כְּבִישׁ אָרֹךְ עוֹבֵר בֵּין תֵּל־אָבִיב וְחֵיפָה. הַכְּבִישׁ עוֹבֵר בִּכְּפָרִים, בְּמּוֹשָׁבוֹת וּבְעָרִים. הוּא עוֹבֵר בְּשָּׂדוֹת וּבֵין שְׂדֵרוֹת עֵצִים. בַּשָּׂדוֹת אֵין צֵל וְהַכְּבִישׁ לוֹהֵט בְּחֻמָּה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ. אַךְ בֵּין הַשְּׁדֵרוֹת יֵשׁ צֵל רַב וְשָׁם קָרִיר לַכְּבִישׁ, נָעִים. וְגַם בַּחֲדֵרָה עוֹבֵר הַכְּבִישׁ כִּי חֲדֵרָה הִיא אַחַת הֶעָרִים הַקְּטַנּוֹת בַּדֶּרֶךְ שֶׁבֵּין תֵּל־אָבִיב לְחֵיפָה.
בְּאֶחָד מִיְּמֵי הַקַּיִץ, בַּשָׁעָה שֶׁלַּכְּבִישׁ הָיָה חַם מְאֹד וְהוּא כִמְעַט נָמֵס מֵרַב חֹם (כִּי הוּא עָשׂוּי אַסְפַלְט וְהָאַסְפַלְט נַעֲשֶׂה רַךְ מְאוֹד בְּחֹם) יָצָא הַכֶּלֶב גֶּרָה לַדֶּרֶךְ. גֶּרָה גָּר בֶּחָצֵר בַּחֲדֵרָה. יוֹם יוֹם קִבֵּל אֶת מְנַת מְזוֹנוֹ – פַּעַם מְרַק יְרָקוֹת וְלֶחֶם וּפַעַם עֶצֶם אוֹ שִׁיָרֵי בָּשָׂר שְׁמֵנִים – וְהָיָה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם רָצָה גֶּרָה לָצֵאת לַטִיּוּל. גֶּרָה חוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה.
הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁבֶּחָצֵר נִפְרְדוּ מִגֶּרָה בְּבִרְכַּת “דֶּרֶךְ צְלֵחָה” כְּבָר הִתְגַּעְגְּעוּ עָלָיו, עַל הַכֶּלֶב הַטּוֹב.
– לָמָּה יָצָא גֶּרָה לְטִּיּוּל? – שָׁאֲלָה תַּרְנְגֹלֶת אַחַת אֶת חַבְרוֹתֶיהָ, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ מִתַּחַת לְעֵץ הַאֵקָלִיפּטוּס הַגָּבוֹהַּ, שֶׁהָיָה אוּלַי אַחַד הָעֵצִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּטְּעוּ בַחֲדֵרָה. אַף אַחַת לֹא יָדְעָה אֶת הַסִּבָּה. וְגַם גֶּרָה לֹא יָדַע, כַּנִּרְאֶה. מַה מָּשַׁךְ אוֹתוֹ לַמֶּרְחַקִּים? אוּלַי הַיּוֹם הַיָּפֶה? אוּלַי הַשָּׁמַיִם הַבְּהִירִים? וְאוּלַי הָעֲנָנִים הַקְּטַנִּים שֶׁרִחֲפוּ בָּהֶם מָשְׁכוּ אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם? וְאוּלַי הַלֵּב שֶׁל גֶּרָה, שֶׁרָצָה לִרְאוֹת דְּבָרִים יָפִים בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל, הָרָחוֹק?
גֶּרָה הָלַךְ בַּכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, הִגִּיעַ לְתַחֲנַת “אֶגֶד”, הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ הָלְאָה בַּכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, עַד שֶׁיָּצָא מִתְּחוּמֵי הָעִיר. הוּא הִגִּיעַ לְשָׂדֶה רְחַב־יָדַיִם. מִי שֶׁרָאָה אֶת גֶּרָה כְּשֶׁהוּא מְמַהֵר לָלֶכֶת בִּצְעָדִים זְרִיזִים וּבְטוּחִים לֹא הָיָה מְשַּׁעֵר כְּלָל כִּי לִבּוֹ פּוֹעֵם פְּעִימוֹת חֲזָקוֹת: הֲרֵי סוֹף־סוֹף זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה יוֹצֵא הוּא מִחוּץ לְאֵזוֹר הַבָּתִּים וְהַחֲצֵרוֹת הַמֻּכָּרִים לוֹ.
הַכְּבִישׁ הָיָה לוֹהֵט וְרַךְ וְרַגְלָיו שֶׁל גֶּרָה הָיוּ נִדְבָּקוֹת פַּעַם בְּפַעַם בְּאַסְפַלְט. הוּא הִשְׁתַּדֵּל לָלֶכֶת בִּמְקוֹמוֹת יְבֵשִׁים יוֹתֵר. אַךְ לְבַסּוֹף הֶחְלִיט, כִּי אֵין דֶּרֶךְ טוֹבָה מֵאֲשֶׁר צִדָּהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ, הֶעָשׂוּי חוֹל כָּבוּשׁ וְיָבֵשׁ.
לְאַחַר שֶׁעָבַר גֶּשֶׁר, הַחוֹצֶה וָאדִי, הִתְחִיל הַצָּמָא מֵצִיק לוֹ. בֶּחָצֵר שֶׁלּוֹ בַּחֲדֵרָה יָכוֹל גֶּרָה לָגֶשֶׁת לַבֶּרֶז הַמְּטַפְטֵף וּלְלַקְלֵק לוֹ מַיִם כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ. אֲבָל בְּדֶּרֶךְ, בְּיוֹם קַיִץ חַם, – אֵיפֹה יִמְצָא כַּמָּה טִפּוֹת מַיִם כְּדֵי לְהַרְטִיב אֶת הַשְּׂפָתַיִם?
עוֹד גֶּרָה מְהַרְהֵר עַל כַּמָּה טִפּוֹת מַיִם צְלוּלוֹת וְהִנֵּה שָׁמַע קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. הַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁעָבְרוּ בַּכְּבִישׁ בִּמְהִירוּת רַבָּה לֹא הִרְעִידוּ אֶת גֶּרָה כְּמוֹ הָרַעַשׁ הַפִּתְאוֹמִי הַזֶּה. הָיְתָה זֹאת הָרַכֶּבֶת, שֶׁהִגִּיעָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת בַּחֲדֵרָה וְנֶעֶצְרָה בְּקוֹלוֹת חֲרִיקָה חֲזָקִים עַל מְסִלַּת הַבַּרְזֶל.
כַּאֲשֶׁר רָאָה גֶּרָה אֶת הָרַכֶּבֶת הֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו. וְכַמָּה שָׂמַח בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ לַתַּחֲנָה וּמָצָא בָּהּ בֶּרֶז מַיִם מְטַפְטֵף. לְאַחָר שֶׁשָּׁתָה לִרְוָיָה הֵחֵל נוֹשֵׂא אֶת רֹאשׁוֹ וְזָן אֶת עֵינָיו בָּרַכֶּבֶת הָאֲרֻכָּה.
“אֲנִי מֻכְרָח לַעֲלוֹת הַפַּעַם עַל רַכֶּבֶת זוֹ”, הִרְהֵר גֶּרָה בְּלִבּוֹ וּבִן־רֶגַע וּכְבָר עָמַד סָמוּךְ לִקְרוֹנוֹת. אֶלָּא שֶׁמַּדְרֵגוֹת הַקָּרוֹן הָיוּ גְּבוֹהוֹת מְאוֹד וְצָרִיךְ הָיָה לִקְפֹּץ קְפִיצָה מְאֻמֶּצֶת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה. וּמִכָּאן, בְּיֶתֶר קַלּוּת, לַשְּׁנִיָּה – וְהִנֵּה הוּא בְּתוֹךְ הַקָּרוֹן.
הַקָּרוֹן הָיָה רֵיק. יֵשׁ רַכָּבוֹת הַמַּעֲבִירוֹת נוֹסְעִים וְיֵשׁ רַכָּבוֹת הַמַּעֲבִירוֹת מַשָּׂאוֹת. הָרַכֶּבֶת שֶׁלְּתוֹכָהּ נִכְנַס גֶּרָה הָיְתָה רַכֶּבֶת שֶׁל מַשָּׂא. קָרוֹן שֶׁל רַכֶּבֶת מַשָּׂא הוּא כְּמוֹ חֶדֶר גָּדוֹל וְאָרֹךְ. אַךְ אֵין בּוֹ דָּבָר, לֹא כִּסֵּא וְלֹא שֻׁלְחָן, רַק קִירוֹת, תִּקְרָה וְרִצְפָּה. וְלֹא כָּל כָּךְ נָעִים לְהִכָּנֵס לַחֶדֶר שֶׁאֵין בּוֹ רָהִיטִים וְלֹא תְּמוּנוֹת וְלֹא פְּרָחִים.
גֶּרָה הִסְתּוֹבֵב רֶגַע בַּקָּרוֹן הָרֵיק, פָּנָה חֲזָרָה אֶל הַפֶּתַח וְאָמַר לִקְפֹּץ לְמַטָּה. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל לְמַטָּה וְרָאָה כַּמָּה הוּא גָּבוֹהַּ מֵעַל פְּנֵי הַקַּרְקַע, נִפְחָד קְצָת. אוֹתוֹ רֶגַע נִזְדַּעְזַע הַקָּרוֹן וְעִמּוֹ כָּל הָרַכֶּבֶת.
הַקַּטָּר שָׁרַק שְׁרִיקָה צוֹרֶמֶת אָזְנַיִם וְהָרַכֶּבֶת יָצְאָה לְדַרְכָּהּ וּמְהִירוּתָהּ גָּבְרָה מֵרֶגַע לְרֶגַע.
גֶּרָה הִסְתַּכֵּל הַחוּצָה וְרֹאשׁוֹ מַמָשׁ הִסְתַּחְרֵר עָלָיו: הַכֹּל עָבַר בִּמְהִירוּת לְיַד הָרַכֶּבֶת. הָעֵצִים, הַשָּׂדוֹת, עַמּוּדֵי הַטֵּלֵפוֹן וְהַחַשְׁמַל. הָרַכֶּבֶת נוֹסַעַת וְגֶּרָה נוֹסֵעַ בְּתוֹךְ הַקָּרוֹן הָרֵיק.
מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הָרַכֶּבֶת מִבַּחוּץ וְאֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל גֶּרָה מֵצִיץ מִפֶּתַח הַקָּרוֹן הָיָה חוֹשֵׁב בְּוַדַּאי: מְאֻשָּׁר הַכֶּלֶב הַזֶּה, הַנּוֹסֵעַ לוֹ בָּרַכֶּבֶת. אֲבָל גֶּרָה לֹא הָיָה שָׂמֵחַ בְּיוֹתֵר. הָרַכֶּבֶת רָעֲדָה וְזִמְזְמָּהּ וְזִמְזוּמוֹ שֶׁל הָרַעַשׁ הַזֶּה דָּבַק בְּעַצְמוֹתָיו שֶׁל גֶּרָה. זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו, שֶׁהִרְגִּישׁ רַעַשׁ כָּזֶה בַּעֲצָמוֹת. וְהַקָּרוֹן הָרֵיק לֹא שִׂמַּחַ אֶת לִבּוֹ וְהוּא הָיָה בּוֹדֵד. אֲבָל לְאַט־לְאַט הִתְרַגֵּל לַנְּסִיעָה וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה נֶהֱנֶה מִן הַנּוֹף: הִנֶּה לַהֲקַת בַּרְוַזִים גְּדוֹלִים וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עוֹבְדִים בַּשָּׂדֶה, קוֹטְפִים עַגְבָנִיּוֹת, וְהִנֵּה סוּס מוֹשֵׁךְ בָּעֲגָלָה וְעָלֶיהָ שָׁלוֹשׁ חָבִיּוֹת גְּדוֹלוֹת.
דְּבָרִים רַבִּים וְיָפִים רָאָה גֶּרָה מִן הָרַכֶּבֶת וְכָל אֵלֶּה הִשְׁכִּיחוּ מִלִּבּוֹ שֶׁהוּא נוֹסֵעַ בָּרַכֶּבֶת, שֶׁהַקָּרוֹן בּוֹ הוּא נוֹסֵעַ רֵיק לְגַמְרֵי וְשֶׁהוּא מִתְרַחֵק בִּמְהִירוּת רַבָּה מִן הַבַּיִת, מֵחַדְרָהּ.
פִּתְאוֹם שָׁמַע שְׁרִיקָה חַדָּה וְהָרַכֶּבֶת נֶעֶצְרָה. מִיָּד קָפַץ גֶּרָה מִן הַקָּרוֹן. הָרַכֶּבֶת נֶעֶצְרָה בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה. מִצַּד אֶחָד רָאָה שֶׁטַח שֶׁל חוֹלוֹת שׁוֹמְמִים וּמִן הַצַּד הַשֵּׁנִי סֻכָּה קְטַנָּה בְּתוֹךְ מִקְּשַׁת אֲבַטִּיחִים. הָיְתָה זוֹ תַּחֲנַת בֵּינַיִם בִּלְבַד, שֶׁבָּהּ מַעֲמִיסִים אַרְגְּזֵי פְּרִי וִירָקוֹת. גֶּרָה מִהֵר לַחֲזֹר אֶל הָרַכֶּבֶת וְהָפַּעָם קָפַץ, מִבְּלִי שֶׁיָּדַע וְחָשַׁב עַל כָּךְ, לְתוֹךְ קָרוֹן אַחֵר.
גֶּרָה נִבְהַל וְגַם הֵם נִבְהֲלוּ. הֵם? כֵּן, הַכְּבָשִׂים. בְּתוֹךְ הַקָּרוֹן הַזֶּה נָסַע עֵדֶר כְּבָשִׂים. הֵם בָּאוּ בַּאֳנִיָה לִנְמַל חֵיפָה וּמֵחֵיפָה הֶעֱבִירוּ אוֹתָם בְּרַכֶּבֶת לְקִבּוּץ בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם. הַכְּבָשִׂים פָּעוּ פְּעִיּוֹת חֲרִישִׁיּוֹת וְגָרָה הִתְחִיל נוֹבֵחַ. עוֹד הוּא נוֹבֵחַ (הַנְּבִיחוֹת נִשְׁמְעוּ בְּקֹשִׁי בְּתוֹךְ רַעַשׁ הַפְּעִיּוֹת) הִרְגִּישׁ גֶּרָה בְּיָד שֶׁל אָדָם, הַתּוֹפֶסֶת אוֹתוֹ וּמַעֲלֶה אוֹתוֹ בַּאֲוִיר.
– בָּרוּךְ הַבָּא, כְּלַבְלַב נֶחְמָד, – אָמַר הָאִישׁ וְצָחַק יָשָׁר לְתוֹךְ פָּנָיו שֶׁל גֶּרָה.
– אֵין לְךָ כַּרְטִיס, מָה? אַתָּה נוֹסֵעַ בְּלִי כַּרְטִיס בָּרַכֶּבֶת? טוֹב, הַפַּעַם נִסְלַח לְךָ. תּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ. אֲבָל בַּפַּעַם הַבָּאָה תִּצְטָּרֵךְ גַּם אַתָּה כַּרְטִיס. סוֹף־סוֹף הֲרֵי לֹא נַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, מָה?
גֶּרָה שָׁתַק בְּתוֹךְ יָדָיו שֶׁל הָאִישׁ. הָיָה זֶה אֶחָד מֵעוֹבְדֵי הָרַכֶּבֶת, שֶׁשָּׁמַר עַל עֵדֶר הַכְּבָשִׂים, שֶׁעָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל הַקִּבּוּץ.
– הַבֵּט אֵיזֶה אוֹרֵחַ נֶחְמָד הִגִּיעַ אֵלֵינוּ, – אָמַר הָאִישׁ אֶל הֶחָבֵר יִצְחָק, חֲבֵר הַקִּבּוּץ, שֶׁבָּא לְקַבֵּל אֶת הָעֵדֶר וְיָשַׁב וְשָׁמַר עַל הַפֶּתַח הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקָּרוֹן.
יִצְחָק הָיָה רוֹעֶה בַּקִּבּוּץ,,אֳרָנִים" בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם. בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעַ הָעֵדֶר בַּאֳנִיָּה, נָסַע לְחֵיפָה לַהֲבִיאוֹ לַקִּבּוּץ. יִצְחָק שָׂמַח מְאוֹד בִּרְאוֹתוֹ אֶת גֵּרָה. וּמִיָּד עָלָה בְּדַעְתּוֹ רַעֲיוֹן: אוּלַי יִהְיֶה גֶּרָה הַכֶּלֶב שֶׁיִּשְׁמֹר עַל הָעֵדֶר הֶחָדָשׁ?
הוּא נִגַּשׁ, תּוֹךְ נִדְנוּדִים, אֶל גֶּרָה, נָטַל אוֹתוֹ בְּיָדָיו וְשָׁאַל:
– מָה דַּעְתְּךָ, יְדִידִי, הַאִם רוֹצֶה אַתָּה לִהְיוֹת חֲבֵרִי, שׁוֹמֵר הֶעְדֵּר?
גֶּרָה שֶׁיָּצָא לְטִיּוּל כְּדֵי לִרְאוֹת דְּבָרִים יָפִים בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל הִתְחִיל בְּרֶגַע זֶה לְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאוֹד הַבַּיְתָה. אֲבָל הוּא הָיָה כֶּלֶב וְלֹא יָדַע לְהַגִּיד לְיִצְחָק שֶׁהוּא כְּבָר רוֹצָה לַחֲזֹר לֶחָצֵר שֶׁלּוֹ בַּחֲדֵרָה.
וְכָךְ הִמְשִׁיכָה הָרַכֶּבֶת בְּדַרְכָּהּ וְהָעֵדֶר הִגִּיעַ לַקִּבּוּץ וְיִצְחָק לָקַח אֶת גֶּרָה אֶל הַדִּיר וְהֵכִין לוֹ מָקוֹם לִישֹׁן וְהִגִּישׁ לוֹ מָזוֹן מֻבְחָר וְגֶרָה גָּדַל וְנַעֲשָׂה כֶּלֶב חָזָק, מְדֻבְלַל שֵׂעָר.
אִם תְּעַבְּרוּ לְיַד קִבּוּץ “אֳרָנִים” בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם וְתִרְאוּ עֵדֶר, הַמְּעַכֵּב אֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת הַמְּמַהֲרוֹת בַּכְּבִישׁ, וְכֶלֶב הַמְּלַוֶּה אֶת הֶעֵדֶּר – הֲרֵי תָּבִינוּ בְּעַצְמְכֶם כִּי זֶהוּ גֶּרָה בֶּן חֲדֵרָה, שֶׁנַּעֲשָׂה תּוֹשָׁב קָבוּעַ בְּאֶרֶץ שֶׁכֻּלָּהּ הָרִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות