רקע
שמעון שמואל פרוג
הַיַּיִן

בְּגִנָּה בֵּין בָּשְׂמֵי נִיחֹחַ,

בְּנֹעַם הַצֵּל עָמַד נֹחַ

וַיִּטַּע שׂרֵקָה רַעֲנַנָה

רִאשׁוֹנָה עַל אַדְמַת הַגַּנָּה

וַיָּשָׁר:

         – “הַרְחִיבִי שָׁרָשִׁים מִתַּחַת

וְתִפְרִי וְתִהְיִי לְגֶפֶן סֹרַחַת,

שׂרֵקָה נֶחְמָדָה, שׂרֵקָה נֶהְדָּרָה!

הִמָּלְאִי בֶעָסִיס וּבְמֶגֶד שָׁמַיִם

לַלֵּב הֱיִי מַרְפֵּא וְטוֹב לַעֵינַיִם,

הִתְפַּתְּחִי וּפְרָחִי, וִהְיִי לְתִפְאָרָה!”

הוּא שָׁר – וּבַכֶּרֶם לֹא־רָחֹק בַּקֶּרֶן,

שָׁם שֶׁמֶשׁ לֹא יַחְדֹּר בֵּין עַנְפֵי הָאֹרֶן,

שְׁנֵי שְׁבִיבִים אֲדֻמִּים בַּלָּהוֹת הֵפִיצוּ –

שְׁתֵּי עֵינֵי הַשָּׂטָן עַל נֹחַ הִצִּיצוּ.

וְנֹחַ הַכֹּרֵם אַךְ שָׁב לְאָהֳלוֹ,

אַךְ הָלַךְ הִנָּפֵשׁ וּשְׁבֹת מֵעֲמָלוֹ,

מִסִּבְכֵי הַקּוֹצִים, מֵחֶשְׁכַת הַשִּׂיחַ

כְּרֶגַע הַשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית הִגִּיחַ,

וְרַגְלוֹ – תְּקֻלַּל חֶלְקָתוֹ! – הֵחִישָׁה

לַזְּמֹרָה, וַיַּצֵּג קָרְבָּנוֹת חֲמִשָּׁה:

שֵׂה כְשָׂבִים בַּת שְׁנָתָהּ רִאשׁוֹנָה הָלָכָה,

אַחֲרֶיהָ הִתְהַלֵּךְ אֲרִי בַּמַּעֲרָכָה,

חֲזִיר יַעַר גְּדָל כֹּחַ הִתְנַהֵל הַשְּׁלִישִׁי,

הָרְבִיעִי חֲזִיר, וּבֶן־קוֹפִים הַחֲמִישִׁי

וַיָּכֶן הַשָּׂטָן לְכֻלָּם מַטְבֵּחַ

וַיַּז עַל הָעֵץ מִן הַדָּם הָרֹתֵחַ.

* * *

יֶהֱמֶה יִתְגָּעַשׁ עֲסִיס הָעֲנָבִים

וּמַעֲלֶה אֶת קִצְפּוֹ, וּפָנָיו – לֶהָבִים…

וּרְאוּ אֶת הַנֹּתֵן בֶּעָסִיס הָעָיִן,

הַכֹּרֵת עִם שִׂמְחָה וָגִיל בְּרִית אֲהָבִים

הַנִּין וְהַנֶּכֶד לַאֲבִי שֹׁתֵי יַיִן!

אֶת כּוֹסוֹ הַמְּלֵאָה כִּי תָרִים יָדֵהוּ –

כָּל זִבְחֵי הַשָּׂטָן אָז יָכִיל קִרְבֵּהוּ:

בַּתְּחִלָּה הוּא תָמִים כְּשֶׂה בְּמִפְעָלָיו,

אַחֲרֵי כֵן כַּאֲרִי רוּחַ עֹז תִּצְלַח עָלָיו

וְהָיָה עֹז רוּחוֹ כְּעֹז חֲזִיר יַעַר

וּגָבַר חֲיָלִים וְסָעַר בּוֹ סָעַר.

אָז יִהְיֶה לְסֵמֶל הַיְצִיר הַיָּדוּעַ

בְּיִפְעַת הַטֹּהַר וּבְחִין הַנִּקָּיוֹן,

וְחִבֵּק אַשְׁפַּתּוֹת וּצְחֹקוֹ פָרוּעַ,

וִיהִי לָאַחֲרוֹנָה כַּקּוֹף לְהִגָּיוֹן…

וּתְמוּנוֹת אֲיֻמּוֹת אֶת נַפְשׁוֹ תַּבְהֵלְנָה,

וּתְנוּמַת־נְדוּדִים עַל עֵינָיו תַּפֵּלְנָה…

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות