רקע
יורם ברונובסקי
הצעות אישיות
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: הארץ, 26.12.1997; 26.12.1997

בתוכניתה החדשה־יחסית, הנרקיסיסטית והמכוערת, “מסיבת עיתונאים” (ערוץ 1, יום ה' 18 בדצמבר, 22:30), הביאה שלי יחימוביץ' נתונים של סקר, שהתברר ממנו כי 84% מאנשי התקשורת הם אשכנזים, ורק 14% בני עדות המזרח.

ואם אין די בממצא זה המעורר חלחלה, העמיקה יחימוביץ' לנבור בפצע והביאה דוגמה מתוכניות הבוקר של רשת ב' בקול־ישראל: מתברר שאת תוכניות הבוקר של התחנה הזאת, הזוכה לדבריה להאזנה רבה במיוחד, מנחים דרך־קבע עיתונאים ועיתונאיות בני המוצא המביך, האשכנזי. יחימוביץ' הנועזת לא היססה להוציא מן הארון את דליה יאירי (אשכנזייה, כמסתבר), ובמניין השמות האשכנזיים אף לא שכחה את השם “יחימוביץ'”, שם מנחה אחרת של תוכנית בוקר ברשת ב'.

בהזכירה את השם הזה (שאכן אינו עולה בקנה אחד עם האסתטיקה של הפונטיקה העברית) כמעט עלתה על פניה של יחימוביץ' הבעה של גועל אמיתי. אי לך, פולנייה בזויה, אמרו פני המנחה של תוכנית הטלוויזיה “מסיבת עיתונאים”, בדברה על המנחה של תוכנית הרדיו “הכל דיבורים”.

היא לא הסתפקה בהלשנה – באולפן ישב עמה מנכ"ל קול ישראל, אמנון נדב – אלא אף רמזה שהגיע הזמן לשים קץ לדומיננטיות האשכנזית הגזענית.

בהמשך הדיון המעמיק, נרמז הפתרון המתבקש של האפליה המתקנת, שהמנכ"ל נדב נראה כמצדד בו. והנה הצעה שעלתה בדעתי, והיא מופנית אל המנחה של “מסיבת עיתונאים”, שלי יחימוביץ‘, שהיא (עכשיו אני אלשין) אותה שלי יחימוביץ’ המנחה את “הכל דיבורים”: הבי לנו דוגמה אישית ופני את מקומך למנחה מעדות המזרח!

ותאמיני לי שלא ייתכן, ממש לא ייתכן, שיהיה בפינוי ובחילופים שיתקנו את האפליה, כדי לפגוע ברמתה של כל אחת משתי תוכניותייך, הרדיופונית והטלוויזיונית. לא יקשה למצוא לכל אחת מהן מנחה משכילה יותר, נעימת־הליכות יותר, ובוודאי פחות זחוחת־דעת, מקרב עדות המזרח.

עניין המוצא העדתי של העיתונאים עלה גם בתוכנית הוותיקה יותר, והטובה הרבה יותר, בענייני תקשורת, תוכנית הערוץ השני, “תיק תקשורת” (שבת, 12:00). כאן תהה המנחה המצוין (אשכנזי, אמנם), רזי ברקאי, אם אין מוצאם של העיתונאים (הידוע לנו אצל רובם) משפיע על גישתם בצאתם לסקר את מהומות האבטלה.

הד“ר יוסי דהאן (שאינו עיתונאי, על כן לא נחשוף את מוצאו) טען שאמנם יש השפעה כזאת: עובדה שהדיווחים מאופקים, מנוכרים ופרו־קפיטליסטיים. גילי דינשטיין־ישפה, עורכת המוסף “עסקים” של “מעריב” (חשודה באשכנזיות), התנגדה לטענה. לדעתה, כדי לסקר מובטלים אין צורך להיות מובטל (יש כאן אפילו סתירה פנימית, שהרי המסקר מבצע את עבודתו), ובמשתמע, שכדי לסקר בני עדות מזרח אין צורך להיות מזרחי. מכל מקום, יש כאן בעיה, אבל הדיון ב”תיק תקשורת" הסתפק בפולמוס קצר ומנומס.

ושוב עלתה הצעה במוחי הקודח: למה לא יועסקו מובטלי אופקים כמסקרי מהומות באופקים? ככה תימצא להם עבודה, ואפילו קבועה, וגם ייתכן שתהיה בכך תרומה לתיקון האיזון העדתי בתקשורת.


הארץ, 26.12.97

המלצות קוראים
תגיות