בתוך היער יש בית קטן, ובבית גר קוסם. יש לו עינים צוחקות וזוויות פיו שמוטות כלפי מטה במרירות. הוא בונה טירות ומגדלים לילדים. הילדים הולכים ליער, וכאשר הם מגיעים ליער, הקוסם נותן להם יד ומכניס אותם אל הטירות ואל המגדלים.
בטירות יש נסיכים ונסיכות, ומלכים, וסוסים, והרבה הרבה עצים. יש שם אריות טובים, אריות שאוהבים ילדים. ויש שם נמרים טובים ומצחיקים עם פסים שחורים, ויש דובים וג’ירפות ויש הרבה מאד נחלים. בנחלים שטים ברווזים, ורועות אווזים פוסעות לאורך שבילים, ומפעם לפעם אפשר לפגוש פיל קטן מאד, או שפן ענק.
יש גם צפרי קסם, והן עשויות זהב טהור. לצפרי הקסם יש קול מיוחד שרק ילדים יכולים לשמוע אותו. המבוגרים בכלל אינם מסוגלים לראות את צפור הקסם, ואם הם רואים אותה הם בטוחים שזה בסך הכל אנקור קטן, או בולבול.
הדובים יודעים לספר לילדים ספורים מצחיקים, ואחר כך הם כולם מתגלגלים ביחד מרוב צחוק, הדובים עם הילדים. יש גם דולפינים חכמים, ואפילו לויתן קטן, מתוק, עם עיניים כחולות־צוחקות.
בין עצי היער מתוחים מיתרים בלתי נראים, וכאשר מתחילים העצים לנוע ברוח הערב, נשמעת מקצה היער ועד קצהו מנגינה ערבה כל כך, ולקול המנגינה הזאת מוצאים הילדים את הדרך אל היער.
יש גם חיות קטנות: עכבר, סנאי. ויש נחשים קטנים מאד ודקים, כמעט כמו תולעים. ויש לטאות ויש זיקית שמחליפה צבעים. ותרנגול גדול פוסע בגאון ומותח כרבולת אדומה ואומר קוקוריקו קוקוריקו. ובכל מיני פינות, על העשב, יושבות פיות קטנות והן יכולות לעשות ממש כל דבר.
והנסיכים ממציאים חוקים. למשל, יש חוק שמי שעוד לא אכל ארוחת בוקר, צריך לאכול ארוחת בוקר. ויש עוד חוק, שמי שלא אוהבים אותו, צריך לאהוב אותו. ומי שהוא למשל צפרדע ורוצה להיות נסיך, יכול להיות נסיך.
לפעמים כל הילדים ביחד נוסעים במרכבות רתומות לסוסים אבירים, סוסים אדומים, שחורים, לבנים, ויש גם סוסי זהב. והמרכבות דוהרות ומעלות אבק מאחריהן, והן צולחות הרים תלולים ומגיעות אל ארצות מאד רחוקות, שבהן הכל דומה, רק הפוך.
קצת קשה להבין את זה, כי מה שאת אומרת הפוך. הרי בעצם אין דברים הפוכים וכל דבר הרי הוא פשוט מה שהוא, וכמו שהוא, אפילו אם לא בדיוק כמו דבר אחר.
יש גם מרכבות רתומות לצרצרים, לפשפשים, לפרות משה רבנו. ויש מרכבות רתומות לפרפרים, לדבורים או לצפרים.
ובלילה מקפצים כל מיני שדונים קטנים מעץ לעץ, מענף לענף. השדונים עליזים מאד ואוהבים לעשות כל מיני תעלולים. וקשה מאד לתפוס אותם כי הם זריזים מאד. אבל בעצם הם לא מפחידים כי הם נחמדים.
עכשיו היער מוקף טנקים. מתוך הטנקים יוצאים אנשים נעולי מגפים. הם שועטים במגפים שלהם בתוך היער, מגיעים עד לבית הקטן, ומרסקים את הדלת בקתות הרובים שלהם.
הקוסם יושב שם, עם העינים הצוחקות שלו ועם זוויות הפה השמוטות כלפי מטה, במרירות. כמה שנים יכול, אפילו קוסם, להחזיק מגדלים וטירות באוויר.
עצי היער נעקרים, ועכשיו הכל שטוח, קרח, מוכן לצעד הבא. מסתדרים בשורות. בראש צועד הקוסם, נושא ילד נכה רגלים בזרועותיו. אחר כך צועדים הנסיכים והנסיכות, מוקפים ילדים, וצועדים כל עצי היער. והפֵיות הקטנות הטובות צועדות, והאריות והנמרים והדובים. ונסיך עם ילדים יושב במרכבה רתומה לסוסים אדומים, כחולים, שחורים וגם סוסי זהב. ונסיכה יושבת במרכבה רתומה לפרפרים, לצרצרים, לפרות משה רבנו. תזמורת של השדונים מנגנת מנגינת לכת, וכל התהלוכה מתחילה לצעוד אל המוות.
לאן אנחנו הולכים, שואלים הילדים, שואלות הפֵיות, שואלים הנסיכים, שואלים הפשפשים, הצרצרים, האריות, הדובים, הסנאים ופרות משה רבנו.
אנחנו הולכים אל ארץ חדשה, אומר הקוסם, ומלטף את ראשו של הילד, נכה הרגלים.
כולם מתחילים לשמוח. הפֵיות מצטרפות בשירה, בקול צלול ודק ועדין, אל תזמורת השדונים. הדובים נוהמים, האריות שואגים, הצרצרים מצרצרים, הדולפינים והלויתן מזרזפים סילוני מים אל תכלת הרקיע, הצפרים הקסומות העשויות זהב טהור שרות, ומאחור הטנקים יורים, כותשים, רומסים את הטירות הנושרות מהאוויר ואת המגדלים הצונחים בעייפות מטה, ואת תזמורת השדונים ואת הפיות ואת הנסיכים ואת הדובים ואת האריות ואת הכל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.