אורנה בן דור הביאה סוללה מרשימה מאוד של מומחיות ונשות־רוח, ומומחה סמלי אחד, לדיון כבד־דעת, עם פתיחת העונה החדשה של “מבט נשי” (ערוץ 2, שבת, 11:30). נושא הדיון: הגזרה החדשה שיצרני הבובה בארבי מבקשים להקנות למוצרם המצליח. שתי אקדמאיות, הד“ר דפנה למיש והד”ר תלמה ליבל, סופרת אחת, גיל הראבן, והמעצב אופיר רז דיברו עם המנחה על בארבי הישנה והחדשה ומה שביניהן, כמעט מכל הבחינות האפשריות.

לא למותר לציין, כמדומה, שכמה מן המתדיינות נראו כמי שהושפעו מן הבובה בארבי. אחת הראיות – שערן הבלונדי הבארביאני של המנחה אורנה בן־דור ושל הד"ר תלמה ליבל. אכן, פאנל ראוי לדיון החשוב, אם גם הלא־מאוד־אקטואלי. שהרי סיפור הגזרה החדשה החדשה של הבובה בארבי – מותניים רחבים יותר, חזה קטן יותר וכו' – הוא בן כמה חודשים לפחות, וכבר קראתי עליו מסות מעמיקות במיטב העיתונות העולמית והעברית. כלומר, מבחינת האקטואליות לקתה התוכנית מיד עם פתיחתה.

הקטע המעניין ביותר בחלק זה של “מבט נשי” היה הראיון עם שלוש הילדות על מקורות אהבתן לבובה בארבי. ילדה יפהפייה אחת, שחומה ושחורת שיער, טענה כי סיבת אהבתה לבארבי היא שערה הבלונדי של הבובה. “תמיד רציתי שיהיה לי שיער כמו לבארבי”, אמרה הילדה ועיניה נעצבו. המשתתפות לא הגיבו על הנוסטלגיה הפתטית הזאת, והבלונדיות שבהן הקשו את לבן, לא ראו להבטיח לילדה כי תוכל בהחלט להיות בלונדית כמו בארבי וכמוהן עצמן. בכלל, הקטע הזה לא זכה לשום התייחסות, אף שיכול להוביל למסקנות לא־בלתי־חשובות, כמדומה.

עוד ליקוי, ואף חמור מזה, מצאתי בדברי העידוד של הד“ר איריס קרייצר־קלרמן לנשים הנכנסות לפוליטיקה. בשׂום־שכל הסבירה הדוברת מדוע קשה הקריירה הפוליטית לנשים, אך לא התייחסה לאכזבות הקשות שהנחילו לנו כמה נשים בולטות בפוליטיקה הישראלית. האכזבה מגולדה מאיר, הגרועה מכל ראשי הממשלה שלנו (פרט לאחד) והאכזבה הטרייה מכולן: לימור לבנת, שד”ר קרייצר־קלרמן ראתה לשבחה. והרי לבנת התגלתה כנמרה של נייר, כאסקופה נדרסת. לבנת הכאילו־אמיצה אישרה את כל החששות מפני האשה הפוליטיקאית, והסיגה לאחור את ה“קייז” למען נשים בפוליטיקה.

הארץ, 12.12.97