רקע
יורם ברונובסקי
מורידה לה את הכובע
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: הארץ, 18.4.1997; 18.4.1997

כידוע הודיעה זה לא כבר אשת־העסקים פנינה רוזנבלום את הודעתה הסנסציונית בדבר כוונתה לרוץ לכנסת הבאה. שלל העניינים שסביב ההחלטה הזאת היה נושא השיחות העיקרי, כמדומה, בחברה הישראלית – בחוגים שלי, לפחות, דובר רק על זה – במשך שבוע ימים, אם לא יותר מכך. לדומיננטיות של הנושא תרמה הטלוויזיה; כמעט שום תוכנית לא החמיצה הזדמנות לשזור הופעה של אהובת־העם, שלא לומר אויטה פרון שלנו. ב“חרצופים” (ערוץ 2, יום שישי שעבר, שעה 20:45) ניאותה האלוהית להופיע כמנהלת ישיבת הממשלה.

אחדים מחברי טענו שכל העניין הוא גימיק של רוזנבלום, היודעת פרק בתורת־היח"צנות. מי חכם ויידע, אבל גימיקים הם עניין מוזר: לפעמים מתחילים בגימיק והקהל מקבל את הגימיק ברצינות מלאה, ולא אתפלא אם אמנם תגמור רוזנבלום בכנסת. לאחר ככלות הכל, לא כבר נבחר אצלנו ראש ממשלה שגם הוא התחיל כגימיק.

ואמנם ברצינות גמורה קיבלה את הודעתה של פנינה רוזנבלום השדכנית הלנה עמרם. גם היא התוודתה – ומעניין, דווקא בתום שבוע הפריימריס של הרוזנבלום – על רעיון המקנן בלבה זה כמה שנים: ניחשתם, לרוץ לכנסת. היא עשתה זאת בתוכנית “ערב חדש” בהנחיית ענת טל־שיר (ערוץ 1, יום א', שעה 17:00).

עמרם כבר קישרה ישירות לגימיק שהתגשם והודיעה שבראש המצע שלה היא חורתת את הסיסמה “שלום וביטחון”. נשמע מוכר, טענה טל־שיר בפיקחות רבה, שהרי “שלום וביטחון” היא סיסמת הבחירות המרכזית של הליכוד.

עמרם, שרגילה לרדיפות מצד הערוץ הממלכתי, ודווקא מצד הנשים של הערוץ הזה, דחתה בקלות את ההאשמה המובלעת, האשמה בפלאגיאט. “כן, אבל אצלי זה (שלום וביטחון משמע) קשור כמו אהבה ונישואין”, כאן רמזה למקצועה העתיק מאוד והמכובד מאוד.

האנלוגיה עם נתניהו התמשכה: הנה גם מאחורי עמרם ניצבים מממנים אמריקאים אדירי־כוח! תזכירי שמות, תבעה טל־שיר בעוינות שלכמוה היינו מצפים לכל היותר משרי רז. “עלי להשאיר אותם בעילומם”, הסבירה עמרם, “שהרי הם היו הלקוחות שלי”.

מובן שטל־שיר רמזה בזדונה דווקא להקבלה האחרת, המקרית כל כך, עם פנינה רוזנבלום, שעמרם נראתה קצת כמוה, ומצד שני, כמאמר חז"ל, “כל שהוא כביצה ביצה טובה הימנו”. וכאן ציפתה לשואלת המבקשת להכשילה עמרם במלוא תושייתה הפוליטית: היא בירכה את רוזנבלום מקרב לבה הרחב, ואף הוסיפה, בכשל לשון קטן, ועם זאת מתפרש לכמה פירושים, “אני מורידה לה את הכובע”. ואגב, למה לא שתיהן לכנסת, בראש שתי מפלגות מתחרות דווקא, ועד כדי עימות – כן, ניחשתם – טלוויזיוני?


הארץ, 18.4.97

המלצות קוראים
תגיות