב

הַכֹּל נִשְׁכַּח, גִּילָה שָׁכְבָה לִישֹׁן וְנִרְדְּמָה. אֲבָל הַגַּעְגּוּעִים אֶל סַבָּא לֹא נִרְדְּמוּ. הֵם הָיוּ עֵרִים גַּם בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יְשֵׁנָה. וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָהּ מִשְּׁנָתָהּ שָׁאֲלָה גִּילָה אֶת עַצְמָהּ:

– הַיּוֹם לֹא יָבוֹא סַבָּא לְבַקֵּר אֶצְלִי? – וּכְשֶׁהֵשִׁיבָה לְעַצְמָהּ: – לֹא, הַיּוֹם לֹא יָבוֹא. וְגַם מָחָר לֹא, וְגַם לֹא מָחֳרָתַיִים. הוּא בְּחוּץ לָאָרֶץ. – הִרְגִּישָׁה מָה חֲזָקִים הַגַּעְגּוּעִים שֶׁלָּהּ אֶל סַבָּא.

וּמַדּוּעַ מִתְגַּעְגַּעַת הִיא אֵלָיו כָּל כָּךְ? מִפְּנֵי שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ. וּמַדּוּעַ הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ כָּל כָּךְ? מִפְּנֵי שֶׁהוּא סַבָּא נֶחְמָד. הוּא תָּמִיד עַלִּיז, תָּמִיד מְשַׂחֵק אִתָּהּ, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ כּוֹעֵס עָלֶיהָ. וְלָכֵן בִּקְשָׁה גִּילָה שֶׁיִּהְיֶה עַכְשָׁו, בְּרֶגַע זֶה, לְיָדָהּ, יַרְכִּיב אוֹתָהּ עַל בִּרְכָּיו, יְנַפֵּחַ אֶת לְחַיָּיו וְיֹאמַר:

– וּבְכֵן, הַרְבִּיצִי עַל הַלְּחַיִּים!

וְאָז הִיא מַרְבִּיצָה בַּלְּחָיַיִם וְהֵן מִתְפּוֹצְצוֹת כְּמוֹ בָּלוֹן וְהֵם שְׁנֵיהֶם צוֹחֲקִים וְצוֹחֲקִים.

ג

גִּילָה אָהֲבָה מְאוֹד לְהִתְרַחֵץ בַּיָּם. פַּעַם, כְּשֶׁהָיְתָה חוֹלָה, הִצְטַעֲרָה שֶׁאֵינֶנָּה יְכוֹלָה לָלֶכֶת עִם אָבִיהָ לַיָּם. וּכְשֶׁהִבְרִיאָה – הָלְכוּ כָּל שָׁבוּעַ לְהִתְרַחֵץ. שָׁבוּעַ לְאַחַר שֶׁנָּסַע סַבָּא לְחוּץ לָאָרֶץ נָסְעָה גִּילָה עִם אָבִיהָ לִשְׂפַת הַיָּם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶת הַחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם רָאֲתָה גִּילָה בְּמֶרְחָק מָה מִן הַחוֹף אֳנִיָּה.

– נָכוֹן שֶׁהָאֳנִיָּה הַזֹּאת בָּאָה מֵחוּץ לָאָרֶץ? – שָׁאֲלָה אֶת אַבָּא.

– נָכוֹן, הִיא נוֹסַעַת בַּיָּם הַגָּדוֹל וּבָאָה מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, מֵאִיטַלְיָה אוֹ מִצָּרְפַת וַאֲפִלּוּ מֵאָמֵרִיקָה.

– וְהִיא מְבִיאָה צַעֲצוּעִים לִילָדִים?

– לֹא רַק צַעֲצוּעִים. בַּאֳנִיָה מְבִיאִים גַּם מְכוֹנוֹת וְכֵלִים וּבַדִּים בִּשְׁבִיל לִתְפֹּר מֵהֶם בְּגָדִים וְגַם מִכְתָּבִים.

– וְאוּלַי הֵבִיאָה לִי הָאֳנִיָּה מִכְתָּב מִסַּבָּא? – שָׁאֲלָה גִּילָה.

– אוּלַי, – אָמַר אַבָּא.

– אֲנִי רוֹצֶה לָגֶשֶׁת לָאֳנִיָּה וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַמִּכְתָּב! – פָּרְצָה גִּילָה בִּקְרִיאָה.

– הָאֳנִיָּה עוֹגֶנֶת הַרְחֵק מִן הַחוֹף, אִי אֶפְשָׁר לָלֶכֶת עַד הָאֳנִיָּה בָּרֶגֶל, כִּי הַמַּיִם שָׁם עֲמֻקִּים מְאוֹד. וְאַתְּ אֵינְךָ יוֹדַעַת עוֹד לִשְׂחוֹת.

– אוּלַי נִקַּח סִירָה, – אָמְרָה גִּילָה.

– אֵין לָנוּ סִירָה, – הֵשִׁיב אַבָּא.

גִּילָה הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁמִּכְתָּב מִסַּבָּא נִמְצָא בָאֳנִיָה וְרָצְתָה לְקַבֵּל אוֹתוֹ מִיָּד. הִיא תֵאֲרָה לְעַצְמָהּ שֶׁבַּמִּכְתָּב כָּתוּב:

“גִּילָה הַיְּקָרָה וְהַחֲמוּדָה שֶׁלִּי. אֲנִי נִמְצָא עַכְשָׁו רָחוֹק מִמְּדִינַת יִשְׂרָאֵל, בֵּין בָּתִּים גְּבוֹהִים מְאוֹד וּמִתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיךָ וְרוֹצֶה לְנַשֵּׁק אוֹתְךָ וּלְחַבֵּק אוֹתְךָ. בְּקָרוֹב אֶחֱזֹר הַבַּיְתָה. לְהִתְרָאוֹת וּנְשִׁיקוֹת מִסַּבָּא שֶׁלָּךְ.” וְהִיא רָצְתָה שֶׁאִמָּא אוֹ אַבָּא יִקְרְאוּ לְפָנֶיהָ אֶת הַמִּכְתָּב, פַּעַם וְעוֹד פַּעַם. כָּל יוֹם.

אַבָּא וְגִילָה נִכְנְסוּ לַיָּם. הֵם עָבְרוּ לְיַד הַסְּלָעִים שֶׁעַל הַחוֹף וְדָגִים אֲחָדִים יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַמַּחְבּוֹאִים שֶׁבֵּין הַסְּלָעִים.

– דָּגִים, דָּגִים, חַכּוּ. הַיְּכוֹלִים אִתָּם לִשְׂחוֹת לָאֳנִיָּה וּלְהָבִיא לִי אֶת הַמִּכְתָּב מִסַּבָּא?

אָמְרוּ הַדָּגִים:

– יְכוֹלִים וִיכוֹלִים. אֲבָל מָה שְׁמֵךְ?

– שְׁמִי גִּילָה גֹּרֶן.

– טוֹב, אָמְרוּ הַדָּגִים, נִשְׁחֶה אֶל הָאֳנִיָּה וּנְבַקֵּשׁ מִן הַמַּלָּחִים שֶׁיִּתְּנוּ לָנוּ אֶת הַמִּכְתָּב בִּשְׁבִילְךָ, אִם בִּכְלָל הִגִּיעַ הַמִּכְתָּב בָּאֳנִיָה זוֹ.

גִּילָה הִשְׁתַּכְשְׁכָה בַּגַּלִּים, שָׂחֲקָה עִם אַבָּא בְּכַדּוּר מַיִם וּבֵנְתַיִם עָשׂוּ הַדָּגִים דַּרְכָּם בַּיָּם, אֶל הָאֳנִיָּה. הֵם הִגִּיעוּ עַד לְדָפְנוֹת הָאֳנִיָּה וְהִנֵּה רָאוּ כַּמָּה גְּבוֹהָה הָאֳנִיָּה. עַל הַסִּפּוּן, לְמַעְלָה, רָאוּ מַלָּחִים. אֲבָל אֵיךְ יִשְׁמְעוּ הַמַּלָּחִים אֶת קוֹלָם?

וּבְכָל זֹאת הִתְחִילוּ לִצְעֹק: – מַלָּחִים, תְּנוּ לָנוּ אֶת הַמִּכְתָּב בִּשְׁבִיל גִּילָה!

הַמַּלָּחִים לֹא שָׁמְעוּ אֶת קוֹלָם שֶׁל הַדָּגִים. שׁוּב צָעֲקוּ הַדָּגִים, חָזְרוּ וְצָעֲקוּ וְאֵין עוֹנָה לָהֶם. הַסִּפּוּן גָּבוֹהַּ מְאוֹד וְהַמַּלָּחִים אֵינָם שׁוֹמְעִים אֶת קוֹלָם. פִּתְאוֹם הוֹצִיא מַלָּח אֶת רֹאשׁוֹ מֵחַלּוֹן קָטָן וְעָגֹל שֶׁבְּתַחְתִּית הָאֳנִיָּה, קָרוֹב מְאוֹד לִפְנֵי הַמַּיִם וְשָׁאַל:

– מָה הַצְּעָקוֹת כָּאן, תְּנוּ לִי לִישֹׁן.

– אַחַר כָּךְ תִּישַׁן, – הֵשִׁיבוּ לוֹ הַדָּגִים. – תְּחִלָּה תֵּן לָנוּ אֶת הַמִּכְתָּב בִּשְׁבִיל גִּילָה.

– לַיְלָה טוֹב, – אָמַר הַמֶּלַח וְהִכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ לַתָּא.

– אֵיזֶה לַיְלָה אֶצְלֵךְ? עַכְשָׁיו אַחֲרֵי־הַצָּהֳרַיִם, – צָעֲקוּ הַדָּגִים וְצָחֲקוּ. וְשׁוּב הִתְחִילוּ הַדָּגִים לִצְעֹק עַד שֶׁהוֹצִיא הַמַּלָּח אֶת רֹאשׁוֹ שֵׁנִית הַחוּצָה וְאָמַר:

– אֵינְכֶם נוֹתְנִים לִי לִישֹׁן. זֶה לֹא יָפֶה. אֲנִי עָבַדְתִּי כָּל הַלַּיְלָה וְעָלַי לִישֹׁן בַּיּוֹם. וְאִם אָבִיא לָכֶם אֶת הַמִּכְתָּב, לֹא תַפְרִיעוּ לִי יוֹתֵר?

– מִיָּד נִסְתַּלֵּק מִכָּאן, – הִבְטִיחוּ לוֹ הַדָּגִים. הַמַּלָּח עָלָה אֶל חַדְרוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל וְדָפַק בַּדֶּלֶת. פִּתְאוֹם פָּרַץ רַב־הַחוֹבֵל מִן הַחֶדֶר בְּכַעַס וְאָמַר:

– מָה הַדְּפִיקוֹת הָאֵלֶּה, תֵּן לִי לִישֹׁן, – וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת בַּחֲזָקָה.

שׁוּב דָּפַק הַמַּלָּח בַּדֶּלֶת וּכְשֶׁפֶתַח רַב־הַחוֹבֵל שֵׁנִית אָמַר לוֹ הַמֶּלַח:

– סִיעַת דָּגִים הֵעִירָה אוֹתִי מִשְּׁנָתִי. הַדָּגִים מְבַקְּשִׁים אֶת הַמִּכְתָּב בִּשְׁבִיל גִּילָה. עַד שֶׁלֹּא נִתֵּן לָהֶם אֶת הַמִּכְתָּב לֹא תִּהְיֶה לָנוּ מְנוּחָה.

– לָמָּה לֹא אָמַרְתָּ לִי תֵּכֶף, – אָמַר רַב־הַחוֹבֵל וְנִגַּשׁ אֶל שַׂק, שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל הָרִצְפָּה וּבוֹ הַרְבֵּה מִכְתָּבִים. הָאֳנִיָּה הֵבִיאָה אֶת הַמִּכְתָּבִים הָאֵלֶּה מֵחוּץ לָאָרֶץ. הוּא הִתְחִיל לְחַפֵּשׂ אֶת הַמִּכְתָּב בִּשְׁבִיל גִּילָה.

הוּא בָּדַק מִכְתָּב אַחֲרֵי מִכְתָּב. שֵׁמוֹת רַבִּים הָיוּ כְּתוּבִים עַל הַמַּעֲטָפוֹת וְהִנֵּה רָאָה אֶת הַשֵּׁם שֶׁל גִּילָה, אֲבָל זֹאת הָיְתָה גִּילָה אַחֶרֶת: גִּילָה אוֹרְנְשְׁטֵיְן. וְשׁוּב רָאָה אֶת הַשֵּׁם גִּילָה אֲבָל שֵׁם מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל גִּילָה זוֹ הָיָה דְּגָנִי.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְאֶמְצַע הַשַּׂק קָפַץ רַב הַחוֹבֵל בְּשִׂמְחָה: – הִנֵּה סוֹף סוֹף, – גִּילָה גֹּרֶן.

הַמַּלָּח לָקַח אֶת הַמִּכְתָּב, רָץ מַהֵר לְמַטָּה, אֶל הַתָּא, הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ וּמָסַר אֶת הַמִּכְתָּב לַדָּגִים וְהוֹסִיף:

– וְעַכְשָׁו אַל תַּפְרִיעוּ יוֹתֵר אֶת מְנוּחָתִי. – אֲבָל הַדָּגִים לֹא שָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ, הֵם הָיוּ כְּבָר רְחוֹקִים מִן הָאֳנִיָּה. הַפַּעַם חָזְרוּ בִּמְהִירוּת חֲזָרָה אֶל גִּילָה כְּדֵי לִמְסֹר לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב, שֶׁנָּשְׁאוּ אוֹתוֹ עַל הַגַּב, עַל הַסְּנַפִּירִים, וְנִזְהֲרוּ שֶׁלֹּא יִרְטַב בְּמַיִם.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַדָּגִים עִם הַמִּכְתָּב אֶל הַחוֹף לָקַח אוֹתוֹ אַבָּא, כְּשֶׁגִּילָּה מְקַפֶּצֶת סְבִיבוֹ חַסְרַת סַבְלָנוּת, פָּתַח אוֹתוֹ וְקָרָא:

“גִּילָה הַיְּקָרָה וְהַחֲמוּדָה שֶׁלִּי. אֲנִי נִמְצָא עַכְשָׁו רָחוֹק מִמְּדִינַת יִשְׂרָאֵל, בֵּין בָּתִּים גְּבוֹהִים מְאוֹד וּמִתְגַּעְגֵּע וְרוֹצֶה לְנַשֵּׁק אוֹתְךָ וּלְחַבֵּק אוֹתְךָ. בְּקָרוֹב אֶחֱזֹר הַבַּיְתָה. לְהִתְרָאוֹת וּנְשִׁיקוֹת מִסַּבָּא שֶׁלָּךְ.”

וְגִילָה אָמְרָה:

– אַבָּא, קְרָא לִי עוֹד פַּעַם.

כְּבִישׁ אָרֹךְ עוֹבֵר בֵּין תֵּל־אָבִיב וְחֵיפָה. הַכְּבִישׁ עוֹבֵר בִּכְּפָרִים, בְּמּוֹשָׁבוֹת וּבְעָרִים. הוּא עוֹבֵר בְּשָּׂדוֹת וּבֵין שְׂדֵרוֹת עֵצִים. בַּשָּׂדוֹת אֵין צֵל וְהַכְּבִישׁ לוֹהֵט בְּחֻמָּה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ. אַךְ בֵּין הַשְּׁדֵרוֹת יֵשׁ צֵל רַב וְשָׁם קָרִיר לַכְּבִישׁ, נָעִים. וְגַם בַּחֲדֵרָה עוֹבֵר הַכְּבִישׁ כִּי חֲדֵרָה הִיא אַחַת הֶעָרִים הַקְּטַנּוֹת בַּדֶּרֶךְ שֶׁבֵּין תֵּל־אָבִיב לְחֵיפָה.

בְּאֶחָד מִיְּמֵי הַקַּיִץ, בַּשָׁעָה שֶׁלַּכְּבִישׁ הָיָה חַם מְאֹד וְהוּא כִמְעַט נָמֵס מֵרַב חֹם (כִּי הוּא עָשׂוּי אַסְפַלְט וְהָאַסְפַלְט נַעֲשֶׂה רַךְ מְאוֹד בְּחֹם) יָצָא הַכֶּלֶב גֶּרָה לַדֶּרֶךְ. גֶּרָה גָּר בֶּחָצֵר בַּחֲדֵרָה. יוֹם יוֹם קִבֵּל אֶת מְנַת מְזוֹנוֹ – פַּעַם מְרַק יְרָקוֹת וְלֶחֶם וּפַעַם עֶצֶם אוֹ שִׁיָרֵי בָּשָׂר שְׁמֵנִים – וְהָיָה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם רָצָה גֶּרָה לָצֵאת לַטִיּוּל. גֶּרָה חוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה.

הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁבֶּחָצֵר נִפְרְדוּ מִגֶּרָה בְּבִרְכַּת “דֶּרֶךְ צְלֵחָה” כְּבָר הִתְגַּעְגְּעוּ עָלָיו, עַל הַכֶּלֶב הַטּוֹב.

– לָמָּה יָצָא גֶּרָה לְטִּיּוּל? – שָׁאֲלָה תַּרְנְגֹלֶת אַחַת אֶת חַבְרוֹתֶיהָ, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ מִתַּחַת לְעֵץ הַאֵקָלִיפּטוּס הַגָּבוֹהַּ, שֶׁהָיָה אוּלַי אַחַד הָעֵצִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּטְּעוּ בַחֲדֵרָה. אַף אַחַת לֹא יָדְעָה אֶת הַסִּבָּה. וְגַם גֶּרָה לֹא יָדַע, כַּנִּרְאֶה. מַה מָּשַׁךְ אוֹתוֹ לַמֶּרְחַקִּים? אוּלַי הַיּוֹם הַיָּפֶה? אוּלַי הַשָּׁמַיִם הַבְּהִירִים? וְאוּלַי הָעֲנָנִים הַקְּטַנִּים שֶׁרִחֲפוּ בָּהֶם מָשְׁכוּ אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם? וְאוּלַי הַלֵּב שֶׁל גֶּרָה, שֶׁרָצָה לִרְאוֹת דְּבָרִים יָפִים בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל, הָרָחוֹק?

גֶּרָה הָלַךְ בַּכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, הִגִּיעַ לְתַחֲנַת “אֶגֶד”, הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ הָלְאָה בַּכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, עַד שֶׁיָּצָא מִתְּחוּמֵי הָעִיר. הוּא הִגִּיעַ לְשָׂדֶה רְחַב־יָדַיִם. מִי שֶׁרָאָה אֶת גֶּרָה כְּשֶׁהוּא מְמַהֵר לָלֶכֶת בִּצְעָדִים זְרִיזִים וּבְטוּחִים לֹא הָיָה מְשַּׁעֵר כְּלָל כִּי לִבּוֹ פּוֹעֵם פְּעִימוֹת חֲזָקוֹת: הֲרֵי סוֹף־סוֹף זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה יוֹצֵא הוּא מִחוּץ לְאֵזוֹר הַבָּתִּים וְהַחֲצֵרוֹת הַמֻּכָּרִים לוֹ.

הַכְּבִישׁ הָיָה לוֹהֵט וְרַךְ וְרַגְלָיו שֶׁל גֶּרָה הָיוּ נִדְבָּקוֹת פַּעַם בְּפַעַם בְּאַסְפַלְט. הוּא הִשְׁתַּדֵּל לָלֶכֶת בִּמְקוֹמוֹת יְבֵשִׁים יוֹתֵר. אַךְ לְבַסּוֹף הֶחְלִיט, כִּי אֵין דֶּרֶךְ טוֹבָה מֵאֲשֶׁר צִדָּהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ, הֶעָשׂוּי חוֹל כָּבוּשׁ וְיָבֵשׁ.

לְאַחַר שֶׁעָבַר גֶּשֶׁר, הַחוֹצֶה וָאדִי, הִתְחִיל הַצָּמָא מֵצִיק לוֹ. בֶּחָצֵר שֶׁלּוֹ בַּחֲדֵרָה יָכוֹל גֶּרָה לָגֶשֶׁת לַבֶּרֶז הַמְּטַפְטֵף וּלְלַקְלֵק לוֹ מַיִם כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ. אֲבָל בְּדֶּרֶךְ, בְּיוֹם קַיִץ חַם, – אֵיפֹה יִמְצָא כַּמָּה טִפּוֹת מַיִם כְּדֵי לְהַרְטִיב אֶת הַשְּׂפָתַיִם?

עוֹד גֶּרָה מְהַרְהֵר עַל כַּמָּה טִפּוֹת מַיִם צְלוּלוֹת וְהִנֵּה שָׁמַע קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. הַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁעָבְרוּ בַּכְּבִישׁ בִּמְהִירוּת רַבָּה לֹא הִרְעִידוּ אֶת גֶּרָה כְּמוֹ הָרַעַשׁ הַפִּתְאוֹמִי הַזֶּה. הָיְתָה זֹאת הָרַכֶּבֶת, שֶׁהִגִּיעָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת בַּחֲדֵרָה וְנֶעֶצְרָה בְּקוֹלוֹת חֲרִיקָה חֲזָקִים עַל מְסִלַּת הַבַּרְזֶל.

כַּאֲשֶׁר רָאָה גֶּרָה אֶת הָרַכֶּבֶת הֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו. וְכַמָּה שָׂמַח בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ לַתַּחֲנָה וּמָצָא בָּהּ בֶּרֶז מַיִם מְטַפְטֵף. לְאַחָר שֶׁשָּׁתָה לִרְוָיָה הֵחֵל נוֹשֵׂא אֶת רֹאשׁוֹ וְזָן אֶת עֵינָיו בָּרַכֶּבֶת הָאֲרֻכָּה.

“אֲנִי מֻכְרָח לַעֲלוֹת הַפַּעַם עַל רַכֶּבֶת זוֹ”, הִרְהֵר גֶּרָה בְּלִבּוֹ וּבִן־רֶגַע וּכְבָר עָמַד סָמוּךְ לִקְרוֹנוֹת. אֶלָּא שֶׁמַּדְרֵגוֹת הַקָּרוֹן הָיוּ גְּבוֹהוֹת מְאוֹד וְצָרִיךְ הָיָה לִקְפֹּץ קְפִיצָה מְאֻמֶּצֶת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה. וּמִכָּאן, בְּיֶתֶר קַלּוּת, לַשְּׁנִיָּה – וְהִנֵּה הוּא בְּתוֹךְ הַקָּרוֹן.

הַקָּרוֹן הָיָה רֵיק. יֵשׁ רַכָּבוֹת הַמַּעֲבִירוֹת נוֹסְעִים וְיֵשׁ רַכָּבוֹת הַמַּעֲבִירוֹת מַשָּׂאוֹת. הָרַכֶּבֶת שֶׁלְּתוֹכָהּ נִכְנַס גֶּרָה הָיְתָה רַכֶּבֶת שֶׁל מַשָּׂא. קָרוֹן שֶׁל רַכֶּבֶת מַשָּׂא הוּא כְּמוֹ חֶדֶר גָּדוֹל וְאָרֹךְ. אַךְ אֵין בּוֹ דָּבָר, לֹא כִּסֵּא וְלֹא שֻׁלְחָן, רַק קִירוֹת, תִּקְרָה וְרִצְפָּה. וְלֹא כָּל כָּךְ נָעִים לְהִכָּנֵס לַחֶדֶר שֶׁאֵין בּוֹ רָהִיטִים וְלֹא תְּמוּנוֹת וְלֹא פְּרָחִים.

גֶּרָה הִסְתּוֹבֵב רֶגַע בַּקָּרוֹן הָרֵיק, פָּנָה חֲזָרָה אֶל הַפֶּתַח וְאָמַר לִקְפֹּץ לְמַטָּה. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל לְמַטָּה וְרָאָה כַּמָּה הוּא גָּבוֹהַּ מֵעַל פְּנֵי הַקַּרְקַע, נִפְחָד קְצָת. אוֹתוֹ רֶגַע נִזְדַּעְזַע הַקָּרוֹן וְעִמּוֹ כָּל הָרַכֶּבֶת.

הַקַּטָּר שָׁרַק שְׁרִיקָה צוֹרֶמֶת אָזְנַיִם וְהָרַכֶּבֶת יָצְאָה לְדַרְכָּהּ וּמְהִירוּתָהּ גָּבְרָה מֵרֶגַע לְרֶגַע.

גֶּרָה הִסְתַּכֵּל הַחוּצָה וְרֹאשׁוֹ מַמָשׁ הִסְתַּחְרֵר עָלָיו: הַכֹּל עָבַר בִּמְהִירוּת לְיַד הָרַכֶּבֶת. הָעֵצִים, הַשָּׂדוֹת, עַמּוּדֵי הַטֵּלֵפוֹן וְהַחַשְׁמַל. הָרַכֶּבֶת נוֹסַעַת וְגֶּרָה נוֹסֵעַ בְּתוֹךְ הַקָּרוֹן הָרֵיק.

מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הָרַכֶּבֶת מִבַּחוּץ וְאֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל גֶּרָה מֵצִיץ מִפֶּתַח הַקָּרוֹן הָיָה חוֹשֵׁב בְּוַדַּאי: מְאֻשָּׁר הַכֶּלֶב הַזֶּה, הַנּוֹסֵעַ לוֹ בָּרַכֶּבֶת. אֲבָל גֶּרָה לֹא הָיָה שָׂמֵחַ בְּיוֹתֵר. הָרַכֶּבֶת רָעֲדָה וְזִמְזְמָּהּ וְזִמְזוּמוֹ שֶׁל הָרַעַשׁ הַזֶּה דָּבַק בְּעַצְמוֹתָיו שֶׁל גֶּרָה. זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו, שֶׁהִרְגִּישׁ רַעַשׁ כָּזֶה בַּעֲצָמוֹת. וְהַקָּרוֹן הָרֵיק לֹא שִׂמַּחַ אֶת לִבּוֹ וְהוּא הָיָה בּוֹדֵד. אֲבָל לְאַט־לְאַט הִתְרַגֵּל לַנְּסִיעָה וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה נֶהֱנֶה מִן הַנּוֹף: הִנֶּה לַהֲקַת בַּרְוַזִים גְּדוֹלִים וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עוֹבְדִים בַּשָּׂדֶה, קוֹטְפִים עַגְבָנִיּוֹת, וְהִנֵּה סוּס מוֹשֵׁךְ בָּעֲגָלָה וְעָלֶיהָ שָׁלוֹשׁ חָבִיּוֹת גְּדוֹלוֹת.

דְּבָרִים רַבִּים וְיָפִים רָאָה גֶּרָה מִן הָרַכֶּבֶת וְכָל אֵלֶּה הִשְׁכִּיחוּ מִלִּבּוֹ שֶׁהוּא נוֹסֵעַ בָּרַכֶּבֶת, שֶׁהַקָּרוֹן בּוֹ הוּא נוֹסֵעַ רֵיק לְגַמְרֵי וְשֶׁהוּא מִתְרַחֵק בִּמְהִירוּת רַבָּה מִן הַבַּיִת, מֵחַדְרָהּ.

פִּתְאוֹם שָׁמַע שְׁרִיקָה חַדָּה וְהָרַכֶּבֶת נֶעֶצְרָה. מִיָּד קָפַץ גֶּרָה מִן הַקָּרוֹן. הָרַכֶּבֶת נֶעֶצְרָה בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה. מִצַּד אֶחָד רָאָה שֶׁטַח שֶׁל חוֹלוֹת שׁוֹמְמִים וּמִן הַצַּד הַשֵּׁנִי סֻכָּה קְטַנָּה בְּתוֹךְ מִקְּשַׁת אֲבַטִּיחִים. הָיְתָה זוֹ תַּחֲנַת בֵּינַיִם בִּלְבַד, שֶׁבָּהּ מַעֲמִיסִים אַרְגְּזֵי פְּרִי וִירָקוֹת. גֶּרָה מִהֵר לַחֲזֹר אֶל הָרַכֶּבֶת וְהָפַּעָם קָפַץ, מִבְּלִי שֶׁיָּדַע וְחָשַׁב עַל כָּךְ, לְתוֹךְ קָרוֹן אַחֵר.

גֶּרָה נִבְהַל וְגַם הֵם נִבְהֲלוּ. הֵם? כֵּן, הַכְּבָשִׂים. בְּתוֹךְ הַקָּרוֹן הַזֶּה נָסַע עֵדֶר כְּבָשִׂים. הֵם בָּאוּ בַּאֳנִיָה לִנְמַל חֵיפָה וּמֵחֵיפָה הֶעֱבִירוּ אוֹתָם בְּרַכֶּבֶת לְקִבּוּץ בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם. הַכְּבָשִׂים פָּעוּ פְּעִיּוֹת חֲרִישִׁיּוֹת וְגָרָה הִתְחִיל נוֹבֵחַ. עוֹד הוּא נוֹבֵחַ (הַנְּבִיחוֹת נִשְׁמְעוּ בְּקֹשִׁי בְּתוֹךְ רַעַשׁ הַפְּעִיּוֹת) הִרְגִּישׁ גֶּרָה בְּיָד שֶׁל אָדָם, הַתּוֹפֶסֶת אוֹתוֹ וּמַעֲלֶה אוֹתוֹ בַּאֲוִיר.

– בָּרוּךְ הַבָּא, כְּלַבְלַב נֶחְמָד, – אָמַר הָאִישׁ וְצָחַק יָשָׁר לְתוֹךְ פָּנָיו שֶׁל גֶּרָה.

– אֵין לְךָ כַּרְטִיס, מָה? אַתָּה נוֹסֵעַ בְּלִי כַּרְטִיס בָּרַכֶּבֶת? טוֹב, הַפַּעַם נִסְלַח לְךָ. תּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ. אֲבָל בַּפַּעַם הַבָּאָה תִּצְטָּרֵךְ גַּם אַתָּה כַּרְטִיס. סוֹף־סוֹף הֲרֵי לֹא נַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, מָה?

גֶּרָה שָׁתַק בְּתוֹךְ יָדָיו שֶׁל הָאִישׁ. הָיָה זֶה אֶחָד מֵעוֹבְדֵי הָרַכֶּבֶת, שֶׁשָּׁמַר עַל עֵדֶר הַכְּבָשִׂים, שֶׁעָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל הַקִּבּוּץ.

– הַבֵּט אֵיזֶה אוֹרֵחַ נֶחְמָד הִגִּיעַ אֵלֵינוּ, – אָמַר הָאִישׁ אֶל הֶחָבֵר יִצְחָק, חֲבֵר הַקִּבּוּץ, שֶׁבָּא לְקַבֵּל אֶת הָעֵדֶר וְיָשַׁב וְשָׁמַר עַל הַפֶּתַח הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקָּרוֹן.

יִצְחָק הָיָה רוֹעֶה בַּקִּבּוּץ,,אֳרָנִים" בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם. בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ הָעֵדֶר בַּאֳנִיָּה, נָסַע לְחֵיפָה לַהֲבִיאוֹ לַקִּבּוּץ. יִצְחָק שָׂמַח מְאוֹד בִּרְאוֹתוֹ אֶת גֵּרָה. וּמִיָּד עָלָה בְּדַעְתּוֹ רַעֲיוֹן: אוּלַי יִהְיֶה גֶּרָה הַכֶּלֶב שֶׁיִּשְׁמֹר עַל הָעֵדֶר הֶחָדָשׁ?

הוּא נִגַּשׁ, תּוֹךְ נִדְנוּדִים, אֶל גֶּרָה, נָטַל אוֹתוֹ בְּיָדָיו וְשָׁאַל:

– מָה דַּעְתְּךָ, יְדִידִי, הַאִם רוֹצֶה אַתָּה לִהְיוֹת חֲבֵרִי, שׁוֹמֵר הֶעְדֵּר?

גֶּרָה שֶׁיָּצָא לְטִיּוּל כְּדֵי לִרְאוֹת דְּבָרִים יָפִים בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל הִתְחִיל בְּרֶגַע זֶה לְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאוֹד הַבַּיְתָה. אֲבָל הוּא הָיָה כֶּלֶב וְלֹא יָדַע לְהַגִּיד לְיִצְחָק שֶׁהוּא כְּבָר רוֹצָה לַחֲזֹר לֶחָצֵר שֶׁלּוֹ בַּחֲדֵרָה.

וְכָךְ הִמְשִׁיכָה הָרַכֶּבֶת בְּדַרְכָּהּ וְהָעֵדֶר הִגִּיעַ לַקִּבּוּץ וְיִצְחָק לָקַח אֶת גֶּרָה אֶל הַדִּיר וְהֵכִין לוֹ מָקוֹם לִישֹׁן וְהִגִּישׁ לוֹ מָזוֹן מֻבְחָר וְגֶרָה גָּדַל וְנַעֲשָׂה כֶּלֶב חָזָק, מְדֻבְלַל שֵׂעָר.

אִם תְּעַבְּרוּ לְיַד קִבּוּץ “אֳרָנִים” בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם וְתִרְאוּ עֵדֶר, הַמְּעַכֵּב אֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת הַמְּמַהֲרוֹת בַּכְּבִישׁ, וְכֶלֶב הַמְּלַוֶּה אֶת הֶעֵדֶּר – הֲרֵי תָּבִינוּ בְּעַצְמְכֶם כִּי זֶהוּ גֶּרָה בֶּן חֲדֵרָה, שֶׁנַּעֲשָׂה תּוֹשָׁב קָבוּעַ בְּאֶרֶץ שֶׁכֻּלָּהּ הָרִים.

א

עֵדֶר הַפָּרוֹת הָיָה יוֹצֵא כָּל יוֹם לְמִרְעֶה. הַפָּרוֹת הָיוּ יוֹצְאוֹת מַהֵר מִן הָרֶפֶת, שֶׁבָּהּ הֵן הָיוּ כְּלוּאוֹת כָּל הַלַּיְלָה. הֵן שָׂמְחוּ לָצֵאת אֶל הָאוֹר וְלִנְשֹׁם אֶת הָאֲוִיר הַצַּח וְהָרַעֲנָן שֶׁל הַבֹּקֶר. אַחַר כָּךְ הוֹלִיךְ אוֹתָן הָרוֹעֶה אֶל הַשָּׂדֶה, שָׁם הֵן הָיוּ אוֹכְלוֹת אֶת אֲרוּחָתָן. הַפָּרוֹת אֵינָן אוֹכְלוֹת שָׁלוֹשׁ אֲרוּחוֹת לְיוֹם. הֵן אוֹכְלוֹת רַק אֲרוּחָה אַחַת, הַנִּמְשֶׁכֶת כָּל שְׁעוֹת הַמִּרְעֶה. הֵן מְלַחֲכוֹת אֶת הָעֲשָׂבִים, לוֹעֲסוֹת, טוֹחֲנוֹת, בּוֹלְעוֹת – בְּלִי הַפְסָקָה.

בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ הַפָּרוֹת אֶל שְׂדֵה הַמִּרְעֶה הֵן הִתְחִילוּ לָלֶכֶת לְאַט, לְהִתְקַדֵּם צַעַד אַחַר צַעַד. פָּרָה אַחַת, לְמָשָׁל, הִצִּיבָה רַגְלֶיהָ, מִלְּאָה פִיהָ עֲשָׂבִים וּפְרָחִים, אַחַר לָעֲסָה אֶת הַיֶּרֶק, טָחֲנָה בְּשִׁנֶּיהָ וּלְאַחַר שֶׁבָּלְעָה אֶת הַדַּיְסָה הַיְּרֻקָּה הֵזִיזָה רֶגֶל אַחַת. וְאַחַר קָטְפָה שׁוּב פֶּה מָלֵא עֲשָׂבִים וּפְרָחִים, שׁוּב לָעֲסָה עַד שֶׁהַיֶּרֶק הָיָה דַק מְאֹד, טָחֲנָה אוֹתוֹ עַד שֶׁהָיָה לְדַיְסָה וּבָלְעָה וְהֵזִיזָה רֶגֶל שְׁנִיָּה. וְכָךְ חָזְרָה וְעָשְׂתָה עַד שֶׁהֵזִיזָה רֶגֶל שְׁלִישִׁית. וִהְיוֹת וְלַפָּרָה אַרְבַּע רַגְלַיִם אַךְ בְּנָקֵל תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם כַּמָּה לְאַט הִתְקַדְּמָה הַפָּרָה וְכַמָּה לְאַט הִתְקַדֵּם הָעֵדֶּר כֻּלּוֹ בְּדַרְכּוֹ בְּתוֹךְ שְׂדֵה הַמִּרְעֶה.

הֵן הִתְקַדְּמוּ לְאַט וּלְמַעֲשֶׂה לֹא הָיָה עֲלֵיהֶן לְמַהֵר. הַיּוֹם גָּדוֹל, מֶזֶג הָאֲוִיר נָאֶה, הַיֶּרֶק טָעִים וְלַפָּרוֹת תֵּאֲבוֹן חָזָק. הֵן אָכְלוּ, אֵפוֹא, אֶת אֲרוּחָתָן הָאֲרֻכָּה בַּהֲנָאָה וּלְלֹא הַפְרָעָה.

ב

כַּעֲבֹר שָׁלוֹשׁ־אַרְבַּע שָׁעוֹת שָׁמְעָה פָּרָה אַחַת רַעַשׁ שֶׁל מְכוֹנִית. גַּם הַפָּרָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁהֶעֶלְתָה גָּרָה בְּקִרְבָתָהּ, שָׁמְעָה אֶת הָרַעַשׁ. הֵן הֵרִימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן וְרָאוּ מְכוֹנִית עוֹבֶרֶת בַּשָּׂדֶה. מוּבָן שֶׁהִיא לֹא נָסְעָה עַל פְּנֵי הָעֲשָׂבִים אֶלָּא עַל פְּנֵי כְּבִישׁ, שֶׁעָבַר בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה הַיָּרֹק. הַפָּרוֹת הִתְקָרְבוּ לְאִטָּן לְעֶבְרָהּ שֶׁל דֶּרֶךְ הָאַסְפַלְט, שֶׁעָבְרוּ בָּהּ מְכוֹנִיּוֹת רַבּוֹת. יֵשׁ מְכוֹנִיּוֹת שֶׁנּוֹסְעוֹת לְצַד אֶחָד וּמְכוֹנִיּוֹת אֲחֵרוֹת הַנּוֹסְעוֹת לַצַּד הַשֵּׁנִי.

בְּשָׁעָה שֶׁהִתְקָרְבָה הַפָּרָה הָרִאשׁוֹנָה מַמָּשׁ עַד לַכְּבִישׁ, הִסְתַּכְּלָה בָּרוֹעֶה וְשָׁאֲלָה:

– הַאִם נַעֲבֹר וְנַמְשִׁיךְ בָּאֲרוּחָה מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּבִישׁ?

הָרוֹעֶה הֵשִׁיב בִּתְנוּעָה שֶׁפֵּרוּשָׁהּ: כֵּן.

הַפָּרָה הִצִּיבָה רַגְלָהּ עַל הַכְּבִישׁ וְהִתְחִילָה לַחֲצוֹת אוֹתוֹ. אָמְנָם לֹא מָצְאָה עָלָיו פְּרָחִים אוֹ עֲשָׂבִים אֲבָל פִּיהָ הָיָה מָלֵא יֶרֶק וְהִיא טָחֲנָה אֶת הַיֶּרֶק וְהִתְקַדְּמָה בְּאִטִּיּוּת רַבָּה, מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּשָּׂדֶה.

נֶעֶצְרָה מְכוֹנִית בַּכְּבִישׁ, כִּי הַפָּרָה הִפְרִיעָה לָהּ לַעֲבֹר. נֶעֶצְרָה מְכוֹנִית שְׁנִיָּה. שְׁלִישִׁית. הָרִאשׁוֹנָה הִתְחִילָה לִצְפֹּר בַּצּוֹפָר. גַּם הַשְּׁנִיָּה צָפְרָה. בֵּינְתַיִם כִּמְעַט שֶׁעָבְרָה כְּבָר הַפָּרָה הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַכְּבִישׁ אֲבָל אוֹתוֹ רֶגַע עָלוּ שָׁלוֹשׁ פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עַל הַכְּבִישׁ. וּבֵינְתַיִם הִגִּיעוּ עוֹד מְכוֹנִיּוֹת מִן הַצַּד הָרִאשׁוֹן וּמְכוֹנִיּוֹת מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי. טוּר הַמְּכוֹנִיּוֹת עָמַד מִצַּד אֶחָד וְגַם מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי. וּבָאֶמְצַע הוֹלְכוֹת לָהֶן הַפָּרוֹת לְאַט לְאַט, כְּאִלּוּ הֵן לְבַדָּן עַל הַכְּבִישׁ וְאֵין בּוֹ מְכוֹנִיּוֹת כְּלָל וּכְלָל.

וְלִמְכוֹנִיּוֹת לֹא הָיְתָה סַבְלָנוּת. הֵן צִפְצְפוּ וְשָׁרְקוּ וְהַנֶּהָגִים יָצְאוּ מִתָּאֵיהֶם וְנִסּוּ לִדְחֹף אֶת הַפָּרוֹת וּלְהָאִיץ בָּהֶן וְגַם הָרוֹעֶה, שֶׁהָיָה מְבֹהָל מִכָּל הָרַעַשׁ, נִסָּה לִדְפֹּק בַּפָּרוֹת בְּמַקְלוֹ, מַקֵּל־הָרוֹעִים. אֲבָל הַפָּרוֹת עָשׂוּ דַּרְכָּן לְאַט לְאַט, כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ כְּבִישׁ וְלֹא מְכוֹנִיּוֹת, לֹא רוֹעֶה וְלֹא נֶהָגִים.

ג

עוֹד הַפָּרוֹת עוֹבְרוֹת אֶת הַכְּבִישׁ בִּצְעָדִים אִטִּיִּים וּבִלְעִיסָה אִטִּית וְטוּר הַמְּכוֹנִיּוֹת הִגִּיעַ כְּבָר לַמּוֹשָׁבָה, אַחַר כָּךְ הִגִּיעַ לָעִיר. מִן הָעִיר נִמְשַׁךְ הַטּוּר עַד הָעִיר הַשְּׁנִיָּה. וּמִן הָעִיר הַשְּׁנִיָּה עַד הַגְּבוּל, עַד הַמֶּשֶׁק הָאַחֲרוֹן שֶׁעַל גְּבוּל הַמְּדִינָה. וּכְשֶׁיָּצְאָה מְכוֹנִית הַמֶּשֶׁק הַזֶּה לְדַרְכָּהּ נִתְקְלָה מִיָּד לְיַד שַׁעַר הַמֶּשֶׁק בְּטוּר הַמְּכוֹנִיּוֹת וְנֶעֶצְרָה וְעָמְדָה, כִּמְעַט בְּתוֹךְ הַמֶּשֶׁק.

פִּתְאוֹם זָזוּ הַמְּכוֹנִיּוֹת. מָה קָּרָה? רָחוֹק רָחוֹק מִן הַמֶּשֶׁק, עָבְרוּ כָּל הַפָּרוֹת אֶת הַכְּבִישׁ, הָעוֹבֵר בַּשָּׂדֶה הַיָּרֹק. מִיָּד הִתְחִילוּ כָּל הַמְּכוֹנִיּוֹת לִנְסֹעַ.

בִּמְכוֹנִיּוֹת הָיוּ אֲנָשִׁים רַבִּים, שֶׁמִּהֲרוּ הַבַּיְתָה. אַבָּא שֶׁנָּסַע אֶל הַבַּת שֶׁלּוֹ וְאִמָּא שֶׁמִּהֲרָה אֶל בְּנָהּ הַקָּטָן. וִילָדִים שֶׁנָּסְעוּ אֶל אַבָּא וְאִמָּא, אֶל אַחִים וַאֲחָיוֹת וְהָיוּ בִּמְכוֹנִיּוֹת סַבָּא וְסַבְתָּא.

וּבִמְכוֹנִית אַחַת הָיוּ שַׂקִּים עִם קֶמַח בִּשְׁבִיל לֶאֱפוֹת לֶחֶם וּבִמְכוֹנִית אַחֶרֶת אַרְגָּזִים עִם צַעֲצוּעִים וּבְתוֹכָם בֻּבּוֹת וְקֻבִּיּוֹת וְכַדּוּרִים, בִּשְׁבִיל הַבַּיִת וּבִשְׁבִיל הַיָּם. וּבִמְכוֹנִית אַחַת הָיוּ תַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁקִּרְקְרוּ כָּל הַזְּמַן. הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וּדְבָרִים רַבִּים הָיוּ בִּמְכוֹנִיּוֹת. כַּמָּה טוֹב שֶׁהָעֵדֶר עָבַר כְּבָר אֶת הַכְּבִישׁ וְכֻלָּם יְכוֹלִים לִנְסֹעַ לְדַרְכָּם.

וְגַם לָעֵדֶר טוֹב שֶׁכְּבָר עָבַר אֶת הַכְּבִישׁ: עַל הָאַסְפַלְט לֹא צוֹמֵחַ דָּבָר. וּמִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּבִישׁ הָיָה הַשָּׂדֶה יָרֹק וְשׁוֹפֵעַ וְהַפָּרוֹת הִמְשִׁיכוּ לִלְעֹס אֶת אֲרוּחָתָן הָאֲרֻכָּה, שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ עֲסִיס רַעֲנָן.

הַפַּעַם רוֹצֶה אֲנִי לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר עַל עַצְמִי וְעַל חָבֵר קָרוֹב מְאֹד, הַגָּר אִתִּי תַּחַת קוֹרַת גַּג אַחַת בְּתוֹךְ חֶדֶר אֶחָד.

וּתְחִלָּה אַצִּיג לִפְנֵיכֶם אֶת עַצְמִי: אֲנִי אַבָּא. יֵשׁ לי אִשָּׁה, יֵשׁ לִי יְלָדִים. בַּבֹּקֶר יוֹצֵא אֲנִי לַעֲבוֹדָה וְחוֹזֵר אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הַבַּיְתָה. בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי יוֹצֵא מִן הַבַּיִת לַעֲבוֹדָה מְלַוִּים אוֹתִי הַיְלָדִים עַד הַדֶּלֶת וְכָל אֶחָד מֵהֶם נוֹתֵן לִי נְשִׁיקָה וּמְחַבֵּק אוֹתִי. בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי חוֹזֵר מִן הָעֲבוֹדָה אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּבָר בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת אֶת קְרִיאָתָם:

“אַבָּא!”

הֵם מַכִּירִים אֶת הַצְּעָדִים שֶׁלִי בַּמַּדְרֵגוֹת מִבַּעַד לַדָּלֶת הַסְגוּרָה.

אִשְׁתִּי עוֹבֶדֶת בַּבַּיִת וְלִפְעָמִים גַּם אֲנִי עוֹזֵר לָהּ: הוֹלֵךְ לַמַּכֹּלֶת לִקְנוֹת מִצְרָכִים, מְנַקֶה אֶת הַחֲדָרִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הוֹלֵךְ אֲנִי לְטַיֵּל עִם הַיְלָדִים שֶׁלִי. לִפְעָמִים, בִּשְׁעַת פְּנַאי, אֲנִי קוֹרֵא סֵפֶר אוֹ מַאֲזִין למוּזִיקָה בָּרַדְיוֹ. לִפְעָמִים אֲנִי הוֹלֵךְ לְהַצָּגָה אוֹ לִפְגִישָׁה עִם חֲבֵרִים שְׁלִי, שֶׁלָּמַדְתִּי אִתָּם פַּעַם בְּבֵית־הַסֵּפֶר, או שֶׁהִכַּרְתִּי בַּעֲבוֹדָה.

וּמִי הוּא חֲבֵרִי הַקָרוֹב, הַגָּר עִמִּי בְּחֶדֶר אֶחָד? פִּיל קָטָן. פַעַם נָסַע דּוֹד שֶׁלִי לְחוּץ לָאָרֶץ וְהוּא שָׁלַח לִי מִשָּׁם מַתָּנָה יָפָה – פִּיל קָטָן וְלָבָן, הַפִּיל עוֹמֵד עַל הַכּוֹנָנִית בְּחַדְרִי. מָה עוֹשֶׂה הַפִּיל הַקָטָן כָּל הַזְמָן? אוּלַי מְהַרְהֵר וְאוּלַי אֵינוֹ מְהַרְהֵר. לְעִתִּים יֵשׁ וַאֲנִי מְדַבֵּר אֵלָיו וְהוּא עוֹנֶה לִי, וְכָךְ אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים קְצָת. כָּךְ הָיִינוּ לַחֲבֵרִים טוֹבִים.

עֶרֶב אֶחָד, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי וְקָרָאתִי בְּסֵפֶר בְּחַדְרִי, שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַפִּיל מִן הַכּוֹנָנִית. הַפַּעַם הִתְחִיל הוּא לְדַבֵּר אֵלַי. הוּא אָמַר:

– עָצוּב לִי הָעֶרֶב!

– מַדּוּעַ, מַה קָּרָה? – שָׁאַלְתִּי.

– אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ. אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שָׁקְעָה וְהִיא אֵינֶנָּה מְאִירָה לָנוּ אֶלָּא לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים. אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהִרְהַרְתִּי יוֹתֵר מִדַּי סַפֵּר לִי סִפּוּר עַלִּיז וְלֹא אֶהְיֶה עָצוּב.

וּבְכֵן, פָּשׁוּט וּבָרוּר: חֲבֵרִי הַפִּיל בִקֵשׁ מִמֶּנִּי שֶׁאֲסַפֵּר לוֹ סִפּוּר עַלִיז, שָׂמֵחַ. – טוֹב, אָמַרְתִּי, הִנֵּה הַסִפּוּר: הָיִיתָ פַּעַם בְּשׁוּק? לֹא? וּבְכֵן: לְאֹרֶךְ אַחַד הָרְחוֹבוֹת, עַל שְׁתֵּי הַמִּדְרָכוֹת יֵשׁ דּוּכָנִים רַבִּים וַעֲלֵיהֶם מוּנָחִים יְרָקוֹת, פֵּרוֹת, בֵּיצִים וַאֲפִלוּ תַּרְנְגוֹלוֹת וְדָגִים. זֶהוּ הַשׁוּק. אֲנָשִׁים רַבִּים בָּאִים לַשׁוּק, עוֹבְרִים לְאֹרֶךְ הַמִּדְרָכוֹת וּבוֹחֲרִים לָהֶם מְזוֹנוֹת. זֶה קוֹנֶה בַּנָּנוֹת וְזֶה קוֹנֶה תַּפּוּזִים, זֶה זֵיתִים וְזֶה לֶחֶם. בַּשׁוּק הָרַעַשׁ גָּדוֹל, כִּי יֵשׁ בּוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים, וְכַאֲשֶׁר כָּל אָדָם אוֹמֵר רַק מִלָּה אַחַת נִשְׁמָעוֹת בַּשׁוּק מֵאוֹת מֵאוֹת מִלִים וַהֲרֵי כָּל הַמִּלִים הָאֵלֶה יַחַד מְקִימוֹת רַעַשׁ.

וּבְכֵן, בֹּקֶר אֶחָד הֻפְתְּעוּ כָּל אַנְשֵׁי הַשׁוּק לְמַרְאֵה אוֹרֵחַ נֶחְמָד, אַף נָעִים. פִּיל גָדוֹל עָבַר בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ, בֵּין הַדוּכָנִים. הוּא נִפְנֵף בַּחֶדֶק הָאָרֹךְ אֲשֶׁר לוֹ פַּעַם לְיָמִין וּפַעַם לִשְׂמאל. מִכָּאן לָקַח לוֹ כָּלְרַבִּי וּמִכָּאן כְּרוּבִית וְהִשְׁלִיכָם בִּתְנוּעָה זְרִיזָה לְתּוֹךְ פִּיו, הַנֶחְבָּא לְמַטָּה מֵאָזְנָיו, מִכָּאן לָקַח חַסָּה וּמִשָּׁם לָקַח עַגְבָנִיָה. כָּךְ עָבַר הַפִּיל לְאֹרֶךְ הַשׁוּק עַד שֶׁאָכַל לְשָׂבְעָה. וּלְבַסוֹף לְקִנּוּחַ סְעוּדָה, מָשַׁךְ וְהוֹצִיא מִתּוֹךְ מַאֲפִיָה כַּמָּה וְכַמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם וַהֲמוֹן עוּגוֹת וּבָלַע גַם אוֹתָם אֶחָד אֶחָד. “אוּלַי מְבַקֵשׁ אֲדוֹנִי גַם אֲבַטִּיחַ?” שָׁאַל אוֹתוֹ מוֹכֵר הַפֵּרוֹת.

הַפִּיל אַף לֹא הֵשִׁיב לוֹ. הוּא הָיָה שָׂבֵעַ. כִּלָּה אֶת אֲרוּחָתוֹ וְעָזַב אֶת הַשׁוּק. כָּל הָאֲנָשִׁים בַּשׁוּק שָׂמְחוּ מְאֹד. מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁהַפִּיל לא פָּגַע בָּהֶם לְרָעָה, לֹא דָחַף אִשָּׁה, לא הִפִּיל יֶלֶד, וְלֹא לָחַץ אִישׁ אֶל הַקִיר.

חֲבֵרִי הַפִּיל הַלָּבָן שָׁמַע בְּעֵינַיִם תְּמֵהוֹת אֶת הַסִּפּוּר הַמְשַׁעֲשֵׁעַ עַל הַפִּיל הַגָּדוֹל. רָאִיתִי כִּי הָעֶצֶב סָר מֵעַל פָּנָיו וּפָנִיתִי אֶל סִפְרִי כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וְלִקְרֹא בוֹ.

– גָּרַמְתָּ לִי שִׂמְחָה רַבָּה בְּסִפּוּרְךָ, – שָׁמַעְתִּי פִּתְאֹם אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַפִּיל שֶלִּי. –עַכְשָׁיו סַפֵּר לִי סִפּוּר עָצוּב, בְּבַקָּשָׁה.

– מוּזָר מְאֹד, – אָמַרְתִּי לוֹ, – כְּשֶׁהָיִיתָ עָצוּב בִּקַשְׁתָּ סִפּוּר עַלִּיז. אֶת זֶה אֲנִי מֵבִין. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה שָׂמֵחַ מְבַקֵּשׁ אַתָּה סְפִּוּר עָצוּב, הַאִם רוֹצֶה אַתָּה לָשׁוּב וּלְהִתְעַצֵב?

– לֹא וָלֹא, – אָמַר לִי חֲבֵרִי. לֹא כְּדֵי לְהִתְעַצֵּב. בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ יָכוֹל אֲנִי לִשְׁמֹעַ אֲפִלּוּ סִפּוּרִים עֲצוּבִים מְאֹד וְלֹא אֶבְכֶּה. סַפֵּר לִי סִפּוּר עָצוּב!

– מוּזָר מְאֹד ־ חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי. ־ אֲבָל אִם זו בַקָּשָׁתְךָ, – הִנֵּה הַסִּפּוּר: – הָיִיתָ פַּעַם בְּשׁוּק? לֹא? אֲבָל קֹדֶם סִפַּרְתִּי לְךָ אֵיךְ נִרְאֶה הַשּׁוּק, פַּעַם הָיָה פִּיל אֶחָד רָעֵב מְאֹד וְהוּא הָלַךְ לַשׁוּק לִסְעֹד אֶת לִבּוֹ…

– סִפַּרְתָּ לִי כְּבָר אֶת הַסִּפּוּר עַל הַפִּיל הַזֶה…

– לֹא בְדִיוּק אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה. הַקְשֵׁב עַד הַסּוֹף – וְתִרְאֶה.

– וּבְכֵן, הַפִּיל הָלַךְ לַשׁוּק אֲבָל מִישֶׁהוּ סִפֵּר לַחֶנְוָנִים בַּשׁוּק, כִּי הַפִּיל הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב לַשּׁוּק לֶאֱכֹל אֶת סְחוֹרָתָם. מִיָּד אָרְזוּ אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁעַל הַדּוּכָנִים, סָגְרוּ בְּחִפָּזוֹן אֶת חֲנֻיּוֹתֵיהֶם וּמִהֲרוּ לְהִמָּלֵט מִן הַשּׁוּק. וּבְשָׁעָה שֶׁבָּא הַפִּיל לַשׁוּק מָצָא אוֹתוֹ רֵיק, רֵיק. לֹא נֶפֶשׁ חַיָּה בּוֹ וְלֹא עָלֶה אֶחָד שֶׁל חַסָּה אֲפִלוּ לְהֵיטִיב אֶת לִבּוֹ…

הֵרַמְתִּי אֶת עֵינַי אֶל חֲבֵרִי וּמָה רוֹאוֹת עֵינַי? הַאִם אֵלֶה הֵן דְּמָעוֹת אוֹ טִפּוֹת מַיִם אֲחָדוֹת שֶׁנִּתְּזוּ עַל פָּנָיו בְּמִקְרֶה?

– סַפֵּר הָלְאָה, סַפֵּר, – בִּקֵּשׁ חֲבֵרִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי עַצְמִי כְּאִלוּ לא רָאִיתִי דָבָר וְהוֹסַפְתִּי:

– הַפִּיל נִשְׁאַר רָעֵב וְחָזַר רָעֵב לְבֵיתוֹ. אֲבָל בְּבֵיתוֹ צִפְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה: מִישֶׁהוּ שָׁלַח לוֹ מַתָּנָה – סַל מָלֵא כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְסַל מָלֵא יְרָקוֹת וּפֵרוֹת לְמִינֵיהֶם. הַפִּיל אָכַל לְשָׂבְעָה וְנִרְדָּם בְּלֵב שָׂמֵחַ.

הַפַּעַם הִבִּיט עָלַי חֲבֵרִי בְּעֵינַיִם עַלִּיזוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קֹדֶם. הוּא שָׂמַח, שֶׁסִפּוּר עָצוּב זֶה גַם הוּא נִגְמַר בְּכִי טוֹב.

– וְעַכְשָׁיו סַפֵּר לִי עוֹד סִפּוּר שָׁמֵחַ, – שָׁמַעְתִּי שׁוּב אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַפִּיל כְּשֶׁכְּבָר הָיִיתִי רָכוּן עַל סִפְרִי.

– לֹא יְדִידִי, – אָמַרְתִּי הַפַּעַם, – דַּי סִפּוּרִים סִפַּרְנוּ הָעֶרֶב. עַכְשָׁיו אֲנִי רוֹצֶה לִקְרֹא בַּסֵפֶר. לִי אֵין אִישׁ מְסַפֵּר סִפּוּרִים. אִם אֲנִי רוֹצֶה סִפּוּר עָלַי לִקְרֹא אוֹתוֹ בְּסֵפֶר.

חָבֵרִי הַפִּיל הֵבִין לְרוּחִי וַאֲנִי קָרָאתִי בַסֵּפֶר.

לְמָחָרָת בַּבֹּקֶר כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְנוּ שְׁנֵינוּ, קִדֵּם הַפִּיל אֶת פָּנַי בִּקְרִיאָה עַלִיזָה:

– חָלַמְתִּי הַלַּיְלָה שֶׁגַם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָה הָיָה הַשּׁוּק מָלֵא וְהַחֲנֻיּוֹת פְּתוּחוֹת וְהַפִּיל אָכַל לְשָׂבְעָה.

שָׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרָיו וְשָׂמַחְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי חָבֵר כָּל כָּךְ טוֹב, הַמַּאֲזִין לִדְבָרַי וַאֲנִי מַאֲזִין לִדְבָרָיו.

א

מָתַי זֶה קָרָה?

בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹרֵד גֶּשֶׁם, בַּחֹרֶף. אֲבָל לֹא כָּל הַחֹרֶף יוֹרֵד גֶּשֶׁם. יֵשׁ יָמִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ, וְיֵשׁ יָמִים שֶׁל עֲנָנִים. לִפְעָמִים, כְּשֶׁהָעֲנָנִים שְׁחֹרִים מְאוֹד וְאֵין כֶּתֶם כָּחֹל אֶחָד בַּשָּׁמַיִם יוֹרֵד גֶּשֶׁם.

אֵיפֹה זֶה קָרָה?

בַּשָּׂדֶה. מִחוּץ לָעִיר. רָחוֹק מִן הַבָּתִּים. בְּאֶמְצַע הָעִיר הַבָּתִּים צְפוּפִים מְאוֹד, אֲבָל מִחוּץ לָעִיר יֵשׁ מֶרְחָק גָּדוֹל בֵּין בַּיִת לַבַּיִת. וּבְמֶרְחָק הַגָּדוֹל בֵּין בַּיִת לַבַּיִת הָיָה הַשָּׂדֶה.

הָאֲנָשִׁים גָּרִים בַּבָּתִּים. הָאֲנָשִׁים רוֹצִים לָגוּר בַּבַּיִת, כִּי לֹא טוֹב לִהְיוֹת בַּחוּץ, בַּגֶּשֶׁם. הֵם בּוֹנִים בַּיִת וְעוֹד בַּיִת וְכָךְ קָמָה הָעִיר. בַּשָּׂדֶה יָרַד גֶּשֶׁם וְהַשָּׂדֶה הוּצַף מַיִם. הַמַּיִם הָיוּ כְּמוֹ שְׁלוּלִית גְּדוֹלָה, אוֹ כְּמוֹ יָם קָטָן. וּבְשָׁעָה שֶׁהָאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ בְּתוֹךְ הַבָּתִּים, שָׂחוּ הַצְּפַרְדְּעִים בַּמַּיִם הַקָּרִים. וְעַכְשָׁו נַכִּיר אֶת הַצְּפַרְדֵּעַ רַקְרָק. קָרְאוּ לוֹ רַקְרָק כִּי צִבְעוֹ הָיָה יְרַקְרַק, כְּצִבְעָן שֶׁל רֹב הַצְּפַרְדְּעִים. וּכְמוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לְגִדְעוֹן גִּידִי וּלְתָמָר תָּמִי קָרְאוּ לִירַקְרַק שָׁם חִבָּה – רַקְרָק. הַשְּׁלוּלִית הָיְתָה גְּדוֹלָה וְרַקְרָק וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, אָב וָאֵם וְאָח קָטָן שָׂחוּ בַּשְּׁלוּלִית עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתָם.

מָה צוּרָה לַבַּיִת הַזֶּה? בִּקְצֵה הַשְּׁלוּלִית, בֵּין הָאֲדָמָה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ עֲשָׂבִים וּפְרָחִים וּנְמָלִים וּבֵין הַמַּיִם הָיוּ מֻטָּלִים כַּמָּה עֲנָפִים. וּבֵין הָעֲנָפִים כַּמָּה אֲבָנִים קְטַנּוֹת. וּבֵין הָעֲנָפִים וְהָאֲבָנִים קְצָת גַּרְגִּירֵי עָפָר. וּמִתַּחַת לָעֲנָפִים, לָאֲבָנִים וּלְגַרְגְּרֵי הֶעָפָר מָצְאוּ לָהֶם רַקְרָק וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בַּיִת לָגוּר בּוֹ.

אִמָּא, שָׁמַעְתָּ אֶת הָרַעַשׁ שֶׁעוֹשִׂים הָאֲנָשִׁים לְיַד הַשְּׁלוּלִית שֶׁלָּנוּ? שָׁאַל רַקְרָק עֶרֶב אֶחָד אֶת אִמּוֹ.

הֵם בּוֹנִים שׁוּב בַּיִת חָדָשׁ, – אָמְרָה אִמָּא לְרַקְרֵק וְנֶאֶנְחָה.

לָמָּה נֶאֱנַחַתְּ? שָׁאַל רַקְרָק אֶת אִמּוֹ.

דַּי, רַקְרָק בִּשְׁאֵלוֹת, כְּבָר זְמַן לִישֹׁן, – נִכְנַס אַבָּא לְשִׂיחָה בְּקוֹל נִמְרָץ וְתַקִּיף.

מָה יֵשׁ אִם הָאֲנָשִׁים בּוֹנִים בַּיִת? הוֹסִיף רַקְרָק וְשָׁאַל.

– נִצְטָרֵךְ לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, אֶת הַשְּׁלוּלִית הַזֹּאת. – אָמְרָה אִמָּא. – וְעַכְשָׁו שְׁכַב לִישֹׁן, רַקְרָק, לַיְלָה טוֹב.

רַקְרַק הַצְּפַרְדֵּעַ הַקָּטָן לֹא יָכוֹל לְהַרְדֵּם. הָאֱמֶת הִיא, כִּי הוּא כָּעַס קְצָת עַל הָאֲנָשִׁים: כָּאן יֵשׁ לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ שְׁלוּלִית כָּל כָּךְ יָפָה, בַּיִת כָּל כָּךְ נוֹחַ, וּלְאָן יֵלְכוּ מִכָּאן? הַאִם יֵשׁ עוֹד שָׂדֶה בָּעוֹלָם? הַיֵּשׁ עוֹד שְׁלוּלִית אַחֶרֶת? מָה יִהְיֶה?

ב

עֶרֶב אֶחָד נִבְהַל רַקְרָק מְאוֹד. אַךְ יָצָא מִתּוֹךְ הַבַּיִת שֶׁבֵּין הָעֲנָפִים וְהָאֲבָנִים וְהִנֵּה רָאָה אוֹר בְּתוֹךְ הַמַּיִם.

מֵאֵין בָּא הָאוֹר הַזֶּה? הוּא הָיָה מֻכְרָח לַעֲצֹם אֶת עֵינָיו. וּבְשָׁעָה שֶׁפָּתַח אֶת עֵינָיו עוֹד הָיָה אוֹר בְּמַיִם.

– מָתַי כְּבָר לֹא יִהְיֶה הָאוֹר הַזֶּה – חָשַׁב רַקְרָק בְּלִבּוֹ וְרָץ מִיָּד אֶל אִמּוֹ.

– אִמָּא, אִי אֶפְשָׁר לָקַחַת אֶת הָאוֹר הַזֶּה מִן הַמַּיִם? – שָׁאַל.

– לֹא רַקְרָק, – אָמְרָה הָאֵם. – עַכְשָׁו נִגְמַר בִּנְיָנוֹ שֶׁל הַבַּיִת הֶחָדָשׁ וַאֲנָשִׁים נִכְנָסִים לָגוּר בּוֹ. הָאֲנָשִׁים פּוֹחֲדִים קְצָת לִהְיוֹת בַּחֹשֶׁךְ. הֵם אַף אֵינָם רוֹאִים כִּמְעַט כְּלוּם בַּחֹשֶׁךְ. לָכֵן אֵין הֵם יְכוֹלִים לָגוּר בַּבַּיִת בְּלִי אוֹר. וְלָכֵן יֵשׁ לָהֶם חַשְׁמַל. וְזֶהוּ הָאוֹר שֶׁמֵּאִיר גַּם אֶת הַשְּׁלוּלִית שֶׁלָּנוּ.

– וּמָה זֶּה חַשְׁמַל? – שָׁאַל רַקְרָק בְּתִמָּהוֹן. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא שָׁמַע אֶת הַמִּלָּה חַשְׁמַל.

– הַחַשְׁמַל, – אָמְרָה אִמָּא, – זֶהוּ הָאוֹר. אַל תְּבַהֵל. זֶה לֹא יַעֲשֶׂה לָךְ שׁוּם דָּבָר רַע

רַקְרַק חָשַׁב וְחָשַׁב. וְרַק דָּבָר אֶחָד הוּא לֹא הֵבִין:

לָמָּה יְכוֹלִים הָאֲנָשִׁים לָבוֹא וּלְהַפְרִיעַ לָהֶם לָגוּר בַּשְּׁלוּלִית. הוּא הֶחֱלִיט לָלֶכֶת אֶל הַבַּיִת הֶחָדָשׁ, שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא הָאוֹר, וּלְהַגִּיד לַאֲנָשִׁים שֶׁיֵּלְכוּ מִן הַבַּיִת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם, זֹאת אוֹמֶרֶת, הוּא רַקְרָק, וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ רוֹצִים לְהִשָּׁאֵר בִּשְׁלוּלִית הַמַּיִם.

ג

הָיָה עֶרֶב. בַּחוּץ הָיָה חֹשֶׁךְ וְכָל הַצְּפַרְדְּעִים בִּשְׁלוּלִית קִרְקְרוּ בְּקוֹל רָם. רַקְרָק מָצָא, כִּי שָׁעָה זוֹ טוֹבָה לֹו לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. רַעַשׁ הַקִּרְקוּר הָיָה גָּדוֹל וְלָכֵן לֹא שָׁמְעוּ הַצְּפַרְדְּעִים כִּי רַקְרָק יָצָא מִן הַבַּיִת. הוּא קָפַץ לַמַּיִם, וְאַחַר כָּךְ הִסְתּוֹבֵב וְחָזַר אֶל הָאֲדָמָה וּבִקְפִיצָה זְרִיזָה עָלָה עַל הָאֲדָמָה. לִבּוֹ רַעַד. קְצָת מִתּוֹךְ פַּחַד וּקְצָת מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת.

הוּא הִתְחִיל לִקְפֹּץ אֶל עֵבֶר הַבַּיִת. קָפַץ קְפִיצָה אַחַת וְעוֹד אַחַת. הוּא הִתְאוֹשֵׁשׁ וְנִתֵּר בְּבִטָּחוֹן אֶל הַבַּיִת. פִּתְאוֹם נָפַל לְתוֹךְ בּוֹר. לְמַזָּלוֹ הָיָה זֶה בּוֹר קָטָן וּבִקְפִיצָה אַחַת יָצָא מִתּוֹכוֹ. הוּא הִמְשִׁיךְ לִקְפֹּץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַבַּיִת. כָּאן הָיוּ הָאוֹרוֹת מִן הַחַלּוֹנוֹת יוֹתֵר חֲזָקִים מֵאֲשֶׁר הָאוֹר בְּמַיִם. וְרַקְרָק הָיָה צָרִיךְ לַעֲצֹם אֶת עֵינָיו. בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. בִּזְהִירוּת רַבָּה קָפַץ כָּל קְפִיצָה. הוּא עָבַר אֶת הַשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ אֶל הַמִּסְדְּרוֹן. וּפִתְאוֹם, כְּשֶׁרָצָה לָקוּץ הָלְאָה פָּגַע בְּרֹאשׁוֹ יָשָׁר בַּקִּיר.

“אוֹי”, צָעַק רַקְרָק וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּקוֹל רָם. רַקְרָק קִבֵּל מַכָּה חֲזָקָה. כִּמְעַט שֶׁהִצְטַעֵר עַל הַכֹּל. אֲבָל כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. הַקִּיר שֶׁבּוֹ נִתְקַל לֹא הָיָה אֶלָּא מַדְרֵגָה אַחַת, הָרִאשׁוֹנָה בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת. כֵּן, רַקְרָק הִגִּיעַ אֶל חֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת. עַכְשָׁו הוּא צָרִיךְ לַעֲלוֹת בַּמַּדְרֵגוֹת לְמַעְלָה. אַף פַּעַם לֹא רָאָה מַדְרֵגוֹת. הַלֹּא בִּשְׁלוּלִית כָּל כָּךְ נָעִים לִשְׂחוֹת וְאֵין מַדְרֵגוֹת בְּמַיִם.

רַקְרַק חָשַׁב בְּלִבּוֹ: אֲנַסֶּה לִקְפֹּץ שׁוּב. אוּלַי אַצְלִיחַ לַעֲלוֹת מַדְרֵגָה אַחַת. וְשׁוּב נִסָּה וְהַפַּעַם כִּמְעַט שֶׁעָלָה עַל הַמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה. אֶלָּא שֶׁהִגִּיעַ כִּמְעַט עַד הַקָּצֶה וּמִשָּׁם הִתְחַלֵּק לְמַטָּה. אֲבָל עַכְשָׁו לֹא בָכָה, הוּא נָח קְצָת וְאָגַר כּוֹחַ. וְשׁוּב קָפַץ וְהַפַּעַם עָלָה לְמַדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה. רֶגֶשׁ שֶׁל שִׂמְחָה וּבִטְחוֹן מִלֵּא אֶת לִבּוֹ. נָח קְצָת וְשׁוּב עָלָה מַדְרֵגָה. כָּךְ עָלָה מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה.

הוּא רָאָה שְׁתֵּי דְּלָתוֹת. מִצַּד יָמִין דֶּלֶת. וּמִצַּד שְׂמֹאל דֶּלֶת. בְּאֵיזוֹ דֶּלֶת יִדְפֹּק? אֲנַסֶּה בְּצַד יָמִין, חָשַׁב. וְהִתְחִיל לִדְפֹּק בַּדֶּלֶת. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וּבַפֶּתַח עָמַד אָדָם, וְשָׁאַל: – מָה אַתְּ רוֹצָה, צְפַרְדֵּעַ?

– אֲנִי רוֹצָה שֶׁתַּעַזְבוּ אֶת הַבַּיִת – כִּי אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִשָּׁאֵר בַּשְּׁלוּלִית!

– אֵין לִי זְמַן. אֲנִי עָסוּק עַכְשָׁו, – אָמַר הָאִישׁ בְּכַעַס, וְסָגַר בִּדְפִיקָה חֲזָקָה אֶת הַדֶּלֶת.

רַקְרַק נִבְהַל. בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת הָיָה חֹשֶׁךְ וְהוּא יָכוֹל, לְפָחוֹת, לְהַחֲזִיק אֶת עֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה. עוֹד הוּא מְהַרְהֵר וְחוֹשֵׁב מָה לַעֲשׂוֹת וְהִנֵּה נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת מִצַּד שְׂמֹאל בְּקוֹל חֲרִיקָה (בְּבָתִּים חֲדָשִׁים הַדְּלָתוֹת עַל פִּי רֹב חוֹרְקוֹת קְצָת) וּבְדֶלֶת רָאָה יַלְדָּה עוֹמֶדֶת.

– גִּידִי, הַבֵּט, צְפַרְדֵּעַ בָּאָה לְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת! – צָעֲקָה הַיַּלְדָּה.

– אֲנִי בָּא, רוּתִי! – נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל גִּידִי מִתּוֹךְ הַדִּירָה.

– הִיא בָאָה כַּנִּרְאֶה לְבָרֵךְ אוֹתָנוּ לִכְנִיסָתֵנוּ לְדִירָתֵנוּ הַחֲדָשָׁה, – הוֹסִיפָה רוּתִי.

– נִקַּח אוֹתָהּ וְנָשִׁים אוֹתָהּ בְּתוֹךְ קֻפְסָה, – קָרָא גִּידִי בְּשִׂמְחָה.

– יְלָדִים, – אָמַר רַקְרָק, – שְׁמִי רַקְרָק אֲנִי צְפַרְדֵּעַ מִן הַשְּׁלוּלִית שֶׁלִּפְנֵי הַבַּיִת שֶׁלָּכֶם. בָּאתִי לְדַבֵּר אִתְּכֶם.

רוּת וְגִידִי פָּעֲרוּ פִּיהֶם בְּתִמָּהוֹן וְהִסְתַּכְּלוּ זֶה בָּזֶה.

– הַצְּפַרְדֵּעַ רוֹצָה לְדַבֵּר אִתָּנוּ, יֹפִי.

– בְּבַקָּשָה, בּוֹא הִכָּנֵס, אָדוֹן נִכְבָּד! שְׂמֵחִים אָנוּ לְקַבֵּל פָּנֶיךָ בָּצָל קוֹרָתֵנוּ.

עוֹד קְפִיצָה וְעוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת וְרַקְרָק הָיָה בְּתוֹךְ הַדִּירָה. כָּאן הָיָה הָאוֹר כָּל כָּךְ חָזָק, שֶׁלֹּא יָכוֹל לִפְקֹחַ אֶת עֵינָיו וְלוּ לְרֶגַע. כְּשֶׁנִּסָּה לִפְקֹחַ אוֹתָן לְבַסּוֹף, כִּי רָצָה לִרְאוֹת אֶת רוּתִי וְגִידִי וּלְדַבֵּר אִתָּם, הִצְלִיחַ לְהַחֲזִיק אוֹתָן פְּקוּחוֹת שְׁנִיָּה אַחַת וְשׁוּב עֲצָמָן. וְשׁוּב פְּקָחָן עַד שֶׁהִצְלִיחַ לְהַשְׁאִיר אוֹתָן פְּקוּחוֹת.

– מָה אַתְּ רוֹצָה לְהַגִּיד לָנוּ, צְפַרְדֵּעַ? – שָׁאֲלָה רוּתִי וְחִיּוּךְ קַל עַל פָּנֶיהָ.

– שְׁמִי רַקְרָק וְלֹא צְפַרְדֵּעַ, – אָמַר רַקְרָק. – וַאֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד לָכֶם שֶׁלֹּא תָּגוּרוּ פֹּה. אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה לִי, כִּי אִם בּוֹנִים פֹּה בַּיִת וְעוֹד בַּיִת בַּשָּׂדֶה נִצְטָרֵךְ אָנוּ, הַצְּפַרְדְּעִים, לָלֶכֶת מִן הַשְּׁלוּלִית שֶׁלָּנוּ.

רוּתִי וְגִידִי שָׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו הַנִּרְגָּשִׁים שֶׁל רַקְרָק וְלֹא יָדְעוּ מָה לְהָשִׁיב לוֹ. עַד שֶׁאָמְרָה רוּתִי: רַק עַכְשָׁו בָּאנוּ לָגוּר לְכָאן, לַבַּיִת. קֹדֶם גַּרְנוּ בַּצְּרִיף. בַּקַּיִץ הָיָה לָנוּ חַם מְאוֹד וּבַחֹרֶף קַר מְאוֹד. לִפְעָמִים, בַּחֹרֶף הַגֶּשֶׁם הָיָה שׁוֹטֵף לְתוֹךְ צָרִיךְ שֶׁלָּנוּ וְהָיָה רָטוּב מְאוֹד וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ חוֹלִים. אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת הַזֶּה.

וְגִידִי הוֹסִיף: אִם אַתָּה רוֹצֶה, בּוֹא לָגוּר אֶצְלֵנוּ, אַתָּה וְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ. נְסַדֵּר לָכֶם קֻפְסָה, שֶׁבָּהּ תָּגוּרוּ וְנִתָּן לָכֶם אֹכֶל, כַּמָּה שֶׁתִּרְצוּ.

רַקְרַק שָׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם בְּשֶׁקֶט, וּבְשָׁעָה שֶׁגָּמְרוּ הֵשִׁיב לָהֶם: תּוֹדָה. אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָגוּר בַּקֻּפְסָה. אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשָּׂדֶה וְאֶת הַמַּיִם. לֹא אוּכַל לִחְיוֹת זְמַן רַב מֵחוּץ לַמַּיִם. לִבִּי יִיבַש וַאֲנִי אֶגְוַע מִגַּעְגּוּעִים. אֲבָל אִם יִבְנוּ בַּיִת בַּשָּׂדֶה שֶׁלָּנוּ לְאָן נֵלֵךְ? הַאִם יֵשׁ עוֹד שָׂדֶה בָּעוֹלָם אוֹ שְׁלוּלִית אַחֶרֶת?

רוֹתִי וְגִידִי צָחֲקוּ: – הַרְבֵּה שָׂדוֹת וְהַרְבֵּה שְׁלוּלִיּוֹת יֵשׁ בָּאָרֶץ. אַתֶּם תִּמְצְאוּ לָכֶם בְּקַלּוּת שָׂדֶה אַחֵר וּבוֹ שְׁלוּלִית וְשָׁם תָּגוּרוּ.

וְאָז הֵבִין רַקְרָק שְׁנֵי דְּבָרִים: רֵאשִׁית, כִּי הָאֲנָשִׁים אֵינָם רוֹצִים, אַף אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת הֶחָדָש. שֵׁנִית, כִּי יֵשׁ עוֹד שָׂדוֹת וּשְׁלוּלִיּוֹת אֲחֵרוֹת בָּאָרֶץ.

– טוֹב, – אָמַר רַקְרָק. – תּוֹדָה לָכֶם. עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין. פִּתְחוּ לִי אֶת הַדֶּלֶת וּתְנוּ לִי לַחֲזֹר אֶל הַשְּׁלוּלִית.

גִּידִי לֹא כָּל כָּךְ רָצָה לְשַׁלֵּחַ אֶת הַצְּפַרְדֵּעַ לַחָפְשִׁי אֲבָל רוּתִי אָמְרָה, שֶׁהוֹרָיו בְּוַדַּאי מְחַכִּים לוֹ וְאָז פָּתְחוּ לְרַקְרָק אֶת הַדֶּלֶת. רַקְרָק מִהֵר (לְאַחַר שֶׁחָזַר אֶל הִתְחִיל לִרְאוֹת יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר בָּאוֹר) בִּקְפִיצוֹת מְהִירוֹת אֶל הַשְּׁלוּלִית.

אִמָּא וְאַבָּא שֶׁל רַקְרָק שָׂמְחוּ לְבוֹאוֹ, כִּי הֵם כְּבָר דָּאֲגוּ לוֹ בְּמִקְצָת.

– אֵיפֹה הָיִיתָ, רַקְרָק? – שָׁאֲלָה אִמָּא.

– הָיִיתִי בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ. אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לְמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל הָאֲנָשִׁים אֵינָם רוֹצִים לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת. הֵם אוֹמְרִים שֶׁאֲנַחְנוּ נִצְטָרֵךְ לַעֲזֹב אֶת הַשְּׁלוּלִית וְלִמְצֹא לָנוּ שָׂדֶה אַחֵר.

– נָכוֹן, – אָמְרָה אִמָּא. – אֲנַחְנוּ חַיִּים בְּאֶרֶץ שֶׁבָּאִים אֵלֶיהָ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. כְּשֶׁהֵם בָּאִים – נִכְנָסִים הֵם לָגוּר בִּצְרִיפִים, בַּדּוֹנִים אוֹ פַּחוֹנִים וְאַחַר כָּךְ עוֹבְרִים הֵם לָגוּר בְּבַיִת חֲזָקִים, בְּנוּיִים לְבָנִים וּבֶטּוֹן. וַאֲנַחְנוּ הַצְּפַרְדְּעִים זֶה גּוֹרָלֵנוּ לְנַדֵּד מִשָּׂדֶה לַשָּׂדֶה. כְּשֶׁבָּאנוּ לְכָאן לֹא הָיָה אַף בַּיִת בְּכָל הַשָּׂדֶה. עַכְשָׁו כְּבָר נִרְאִים הָאוֹרוֹת בְּתוֹךְ הַשְּׁלוּלִית. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמָּחָר יַתְחִילוּ לִבְנוֹת בַּיִת מַמָּשׁ עַל הַשְּׁלוּלִית שֶׁלָּנוּ.

רַקְרַק נִבְהַל.

– אַל תִּדְאַג רַקְרָק. אִם יַתְחִילוּ לִבְנוֹת כָּאן בַּיִת נִמְהֵר וְנַקְדִּים לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם.

ד

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים בָּאוּ פּוֹעֲלִים וְהֵבִיאוּ קְרָשִׁים וּמַסְמְרִים, מַשּׁוֹרִים וּפַטִּישִׁים, סֻלָּמוֹת וּמְרִיצוֹת וְהִנִּיחוּ אוֹתָם לְיַד הַשְּׁלוּלִית שֶׁל רַקְרָק. מִיָּד נִגְּשׁוּ בְּמֶרֶץ לַעֲבוֹדָה. הִתְחִילוּ לַחְפֹּר יְסוֹדוֹת לַבִּנְיָן. בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ אִמָּא וְאַבָּא אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאֶת הַכֵּלִים לָקְחוּ אֶת רַקְרָק וְאֶת אָחִיו הַקָּטָן וְיָצְאוּ מִן הַשְּׁלוּלִית. מֵי הַשְּׁלוּלִית הִתְחִילוּ נִקְוִים לְתוֹךְ תְּעָלוֹת שֶׁחָפְרוּ הָאֲנָשִׁים. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאוּ גַּם צְפַרְדֵּעִים אֲחֵרוֹת, שְׁאַר דַּיָּרֵי הַשְּׁלוּלִית מִבָּתֵּיהֶם. וְשַׁיָּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל צְפַרְדֵּעִים יְרַקְרַקּוֹת עָשְׂתָה דַּרְכָּהּ הָלְאָה מִן הַבַּיִת הֶחָדָשׁ, מִן הַפּוֹעֲלִים, מִן הַכֵּלִים אֶל הַשָּׂדֶה הַגָּדוֹל, הַרְחֵק מִן הַבָּתִּים. הֵם חַפְּשׂוּ לָהֶם שְׁלוּלִית חֲדָשָׁה בִּשְׁבִיל לָגוּר בָּהּ.

שְׁתֵּי הַיּוֹנִים עָמְדוּ עַל מַעֲקֵהוּ הָרָחָב שֶׁל הַגַּג שֶׁמִּמוּל. הֵן עָמְדוּ רֶגַע אֶחָד בִּלְבַד וְהֵחֵלּוּ לָלֶכֶת לְאָרְכּוֹ שֶׁל הַמַּעֲקֶה. אַחַר כָּךְ נִשְׁתַּהוּ רֶגַע וְשׁוּב הִמְשִׁיכוּ בִּפְסִיעָתָן לְאֹרֶךְ הַמַּעֲקֶה. וּפִתְאֹם הִתְעוֹפְפוּ לָהֶן הַיּוֹנִים וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינָי. אַךְ בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצֵאתִי רֹאשִׁי אֶל מִחוּץ לַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלָּנוּ וְהִפְנֵיתִי פָּנַי כְּלַפֵּי מַעְלָה –רָאִיתִין, אֶת שְׁתֵּי הַיּוֹנִים הַנְעִימוֹת, כְּשֶׁהֵן מְהַלְכוֹת עַל הַמַּעֲקֶה שֶׁל הַגַּג שֶׁלָּנוּ. כַּמָּה שָׂמַחְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַיּוֹנִים הַנָּאוֹת עַל הַגַּג שֶׁלָנוּ, אוֹרְחוֹת שֶׁלָנוּ. וַהֲרֵי תָּמִיד רוֹאִים אָנוּ אוֹתָן עַל הַגַּג שֶׁמִּמוּל. רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְבַקְרוֹת הֵן גַם עַל הַגַּג שֶׁלָנוּ.

עַל הַגַּג שֶׁמִּמּוּל – אוֹרְחוֹת קְבוּעוֹת הֵן הַיּוֹנִים. אֲבָל בֵּיתָן הוּא בְּשׁוֹבָךְ בַּחֲצַר אַחַד הַבָּתִּים הַסְּמוּכִים לְבֵיתֵנוּ. הַשּׁוֹבָךְ נִצָּב לוֹ עַל רֶגֶל אַחַת אֲרֻכָּה בֶּחָצֵר, כְּמוֹ פֶּרַח גָבוֹהַּ, דִּינָה עוֹבֶרֶת לְיַד הַשּׁוֹבָךְ בְּדַרְכָּהּ לַגַּן וּבְשׁוּבָה מִן הַגַּן. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיְתָה דִּינָה אוֹמֶרֶת לִי בְּשׁוּבָה מִן הַגַּן:

– הַיוֹם רָאִיתִי אֶת הַיּוֹנִים. כַּמָּה הֵן נֶחְמָדוֹת!

דִּינָה רָאֲתָה אֶת הַיּוֹנִים כִּמְעָט יוֹם־יוֹם אַך תָּמִיד הִתְפָּעֲלָה מֵחָדָשׁ וְסִפְּרָה לִי עֲלֵיהֶן, כְּאִלוּ רָאֲתָה אוֹתָן לָרִאשׁוֹנָה. וּגְדוֹלָה מְאֹד הָיְתָה שִׂמְחָתָהּ בַּשָׁעָה שֶׁרָאֲתָה אֶת שְׁתֵּי הַיּוֹנִים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַל הַגַּג שֶׁמִּמּוּל:

– הִנֵּה הַיּוֹנִים הַלְּבָנוֹת מִן הַשּׁוֹבָךְ. הַבֵּט עַל הַגַּג מִמּוּל. נֶהְדָּרוֹת!

מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם הָיִיתִי מֵצִיץ אֶל הַגַּג שֶׁמִּמּוּל כָּל פַּעַם שֶׁיָּצָאתִי אֶל הַמִּרְפֶּסֶת. אוּלַי אֶרְאָה אֶת הַיוֹנִים.

אַךְ בָּאוּ יָמִים וְהַיּוֹנִים לֹא נִרְאוּ עַל הַגַּג. יִתָּכֵן כִּי עֲיֵפוֹת הָיוּ וְלא הָיָה לְכַנְפֵיהֶן כֹּחַ לְשֵׂאתָן עַד הַגַּג הַגָּבוֹהָ, שֶׁעַל הַבַּיִת בֶּן אַרְבַּע הַקּוֹמוֹת. וְאוּלַי בִּקְרוּ בְּאוֹתָם הַיָּמִים עַל גַּגּוֹת אֲחֵרִים שֶׁבַּסְבִיבָה שֶׁלָנוּ? וְאוּלַי בִּקְשׁוּ לְהִשָּׁאֵר בְּבֵיתָן. וּבַיָּמִים שֶׁלֹא בָאוּ הַיּוֹנִים הָיְתָה דִּינָה שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי:

– אֵיפֹה הַיּוֹנִים? לָמָּה לֹא בָאוּ הַיּוֹם הַיּוֹנִים?

גַּם אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה לֹא בָאוּ הַיוֹנִים.

עֶרֶב אֶחָד בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם שָׁכְבָה דִּינָה, כְּדַרְכָּהּ, לִישֹׁן בְּמִטָּתָהּ. לֵיל הַקַּיִץ הָיָה בָהִיר בַּחוּץ, כִּי הַיָּרֵחַ הוֹפִיעַ עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם. הַחַלּון שֶׁל הַחֶדֶר הַפּוֹנֶה אֶל גַּג הַיּוֹנִים, הָיָה פָתוּחַ לְגַמְרֵי וְגַם הַוִּילוֹנוֹת הָיוּ מוּזָזִים לַצְּדָדִים. בִּתְחִלַּת הָעֶרֶב הָיָה הָאֲוִיר חַם בְּמִקְצָת אַךְ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת יוֹתֵר הֵחֵלָּה רוּחַ קַלָּה וּקְרִירָה נוֹשֶׁבֶת מִמִּזְרָח וְדִינָה שָׁקְעָה בְּשֵׁנָה טוֹבָה וַעֲמֻקָה.

לְמָחֳרָת קָמָה דִּינָה וְהַבָּעַת דְּאָגָה עַל פָּנֶיהָ:

– הַלַּיְלָה בָּאוּ הַיּוֹנִים לְבַקֵּר אֶצְלִי בְּתוֹך הַחֶדֶר! אֵיפֹה הֵן? לְאָן נֶעֶלְמוּ?

– מָה, הֵן נִכְנְסוּ מַמָּשׁ לְתוֹךְ הַחֶדֶר? – שָׁאַלְתִּי.

– כֵּן, עָמְדוּ עַל אֲרוֹן הַבְּגָדִים שֶׁמִּמּוּל לַמִּטָּה וְהִסְתַּכְּלוּ בִי – וַאֲנִי בָּהֶן. אֲבָל אַחַר כָּךְ קָרָה מַשֶׁהוּ שֶׁאֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת בְּדִיוּק.

– אוּלַי עָמְדוּ גַם עַל הַמִּטָּה? – שָׁאַלְתִּי.

– כֵּן, כֵּן – אָמְרָה דִינָה. – עָמְדוּ עַל הַמִּטָּה. אָמַרְתִּי לָהֶן שֶׁאֲנִי כְבָר אֵינֶנִּי הוֹלֶכֶת לַגַּן וּמָחָר אֵלֵךְ לְבֵית הַסֵּפֶר וְהֵן שָׂמְחוּ.

– וְאַחַר כָּךְ הִתְעוֹפְפוּ לָהֶן מִתּוֹךְ הַחֶדֶר וְחָזְרוּ לַשּׁוֹבָךְ שֶׁלָּהֶן? – שָׁאַלְתִּי.

– לֹא, הֵן אָמְרוּ לִי שֶׁהֵן רוֹצוֹת לָלֶכֶת אִתִּי לְבֵית הַסֵּפֶר. וַאֲנִי הִסְכַּמְתִּי וְהָלַכְנוּ לְבֵית הַסֵּפֶר…

– וְהַיוֹנִים הָלְכוּ אִתָּךְ?

– וַדַּאי, הֵן הָלְכוּ לְצִדִּי. וְכֵיוָן שֶׁהַיּוֹנִים הָלְכוּ לְאַט הָלַכְתִּי גַם אֲנִי לְאַט, וּכְשֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הַכְּבִיש בִּקַשְׁתִּי מֵהֶן שֶׁיַעֲלוּ עַל זְרוֹעוֹתַי. וְהֵן עָלוּ אַחַת עַל יַד יָמִין וְאַחַת עַל יַד שְׂמֹאל. כָּךְ עָבַרְנוּ אֶת הַכְּבִישׁ.

– וּמָה אָמְרָה הַמּוֹרָה?

– לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְנוּ לַכִּתָּה שָׁתִינוּ מַיִם בֶּחָצֵר מִן הַבְּרָזִים הַהֲפוּכִים, שֶׁפִּיהֶם פּוֹנֶה כְּלַפֵּי מַעְלָה. הַמּוֹרָה אָמְרָה לִי: דִּינָה, הַאִם אֵלֶּה הַיּוֹנִים שֶׁלָּךְ? וַאֲנִי אָמַרְתִּי: לֹא, אֵלֶּה הֵן אוֹרְחוֹת שֶׁלִּי וְהֵבֵאתִי אוֹתָן לְבֵית הַסֵּפֶר לְבִקּוּר.

– אֲנִי מְתָאֵר לִי שֶׁהַמוֹרָה כָּעֲסָה קְצָת, לֹא כֵן? – שָׁאַלְתִּי.

– לֹא, הִיא שָׂמְחָה וְהַיּוֹנִים הָיוּ כָּל הַיּוֹם בְּבֵית הַסֵּפֶר. כְּשֶׁהָלַכְתִּי הַבַּיְתָה לָקַחְתִּי אוֹתָן עִמִּי. שׁוּב עָמְדוּ עַל זְרוֹעוֹתַי, הָאַחַת עַל יַד יָמִין וְהָאַחַת עַל יַד שְׂמֹאל. וּפִתְאֹם, בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, הִתְעוֹפְפוּ לָהֶן וְנֶעֶלְמוּ. רָצִיתִי לִקְרֹא לָהֶן וְהִנֵּה הִתְעוֹרַרְתִּי בַּמִּטָּה וְהַיּוֹנִים אֵינָן.

– אוּלַי חָלַמְתְּ חֲלוֹם וְהַיּוֹנִים עוֹמְדוֹת לָהֶן עַל הַגַּג כְּמוֹ תָּמִיד?

דִּינָה וַאֲנִי הִסְתַּכַּלְנוּ בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת עַל הַגַּג שֶׁמִּמּוּל. מַה גְּדוֹלָה הָיְתָה הַהַפְתָּעָה בִּרְאוֹתָנוּ אֶת שְׁתֵּי היּוֹנִים מְהַלְּכוֹת לָהֶן עַל מַעֲקֵהוּ הָרָחָב שֶׁל הַגַּג.

הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשוֹנָה שֶׁהַיּוֹנִים בָּאוּ אֶל הַגַּג בַּבֹּקֶר.

– אַתָּה רוֹאֶה, הִנֵּה הֵן… – אָמְרָה לִי דִּינָה, וּכְאִלוּ אָמְרָה: אַתָּה רוֹאֶה, הֵן הָיוּ בְּחַדְרִי וְהָלְכוּ אִתִּי לְבֵית הַסֵּפֶר וְהִתְעוֹפְפוּ לָהֶן בַּדֶּרֶךְ מֵעַל יָדַי.

כַּמָּה טוֹב לַחֲלֹם חֲלוֹם יָפֶה עַל יוֹנִים יָפוֹת.