רקע
פנחס גריבסקי
מגנזי ירושלם, חוברת א

מגנזי ירושלים: תעודות הסטוריות, כתבות עתיקות, מכתבי אנשי שם וכו' לתולדות הישוב היהודי בא"י 1

נעתקו מגופי הכתבים ונמסרו לדפוס על ידי פנחס בן־צבי גראייבסקי

ירושלים – תר"ץ

דפוס צוקרמן ירושלם


מקדש לידיד ציון, אוהב ירושלם וכל קדשיה, עתיקותיה וזכרונותיה,

איש אמונים וסוחר נכבד, משתתף בכל דבר טוב ומועיל

מר שאול בה“ר יצחק הלוי נ”י


 

חמר ולבנים לההיסטוריה הירושלמית    🔗

בספרנו “זכרון לחובבים הראשונים” קראנו באזני ירושלם לאמר:

עשירה היא ירושלם בתעודות וכתבים עתיקים מהתקופה הראשונה, אבל דא עקא שהעשר היקר הזה מפוזר ומפורד פה ושם. חבילות של ניירות, כתבי יד שונים, מכתבים ושטרות הנוגעים לקורות ירושלם מלפני מאה ומאתים שנה – אנו מוצאים אצל אנשים שונים מבני עדות הספרדים והאשכנזים שירושה הם להם מאבותיהם ואבות אבותיהם. רוב האנשים האלה אינם יודעים כל מה שכתוב בתעודות אלו וגודל ערכן וחשיבותן, אינם יודעים שכל שורה ושורה מכתבים האלה מרגלית יקרה היא לתולדות ארץ־ישראל, וכמה מרגליות כאלו עוד אפשר לחרוז בחוטי המשי, לזכרון בספר, טרם שתאבדנה כליל ולא ישאר זכר להן. אבל ישנם אנשים היודעים אמנם את ערך הכתבים האלה ובכל זאת אינם מתחשבים עם דרישתנו, ואינם נותנים לנו להעתיק ולפרסם את “הירושה” שלהם הספונה וטמונה תחת התנור וכירים עד שתלך לטמיון והעש יאכל אותה. –

אלה “המשמרים” משמידים את זכרונותינו, חוטאים המה נגד ההיסטוריה הארץ־ישראלית וגדול עונם מנשוא!

חוב קדוש מוטל על כל אחד ואחד שיש לו, או רכש לו, תעודה או מכתב ישן הנוגע לקורות ארץ ישראל

להוציאו ממחבואו להראותו לעין כל, לגלותו, ולפרסמו בדפוס, אם על ידי עצמו או על ידנו.

אם על ידינו – בבקשה: להמציא לנו את גופי המכתבים ע"מ להחזירם כמו שהם, וכל דבר יקרא על שם בעליו.

הכתבת: פנחס בן צבי גראייבסקי

ירושלים העתיקה.


 

כתובת־קלף למשפחת פרחי בדמשק    🔗

ועדיה המה גבורי לאום היהדות בעלילת דמשק בשנת תר'.


בשלישי בשבת תשעה ועשרים יום לחודש סיון שנת ה' אלפים וחמש מאות ושבעים ושש לב“ע למנין שאנו מונין פה מתא דמשק יע”א דעל נהרי אמנה ופרפר מותבה איך הבחור נחמד ונעים הן גביר כהר' בנימין פרחי יצ“ו בן הגביר החכם יעקב פרחי נ”ע אמר לקרא לכלתא בתולתא אילת אהבים ויעלת חן וכלילת יופי מזל מב“ת בת הזקן המשכיל הנכבד יקר ונעלה הר' ישעיה הררי יצ”ו הוי לי לאנתא כדת משה וישראל ואנא בס“ד אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ואכלכל ואסובר ואכסה ידיכי כהלכת גוברין יאודאין דפלחין ומוקירין וזנין ומפרנסין ומכלכלין ומסוברין ומכסין ית נשיהין בקושטא ויהיבנא ליכי מהר בתוליכי כספי זוזי מאתן דחזי ליכי מוזנייכי וכסותייכי וספוקייכי ומנדע יתייכי לאורח כל ארעא וצביאת כלתא דא והות ליה לאנתו וצביא חתנא דנא ואוסיף לה מדיליה תוספת עפ”י כתובתה שבעת אלפים ושש מאות ושמונים גרוש צאג' ודא נדונייא דהעלת ליה כלתא דא מבית אביה במלבושין ותכשיטין וש“ע בסך חמשה עשר אלף ושלש מאות ושבעים וחמש גרוש צאג' נמצא ה”ה בין נדונייא ותו' סך שלשה ועשרים אלף וחמשים וחמשה גרוש צאג' מלבד זוזי מאתן דחזו לה יהודה החתן הנז' איך באו לידו והגיעו לרשותו וקבלם ע“כ דנכס שאם פחתו פחתו לי ואם הותירו הותירו לו וכך אמר לנא חתנא דנא אחריות וחו”ח כתובה דנא עקר ונדו' ותוס' האילין קבילות עלי ועל ירתאי אבתראי ע“כ נכסי מקרקעי ואג”מ דקנאי ודאקני כולהון יהו אחראין וערבאין ומשועבדין לאתפרעא מנהון שטר כתובה דנא עשר ונדונדיא ותוס' מכל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחותא כל שמיא וארעא בחיי ובתראי ואפי' מגלימא דאתנצלי כוחו כל שטרי כתובה דנ“ו ותוס' דנהיגי בישראל העשויין כהוגן וכתחז”ל דלא וכו' ודלא וכו' ובפיסול וכו' ע“ד הרשב”א ז“ל וקבילו תרויהון תנאי תורה ותנאי ב”ד מראש וע“ס ואלו הם התנאים שהתנו ביניהם החתן והכלה הנה כולם שרו”ק כבגוב“ר מעשה ידיה לו ועליו לספק כל צרכה בריאה וחולה הדירה פה דמשק ובמקום אשר יטב לב' הירושה כמנהג דמשק ושלא ישא אשה אחרת עליה בחייה אא”כ שהיתה עמו עשר שנים רצופים ולא ילדה זש“ק ח”ו ושלא יגרשנה בשום זמן כ“א ברצונה הטוב וע”י בי“ד הצדק י”ב ושלא ירד לים הגדול ולא ילך למדינה רחוקה עד שיניח לה גט זמן כשר ומזונותיה כפי ראות ב“ד ושלא ימכור ושלא ימשכן שום חפץ מנדוניינה כ”א ברצונה הטוב ושלא יפתנה שתמחול ותתן לו כתובתה לא כולה ולא מקצתה ואם יפתנה ותמחול ותתן מעתה אותה מחילה ומתנה בטלים ומבוטלים ושטר כתובה דנא נכון שריר וקנינא מאת החתן קגו“ש במדל”ב וגם נשבע ש“ח בת”כ ע“ד המב”ה וע“ד הנ”ד לאשר ולקיים כל הנז"ל בלי שנוי ותמורה כלל ועיקר והכל שריר ובריר וקיים:

הצעיר יוסף דוד אבולעפייה ס“ט    הצעיר יעקב ענתבי ס”ט


 

גאוני ציון וירושלם    🔗

ראשי הרבנים לעדת הספרדים בירושלם:


מגנזי א מאיר פאניזיל 1 (2).jpg

מרן הגאון רבי רפאל מאיר פאניזיל זצ"ל

נלב“ע י”ד טבת תרנ"ג.


מגנזי א אלישר 2 (2).jpg

מרן הגאון רבי יעקב שאול אלישר זצ"ל

נלב“ע י”ג תמוז תרס"ו


מגנזי א מדיני 3 (2).jpg

מרן הגאון רבי חיים חזקיה מדיני זצ"ל

נלב“ע כ”ד כסלו תרס"ה


מגנזי א סיריזלי 4 (2).jpg

מרן הגאון רבי יום טוב ישראל סיריזלי זצ"ל

נלב“ע י”ג מנ“א תרנ”א


מגנזי א בן שמעון 5 (2).jpg

מרן הגאון רבי אהרן בן־שמעון זצ"ל

נלב“ע כ”ב חשון תרפ"ט


מגנזי א אליהו פאניזיל 6 (2).jpg

מרן הגאון רבי אליהו פאניזיל זצ"ל

נלב“ע כ”ט טבת תרע"ט


 

משנת תקנ"ג2    🔗

בפ“ע הח”מ בא הח“ר אליהו פרנס הי”ו ואמר לנו הוו יודעים שיש לי שטר מכר ושכירות מסך שבע מאות אריות על כו' עה“ק חברון ת”ו שזמנו מר“ח ניסן ש' התקנ”ג וחתומים בו חכמי ומנהיגי כו' עה“ק הנז' והנו עתה בידי, הן עתה אתם הוו עלי עדים גמורים וקנו ממני קגו”ש במדל“ב בלשון מעכשיו כתחז”ל וכתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח שבעולם איך אמת ויציב שמדעתי ורצוני הטוב מבלי שום זכר אונס כלל אלא בלב שלם ונפש חפצה אני נותן במתנה גמורה השטר הנז' לבתי היקרה קלארא מב“ת איהו וכל שעבודיה דאית ביה גופא מהיום ופירי לכשתגיע לפרק בתולה נשאת בע”ה ויען שבתי הנז' לעתות כאל היא קטנה ואין לה יד לזכות הריני מוסרו בפניכם להחכם השלם והכולל ח“ק זר”ק כמה“ר יאושע אשר פרחי נר”ו כדי שיזכה בו בכתיבה ומסירה כדת של תורה לצורך בתי הנז' וכך אני אומר לכמהרי“א הנז' הנה לך שטרא דנא במתנה גמורה ש”ו כדת וכהלכה וקנה אותו בכתיבה ומסירה לצורך בתי היקרה קלארא מב“ת שעי”כ תזכה בו בתי הנז' במתנה גמורה איהו וכל שעבודיה דאית ביה גופא מהיום ופירי לכשתגיע בע“ה לפ' בתולה נשאת, ובכן בפנינו עדים הח”מ מסר החר“א הנז' לכמהרי”א הנז' השטר הנז' מסירה גמורה כתחז“ל וכך אמר החר”א הנז' להחרי“א הנז' הרי לך השטר הנז' במתנה גמורה בעד בתי הנז' וחזק וקני אותו איהו וכל שעבודיה דאית ביה כדי שעל ידך תזכה בו בתי הנז' עפ”י האופן הנ“ל מחמת שרציתי ברצון נפשי ונתתי לה במתנה גמורה ש”ו כדת וכהלכה השטר הנז' איהו וכל שעבודיה דאית ביה, ובפ“ע הח”מ הודה החר“א הנז' היות אמת ויציב שהחזיק החרי”א הנז' בשטר הנז' וקנהו קגו“ש לצורך בתו קלארא הנז' ואנחנו עהח”מ קנינו מיד החר“א הנז' קגו”ש במדל“ב בל' מעכשיו כתחז”ל ע“כ הנז' דלא וכו' ודלא וכו' בביטול וכו' ובפיסול וכו' לדעת הרשב”א זלה“ה וחמר וחזק וכו' דחמר וחזק וכו' וקבל עליו החר”א הנז' ס' המקיים שטר מתנה דנא אפי' שתהא סברא יחידית נגד כל חכמי ישראל ואפי' נגד מר“ן זלה”ה קבלה עליו כהל“מ ולא יבוטל ולא יפוסל שט”ז משום אופן שבעולם אלא הכל יהיה נידון לתועלת ויפוי כח הבת הנז' והכל בקגו“ש במדל”ב כנז“ל ועד”א ח“ש פעה”ק ירושת“ו והיה זה בר”ח אדר הראשון ש' התקנ“ו ליצירה והש”ו וקיים ר“ל שאמר לנו החר”א הגז' שטר מתנה דנא כתבוהו בשוקא וחתמוהו בברא כי היכי דלא ליהוי כמתנתא טמירתא כחמר וחזק כל שטרי מתנה דנהיגי בישראל העשוין כהוגן וכתחז“ל ועד”א ח“ש בזמן הנ”ל וקים שנית.

רפאל בנימין ארוואץ


 

משנת תקפ"ד    🔗

להיות שלהישיש ונשוא פנים כמה“ר אלייא פרנס הי”ו מלבד החזקה שדר בה היום שהיא ידועה על שמו יש לו עוד חזקת הבתים בחו“ש קבלן וגאוני”ס שני חצרות זו למעלה מזו הקטן למטה והגדול למעלה וידוע בין הגוים החצרות הנז' בשם חצר חילו ובעלי החצרות הנז' הם שני גוים סיד קאסים ביק וסיד איבראים ביק וחזקת הב' חצרות הנז' היו ידועים להמנוח הר' משה חאגין נ“ע והיו למקנה להח”ר אליא הנז' ככתוב מפורש יוצא בספר המקנה אשר בידו ומשם באר’ה, הנה בעת’ה בפנינו עדים הח“מ באה האשה הכבודה והצנועה מרת לונא מב”ת היא תחילה ואח“ך בעלה הת”ר אליא פרנס הנז' ואמרו לנו אתם הוו עלינו עדים גמורים וקנו ממנו קגו“ש במדל”ב מ“כ כתחז”ל וכתבו שטר בכל לשון של זכות ויפוי כח וחתמו ותנו ביד בננו ידי“ן הבחור נחמד וחשוב נסים פרנס הי”ו להיות בידו לראיה מהימנא איך אנחנו מודים בפניכם עדים הח“מ הוגש”ו כמודה בבד“ח היות אמו”ץ שמטוב רצוננו הטוב והגמור והשלמת דעתינו הנכונה ומיושבת עלינו מבלי שום זכר אונס וכפיה ופיתוי וחרטה כלל אלא בלב שלם ונפש חפצה ובדעת שלמה ומשופה כדחזי לפו“ד וכתחז”ל נתננו לבננו נסים הנז' במתנה גמורה מעתה ומעכשיו ושעה א' קודם מיתת שנינו כל הנכסים דאית לנו תחות כל שמיא חוץ מהחזקה שאנו דרים בה היום כנז' שירשו אותה יורשינו לאחר פטירתינו לב“ע האמנם כל נכסינו דאית לנו תחות כל שמיא כסף ושוה כסף וחפצי זהב ומעות בעין ומטלטלין ומלבושים וכל כלי נחושת ובדיל ומתכת וכל מידי דמתקרי נכסי וחזקת בתים הכל כאשר לכל מחוט ועד שרוך נעל נתנו אותם לבננו נסים הנז' מתנה גו”ש מו“מ ושאק”מ שנינו כל פרט ופרט כדינו וקניינו השייך לו כהגון וכתחז“ל, דהיינו כל המטלטלין המפורשים הכל כאשר לכל מחוט ועד שרוך נעל אנחנו מודים בפניכם עדים הח”מ שברשותינו ומאמרינו קנאם בננו נסים הנז' בקניינים הראוים להם דבר הראוי במשיכה קנאם במשיכה ודבר הראוי בהגבהה קנאם בהגבהה עפ“י התנאי והשיור שיתבאר להלן בע”ה והועיל במעשיו כהוגן לפו“ד וכתחז”ל וחזקת הבתים של שתי חצרות זו למעלה מזו הנז' כך אנו אומרים לבננו נסים הנז' לך זכה וקנה והחזק בכל חזקה ואחיזה ותפיסה ושליטה ושעבוד שיש לנו בחזקת הבתים של שתי חצרות זו למעלה מזו הנז' בכל תשמישיהן והנאותיהם ומוצאיהן ומבואיהן בכל הנלוה ומתייחס אליהן באורך וברוחב עומקא ורומא מתהומא דארעא ועד רום רקיעא ומו“מ ושאק”מ שנינו יהא לך ולב“כ כח ורשות לעשות בחזקת הבתים כאדם העושה בשלו ושום אינש לא ימחא בידך מעתה ושאק”מ שנינו ועד עולם, ואנחנו מודים בפניכם עדים הח“מ הוגש”ו כמודה בבד“ח איך ברשותינו ובמאמרינו הלך בננו נסים הנז' אל חזקת הבתים הנז' וזכה וקנה והועיל במעשיו והחזיק בחזקת הבתים הנז' סגר ופתח נעל גדר ופר והועיל במעשיו כהוגן וכתחז”ל עפ“י התנאי והשיור שיתבאר להלן בע”ה, הכל כאשר לכל המה נתונים נתונים המה לבננו נסים הנז' מאתנו מו“מ ושאקו”מ שנינו במתנה גו“ש כדת וכהלכה מתנת עלמין דלא למיהדר בה ודלא להשנאה מינה מן יומא דנן ולעלם מתנת פרהסיא עם כל תשמישיהן של חזקת הבתים של שתי החצרות זו למעלה מזו הנז' והנאותיהן ומוצאיהן ומובאיהן בכל הנלוה ומתייחס אליהן באורך וברוחב עומקא ורומא מתהומא דארעא ועד רום רקיעא מתנה חלוטה וחתוכה לצמיתות לדורות עולם מתנה בלי שום תנאי לא בכתב ולא בע”פ לא בעדים ולא בלתי עדים מתנה בלי שום שיור כלל בעולם זולת מה ששיירנו לעצמינו בכל נכסי המתנה הנז' הוא שיהיה לנו רשות בידינו כל הימים אשר אנחנו חיים על האדמה ליהנות בכל נכסי המתנה הנז' לצרכינן אשר נצטרך בהם כדי לזון ולפרנס לעצמינו כאשר היינו עושים מקדמת דנא ומה שישאר אחרי כן מנכסי המתנה הנז' אחר פטירת שנינו לב“ע יטול בננו נסים מקבל המתנה הנז' לפי שכל נכסי המתנה הנז' גופן ופירותיהן ופירי פירותיהן נתננו לו לבננו נסים הנז' במתנה גו”ש מו“מ ושאקו”מ שנינו חוץ מן השיור הנז' ששיירנו בהם כנז“ל, מתנה גלויה ומפורסמת לכל שכך אנחנו אומרים לכם עדים הח”מ שטר מתנה זה כתבוהו בשוקא וחתמוהו בברא כי היכי דלא ליהוי כמלתא טמירתא אלא גלויה ומפורסמת לכל, והרי אנחנו פוסלים כל עד או עדים שיעידו שמסרנו מודעא על המתנה הנז' והרי אנחנו מעידים על עצמינו שלא מסרנו שום מודעא ושלא אמרנו שום דבר שיגרום ביטול אל המתנה הזאת ושלא נתננו את המתנה הזאת מחמת שום אונס כלל אלא בלב שלם ונפש חפצה וכו' ומו“מ לא נשתייר לנו ולב”כ בכל נכסי המתנה הזאת לא קול ולא דברים ולא טעינה ולא תביעה ולא תרעומת לא ממונא ולא דררא דממונא יען שכל נכסי המתנה הזאת נתננו לבננו נסים הנז' במתנה גו“ש בלב שלם מו”מ ושאק“מ שנינו בקניינים המפורשים לעיל עפ”י השיור הנז' ולא יפוסל ולא יבוטל וכו' אלא לעולם יהיה נידון שטר מתנה זה כשעבוד כל נכסינו כתחז“ל עפ”י סברת המאשרו והמקיימו לזכות ויפוי כח בננו נסים הנז' אפי' שתהיה סברא יחידית וזרה נגד כל הפוסקים ולא הובאה למזבח הדפוס ואפי' נגד מר“ן ז”ל ואחריות וחמר וחזק וכו' באחריות וכ“ח וכ”ח וכו' דלא וכו' ודלא וכו' בביטול וכו' ובפיסול עדיהן ע“ד הרשב”א ז“ל זה אמרו בפ”ע הח“מ האשה ובעלה הנז' ברצון נפשם בדלא אניסי כלל, ולקיום כל הנז”ל קנינו מיד האשה מ' לונא הנז' תחילה ואח“ך מיד בעלה הח”ר אליא הנז' קגו“ש במדל”ב מ“כ כתחז”ל, והיתה לבאר שבשיטה עשירית בתיבת יורשינן נפלה הרבה דיו באות הרי“ש ולהיות הדבר אמו”ץ למכתב לחזקיה’ו לראיה ביד הבחור נסים המקבל מתנה הנז' באנו על החתום פעה“ק ירושלם ת”ו בשלהי חדש אדר א' מש' הת“ק ושמנים וארבע ליצי' והשו”ב וקים.


 

משנת תקפ"ו    🔗

בהיות שבחארת אל נאצרה סמוך אל חצר שדר בו היום אשאן אגה שהיה שר הרגליים שבצידו דר בו היום הח' המ' כהה“ר בכור מורינו נר”ו יש שם סמוך לאלו החצרות חצר א' הגדול שהיו מחזיקים בו הח“ר יעקב ביטון נר”ו וה“ר יאודה ן' רובי יצ”ו והח' יאודה מאיר יצ“ו והנה זה ימים שעברו שהח”ר יעקב הנז' מכר חלקו הנוגע לו בחזקת החצר הנז' להח' יאודה הנז' ובאופן ששני חלקים הם מהח' יאודה הז' וחלק ג' לה“ר יאודה ן' רובי נר”ו כי אי לזאת בפנינו עדים ח“מ היקרה וצנועה מרת רחל ת”מ ובעלה הר' יאודה ן' רובי הנז' מדעתם ורצונם הגמור בלי שום זכר אונס כלל אלא בלב שלם ובנפש חפצת ובדעת שלימה ומיושבת הודה הודאה גמורה שרירא וקיימה כמודים בפני ב“ד חשוב אין הוא דבר אמת ויציב שנטלו וקבלו מה”ר יאודה מאיר הנז' סך מה ובשבילם ובעבורם מכרו לו והעבירו לידו ורשותו כל הכח והזכות והשעבוד והחזקה אשר יש להם בחזקת החצר הנז' הכל בכל מכל מכרו לו להר' יאודה מאיר הנז“ל בעד הסך הנז' שהודו שנטלו וקבלו ממנו מכירה גמורה ושלימה שרירא וקיימא חתוכה וחלוטה שאין בה חזרה וחרטה עולמית מכירת עלמין דלא למהדר בה ודלא להשנאה מינה לעלם מכירת פרהסיא בשאמרו המוכרים הנז' שטר מכירה זו כתבוהו בשוקא וחתמוהו בברא כי היכי דלא ליהוי כמלתא טמירתא אלא גלויה ומפורסמת לכל כדת וכהלכה וכך אמרו המוכרים הנז”ל לקונה הנז' לך זכה וקנה והחזק מעתה ומעכשיו במקנה הנז' זכיה וחזקה גמורה כאדם הזוכה ומחזיק בשלו עמ כל חיזוקי תורתינו הקדושה ועם חיזוקי ההסכמות הנהוגות פעה“ק ירוש' תוב”ב ויהיה לך ולכל דאתי מחמתך כח וזכות ורשות במקנה הנז' ליהנות ממנה לדור ולהשכיר ולמשכן ולמכור ולהעביר ולהוריש והנחיל ולתת במתנה ולעשות ממנה כחפצך ורצונך וכחפץ ורצון ב“כ בלי רשותינו ובלי רשות שום נברא בעולם כלל ועיקר ומעתה ומעכשיו סלקו המוכרים הנז”ל עצמם וידם ורשותם ויד וכח ורשות ב“כ מעל המכירה הנז' סילוק גמור לגמרי ולא השאירו לעצמם ולא לב”כ במכירה הנז' כלום ואפי' כדי נעיצת יתד והודו המוכרים הנז' שהח' יאודה הנז' כבר החזיק בחלקם הנוגע להם חזקה גמורה על אופן המועיל ועולה בדין לפ“ד כתחז”ל ובאופן שכל חזקת החצר הנז' בשלימות בלי שום שיור כלל ועיקר הוא מהח' יאודה מאיר הנז' וכמדובר ומעתה ומעכשיו קבלו המוכרים הנז' להעמיד ולקיים המקנה הנז' ביד הקונה הנז' וביד ב“כ קיום והעמדה גמורה משופה ומנוקה מכל מיני ערעורים שבעולם הבאים מחמתם ומצידם ומחמת ומצד ב”כ ולסלק ולהסיר ולהתיץ ולהדיח מעל הקונה הנז' כל עורר וטוען שבעולם הבא לערער ולטעון על המקנה הנז' משום זמן בעולם נגד הקונה הנז' ונגד ב“כ הכל להוצאות המוכרים הנז' וב”כ באופן שלא יגיע לקונה הנז' ולא לב“כ שום נזק ושום הוצאה כלל מעתה ועד עולם כדי לקיים המקנה הנז' בידו וביד ב”כ והכל בהחריות גמורה על המוכרים הנז“ל ועל ב”כ ועל כל נכסיהם מקרקעי ואגבן מטלטלי שקנה ושיקנו אחריות גמורה באחריות גמורה וחמר כל שאר שטרי מכירות הכשרים דנהיגי בישראל שרירין וקיימין כהוגן וכתחז“ל והאמינו עליהם ועל ב”כ לקונה הנז' ולב“כ על כל הנ”ל נאמנות גמורה בפי' כב' עדים כשרים לעלם ולקיים כל הנ“ל נטלנו ממ' רחל הנז' תחילה ואח”ך מבעלה הר' יאודה ן' רובי הנז' קגמ“ך מדל”ב דלא כאסמ' וכו' ודלא כטופסי דשטרי וכו' ושלא יפסל וכו' ומסודר בבד“ח וכו' וקנינא וכו' והיה זה בשליש אחרון…. משנת התקפ”ו ליצירה פעה“ק ירוש' תוב”ב ושריר ובריר וקים רצינו לבאר שהחצר הנז' זאת קורין אותו חצר ובעל החצר הנז' נק' שמו הלז הוא לצד חצר יאקוף ולצד חצר איבראים אל קויומג’י והכל שריר ובריר וקיים:

חיים מימון הכהן.    אליהו אריה.


 

תקפ"ז3    🔗

אלה בני שם, אשר ה' קורא להם נחלת ה' בנים, אלה אלופי אנשי חיל מטע ה' להתפאר נטעי נעמנים אלה בני ישראל אחינו אנשי גאולתינו אשר בכל אתר ואתר הגדולים עם הקטנים, אלה הגבורים. הגבירים החכמים הרמים פרנסים ממונים גבאים גזברים ואמרכלים וכל העוסקים עם הצבור לשם שמים השרים והסגנים, אלה יעמדו להבין ולהורות מעלת הרבנים המובהקים מלאים זיו ומפיקים נוגה בקצה תבל מיליהם המה האיתנים, יחד כלם יהי שלום בחילם שלוה בכל גבולם. ינובון בשיבה דשנים ורעננים כיר"א.

הלא הדברים דברי שלום ואמת נהרי נהלי כנחלים נטיו המשלח מעינים, וליה עינינו לפני אלקינו השוכן בציון והבוחר בירושלים. למען יהי ה' אלהינו עמם, יושיבם לנצח על מי מנוחות ושובע שמחות אבות על בנים, יריון מדשן ההלל ושמחה והשקט ובטחה איש על דגלו בשובה ונחת שקטים ושאננים כיר"א.


אלה קו’ל האר’ש ביודעי ומכירי זה מדת טובם וחסדיהם הנעימים עושים רצון קוניהם בהונות ידיהם בכל מעשה כחם וכיד ה' הטובה עליהם באהבה וביראה ליראי ה' ולחושבי שמו ומקבלים את כל האדם בשמחה ובסבר פנים יפות כאן כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם רחמנים גומלי חסדים טובים ק“ו הדברים עם מע' התלמידי חכמים הי”ו, והמה כחמלתם אוהבי התורה ולומדיה ירוצו ולא יגעו לקבולינהו בשמחה עזרם ומגינם לנחותם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר תעשון. על כן באנו במגילת ספר כתוב, לא נצרכה אלא לצוות לזה מוביל כתבא דנא הוד והדר יפה פרי תואר ברוך מבנים פלפלא חריפא החכם השלם והכולל כמוה“ר יצחק אשכנזי נר”ו בן למע' החכם השלם והכולל בישראל להלל כמוה“ר שלמה אשכנזי נר”ו דדחיקא ליה שעתא טובא בטרדות הזמן כתרוהו והקיפוהו סבוהו גם סבבוהו מעוצר רעה ויגון שחל להיות על הררי ציון מחמס’ת המינים מימנים שונים, הא שתא הכא, שנה זו מעוברת היתה עברה וזעם וצרה עילה על גביהן זו מכת בצורת ויוקר השערים, ותקצר נפש העם עד ככר לחם ולא מצאו כל אנשי חיל ואת ידיהם ואת רגליהם, וחסרון כיס קשה מכלם שקולה מכרעת מדלית איסר כל הכיסים כלו ושערי דמעה ננעלו זו היא סיב’ה ויצא יצחק חוץ לזמנו וחוץ למקמו לדפוק על דלתי פתחי עם אלהי אברהם המתנדבים אולי יחנן ה' ומצא כדי גאולתו ושב ורפא לו על מקומו יבא בשלום


ובכן חנותינו במד’בר אנא בכח גדולת ימין צדקתם חזקו ויאמץ לבבכם לעזרת ה' בגבורים לעמוד לימין הח“ר יצחק הנז' הוא הולך קדמת אש’ור לתומכו ולסועדו בכל פינות שהוא פונה איש כמתנת ידו כברכת ה' במדה טובה מרובה העשיר ל’ו ירבה והדל לא ימעיט לחזק ידים רפות וברכים כושלות ברחמים גדולים, בטחנו בגבורות ישע ימיכם כה יעשו וכה יוסיפו, ונאמן הוא בעל שכרם שישלם להם שכר פעולתם, וה' צבאות יגן עליהם, ורוח הקדש אומרת לוו עלי ואני פורע ויב’א שכמ”ה, גם ה' יתן הטוב ברכות שמים מעל כל חותמי ברכות שבמקדש ברבות הטובה כפולה ומכופלת הון ועושר בביתם וצדקתם עומדת לעד כנפשם הרמה והנשאה יראת ה', וכנפש נפש נא“ה דורשי שלומם וטובתם ומתפללים בעדם תמיד כל הימים פעה”ק ירושלם תובב“א בחדש ניסן משנת התקפ”ז ליצירה הוא שנת ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה לפ"ק ושלום.

הצעיר שלמה משה סוזין ס“ט    הצעיר ישראל חיים רפאל סגרי ס”ט    הצעיר שלמה יצחק בכר בנימין מיוחס ס"ט


 

משנת תרי"ד    🔗

ארבע משמרות.


להיות שפעה“ק ירושת”ו משנים קדמוניות תקנו מע' הרבנים גאוני עולם לקדושים אשר בארץ המה זלה“ה תקון גדול להיות משתדלים ועוסקים במצות גמילות חסדים חסד של אמת עם הנלב”ע להיות נושאים את המטה של המת מצוה מפתח ביתו לבה“ק של פעה”ק נז' ויקברו אותו בבית עלמין, ובחרו באנשי אמת וסדרו ד' משמרות לארבע ראשי חברות כאשר יתבאר לקמן וכל ההוצאה הצריכה למצוה זאת יגבו אותה ראשי החברות מבעלי המת כל אחד ואחד לפי ערכו ולפי הזמן והמתים אשר יורשים נכסי עזבונם מע' הכולל שפע“ק נז' ההוצאה ההיא פורעים אותה מכיס הכולל כיד ראשי החברות כסדרן בין מאיש ובין מאשה וילדים שנלב”ע כקטון כגדול ואלה שמות הראשי החברות של ד' משמרות הנז' ראש החברה הראשונה הראשון בקו' מע' החכם השלם והכולל כמוה“ר חיים יעקב פרנס זל”ה וראש משמרה השנית הח' הש' והכולל כמה“ר אברהם עובדיה המכונה חודירא זל”ה וראש המשמרה הג' מע' הרב המופלא וכבוד ה' מלא כמה“ר בנימין מרדכי נבון זלה”ה וראש משמרה הד' מע' הרב המו' כמוהר“ץ המכו' ח”ר רבינו ן' בנישתי זלה“ה ושום אינש זר לא יקרב אליהם ולא לזרעם אחריהם לעד לעולם עד כי יבא שילה ככתוב מפו' בשטרות כתבי הקו' אשר בידם ומשם באר’ה והורישו הראשי משמרות הנז”ל נחלה זאת לבניהם אחריהם לדורות עולם והנה הראש המשמרה הראשונה כמוהר“ח יעקב פרנס הנז' זל”ה הניח אחריו ג' בנים הגדול שבאחים הח' הש' כמה“ר אליהו פרנס נ”ע הבן השני הח' המ' כה“ר מאיר פרנס נ”ע והבן הג' הח' המ' כה“ר אהרן פרנס נ”ע ובאו בניהם אחריהם זרעם לברכה ה“ה הח' המכונה כמוה”ר שלמה פרנס הי“ו והבן השני הח' המ' כה”ר נסים אברהם פרנס הי“ו והבן הג' הם השני אחים הנו”מ כה“ר אהרן המכו' בכור פרנס הנז' ואחיו הנו”מ כה“ר אליהו פרנס הי”ו וגם יש לדעת שהד' משמרות הנז' יש להם חלק ונחלה וזכות בשומירות של הרחיים דחטי דפסחא וגם השמשים של החברות יש להם זכות ונחלה בשירות של הרחיים הנז' לשאת השקים של החטים על כתפיהם ולוקחים שכ“ט איש לפי ערכו כנהוג וכתוב מפו' בשטרות אשר ביד החברות ומשם באר’ה שמות השמשים איש ע”ש הטוב, והנה מע' הפרנסים של המשמרה הראשונה הרש“פ הנז' והר”ן פרנס הנז' וה“ר בכור פרנס ואחיו ה”ר אליהו פרנס הי“ו הנז”ל יען שהיו מפוזרים בזכיות הנז' ועברו דברי ריבות ביניהם יוצא לזאת נשתתפו שלשתם ביחד בשותפות גו“ש כתחז”ל בענין ההכנסות של החברה הק' הנז' והכנסת הרחיים הנז' מדעתם ורצונם הטוב והגמור מבלי שום ז“א ופיתוי וכפיה וחרטה כלל אלא בלב שלם ובנ”ח ובדש“ו עמדו שלשתם החברים הנז”ל בפ“ע הח”מ באומרם שרצו ויאותו וקיימו וקבלו עליהם שותפות וחברה גמורה עליהם ועל זרעם אחריהם מדור דור לדורות עולם עפ“י התנאים שנבאר לקמן בע”ה, זה יצא ראשונה דהיינו שכל זכות והריוח אשר יבואו לידם מהכנסת החברה הנז“ל בין מהמתים קטנים וגדולים או ילדים ב”מ הכל כאשר לכל יתחלק ביניהם לשלשה חלקים בזה האופן דהיינו שהרש“פ הנז' יקח חלק א' והר”ן פרנס הנז' יקח חלק א' והשני אחים ה“ר בכור וה”ר אליאו פרנס הנז' יקחו חלק א' בין שני האחים, וכמו כן בענין השמשות של החברה הנז' כל ההכנסה והריוח מפ“ק ומעלה הכל יתחלק ביניהם כמשפט הזה לג' חלקים כנז' וכמו כן כל מין הכנסה וריוח אשר יבא להם לחברה הנז' מפאת החזניה והקריעה והניחום וכיוצא הכל יהיה נכנס לתוך כיס השות' הנז' ויתחלק ביניהם לג' חלקים ובכל ששה חו' רצופים נו”מ מר“ח ניסן מש”ז התרי“ד ליצירה יעמדו לחשבון במעמד שלשתם לחשוב עפ”י פנקס ההכנסה הכתוב מהרש“פ הנז' ויתחלקו ביניהם לג' חלקים כאמו”ל וכ“כ יהיה בענין הכנסה והריוח אשר ירויחו ברחיים דח”פ הנז' הן מהשומרות והן מהשמשות הכל יתחלק ביניהם לג' חלקים חכ“ח שוה בשוה ומו”מ נתחייב הרש“ף הנז' בחיגו”ש ושעבד עצמו וגופו הוא וב“כ בשעגו”ש לדעת הראב“ד זל”ה לעמוד על המשמר בענין החזנייה מפתח ביתו של הנלב“ע עד פתח העיר כנהוג ואחר חזרתם מהבית החיים לבא לעשות הקריעה והניחום וכיוצא אם לא יהיה שם חזן הכנסת ובתנאי שיודיעוהו חבריו הנז' ביום שיש מת מצוה הנוגע לס' חברתם כאמו”ל וכ“כ בענין שומירות הרחיים דחי”פ לעמוד שם ולכתוב ולשמור שמי' מעליא בכל הימים והלילות הנוגעים לנו עפ“י ס' המשמרות כידוע דתמידין כסדרן וכמו כן נתחייבו אהרן פרנס הנז' והשני אחים ה”ר בכור הי“ו ואחיו הר' אליהו פרנס הנז' בחיוב גו”ש כתחז“ל ושעבדו את עצמם וגופן שעבוד גו”ש לדעת הראב“ד זל”ה לעמוד לשרת בין בשמשות הנלב“ע כקטון כגדול בכל מין שירות השייכי להם ובין בשמשות של הרחיים דחי”פ הנז' שישאו השקים ש“ח על כתפיהם בכל מאמצי כחם בלי שום התרשלות ועצלות כלל ועיקר ותנאי גמור ומפו' היה בניהם כתנאי בני גוב”ר שאם ח“ו יארע איזה אונס לא' מהחברים הנז' שלא תצ”ר ולא יוכל לעמוד לשרת שם על משרתו ושירותו חיובא רמיא על האיש הנאנס ההוא להניח גברא בחריכי כדי לעמוד ולשרת במקומו ויג“פ שכ”ט על האיש ההוא כפי שוויו מכיסו וממונו עספ“א ואם ירצו השני החברים הבריאים לדחוק את עצמם ולשרת שם במקומו למען לא יתערב איש זר ביניהם הרשות בידם והם יקחו שכ”ט כאשר יהיה האופן של השירות ההוא ועוד יש לדעת שיש מנהג פעה“ק ירושת”ו שהשמשים מהד' חברות הק' הנז' ביום פורים חוזרים על הפתחים כדי לקבץ מעות פורים ומתחלקים בניהם לד' חלקים הנה החלק הנוגע להשמש של חברתינו הנז' אותו החלק להכניסו בכיס השות' ויתחלק בננו לג' חלקים וגם הודו בפ“ע הח”מ השני אחים הנז“ל וגם הודו בפ”ע הח“מ הק' בכור פרנס והר' אליאו פרנס הנז' הוגשו”ק כמודה בבד“ח היות אמו”ץ שמו“מ לא נשאר לנו ולא לב”כ הב“א שום טו”ת ולא דין ודברים על הרש“פ הנז' ועל הר”ן פרנס הנז' בענין ההכנסות אחרים אשר יש להם בין מלגיו ובין מלבר כלל ועיקר, ובכן בפ“ע הח”מ באו הני תלתי דמרחמי השותפים הנז“ל כרש”פ הנז' והר“ן פרנס הנז' והשני אחים הר' בכור והר' אליהו פרנס הנז' וכה א”ל אתם הוו עלינו עדי“ג וקנו מידינו קגו”ש במדל“ב מ”ך כתחז“ל וכתבו שטר”ת בכל לשון ש“ז ויפו”כ לפו“ד וכתחז”ל היות אמו“ץ שמטוב ורש”ד הנכונה בלי שום ז“א כו”ע אלא בל“ש ובנ”ח רצינו בכל התנאים והקשורים הנז“ל ולטרוח בכל ענייני ופרטי השות' הנז' ולהתנהג עצמינו וב”כ הב“א בחברת השות' הנז' ביושר ובכושר ובאמנו' גו”ש כדרך בנ“י הכשרים בלבותם בלי שום עורמה ותחבולה כו”ע ושלא נוכל להעלים ולהטמין איש מאת רעהו שום דבר אפי' מפרוטה ומעלה כלל וכל כת החוזרת אפי' באחד מהתנאים הנז' בין אנחנו ובין ב“כ הב”א לשב“ק בחברה הק' הזאת אזי אבד זכותו וחלקו מהחברה הנז' הוא וזרעו אחריו ואין לו רשות לטעון שום טו”ת ולא דו“ד ואפי' ת”ד כו“ע והנה עפ”י התנאים הנז“ל העשוין כהוגן וכתחז”ל נגמר השותפות הנז' בס“ט ובשעת ברכה והצלחה וברכת ה' היא תעשיר וחיים טובים ארוכים אכי”ר ומו“מ קבלנו עלינו ועב”כ שיהיה ענין כל הנז“ל ע”ד הפוסק' המ' והמקיים כל הנז' ואפי' שתהיה ס’י וזרה נגד כל הפוסקים זל“ה והכל דלא וכו' ודלא וכו' בביטול וכו' ובפיסו' וכו' ולא יפוס' ולא יבוט' וכו' ובביטול כל המודעות ומוד”מ ומודעי דנפיק מגו מו' ע“ס כל המודעות ולא יבוט' ולא יפוסל שט”ד לעולם בשום אופן שבעו' כו“ע והכל היה לד' הרשב”א זלה"ה

ולקיום כל הנז“ל ובפרט על הנאמנות הנז' בפי' אתמר לעולם קנינו מיד השותפים הנז”ל קגו“ש במדל”ב מ“ך כתחז”ל וליותר יפוי כח נשבעו ש“ח ע”ד המב“ה וע”ד הנב“א וע”ד זע“ז שלא לבטל שט”ד לעד לעולם כו“ע וע”ד האמו“ץ ולעדות ברורה ח”ש פעה“ק ירושת”ו בש“א לחו' ניסן מש”ז התרי"ד ליצירה והכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון וישר וקיים:

הצעיר שמואל משה חאליאן ס“ט    יונה סעדיה נבון ס”ט


 

תקע"ד    🔗

בהיות כי שנתינו זאת מכח דוחקי' עבורא דוחק המטר שלא היתה בריוח, ובתנור של הר' אברהם אירקיקי המכו' איבראים אירקיקי לא היתה מים לעשות המצות, ובכן חילינו פניה של האשה הכבודה והנכבדת מרת רבקה ת“ם אשת הרב הכולל זר”ק כמוה“ר נסים אזולאי נר”ו שתתן מים מבורה אשר בחזקת החצר שלה הנקראת בשם חצר מעלם אליהו ז“ל בעד שנה זו דוקא בתנאי גו”ש שתתן לה תשלום מים ממקום אחר, וכן עשתה, והנה בעת“ה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה שלא יש שום חזקה להר' איבראים הנז' לקחת מים מבאר חזקת החצר של האשה מ' רבקה ת”ם הנז' כלל ועיקר, אפי' כד אחד, ולראית אמת ח“ש פעה”ק ירושלם ת“ו בש”א לח' אדר מש' התקע“ד ליצירה והש”ו וקים

יעקב משה עייאש ס"ט


 

תקפ"ט    🔗

מודים אנחנו בי דינא דח“ל הודאה גו”ש היות אמו“ץ איך אנו מקנים ד' אמות קרקע מאחוזתינו למעלת הרב הכולל בישראל להלל כמוה”ר יאודה נבון נר“ו בהקנאה גש”ו ואגבן אנו ממנים אותו מורשה גמור ושלם לפקח ולהשגיח בכל נכסי היתום של מע' החכם השלמ והוכ' כמה“ר אליעזר ירוחם אלישר ז”ל בכל מקום שהם ובפרט בעיה“ק צפת ת”ו לילך ולמכור ולעשות כרצונו הקרקע אשר להיתום הנז' בעי“ק הנז' ושום אינש לא ימחא בידיה ומו”מ בכח המסור בידינו להיות אביהם של יתומים שמנו יד מעלת המורשה הנז' כידינו ופיו כפינו וכחו ככחנו ודבורו כדבורינו והעמדתו לדין עם כל נברא שבעולם בין בד“י ובין בעש”ג כהעמדתינו וטענתו כטענתינו ותביעתו כתביעתינו ופשרתו כפשרתינו ומחילתו כמחילתינו ומכירתו כמכירתנו ושליחותו כשליחותינו וקבלתו כקבלתינו והרשאתו שירשה את אחרים מאחד עד מאה בכח הרשהתינו זאת באופן שכל מה שיעשה מעלת המורשה הנז' בנכסי היתום בין במקרקעי בין במטלטלי הכל הוא עשוי ורצוי ומקובל עלינו כאלו נעשה ונגמר מידינו ממש מבלי שנוכל לומר לו לתקוני שדרנו יתך ולא לעוות אלא כך אנו אומרים למעלת המורשה הנז' זיל דון זכי וסב לעצמך והנפק לנרמך ולחולקך וכל מאי דמתעני לך מן דינא ומן פשרה עלי דידן להדר, והכל נעשה ונגמר מדינו נחנא ב“ד דח”ל בקגו“ש במדל”ב מ“ק כתחז”ל דלא וכו' בביטול וכו' ובפיסול וכו' לדעת הרשב“א זלה”ה וחו“ח וכו' ולא יבו' ולא יפוסל וכו' וע”ד אמו“ץ ח”ש פעה“ק ירושלם תובב”א בחדש מרחשון מש' התקפ“ט ליצירה והשו”ב וקיים.

שלמה משה סוזין ס“ט    משה בכר דוד דידיע מאג’אר ס”ט    ישראל חיים רפאל סגרי ס"ט


 

תר"ה    🔗

אנחנו הבאים על החתום הודענו נאמנה איך נתרצינו ונתפייסנו בהספקת ישי' מגן דוד יכב“ץ בעד חלקינו בסך הידוע לנו ומו”ר זכה מע' ידי“ן וא”ע מע' הרב וכו' כמהר“ר אפרים נבון יצ”ו בכל חלק שהיה לוקח הרב הגדול מר אביו זלה“ה עספ”א ואין לנו לערער אחריו לא בחלק הרב מר אביו ולא בהנהגתו וסדר הישיבה אשר ינהג ויסדר כיד ה' הטובה עליו כלל ועד“א וצדק ח”ש פעיה“ק ירו' ת”ו בחו' טבת מש' התר“ה ומבארים אנחנו שאין לו רשות בדבר הזה מלתת שום זכות ואחיזה לשום יחיד מחדש ואפי' בא בטעות זכות אבותיו וכיוצא כ”א בהסכמת רובם מתוך כולם מבני הישי‘. של מגן דוד הנז’ יכב“ץ והכל שריר ובריר ואמו”צ ונכון וקיים

הצעיר יצחק קובו ס“ט    רפאל אברהם מכלוף חייט ס”ט


 

תר"י    🔗

להיות שמ“ע הח”ר אלייא פרנס נ“ע היו לו ב' בנים ואלה שמותם, הר' יצחק פרנס נ”ע והר' נסים פרנס נ“י והר' יצחק הנז' נלב”ע בחיי אביו הנז' וחלי“ש והשאיר אחריו ברכה בת יורשת אותו זה שמה מ' לקארה ת”ם ואח“ז נלב”ע הח“ר אלייא פרנס הנז' וחלי”ש ונשארת אלמנתו האשה הכבו' מ' לונה תחת כבוד מ“ב הנז' כל ימי חייה, והן עתה נלב”ע גם האשה מרת לונה הנז' וחלי“ש, ונשאר בתורת ירושה החזקה הידועה להח”ר אלייא פרנס נ“ע שהוא חצר אחד שיש לו ב' פתחים והפתח האחת עולים לה במדרגת אבנים ותכף קודם עליית המדרגה מצד שמאל יש שם פתח החצר אשר דר בו הן כהיום הרב כמוה”ר שלמה הלוי יצ“ו, והנה בעת”ה יצאה לתבו’ע תב’ע היא האשה מ' קלארה ת“ם הנז' מאת דודה הר' נסים פרנס נ”י הנז“ל חלקה בחזקת החצר הנז' שגם היא יורשת מד”ת שהיא בת הבן כנז‘, אי לזאת מהודעין נחנא ב“ד דח”ל איך באו לפנינו היא האשה מ’ קלארה ת“ם הנז' והודה הר' נסים פרנס נ”י הנז' ונתפשרו ביניהם בזה האופן דהיינו שנתחייב הר' נסים פרנס נ“י הנז' בחגו”ש כתחז“ל ובשעבוד גו”ש כתחז“ל לתת להאשה מ' קלארה ת”ם הנז' סך חמשה ושלשים אריות לשנה מידי שנה בשנה לה ולזרעה ולזרע זרעה ע“ס כל הדורות באין או”ד כלל ועיקר, אך בתנאי גו“ש שהתנו ביניהם קדמנא ב”ד דחת“ל כבתנאי בגוב”נ שאין להאשה מ' קלארה ת“ם הנז' לא למכור ולא למשכן ולא להנחיל ולא לתת במתנת חלקה שיש לה בחזקת החצר הנז', ברם אם יתברר עפ”י ב' עדים כשרים שלא נתן לה הר' נסים נ“י הנז' הסך ל”ה אריות הנז' אזי מו“מ הרשות נתונה ביד האשה מ' קלארה ת”ם הנז' למכור או למשכן ולעשות כחפצה ורצונה ושום אינש לא ימחא בידה כלל, כ“ז נעשה ונגמר קדמנא ב”ד דחת“ל ובקגו”ש במדל“ב מ”כ כתחז“ל שקנינו מיד הר' נסים פרנס נ”י הנז' ומיד האשה מ' קלארה ת“ם הנז' לקיום כל הנז”ל בלי שום שינוי ותמורה כלל, ועד“א וצדק באנו עה”ח פעה“ק ירוש' ת”ו בש“א לח' אדר מש' התר”א ליצירה והשו"ב וקיים.

הועתק שט“ד מגוף שטר העיקרי אשר הוא ביד האשה מ' קלארה הנז' לראיה בידה, ויצא עת”ק שט“ד להיות ביד ח' נסים פרנס הי”ו הנז' לעדה ולראיה מהימנא ולהיות הדבר אמת וצדק ולראיה ביד ח' נסים פרנס הי“ו הנז' כתבנו וחתמנו שמותינו פעה”ק ירושלם ת“ו בש”א לחדש תמוז משנתינו זאת הת“ר ועשר ליצירה והש”ו וקיים ב'.

הצעיר יום טוב רפאל מיוחס ס“ט    הצעיר אהרן רבנו עזריאל ס”ט    הצעיר מאיר רפאל פאניזיל ס"ט


 

תרי"ט    🔗

לפ“ע הח”מ באה האשה הכבו' והצנועה מ' שמחה ת“ם היא תחילה ואחריה מ”ב האור כי טוב ח“ר אברהם ב' משה דידיע סמאקופלי הי”ו וכה אמרו לנו אתם הוו עלינו עד“נ וקנו מידינו קגו”ש במדל“ב מ”ך כתחז“ל היות אמו”ץ שבעד סך שמונה אלפים אריות טו“ת צאג' מעות ועוברות בשוק החיטים ובמקולין שגו”ק מאת עט“ר נא”ת הרב החסיד כמהר“ר רפאל ידידיא אבואלעפיא המכו' ג”י נ“י מכרנו והעברנו לו הבית הקטנה הידועה בחצר המולק”י שלנו היא הבית שקבוע בה הישי' הנקראת מהן אברהם יכב“ץ מכרנו לעט”ר הרב הנז' הבית הנז' למורך הישיבה הנז' מכר גוש“ק עשויה באופן היותר מועיל ומספיק וחזי לפנ”ד וכתחז“ל מכירה הבית הנז' וכל הנלוה ומתייחס אליה ודריסת הרגל בחצר ומילוי מים מהבור וכיוצא מכירה גו”ש מתהומא דארעא ועד רום רקיעא מכירה גלויה ומפורסמת לכל מכירה משופה ומנוקה מכל מין טוען ומערער שבעולם מכירה בלי שום זכר אונס וכפייה ופיתוי וחרטה כלל מכירה בכסף מלא ובשט"ד ובחזקה שהחזיק וזכה ונעל וגדר ופרץ והועיל במעשיו כאדם העושה בשלו.

והנה אחר שנגמר המכר הנז' כדת של תורה באופן המועיל לפו“ד כתחז”ל הטיב חסדו עט“ר הרב החסיד הי”ו הנז“ל ונהג טובת עין וקבל עליו ועב”ך וע“כ הב”א לשב“ק בישי' הנז' שלאחר עבור שלשה שנים רצופים נו”מ מר“ח זיו מש' התרי”ט וירצה למכור הבית הנז' שלא ימכרנו כי אם לנו ולב“ק בסך הנז”ל במעות הנז“ל דוקא, ומו”מ שעבדנו לעט“ר רבין חסידא נ”י הנז' כל נכסינו דאית לנו תחו“ש מקואנ”מ דנ“ד שעבוד גו”ש כתחז“ל לקיום והעמדת המקנה הנז' ודפירעון הסך הנז' אחר זמן הנז' כשירצה למוכרה כנז”ל. ומו“מ האמננו עלינו ועב”ך לעט“ר הרב הנז' הי”ו ולב“ך נאמנות גו”ש כתחז“ל לשני ע”כ על כל אשר יאמרו כי הוא זה כ“ז ששט”ז קים בלתי קקב“ד והכל דלא וכו' ודלא וכו' בביטול וכו' ובפיסול וכו' ולא יפוסל ולא יבוטל וכו' ואחריות וחו”ח וכו' כאחריות וכחו“ח וכו' כל הנז”ל נעשה ונגמר בקגו“ש במדל”ב מ“ך הא כתחז”ל שקנינו אנן סהדי הח“מ מאת האשה הכבו' מ' שמחה ת”ד ואח“כ מאת מ”ב ח“ר אברהם ב' משה נ”י הנ‘“ל לקים את כל הנז”ל ובפרט על הנאמנות בפירושה אתמר, ועד“א וצדק באנו על החתום פעיה”ק ירוש’ ת“ו בש”א לחדש ניסן מש' התרי“ט ליצירה ושו”ב וקיים.

אני הצעיר חיים יוסף אלדירוקי ס“ט    הצעיר אברהם בכר משה ס”ט    הצעיר דוד משה בכר שמואל דידיע מאג’אר ס"ט


 

תרכ"ג    🔗

בפ“ע הח”מ בא מע' הח' הש' והכולל כמוהר“ר אברהם הכהן הי”ו ובה אמ“ל אתם הוו עלי עדי”ג וקנו מידי קגו“ש במדל”ב מ“ך כתחז”ל וכתבו ש“ך בכ”ל ש“ז ויפ”ך וחתמו ותנו לכוללות ק“ק המערבים הי”ו להיות לעדות ולר“מ בידם וב”ך היות אמו“ץ אני מחוי' לכולל הנז' בתו' חו”ג ומ“ז בסך שני אלפים ושני מאות גרוש מהיום ארבעה ועשרים לאייר ש' התרכ”ג ליצי' ופר' לכשיד“ר ממני מהיום בלי איו”ע ובלי שוט“ו כו”ע ולבטחון פרעון החוב הנז' מו“מ שעבדתי לכולל הנז' ב”ן דאית לי תחו“ש מקואג”מ דו“ד כולהון יהון אחראין וערבאין ומשוע' שעגו”ש כתחז“ל שיגבו מנהון החוב הנז' כולו ועספ”א ומו“מ האמנתי עלי וב”ך לכולל הנז' וב“ך נאגו”ש כשני ע“ך על כל אשר יא' כי הוא זה כ”ז ששז“ק בלתי קקב”ד יכב“ץ וקע”ע ועב“ך ס' המא' ומקי' שט”ד אפי' שתהיה יחידאה נגד כל הפוס' ז“ל בדלא אגי”ל שוב“ן והכל דלא וכו' ודלא וכו' בבי' וכו' ובפי' וכו' לדעת הרשב”א זלה“ה אחריות וחו”ח וכו' בחו“ח וכו' ולא יבו' וכו' ולא יפו' וכו' כ”ז נעשה ונג' בפ“ע הח”מ באו“ה לפו”ד בתחז“ל קנינו מיד הח' כמוהר ר אברהם הי”ו הנז' קגו“ש במדל”ב מ“ך כתחז”ל לאשר ולקיים כל הנז“ל ועהנ”א גו“ש וע”ס ה“מ ומקי' שט”ד מפוו“ך ועדאו”ץ ח“פ עה”ק ירוש' ת“ו בש”א לאייר ש' הנז“ל והשו”ב וקיים.

הצעיר חיים אבושדיד ס“ט    הצעיר מסעוד חסין ס”ט


 

באר היהודי    🔗

תרגום מגופי הכתבים הערביים


תעודת רשמית מבית המשפט הדתי אלמחכמה אלשרעיה בירושלם מלפני כמאה וששים שנה.

שטר מקנה של צבח בן דאוד ציאם מאת עלא אלדין בן אלחאג' עבדללאה סמום רבע מששה קיראטים מחכורה אשר באדמת לצלחיה4 אצל “באר היהודי” נכתב באמצע חדש ג’אמד אול שנת 1183 הנרי לפני השופט (הקאדי) אחמד האשם החתום עליו בכתב ידו וחותמתו.

שטר שכירות חצר בסמטא אשר בסֻוַיקת עַלון בית ועליה ובית הכסא לשנתים ימים ששכר חכם יהושע בן יהודה היהודי מאת כליל בן אחמד רצאף ויתר אפוטרופסי ההקדש בסך תשעים זלט.

חתום מהקאדי עבדללאה בר"ח רבע תאני שנת 1194 הגרי.

––––––––

הבאנו את השטר הזה בתור דוגמא כי לפנים היו כותבים את שטרי השכירות ג"כ לפני הקאדי כמו שטרי מכר.


 

כתבות עתיקות בהר הבית (החרם)    🔗

א. תאריך המלך צלאח במסגד עמר    🔗

בשם ה' הרחמן הרחום ה' ידרש בשלום מחמד ומשפחתו. החליט לחפור ולבנות החֵל אדוננו הנוצֵר צַלָאח אִלְדֻנִיָא ואלדין5 שלטון האִשלאם והמשלמים. משרת שני הרחמים6 הקדושים7 והבית הקדוש הזה אבו אלמֻטַפַר יוסף בן איוב. מחיה ממלכתנו נגיד המאמינים8 יאריך ה' ימיו וינצור דגלו בימי האמיר. החכם חתן9 הגדול סיף אלדין עלי בן אחמד ה' יעוז אותו. בשנת 587 הגרי שבע ושמנים וחמש מאות מההגירה הנבואית.

(הערת המו"ל: הספירה שלהם כהיום 1348 אלף שלש מאות ארבעים ושמנה.)


ב. תאריך מסגד אלאקצא (מדרש שלמה)    🔗

חדש את הקהלה הזאת אלמֻסְתַנְג’ד, את שערי המסגד בימי אדוננו השלטון החכם המלך אדון העולם והדת אבי השלטון מחמד קַלָאויון שיגיע לרחמי ה' יתעלה בהשגחת העבד הנצרך לה' יתעלה משגיח שני הרחמים, בתאריך חדש רג’ב שנת 846 שש וארבעים ושמנה מאות הגרי.


ג.    🔗

אמנם יבנו מסגדי ה' מי שיאמין בה' וביום האחרון10. נשלמו רצפת החרם הקדוש והכפות הללו בימי אדוננו המלך השלטון המלך החכם הנוצר הישר מחמד בן השלטון המלך אלמנצור קלאוון בשנת 714 ארבע עשרה ושבע מאות הגרי.


ד. תאריך שביל שער הצמרים (אלקטאנין)    🔗

בנה השביל11 המבורך הזה אדוננו המלך אלשריף, חדש אותו שלטון האשלאם והמשלמים קונה הצדק בעולמים שלטון מלך אלאשרף אבו אלנצר קָאיִתְבָאי, יעזר ה' את עוזריו בחדש שואל המבורך 788 שמנה ושמנים ושבע מאות הגרי.


ה. תאריך הקפה של משה בשער השלשלת    🔗

צוה לבנות המקום הזה אדוננו השלטון המלך אלצלאח מֻחִי אלדֻנְיָא ואלדין12 בן המלך כאמל בשנת 847 שבע וארבעים ושמנה מאות הגרי.


ו. תאריך מקום התפלה בחצר מסגד אבן השתיה    🔗

בנה את מקום התפלה הזה מחמד בֶך מושל מחוז עזה וירושלם בשנת 925 חמש ועשרים ותשע מאוד הגרי.


ז. תאריך אולמי שער אל באחרי    🔗

חדש את האולמים המבורכים הללו, אחרי שנהרסו, בעל החסדים והטובות הוזיר הנכבד והמֻשיר13 הנעלה כבוד בַיְרַם באשא מושל העיר מצרים השמורה בהשגחת מחמד מושל בית המשפט בירושלם. נגמר בחדש דיאלחג’ה משנת 1037 שבע ושלשים ואלף הגרי.


ח. תאריך משקלי (מואזין) באב חוטה    🔗

בנה הכפות הללו אדוננו השלטון החכם המלך הגדול הכובש על ידי השלטון המלך אלעאדל אבו בכר בן כאלד יחים ה' לנצח. בשנת 488 שמנה ושמנים וארבע מאות הגרי.


יתר התעודות תבאנה בחברות הבאות.


 

תעודה לזכות דרך מעבר לבית הקברות על הר הזיתים    🔗

א.    🔗

להיות שלפני זה הרשו עמר בין עיסא ומחמד אבו קלבין מסלוואן לעדת היהודים הפרנקים היושבים בירושלם לעבור עם מתיהם דרך אדמתם אשר בסלואן מלמטה מהשדה הידוע בשם כרם בן חמדה שמצד שמאל הנועד לקבורת היהודים ואשר דרך אדמתם עוברים להגיע לבית הקברות שלהם בכרם בן חָאמָדה לפי החג’ה השרעיה של שנת אלף ומאה וששים ושש הגרי וביום דלמטה לפני העדים הח“מ באו מוסא בן עמר בן עיסא אלעלואת וצאלח בן מחמד אבו קלבין בני הנז”ל. ויורשיהם ושניהם מסלואן והעידו מוסא וצאלח הנ“ל על עצמם לפי העדות והרשות של הוריהם לפי החג’ה הנ”ל כי הרשו לעדת היהודים הפרנקים היושבים בירושלם כי יעברו עם מתיהם דרך אדמתם הנ“ל לכרם בן חאמדה שהוא המקום המיועד לקבורה ולהיות שאינם יכולים להגיע לבית הקברות שלהם אלא דרך האדמה השייכת להנ”ל הרשו כ“א מהנ”ל לעדת היהודים לעבור דרך אדמתם ורצונם הטוב בלי אונס וכפיה והעידו על עצמם על כל הנז“ל עדות גמורה ושלמה והיהודים קבלו את הרשות האמורה מאת מוסא וצאלח הנ”ל כדת נכתב בעשירי למחרם שנת אלף ומאתים אחת הגרי.

עד עבד אלואהב שהאבי עד אלסיד מצטפא אלצבאג עד מחמד חְגֶ’יג'


ב.    🔗

הסבה לכתיבת שטרא דנא כי ביום דלמטה בא שאהין אלעליואת הסלואני ראש משפחת אלעליואת והעיד על עצמו ע“פ עדות ורשות אביו כי הרשה לעדת היהודים היושבים בירושלם לעבור עם מתיהם דרך אדמתו והיא (הידועה בשם) ארץ אבז מֻצְבִח אשר חציה שייך למשפחת אלעליואת כי יעברו היהודים עם מתיהם דרך האדמה הנ”ל לאדמת בית הקברות שלהם הידועה בשם כרם בן חאמדה והעיד שאהין הנ“ל על עצמו בדבר נתינת הרשות האמורה וכמו כן ערב בעד משפחתו שאמ ימצא מבני משפחתו אשר יזיק את היהודים בגלל עברם דרך האדמה הנ”ל כי עליו למנוע ולהשיב אותם מהתנגדותם וערעורם ליהודים בדה“ז וזה מחמת הרשות הנתונה מכבר שנים מבני משפחתם להיהודים עדות גו”ש משאהין הנ“ל ואשר קבל אותה התורגמן מצד היהודים חכם מירקאדו כל זה היה לפני העדים הח”מ בראשית ימי חדש רג’ב שנת אלף ומאתים ושתים הגרי.

עד עבד אלואהב אלשהאבי עד אלסיד מחמד סמום עד מחמד עארף חְגֶ’יג'


 

תעודת־שחיטה משיך חג' יוסף    🔗

וכן היה חותם בדרך רשמי:

החג' יוסף הצדיק האִמאם (החזן) אל חוסיני מופתי (רב מו"צ מטעם הדת) שאפי, בהקדש אל שאריף.

ארבעה מופתים לארבע כתות ישנם אצל המושלמים: מופתי אל שאפי, אל־חנפי, אל־חמבלי, אילמלכי.

בשנת תרס"א (במספרם 319) היה חג, יוסף זה מופתי־שאפי, והוא היה נותן התעודות לשוחטים שלנו. השוחט הרשמי בבית־המטבחים היה צריך לשתי תעודות רשמיות (מלבד הסמיכה של השוב הראשי), אחת מאת הרב הראשי של עדת ישראל, בעברית ובערבית, ואחת מאת השיך של המושלמים. והרי הנוסח משתי התעודות:

א) זאת התעודה כי הד“ר חיים ב”ר אליעזר דוב הירשבערג הוא ישראלי כשר שומר מצוה ותורה ואמן מומחה במלאכת השחיטה, וראוי לאכול משחיטתו ככל השוחטים המומחים הישראלים, ועל דבר אמת חתמתי

יום ד' ח“י סיון התרס”א ירושלים עה"ק.

שמואל סלאנט

(מקום החותם)


ב) החכם חיים בן אליעזר דוב נושא הנייר הזה “כתבי” (תורני: “ישראלי”), זבח (שחט) בנוכחותי, והוא התנה על עצמו שהוא “יגדל” (ז"א) שיאמר “אללה אכבר”) ויקטע (וישחט) מעבר האכל (הגרון והנפש בפעם אחת (לא בהולכה. והובלה פעמים רבות ) מבלי למרט את השער לפני השחיטה, ואם ממלא זאת מותר לו לשחוט, ועל יסוד זה נתן לו הבאור הזה (הרשיון הזה ) בז' רביע אול שנת 319.

החג' יוסף הצדיק האמאם (החזן) החוסיני מופתי.

בהקדש אל שריף


עוד בתקופה הראשונה כבשו הקצבים הישמעאלים את בית המטבחים. רוב התושבים היה באותו הזמן המושלמים, ומעוטם יהודים־ספרדים ונוצרים ערבים, מילידי הארץ. בהמשך הזמן השתתפו בעסק הבשר עם היהודים ואחד מן התנאים היה, כי הקצבים שלהם מחויבים לשחוט את צאנם על ידי שוחטים יהודים ובבדקם אחר השחיטה כדת ישראל הבשר הכשר' חלק הקדמי מה שהערבים יקראו לחלק הזה “מוקדם” – היו מוסרים ליהודים וחלק האחורי, יחד עם הטרפות, מכרו לבני גזעם ולנוצרים.

על פי חוקי דתם לא הותר להם לאכול, בלתי אם משוחט כשר (נמול) כתבי (בעל תורה) מאמין, ושהוא מזרע אברהם יצחק ויעקב לפני השחיטה יאמר “באסאם אללה אל אכבר” (בשם האלה הכביר) “ושלא ימורט השער מן הצוואר” והשוחט הבא לבית המטבחים לשחוט היה לו להביא תעודה מאת הרב והמופתי גם יחדיו.

שנים רבות היו בני עדת הספרדים ה“מיוחסים”, ורק המה הוכרו אצל המושלמים ליהודים כשרים, בני זרע ישראל הראויים לשחוט, ובשנת תרל"ה עלה בידי עדת האשכנזים להשיג פסק דין מאת המלומד הגדול של הישמעאלים “שיך אסער אל מוגרבי” שהעיד והכריז במג’לת האידרה (המועצה העליונה של הממשלה אצל הפחה) בנוכחות: הקאדי (שופט ממשלתי) ומופתי, (רב ומו"צ מטעם הדת) הפחה וכו' כי גם הם בני ישראל ומותר לכל מושלמי נאמן לאכול משחיטתם אם רק יברכו על הזבח כפי הדת: אללה אל אכבר.

בשנת תרט“א הלשינו לפני שיך יוסף' כי השוחטים אינם “מגדלים”, והיו מוכרחים לבוא ולשחוט לפניו עז וכבש כדין וכהלכה, ואז נחה דעתו ויתן להם את ה”תעודות, שאחת מהן היא התעודה הנתונה בזה.


 

מכתבים מהרב הגאון רבי ישעיה ברדקי זצ"ל    🔗

א.    🔗

בעזה“י בתוככי ירושלם עה”ק ת“ו ח”י אדר שנת תרכ"א.

למעלת כבוד הגביר הנכבד לבית ישראל יראת ד' היא אוצרו ר' יעקב בן ר' נתן ז“ל המכונה ענגעל נ”י יברכהו ד' מציון וירושלם והיתה אתו ברית החיים והשלום כה לחי –

לשמחת לבבי אבשרהו כי ביום י“ג לחודש הזה, הגיעני ע”י השר הצדיק מו“ה משה מאנטאפיארע נ”י סך ארבעה ושבעים לירע־שטערלינג ח' שיללינג א' פעננע, עם מכתב ממעלת ידיד ד' הרב כו' כמוהר“ר יואל אורגיס נ”י, היושב בטילזיט, מן ו' שבט העבור. המכתב הזה בשר לי צדקו כי הכסף הזה הוא תמורת חמש מאות ו"ט פרייסיש נדבת לבב מעלתו להחזיק בהם עשרה אנשים ההוגים בתורת ד' חמשה שנים.

מה מאד שמחה נפשי לשמוע קול מבשר ואמר הזה, והנה הכסף הזה הובא ע“י הסוכן מעדתינו, ונרשם רשום בכתב אמת בפנקס הגדול No 174, ולמען מלאות את חפץ לבב מעלתו – ככל אשר הודיעני הרב הנזכר – חשבתי ולא התמהמהתי בפאזט הקזדם, והנני14 שולח למעלתו תעודה גליון כתוב וחתום בתוקף ההתחייבות אשר קבלתי עלי ועל הב”א לשב"ק הן בעודנו חי, ד' יאריך ימיו והן אחר אריכת ימיו והנהו לוטה פה:15

ואחת אשאל ממעלתו, אשר כן גם הוא ישלח לי כתב התחייבות ממני כתוב וחתום הן על האופנים אשר בעודנו חי, ואיך יהי' אחר אריכות ימיו, כי כן גם אנכי קבלתי עלי ההתחייבות כנז‘, כאשר בקש ממני הרב הנז’.

ועתה ברוך ד' ישמח לבבו הטהור אשר ד' חפץ בו וימלא בידו הגדולה לכונן מחשבתו הטובה להחזיק בעץ החיים, השתול על מביע מים חיים בהר הקודש ובירושלם, אשרהו אשרי חלקו אשר נפל לו בנעימים, כי לא דבר ריק היא ממנו, גם בעה“ז, גם בעוה”ב רב טוב ימצא צפון אצל ד' כי ילך לאור באור החיים וככפיר יבטח בד' כי לא יפול דבר ארצה, מכל הכתוב בגליון הנז‘, ויהי נועם ד’ עליו לברך את מעשי ידיו ולמלא שובע באסמיו, ויהי' לו גם זכרון עולם בהיכל ד' בעה“ק ירושלם, ויאריך ימים בטוב ובנעימים ויזכה לעלות לציון ברנה בשוב אליו גאולים בב”א, כעטירת הדו"ש החפץ בהצלחתו.

נאם ישעי' בא“א מו”ה ישכר בער זצלה"ה

חותם כולל


ב.    🔗

שפת אמת תכון לעד ה“ה כתובה בספר זכרונות No 25 מקהל16 עדת ישורון אשכנזים פרושים יצ”ו בעה“ק ירושלם ת”ו, כי הגביר הנכבד נדיב לב ר' יעקב בן ר' נתן ז“ל המכונה ענגעל נ”י מעיר ראגניט בפרייסען המדינה, נדבה רוחו הטוב לקיים בעצמו: עץ חיים היא וגו‘, להנות עשרה אנשים הוגי תורת ה’ מק“ק הנזכר כמבואר בכתב התחייבות מהנדיב הנזכר, והעשרה האנשים האלה יעמדו על משמרתם בעודנו חי לאי”ט הנדיב הנזכר, וילמדו בכל יום שיעור גמרא, ולהתפלל בעדו ובעד ביתו אצל קבורת רחל אמנו, וכותל המערבי, ובכל שבת וי“ט וימים נוראים יתברך בברכת מי שברך, ולאחר אריכת ימי ושני הנדיב הנזכר, ילמדו עשרה אנשים, שנה הראשונה שיעור משניות ולומר קדיש דרבנן בכל יום ויזכור באמ”ר בעת הזכרת נשמות ויזכר לטוב אצל קבורת רחל אמנו וכותל המערבי, ובכלות שנה הראשונה יאמר ביום תקופת פקודת הנדיב הנזכר, ידלק נר נשמה וילמדו עשרה אנשים שיעור משניות ולאמר קדיש דרבנן, וכן יעשה לדורות.

ובכן הגליון הזה יהי' לעד, כי אנכי החתום מטה העומד על משמרת הקודש בעדת ד' ק“ק אשכנזים פרושים יצ”ו, בכח ורשות כל העדה הקדושה הנז‘, קבלתי עלי ועל כל הבאים אחרי לשרת בקודש, לבחור עשרה אנשים מעדתינו הנזכרת אשר הם יעמדו על המשמרת חפץ המנדב הנז’ למלאות את כל הכתוב בספר הזכרונות הנז' ולקיים עליהם ככל הכתוב בזה. וחיובא רמיא על קופת עדת ה' הנז' לשמור הדבר הזה בלי שנוי ומגרעת מכל הכתוב בספר הזכרונות הנז‘, ככתוב עלי הגליון הזה, ותוקף התחייבות הזאת כתוקף כל ההתחייבות הנעשין בישראל כאלו נעשה בסוד עדת ה’ הנז' יחד ואשר כחם ורשותם נתונה היא ביד הח“מ לדרוש טובתם כנודע: ולתוקף ועוז על כל הנזכר בזה, באתי על החתם בחתימת ידי ובחתימת הכולל עדת ד' ק”ק אשכנזים פרושים יצ“ו ביום טוב לחדש אדר שנת ויתא ראשי עם בתוככי עה”ק ירושת"ו.

נאם ישעי' בא“א מו”ה ישכר בער זצל"ה.

חתימת ידינו תכון ותאמץ אשר הרה“ג החתום לעיל מו' ישעי' נ”י העומד לשרת בקדש בקהל עדת ד' אשכנזים פרושים יצ“ו, קבל עליו ועל הב”א לשב“ק, להקים את כל ההתחייבות האמור לעיל וחתום עליו בחתימת יד ובחותם הכולל, ועל זה חתמנו ביום ח”י לחדש אדר בשנת ראש"י ע"מ לפ“ק בתוככי עה”ק ירושלם תובב"א.

נאם שמואל סלנט

חותם הכולל.


 

בינ“ו עמ”י עש"ו17    🔗

בהיות שהאיר וזרה אל עבר פנינו מעלת הרב המובהק ואח לברק השקדן בתורה כמוהר“ר יעקב בכמוהרי"ץ יצ”ו להשתטח על קברי הצדיקים זיע“א בראבע אה”ק ת“ו ובבאו אל עיר ציון קרית מועדנו ירשלם ת”ו ראתה עינו צרת הבת ירושלם והעם היושב עליה עניים במקום אחד לקוטאי נינהו מארבע כנפות הארץ ואתייא מכללא עניי דאגיסטאן יע“א ואם שראה כי כוללות עקו”ת משגיחים עליהם בעין חמלה וחנינה בכפלים על שאר העניים וכמו כן להת“ח יצ”ו הנמצאים בתוכם מקבלים חלוקה דרבנן בכל חדש יותר מהראוי, והיינו טעמא כי אנשים מועטים המה עכ“ז החלוקה אשר המה מקבלים לא יועיל ולא יציל מעניותם ובראות מעלת הרב יעקב בחיר ה' הנ”ז יצ“ו צער הגדול היושבים יחידי דאגיסטאן הי”ו נדבה רוחו והקדיש גופו להטיב עמהם וקבל על עצמו בחזרתו לחו“ל לצאת בכל שנה לעורר בכל מחוז ערי דאגיסטאן יע”א לאסוף ולקבץ נדרים וקופות מאחב“י העי”א ולצרף עמו מעלת הרבנים הדיינים יצ“ו לסובב ולקבץ נדרים וקופות ובכל חודש אלול לשלוח לשם עט”ר הרב גאון עוזינו ראשון לציון החותם מטה יצ“ו ולשם חו”ר הועד יצ“ו18 כל המקובץ ולמען לא יתבטל שם שד”ר הנהוג מימי עולם ושנים קדמוניות ילך אחר שלש שנים. ולעומת זה בקש מאתנו הרב ר" יעקב יצ“ו הנ”ז שמכל הבא לידינו מפרי קבוצתם שנתן מהם ביד הגבאי שלהם ה“ה מעלת היקר והנכבד רצ”ו כה“ר נוריאל ב”ר עוזיאל הי“ו מק”ק תמיר־כאן־שורא יע“א ולימים יבאו הרשות נתונה ביד רבני דאגיסטאן להחליף כשיראו שהשעה צריכה לכך וגם מכל אשר יקבל השד”ר אשר יצא כנ“ז ממה שיגיע לידו מנדרים וקופות דוקא ולא מנדבות יחידים הי”ו יקבלו יחידי דאגיסטאן שליש ושני שלישים יהיה לכולל הספרדים יצ“ו כנהוג להתחלק בינינו. ועוד בקש מאתנו מע' הרב ר' יעקב יצ”ו כי מר“ח שבט שנתינו הבע”ל עד ר“ח רחמים שנתינו זאת שנטיב חסדו עם יחידי עניי דאגיסטאן הי”ו לתת ששה גרוש לכל נפש וכן אנשים הראויים לקבל מקופת תמחוי שיקבלו בכל שבת ובע“ה בר”ח אלול יגיע לידינו פרי קבוצתם אזי נמסור להם השליש הנ“ז ואז נהיה פטורים מלתת להם עזר עולת חודש ומקופת התמחוי. ואנחנו בראותנו כי תכלית כונתו מהרב אביר יעקב יצ”ו הנ“ז להיטיב הסכמנו לכל דבריו לתת לכל נפש מעניי דאגיסטאן בכל חדש ששה גרוש וגם אם יש ראויים בתוכם לקבל מקופת התמחוי שיקבלו גם הם עד ר”ח אלול משנתנו הבע“ל ומכל מה שישלחו לידינו בכל חודש אלול יקחו יחידי דאגיסטאן הי”ו שליש וכן מהקופות והנדרים שיקבץ השד“ר אשר ילך מכוללנו ספרדים ואשכנזים יקבלו שליש אך לא מנדבות פרטיות ואז נהיה פטורים מלתת להם עולת חדש ומקופת תמחוי וכל זה נעשה בקגו”ש במדל“ב מ”ך לפו“ד וכתחז”ל שקנו אחרים מידינו לאשר ולקיים כל הנז“כ. יה”ר חפץ ה' יצלח! וע“ד אמו”ץ ח“ש פעה”ק ירושלם ת“ו בש”א ל“ח טבת ש” התרמ“ו ליצי” בא סי “לרצון להם לפני ה'" לפ”ק וחשוב וקים. ודצ“ל שדילנ הסופר גם שקלים שנתחייב מעלה הרב ר' יעקב יצ”ו הנ“ל לאסוף ולקבץ הנדרים והקופות והשקלים גם כן ולשלחם כנז”ל וקיים שנית.

הצעיר רפאל מאיר פאניזיל ס“ט יצ”ו    הצעיר אלקלאי ס“ט    הצעיר נסים חיים ברוך ס”ט

הצעיר יוסף נסים בורלא ס“ט    הצעיר יעקב שאול אלישר ס”ט בא סי' יש“א ברכ”ה

––––––––

אנכי הח“מ מקבל עלי אי”ה לאסוף מנהלי מדינת דאגיסטאן היאודים הי“ו ולדבר על לבם ולהסביר להם טובת ותועלת הענין הלזה שיקימו כל הנ”ל לטוב לארצנו הקדושה, כנפש החותם שבט דהתרמ“ז פה ירושלם עיה”ק תובב“א העומד לשרת בדרבנד והגלילות יע”א. הק' יעקב בהררי"ץ ז"ל מדרבנד.


 

מדליה של מונטיפיורי    🔗

בגנזי ירושלם מוצאים אנו ה“מדליה של ר' משה מונטיפיורי” ז"ל והיא:

“ציון כבוד” בצורת מטבע,

שהתיכו יהודי אטליה לזכר בן־ארצם יליד ליוורנו, השר הנעלה ר' משה מונטיפיורי ז"ל במלאת מאה שנה לחייו.

מצד אחד של המטבע המכוספת הנז' – גדולה ממג’ידיה תורכית – חקוק ראשו של השר, ומסביבו הכתבת העברית: " עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא“. ומעבר מזה באטלקית: " משה מונטיפיורי ניצוץ אמתי של היהדות במלאת לו מאה שנה 8 חשון 5645”.


 

בנין בית המקדש    🔗

לפני כארבעים שנה' בחודש שבט בערך – עודני זוכר את היום – הודיע אחד מנכבדי בריטניה, צ. ו. מייטר, חבר הלשכה “מצפה” אשר לה“הבונים החפשים” בלונדון, שבאספת החברים יודיע, כי לכבוד חג המלאות חמשים שנה מעת עלות המלכה וויקטוריה על כסא מלכותה, יבנה בית מקדש לתפלה לכל בני הדתות השונות במקום – או למצער קרוב למקום – אשר בו עמד בית מקדש שבנה המלך שלמה בירושלים. אבן־פנה לבנין הגדול הזה תונח ותקדש למטרתה על ידי הנסיך ומאלס' יורש עצר בריטניה, ואחרי כן ישלחו צירים מיוחדים לכל קצוי ארץ, לאסוף כסף ההוצאות הדרושות לבנין הזה, ובהאספו יחלו במלאכת הבנין". –

––––––––––––

הערה:

לצערנו נשארו שגיאות אחדות בגליון זה והקודם לו והקוראים החכמים יבינו בעצמם גם בלא תיקון, ויש לנו להעיר ולבאר כי בנוסח האבן מספר ו נשמטו שתי מלים " בעל דגל" וע"ז באה ההערה ג'.

כן נשמטו מספרי העמודים עד עמוד יז',

ועוד יותר מצטערים אנו שהתעודות עד פה לא נסדרו עפ"י התאריך, ומעתה והלאה יסודר הכל בסדר הנכון. (המסדר)


 

תרי"ד    🔗

להיות כי ישיבתנו הקדושה חסד לאברהם וכ“ש יכב”ץ יש לנו הסכמה קדומה כי כל איש אשר יצא מקדש לחו“ל מיחידי סגולה אם נתעכב שם שלשה שנים אבד חזקתו ואם פחות יחזור למקומו כאשר היה, אך דמי הספקתו לא ינתן לו מאומה כל זמן היותו בחוץ כי אם כשירצה חו”ר בישיבה העומדים לשב“ק הנבחרים שבהם ימסרו בידו כתב ידם שברצון נפשם נתרצה שלא יאבד חזקתו וגם אם ירצו יתנו בידו זכות שיתנו לו חלקו אפי' בהיותו בחוץ הרשות נתונה ויטול חלקו או כולו או מקצתו כאשר יסכימו נבחרי היחידים נז', וה”ט כי תלי“ת יש אתנו הע”י כו' יחי' וחיוב היחידים כל בי עשרה ולא הצרכנו לגברא בחריקיה להיחיד אשר ילך ובכן דא תהא למיקם ביד הרב חר“ן ברוך נר”ו להגיד כי ישר איך נתרצינו בדעות נפשינו שיטול חלקו הראוי לו מהספקת ישי' הנז' אפי' בהיותו בחוץ כל זמן היותו בשליחות מצוה בערי מערב החיצון בפעם הזאת דוקא בלתי שום מגרעת מהספקתו כלל ולהיות אמו“ץ ח”ש פעה“ק ירושת”ו בש“א לח' אב הנחמות מש' התרי”ד והשו"ב ונכון הדבר וקים.

הקב“ה יוליכהו ויחזירהו לחטו”ל בהצלחה רבה בקרוב בעבי“ת כיר”א.

הצעיר אפרים נבון ס“ט    הצעיר יעקב שאול אלישר ס”ט

הצעיר משה פארדו ס“ט   הצעיר אליהו מהודאר ס”ט


 

כת"ר    🔗

זאת מאתנו אנן בי דינא דחתמין לתתא להגיד כי ישר איך קודם מכירת החצר הכתוב מעבר לדף שכנגד הוכרז בכל הבתי כנסיות ובתי מדרשות הכרזה כתחז“ל ברשות מע' ב”ד הצדק העי“א שהלך מע' האפוטרופוס כמוהר”י ואליהו נ“ו לפני מע' ב”ד צדק שלפנינו העי“א והראה להם ח”ש החובות שהיה חייב המנוח הח' אברהם ב' משה סאמקופלי נ“ע ועלתה הסכמתם למכור החצר הנז' לצורך פירעון החובות ולצורך מזונות האלמנה אכיתנם הי”ו ונתנו רשות ויכולת מספיק ביד כמוהר“י ואלירו נ”י האפוטרופוס הנז' למכור החצר באשר תשיג ידו ושום נ“ש לא ימחה בידיה, ובכן הנה אנחנו ב”ד דחת“ל מסכימים ומעריבים ומאשרים ומקימים המכר שמכר האופוטרופוס כמוהר”י ואלירו הי“ו הנ' כמבואר בשטר שמעל”ד שכנגד קיום גשו“ק כתחז”ל וכל המערער על המכר הנז' מלבד שדבריו בטלים ומבוטלים כחרס הנשבר וכדבר שאב“מ נם אין רוח חנ”ה ולעולם תהיה יד הקונים וב“ך עה”ע ויד המערערים כנגדו ויד ב“ך עה”ת ולשומעים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. ולהיות האמת נהדרת ולמכתב לחזקיהו כי המכר הנז' נעשה ונגמר בכח ב“ד יפה וכתחז”ל באנו עה“ח פעיה”ק ירוש' ת“ו בש”א לחו' אב ש' הכת“ר ושו”ב וקיים.

הצעיר יעקב קאפלוטו ישא ברכה ס“ט   הצעיר שלום משה חי גאגין ס”ט   הצעיר יעקב שאול אלישר ס"ט


 

מכירת חלקת שדה להרה“ג דוד בן שמעון למקנה לעדת המערבים. בשנת התר”ל    🔗

להיות שפעה“ק ירוש' ת”ו מחוץ לפתח שער העיר, יש אילן קטן מהבוטני על אם הדרך מבריכת המאמילה, ולמעלה מהאילן הנז' הרבה, עשו ישוב מע' המערביים הע“י מחצר ובתים, ובכללם מע' הח' המ' כה”ר אליהו עזרא הי“ו, ומע' הח' המ' כה”ר סי' דוד מוייל יצ“ו והח' המ' כה”ר סי' משה כהן יצ“ו כידוע לכל באי שער עירנו, והנה תיכף לכניסת פתח החצר מהח' המ' הר' אליהו עזרא הי”ו הנז' לימין כניסת החצר, ולשמאל כניסת פתח החצר מסי' דוד מוייל הי“ו וסי' משה כהן יש מקום קטן נגד מזרח ויש בו גדר מוקף מחיצות משלשה רוחות וכנגד רוח מזרח הוה פתוח ובעל המקום הנז' הוא מאת הח' המ' כה”ר אליהו עזרא הי“ו הנז”ל כידוע, והנה בעתה בפ“ע הח”מ באה האשה הכ' והצ' מ' רבקה ת“ם היא תחי' ואח”ך בעלה הח' המ' הר' אליהו עזרא הנ“ו הנז' וכה אמרו לנו אתם הוו עלינו עד”ג וקנו מידינו קגו“ש מ”ך במדל“ב כתחז”ל וכתבו שטר בכ“ל ש”ז ויפוי“ך וחתמו ותנו ביד מע' הרב הגדול מעוז ומגדול כמוהר”ר דוד בן שמעון יצ“ו להיות בידו לעדות ולראיה מהימנא היות אמו”ץ איך נטלנו וקבלנו מידו עשרים נפוליונים עין מדודין בעין בלתי מלוה ורשו מו“ת ועלה לידינו במשלם, ובעדם ובעבורם מכרנו לו המקום השדה נז' אשר מוקף אותו בשלש מחיצות גבואות כנז' מכירה גו”ש מכי' חלוטה וחתוכה מכי' גלוי' ומפו' לכל מכי' עלמין לצמיתות לדורות עולם מכי' מתהומא דארעא ועד רום רקיעא מכי' בלתי שום שיור ותנאי והטבה כתוב ובלתי כתוב מכי' בע“י ובספ”י מכי' גשו“ק עשויה באופן המועיל לפו”ד וכתחז“ל ולא שיירנו לנו ולב”ך במקום הנז' המוקף היום מחיצות משלש רוחות שום זכות ואחיזה ותפיסה ושליטה ושעבוד מכל המקום הנז' לא מזכות מולקי ולא מזכות חזקה אפי' כדי נעיצת יתד א' ואמרנו למע' הרב מגן דוד יצ“ו הנז' לך חזק וזכי וקני במקום הנז”ל וכן עשה והלך והחזיק וזכה וקנה המקום הנז' באופן המועיל כתחז“ל ברשותינו ובמאמרינו נעל גדר ופרץ והועיל במעשיו כהוגן וכתחז”ל ומו“מ הרשות נתונה מאתנו להרב הנז”ל וב“ך לעשות במקום הנז”ל כחפצו ורצונו ורצון וחפץ ב“ך לבנות בתוכו עד לב השמים ולדבוק בכותליו אשר בפנים ולהכביד הבנין עליהם כמו שירצה הוא וב”ך זולת שמבחוץ השלשה כותלים אשר נוטים לחצר שלנו ולחצר אהובינו סי' דוד מוייל הי“ו וסי' משה כהן הי”ו אנו והם וב“ך יש רשות מו”מ מהרב הקונה יצ“ו הנז”ל לסמוך בניינם ובניינינו על הכותלים נ“ז מבחוץ עד לב השמים כי ע”ת וע“מ כן מכרנו המקום הנז' להרב נז' יצ”ו מכי' גמ“ו כנז”ל ולא יוכל מע' הרב נז' וב“ך שום טענה לטעון מהכבדה וכיוצא כלל, ויש למע' הרב נז' וב־ך במקום הזה דרך מכניסה ויציאה מן המבוי שנכנסים בו לחצרינו ולהשתמש בכל הנלוה ומתיחס למקום נז' בנטפי ושפכי ומילוי מים אם יצטרך למקום הנז' שימלא מהבור אשר לנו כי בעין יפה מכרנו לו מכי' הנז”ל וכל הנלוה ומתיחס אליו ולא שיירנו לנו שום זכות אסי' כמלא נימא, ואמרנו למע' הרב נז' א“כ קני בכספ”א וא“כ קני בשטרא וא”כ קני בחזקה ובקנין וא“כ קני בשתיהן וכן עשה וקנה המקום נז' בשתיהן כי שתים כ”א טובים ומו“מ קם המקנה נז' להרב נז' וב”ך למקנה גמו' למכור ולמשכן להורש ולהנחיל ולהחליף ולהשכין ולתת במתנה ולעשות במקום נז' כחפצו ורצונו ורצון וחפץ ב“ך ושט”ד כתבוהו בשוקא וחתמוה בברא כי היכי דלא להוי כמלתא טמי' וכו' ומו“מ סילקנו כל זכיותינו ממולקי וחזקה ממקום נז' סילוק גו”ש כתחז“ל ולא שירנו לנו וב”ך שום זכות אפי' כדי פ“ק כלל ומו”מ אנחנו מתחייבים כתחז“ל לסלק כל מערער שיקום לערער במכי' נז' מחמתינו בין שהוא ב”ב בין שאינו ב“ב הכל חיובא רמיא עלינו ועל ב”ך לסלקו בגופינו ובממונינו שלא יגיע שום נזק להרב הקונה נז' וב“ך אפי' כדי שפ”ק כו“ע והכל בשעבוד כ”ן דאית לנו תחו“ש מקואג”מ דו“ד שעגו”ש כתחז“ל ששעבדנו להרב נז' וב”ך לקיום והעמדת המקנה נז' שמכרנו לו מכי' משופה ומנוקה מכל טוען ומערער שיקום לערער מחמתינו כנז' ומו“מ האמננו עלינו ועב”ך למע' הרב הנז“ל יצ”ו וב“ך נאמנות גו”ש בפי' לעולם כ“ב ע”ך וע“כ אשר יאמרו כי הוא זה כ”ז ששטז“ק בלתי קקב”ד, ב“ץ וקבלנו עלינו ועב”ך ס' המאשר וה“מ שט”ד לזכות ויפוי“ך הרב הנז”ל וב“ך ואפי' שתהית סי' וכו' והכל דלא וכו' בביטו' וכו' ובפי' וכו' לדעת הרשב”א ז“ל וחו”ח וכו' כחו“ח וכו' ולא יפו' וכו' ולא יבו' וכו', כל הנז”ל אמרו בפ“ע הח”מ האשה הכ' והצ' מ' רבקה ת“ם היא תחי' ואח”ך בעלה הח' המ' הר' אליהו עזרא הי“ו נ”ז ברצון ולקיום כל הנז“ל ובפרט כל הנאמנות בפי' לעולם וקבלת ס' הפו' קנינו מדי האשה רבקה ת”ם הנז' תחי' ואח“ך מיד בעלה הר' אליהו עזרא הי”ו נז' קגו“ש מ”ך במדל“ב כתחז”ל לקים כל הנז“ל, ומבארים אנחנו שהודה קדמנא כתחז”ל מע' הרב הגדול מעוז ומגדול כמוהר“ר דוד בן שמעון יצ”ו הקונה מקום נז' שקנה אותו לצורך כוללות ק“ק מערביים הי”ו ובמעות כוללות הנז' והוא לא הניח מכיסו אפי' כדי שפ“ק מסך דמי המקנה הנז”ל ובשכיון להחזיק במקום הנז“ל היה לצורך כוללות נז' ואין לו ולב”ך שום זכות במקנת נז' אפי' כדי נעיצת יתד א' כי הכל שייך לכוללות נז' כ“ז הודה מע' הרב הקונה נז' ברצו”ץ. ולראיה ביד כוללות נז' ה“ש פעה”ק ירוש' ת“ו בש”א לח' אייר מש' הת"ר ושלשים ליצירה והכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון הדבר וקים.

הצעיר חיים יצחק פיזאנטי ס“ט,    מודה אני על כל הנז”ל אליהו עזרא ס“ט,    הצעיר יצחק בר מנחם ן' וואליד ס”ט


 

קנית חלקת שדה אחרי החצר השייכת לכולל המערביים בברכאת ממילה.    🔗

להיות שאנחנו הח“מ קנינו חלקת שדה אשר היא אחורי בית הכנסת דכוללות עדתינו ק”ק המערבים יצ“ו אשר להם במקום ישוב אחב”י מכוללינו בחוץ לעיר במקום הנק' מחנה ישראל הסמוך להבריכה הגדולה הנק' ברכאת מאמילא כאשר מפורש יוצא בשטרות המקנה שמסרו בידינו חו“ר ופקומ”ש כוללינו כו“ח שבידינו ומשם באר”ה כל סימני החלקת שדה הנז' מצריה לגבולותיה סביב הכל באר היטב, ובעת המקנה הנז' התנו עלינו מע' המוכרים הנז' תנאים אשר המה כתובים וחתומים בשטר המקנה הנז' עצמו, וכ“כ גם בשטר זכות אחר שמסרו בידינו שנוכל להדביק בנינינו על גבי כותלי הבית הכנסת מצד דרום שגם זכות זה מסרוהו לידינו בכתב ע”פ תנאים שהתנו עמנו, ויען שהשטרות הנז' מסורים הם בידינו לשאת מקנתינו, הוכרחנו אנחנו הח“מ להוציא עת”ק התנאים הנז' מגוף השטרות הנז“ל ובכן מודים אנחנו הח”מ הודאה גשו“ק כמודה בבד”ח היות אמת וצדק שכן נמצא כתוב בשטר המקנה העיקרי תנאי זה המועתק מהשטר הנז' אות באות וז“ל, תנאי גו”ש היה בינינו כתנאי בגוב“ד שאין רשות להקונים הנז' ולב”ך להבאים אחריהם למכור ולתת במתנה השדה הנז' למי שאינו בן ברית ח“ו, כי מצרי השדה הנז' מצד דרום הוא אחורי בית הכנסת אשר לאחוזת כוללינו, ומלבד האיסור שיש בדבר במכירתו לגוי כידוע, עוד בה תנאי מפורש היא בנינו כחנאי בגוב”ר בע“מ מפורש שלא יוכלו לתת יד גוי באמצע בשום אופן הן במכירת השדה כולו הן במקצתו בו במתנה או באיזה זכיה החלטית לשום אדם שאינו מב”ב ח“ו, ואם ח”ו יעברו הקונים הנז' הם או ב“ך על תנאי זה הרי המכר ההיא בטל מעיקרו וחשוב כח”ה וכדשב“מ, ותחזור השדה לאחוזת כוללינו ונחמד להם המקנה שנטו”ק ותו לא מידי, ע“כ נוסח התנאי הכתוב בשטר המקנה! ובשטר זכות הדבקת הבנין כתוב לאמר בזה”ל, תנאי גו“ש היה בנינו ובין הקונים הנז' יצ”ו שבכל עת וזמן שירצו לבנות את החלקה הנז' בנין בתים לדירתם, שיוכלו להדביק בנין בתיהם על כותל הדרומי של בית הכנסת הנז' ואינש לא ימחא בידייהו כו“ע, אך בתנאי וע”מ מפורש שאין להם לב“ך רשות לעשות בבנין ההוא הנשען על כותל בית הכנסת, בית לתשמיש בזוי ומכ”ש וק“ו לבית הכסא ש”כ ח“ו, ומלבד חומר האיסור דאיכא בדבר חלילה, עוד בה בפי' איתמר שע”מ כן היה התנאי בנתינת הרשות להדביק בנינים על כותל בית ה' הנז‘, והואלנו לבאר שהרשות שנתננו להטוה"ש הנז’ להדביק בנינם על כותל בית הכנסת הוא בתנאי וע“מ של יגביהו בנינם משטח בית הכנסת ולמעלה אפי' במלא נימא, אפי' שגובה כיפת הבהכנ”ס היא למעלה מגובה הכותלים, ואף הגם שיגבהו בנינם למעלה מגובה הכותל הרי גובה הכיפה עדיין יותר גבוה, עכ“ז תנאי מפורש היה בנינו כתנאי בגוב”ר שאין להם ולב“ך להגביה בניינם בשום אופן למעלה מגובה הכותלים רק בניינם יהיה שוה בשוה עם שטח גובה הכותלים אשר הם כל כתלי הבית הכנסת דטבלה מרובעת שוה בשוה, ועם הגובה הזה בקו המדה יהיה בניינם שוה, וכן היה התנאי מפורש בנינו, ואם ח”ו יעברו הקונים עת“ז מו”מ בוטל מעיקרו הרשות הנז' וכל דררא דממונא דלימטי לכו עדתינו מחמת סתירת הכותל הנשען שיבנו מחדש טוה“ש הנז' עלייהו ליהדר ע”כ כתוב בתנאים הנז“ל שכן הועתק משטרות הנז' שבידינו כו”ח מיד חו“ר ופקומ”ש כוללינו הנז' אות באות תיבה בתיבה, ולראית האמת והצדק ח“ש פעה”ק ירושלם ת“ו בש”א לחדש ניסן ש' התרמ“ג ליצירה והשו”ב וקיים.

ע“ה שלמה אביטבול ע”ה    שלמה ן' דוד ן' חרוש


 

הפירמנים בירושלם (בימי ממשלת תורכיה)    🔗

א. פירמאן (מאמר מלך) משולטן מחמוד (משנת 1813)    🔗

פאר הפקידים והשופטים, מעין בלתי פוסק של משפט וצדק, שופטים ופקידים המנהלים את המשפט במחוזות החוף המשתרע בין בירתנו והמקומות הנקובים בזה, צדקתם תעמד לעד.

מצביאים ופקידים נכבדים ואדירים, המנהלים את עניני הצבא, הצלחתם תתקים לעד.

תכף בקבלכם את תעודתי הנעלה תדעו כי בא כח הצירות האנגלית המוסכם והיושב בקונסטנטינפל, פאר הנסיכים הנוצרים, ברשלמה פרֶר, שימיו יכלו בטוב, הרגיש להדום כסאנו הנעלה בקשה חתומה המצהירה כי יוסף אמזלק,19 תיר אנגלי, הנוסע בלוית שני משרתיו הנאמנים, חפץ לנסוע בים מקנסטנטינפל, לעבור דרך רורס, קפריסין, יפו, ולהגיע לירושלם ולשוב אחרי כן לבירתנו. הוא מבקש שנתן את פקודתנו הנכבדה כי הנסיעה של האנגלי האמור ושני מלויו תתקיים בדיוק ובמהירות בחפש ובבטחון.

בבואם למקומות האמורים, בעברם או בחנותם באחד המקומות האלה שום פקיד המסים לא ידרוש מהם כל תשלום, שום איש לא ילחץ אותם ולא יצער אותם בכל אופן שהוא בנגוד לפקודתנו הקסרית; אבל צריך לעזר ולהגן עליהם ולקבלם בסבר פנים יפות, זה הוא רצוננו וצריך כי יוָלא.

אותם המפקדים והאנשים הנקראים למעלה, קבלו את מצותנו הנעלה לפי יחוסי האהבה והידידות האמתיים המקשרים את ממשלתנו וממשלת אנגלי', הננו מחויבים להגן על עולי הרגל שלהם ולשמור על בטחונם, מפני זה האנגלי הנזכר ושני אנשיו הנאמנים, מרגע צאתם מבירתנו עד בואם למקומות האמורים לבקרם בהיותם בדרך בעמדם או בחנותם במקומות האלה לא ידרוש מהם שום פקיד כל דבר שהוא נגד פקודתנו הקסרית, שום איש לא יציק להם ולא ילחץ אותם, צריך להגן עליהם ולהתיחס אתם בידידות. דרכם תהיה שלוה וצלחה.

אני מצוה כי הפירמן שלנו הנעשה לשם זה יקוים וכי תמלאו את כל הכתוב בו, שמעו לפקודותינו הנעלות וקימו אותן.

נכתב בחצי שעבן (החודש המכובד) 1231.


ב. פירמן משנה    🔗

של מוחמד עלי מושל מצרים, ארץ ישראל וסוריה, בדבר בית הכנסת הקדמון של היהודם20 בירושלם.

ראש הרבנים וב“כ העדה היהודית בירושלם פנו אלי לפנים בבקשה להרשות להם לתקן את בית הכנסת שלהם הקדמון אשר בעיר הנז' ונתנו להם פקודה המרשה להם לתקן את בית הכנסת הנז' על פי היסודות הקדומים. אלה21 שהפקודה הזאת אבדה. וכעת פנו אלי עוד הפעם בבקשה להוציא פקודה חדשה בענין זה, והיות ומוצאים אנו כי ראוי למלאות את בקשתם כי ע”כ הננו מוסרים את פקודתנו זאת בידם ואוסרים על כל אדם להפריע בעד התקונים של בית הכנסת הנז' שיעשו על היסודות הקדומים. 8 תשרין אוול 1250

מוחמד עלי

(החותם הרשמי)


ג. מאמר המלך לפחת ירושלם הקאדי וחברי בית המשפט ע“א בנין בית הכנסת הגדול בית יעקב בחורבת רי' החסיד ז”ל    🔗

אמיר האמירים22 גדול הגדולים ובעלי הכבוד והתפארת, בעל המעלות הרמות אשר לו חלק פרטי בעזרת מלך העולמים הנושא משרת רומילי בנלרביני23 אסמעיל כאמל פאשא כעת מותצרף ירושלם הקדושה יתמידו מעלותיו, וגדול קאדים של המושלימים אדון האדונים של המיחדים24 מקור הצדק, נושא דגל התורה והדת, יורש המדעים של הנביאים ושלוחי ד' אשר לו חלק פרטי בעזרת המלך העוזר, אדוננו קאדי ירושלם הקדושה יתוספו מדותיו הטובות, והמפוארים אשר ברעיהם ודומיהם חברי המג’לש וגדולי הממשלה יתוסף כבודם.

כאשר יגיע לכם מאמר מלכותי זה יודע לכם, כי בהיות שהעדה היהודית הנקראת אשכנזים הנמצאת בירושלם הקדושה יש ביניהם ובין כל היהודים האחרים הפרש בלשון ובדת. ואינם משתתפים עמהם בבתי כנסיותיהם, הוגש בקשה פרטית שארצה לתת להם רשיון שיבנו בית הכנסת במקום שיש בידם מזמן קדמון בתור בית הכנסת, וכמו שאין צריך ביאור כי על פי הנדיבות והצדק צריך שתהיה מנוחה שלמה מכל צד לבעלי הדתות והתורות הנמצאים במלכותי הרוממה, הואלתי אנכי לתת להעדה הנזכרת רשיון פרטי לבנות בית הכנסת במקום ההוא על פי אופן הנזכר ועל זה יצא מאמר העליון שלי. ויען שיצא הפירמאן שלי להוציא הדבר הזה לפועל יצא ונשלח ממשרד מלכותי מאמרי העליון שבו כלול הרשיון, אשר על כן אתם המותצרף הנזכר ואדוננו הקאדי וכל הנזכרים לעיל ידוע לכם שנתתי רשיון המלכות שלי. שבמקום הנזכר יבנו אותו בית הכנסת על פי האופן הנזכר, תשתדלו ותשימו דעתכם שלא תהיה מניעה ועכוב מצד שום אדם, ושכל האנשים המונעים את הענין הזה מאיזו סבה שתהי', יחול עליהם עונש ונזיפה. גם תתנו שומת דעת ותתמידו בזה באופן שלא יגיע מסבה זו שום נזק לנכסים וקנינים של כל איש ואיש, ותתרחקו מדבר שיתנגד לכל זה. ובעשותכם זאת תתנו אות ברור שאתם נתינים נאמנים לי.

נכתב באמצע חדש שוואל שנת אלף ושני מאות ושבעים ואחת.

קושטא האדירה.


ד. פירמן בית הכנסת תפארת ישראל לעדת החסידים בירושלם    🔗

לכבוד מושל ירושלם הנכבד המואר בתואר בביליר ביי, והנושא את אות הכבוד מג’ידיאי מדרגה ג' מעלת סוריה פאשה, יתעלה כבודו, ולכבוד השופט השרעי בירושלם המפורסם בידיעותיו הרחבות בדת ודין יורש חכמתם של הנביאים תתעלה גדולתו, יחד עם חברי מועצתו, בהגיע הפירמן המלכותי הזה לידיכם…

ליהוי ידוע לכם, כי בית הכנסת הקדמון אשר בעה“ק ירושלים, אשר להעדה היהודית, הידועה “בשם חסידים” כמעט שנחרב לגמרי והמקום צר מהכיל את כל המתפללים וסובלים קושי בסדור התפלות כי ע”כ פנה אל הוד מלכותי כבוד חכם באשי של קושטא ואגפיה בכתב בקשה להרות25 את בית הנ"ז לגמרי ולהכניס לתוכו מהחצר ולבנות מחדש בשתי קומות, שהעליונה תהיה בית הכנסת והתחתונה חדרים להרבנים, באורך ארבעים אמות, וברוחב עשרים וחמשה, ובגובה של שמונה עשרה אמות.

והיות ואחרי החקירה נתברר לנו, כי החצר וכל המגרש מסביב שייך לבית הכנסת, וכי בשום זמן מהזמנים לא יוכל להגיע שום נזק לשאר הלאומים והדתות אשר בארץ, אם יבנה בית הכנסת בצורה האמורה.

כי ע“כ הנני מפקד בזה בפקודה מלכותית מרשה לבנות את בית הכנסת הנ”ל בצורה האמורה לעיל, ומוסר לכבוד מעלתכם המושל והקאדי הירושלמי, את פירמאני המלכותי הזה למען תרשו להם לבנות את בית הכנסת באורך של ארבעים וברוחב של עשרים וחמשה ובגובה של שמונה עשרה אמות; בשתי קומות שהתחתונה תהיה מיוחדת להרבנים ותשגיחו שלא תהיה התנגדות ומניעה משום צר להבנין הזה ושלא ידרשו מהם שום כספים בענין זה.

נכתב בשלהי חדש ג' מארי אלאכר, שנת אלף ומאתים ושבעים וחמש

מחמד מצטפה ראש מזכירי ה' מ' המלך עבד אל מג’יד.


יתר התעודות בחוברות הבאות.


  1. בשם זה פרסמנו סריה של קטעים, קרוב למאתים, בעתון “הארץ”, תל–אביב, בשנות תרפ“ו–פ”ט. רובם ככולם חשובים ויש להם ערך בההיסטוריה. עוד נקוה לאספם גם הם בקב מיוחד בעזר ה' זה אשר אנו מפרסמים כאן לא נדפסו עדיין, ולא ראו אור עד היום הזה.  ↩

  2. גוף הכתב הזה והבאים אחריו נמסר לי מאת סי' בן ציון פרנס נ"י  ↩

  3. גוף הכתב נמצא בידי הר' מרדכי וינגרטן נ"י  ↩

  4. קרוב לרובע באב חוטה שבו התישבו אחינו האשכנזים באחרית המאה הששית. – עיין זכרון לחובבים הראשונים –.  ↩

  5. כנויו הוא צלאח אלדין שהוראתו תקון הדת. אבל הערבים נוהגים להוסיף גם מלת אלדניא לאמר צלאח אלדניא ואלדין שהוראתו תיקון העולם והדת.  ↩

  6. הרחמים – כך במקור (הערת פרויקט בן־יהודה)  ↩

  7. החרם אשר במכה והחרם אשר במדינה  ↩

  8. זה פלא שמתארים בשם נגיד המאמינים בעת אשר החליף נגיד המאמינים מבני אבאס היה בבגדאד וצאלח אלדין היה מודה בנגידותו.  ↩

  9. בערבית כתוב האָסָפְי וזה תאר של חכם.  ↩

  10. היום האחרון הוא יום הדין הגדול.  ↩

  11. שביל הוא מקום מים לשתיה לכל עובר ושב.  ↩

  12. כל מחוז גדול היה חונה בו לגיון צבא שיש לו דגל ולהיות שלפנים היו המחוזות תחת ממשל ורשות הצבא נקרא המחוז ההוא לִוָא שהוראתו “דגל” הנה מחוז עזה וירושלם לחשיבתו היה חונה בו שר צבא דגל.  ↩

  13. “יועץ”. זהו התאר היותר גדול הנתן לויזירים ולפחות הגדולים.  ↩

  14. במקור מודפס ‘וחנני’ (הערת פרויקט בן־יהודה)  ↩

  15. עיין “זכרון לחובבים הראשונים” חוברת י"ג  ↩

  16. במקור מופיע: ‘מקתל’ (הערת פרויקט בן־יהודה)  ↩

  17. במקור מופיע: בינ“ז עמ”י עש"ז  ↩

  18. ובפירוש הותנה שכל המקובץ יגיע ירושלמה ליד טובים השנים ה“ה הרב הג'' ראשון לציון הנ”ז והרב ה“ג דכוללות האשכנזים אשר כעת לאורך ימים ושנים הרב הגאון מוה”ר שמואל סלאנט הי“ו וכן עלה בהסכמה גם מראש וכן פירוש הדברים ”חו“ר הועד” ר“ל חו”ר הועד הכללי בכוללות האשכנזים יצ“ו וע”ד אמו“ץ באעה”ח גם אנחנו חו“ר ק”ק האשכנזים פעה“ק ירושלם ת”ו.

    יעקב יהודה לעווי, הק' ניסן ב"ק,

    משה אליעזר דן בהרלב"ג, אברהם יעקב שובאצקי,

    שמואל מוני זילבערמאן  ↩

  19. הוא ראש משפחת אמזלג בירושלם – יפו, עיין ספרנו “זכרונות קדומים” ו“זכרון לחובבים הראשונים” חוברת ה'.  ↩

  20. ‘היהודם’ – כך במקור (הערת פרויקט בן־יהודה)  ↩

  21. ‘אלה’ – כך במקור (הערת פרויקט בן־יהודה)  ↩

  22. תואר קדום לשר המושל על מחוז ופלך.  ↩

  23. תואר קדום לשר של מחוז והכונה פה היא שר השרים של ארץ רומיליה.  ↩

  24. המאמינים באחדות ד'.  ↩

  25. ‘להרות’ – כך במקור וכנראה צריך להיות: ‘להרוס’ (הערת פרויקט בן־יהודה)  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35379 יצירות מאת 1798 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 11959 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!