רקע
יורם ברונובסקי
הגורם האנושי

תוכניתה של אושרת קוטלר “פגוש את העיתונות” (ערוץ 2, שבת, 12:00) הפגישה אותנו עם גורם נוסף בפאזל הלבנוני, גורם שנשכח במקצת בלהט הוויכוח על היציאה מלבנון, ובתוך הבעיות שלנו, העושות אותנו אנוכיים, או לפחות מרוכזים בעצמנו במידה יתרה. קוטלר ריאיינה, בעזרת רוני דניאל, את הגנרל אנטואן לאחד, מפקד צבא דרום לבנון, בעל־בריתנו המתקרב לגיל 70 ושומע מישראל קולות המאיימים על מפעל חייו.

חוששני שהגורם הזה, צבא דרום לבנון, המיוצג היטב על־ידי החייל הוותיק הזה, איננו מטריד די הצורך את מצפוננו, מצפונם של אלה שהם בעד נסיגה חד־צדדית מלבנון. הדעת מתפלצת למחשבה על הפקרת 2,500 החיילים שלו, ומאחוריהם ערכים שגם לנו צריך להיות עניין בהם – לא רק עצמאותה של לבנון, אלא גם המשך קיומה של הנצרות המרונית, ושל התרבות הכרוכה בה, בארץ הארזים.

נכון שבעצם אין זה ענייננו הלאומי, גם אם בהחלט ענייננו התרבותי־האזורי, אבל על זה היה צריך לחשוב לפני ההיתקעות בבִּצה. כעת יציאה חד־צדדית מסתבכת, והאנדרלמוסיה הלבנונית נעשית, או צריכה להיעשות, לאנדרלמוסיה הפנימית של כל שוחרי הנסיגה.

הפקרתם לחסדי החיזבאללה, ולחסדיה המפוקפקים לא־פחות של סוריה, תהיה בראש וראשונה על ראשנו, שוחרי הנסיגה. ולא יהיה קל להסביר לעצמנו שדמם, שהלוואי שלא יישפך – אבל המציאות האזורית היא כפי שהיא – הוא בראש ובראשונה על ראש אלה ממנהיגינו הלא־חכמים־ביותר שסיבכו אותנו בהרפתקה הלבנונית, ובברית הדמים הזאת, הנמשכת, כפי שמזכיר לאחד, כבר יותר מעשרים שנה.

הוא עצמו מודע יפה לתנועה המתגברת בעד הנסיגה, שומע מישראל את קולות “ארבע האמהות” וכו', ועליהם הוא יכול רק להזכיר את ההיסטוריה (שרבים מאתנו היו שמחים לשכוח).

הוא עצמו דמות דרמטית, שלא לומר טראגית. המקרה הקלאסי של “בוגד וגיבור”: בוגד בשביל צד אחד, גיבור בשביל הצד השני. איש שממשלת לבנון הוציאה עליו גזר דין מוות כאשר ייעשה לבוגד (על רקע זה, קצת אכזרית מדי היתה שאלתה של קוטלר: “האם אתה ישן טוב בלילה?”), ועם זאת, זה איש שיכול לומר בלב שקט כי “יבוא יום ויוכח כי שופטי הם הם הבוגדים”; המדובר באנשי ממשלת הבובות, המשלימה עם תלותה המוחלטת של לבנון בסוריה ובגדה זה כבר ברעיון עצמאותה של המדינה, שגם בה לא נמצא מקום לפלורליזם דתי.

צריך להיות ברור לנו, שלא נוכל לפתור שום בעיה מבעיות לבנון, גם לא נוכל לחלום על הבאת רעיון הפלורליזם הדתי והתרבותי לתוכה (בקושי אנו מעזים לחלום על הבאת ערכים אלה לחיינו בארץ). ההבנה שפלת הרוח הזאת היא אחד היסודות לתביעה לנסיגה.

אבל המחשבה המדינית־הצבאית היצירתית שלנו צריכה בהחלט לטרוח על בעיית צד"ל, עם אפשרות כלשהי – וצריכה להימצא האפשרות – להגן על הצבא הקטן של הגנרל לאחד ואי־הפקרתו. לא רק בשל הברית, אלא בשל אינטרס תרבותי־מדיני אזורי.


הארץ, 1.10.97

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!