א.    🔗

– ״יִפְעַת קֶסֶם, רַבַּת פֶּלֶא,

עַל אֲדָמוֹת אֵין כָּמֹהָ,

נֶאֱצֶלֶת עַל הַנֶּפֶשׁ

מֵהֶעָלִים הַנִּפְלָאִים…

״הוֹי הָאִירָה, אוֹר מְנוֹרָתִי,

אוֹר נְעִימוֹת נֶאֱמָנָה,

אֶל הַנֶּפֶשׁ – מְלֵאַת שִׂמְחָה

וַעֲלִיצוּת!״…

         מֵאָה שָׁנָה,

מֵאָה שְׁנוֹת עֲדָנִים, חָיָה

זֶה הָרַב לְבֶן־הַפָּנִים,

וּכְמִקֶּדֶם כֵּן גַּם עַתָּה

עוֹדוֹ יֹשֵׁב בֵּית הָעוֹנִי.

וּבַסֵּפֶר רַב־הַיָּמִים

כָּל הֲגִיגוֹ כָּל מַעְיָנוֹ,

וּכְמִקֶּדֶם הִיא הַמְּנוֹרָה

הָעֹמֶדֶת עַל שֻׁלְחָנוֹ.

וּבָאוֹתִיוֹת הַמְרֻבָּעוֹת,

מְלֵאוֹת סִתְרֵי כָל תַּעֲלֻמָה,

יָשִׂים עֵינוֹ הַחֹדֶרֶת,

יַחֲקֹר, יַעֲמִיק בַּמַּחֲשָׁבָה

זֶה הָרַב רְפֵה־הָאוֹנִים…

הוֹי, הָאוֹרָה מַה נֶּאֱמָנָה

אֲשֶׁר יֶאֱצוֹל עַל הַנֶּפֶשׁ

זֶה הַסֵּפֶר…

         מֵאָה שָׁנָה,

מֵאָה שְׁנוֹת עֲלִיצוּת, הָיָה

זֶה הַשָּׂב… וּכְמוֹ הַיּוֹנָה,

לִבְנַת נֹצָה, עֵת הַשַּׁחַר

יָפֹז שַׁחַק, אִטִּי אִטִּי,

תַּחְלִיק, תַּיְשִׁיר הַכְּנָפַיִם

– מְלֵאוֹת טַל וּרְסִיסֵי לָיְלָה –

כֵּן נִשְׁמָתוֹ מִתְעַתֶּדֶת

עוּף הַגְבֵּהַ מַעְלָה, מָעְלָה…

מַלְאַךְ תָּמִים זַךְ־עֲלִילָה,

מַלְאַךְ שָׁלוֹם וּמַרְגֵּעָה,

הוּא הַמַּלְאַךְ – שֶׁאֲנַחְנוּ

״מַלְאַךְ־מָוֶת״ נִקְרְאֵנוּ,

דֶּרֶךְ פֶּלֶא יָרֹד יָרַד

עַל אֲדָמוֹת מִגָּבֹהַּ

קַחַת אִתּוֹ זוֹ הַנֶּפֶשׁ

לַהֲשִׁיבָה אֶל אֱלֹהַּ.

 

ב.    🔗

עֵת הַפְּקֻדָּה כְּבָר הִגִּיעָה,

אַךְ לַחִנָּם: זֶה הַמַּלְאַךְ

הַמַּכְנִיעַ אֶת כָּל אָדָם

קְרֹב לֹא יוּכַל אֶל הַיָּשִׁישׁ.

כִּי לֹא יֵחַת גֶּבֶר חָכָם

שֶׁבַּתּוֹרָה יָשִׂים עַיִן,

פַּחַד פִּתְאֹם לֹא יַחֲרִידוֹ,

גַּם הַמָּוֶת לוֹ לָאָיִן.

וּבַתִּקְוָה, כִּי יַצְלִיחַ

הָסֵב עֵין הָרַב מִסִּפְרוֹ,

הֶעֱבִיר לִפְנֵי עֵינֵי רוּחוֹ

תְּמוּנוֹת שׁוֹנוֹת מְלֵאוֹת הֶדֶר:

קוֹל כִּנּוֹרוֹת וּמְצִלְתַּיִם

בַּדֻּמִיָּה יִשָּׁמֵעוּ…

מֶלֶךְ אַדִּיר יִקְרַב, יֵאתֶה

בַּעֲטָרָה, עַל סוּסֵהוּ,

כֻּלּוֹ עָדוּי אַבְנֵי חֵפֶץ.

וּמִסְּבִיבוּ בְּנֵי הֶחָצֵר

עִם מַקְהֵלַת בְּנֵי הַנְּבִיאִים…

הַבַּחוּרִים עִם הַבְּתוּלוֹת.

יֵצְאוּ לָחוֹל שְׁנַיִם, שְׁנַיִם…

גַּם הַלְוִיִּם הֵם הַשָּׁרִים

עוֹנִים אַחֲרֵי קוֹל הַכִּנּוֹר.

מוּלָם עוֹנֶה הֵד הֶהָרִים…

אַךְ הָרַב בִּצְחֹק עַל שְׂפָתָיו

אֶל הַשַּׁחַק הֵרִים עֵינוֹ

שֶׁהֵפִיקָה עַנְוַת צֶדֶק,

וַיִּתְנַשֵּׂא וַיַּבִּיעַ

כַּאֲשֶׁר צִוּוּ הַחֲכָמִים:

״בָּרוּךְ אַתָּה, אֵל עוֹלָמִים,

שֶׁחָלַקְתָּ מִכְּבוֹדְךָ

גַּם לָאָדָם, יְצִיר הַדָּמִים!״…

קוֹל חֲצוֹצְרוֹת עִם שׁוֹפָרוֹת,

קוֹל מֶרְכָּבָה מִשְׁתַּקְשֶׁקֶת,

קֶשֶׁת, חִצִּים וַחֲרָבוֹת,

אַנְשֵׁי חַיִל לוֹחֲמֵי לָחֶם…

הִנֵּה פִילִים עִם שֶׁנְהַבִּים,

כְּסוּיֵי אֵטוּן מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה,

עַל גַּבֵּיהֶם הַחֲזָקוֹת

צְרִיחֵי־לָחֶם בַּמַּעֲרָכָה…

אֵילֵי בַרְזֶל יִתְגָּעָשׁוּ,

קוֹלָם יַרְעִישׁ הַר וּבִקְעָה.

אַךְ הָרַב בִּצְחֹק עֲדָנִים

עַל שִׂפְתוֹתָיו בֵּרַךְ לֵאמֹר:

״בָּרוּךְ אַתָּה, אֵל הַצְּבָאוֹת,

עַל אֲדָמוֹת, בַּשָּׁמַיִם

שֶׁחָלַקְתָּ גַּם לָאָדָם

מִגְּבוּרָתְךָ עֹז יָדַיִם!״

הִנֵּה עוֹלֶה רֵיחַ עָרֵב,

רֵיחַ בֶּשֶׂם וַעֲדָנִים…

מִמַּחֲשַׁכֵּי אֹהֶל עֹנִי

– מְלֵאַת נֹעַם, רֹךְ וָנַחַת

וּמְעוֹרֶרֶת תַּאֲוַת נֶפֶשׁ –

עַלְמָה רַכָּה שָׁם תּוֹפִיעַ…

כּוֹכָב מֵאִיר כֹּה יַגִּיהַּ

בֵּינוֹת עָבִים בָּרָקִיעַ.

קְוֻצּוֹתֶיהָ הִתְפָּרָדוּ…

בִּלְחָיֶיהָ כַּמֶּרְקָחִים

נִיד רְעָדָה יִשְׁתַּעֲשֵׁעַ…

הַמִּטְפַּחַת אַט נִשְׁמֶטֶת

מִכְּתֵפֶיהָ מַטָּה מַטָּה…

יִפְעַת חֵן כְּמוֹ יִפְעָתָהּ

מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם

עֵין הָאָדָם לֹא חָזָתָה.

אַךְ הָרַב בְּרוּחַ טָהוֹר

וּבִצְחֹק נְעִימוּת תְּמִימָה,

אֲשֶׁר עָבַר עַל שִׂפְתוֹתָיו,

הֵרִים עַיִן אֶל הַמַּחֲזֶה

וּבִנְדִיבוּת לָחַשׁ פִּיהוּ:

״בָּרוּךְ אַתָּה, אֵל שָׁמַיִם,

שֶׁחָלַקְתָּ מִנָּגְהֶךָ

גַּם לָאָדָם הוֹד קַרְנָיִם!״…

עוֹד הַפַּעַם עַל סִפְרֵהוּ

מַטֶּה רֹאשׁ הָרַב הַיָּשִׁישׁ,

רֶגַע עוֹבֵר אַחַר רֶגַע

אַךְ לֹא תָנוּם עֵין הַיָּשִׁישׁ

וּתְבוּנָתוֹ הָעֲמֻקָּה

שֶׁהַזִּקְנָה לֹא עֲמָמָהּ,

תַּעֲמִיק, תֵּרֵד גֵּיא־חִזָיוֹן,

תּוֹסֵף תִּרְחַק מֵאֲדָמָה.

עֵינוֹ רֹאָה בַחִזָיוֹן…

הוֹי, מַה קָּצְרָה שְׂפַת הָאָדָם!…

אֵל הַמַּרְאוֹת הַנִּפְלָאִים

מִי יְתָאֵר, מִי יַבִּיעַ!

וּבְהַבִּיעוֹ יָכְלוּ דְבָרָיו

לֵב כָּל אָדָם גִּיל הַשְׂבֵּעַ?…

לֹא, גַּם רִגְשׁוֹת גִּיל כָּאֵלֶּה

לֵב הָאָדָם לֹא־יוֹדֵעַ!…

 

ג.    🔗

הַמַּחֲשָׁבָה מִתְרוֹמֶמֶת

וּמִתְנַשְּׂאָה מֵאֲדָמָה,

אֵינוֹ רֹאֶה, אֵינוֹ מַקְשִׁיב,

כִּי חַלּוֹנוֹ אִטִּי נִפְתַּח

וַתִּכָּנֵס זְמֹרַת בֶּשֶׂם

– כֻּלָּה כְּסוּיָה פִּרְחֵי הֶדֶר –

וַתַּבְקִיעַ הָעֲרָפֶל,

וַתִּמָּשֵׁךְ אֶל הַחֶדֶר.

וַיִּתְגַּדֵּל כְּלִיל תִּפְאַרְתָּה,

וַתִּתְפַּשֵּׁט אֶל הַיָּשִׁישׁ,

וַתִּתְרַחֵב אֶל כָּל עֵבֶר

בִּפְרָחֶיהָ וּבַדֶּיהָ.

וַיִּתְנַשְּׂאוּ צִצִּים זַכִּים,

וַיִּשְׂתָּרְגוּ כַמִּקְלָעַת,

וּמֵעַל לְרֹאשׁ הַיָּשִׁישׁ

חֻפַּת־כָּבוֹד מִשְׁתָּרָעַת…

וַיִּמָּלְאוּ צִצִּים זַכִּים

גַּם הַתִּקְרָה גַּם הַקִּירוֹת,

וַיַּקְטִירוּ רֵיחַ עָרֵב,

וַיַּרְחִיבוּ רוּחַ נָעִים…

אָז תּוֹפִיעַ תְּמוּנַת פֶּלֶא

עַל הַיָּשִׁישׁ מִשְׁתּוֹחַחַת,

רוּחָהּ תָּלִיט אֶת הָעַיִן

גַּם הַלֵּב – בִּתְנוּמַת נַחַת,

שֶׁבָּאָרֶץ אֵין כָּמֹהָ…

כְּקוֹל הֶחָלִיל בַּמֶּרְחַקִּים,

כַּהֲמֻלַּת נַחַל נִרְדָּם

בֵּינֵי נִקְרוֹת צוּרֵי־דֶשֶׁא

הַמַּפִּילִים חַבְלֵי שֵׁנָה

עַל הַלֵּב הָעֵר – וָנָם,

‎כֵּן יִשָּׁמַע בַּדֻּמִיָּה

שִׁירֵי עֶרֶשׂ פֹּה וָשָׁם…

וּלְמַנְגִּינוֹת פֶּלֶא אֵלֶּה

עוֹנֶה קוֹל פַּעֲמוֹנֵי בְדֹלַח

שֶׁחֲלִיפוֹת תְּרוּעוֹתֵיהֶם

תִּשְׁתַּפֵּכְנָה גַּם תִּמַּסְנָה

תּוֹךְ נְגֹהוֹת הָאַרְגָּמָן…

אִישׁוֹן לַיְלָה, כָּל עֵינַיִם

סְגוּרוֹת שֵׁנָה, אָכֵן עֵינֵי

יָהּ מַזְהִירוֹת בַּשָּׁמַיִם…

מַלְאָךְ תָּמִים זַךְ עֲלִילָה

מַלְאַךְ שָׁלוֹם וּמַרְגֵּעָה,

הוּא הַמַּלְאָךְ – שֶׁאֲנַחְנוּ

״מַלְאַךְ מָוֶת״ נִקְרְאֵנוּ.

דֶּרֶךְ פֶּלֶא עָלֹה עָלָה

מִנִּי שֶׁפֶל לַגָּבוֹהַּ,

אִתּוֹ נָשָׂא נֶפֶשׁ זַכָּה

לַהֲשִׁיבָהּ אֶל אֱלוֹהַּ…