רקע
יצחק יציב
מֹשֶׁה סְמִילַנְסְקִי
mנחלת הכלל [?]
vעיון
פרטי מהדורת מקור: "דבר לילדים", תל אביב; תש"ט
6.jpg

 

א

עֶלֶם, כִּמְעַט נַעַר, בָּא משֶׁה סְמִילַנְסְקִי לָאָרֶץ. לִבּוֹ מָשַׁךְ אוֹתוֹ אֶל אַדְמַת הָאָבוֹת וְהוּא בָּא וְהֵבִיא אִתּוֹ אֶת אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה לָאֲדָמָה הַזֹּאת וְהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבַת־נְעוּרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

הוּא עָלָה לָאָרֶץ לֹא כַּחֲנִיך תְּנוּעָה, וְלֹא כְּחָבֵר לְאִרְגּוּן. מֵאָז דָּרְכָה רַגְלוֹ עַל אַדְמַת הָאָרֶץ בִּקֵּשׁ לְהֵאָחֵז בָּהּ, בִּקֵּשׁ לְהֵאָחֵז בְּאַדְמַת הַשְּׁמָמָה וּלְהָפְכָה פּוֹרִיָּה. כָּל מַחֲשָׁבְתּוֹ וְכָל שְׁאִיפָתוֹ הָיוּ אַךְ בִּנְקֻּדָּה אַחַת: לְהַגְדִּיל אֶת שֶׁטַח הָאֲדָמָה, עָלָיו יוֹשְׁבִים יְהוּדִים.

נַפְשׁוֹ שֶׁל הָעֶלֶם סְמִילַנְסְקִי הָיְתָה פְּתוּחָה לְמַרְאוֹת הָאָרֶץ, לְהָרֶיהָ וַעֲמָקֶיהָ, חוֹלוֹתֶיהָ וּבִצּוֹתֶיהָ, לִזְרִיחַת שִׁמְשָׁהּ וּלְהִלַּת יְרֵחָהּ ­– נֶפֶשׁ פִּיּוּטִית. אַךְ הָעֶלֶם הַחוֹלֵם בִּקֵּשׁ גַּם פְּעֻלָּה לְכַפָּיו. וְהוּא אַמִּיץ בְּרוּחוֹ וְאֵינֹו חָת מִפְּנֵי קְשִׁי הָעֲבוֹדָה וְהָאַקְלִים וְהוֹלֵךְ אֶל כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר יִרְאֶה בּוֹ אֶפְשָׁרוּת לִיצֹר יִשּׁוּב עִבְרִי. הוּא בֵּין רִאשׁוֹנֵי הַבּוֹנִים בַּחֲדֵרָה, בֵּין בּוֹנֵי רִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן וּבֵין רִאשׁוֹנֵי רְחֹבוֹת.

רִגְשֵׁי הָאַהֲבָה לַמְּכוֹרָה, לַמּוֹלֶדֶת, מְעוֹרְרִים אוֹתוֹ לַעֲבֹר אֶת הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל שְׁבִיל, לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל מִשְׁעוֹל וּלְהַכִּיר אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְהוּא סוֹפֵג אֶת הַנּוֹף, נוֹפָהּ שֶׁל הָאָרֶץ, וְנַפְשׁוֹ הַצְּמֵאָה לֹא תֵּדַע רְוָיָה.

כָּל נְקֻדָּה עִבְרִית חֲדָשָׁה יְקָרָה לוֹ וְהוּא עוֹקֵב אַחֲרֶיהָ. כָּל שַׁעַל אֲדָמָה שֶׁיְּהוּדִים רוֹכְשִׁים אוֹתוֹ מֵבִיא שִׂמְחָה בְּלִבּוֹ. הוּא עוֹזֵר בִּרְכִישָׁתוֹ, מְסַיֵּעַ לַמִּתְיַשְּׁבִים כְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאֵל יָדוֹ וּמְאַמֵּץ אֶת רוּחָם.

וְהוּא אִכָּר, בַּעַל פַּרְדֵּס בִּרְחֹבוֹת, וְיוֹצֵא יוֹם יוֹם אֶל פַּרְדֵּסוֹ וְאֶל כַּרְמוֹ לַעֲבוֹדָה וְאַף לִשְׁמִירָה בַּלֵּילוֹת.


 

ב

אַהֲבָתוֹ לָאֲדָמָה וּלְמִתְיַשְּׁבֶיהָ מְמַלְאָה אוֹתוֹ כֻּלּוֹ, פּוֹרֶצֶת אֶת קִירוֹת לִבּוֹ, וְהוּא מְתַנֶּה אוֹתָהּ גַּם בְּאָזְנֵי אֲחֵרִים. הוּא מְתַנֶּה אֶת אַהֲבָתוֹ בְּסִפּוּרִים וּבִרְשִׁימוֹת. הוּא מְתָאֵר אֶת יְפִי הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ כְּפִי שֶׁתֶּחֱזֶה עֵינוֹ וּבְרֹב רֶגֶשׁ וְאַף בְּהִתְרַגְּשׁוּת. הָאוֹר הָרַב הַשּׁוֹפֵעַ תַּחַת שְׁמֵי אַרְצֵנוּ כְּאִלּוּ הִגִּיהַ עַל סִפּוּרָיו מֵחַיֵּי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי וּמֵחַיֵּי הָעֲרָבִים. סִפּוּרָיו הֵם מְרֻבֵּי אוֹר וּמְעוּטֵי צֵל. עֲלִילוֹת הָאֲנָשִׁים וְתַעֲלוּלֵיהֶם צִבְעֵיהֶם בְּהִירִים וַחֲזָקִים וְהַדִּמְיוֹן הַמִּזְרָחִי מַפְלִיג בָּהֶם. סִפּוּרָיו מֵחַיֵּי הַיִּשּׁוּב הֶחָדָשׁ וְכֵן סִפּוּרָיו מֵחַיֵּי הָעֲרָבִים (עֲלֵיהֶם הָיָה חוֹתֵם: חַוַּגָּ’ה מוּסָה) גִּלּוּ לִפְנֵי הַקּוֹרֵא הָעִבְרִי אֶת עוֹלַם־הַקְּסָמִים הַקַּיָּם וְהַמִּתְהַוֶּה וְקֵרְבוּ אֶת הָאָרֶץ לִלְבָבוֹת רְחוֹקִים וְהִטּוּ אוֹתָם אֶל הָאָרֶץ. סִפּוּרָיו מוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב.

וְאוּלָם גָּדוֹל בְּיִחוּד כֹּחוֹ שֶׁל משֶׁה סְמִילַנְסְקִי בְּסַפְּרוֹ עַל חַיֵּי הָאֲנָשִׁים שֶׁמָּסְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם לְבִנְיַן הָאָרֶץ. אַהֲבָתוֹ אֲלֵיהֶם הִיא אַהֲבָתוֹ שֶׁל אָדָם אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ, אֶל קְרוֹבָיו, וְהוּא מְסַפֵּר עֲלֵיהֶם בְּרֹב רֶגֶשׁ. וְהַמִּשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה ­– כָּל “מִשְׁפַּחַת הָאֲדָמָה”, כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָרַשׁ תֶּלֶם, נָטַע עֵץ, עָדַר סְבִיבוֹ וְשָֹמַר עָלָיו הוּא בֶּן הַמִּשְׁפָּחָה. כִּי עַל כֵּן הוּא מַעֲרִיץ אֶת הַחַקְלַאי, הַהוֹפֵךְ מִדְבָּר לְאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת, בְּכָל נַפְשׁוֹ וְהוּא מִשְׁתַּדֵּל לָבוֹא אִתּוֹ בִּדְבָרִים, לְהַכִּיר אוֹתוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו.

וְאָמְנָם, רַבִּים גַּם רַבִּים מְיֻדָּעָיו וּמַכָּרָיו מִמִּשְׁפַּחַת הָאֲדָמָה, עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים הוּא מִתְעַנְיֵן בָּהֶם, מְלַוֶּה אוֹתָם בַּיִּשּׁוּבִים הַחֲדָשִׁים, עוֹקֵב אַחֲרֵי הִתְפַּתְּחוּתָם וְשָׁר שִׁירֵי תְּהִלָּה לְכָל מִפְעָל חַקְלָאִי מְשַׂגְשֵׂג וּלְעוֹבְדָיו וּמֵצֵר בְּצָרַת הַיִּשּׁוּב שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ. בִּרְבוֹת הַיָּמִים עָבְרוּ לִפְנֵי עֵינָיו רַבִּים מִן הָעוֹשִׂים בַּהִתְיַשְּׁבוּת. רַבִּים פָּעֲלוּ וְנָפְלוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם, רַבִּים עָשׂוּ בְּלִי לֵאוּת וּבְבוֹא עִתָּם הִסְתַּלְּקוּ לְעוֹלָמָם ­– אַךְ הוּא שׁוֹמֵר לָהֶם אַהֲבָה, מוֹקִיר זִכְרָם וּמַעֲמִיד לָהֶם “נֵר נְשָׁמָה”. לִשְׁנֵי סֲפָרָיו שֶׁיָצְאוּ בְּהוֹצָאַת “עַם עוֹבֵד” בְּשֵׁם “מִשְׁפַּחַת הָאֲדָמָה” הוּא מוֹסִיף כֹּתֶרֶת מִשְׁנֶה: “נֵרוֹת נְשָׁמָה”, כִּי קָדוֹשׁ זִכְרָם.

אַהֲבָתוֹ לְבוֹנֵי הָאָרֶץ נוֹדַעַת גַּם לְאַנְשֵׁי הָרוּחַ בַּיִּשׁוּב, סוֹפְרֵי וְחוֹקְרֵי הָאָרֶץ, שֶׁסִּיְּעוּ בַּעֲבוֹדָתָם הָרוּחָנִית לְבוֹנֵי הַיִּשּׁוּב, וְהוּא מַדְלִיק נֵר גַּם לְנִשְׁמוֹתֵיהֶם.

וּמַעֲלָה גְּדוֹלָה לְסִפּוּרָיו וּרְשִׁימוֹתָיו שֶׁל סְמִילַנְסְקִי ­– הֵם כְּתוּבִים בְּלָשׁוֹן קַלָּה וּפְשׁוּטָה וְכָל הַיּוֹדֵעַ לִקְרֹא “בְּלִי נְקֻדּוֹת” יָכוֹל לַהֲבִינָם, לֵהָנוֹת מֵהֶם וּלְהַעֲשִׁיר אֶת יְדִיעוֹתָיו עַל בִּנְיַן הָאָרֶץ בְּשִׁשִּׁים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת.


 

ג

כְּאִישׁ פְּעֻלּוֹת עוֹסֵק סְמִילַנְסְקִי גַּם בְּצָרְכֵי צִבּוּר. תְּחִלָּה כַּחֲבֵר וַעַד מוֹשַׁבְתּוֹ רְחֹבוֹת, וְאַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה עָמַד בְּרֹאש הִתְאַחֲדוּת הָאִכָּרִים. הוּא יִסֵּד וְעָרַךְ אֶת הַשָּׁבוּעוֹן “בּוּסְתְנַּאי”, שֶׁהָיָה לְפֶה לָאִכָּרִים (זְמַן יָדוּעַ יָצָא גַּם “בּוּסְתְּנַאי לַנֹּעַר”).

בִּפְעֻלָּתוֹ כְּרֹאשׁ הִתְאַחֲדוּת הָאִכָּרִים וּכְעוֹרֵךְ “בּוּסְתְּנַאי” הָיוּ וִכּוּחִים קָשִׁים בֵּינוֹ וּבֵין הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים. בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הִסְתַּלֵּק סְמִילַנְסְקִי מִפְּעֻלָּתוֹ כְּעַסְקָנָהּ שֶׁל הִתְאַחֲדוּת הָאִכָּרִים וְשִׁנָּה אֶת יַחֲסוֹ לַהִסְתַּדְּרוּת וְלַהִתְיַשְּׁבוּת הָעוֹבֶדֶת.


 

ד

כְּאִישׁ הָאֲדָמָה הוּא נָכוֹן תָּמִיד גַּם לְהָגֵן עָלֶיהָ. רַעְיוֹן הַשְּׁמִירָה הָעִבְרִית בַּמּוֹשָׁבָה הָעִבְרִית מָצָא בּוֹ תּוֹמֵךְ וְעוֹזֵר מִיָּמֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הִסְתַּדְּרוּת “הַשּׁוֹמֵר”. מִשֶּׁנִּכְנְסוּ צִבְאוֹת בְּרִיטַנְיָה לְאֶרֶץ יְהוּדָה וְשִׁחְרְרוּהָ מֵעֹל הַתֻּרְכִּים וְהֵבִיאוּ אִתָּם אֶת הַצְהָרַת בַּלְפוּר, וּבָאָרֶץ קָמָה תְּנוּעַת הִתְנַדְּבוּת לִגְדוּדִים עִבְרִים כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁחְרוּר הַגָּלִיל ­– הָיָה משֶׁה סְמִילַנְסְקִי אַחַד הַמִּתְנַדְּבִים הַפְּעִילִים וְהָרִאשׁוֹנִים, וְאַף כִּי הָיָה כְּבָר בֶּן אַרְבָּעִים וָמַעְלָה עָמַד בַּשּׁוּרָה, חַיָּל פָּשׁוּט בֵּין חַיָּלִים וְנוֹשֵׂא אֶת הַנֶּשֶׁק הָעִבְרִי בְּיָדוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְהַתְמָדָה, כְּאַחַד הַצְּעִירִים.

וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה שָׁמַר משֶׁה סְמִילַנְסְקִי עַל הִתְלַהֲבוּת נְעוּרִים. גַּם עַתָּה הוּא עוֹבֵר מִיִּשּׁוּב לְיִשּׁוּב, כְּשֶׁהוּא נֶהֱנֶה וְשָׂמֵח לְכָל הֶשֵּׂג בַּמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי הָעִבְרִי.

(תש"ד)

המלצות קוראים
תגיות