רקע
יורם ברונובסקי
הבלייריזם ומתנגדיו

בריטניה הגדולה, אותה קבוצת איים נידחת שבמשך שנים – ובוודאי מאז שנות תאצ’ר, שנראו בתחילה כשנות גדולה, ולימים החלו לראות בהן שנות שפל (עד שיבוא דור אנגלי חדש של היסטוריונים חדשים) – נעלמה כמעט מסדר היום העולמי. בשבועות האחרונים עוררה שוב תשומת לב בקרב צופי הטלוויזיה בעולם, והכל נפנו לפתע לעסוק בענייניה הנשכחים. נראה שתודה על כך חייב האי לנסיכה המתה, שעדיין מערבים את מותה בכל עניין אנגלי שעוסקים בו.

אבל יש להודות שמתרחשים שם גם דברים אחרים, לא בלתי־מעניינים. למשל, שני משאלי־העם, הסקוטי והוולשי, המבשרים, בצד התגובות על מות הנסיכה, את פירוקה של הממלכה. ומעניין לא־פחות: תוצאות המשאלים הלמו את שאיפות המנהיג הצעיר של האי, שדמותו מושכת יותר ויותר תשומת־לב. האומנם טוני בלייר הוא מנהיג דגול? האומנם הוא יוצר של שיטת־משטר חדשה? הופעתו המכובדת כקורא הדרשה על האהבה (ובעצם על חוסר האהבה) בהלוויית דיאנה הקנתה לו נקודות שעליהן לא יכול לחלום ג’ון מייג’ור האומלל, שבימיו רק נפרדה הנסיכה מן הבעל הסורר.

אבל עם ההצלחה העצומה של טוני בלייר, גבר גם קול מתנגדיו הישנים מבית. ביום ראשון האחרון, למחרת המשאל הוולשי, שתמך בהקמת פרלמנט נפרד בקרדיף, בדיוק כפי שפילל בלייר, הופיעו בתוכניות שונות של שני ערוצי הכבלים האנגליים הנצפים אצלנו שניים מן המתנגדים המובהקים ביותר שלהם מבית. השניים – רוי הטרסלי, שר בממשלת הלייבור לפני כעשרים שנה, וטוני בן – חזרו על האשמותיהם נגד הבלייריזם.

טוני בן הופיע ב“יום ראשון עם אדם בולטון” (סקאיי, 11:00) ושפך אש וגופרית על המנהיג המצליח, שעלה בידו לכבוש שוב את השלטון למען הלייבור. בן הוא כוכב ותיק של פלג השמאל של המפלגה. הוותק שלו, והנוהג הידוע לרשום כל פרט מן ההוויה הפוליטית של אנגליה ב“יומני טוני בן”, שמבחרים שלהם מופיעים מדי פעם, עושים אותו למין זקן־המפלגה.

בן הוא אריסטוקרט שוויתר על תוארו, ואפילו על שמו, המסמן מעמד גבוה, “אנתוני” לטובת “טוני” (נדמה שזה הקשר היחיד בינו ובין טוני בלייר, שמעולם לא היה “אנתוני”). בינו לבין הלייבור החדש אין הרבה קשר. בחריפות רבה מתמיד האשים בן, הנודע בקיצוניותו הסוציאליסטית, את הבלייריזם, שהוא תאצ’ריזם לעניים, ושבלייר הוא עריץ מסוגה של תאצ’ר, המפליא להופיע כבן־העם וכסוציאליסט מודרני. “למעשה הוא מקים מפלגה של איש אחד”, אמר בן, ונדמה היה שבקושי התאפק מלומר: “אבל זה לא יעלה בידיו כל עוד אני בחיים”.


הארץ, 26.9.97

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52805 יצירות מאת 3070 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21975 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!