לשרה נתניהו יוחסה התבטאות זו, לאחר שעברה את הראיון עם יעל דן: “אחרי ראיון כזה יש חשק לרדת מן הארץ”. דומני שהיתה הפרזה בביקורתה המובלעת של רעיית ראש הממשלה. יעל דן, ש“שיחה אישית” שלה (יום א', ערוץ 1, 21:00) עם קורבנה האחרון, הנ"ל, היתה גם האחרונה בעונה המסתיימת, ואולי, אם יסתייע, אף בשנה כולה (קשה לחלום על השתחררות נצחית מן הפינה המאוסה הזאת), היא בוודאי מראיינת כושלת, שאינה יודעת לשאול, ובקושי רב יודעת להקשיב, אך האומנם היא יכולה להביא אדם לידי ירידה מן הארץ? השיחה האישית עם שרה נתניהו ודאי שלא היתה מסוג השיחות המצדיקות ירידה.

אבל מלת המפתח כאן היא “יוחסה”. כי כל האמירות וההתבטאויות הקשורות לראיון, בסוף השבוע שעבר, כאילו מתבססות על חומר גנוז, הנמסר כשמועה או כהדלפה, ולהרגשתי ההדלפות באו לעורר את העניין בתוכנית שכל כולה כישלון, בראיון שלא היה בו עניין סביר, וממילא נזקק לחומרים חיצוניים, אפופי סוד, מוקלטים בקלטות סודיות (שתיים לדברי מקור אחד; חמש, לדברי משנהו).

כל זה במסגרת המאבק הנואש של הערוץ הממלכתי למען הרייטינג שלו. מדוע על ערוץ ציבורי להיאבק על הרייטינג? זה נפלא מבינתי. האם אין הוא קיים כדי שלפחות בערוץ אחד יתאפשרו שידורים שלא יהיו מונחים על פי מלחמת הרייטינג? אבל אלו, אני מבין, שאלות תם.

כיוון שהכל כמעט מנועים מלצפות בקטעים הגנוזים, עלינו להסתפק בוויכוח תיאורטי על ערכם. האומנם צדק מי שטען ב“פופוליטיקה” (יום ב', ערוץ 1, 21:30) כי דווקא הקטעים הללו “מייצגים את שרה נתניהו האמיתית”? מבחינה פסיכולוגית אין לכך שחר. האינטואיציה שלי, הלא־משוחדת, נוטה לסבור שדווקא האשה החביבה, הרגילה משהו, של השיחה ששודרה, קרובה יותר ל“שרה נתניהו האמיתית”.

נוכח התגובות השונות על השיחה הזאת, אינני מבין מה כל כך נורא בשרה נתניהו, אשת ראש הממשלה. נראה לי סביר לגמרי שאין היא, כדבריה, מתערבת בפוליטיקה שעושה, או לא עושה, בעלה, שהיא נמנעת מלהגיב על המינויים שלו וכו'. דומני שאת כל כישלונותיו הרבים בתחום זה אפשר לייחס ייחוס לגיטימי לגמרי לו עצמו, בהיותו חסר ניסיון ואפילו חסר דעת במידה מספקת לעשות את שגיאותיו שלו.

אין סיבה להטיל, אפילו מתוך השערה, חלק מן האשמה על אשתו, שגם עכשיו, אחרי הראיון הלא־חושפני של יעל דן, איננו יודעים עליה הרבה, ולמען האמת גם איננו צריכים לדעת.

שרה נתניהו היא אשה נעימה למראה, המדברת בלי שום מניירה, בעברית טובה בהחלט, עונה תשובות סבירות על שאלות לא כל כך מעניינות. על פי הנראה לעין והנשמע לאוזן בראיון זה אין היא מרשעת, ובכלל אין היא נראית לי חומר טוב לדמוניזציה שאוהבים לעשות לה. נתניהו היא אשה רגילה שנקלעה למצב לא רגיל, ומאוד לא נוח. היא משחקת את זה בסבלנות מסוימת, אבל אפשר לשער, ואפילו לשמוע, שגם לה נמאס כהוגן כל העסק הזה. אני מאחל לה שתצא מן המצב הזה, מן המעמד הזה, מהר ככל האפשר. לטובתה, ובמקרה גם לטובתנו.

לטובתנו, משום שנראה גם לי, כלרבים אחרים, שבנימין נתניהו צריך ללכת, אם כי המחשבה על כל חלופה ליכודית אפשרית לראש ממשלה זה עוצרת את מעוף התקווה להחלפתו. כך או כך, אין צורך לראות בראש הממשלה דמון כלשהו, ואפשר אפילו לייחס לו כוונות טובות, שעליהן דיברה בחום טבעי ובהשתכנעות צפויה אשתו הטובה.

אבל ברור כבר לגמרי שאין הוא מוכשר לעסוק בענייניה המוקשים של מדינת ישראל. חיים פרטיים מאושרים בחיק המשפחה אפשר בהחלט לאחל לו, וכך גם לבת זוגו.

הארץ 4.7.97