א 🔗
מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּחֶבְרַת גְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן בְּתֵל־אָבִיב, לֹא הַרְחֵק מִקֶּבֶר חֲבֵרוֹ חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק.
בְּמַצֶּבֶת־אֶבֶן בִּלְתִּי־מְהֻקְצָעָה חָקוּק כָּאן הַשֵׁם שׂ. בֶּן־צִיּוֹן וְכֵן נִקְרָאוֹת הַשְּׂדֵרוֹת הָרַעֲנַנּוֹת בֵּין בֵּית “הַבִּימָה” וּרְחוֹב הַמֶּלֶךְ ג’וֹרְג'. מֵאֶזְרָחֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל תֵּל־אָבִיב הָיָה, בְּעוֹדָהּ עִיר־מִצְעָר וְלָהּ אַךְ רְחוֹב מְרֻצָּף אֶחָד.
לא רָחוֹק מִן הַגִּמְנַסְיָה “הֶרְצְלִיָה”, בִּרְחוֹב הֶרְצֵל, עָמַד בַּיִת בֶּן קוֹמָה אַחַת בְּתוֹךְ הֶחָצֵר, מְרֻחָק מִן הַמִּדְרָכָה וְכַרְכֹּב גַּגּוֹ הַשָּׁטוּחַ עָשׂוּי בְּדוֹמֶה לְכַרְכֹּב בֵּית־הַסֵּפֶר לָאֳמָנוּת “בְּצַלְאֵל”, מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם. זֶה הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל שׂ. בֶּן־צִיוֹן. שִׂיחַ שֶׁל פִּרְחֵי מַלְכַּת־הַלַּיְלָה הִתְרַפֵּק עַל חַלּוֹנוֹ לְיַד הַפֶּתַח. אִישׁ בַּעַל קוֹמָה בֵּינוֹנִית, לָבוּשׁ בֶּגֶד לָבָן וְכוֹבַע־פַּנַמָה עַל ראשׁוֹ, יָצָא בִּצְעָדִים מְאֻשָּׁשִׁים מִפֶּתַח בֵּיתוֹ, יָרַד מִן הַמַּדְרֵגָה בִּשְׁבִיל הַחוֹל שֶׁל הֶחָצֵר וְשָׁלַח מַבָּטוֹ אֶל הָרְחוֹב הַמַּבְהִיק בְּזֹהַר שֶׁמֶשׁ־הַקַּיִץ, כְּבוֹדֵק אֶת נַחֲלָתוֹ הַקְטַנָּה.
אִישׁ תֵּל־אָבִיב בַּיָּמִים הָהֵם מִסְתַּכֵּל בְּכָל אָרִיחַ מֵאֲרִיחֵי הַמִּדְרָכָה אִם לֹא נִפְגְּמָה. אִם הִגִּיעַ לְאָזְנוֹ בְּדִמְמַת־הַיוֹם, בֵּין הַפְסָקָה לְהַפְסָקָה בִּשְׁעוֹת הַלִּמוּדִים בַּגִּמְנַסְיָה, קוֹל טִפְטוּף שֶׁל מֵי־בֶּרֶז בְּאֵיזוֹ חָצֵר, הָיָה הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַקוֹל עַד שֶׁמָּצָא אֶת הַפָּגוּם וְסָתַם אֶת הַפָּרוּץ.
מִשֶּׁיָּצָא אֶת הֶחָצֵר וְסָקַר אֶת הָעִיר לְכָל רוּחוֹתֶיהָ צָעַד מְדוּדוֹת, אֶל הַשְּׂדֵרוֹת, פָּנָה שְׂמֹאלָה אֶל בֵּית־הַוַּעַד, הֲלֹא הוּא אוֹתוֹ בִּנְיָן אֲשֶׁר שְׁנֵי דְּוָדִים עָמְדוּ עַל גַּגּוֹ וּמֵהֶם שָׁתְתָה הָעִיר עַל גִּנּוֹתֶיהָ אֶת מֵימֶיהָ לִרְוָיָה. בְּעָבְרוֹ לְיַד בֵּית רֹאשׁ־הָעִיר הֵרִים אֶת כּוֹבַע הַפַּנַמָה וּבֵרַךְ בְּשָׁלוֹם אֶת מָרַת רֹאשׁ־הָעִיר, שֶׁעָמְדָה עַל הַמִּרְפֶּסֶת, וְנוֹדַע לוֹ, כִּי הָאָדוֹן רֹאשׁ־הָעִיר כְּבָר נִמְצָא בַּמִּשְׂרָד. לְיַד פֶּתַח הַבַּיִת קִדֵּם אֶת פְּנֵי הַבָּא בְּ“שָׁלוֹם” רָחָב הַשּׁוֹמֵר הַגֵּר, אִישׁ רוּסִי בַּעַל קוֹמָה, שֶׁחָטְמוֹ קָטָן וּזְקַן־פִּשְׁתָּה אָרֹךְ עוֹטֵר אֶת פָּנָיו.
אַחֲרֵי שְׁהִיָּה מוּעֶטֶת, חָזַר הַסּוֹפֵר לַעֲבוֹדָתוֹ בְבֵיתוֹ. הָיָה שֶׁקֶט בָּרְחוֹב, וְכִמְעַט אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַקֻּלְמוֹס בְּעָבְרוֹ עַל הַנְּיָר, כְּחוֹרֵט אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַבְּרוּרוֹת, הַחֲזָקוֹת – כְּתָב יָדוֹ.
בַּדִּילִיזַ’נְס – זוֹ הַמֶּרְכָּבָה הָרְתוּמָה לִשְׁנֵי סוּסִים וּבָהּ מְקוֹם יְשִׁיבָה לַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים – הַיּוֹרֵד לְיָפוֹ, שׁוּב אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת לִפְעָמִים אֶת הָאִישׁ הַלָּבוּשׁ בֶּגֶד לָבָן וְכוֹבַע פַּנַמָה עַל רֹאשׁוֹ. אֵי־שָׁם מֻצְנָע בְּכִיסוֹ כְּתָב־יָד מוּכָן לִדְפוּס. גַּם הוּא בֵּין יוֹשְׁבֵי תֵּל־אָבִיב שֶׁעִסּוּקָם בְּיָפוֹ. הוּא מוֹלִיךְ אֶת חִבּוּרוֹ אוֹ חִבּוּר שֶׁל סוֹפֵר אַחֵר שֶׁנֶעֱרַךְ בְּיָדוֹ לְבֵית־הַדְּפוּס בְּיָפוֹ.
כָּךְ הָיָה בְּרֵאשִׁית יָמָיו בָּאָרֶץ.
ב 🔗
אִישׁ בֶּסָרַבְּיָה הָיָה. הָאֲדָמָה הַדְּשֵׁנָה הַזֹּאת הִפְרְתָה כַּמָּה מִסּוֹפְרֵינוּ הָעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ סִפְרוּתֵנוּ. אַךְ גַּם שׂ. בֶּן־צִיּוֹן, כְּסוֹפְרִים צְעִירִים אֲחֵרִים, נִמְשַׁךְ לְאוֹדֶסָה, בָּהּ יָשְׁבוּ מֶנְדֶּלִי מוֹכֵר סְפָרִים, אַחַד־הָעָם וְח. נ. בְּיַאלִיק וַאֲחֵרִים. פֹּה, בִּסְבִיבַת הָאֳמָנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל סִפְרוּתֵנוּ, צָמְחוּ לוֹ כְּנָפַיִם. וּכְדִבְרֵי בְּיַאלִיק עָלָיו: הוּא הָיָה אֳמָן בַּעַל שְׁנֵי פָּנִים, אֳמָן כָּפוּל: מְסַפֵּר וּמְשׁוֹרֵר וָאֳמָן פַּדְגוֹג.
רָאֹה רָאָה שׁ. בֶּן־צִיּוֹן אֶת בְּנֵי עַמּוֹ בְּבֶּסָרַבְּיָה וְתֵאֵר לָנוּ אֶת חַיֵּיהֶם, שִׂיחָם וְשִׂיגָם, עֲבוֹדָתָם וּתְלָאוֹתֵיהֶם, אַף אֶת שִׂמְחָתָם וִיגוֹנָם. הוּא הֶעֱמִיק לִרְאוֹת לְנַפְשָׁם. רָאָה אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרָע.
אֵיךְ הִתְקַיְּמוּ יְהוּדִים בֵּין הַגּוֹיִים לִפְנֵי דּוֹר אֶחָד, מֶה הָיוּ פַּרְנְסוֹתֵיהֶם, כְּסוֹחֲרִים וּבַעֲלֵי חֲנֻיּוֹת, כְּעוֹבְדִים בְּשָׂדוֹת חֲכוּרִים, שׁוֹתְלִים טַבָּק וְאוֹסְפִים אוֹתוֹ וּמוֹכְרִים אוֹתוֹ, הַיְחָסִים עִם הַגּוֹיִים שִׁכְנֵיהֶם – כָּל אֵלֶּה מְתָאֵר לְפָנֵינוּ שׂ. בֶּן־צִיּוֹן בְּתֵאוּרִים מִדֻיָּקִים, בְּלָשׁוֹן מִלֻטָּשָה. הוּא יוֹדֵעַ לַחְדֹּר לְנֶפֶשׁ זְקֵנִים וּצְעִירִים וְלַחְשׂף לְפָנֵינוּ אֶת חַיֵּיהֶם הַמֻּצְנָעִים. אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הַטַּבָּקָנִים הַזְּקֵנִים כְּשֶׁהֵם יוֹרְדִים מִפַּרְנְסוֹתֵיהֶם וּמַאֲזִינִים לְהֶמְיַת הַצַּעַר. אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל חַיֵּי הַיֶּלֶד בַּ“חֶדֶר” עַל סְדָרָיו הַיְרוּדִים וּמִשְׁתַּתְּפִים בְּסִבְלוֹ הַגָּדוֹל. סִפְרוֹ “נֶפֶשׁ רְצוּצָה” הוּא שׁוּרָה שֶׁל סִפּוּרִים מִימוֹת “הַחֶדֶר” – בָּהֶם הוּא מְתָאֵר אֶת נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד מִצְּעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים בַּ“חֶדֶר” עַד שֶׁהוּא עוֹבֵר מִמְלַמֵּד לִמְלַמֵּד לִהְיוֹת בַּחוּר בֵּית־הַמִּדְרָשׁ. זוֹהִי פָּרָשָׁה אֲרֻכָּה שֶׁל הַרְפַּתְקָאוֹת גְּדוֹלוֹת הַמִּתְרַחֲשׁוֹת בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל גֵּרְשׁוֹן, הוּא גִּבּוֹר הַסִּפּוּר. לֹא פַּעַם אַתָּה נִשְׁאָר עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַקְּרִיאָה כְּשֶׁהַלֵּב נִלְחָץ כִּבְמֶלְקָחַיִם מֵעִנּוּיָיו שֶׁל גֵּרְשׁוֹן, אֲבָל גֵרְשׁוֹן אֵינוֹ יֶלֶד בַּכְיָנִי. עֵינוֹ רוֹאָה אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מִתְאַוֶּה אֵלָיו וּמוֹצֵא דְּרָכִים אֵלָיו. מוּבָן, כִּי אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין הוּא מַגִיעַ אֲלֵיהֶם בַּמְצִיאוּת הוּא מַעֲבִיר לְדִמְיוֹנוֹ, וְשָׁם הַכֹּל מִסְתַּדֵּר. הוּא מִתְנַקֵּם בִּמְצִיקָיו בַּ“חֶדֶר” וּמִחוּצָה לוֹ, שָׁם הוּא נִפְגָּשׁ אַף עִם אֵלֶה הַלּוֹמְדִים בַּגִּמְנַסְיָה בְּעִיר הַמָּחוֹז הָרְחוֹקָה, שֶׁאֵלֶיהָ הוּא שׁוֹאֵף. אֲבָל יֵשׁ שֶׁהוּא גַם מִתְמָרֵד בֶּאֱמֶת. מוּבָן שֶׁהוּא בָּא עַל עָנְשׁוֹ וְעוֹמֵד בְּ“קוּנֶה”. מֶה הָיָה הַ“קוּנֶה” – מְקוֹם הָעֲנָשִׁים בַּ“חֶדֶר” – אַל תִּשְׁאַל. כָּל הַקּוֹרֵא אֶת הַתֵּאוּר אֵיךְ עָמַד גֵּרְשׁוֹן בַּ“קוּנֶה” לְעוֹלָם לא יִשְׁכָּחֵהוּ, וְאַל תַּחְשֹׁב שֶׁיִּסּוּרָיו אֵלֶה שֶׁל גֵּרְשׁוֹן הֵם אַךְ, יִסּוּרִים בַּ“חֶדֶר” הַגָּרוּעַ. אִם תַּעֲמִיק חֲשֹׁב תִּמְצָא, שֶׁבְּדוֹמֶה לָהֶם יֵשׁ גַּם בְּמִסִבּוֹת אַחֵרוֹת וְאוּלַי גַּם בְּבֵית־הַסֵּפֶר. כִּי הָעִקָּר הוּא שֶׁאֵין הַגְּדוֹלִים מְבִינִים לְנַפְשׁוֹ שֶׁל גֵּרְשׁוֹן הַקָּטָן. וְכָאן מְקוֹר יִסּוּרָיו.
כָּאָמוּר זֶהוּ אַךְ סֵפֶר אֶחָד מִסְּפָרָיו שֶׁל שׂ. בֶּן־צִיּוֹן וְגַם בְּסִפּוּרָיו הָאֲחֵרִים רֹב עִנְיָן.
ג 🔗
שׂ. בֶּן־צִיּוֹן הָיָה גַם סוֹפֵר לִקְטַנִּים, וּכְשֶׁאָמַר בְּיַאלִיק עָלָיו שֶׁהוּא הָיָה אֳמָן פַּדְגוֹג הִתְכַּוֵּן לַעֲבוֹדָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַסּוֹפֵר לְהַתְקָנַת סִפְרֵי קְרִיאָה לְבֵית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי. רַבִּים וַדַּאי בֵּין הוֹרֵיהֶם שֶׁל קוֹרְאֵינוּ, אֲשֶׁר בִּהְיוֹתָם תַּלְמִידִים לָמְדוּ בְּסִפְרֵי “בֶּן עַמִּי”, “בַּמִּשְׁעוֹל”, “אָרְחוֹת חַיִּים” וְעוֹד, שֶׁחִבֵּר בִּשְׁבִילָם שׂ. בֶּן־צִיּוֹן. הָיְתָה רוּחַ חֲדָשָׁה בְּסִפְרֵי לִמּוּד אֵלֶּה אֲשֶׁר עַד כֹּה לא יְדָעָהּ בֵּית־הַסֵּפֶר.
אוּלָם הוּא כָּתַב גַם סִפּוּרִים לִבְנֵי הַנְּעוּרִים. בְּהוֹצָאַת “אֳמָנוּת” יָצְאוּ חֲמִשָּׁה כְּרָכִים, כְּתָבִים לִבְנֵי הַנְּעוּרִים מֵאֵת שׂ. בֶּן־צִיּוֹן. הוֹצָאָה נֶהְדֶּרֶת, סִפּוּרִים נָאִים, מִצֻיָּרִים בִּידֵי בְּנוֹ נַחוּם גוּטְמַן מְיֻדָּעֵנוּ. גַּם כָּאן כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים מִימֵי הַיַּלְדוּת. יֵשׁ כָּאן גַּם דְּבָרִים הַמַּרְכִּיבִים אוֹתְךָ עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן שֶׁל הָאַגָּדָה. בִּתְשׂוּמֶת־לֵב מְיֻחֶדֶת אַתָּה הוֹלֵךְ אַחֲרֵי יְקוּתִיאֵל, זֶה הַשְּׁוִלְיָה בַּחֲנוּת שֶׁקָּם וְעָלָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. לא הָיָה מִלֻמָּד בְּיוֹתֵר, אוֹתוֹ יְקוּתִיאֵל, וְיָדוֹ לֹא הִתְאַמְּנָה בְּכְתִיבָה. אֲבָל אֵין הוּא יָכוֹל לֹא לְכְתֹּב לַחֲבֵרָיו וּלְמַעֲבִידָיו שָׁם עַל הַחַיִל אֲשֶׁר עָשָׂה פֹּה. הוּא יוֹשֵׁב בָּרֶפֶת וּמְחַבֵּר אֶת הַמִּכְתָּב לְאוֹר הַנֵּר. אֲבָל הוּא מִתְגַּבֵּר עַל הַרְבֵּה מִכְשׁוֹלִים בָּאָרֶץ וְגַם עַל הַמִּכְשׁוֹל הַזֶּה. וְכָךְ, מִסִּפּוּר לְסִפּוּר, אַתָּה קוֹרֵא וּמִתְחַבֵּר לַגִּבּוֹרִים וְחַי אֶת חַיֵּיהֶם. כִּי עַל כֵּן אֳמָן גָּדוֹל כָּתַב אֶת הַדְּבָרִים. דִּיֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ, וְהִקְפִּיד בְּכָל מִלָה וּבְכָל תֵּבָה.
שׂ. בֶּן־צִיּוֹן גַּם תִּרְגֵּם כַּמָּה מִיצִירוֹת סוֹפְרִים גְדוֹלִים, כְּגֶטֶה, הַיְנֶה וְשִׁילָר.
רַבָּה הַיְרֻשָּׁה הַסִּפְרוּתִית אֲשֶׁר הִנְחִיל לָנוּ שׁ. בֶּן־צִיּוֹן.
ד 🔗
עָבְרוּ שָׁנִים. תֵּל־אָבִיב גָּדְלָה. בָּתֶּיהָ הַקְּטַנִּים הָרִאשׁוֹנִים נֶהֶרְסוּ, וּבִמְקוֹמָם הוּקְמוּ בָּתֵּי־מִדּוֹת. נֶעֶלְמוּ הַגִּנּוֹת לְיַד הַבָּתִּים בִּרְחוֹב הֶרְצֵל. הַבַּיִת הַקָּטָן עִם הַכַּרְכֹּב הַדּוֹמֶה לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וְשִׂיחַ מַלְכַּת־הַלַּיְלָה בֶּחָצֵר נֶעֶלְמוּ גַם הֵם. הַחַיִּים סוֹאֲנִים, הַכֹּל אָצִים. הַסּוֹפֵר יָצָא מִכָּאן. בְּצִדֵּי דְּרָכִים הָלַךְ. בְּתוֹךְ הַשָּׁאוֹן הַגָּדוֹל כְּאִלוּ דָּמַם קוֹלוֹ. בַּחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ יָשַׁב וְלָטַשׁ כָּל תֵּבָה מִכְּתָבָיו וְהִקְצִיעָהּ. מַחֲלָה מַמְאֶרֶת הֵבִיאָה אֶת הַקֵץ.
עַל קִבְרוֹ עוֹמֶדֶת מַצֶּבֶת־אֶבֶן לֹא מְהֻקְצַעַת.
(תש"ב)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות