רקע
שלמה טנאי
אֵיךְ חָצוּ הַפָּרוֹת אֶת הַכְּבִישׁ
איורים מאת: תרצה טנאי

 

א    🔗

עֵדֶר הַפָּרוֹת הָיָה יוֹצֵא כָּל יוֹם לְמִרְעֶה. הַפָּרוֹת הָיוּ יוֹצְאוֹת מַהֵר מִן הָרֶפֶת, שֶׁבָּהּ הֵן הָיוּ כְּלוּאוֹת כָּל הַלַּיְלָה. הֵן שָׂמְחוּ לָצֵאת אֶל הָאוֹר וְלִנְשֹׁם אֶת הָאֲוִיר הַצַּח וְהָרַעֲנָן שֶׁל הַבֹּקֶר. אַחַר כָּךְ הוֹלִיךְ אוֹתָן הָרוֹעֶה אֶל הַשָּׂדֶה, שָׁם הֵן הָיוּ אוֹכְלוֹת אֶת אֲרוּחָתָן. הַפָּרוֹת אֵינָן אוֹכְלוֹת שָׁלוֹשׁ אֲרוּחוֹת לְיוֹם. הֵן אוֹכְלוֹת רַק אֲרוּחָה אַחַת, הַנִּמְשֶׁכֶת כָּל שְׁעוֹת הַמִּרְעֶה. הֵן מְלַחֲכוֹת אֶת הָעֲשָׂבִים, לוֹעֲסוֹת, טוֹחֲנוֹת, בּוֹלְעוֹת – בְּלִי הַפְסָקָה.

11.jpg

בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ הַפָּרוֹת אֶל שְׂדֵה הַמִּרְעֶה הֵן הִתְחִילוּ לָלֶכֶת לְאַט, לְהִתְקַדֵּם צַעַד אַחַר צַעַד. פָּרָה אַחַת, לְמָשָׁל, הִצִּיבָה רַגְלֶיהָ, מִלְּאָה פִיהָ עֲשָׂבִים וּפְרָחִים, אַחַר לָעֲסָה אֶת הַיֶּרֶק, טָחֲנָה בְּשִׁנֶּיהָ וּלְאַחַר שֶׁבָּלְעָה אֶת הַדַּיְסָה הַיְּרֻקָּה הֵזִיזָה רֶגֶל אַחַת. וְאַחַר קָטְפָה שׁוּב פֶּה מָלֵא עֲשָׂבִים וּפְרָחִים, שׁוּב לָעֲסָה עַד שֶׁהַיֶּרֶק הָיָה דַק מְאֹד, טָחֲנָה אוֹתוֹ עַד שֶׁהָיָה לְדַיְסָה וּבָלְעָה וְהֵזִיזָה רֶגֶל שְׁנִיָּה. וְכָךְ חָזְרָה וְעָשְׂתָה עַד שֶׁהֵזִיזָה רֶגֶל שְׁלִישִׁית. וִהְיוֹת וְלַפָּרָה אַרְבַּע רַגְלַיִם אַךְ בְּנָקֵל תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם כַּמָּה לְאַט הִתְקַדְּמָה הַפָּרָה וְכַמָּה לְאַט הִתְקַדֵּם הָעֵדֶּר כֻּלּוֹ בְּדַרְכּוֹ בְּתוֹךְ שְׂדֵה הַמִּרְעֶה.

הֵן הִתְקַדְּמוּ לְאַט וּלְמַעֲשֶׂה לֹא הָיָה עֲלֵיהֶן לְמַהֵר. הַיּוֹם גָּדוֹל, מֶזֶג הָאֲוִיר נָאֶה, הַיֶּרֶק טָעִים וְלַפָּרוֹת תֵּאֲבוֹן חָזָק. הֵן אָכְלוּ, אֵפוֹא, אֶת אֲרוּחָתָן הָאֲרֻכָּה בַּהֲנָאָה וּלְלֹא הַפְרָעָה.

 

ב    🔗

כַּעֲבֹר שָׁלוֹשׁ־אַרְבַּע שָׁעוֹת שָׁמְעָה פָּרָה אַחַת רַעַשׁ שֶׁל מְכוֹנִית. גַּם הַפָּרָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁהֶעֶלְתָה גָּרָה בְּקִרְבָתָהּ, שָׁמְעָה אֶת הָרַעַשׁ. הֵן הֵרִימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן וְרָאוּ מְכוֹנִית עוֹבֶרֶת בַּשָּׂדֶה. מוּבָן שֶׁהִיא לֹא נָסְעָה עַל פְּנֵי הָעֲשָׂבִים אֶלָּא עַל פְּנֵי כְּבִישׁ, שֶׁעָבַר בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה הַיָּרֹק. הַפָּרוֹת הִתְקָרְבוּ לְאִטָּן לְעֶבְרָהּ שֶׁל דֶּרֶךְ הָאַסְפַלְט, שֶׁעָבְרוּ בָּהּ מְכוֹנִיּוֹת רַבּוֹת. יֵשׁ מְכוֹנִיּוֹת שֶׁנּוֹסְעוֹת לְצַד אֶחָד וּמְכוֹנִיּוֹת אֲחֵרוֹת הַנּוֹסְעוֹת לַצַּד הַשֵּׁנִי.

בְּשָׁעָה שֶׁהִתְקָרְבָה הַפָּרָה הָרִאשׁוֹנָה מַמָּשׁ עַד לַכְּבִישׁ, הִסְתַּכְּלָה בָּרוֹעֶה וְשָׁאֲלָה:

– הַאִם נַעֲבֹר וְנַמְשִׁיךְ בָּאֲרוּחָה מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּבִישׁ?

הָרוֹעֶה הֵשִׁיב בִּתְנוּעָה שֶׁפֵּרוּשָׁהּ: כֵּן.

הַפָּרָה הִצִּיבָה רַגְלָהּ עַל הַכְּבִישׁ וְהִתְחִילָה לַחֲצוֹת אוֹתוֹ. אָמְנָם לֹא מָצְאָה עָלָיו פְּרָחִים אוֹ עֲשָׂבִים אֲבָל פִּיהָ הָיָה מָלֵא יֶרֶק וְהִיא טָחֲנָה אֶת הַיֶּרֶק וְהִתְקַדְּמָה בְּאִטִּיּוּת רַבָּה, מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּשָּׂדֶה.

12.jpg

נֶעֶצְרָה מְכוֹנִית בַּכְּבִישׁ, כִּי הַפָּרָה הִפְרִיעָה לָהּ לַעֲבֹר. נֶעֶצְרָה מְכוֹנִית שְׁנִיָּה. שְׁלִישִׁית. הָרִאשׁוֹנָה הִתְחִילָה לִצְפֹּר בַּצּוֹפָר. גַּם הַשְּׁנִיָּה צָפְרָה. בֵּינְתַיִם כִּמְעַט שֶׁעָבְרָה כְּבָר הַפָּרָה הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַכְּבִישׁ אֲבָל אוֹתוֹ רֶגַע עָלוּ שָׁלוֹשׁ פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עַל הַכְּבִישׁ. וּבֵינְתַיִם הִגִּיעוּ עוֹד מְכוֹנִיּוֹת מִן הַצַּד הָרִאשׁוֹן וּמְכוֹנִיּוֹת מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי. טוּר הַמְּכוֹנִיּוֹת עָמַד מִצַּד אֶחָד וְגַם מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי. וּבָאֶמְצַע הוֹלְכוֹת לָהֶן הַפָּרוֹת לְאַט לְאַט, כְּאִלּוּ הֵן לְבַדָּן עַל הַכְּבִישׁ וְאֵין בּוֹ מְכוֹנִיּוֹת כְּלָל וּכְלָל.

13.jpg

וְלִמְכוֹנִיּוֹת לֹא הָיְתָה סַבְלָנוּת. הֵן צִפְצְפוּ וְשָׁרְקוּ וְהַנֶּהָגִים יָצְאוּ מִתָּאֵיהֶם וְנִסּוּ לִדְחֹף אֶת הַפָּרוֹת וּלְהָאִיץ בָּהֶן וְגַם הָרוֹעֶה, שֶׁהָיָה מְבֹהָל מִכָּל הָרַעַשׁ, נִסָּה לִדְפֹּק בַּפָּרוֹת בְּמַקְלוֹ, מַקֵּל־הָרוֹעִים. אֲבָל הַפָּרוֹת עָשׂוּ דַּרְכָּן לְאַט לְאַט, כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ כְּבִישׁ וְלֹא מְכוֹנִיּוֹת, לֹא רוֹעֶה וְלֹא נֶהָגִים.

 

ג    🔗

14.jpg

עוֹד הַפָּרוֹת עוֹבְרוֹת אֶת הַכְּבִישׁ בִּצְעָדִים אִטִּיִּים וּבִלְעִיסָה אִטִּית וְטוּר הַמְּכוֹנִיּוֹת הִגִּיעַ כְּבָר לַמּוֹשָׁבָה, אַחַר כָּךְ הִגִּיעַ לָעִיר. מִן הָעִיר נִמְשַׁךְ הַטּוּר עַד הָעִיר הַשְּׁנִיָּה. וּמִן הָעִיר הַשְּׁנִיָּה עַד הַגְּבוּל, עַד הַמֶּשֶׁק הָאַחֲרוֹן שֶׁעַל גְּבוּל הַמְּדִינָה. וּכְשֶׁיָּצְאָה מְכוֹנִית הַמֶּשֶׁק הַזֶּה לְדַרְכָּהּ נִתְקְלָה מִיָּד לְיַד שַׁעַר הַמֶּשֶׁק בְּטוּר הַמְּכוֹנִיּוֹת וְנֶעֶצְרָה וְעָמְדָה, כִּמְעַט בְּתוֹךְ הַמֶּשֶׁק.

פִּתְאוֹם זָזוּ הַמְּכוֹנִיּוֹת. מָה קָּרָה? רָחוֹק רָחוֹק מִן הַמֶּשֶׁק, עָבְרוּ כָּל הַפָּרוֹת אֶת הַכְּבִישׁ, הָעוֹבֵר בַּשָּׂדֶה הַיָּרֹק. מִיָּד הִתְחִילוּ כָּל הַמְּכוֹנִיּוֹת לִנְסֹעַ.

בִּמְכוֹנִיּוֹת הָיוּ אֲנָשִׁים רַבִּים, שֶׁמִּהֲרוּ הַבַּיְתָה. אַבָּא שֶׁנָּסַע אֶל הַבַּת שֶׁלּוֹ וְאִמָּא שֶׁמִּהֲרָה אֶל בְּנָהּ הַקָּטָן. וִילָדִים שֶׁנָּסְעוּ אֶל אַבָּא וְאִמָּא, אֶל אַחִים וַאֲחָיוֹת וְהָיוּ בִּמְכוֹנִיּוֹת סַבָּא וְסַבְתָּא.

15.jpg

וּבִמְכוֹנִית אַחַת הָיוּ שַׂקִּים עִם קֶמַח בִּשְׁבִיל לֶאֱפוֹת לֶחֶם וּבִמְכוֹנִית אַחֶרֶת אַרְגָּזִים עִם צַעֲצוּעִים וּבְתוֹכָם בֻּבּוֹת וְקֻבִּיּוֹת וְכַדּוּרִים, בִּשְׁבִיל הַבַּיִת וּבִשְׁבִיל הַיָּם. וּבִמְכוֹנִית אַחַת הָיוּ תַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁקִּרְקְרוּ כָּל הַזְּמַן. הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וּדְבָרִים רַבִּים הָיוּ בִּמְכוֹנִיּוֹת. כַּמָּה טוֹב שֶׁהָעֵדֶר עָבַר כְּבָר אֶת הַכְּבִישׁ וְכֻלָּם יְכוֹלִים לִנְסֹעַ לְדַרְכָּם.

וְגַם לָעֵדֶר טוֹב שֶׁכְּבָר עָבַר אֶת הַכְּבִישׁ: עַל הָאַסְפַלְט לֹא צוֹמֵחַ דָּבָר. וּמִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכְּבִישׁ הָיָה הַשָּׂדֶה יָרֹק וְשׁוֹפֵעַ וְהַפָּרוֹת הִמְשִׁיכוּ לִלְעֹס אֶת אֲרוּחָתָן הָאֲרֻכָּה, שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ עֲסִיס רַעֲנָן.

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות