כ“א באדר תש”ט – 22.3.1949

בישיבה החמש־עשרה של הכנסת הראשונה    🔗

הצעת החוק שאני מתכבד להגיש לפניכם בענין זכות־עבודה של חיילים משוחררים, מכוּונת לקיום הסעיף הראשון בפרק השמיני של תכנית הממשלה אשר נתאשרה כאן לפני כשבוע, הסעיף אומר: „החוק יבטיח זכות החייל המשוחרר לחזור למקום־עבודתו הקודם“. החוק מונח לפניכם ואסתפק בהערות אחדות כלליות ומיוחדות.

הממשלה הזאת רואה שליחותה, שליחות שהוטלה עליה בתוקף בחירות דמוקרטיות וחפשיות בעם ובתוקף הכרעת הכנסת כאורגן עליון של רצון העם במדינה בין בחירות לבחירות, כשליחות לבצע את תכנית־הפעולה שהוגשה לכנסת ביום ז' באדר ואושרה על־ידה אחרי ויכוח ממושך, ביום ט' באדר. הממשלה עומדת לא רק לבצע את התכנית אלא לבצע אותה בדרך דימוקרטית, זאת אומרת על־ידי בירור חפשי ושכנוע בקביעת דרכי הביצוע ועל־ידי בקורת חפשית ופיקוח על שיטות הביצוע והתנהגות המבצעים.

בזאת גלומה ריבונות הכנסת. – ריבונות הכנסת אינה ריבונות של סיעה זו או אחרת, בין של אופוזיציה ובין קואליציה, אלא ריבונות הכנסת בכללה והכרעתה הדמוקרטית, בין פה־אחד ובין ברוב דעות. ריבונות זו מחייבת שרצון הכנסת, הבא לידי ביטוי וגילוי בהכרעה על תכנית־הפעולה של הממשלה ובחירת הממשלה, יעשה ביעילות מרובה ביותר ובקצב מהיר ביותר. ולביצוע תכנית זו, כל עוד הכנסת לא שינתה את דעתה, יש זכות־קדימה על־פני כל דבר אחר שהוא, שאינו אלא רצון של חברים בודדים בכנסת או סיעות בודדות בכנסת, עד שהכנסת בכללותה, ולא רק סיעה זו או אחרת, תשנה את דעתה – אם תשנה את דעתה – ביחס לתכנית־הפעולה שיש לבצע או ביחס למבצעים, כלומר הממשלה, שעליה הוטל הביצוע.

אין לראות כל פגיעה בריבונות הכנסת אם חבר הכנסת או סיעה שלמה מתנגדים לממשלה או מתנגדים לתכנית־הפעולה של הכנסת, אם־כי אושרה על־ידי הכנסת. כי אנחנו חיים במשטר דימוקרטי ולא טוטליטרי, שבו יש לא שלטון של מפלגה אחת אלא דיקטטורה של מפלגה אחת שאינה סובלת כל התנגדות ואופוזיציה. בדמוקרטיה לא רק מותר אלא רצוי שתהיה התנגדות לממשלה ושיחלקו על דעת הרוב. אולם לאחר שדעת הרוב נעשתה חוק, כולנו, כל חברי הכנסת וכל חברי הממשלה וכל אזרח, כפופים לחוק, והפוסק היחיד בכנסת הוא החוק. הוא מחייב את כולנו. לאחר שהחוק נתקבל אין דיון ואין ערעור עליו, אלא אם מבטלים אותו. והחוק במשטר דימוקרטי אפשר לשנות, אבל כל זמן שלא שוּנה הוא מחייב. על פי כך פעלה הממשלה בימים הקצרים של קיומה, והיא תפעל כך – כל עוד הכנסת תעמוד בדעתה זו שנתקבלה עד עכשיו.

*

ועכשיו הערות אחדות בענין הצעת־החוק. הצעת החוק באה להבטיח זכות החייל המשוחרר לשוב לעבודתו הקודמת, או אם החייל מת או נפגע קשה ואין לו כושר־עבודה, להבטיח לאחד מבני־משפחתו הזכות לעבוד באותו מקום. הצעת־חוק זו היא רק סעיף אחד בתכנית שיקום החיילים, שעוד בימי הממשלה הזמנית, בישיבה העשרים־ושבע של מועצת המדינה הזמנית, מסרתי על כך הודעה קצרה כללית בשם הממשלה. חוק זה עוּבד עוד בימי הממשלה הזמנית על־ידי משרד העבודה והבינוי ותוקן במשרד־הבטחון, והוא מוגש עכשיו עם תיקונים להחלטתה של הכנסת.

בגיוס אזרחים לצבא ולמלחמה לוקחת עליה המדינה את האחריות הכבדה ביותר; אולם אני בטוח שאין אף איש אחד בבית הזה אשר יפקפק אם אחריות כבדה זו היתה מוצדקת ומוכרחת. המגויסים – בין אלה מחברי ההגנה ואחרים שנתגייסו וגויסו לפני הקמת המדינה ולפני הקמת צבא־הגנה לישראל ובין החיילים שנתגייסו וגויסו לאחר כך – מילאו את חובתם בכבוד ובהצלחה, וכל אחד מהם רשאי להביט בראש מוּרם דרך הרבה מאוד דורות אל חבריהם בימי־קדם – הלוחמים היהודים בימי יהושע בן־נון, בימי השופטים, בימי מלכי יהודה וישראל, בימי המכבים ובימי הלוחמים נגד רומא וביצנץ.

מה שחיילים אלה עשו הפעם אינו נופל בערכו ההיסטורי מכל מה שעשו קודמיהם. מלאכתם עוד לא נגמרה וגם לא תיגמר כל־כך מהר. גם אם מאמצינו לשלום יצליחו, – והם מצליחים במידה ידועה, ואנחנו מקווים שיצליחו במלוא היקפם – גם אז נצטרך להחזיק צבא עד שישתנה המשטר בעולם כולו ותתקיים נבואתנו ש„לא ישא גוי אל גוי חרב“.

אפס, אם־כי המלאכה של החיילים עוד לא נגמרה, אין זה מוקדם לדון עכשיו ברצינות על גורל החיילים שישתחררו. אינני יכול ואינני רשאי לתת לכם עכשיו מספרים על החיילים אשר כבר שוחררו או עומדים להשתחרר בקרוב. אוכל להגיד לכם שמן החיילים שהשתחררו בחדשים האחרונים פחות מעשרה אחוזים אינם מסודרים, החצי מזה – בגלל פגיעה גופנית ואיבוד כושר־עבודה, ורק חמישה אחוזים אינם מסודרים עדיין בגלל טעמים משקיים וחוקיים.

חוק זה בא להבטיח, במידה שחוק יכול להבטיח זאת, שמי שמשתחרר והיה לו מקום־עבודה קבוע קודם, לא יצטרך לאבּד אף יום אחד ללא עבודה.

אני חייב להדגיש שאין חוק זה וחוקים אחרים שיבואו – לא רק חוקים, גם מעשים שהמדינה חייבת לעשות למען שיקום החיילים – באים לפצות את החיילים על מה שהם עשו. פיצוי זה הוא למעלה מיכלתנו. אין בידי המדינה, עם כל יכלתה, עם כל משקה, עם כל הונה – לפצות את האם ששכלה את בנה או את האשה שאיבדה את בעלה. הפיצוי היחיד לחיילים הוא מפעלם ההיסטורי; שכר־המצוה היחיד – היא המצוה. מה שהחוק הזה וחוקים דומים לו באים לתקן, הרי זה רק למנוע נזק חמרי אשר יגרם לחייל על־ידי זה שהיה נאמן ומילא את חובתו העליונה למולדתו ולאומתו. למנוע הפסד כלכלי – זה ביכלתנו. הפעם, חוק זה בא למנוע את הפסד מקום־העבודה. החוק מעניק לאחד מבני־המשפחה את הזכות לעבוד במקום הזה.

חובה זו להחזיר חייל משוחרר למקום־העבודה שעבד בו קודם, לפני התגייסותו, חלה גם על עסקים פרטיים וגם על עסקים ציבוריים; גם על בית־חרושת ומשרד פרטי וגם על מפעלי המדינה, משרדי הממשלה, בתי־החרושת של הממשלה; גם על מקומות־עבודה של הסוכנות היהודית; של העיריות, המועצות, וגם על קואופרטיבים וקיבוצים. בכל מקום שחייל עבד לפני התגייסותו – שמורה לו הזכות לשוב לעבודתו. זכות זו מגיעה לכל חייל שעבד עבודה קבועה במקום. החוק המוּצע לפניכם חושב לעבודה קבועה שתי אפשרויות אלה: אם החייל עבד ששה חדשים רצופים לפני התגייסותו, בין שעל־פי הנוהג בחוזה ששה חדשים אינם נחשבים עדיין לעבודה קבועה; או גם עבד פחות מששה חדשים, אבל לפי הנוהג במקום או לפי הסכם־העבודה במקום הוא נחשב לעובד קבוע במקום, חייבים להחזירו – אם רק יש אפשרות כזו – לעבודתו הקודמת, בתנאים הקודמים. אם לרגל שינויים בעצם מבנה המקום, בית־החרושת, הקואופרטיב או משרד הממשלה, או משרד הסוכנות, דבר זה הוא בלתי־אפשרי – חייבים להחזירו לעבודה ולתנאים טובים ביותר, ככל האפשר, ביחס לעבודתו הקודמת.

החייל שחוזר למקום־עבודתו חייבים להעסיקו בכל התנאים לא פחות מששה חדשים, אלא אם במשך הזמן הזה עשה עבירה חמורה בסדרי העבודה והמקום. לאחר־כך דינו כדין שאר העובדים במקום, והחוקים וההסכמים בדבר פיטורי עובדים והעסקתם, חלים גם עליו. אולם במשך ששה חדשים אלה יש לו יתרון ועדיפות, ומה שחל על שאר העובדים איננו חל עליו.

החוק הזה רוצה להבטיח, שאם באיזה מקום הוותק מיטיב את תנאי העבודה או את השכר או מעניק זכויות – זמן שירותו של החייל בצבא לא יפחית את הוותק שלו, ויחָשב כאילו כל זמן שירותו בצבא המשיך לעבוד במקום.

הצעת חוק זו, כפי שאמרתי, דנה לא רק בזכותו של החייל המשוחרר לשוב לעבודתו, אלא גם במקרה שהחייל מת או איבד את כושר־עבודתו, זכות־העבודה שמורה לאחד מבני־המשפחה. לבני־המשפחה נחשבים אשה ובעל, בנים ובנות, אב ואם. אם חייל אינו יכול לשוב לעבודתו, יש זכות לאחד מבני־המשפחה, כמובן – אם הוא מוכשר לכך, לקבל מקום־עבודה זה. במקרה שאחדים מבני־המשפחה מתחרים ביניהם על מקום־העבודה – מכריעה בכך לשכת העבודה.

הצעת החוק מקימה גם מנגנון אשר יפסוק במקרה שיש סכסוך בין החייל המשוחרר התובע את מקום־עבודתו, או אחד מקרוביו, ובין המעסיק: אם הוא עבד אצלו או לא עבד אצלו, אם מקום־עבודה זה קיים או לא קיים וכו'. המנגנון מורכב משתי דרגות:

(א) ועדת־תעסוקה של שלושה: אחד – היו"ר הממונה על־ידי שר הבטחון; השני – בא־כוח העובדים; השלישי – בא־כוח המעסיקים; לשר־העבודה יש זכות לשלוח יועץ, אשר יש לו רק דעה מייעצת בבירורים אשר ועדת־התעסוקה מקיימת.

(ב) מוסד שני אשר בו אפשר לערער על החלטות ועדת־התעסוקה. לערער יכול או החייל המשוחרר או ארגונו, או הנתבע, המעסיק, אם זה מעסיק פרטי או הממשלה, או ארגון המעסיקים. הערעור עובר לוועדת־הערעורים שגם היא בת שלושה חברים בשינוי אחד: היו"ר נקבע על־פי המלצת שר־המשפטים והוא צריך להיות שופט בבית־משפט מחוזי. בכל אופן הוא מתמנה שוב על־ידי שר־הבטחון.

הצעת החוק מבטיחה שהערעורים והבירורים בשני המוסדות לא ימָשכו יותר מדי זמן וגם קובעת פיצויים במקרה שהמעסיק, אם זאת הממשלה או מעסיק פרטי, מסרב שלא כדין להעסיק את החייל המשוחרר, והיא מטילה עליו קנס לטובת המדינה וגם פיצוי לחייל המשוחרר על הפסד זמן־העבודה אשר הפסיד לרגל זה שלא קיבלו אותו לעבודה כדין.

הצעת־חוק זו מעניקה סמכות לכל אחד מהשרים, להתקין תקנות ולשחרר חייל משוחרר או נכה מחובות החלים על עובדים אחרים במקרים מסוימים. היא גם מעניקה לשר־הבטחון, על־ידי תקנה שתתפרסם ב„רשומות“, להטיל על מפעלים חובת העסקה של מספר מסוים של נכים, – כמובן – בעבודות שיתאימו להם. הצעת־החוק הזאת תפתור את שאלת התעסוקה של החיילים המשוחררים, אם־כי לא במלואה. כי יש חיילים רבים אשר לא עבדו קודם, והם לא יוכלו ליהנות מחוק זה. יתכן שיהיו גם חיילים משוחררים אשר עבדו לפני־כן באיזה מקום, אבל מקום־עבודתם נסגר או צומצם, ולא תהיה אפשרות להחזיר את החייל לעבודתו. ביחוד לא יהנו מחוק זה עולים שהתגייסו לצבא מיד בבואם לארץ. ואני רוצה שהכנסת תדע שאין החוק הזה פותר את שאלת התעסוקה של חיילים משוחררים במלוא היקפה. זהו רק צעד אחד לפתרון השאלה. בזמן לא־רחוק תכניס הממשלה עוד שורה של הצעות־חוקים אשר תנסה לפתור את השאלה בהיקפה המלא.