רקע
שמעון שמואל פרוג
בַּת יִפְתָּח

 

I

עַפְעַפֵּי הַשַּׁחַר פַּעֲמַיִם הֵפִיצוּ

אֲפֵלָה – וּלְתֵבֵל הֵאִירוּ,

וִיעָרוֹת וּשְׁדֵמוֹת מִשְּׁנָתָם הֵקִיצוּ,

בִּרְסִיסִים כִּפְנִינִים הִזְהִירוּ,


וַחֲלִילֵי הָרֹעוֹת פַּעֲמַיִם הֵרִיעוּ

לְהֶמְיַת הַצֹּאן בַּעֲרָבָה,

וְכוֹכְבֵי הַנֶּשֶׁף בַּשַּׁחַק הוֹפִיעוּ

וְרוּחַ הַלַּיְלָה נָשָׁבָה.


וּבְשַׁדְמוֹת עֲרֹעֵר הָעֹטוֹת צַלְמָוֶת

עוֹד אִבְחַת מִלְחָמָה נִטָּשָׁה,

כִּנְמֵרִים וּלְבָאִים בְּלִי פָחֹד מִמָּוֶת

מַעֲרֶכֶת חֵיל יִפְתָּח נִגָּשָׁה…


הוּא הָלַךְ לִפְנֵיהֶם. כִּלָּיוֹן וּשְׁמָמָה

לִדְגָלָיו הַדֶּרֶךְ סָלָלוּ.

שְׁנֵי יָמִים הֵשִׁיבוּ בְנֵי עַמּוֹן מִלְחָמָה,

אַךְ – נָפְלוּ לְפָנָיו, נָפָלוּ.


פִּגְרֵיהֶם עַל שַׁדְמוֹת הַצִּיָּה נֶעֱרָמוּ,

שָׂרֵיהֶם בְּעֶצֶב יִשָּׁחוּ,

הַחוֹמוֹת נֻתָּצוּ, הַכְּפָרִים נֶעְתָּמוּ,

מִגְרָשִׁים לִישִׁימוֹן נֶהְפָּכוּ…


הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקָעָה… עַל שְׂדֵה הַהֲרֵגָה

מְפָרֵשׂ הַלַּיְלָה כְּנָפָיִם, –

וּמַחֲנֵה חֵיל יִפְתָּח נִצְחוֹנָהּ חוֹגֵגָה

בִּתְרוּעָה וּמְחוֹלַת מַחֲנָיִם.


 

II

בְּאֹהֶל אַפַּדְנוֹ עַל שְׂמִיכוֹת נֶהְדָּרוֹת

שַׂר צְבָא בְנֵי יִשְׂרָאֵל יַרְגִּיעַ;

עַל מִצְחוֹ הַנָּאוֹר וּבְעֵינָיו הַבָּרוֹת

אוֹר גְּבוּרָה וָנֵצַח יוֹפִיעַ:


הַמְגֹרָשׁ הַנֶּעֱזָב – בִּזְרֹעַ שַׁלֶּטֶת

הוּא מוֹשֵׁל עַל עֵדָה נִכְנַעַת,

וּבְגָאוֹן נֶאְדָּרִי וּבְנֶפֶשׁ שֹׁקֶטֶת

מִתְהַלֵּךְ בֵּין שָׂרֵי מִשְׁמָעַת.


הַקְּרָב הִנֵּה כָלָה. – עַל תֵּבֵל נִרְדֶּמֶת

אוֹר בֹּקֶר עֵת יִזְרַח זָרֹחַ

אָז יָשׁוּב לְאַרְצוֹ עִם חֵיל הַמִּלְחֶמֶת

אָז יָבִיא אֶת שְׁלַל הַמַּלְקוֹחַ.


בְּבֵיתוֹ יְשֵׁנָה שָׁם בִּתּוֹ הָאַחַת:

עֵינֶיהָ הַיָּפוֹת סֻגָּרוּ;

הֶחָזֶה מִתְנַשֵּׂא וְיוֹרֵד בְּנַחַת,

לְחָיֶיהָ כַּלַּהַב יִבְעָרוּ…


בִּסְבָךְ נוֹתֵן רֵיחַ בְּגִנַּת הַנְּטָעִים

מִזְמוֹרֵי הַזָמִיר נִשְׁמָעוּ;

מֵרֶפֶת אֲפֵלָה, אֶל כָּרֵי הַדְּשָׁאִים

הַיָּפִים, הַגְּמַלִּים יָצָאוּ;


אַחֲרֵיהֶם – עֲדָרִים; וּשְׁרִיקוֹת נִשְׁמָעוּ

וְאָבָק מִתְנַשֵּׂא לִשְׁחָקִים…

וְשִׂמְחָה וְגָאוֹן לֵב יִפְתָּח מָלָאוּ

וְעֵינָיו הִזְהִירוּ כַבְּרָקִים.


וַיִּכְרַע בְּנַחַת וַיְפַלֵּל בִּדְמָמָה:

"אֵל עֶלְיוֹן, צוּר עֹז יְשׁוּעָתִי!

לְפָנַי הָלַכְתָּ בְּסַעֲרַת מִלְחָמָה,

אִמַּצְתָּ בִגְבוּרָה לִבָּתִי;


אֶת חַרְבִּי לִבַּנְתָּ בְּלַבַּת הַבְּרָקִים,

מָגִנִּי הִקְשִׁיתָ בִּסְעָרָה.

מֵעֵינֵי הַצָּר הִסְתִּירַנִי עַב־שְׁחָקִים,

וּזְרֹעַ עָרִיצִים נִשְׁבָּרָה!


כַּכּוֹכָב תּוֹפִיעַ לִי תְּהִלַּת נִצְחוֹנִי! –

אֵל עוֹלָם, אֶת נִדְרִי הַקְשִׁיבָה:

אֶת כָּל אֲשֶׁר יֵצֵא לִקְרָאתִי מִמְּעוֹנִי

לְעוֹלָה אֵלֶיךָ אַקְרִיבָה.


וּבְתִמְרוֹת הֶעָשָׁן כִּי יַעֲלֶה אֵלֶיךָ

יִנָּשְׂאוּ גַם דִּבְרֵי תְפִלָּתִי

לְמַעְלָה לְמָעְלָה אֶל כִּסֵּא קָדְשֶׁךָ,

אֵל עֶלְיוֹן צוּר עֹז יְשׁוּעָתִי!" –


 

III

" – נָקוּמָה נֵלֵכָה, הַעְתִּיקוּ אֹהָלִים!" –

עֲרָפֶל מִתְאַבֵּךְ בַּצִּיָּה,

וּשְׁבִי וּמַלְקֹחַ עַל גְּמַלִּים מוּבָלִים

בֶּהָמוֹן לְאֶרֶץ מוֹרִיָּה.


וּבְמֶרְחַב הַצִּיָּה – בִּתְרוּעָה וּבְגָאוֹן

מַעֲרֶכֶת צְבָא יִפְתָּח עֹבֶרֶת,

שַׂהֲרוֹנִים וּרְבִידִים יִנּוֹעוּן בְּשָׁאוֹן

עַל חָזוֹת שֶׁשְּׁזָפָם הֶחָרֶס.


מְצִלְתַּיִם וְתֻפִּים קוֹל רִנָּה פָּצָחוּ

צְחֹק שָׂשׂוֹן – בְּפִיּוֹת הַצָּבָא,

וְגַלֵּי בְנֵי־שָׁאוֹן מֵהֵמָּה יֻדָּחוּ

לְהָעִיר הַהֵד בַּעֲרָבָה.


בְּרֹאשׁ חֵיל מִשְׁמַרְתּוֹ הַהֹמֶה וְסוֹעֵר,

בֵּין שָׂרֵי הַקְּרָב לַעֲבָרָיו,

עַל סוּסוֹ הַלָּבָן הַבָּלוּם וְדוֹהֵר –

יֵרָאֶה הַמּוֹחֵץ רֹאשׁ צָרָיו.


עֲלִיצוּת וָאֹמֶץ בְּעֵינָיו יָלִינוּ

וּלְחָיָיו אֲדֻמּוֹת יִבְעָרוּ.

בְּעַרְפְּלֵי לַיִל – שֶׁפָּנָיו יַלְבִּינוּ –

עוֹד רָאשֵׁי הַלְּבָנוֹן יִקְדָּרוּ.


“הָחִישׁוּ” – אָז יִקְרָא – "הָחִישׁוּ נָא, אַחִים,

הָרִיעוּ הָרִיעוּ, הַשָׂרִים!

שְׂאוּ בְרָכָה מֵאִתִּי, הַשְּׁדֵמוֹת, הָאַחִים,

הַלְּבָנוֹן וְרָאשֵׁי הֶהָרִים!"…


 

IV

מֵעַרפְּלֵי לַיְלָה הָאָרֶץ נִנְעֶרֶת…

הַשַּׁחַר מִמִּזְרָח הוֹפִיעַ…

קוֹל מִי יִשָּׁמֵעַ מִיַּעַר תִּפְאֶרֶת?

שִׁיר מִי עַל הֶהָרִים יָרִיעַ?


מַדּוּעַ הִלְּבִּינוּ כֹה פְּנֵי הַמּוֹשִׁיעַ?

הוֹי שֶׁבֶר!… שָׁם בִּתּוֹ הַיְקָרָה!

הִיא יָצְאָה לִקְרָאתוֹ… בַּמֶּרְחָב יָרִיעַ

קוֹל שִׁירָהּ, שִׁיר עֹז וְתִפְאָרָה…


וּלְיִפְתָּח אָבִיהָ יָדֶיהָ הוֹשִׁיטָה,

בְּרַעֲמַת סוּסֵהוּ אָחָזָה… –

מִקּוֹל מַר צוֹרֵחַ, קוֹל פַּחַד וּמְחִתָּה

עֲרָבָה מִסָּבִיב רָגָזָה:


"הוֹי שׁוּבִי הַבַּיְתָה!… אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם,

הַאֻמְנָם לְקָרְבָּן הִיא תֶהִי?

הַחֲרִישׁוּ, הָהּ נַפְּצוּ הַתֹּף וּמְצִלְתַּיִם,

הִתְפַּלְּשׁוּ בָאֵפֶר, שְׂאוּ נֶהִי!


"אֶת בִּתִּי זוּ בִתִּי לַטֶּבַח אוֹבִילָה,

דָּם נָקִי אַגִּירָה לַשַּׁחַת.

אֶת שְׂפָתַי פָּצִיתִי… לֹא אוּכַל אַצִּילָהּ…

הוֹי בִּתִּי, הוֹי בִּתִּי הָאַחַת!"…


וַיִּפֹּל עַל לִבָּהּ וּבְתוּגָה נִצַּחַת

נְשָׁקָה – וְעֵינוֹ נִגָּרָה…

אַךְ הִיא הִרְחִיקַתּוּ מֵאִתָּהּ בְּנַחַת

וְכָכָה אֵלֵיהוּ אָמָרָה:


– "אָב יָקָר! מַדּוּעַ מְנַעְתַּנִי מִכַּלּוֹת

אֶת דִּבְרֵי שִׁירָתִי הַנָּאוָה

שֶׁתַּכְתִּיר בִּתְהִלַּת אַל־מָוֶת אֶת מַעֲלוֹת

הַגִּבּוֹר הַדָּגוּל מֵרְבָבָה?…


"תִּפְאֶרֶת לְךָ, אָבִי, תִּפְאֶרֶת וּשְׁבָחָה!

עֵין־יָהּ מִשָּׁמַיִם תּוֹפִיעַ

לָנֶצַח עָלֶיךָ בְּחֶסֶד וּבְרָכָה…

תִּפְאֶרֶת וָעֹז לַמּוֹשִׁיעַ!…


"הָרִיעוּ, כִנּוֹרוֹת, קוֹל רִנָּה הַגְדִּילוּ!

הַרְעִישׁוּ עֲצֵיכֶם, הַיְעָרִים!

וְהָרֵי הַלְּבָנוֹן רָאשֵׁיכֶם הַשְׁפִּילוּ

מִלִּפְנֵי הַגִּבּוֹר בַּשְּׁעָרִים!


"הִשְׁתַּפְּכוּ, מֵי קִדְרוֹן הַזַּכִּים הַקָּרִים,

הָבִיאוּ נָא חַיִּים וָרֶוַח

לְנֶפֶשׁ הַמַּצִּיל אֶת עַמּוֹ מִצָּרִים,

לַחֶרֶב הַמְּרוּטָה לָטֶבַח!


"וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים הַשִּׁירָה תָרִיעַ

וְיֵדַע הָעָם לְדוֹרוֹתָיו

וְשָׂפָה לְשָׂפָה נֶאֱמָנָה תַּבִּיעַ

חִין יִפְתָּח וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו!"


כֹּה שָׁרָה וּבְתֻפָּהּ יָדֶיהָ תָּפָפוּ,

לָהּ עָנוּ מְזַמְּרוֹת – מַקְהֵלָה,

וְדִבְרֵי הַשִּׁירָה נָזֹלּוּ, שָׁטָפוּ

בַּמֶּרְחָב הֶעָטוּף אֲפֵלָה…


 

V

וַתֵּפֶן לְיִפְתָּח וַתּוֹסֶף עַל דְּבָרָהּ

(עֲלִיצוּת הֵפִיקוּ עֵינֶיהָ,

וְעֹז הָעֲלוּמִים וְרֶגֶשׁ וּנְהָרָה

הִצִּיעוּ עַל דַּל שִׂפְתוֹתֶיהָ):


"אָב יָקָר! אִם אַחַת אֲנִי לְפָנֶיךָ –

לְעַמִּי יְחִידָה אֵינֶנִּי…

לְאֵל הַשָּׁמַיִם פָּצִיתָ שְׂפָתֶיךָ –

כֵּן יָקוּם! נְכוֹנָה הִנֶּנִּי!


"חָפְשִׁיָּה אָמוּתָה, מַה תִּרְחַב לִבָּתִי!

לֹא אָחוּס עַל חַיַּי, אָמוּתָה:

מֶה חַיַּי נֶחְשָׁבִים מוּל גּוֹרַל אֻמָּתִי?

מַה מּוֹתִי מוּל חַיֵּי חָפְשׁוּתָהּ?


"אָב יָקָר! הַמַּחֲנֶה שֶׁלִּלְחֹם יָצָאָה

הֲשָׁבוּ בָהּ כָּל הַנִּלְחָמִים?

הֲנֶפֶשׁ רַק אַחַת הַחֶרֶב בָּלָעָה

בְּכֹבֶד מִלְחֶמֶת הַדָּמִים?


"הַעֵינֵי אָב אֶחָד בִּדְמָעוֹת יֶעְשָׁשׁוּ?

וְאֵם הֲרַק אַחַת תְּשַׁוֵּעַ?

בִּשְׂדֵה־הַמַּעֲרֶכֶת לְמֵאוֹת נִטָּשׁוּ!

וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקֵּעַ –


"וְתִסְחֹב וְתַשְׁלִיךְ בִּמְאוּרוֹת מַחֲשַׁכִּים

וּבְנִקְרוֹת כָּל גֵּיא אֶת הַפְּגָרִים…

וּתְשׁוּקָה הֵן יָקְדָה בַלְּבָבוֹת הָרַכִּים

גַּם הֵם, לִרְאוֹת חַיִּים מְאֻשָּׁרִים.


"בְּתִקְוָה וּבְאֵמוּן עֵינֵיהֶם עוֹד תָּלוּ

לַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתָם,

לַאֲלָפִים נִלְחָמוּ, וּלְמֵאוֹת נָפָלוּ,

נֶהֶרְגוּ עַל חֹפֶשׁ אֻמָּתָם…


בַּחֹפֶשׁ גַּם אָנִי אָשִׁיבָה נִשְׁמָתִי,

לֹא אָחוּס עַל חַיַּי, אָמוּתָה:

מֶה חַיַּי נֶחְשָׁבִים מוּל גּוֹרַל אֻמָּתִי?

מַה מּוֹתִי מוּל חַיֵּי חָפְשׁוּתָהּ?


הָרִיעוּ, כִנּוֹרוֹת, קוֹל רִנָּה הַגְדִּילוּ,

הַרְעִישׁוּ עֲצֵיכֶם, הַיְעָרִים!

וְהָרֵי הַלְּבָנוֹן רָאשֵׁיכֶם הַשְׁפִּילוּ,

הִשְׁתַּחֲווּ לַגִּבּוֹר בַּשְּׁעָרִים!


וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים הַשִּׁירָה תָרִיעַ!

וְיֵדַע הָעָם לְדוֹרוֹתָיו

וְשָׂפָה לְשָׂפָה נֶאֱמָנָה תַּבִּיעַ

חִין־יִפְתָּח וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו!"…


 

VI

וּשְׁנַיִם חֳדָשִׁים קוֹל הִי וַאֲנָחָה

הִקְשִׁיבוּ הַיְעָרִים, הֶהָרִים, –

עִם רֵעוֹת יַלְדוּתָהּ יוֹם יוֹם הִתְהַלָּכָה

בַּת יִפְתָּח, הִפָּרֵד מִכָּרִים –


עָלֵימוֹ יַלְדוּתָהּ עָבָרָה… – אָז בָּאָה

אֶל יִפְתָּח, וּבְתֹם וּבְלִי־נֶהִי

– “אָב יָקָר! הִנֵּנִי, הִנֶּנִּי!” – קָרָאָה…

הֶעָשָׁן הִתְאַבֵּךְ…

         וַיֶּהִי!…

המלצות קוראים
תגיות