בין הפלשתינאים לישראלים יש בעיות גדולות ואיומות, שכולנו או מקצתנו מתייסרים בהן. ויש בעיות קטנות יותר, יחסית, שגם הן עשויות להכאיב לצופים בהן מן הצד. למשל אלה שתוארו בתוכניתו המצוינת של אליעזר יערי, “מבט שני” (ערוץ 1, ראשון, 20:45).
שלוש הכתבות בתוכנית נגעו בכמה עניינים כאובים מאוד, בסבך האימים הזה שאפשר בכל זאת להבחין בו בחדות בין רודף ונרדף. שתי כתבות מרכזיות, של אתי חסיד ושל גיל סדן, עסקו בעניינים דרמטיים במיוחד של סוחרי הקרקעות הפלשתינאים ושל המשת"פים. כבר נכתב על זה לא מעט. הפרצוף הניבט אלינו מן הראי, אחרי הצפייה בתוכנית כזאת, סמוק מבושה ונפחד מאימה נוכח מה שאירע לנו. אך פה ושם אורות פנינו מגאווה רגעית.
למשל, בכתבה האחרונה בתוכנית, של העורך עצמו, על גורלו של הנער בשראת מועטז. יש בסיפור זה יסודות מעוררי גאווה, הכרוכים אמנם במצוקה ובושה. הנער, רועה צאן שעלה על מוקש של צה"ל, הובא במצב אנוש להדסה עין כרם, ושם הצילו הרופאים אחת מרגליו בניתוח רב־מקוריות, הגובל בפלא. אך כשבא אבי הנער, כפרי עני ומרוד, להוציא את בנו מן האשפוז, נאמר לו שחובו לבית החולים הוא מאה אלף שקל. האב לקח מיד את הנער, הכניס אותו למכונית, ושניהם נעלמו כלא היו.
הרופאים ההמומים חשבו בפחד מה יהיה על הנער באין עליו פיקוח רפואי מתמשך. הם החלו לחפש אחריו בכפרי הרשות הפלשתינית. אפילו הנשיא ויצמן התבקש לעזור במציאת הנער, בעזרת “ידידו ג’יבריל רג’וב”. הנער נמצא לבסוף, והפגישה של הרופאים עמו היתה שיאה של הכתבה. מצבו הטוב הפליא את רופאיו, אך עתה צצה בעיית הפרוטזה הנחוצה, שעלותה 12,000 שקל, ומנהל הדסה אינו מוכן לממנה. “הרשות צריכה לשלם בעד זה”, אומר המנהל, הפרופ' שמואל פנחס, המתקשה באיזון התקציב שלו. אגב, שאלת מחירו של הניתוח לא הועלתה עוד בכתבה.
ישראל, ובתוכה שמואל פנחס, אינה יוצאת רע במיוחד מן הסיפור הזה, שהאימה והכאב שבו מעומעמים במקצת בשל חיוכו הכובש והתמים של הנער, והמזג הטוב, שמתוך נמיכות־רוח פתטית משהו, של האב. הלב נרגש נוכח דאגת הרופאים הצעירים, הנהדרים. אך מי ישלם בעד הפרוטזה? נדמה שקשה לצפות למחווה כזאת מצד הרשות הפלשתינית. יש הבנה מלאה לקשייו של המנהל, אך עלותה של הפרוטזה אינה מופלגת, ונדמה שאחרי המאמץ שנעשה למען בשראת, לא היה מקום לקמצנות בפרט האחרון הזה.
בסיום מהדורת החדשות של יום שלישי הודיע חיים יבין על ההתנדבות שהתעוררה בעקבות שידור הכתבה של “במבט שני”, ועל התוצאה: כבר השבוע אמור היה בשראת מועטז לזכות בפרוטזה נאותה.
הארץ, 11.7.97
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.