רקע
שמעון שמואל פרוג
הָמָן

 

I    🔗

(אסתר רבה ט׳)


בְּטִירָה אַדִּירָה אֶל שֻׁלְחָן רַב־בְּרָכָה,

שָׁם הָמָן יִתְעַלֵּס בְּחוּג הַמִּשְׁפָּחָה…

אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים יֶהֱמָיוּ, יִרְתָּחוּ.

צְלִי־אֵשׁ וּמַטְעַמִּים וּזְנֵי כָל מֶרְקָחָה

אֶת רֵיחָם הַנָּעִים מִסָּבִיב יִשְׁלָחוּ.

כִּנּוֹרוֹת עִם תֻּפִּים אֶת קוֹלָם יַשְׁמִיעוּ,

מְצִלְתַּיִם אַחֲרֵיהֶם בֶּהָדָר יֵהֹמּוּ,

פַּעַם כִּפְנִינִים יָשֹׁקּוּ, יָרִיעוּ

וּפַעַם כַּמַּיִם בְּשֶׁקֶט יִזְרֹמוּ…

וְעֶשֶׁן אֲהָלוֹת וּכְפָרִים וּנְרָדִים

יִתְאַבֵּךְ בֵּין זֵרֵי הַפְּרָחִים הַנָּדִים.


עַל פְּנֵי כָל הַקְּרוּאִים נְהָרָה תוֹפִיעַ.

רַק הָמָן – עַל פָּנָיו עֲרָפֶל יַצִּיעַ…

כּוֹס יֵינוֹ לְפָנָיו עוֹד טֶרֶם הוֹרָקָה.

וּבְרוּחַ עַצֶּבֶת לִידִידָיו יַבִּיעַ

(כִּי נִלְאָה כְבָר כַּלְכֵּל בַּלֵּב הַמּוּעָקָה):

– ״חֲבָלִים בַּנְּעִימִים לִי נָפֹל נָפָלוּ,

בְּחֶלְקִי בַחַיִּים שָׂמֵחַ הִנֵּנִי.

כֹּל רָחַשׁ לְבָבִי, כֹּל עֵינַי שָׁאָלוּ,

כָּל דָּבָר עַד עַתָּה לֹא נֶאֱצַל מִמֶּנִּי…

לִי עֹשֶׁר שָׁאַלְתִּי וּסְגֻלּוֹת יְקָרוֹת –

מִי יוּכַל הִדַּמוֹת אֵלַי בָּאוֹצָרוֹת?!…


שָׁאַלְתִּי לִי נַחַת – גַּם הִיא לִי נִמְצָאָה:

לְעֹנֶג וּלְנַחַת כָּל גְּבוּל לֹא אֵדָעָה:

בְּאֶרֶץ מֶמְשַׁלְתִּי הַגְּדוֹלָה וּרְחָבָה –

מִטִּירַת תִּפְאַרְתִּי אֵין טִירָה נִפְלָאָה,

כְּסוּסַי אֵין סוּס, כְּמֶרְכַּבְתִּי מֶרְכָּבָה…

עֲבָדִים אֵין מִסְפָּר לִי יַטּוּ אָזְנַיִם,

בִּרְעָדָה יָסוּרוּ אֵלַי לְמִשְׁמַעַת.

כָּל נֹעַם וּמֶגֶד, כָּל תַּאֲוַת עֵינַיִם,

עִם חֵיל תְּמוּרוֹתֵיהֶן – כְּבָר נַפְשִׁי יֹדַעַת;

כָּל רֶטֶט עֲלִיצוּת בְּעֶצֶם קְסָמֶיהָ,

כָּל בִּרְכַּת הַחַיִּים בִּמְלֹא עֲדָנֶיהָ.


חָפַצְתִּי בִתְהִלָּה – וּתְהִלָּה מָצָאתִי:

לִי כָבוֹד יִנָּתֵן, יֵאָמַר תְּהִלָּתִי

בְּעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע וּמֵאָה מְדִינָה.

אֶת עָשְׁרִי הַגָּדוֹל, אֶת הַדְרַת מַעֲלָתִי

יוֹדִיעוּ מִסָּבִיב בְּשִׁירָה וּבְרִנָּה.

בֵּין חַכְמֵי הַמֶּלֶךְ, בֵּין פָּחוֹת אַדִּירִים,

עַל מִשְׁתֵּה הִלּוּלִים, בְּשִׂמְחַת עֲדָנִים,

מִכָּל הָעֲבָרִים – אֶת שְׁמִי מַאֲמִירִים…

וְאוּלָם עֵת מֶנִּי יָחִילוּ גַם סְגָנִים,

וְיִכְרְעוּ יִשְׁתַּחֲווּ בְּרוּחַ נִבְהָלָה –

זֶה מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי – הַנֶּפֶשׁ הַשְּׁפָלָה –


בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ בְּבוּז יְקַדְּמֵנִי,

וְעֵינוֹ מַבֶּטֶת בְּגָאוֹן עַל עֵינִי…

״כֹּף־בֶּרֶךְ״ קָרָאתִי. – ״אֵלֵיךָ לִכְרֹעַ

– עָנָנִי בְגַאֲוָה – אַךְ שָׁוְא תְּאַלְּצֵנִי,

גְּוִיָּתִי כָרֹעַ לֹא תֵדַע יָדֹעַ!…״

דֹּב אֹרֵב הוּא לִי, זֹאת יָדַעְתִּי, יָדָעְתִּי,

וְלִבִּי יְנַבֵּא לִי חָזוּת אֲיֻמָּה…

שָׁרִיתִי עִם אוֹיְבִים, אֶת כֻּלָּם הִכְרַעְתִּי,

אַךְ לִתְגָּר מִלְחָמָה בַּנֶּפֶשׁ הַזְעוּמָה

לֹא אוּכַל… הוּא אוֹיְבִי –, וּכְסַעַר מִתְגּוֹרֵר

– כֵּן יַגֶּד לִי לִבִּי – עַל אָשְׁרִי יִתְעוֹרֵר״…


– ״הַאֻמְנָם רַק זֹאת אֶת לִבָּתְךָ מַחֲרִידָה?״

עָנָהוּ אִישׁ אֶחָד, ״הָאֱמֶת אַגִּידָה

כִּי רוּחִי יִשְׁתּוֹמֵם לְמַרְאֶה יִרְאָתְךָ;

כִּי אָמְנָה הִגְדַּשְׁתָּ, הִגְדַּלְתָּ הַמִּדָּה,

הִגְדַּלְתָּ יִרְאָתְךָ עַל גֹּדֶל גְּבוּרָתְךָ –

‎הַגְּבוּרָה שֶׁצָּרִים עֲצוּמִים הִכְנִיעָה

וַתְּשִׂימֵם כֶּעָפָר וַתְּמַגְּרֵם לַשַּׁחַת;

הַגְּבוּרָה שֶׁהָרִים מִמְּקוֹמָם הִסִיעָה,

שֶׁיְּעָרוֹת חָשָׂפָה בִּתְנוּפַת יַד אַחַת,

וּלְאֹשֶׁר חַיֶּיךָ הַשַּׁעַר פָּתָחָה!?

הַאֻמְנָם גְּבוּרָתְךָ לְאָפַע נֶהְפָּכָה?!…


מֵעֵת יַד מַלְכֵּנוּ מֵחַיִּים גָּזָרָה

אֶת נֶפֶשׁ הַמַּלְכָּה – עַל דְּבָרָיו עָבָרָה,

וְנַפְשׁוֹ הִתְחַדְּשָׁה כִּבְקַדְמַת הַנֹּעַר

וּלְחַיֵּי תַעֲנֻגוֹת בָּעֹז הִתְמַכָּרָה,

וּתְרוּפָה יְבַקֵּשׁ בְּחֵיק יְפוֹת תֹּאַר

וּזְרֹעוֹת בְּנוֹת מִדְיָן, הַנְּעָרוֹת הַתְּמִימוֹת, –

מֵאָז, מִי יֵעָרֵךְ מִי יִשְׁוֶה אֵלֶיךָ?

מִי יִשְׂבַּע כָּמוֹךָ בַּחַיִּים נְעִימוֹת,

מִי חֶפְצֵי לִבֵּהוּ כְּחֶפְצֵי לִבֶּךָ

נִמְלָאוּ?… – וּלְמוּל מַאֲוַיֶּיךָ, מַחֲשֶׁבֶת

הַיְּהוּדִי הַנִּבְזֶה בַּמֶּה הִיא נֶחְשֶׁבֶת?…


הוֹאִילָה, אֲדוֹנִי, דְּבַר פְּקֻדָּה הַשְׁמִיעַ

לְהָכִין חַרְצֻבָּה גַּם עֵץ לְהַסִּיעַ,

וּלְמָחָר בַּבֹּקֶר עֵת תַּעֲזֹב טִירָתְךָ

בְּחָקְךָ לַמֶּלֶךְ יוֹם יוֹם לְהוֹפִיעַ

אָז תָּבִין לִקְלֹעַ אֱלֵי מַטָּרָתְךָ:

כִּי תִרְאֶה, כִּי תֵחַם לִבָּתוֹ בַּיַּיִן

וּבְדַם הָעֳנָבִים בַּכּוֹס הַמְלֻטָּשָׁה,

וּבְרוּחַ שִׁכָּרוֹן כִּי יַחַז לָעַיִן

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה –

בַּקֵּשָׁה… וְהָיָה לוֹ עֵצְךָ כְּעַלְמָה

מִתְהַדְּרָה בַיֹּפִי וִירַקְרַק הַשַּׂלְמָה״…


זֹאת שָׁמְעוּ הַקְּרוּאִים, גַּם זֶרֶשׁ שָׁמָעָה

וּתְהִלַּת הָעֵצָה עַל שְׂפָתָהּ נָשָׂאָה,

וַיִּשְׂמַח גַּם הָמָן וּפָנָיו נָהָרוּ…

וְשֵׁנִית כָּל כּוֹס עַד גְדוֹתֶיהָ נִמְלָאָה

וּדְמֵי הָעֲנָבִים הָמָיוּ, חָמָרוּ,

וְשֵנִית כִּנּוֹרוֹת עִם תֻּפִּים יַשְׁמִיעוּ

אֶת קוֹלָם בָּעֹז, וּמְצִלְתַּיִם יִצְלָלוּ.

פַּעַם כִּפְנִינִים הַקּוֹלוֹת יָרִיעוּ

וּפַעַם ״כִּשְׁבָרִים״ בְּהוֹד יִתְגַּלְגָּלוּ…

וְעֶשֶׁן אֳהָלוֹת וּכְפָרִים וּנְרָדִים

יִתְאַבִֵּךְ בֵּין זֵרֵי הַפְּרָחִים הַנָּדִים…


 

II    🔗

הַכֵּרָה כָלָתָה. הַתְּשֻׁאוֹת שָׁכָכוּ,

הַקְּרוּאִים כֻּלָּהַם אֶל בֵּיתָם הָלָכוּ

וְשֵׁנִית עַצֶּבֶת וּמְרִי כַמִּשְׁבָּרִים

לֵב הָמָן שָׁטָפוּ. וּקְרָבָיו רֻתָּחוּ,

מִיָּגוֹן קֹדֵחַ, מִקֶּצֶף מִסְתָּרִים.

וַיְחַכֶּה בְכִלְיוֹן עֵינַיִם וּמְבוּכָה

עַד תִּכְלֶה עַד תִּשְׁבֹּת כָּל רֶגֶל מִשָּׁעַר

וְשָׁלְטוּ מִסָּבִיב תַּרְדֵּמָה וּמְנוּחָה –

כִּי אָז עִם עֲבָדָיו יִתְחַמֵּק לַיָּעַר;

״וּמָחָר… כֹּה נַפְשׁוֹ בְקִרְבּוֹ הָגָתָה,

וְיֵדַע הַיְּהוּדִי אֶת יַד בֶּן־הַמְּדָתָא!״..

* * *


בֵּין צְבָא הַכּוֹכָבִים הַלְּבָנָה הָלָכָה

וְאוֹרָהּ הַנֶּהְדָּר לָאָרֶץ שָׁלָחָה

עֵת הָמָן וַעֲבָדָיו בַּיַּעַר הוֹפִיעַ.

תַּרְדֵּמָה מִסָּבִיב בַּשִּׂיחִים נִסָּכָה,

בְּשֶׁקֶט עֲדָנִים הַיַּעַר הִרְגִּיעַ…

אַךְ פִּתְאֹם הֵרִיעַ קוֹל קְרִיאָה נֶאְדָּרָה

בְּהֶמְיַת מֵי־זֶרֶם מִשְׁתַּפְּכִים הַיָּמָּה:

״הָעֵצִים!״ – קוֹל מָלֵא תַעֲלֻמָה כֵּן קָרָא –

״מִי יֹאבֶה הֱיוֹת לִי לְמַטֵּה נְקָמָה?…

״הַבְּאֵר – שֶׁיַּד רָשָׁע לְנָקִי חֹפֶרֶת –

תְּהִי עַל הַחֹפֵר אֶת פִּיהָ אֹטֶרֶת!?״..


וַיִּיקַץ הַיַּעַר… הָעֵצִים נִבְהָלוּ,

וְסַעַר וּבְרָקִים בָּעֹז הִתְחוֹלָלוּ…

קוֹל רַעַם, קוֹל רַעַשׁ – בְּשֶׁקֶט הַלַּיִל,

וִילֵיל וַאֲנָחוֹת בָּהֶם יִתְבּוֹלָלוּ.

וּבְתוֹךְ הָאֲנָקָה וּזְעָקָה בֶחָיִל

קוֹל הֶגֶה, קוֹל דִּבֵּר לְפֶתַע נִשְׁמָעוּ…

וּמִלִּים מִפִּיּוֹת כָּל עָלֶה פֹרֵחַ,

מוּבָנוֹת וּבְרוּרוֹת מְפֹרָשׁ יָצָאוּ…

וְחַיִּים הֵקֵרוּ בָּעֵץ הַ״צֹמֵחַ״.

………………..

………………..


שִׁטָּה    🔗

…בְּשֶׁקֶט וּדְמָמָה, בְּלֵילוֹת הָאָבִיב

עֵת רוּחַ עֲדָנִים יָפוּחַ מִסָּבִיב

וּבְצֵל הַתַּרְדֵּמָה יִתְלוֹנֵן הַיַּעַר

הֶעָטוּי בִּנְגֹהוֹת הַסַּהַר,


אָז אֶרְאֶה אֲדָמָה מֵאִישׁ לֹא נוֹשָׁבָה,

עֲרֵמוֹת חוֹל לֹהֵט עַל חֶלְקַת עֲרָבָה,

גַם יַעַר רַב־צְלָלִים בְּבִקְעָה רָשָׁאָה,

גַּם רַעַשׁ קַרְדֻמּוֹת אֶשְׁמָעָה.


הָעֵצִים הַגְּבֹהִים לָאָרֶץ גֻּדָּעוּ,

בַּמַשׂר נֻשָּׂרוּ, בַּמַּעֲצָד הָקְצָעוּ,

וְאַלְפֵי יָדַיִם בְּשִׂמְחָה נִצַּחַת

עֲמֵלוֹת, – וּמְלַאכְתָּן מַצְלַחַת.


וּפֻארוֹת הַשִּׁטָּה בִּמְהֵרָה סֹעָפוּ,

כָּל סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל נִקָּפוּ,

וְקֶרֶשׁ לַקֶּרֶשׁ, וְיָתֵד לַיָּתֵד…

וּמִשְׁכַּן תִּפְאָרָה יִוָּסֵד.


וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל קוֹל יָהּ מֵרָקִיעַ

וְשִׁירַת הִלּוּלִים לִכְבוֹדוֹ הִבִּיעַ.

בִּתְפִלָּה וּתְחִנָּה לָאָרֶץ כָּרָעוּ,

וּבְאֵמוּן וָתֹם הִתְנַשָּׂאוּ…


הוֹי, אֵלִי, בִּרְצוֹנְךָ אָז אוֹתִי פָקַדְתָּ

וּלְקָרְבָּן לַמִּשְׁכָּן אֶת עֵצִי הוֹעַדְתָּ,

הַפְקִידָה נָא אוֹתִי בְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ

גַּם עַתָּה לְנִקְמַת כְּבוֹדֶךָ…


הֲדָס, עֲרָבָה וְאֶתְרוֹג    🔗

עַל גְּדוֹתֵי הַיַּרְדֵּן כַּיּוֹנֵק עָלִינוּ,

בֵּין אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן בִּמְנוּחָה חָיִינוּ…

רַק פַּעַם בְּנוֹת צִיּוֹן אֵלֵינוּ הוֹפִיעוּ,

וּזְמֹרוֹת קָטָפוּ וּבְיָדָן לָקָחוּ,

וְשִׁירָה עַלִּיזָה כֻלָּנָה הֵרִיעוּ

וּבְשִׂמְחַת לְבָבָן לְדַרְכָּן הָלָכוּ…

דָּאַגְנוּ לַזְּמֹרוֹת כִּי לֻקְּחוּ מִמֶּנּוּ,

כְּדַאֲגַת הָאֵם עַל בְּנָהּ כִּי אֵינֶנּוּ.


אַךְ בְּשׂוֹרָה נֶחְמָדָה אָזְנֵינוּ לָקָחוּ:

עִיר צִיּוֹן הַיְקָרָה יוֹם מוֹעֵד קָרָאָה,

וְעֵדָה כַבִּירָה הַמִּקְדָּשׁ מָלָאָה.

הַלְּבוֹנָה הִזִּילָה אֶת רֵיחָהּ הַנָּעִים,

הַמְּנוֹרוֹת הַיָּפוֹת מִסָּבִיב הִבְרִיקוּ

וְאוֹרָן כַּזָּהָב חֲלִיפוֹת הֵרִיקוּ

עַל פְּטוּרֵי הַצִּצִּים וּכְרוּבִים וּפְקָעִים…


בִרְעָדָה וּקְדֻשָּׁה בְּנֵי אַהֲרֹן עָמָדוּ

מִמּוּל הַמִּזְבֵּחַ מֵרָחוֹק נוֹעָדוּ,

וּבְרָכָה נֶאֱמָנָה לָעֵדָה הִבִּיעוּ,

וּבְיָדָם בַּקָּהָל הַזְּמֹרוֹת הִגְבִּיהוּ…


אֵל צְבָאוֹת! מֵעֵצִים – רַק בָּנוּ

בָחַרְתָּ לְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמֶךָ,

קְחָה אֵפוֹא, צוּר יַעֲקֹב, אוֹתָנוּ

גַם עַתָּה לְשֵׁבֶט זַעְמֶךָ…


עֲצֵי אֶרֶז

לְפֶתַח הַמִּקְדָּשׁ עֵצֵינוּ עָמָדוּ

פִּתּוּחֵי מִקְלַעַת עָלֵימוֹ פֻתָּחוּ,

וּפְטוּרֵי נִצָּנִים אוֹתָמוֹ עָנָדוּ…


עֲצֵי בְרוֹשִׁים

לְשַׁעֲרֵי הַמִּקְדָּשׁ עֵצֵינוּ לֻקָּחוּ…


עֲצֵי זַיִת

וְאָנוּ – אֵל יַעֲקֹב, לִדְבִירְךָ בְחַרְתָּנוּ.


עֲצֵי אֶרֶז

גַּם אָנוּ… גַּם אָנוּ!…


מַקְהֵלַת הָעֵצִים    🔗

בְּצֶדֶק מִשְׁפָּטֶךָ,

מֶלֶךְ הָעוֹלָם.

כֻּלָּנוּ נְכוֹנִים,

הָפֵק חֶפְצֶךָ!…

––––––––


בְּמַחְשֹׂף הַיַּעַר שָׁם עֹמֵד בְּלִי־נוֹעַ

עֵץ יָבֵשׁ כְּחֶרֶשׂ, עֵץ לִבְנֶה גָבֹהַּ,

אֶת עָלָיו הַנֹּבְלִים יָנִיעַ בִּדְמָמָה,

וּלְבַדָּיו הַיְבֵשִׁים הַתַּמִּים לִגְוֹעַ

קוּרֶיהָ כָּרֶשֶׁת הַשְּׂמָמִית רָקָמָה.

אֲגֻדַּת סַלּוֹנִים וְקוֹצִים מַמְאִירִים

מִסָּבִיב לְשָׁרְשׁוֹ כָּאֶזְרָח הִתְעָרוּ…

וְנֹגַהּ הַשַּׁחַר וְקַוִּים מַזְהִירִים

וְאוֹר הַכּוֹכָבִים – בַּשַּׁחַק יִנְהָרוּ,

אַךְ שָׁוְא אֶת הַלִּבְנֶה מִשְּׁנָתוֹ עוֹרֵרוֹ,

אַךְ שָׁוְא עַל הַחַיִּים בְּאָזְנָיו דִּבֵּרוּ…


אַךְ עַתָּה הִתְעוֹרֵר גַּם הוּא מִן הַתְּנוּמָה…

זֶה קוֹל הַשָּׁמַיִם הַמָּלֵא תַעֲלֻמָּה

הֱעִירוֹ מִשְּׁנָתוֹ שְׁנַת מָוֶת נוֹרָאָה.

וּפִתְאֹם בַּמְּבוּכָה הַהִיא וּבַמְּהוּמָה

אֲנָחָה כְּאַנְחַת גֹּוֵעַ נִשְׁמָעָה,

וַיֶּחֱרַד וַיִּרְגַּז כָּל מֶרְחַב הַיַּעַר…

מֵרֶגַע לְרֶגַע הַקּוֹלוֹת מָעָטוּ

וַתָּקָם לִדְמָמָה גַּם הֶמְיַת הַסַּעַר,

וְעַנְפֵי הָעֵצִים הֶחֱרִישׁוּ, שָׁקָטוּ,

וַיַּעַצְרוּ כֻלָּמוֹ בְּרוּחַ אַפֵּיהֶם

וּלְקוֹל עֵץ הַלִּבְנֶה אָז הִטּוּ אָזְנֵיהֶם.


עֵץ לִבְנֶה

…וְצִמְחֵי תִפְאָרָה צָמָחוּ

וּסְבִיבִי בַּדֵּיהֶם שָׁלָחוּ

עַד גִּזְעִי כַּלּוֹיָה עָנָדוּ.

הַנֶּשֶׁר עִם רַעְיָה נֶאֱהֶבֶת

בְּצִלִּי אָז חִמְּדוּ לָשֶׁבֶת

וְקֵן בָּעֳפָאַי יָעָדוּ.


עַל גִּזְעִי הִתְחוֹלְלָה זְוָעָה…

בְּמֶרְחַב הַיַּעַר נִשְׁמָעָה

אֲנָחָה וְיִלְלַת שָׁאוֹן…

אַךְ רֹאשִׁי בַצַּר לֹא הִכְנַעְתִּי

פַּלָּצוּת וָחִיל לֹא יָדַעְתִּי

וָאַבִּיט לִסְבִיבִי בְּגָאוֹן.


אָז בָּאוּ לִי יָמַי הָרָעִים:

בְּגִזְעִי הִתְלַקְּטוּ תוֹלָעִים.

וּלְהוֹסִיף כִּלָּיּוֹן וָקָרֶץ

עַל יָדִי הִתְעָרוּ קִמְשׁוֹנִים

וָאוֹרִיד אֶת רֹאשִׁי, בְּלִי־אוֹנִים

וּבְתוּגָה חֲרִישִׁית לָאָרֶץ.


וָאִישָׁן… וּבְקִרְבִּי אֵין לֵחַ…

וָאֵרֶא… וְהִנֵּה אֹרֵחַ

וְעֵינָיו נְטוּיוֹת לְמַעְלָה

מִתְנַהֵל לְאִטּוֹ אֵין־אוֹנִים

בַּדֶּרֶךְ, הַמְּלֵאָה סַלּוֹנִים…

מִסְּבִיבוֹ – עֲלָטָה וָלָיְלָה…


הָרוּחוֹת יִשְׁאָגוּ, יִנְהָמוּ,

הָרְעָמִים בַּגַּלְגַּל יִרְעָמוּ…

וָהוּא – אֶת דַּרְכֵּהוּ יְשָׂרֶךְ,

יְשָׁרֶךְ… וּפְצָעָיו נֶאֱמָנִים

מִתַּחַת לְזֵר הַבַּרְקָנִים…

אֵין קֵץ וְאֵין תִּכְלָה לַדָּרֶךְ…


וְשָׁמָּה מִנֶּגֶד יֵרָאוּ

מְאֹרוֹת – בְּנָגְהָם נִפְלָאוּ –

שָׁם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמְחוֹלוֹת,

שָׁם יָחֹג אִישׁ דָּמִים נִצְחוֹנוֹ

– כִּי הִשְׂכִּיל, כִּי כִלָּה אֶת אוֹנוֹ –

בְּיַיִן וּמִשְׁתֶּה הוֹלֵלוֹת…


אַף אֶרְאֶה – אַךְ יוֹמִי הִגִּיעַ,

עוֹד שָׁעָה – וּמִשְׁכָּב יַצִּיעַ

לִי מָוֶת, וְחַיַּי חָדֵלוּ…

אָז תָּבֹא הָרוּחַ מִמְּזָרִים

וִיפַזֵּר אֶל כָּל הָעֲבָרִים

אֶת עָלַי שֶׁקָּמְלוּ, נָבֵלוּ…


הַקְשִׁיבָה וּשְׁמַע נָא בְקוֹלִי,

הוֹאִילָה בִרְצוֹנְךָ נָא, אֵלִי,

לְאַחֵד אֶת מוֹת הַבְּלִיַּעַל

עִם מוֹתִי…״

         וּבְשֶׁקֶט הַלַּיִל

אָז נִשְׁמַע כְּרַעַם בְּחַיִל

״כֵּן יֶהִי!״ – קוֹל קוֹרֵא מִמָּעַל…

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35517 יצירות מאת 1810 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!