רקע
מנחם מבש"ן
בְּנֵי קַיִן וָהָבֶל

רוח קין והבל עברה לבניהם אחריהם ולא יכלה הארץ לשאת אותם, כי התעשקו איש עם אחיו פעם בפעם על בארות מים, על מִרעה דָשֵׁן, על עָקֹב ועל מישור, ועל כל אשר ימצא יֵצר לב האדם תואנה להשבית שלום ומנוחה ולהרבות המבוכה. ויהי כי נלאו נשוא ריב ומדון, ויאמרו: אכן קללת אלהים רובצת על המקום הזה, ועתה נבקשה נא לנו מקום אחר, אולי נמצא שם כלבבֵנו ויחדל רֹגז. ויפנו כה וכה וימצאו בקעה בארץ שנער, מקום רחב־ידים, כֻּלו מַשקה וכֻלו מִרעה דָשֵׁן ושָׁמֵן. שם ישבו כאשר ישבו ויעשו איש במלאכתו ואיש במעשהו ואין פרץ ואין צוחה. עד אשר בא גם השטן בתוכם ויחַלק לבותם ויפַלג לשונם, אלה אמרו: רב לנו שֶׁבת באהלים מַטה ללא מחסה ומסתור מזרם וממטר ומרוח – הבה נבנה לנו עיר ומגדל, חומות גבוהות ובצורות בשמים; ואלה ענו לעמתם: שָׂבענו עמל ותלאה, הנדוּדים הכשילו כחנו – נֵשב באשר נשב ונראה מנוחה. ויהי ריב לשונות ותגרות ידים וירחב הפרץ ותרב הצוחה ותוצאותיהם – מהומה ומבוסה, תפוצה ומנוסה.

ובני קין והבל התגלגלו מארץ לארץ מדור לדור והרוח הרעה הלכה לרגליהם, הִרבּתה כושל בכל אשר יצאו ומנוחה ושלום לא מצאו.

לאחרונה באו אל ארץ טובה, אשר אלהי השלום שִׁכּן את שמו שם ויפרוש עליה סֻכת־שלומו (על כן שם העיר הרֹאשה “שָׁלֵם”). אכן זאת המנוחה וזאת המרגֵעה! הארץ הזאת הֵבא תביא להם שלום ומרפא בכנפיה… וגם אמנם בראשונה התהלכו במישרים: נטו שכמם לסבול, לעבוד שכם אחד, לחדש את הארץ ולבנות להם בתוכה בית נאמן, חרשו, זרעו, בנו, נטעו, והיה כל הרואה ואמר: היטיבו בני קין והבל את דרכם – הארץ החדשה רִפְאָה משוּבתם.

אך לא ארכו הימים וגם בטרם תבָּנה הארץ ובטרם יכו שֹׁרש באדמתה עד אשר יוכלו לעמוד נגד הרוחות הסוערות מסביב, נֵעוֹרה הרוח הרעה, רוח קין והבל אבותם, ויחלו לבקש תואנות, להתעולל ולהתגולל אלה על אלה, חשבו מזמות, שָׂמו מוקשים, בריבות שפתים החלו ובידיהם מִלְאוּ, הרסו, שברו אף מחצו ראש, באבן או באגרוף נתנו עוז ותעצומות ל“דעותיהם” (בשם “דעות”, “רעיונות” ו“אידיאלים” נלחמו, כי בלשון אחרת ידברו בני קין והבל היום וסתר פנים ישימו בצלצלי מלים רמות לאשר דרשו לפנים בשפה ברורה – רכוש, שלטון, הִתְנַשֵׁא לכֹל לראש…).

וסֻכת שלום נפרעה לשמצה, התערערה, התנודדה כמלונה, ומבית ומחוץ רבה התלונה.

וכפרוץ הרעה ותהי לאש אוכלת מסביב, נבהלו, נועדו, חפשו דרכיהם, ויהיו אלה נואשים ואלה נועצים, ואנשים מקציהם נשאו עיניהם למרחוק: עוד יש מקום חדש, בירכתי צפון־מזרחה, שם מקור הטוב והברכה, שם קִננה ה“דעה” אשר בשמהּ ידגלו ובשמהּ יודיעו אחים לאחים את ידם הקשה, שם נבראים שמים חדשים וארץ חדשה, שם אור חדש חכלילי – האור, אשר עד כֹה יָצא קַווֹ – נשקף כמו שחר מְאָדָּם, מבַשר יום טוב לכל, לישראל ולאדם. ועתה, אחים, נֵחָלֵץ חושים, הִכוֹנו וְנִכּוֹנָה, מי יתן לנו אֵבר נֶחפה בכסף – נעופה ונשכונה!

אך אחד מעדתם, אשר יָשרה נפשו בו מֵרֵעיו, העז פניו ויאמר אליהם:

בני קין והבל! לשוא תחליפו מקומות וארצות ואַתּם לא שניתם; לא ארץ חדשה דרושה לכם, כי רוח חדשה.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35605 יצירות מאת 1821 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12251 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!