לִפְנֵי יָמִים רַבִּים הָיָה רִיב בֵּין מְדִינַת אֶפֶּזוּס אֲשֶׁר בְּאָסִיָּה וּבֵין מְדִינַת סֵירָקוּז אֲשֶׁר בְּסִיצִילִיָּה.

בָּעֵת הַהִיא יָצְאָה פְקֻדָּה, כִּי כָל סוֹחֵר מִסֵּירָקוּז אֲשֶׁר יֵרָאֶה בְּאֶפֶּזוּס חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶלֶף שֶׁקֶל קְנָס, וְאִם אֵין לוֹ – אַחַת דָּתוֹ לָמוּת.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא לְאֶפֶּזוּס סוֹחֵר זָקֵן מִסֵּירָקוּז וּשְׁמוֹ אֶגֵּיאוֹן. חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה נוֹדֵד בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְלֹא יָדַע עַל הַחֹק הֶחָדָשׁ שֶׁיָּצָא, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּס בִּידֵי הַשּׁוֹטְרִים וְהוּבָא לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי נְסִיךְ אֶפֶּזוּס.

כֶּסֶף לֹא הָיָה בְיָדוֹ, וְלָכֵן הָיָה צָפוּי לוֹ הַמָּוֶת, אַךְ בְּטֶרֶם יֵצֵא מִשְׁפָּטוֹ, שָׁאַל אוֹתוֹ הַנָּסִיךְ, מַדּוּעַ נִסְכַּל לַעֲשׂוֹת וְלָבוֹא לְאֶפֶּזוּס.

וְאֶגֵּיאוֹן פָּתַח פִּיו וַיְסַפֵּר:

נוֹלַדְתִּי בְסֵירָקוּז וְשָׁם נָשָׂאתִי אִשָּׁה אֲשֶׁר חָיִיתִי עִמָּהּ חַיֵּי אשֶׁר. נָסַעְנוּ לְאֶרֶץ יָוָן וְשָׁם יָלְדָה לִי אִשְׁתִּי שְׁנֵי יְלָדִים תְּאוֹמִים, וְהַיְלָדִים הָיוּ כֹה דוֹמִים זֶה לָזֶה בְּכָל דָּבָר, עַד כִּי נָתַנּוּ לָהֶם שֵׁם אֶחָד, הוּא הַשֵּׁם אַנְטִפּוֹלִיס. וּבהּ בַשָּׁעָה וּבוֹ בַמָּלוֹן שֶׁנּוֹלְדוּ לִי שְׁנֵי יְלָדַי יָלְדָה אִשָּׁה עֲנִיָּה אַף הִיא יְלָדִים תְּאוֹמִים, אֲשֶׁר גַּם הֵם הָיוּ דוֹמִים זֶה לָזֶה, וְגַם לָהֶם קָרְאוּ בְשֵׁם אֶחָד: דְּרוֹמִיּוֹ. וְהוֹרֵי הַיְלָדִים הָאֵלֶּה הָיוּ עֲנִיִּים כָּל כָּךְ, עַד כִּי בְּבַקְשִׁי לִקְנוֹת מֵהֶם אֶת יַלְדֵי הַתְּאוֹמִים שָׂמְחוּ עַל זֶה מְאֹד. אֶת שְׁנֵי הָאַחִים דְּרוֹמִיּוֹ גִּדַּלְתִּי בְּבֵיתִי, כִּי יִהְיוּ מְשָׁרְתִים לְבָנָי. וְכַאֲשֶׁר גָּדְלוּ מְעַט אַרְבַּעַת הַבָּנִים, יָשַׁבְנוּ בָאֳנִיָּה לִנְסֹעַ לְסֵירָקוּז. עוֹד לֹא עָבַרְנוּ מֶרְחָק רַב וְהִנֵּה קָמָה סְעָרָה גְדוֹלָה בַיָּם. אֳנִיָּתֵנוּ הֵחֵלָה לִשְׁקֹעַ וְהַמַּלָּחִים הַפַּחְדָּנִים יָרְדוּ בַסִּירָה הָאַחַת לְהִמָּלֵט וְאוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת אַרְבַּעַת הַיְלָדִים עָזְבוּ בְלֵב-יָם. מָצָאתִי תֹּרֶן קָטָן, קָשַׁרְתִּי בְקָצֵהוּ הָאֶחָד אֶת אִשְׁתִּי, אֶת בְּנִי הָאֶחָד וּדְּרוֹמִיּוֹ אֶחָד, וּבְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי אֶת בְּנִי הַשֵּׁנִי עִם דְּרוֹמִיּוֹ הַשֵּׁנִי וְאֶת עַצְמִי. הַזֶּרֶם נָשָׂא אוֹתָנוּ עַל הַתֹּרֶן לְאֹרֶךְ הַחוֹף וְלָאַחֲרוֹנָה חָדְלָה הַסְּעָרָה. כַּאֲשֶׁר שָׁקַט הַיָּם, רָאִינוּ לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלֶה שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת בָּאוֹת לִקְרָאתֵנוּ מִשְּׁנֵי עֲבָרִים שׁוֹנִים. וּבְטֶרֶם הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ הָאֳנִיּוֹת פָּגַע הַתֹּרֶן שֶׁנָּשָׂא אוֹתָנוּ בְּסֶלַע בְּכֹחַ רָב, עַד כִּי נִבְקַע הַתֹּרֶן לִשְׁנָיִם. הָרוּחַ נָשָׂא חֶלְקוֹ הָאֶחָד עִם אִשְׁתִּי וּשְׁנֵי יְלָדִים מִמּוּלִי, וְסִירַת דַּיָּגִים אֲשֶׁר עָבְרָה בָרֶגַע הַזֶּה אָסְפָה אוֹתָם וַתֵּעָלֵם. אַחֲרֵי כֵן קָרְבָה אֳנִיָּה אַחֶרֶת, אֲשֶׁר אָסְפָה אוֹתִי עִם שְׁנֵי הַיְלָדִים בְּצִדִּי. הָאֳנִיָּה נִסְּתָה, עַל פִּי בַקָּשָׁתִי, לִרְדֹּף אַחֲרֵי סִירַת הַדַּיָּגִים עִם אִשְׁתִּי וּשְׁנֵי הַיְלָדִים, אַךְ לֹא יָכְלָה לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ. מִן הַיּוֹם הַהוּא לֹא יָסַפְתִּי לִרְאוֹת אֶת אִשְׁתִּי אוֹ אֶת בְּנִי הַשֵּׁנִי. וְכַאֲשֶׁר גָּדַל בְּנִי הָרִאשׁוֹן, אַנְטִפּוֹלִיס מִסֵּירָקוּז, וַיְהִי בֶן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, פָּצַר בִּי לָתֵת רְשׁוּת לוֹ וְלִמְשָׁרְתוֹ דְּרוֹמִיּוֹ לָלֶכֶת עַל פְּנֵי יַמִּים וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא אֶת אִמּוֹ וְאָחִיו הָאוֹבְדִים. קָשֶׁה הָיָה לִי לְהִפָּרֵד מֵעַל בְּנִי, אַךְ נָתַתִּי לוֹ רְשׁוּת. זֶה הָיָה לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים, וּבְמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ שָׁנִים בִּקַּשְׁתִּי לַשָּׁוְא אֶת בְּנִי אֲשֶׁר עֲזָבָנִי. חִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ בְּכָל עָרֵי יָוָן הָרְחוֹקוֹת וּבְכָל גְּבוּלוֹת אָסִיָּה, עַד אֲשֶׁר בָּאתִי סוֹף סוֹף הֵנָּה. וְעַתָּה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר אָבְדָה לִי אִשְׁתִּי עִם שְׁנֵי בָנַי וְנִשְׁאַרְתִּי גַלְמוּד בְּתֵבֵל, לָמָּה לִי חַיִּים?

הַסִּפּוּר הַזֶּה נָגַע עַד לֵב הַנָּסִיךְ וְהוּא אָמַר אֶל אֶגֵּיאוֹן:

– אַחַת דָּתְךָ לָמוּת, וְאֵין בְּיָדִי לְשַׁנּוֹת אֶת הַחֹק, וְאוּלָם עָשׂה אֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ אֶת זֹאת: אֲנִי נוֹתֵן לְךָ עוֹד יוֹם אֶחָד. בַּיּוֹם הַזֶּה עָלֶיךָ לְבַקֵּשׁ יְדִידִים וּמַכָּרִים בְּאֶפֶּזוּס אֲשֶׁר יַלְווּ לְךָ אֶלֶף שֶׁקֶל כֹּפֶר נַפְשֶׁךָ.

– אֵין לִי כָל תִּקְוָה לִמְצֹא פֹה יְדִיד – עָנָה אֶגֵּיאוֹן בְּיָגוֹן וַיֵּלֶךְ עִם הַשּׁוֹמֵר לְבֵית הַסֹּהַר.

אֶגֵּיאוֹן חָשַׁב, כִּי אֵין לוֹ אַף מוֹדָע אֶחָד בְּאֶפֶּזוּס, וְאוּלָם בְּרֶגַע זֶה יָשְׁבוּ בָּעִיר שְׁנֵי בָנָיו הַתְּאוֹמִים עִם שְׁנֵי מְשָׁרְתֵיהֶם הַתְּאוֹמִים.

כִּי הִנֵּה בָעֵת אֲשֶׁר הִצִּילוּ הַדַּיָּגִים אֶת אֵשֶׁת אֶגֵּיאוֹן עִם הַיֶּלֶד אַנְטִפּוֹלִיס וְהַיֶּלֶד דְּרוֹמִיּוֹ, עָזְבוּ אֶת הָאִשָּׁה הָעֲלוּבָה בְּעִיר אַחַת וְאֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים מָכְרוּ לַעֲבָדִים בְּעִיר אַחֶרֶת. הֵמָּה נִמְכְּרוּ לְשַׂר-צָבָא, וְהוּא לָקַח אוֹתָם לְאֶפֶּזוּס, אֲשֶׁר בֶּן אָחִיו הָיָה הַנָּסִיךְ שָׁם. וְהַיֶּלֶד אַנְטִפּוֹלִיס מָצָא חֵן רַב בְּעֵינֵי הַנָּסִיְך. וְכַאֲשֶׁר גָּדַל, הִפְקִיד אוֹתוֹ הַנָּסִיךְ לְשַׂר הַצָּבָא, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיָה אַנְטִפּוֹלִיס גִּבֹּור חַיִל נָשָׂא אוֹתוֹ הַנָּסִיךְ וַיְגַדְּלֵהוּ. עַתָּה הָיָה אַנְטִפּוֹלִיס אִישׁ עָשִׁיר וְלוֹ אַרְמוֹן יָפֶה בְּאֶפֶּזוּס. הוּא נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת הָעֲשִׁירִים וּשְׁמָהּ אַדְרִיַּנָּה, וּדְּרוֹמִיּוֹ הָיָה מְשָׁרֵת לְפָנָיו.

וְאַנְטִפּוֹלִיס הַשֵּׁנִי, אַנְטִפּוֹלִיס מִסֵּירָקוּז, בָּא לְאֶפֶּזוּס בּוֹ בַיּוֹם אֲשֶׁר אָבִיו הִגִּיעַ שָׁמָּה, אַךְ סוֹחֵר אֶחָד מִמַּכָּרָיו הִזְהִיר בּוֹ כִּי לֹא יְגַלֶּה לְאִישׁ, כִּי מִסֵּירָקוּז בָּא, אִם לֹא כֵן מוֹת יוּמָת. וְלָכֵן אָמַר אַנְטִפּוֹלִיס לַכֹּל, כִּי מֵאֶרֶץ יָוָן בָּא.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִפְרַד מֵעִם הַסּוֹחֵר, נָתַן כֶּסֶף לִמְשָׁרְתוֹ דְּרוֹמִיּוֹ וַיִּשְׁלָחֵהוּ אֶל בֵּית-מָלוֹן לְהַזְמִין סְעֻדַּת צָהֳרָיִם.

– אָנֹכִי אֲטַיֵּל לִי בָעִיר עַד שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם – אָמַר אַנְטִפּוֹלִיס – וְאֶרְאֶה אֶת מִנְהֲגֵי הַמָּקוֹם.

עָבְרוּ רַק חֲמִשָּׁה רְגָעִים וְהָאָדוֹן רָאָה פִּתְאֹם אֶת מְשָׁרְתוֹ( אוּלָם זֶה הָיָה לֹא מְשָׁרְתוֹ, כִּי אִם דְּרוֹמִיּוֹ הַשֵּׁנִי).

– מַה זֶּה מִהַרְתָּ לָשׁוּב? – שָׁאַל בְּתִמָּהוֹן.

– מִהַרְתִּי לָשׁוּב? – עָנָה הָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא הֵטִיל סָפֵק, כִּי דוֹבֵר הוּא אֶל אֲדוֹנוֹ אַנְטִפּוֹלִיס מֵאֶפֶּזוּס – לּא כֵן! אַתָּה אֵחַרְתָּ לָבוֹא! הִנֵּה גְּבִרְתִּי כוֹעֶסֶת עָלֶיךָ עַל אֲשֶׁר הִתְמַהְמַהְתָּ וְשָׁלְחָה אוֹתִי לִקְרֹא לָךְ. אִם לֹא תָבֹא מִיָּד, יִצְטַנֵּן הַבָּשָׂר וְלֹא יִטְעַם לַחֵךְ.

– אַל תְּדַבֵּר אִוֶּלֶת – קָרָא אַנְטִפּוֹלִיס מִסֵּירָקוּז – מֶה עָשִׂיתָ בַּכֶּסֶף אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ?

– אֵיזֶה כֶסֶף? – שָׁאַל דְּרוֹמִיּוֹ מֵאֶפֶּזוּס – הַאִם חָמֵשׁ הַפְּרוּטוֹת שֶׁנָּתַתָּ לִי שִׁלְשֹׁם? הֵן צִוִּיתָ לָתֵת אוֹתָן לָרַצְעָן, אֲדוֹנִי.

– אֵין לִבִּי בְּשָׁעָה זוֹ אֶל הֲלָצוֹתֶיךָ – קָרָא אַנְטִפּוֹלִיס בְּרֹגֶז – הַגִּידָה לִי, אַיֵּה הַכָּסֶף?

וּדְּרוֹמִיּוֹ מוֹסֵיף וְאוֹמֵר, כִּי גְבִרְתּוֹ שָׁלְחָה אוֹתוֹ לְהָבִיא מַהֵר אֶת הָאָדוֹן לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרָיִם.

– אֵיזוֹ גְבֶרֶת? – שָׁאַל אַנְטִפּוֹלִיס בְּכָעַס.

– אֵשֶׁת אֲדוֹנִי – עָנָה דְּרוֹמִיּוֹ מֵאֶפֶּזוּס – הִיא וַאֲחוֹתָהּ מְחַכּוֹת לְךָ לַסְּעֻדָּה.

אַנְטִפּוֹלִיס הַסּוֹחֵר קָצַף קֶצֶף גָּדוֹל עַל דְּרוֹמִיּוֹ, בְּחָשְׁבוֹ כִּי מְהָתֵל הוּא בוֹ, וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכֹל דְּרוֹמִיּוֹ לְהַגִּיד לוֹ אַיֵּה הַכֶּסֶף וְהוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלָיו עַל אִשְׁתּוֹ, קָצְרהָ רוּחוֹ וַיַּךְ אוֹתוֹ מַכָּה רַבָּה. הַמְשָׁרֵת נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא אֶל בֵּית גְּבִרְתּוֹ, וְאַנְטִפּוֹלִיס הָלַךְ נָבוֹךְ אֶל בֵּית-הַמָּלוֹן.

כַּאֲשֶׁר בָּא דְּרוֹמִיּוֹ אֶל בֵּית אֲדוֹנָיו, אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא, שָׁאֲלָה אוֹתוֹ גְבִרְתּוֹ, אִם הָאָדוֹן יְמַהֵר לָבוֹא הַבָּיְתָה.

סוֹבֵר אֲנִי – עָנָה הַמְשָׁרֵת – כִּי אֲדוֹנִי יָצָא מִדַּעְתּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ לָלֶכֶת הַבַּיְתָה, כִּי הַסְּעֻדָּה מוּכָנָה, וְהוּא שְׁאֵלַנִי אַיֵּה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נָתַן לִי, אַף אָמַר, כִּי אֵין לוֹ אִשָּׁה כְלָל, וְכַאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּיו לָלֶכֶת הַבַּיְתָה, הִכַּנִי מַכּוֹת רֶצַח.

כִּשְׁמֹעַ אַדְרִיַּנָּה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָרָה אַפָּהּ גַּם הִיא.

– שׁוּב מַהֵר – קָרְאָה – וְהָבֵא אֶת הָאָדוֹן הַבָּיְתָה.

– לֹא אֵלֵךְ – קָרָא דְּרוֹמִיּוֹ מֵאֶפֶּזוּס – אָנָּא, שִׁלְחִי שָׁלִיחַ אַחֵר.

– הֲלֹא צִוִּיתִי, עֶבֶד! – צָעֲקָה אַדְרִיַּנָּה בְחֵמָה – אִם לֹא תִשׁמַע בְּקוֹלִי, אֲרוֹצֵץ אֶת גֻּלְגָּלְתֶּךְ.

– הֵם מְשַׂחֲקִים בִּי, כְּאִלּוּ הָיִיתִי כַדּוּר-רֶגֶל – הִתְלוֹנֵן דְּרוֹמִיּוֹ – אֲדוֹנִי הוֹדֵף אוֹתִי אֶל הַגְּבֶרֶת וּגְבִרְתִּי הוֹדֶפֶת אוֹתִי שׁוּב.

וְאֵשֶׁת אַנְטִפּוֹלִיס יָשְׁבָה וְקוֹנֵנָה:

– אוֹי לִי, כִּי אִישִׁי חָדָל לֶאֱהָבֵנִי! הוּא הִבְטִיחַ לִי לְהָבִיא תְשׁוּרָה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב, וּבִמְקוֹם זֶה שָׁלַח אֵלַי בְפִי דְּרוֹמִיּוֹ דְּבָרִים מַרְגִּיזִים כָּאֵלֶּה.

הִיא בִקְשָׁה אֵפוֹא אֶת אֲחוֹתָהּ לָלֶכֶת עִמָּהּ וּלְבַקֵּשׁ אֶת אִישָׁהּ אַנְטִפּוֹלִיס מֵאֶפֶּזוּס, שַׂר הַצָּבָא אֲשֶׁר לַנָּסִיךְ.

בֵּינָתַיִם וְאַנְטִפּוֹלִיס הַסּוֹחֵר בָּא אֶל הַמָּלוֹן וּמָצָא שָׁם אֶת הַכֶּסֶף שָׁלֵם בִּידֵי בַעַל הַמָּלוֹן, וּבֹו בָרֶגַע נִכְנַס מְשָׁרְתוֹ דְּרוֹמִיּוֹ.

– לָמָּה זֶה הֵתַלְתָּ בִּי בִּדְבַר הַכֶּסֶף – הוֹכִיחַ אַנְטִפּוֹלִיס אֶת מְשָׁרְתוֹ – וּמָה הֵן הַהֲלָצוֹת עַל דְּבַר הַגְּבֶרֶת?

דְּרוֹמִיּוֹ מִסֵּירָקוּז עָנָה בְתָם-לֵב, כִּי מִיָּמָיו לֹא דִבֶּר בַּהֲלָצוֹת, אַף לֹא רָאָה אֶת אַנְטִפּוֹלִיס מִן הַזְּמָן שֶׁשָּׁלַח אוֹתוֹ לְהַזְמִין סְעֻדַּת צָהֳרָיִם.

הָאָדוֹן חָשַׁב, כִּי הַמְשָׁרֵת מִתְלוֹצֵץ גַּם עַתָּה וְהוּא קָרָא:

• כֵּן דִּבַּרְתָּ עִמִּי…

– לֹא דִבַּרְתִּי.

– דִּבַּרְתָּ.

– לֹא דִבַּרְתִּי.

וְאַנְטִפּוֹלִיס נִמְלָא חֵמָה וַיַּךְ אֶת מְשָׁרְתוֹ.

– חֵן חֵן לְךָ, אֲדוֹנִי – קָרָא דְּרוֹמִיּוֹ בַּהֲלָצָה – כִּי נָתַתָּ לִי בְּיָד רְחָבָה מַתְּנַת חִנָּם.

בְּרֶגַע זֶה בָּאָה אַדְרִיַּנָּה עִם אֲחוֹתָהּ עַד פֶּתַח הַמָּלוֹן, אֲשֶׁר שָׁם עָמְדוּ אַנְטִפּוֹלִיס וּדְּרוֹמִיּוֹ מְשָׁרְתוֹ.

– מַה זֶּה הָיָה לְךָ, אִישִׁי, כִּי בָרַחְתָּ מִמֶּנִּי? – שָׁאֲלָה אַדְרִיַּנָּה.

אַנְטִפּוֹלִיס עָנָה לָהּ, כִּי אֵין הוּא יוֹדֵעַ אוֹתָהּ.

– זֶה לִי רַק שְׁתֵּי שָׁעוֹת בָּעִיר הַזֹּאת – קָרָא – וְחִידוֹת הֵן לִי דְבָרָיִךְ.

וְהָאִשָּׁה צָעָקָה:

הֵן שָׁלַחְתִּי אֶת דְּרוֹמִיּוֹ לִקְרֹא לְךָ לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרָיִם, וְהוּא שָׁב וְהִגִּיד לִי, כִּי אַתָּה אָמַרְתָּ לֹא אִשְׁתְּךָ אֲנִי וְלֹא תָבֹא הַבָּיְתָה.

– הַאִם דִּבַּרְתָּ עִם הַגְּבֶרֶת הַזֹּאת? – שָׁאַל אַנְטִפּוֹלִיס בְּכַעַס אֶת מְשָׁרְתוֹ.

– מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי אֶת פָּנֶיהָ עַד הָרֶגַע הַזֶּה – עָנָה דְּרוֹמִיּוֹ.

אַךְ אַנְטִפּוֹלִיס זָכַר אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי דְּרוֹמִיּוֹ מֵאֶפֶּזוּס וְלָכֵן עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, כִּי מְשָׁרְתוֹ קָשַׁר עָלָיו קֶשֶׁר.

– וּמֵאַיִן זֶה יוֹדַעַת הָאִשָּׁה הַזֹּאת, כִּי שִׁמְךָ דְּרוֹמִיּוֹ וּשְׁמִי אַנְטִפּוֹלִיס? – שָׁאַל – וּמַדּוּעַ בָּאתָ וְאָמַרְתָּ לִי, כִּי גְבִרְתְּךָ שָׁלְחָה אוֹתְךָ לִקְרֹא לִי לַסְּעֻדָּה?

– אֵין זֹאת, כִּי הַמָּקוֹם הַזֶּה מָלֵא כְשָׁפִים הוּא – קָרָא הַמְשָׁרֵת.

– הֲבַחֲלוֹם אוֹ בְהָקִיץ אֲנִי רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ כָּל זֹאת? – קָרָא אַנְטִפּוֹלִיס.

וּבְהַאֲמִינוֹ, כִּי מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים הוּא לֹא מָצָא דֶרֶךְ אַחֶרֶת בִּלְתִּי אִם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אַדְרִיַּנָּה אֶל בֵּיתָהּ וּדְּרוֹמִיּוֹ אַחֲרָיו.

– שְׁמֹר הַפֶּתַח, דְּרוֹמִיּוֹ – קָרְאָה אַדְרִיַּנָּה בְּבוֹאָם אֶל הַבָּיִת – וְאַל תִּתֵּן לְאִישׁ לָבוֹא.

אַךְ יָשַׁב אַנְטִפּוֹלִיס הַסּוֹחֵר אֶל הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל עִם אַדְרִיַּנָּה וַאֲחוֹתָהּ וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל דּוֹפֵק בַּדָּלֶת.

בַּעְלָהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל אַדְרִיַּנָּה, אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא, בָּא עִם אֶחָד מִידִידָיו שֶׁהִזְמִינוֹ לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרָיִם, וְעִמָּהֶם הַמְשָׁרֵת דְּרוֹמִיּוֹ, אֲשֶׁר פְּגָשׁוּהוּ בָרְחוֹב.

– דְּרוֹמִיּוֹ – מְשָׁרְתִי זֶה – אָמַר אַנְטִפּוֹלִיס אֶל יְדִידוֹ – שִׁכּוֹר הוּא הַיּוֹם. בְּפָגְשׁוֹ אוֹתִי הִגִּיד לִי, כִּי אָנֹכִי הִכִּיתִיו הַיּוֹם, אָמַרְתִּי לוֹ כִּי אֵין לִי אִשָּׁה, אַף שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ עַל כָּסֶף. וּבְכֵן הִכֵּיתִי זֶה עַתָּה אֶת הַבָּחוּר הַשּׁוֹטֶה הַזֶּה לְהָסִיר יֵינוֹ מֵעָלָיו!

אַנְטִפּוֹלִיס נִסָּה לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת וְהִנֵּה הִיא סְגוּרָה.

– לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָהֶם כִּי יִתְּנוּ לָנוּ לָבוֹא פְנִימָה.

דְּרוֹמִיּוֹ הָלַךְ וְקָרָא בְשֵׁם אֶת כָּל מְשָׁרְתוֹת הַבָּיִת, אַךְ בִּמְקוֹם מַעֲנֶה הִגִּיעַ אֵלָיו קוֹל דְּרוֹמִיּוֹ מִסֵּירָקוּז, אֲשֶׁר הָיָה שׁוֹמֵר הַפָּתַח.

– לֵךְ מִזֶּה, לֵךְ!

שְׁנֵי הַמְשָׁרְתִים, מִבַּיִת וּמִחוּץ, בָּאוּ בְרִיב, חֵרְפוּ זֶה אֶת זֶה, הֵרִימוּ שָׁאוֹן וָרָעַשׁ, עַד כִּי נֶאֶסְפוּ הַשְּׁכֵנִים לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה.

לְקוֹל הָרַעַשׁ יָצְאָה אַדְרִיַּנָּה לִרְאוֹת מָה הַקּוֹלוֹת הָאֵלֶּה.

– מִי שָׁם מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת? – קָרְאָה.

– הֲקוֹלֵךְ זֶה, אִשְׁתִּי? פִּתְחִי נָא – קָרָא אַנְטִפּוֹלִיס מֵאֶפֶּזוּס.

– כַּלֶּךְ לָךְ! – הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה בְקָצֶף – לֹא אִשְׁתְּךָ אָנִי. אִישֳׁי בַבָּיִת.

אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר-הַצָּבָא הוֹסִיף לִדְפֹּק בַּדֶּלֶת בְּחֵמָה, עַד כִּי הָיָה לִצְחוֹק בְּעֵינֵי הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא פָתְחוּ לוֹ, אָמַר אֶל יְדִידוֹ:

– הָבָה, נֵלֵךְ לִסְעֹד אֶל בֵּית יְדִידָתִי, אֲשֶׁר תְּקַבֵּל אֶת פָּנֵינוּ בְּכָבוֹד, וְלָהּ אָבִיא אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָתֵת תְּשׁוּרָה לְאִשְׁתִּי.

וְאַנְטִפּוֹלִיס הַסּוֹחֵר וּדְּרוֹמִיּוֹ מְשָׁרְתוֹ, אַחֲרֵי אָכְלָם בְּבֵית אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא, מָצְאוּ שְׁעַת כּשֶׁר לְהִתְחַמֵּק וְלָצֵאת מִן הַבָּיִת.

בִּהְיוֹתָם בָּרְחוֹב פָּגַע בָּהֶם צוֹרֵף וַיֹּאמֶר אֶל אַנְטִפּוֹלִיס:

– הֵא לְךָ שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב, אֲשֶׁר הִזְמַנְתָּ הַיּוֹם בַּבֹּקֶר.

וְכַאֲשֶׁר מֵאֵן אַנְטִפּוֹלִיס לָקַחַת, הֵאִיץ בּוֹ הַצּוֹרֵף, אַךְ לֹא רָצָה לְקַבֵּל מִיּדוֹ כֶסֶף בְּאָמְרוֹ:

– אֵין לִי צֹרֶךְ בּוֹ בְּרֶגַע זֶה.

וְאַנְטִפּוֹלִיס אָמַר אֶל דְּרוֹמִיּוֹ מְשָׁרְתוֹ:

– עָלֵינוּ לִבְרֹחַ מִן הָעִיר הַזֹּאת בָּאֳנִיָּה

הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר תֵּצֵא. אָכֵן מְכֻשֶּׁפֶת הִיא הָאָרֶץ

הַזֹּאת.

דְּרוֹמִיּוֹ הָלַךְ אֶל הַנָּמָל בְּמִצְוַת אֲדוֹנוֹ לִשְׂכֹּר שָׁם אֳנִיָּה.

וְאַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא, כְּכַלּוֹתוֹ לֶאֱכֹל בְּבֵית יְדִידָתוֹ, יָצָא אֶל הָרְחוֹב וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ הַצּוֹרֵף אֲשֶׁר אֶצְלוֹ הִזְמִין אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב.

– אוּלַי יֵשׁ בְּיָדְךָ כֶּסֶף מְחִיר הַשַּׁרְשֶׁרֶת? – שָׁאַל הַצּוֹרֵף.

– הֲלֹא לֹא לָקַחְתִּי מִיָּדְךָ אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת – עָנָה אַנְטִפּוֹלִיס.

– הֵן נָתַתִּי לָךְ.

– לֹא לָקַחְתִּי.

– לָקַחְתָּ. זֶה רַק לִפְנֵי שָׁעָה אַחַת.

– שַׁקְרָן אַתָּה, רַמַּאי.

וְכַאֲשֶׁר רָאָה הַצּוֹרֵף, כִּי אַנְטִפּוֹלִיס אֵינוֹ מַאֲמִין לִדְבָרָיו וּמְחָרֵף אוֹתוֹ, קָרָא לְשׁוֹטְרִים לְהוֹלִיךְ אֶת אַנְטִפּוֹלִיס לְבֵית הָאֲסוּרִים עַל אֲשֶׁר לֹא שִׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ.

בַּדֶּרֶךְ לְבֵית הָאֲסוּרִים פָּגַשׁ אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא אֶת דְּרוֹמִיּוֹ מִסֵּירָקוּז.

– אֳנִיָּה מַפְלִיגָה בַיָּם תֵּכֶף, אֲדוֹנִי – קָרָא הַמְשָׁרֵת – אָנֹכִי כְבָר נָשָׂאתִי אֶת כָּל הַמִּטְעָן שֶׁלָּנוּ אֶל הָאֳנִיָּה. רוּחַ נוֹחָה מְנַשֶּׁבֶת, וּבַעַל הָאֳנִיָּה מְחַכֶּה לָךְ.

– הַמְשֻׁגָּע אַתָּה אוֹ שִׁכּוֹר? – צָעַק אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא – מַה לִּי וְלָאֳנִיָּה? מַהֵר וְלֵךְ אֶל אַדְרִיַּנָּה אִשְׁתִּי וְאָמַרְתָּ לָהּ, כִּי תִשְׁלַח לִי מִיָּד שְׁלשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל זָהָב, אֲשֶׁר הַצּוֹרֵף נוֹשֶׁה בִי.

דְּרוֹמִיּוֹ לֹא רָצָה לָשׁוּב אֶל הַבַּיִת הַהוּא, אַךְ עָלָיו הָיָה לְהִכָּנֵעַ.

וְאַדְרִיַּנָּה בְּשָׁמְעָה, כִּי אִישָׁהּ נָתוּן בְּצָרָה, מִהֲרָה לָתֵת אֶת הַזָּהָב עַל יַד דְּרוֹמִיּוֹ. וְכַאֲשֶׁר רָץ הַמְשָׁרֵת לָשׁוּב, פָּגַשׁ אֶת אֲדוֹנוֹ הָאֲמִתִּי, אֶת אַנְטִפּוֹלִיס הַסּוֹחֵר. כְּכָל אֲשֶׁר אֵחַר הָאִישׁ לָשֶׁבֶת בְּאֶפֶּזוּס, כֵּן גָּדְלָה בְלִבּוֹ הָאֱמוּנָה, כִּי אָמְנָם מְכֻשָּׁפָה הָעִיר הַזֹּאת. בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הָלַךְ, קָדְדוּ הָאֲנָשִׁים לְפָנָיו, כְּאִלּוּ מוֹדָע הוּא לָהֶם, אַף קָרְאוּ אוֹתוֹ בִשְׁמוֹ. אֲחָדִים הִזְמִינוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁתֶּה אוֹ לְנֶשֶׁף, אֲחֵרִים נָתְנוּ לוֹ כֶּסֶף בְּאָמְרָם, כִּי פוֹרְעִים הֵם חוֹב, אַף הוֹדוּ לוֹ עַל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּהֶם. חַיָּט אֶחָד קָרָא אוֹתוֹ אֶל בֵּיתוֹ לִלְבּשׁ אֶת הַבְּגָדִים הַחֲדָשִׁים אֲשֶׁר תָּפַר לוֹ. וְכַאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֵלָיו דְּרוֹמִיּוֹ וְנָתַן לוֹ אֶת צְרוֹר הַזָּהָב, אֲשֶׁר שָׁלְחָה לוֹ אַדְרִיַּנָּה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ, כֵּיצַד נִמְלַט מִידֵי הַשּׁוֹטְרִים, הִבִּיט אַנְטִפּוֹלִיס בְּפָנָיו וְהֶאֱמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הוּא וּמְשָׁרְתוֹ אֲחוּזֵי כְשָׁפִים הֵם.

עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד מִשְׁתָּאֶה וְהִנֵּה אִשָּׁה אַחַת קָרְבָה אֵלָיו וְאָמָרָה:

– אַיֵּה שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לָתֶת לִי?

– לֹא רְאִיתִיךְ מִיָּמַי – קָרָא אַנְטִפּוֹלִיס.

– הֲלֹא סָעַדְתָּ בְּבֵיתִי הַיּוֹם בַּצָּהֳרָיִם.

– לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם.

וְהָאִשָּׁה בְּשָׁמְעָה זֹאת, אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אֵין זֹאת כִּי יָצָא הָאִישׁ מִדַּעְתּוֹ, אֵלֵךְ אֶל בֵּיתוֹ לְסַפֵּר לְאִשְׁתּוֹ, כִּי בַעְלָהּ הִשְׁתַּגֵּעַ”.

וְאַדְרִיַּנָּה זָכְרָה אֶת מִנְהַג אַנְטִפּוֹלִיס הַיּוֹם בַּבֹּקֶר וְהֶאֱמִינָה לְדִבְרֵי הָאִשָּׁה. הִיא לָקְחָה עִמָּהּ רוֹפֵא וַתְּמַהֵר אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר בַּעְלָה אַנְטִפּוֹלִיס הָיָה אָסוּר שָׁם. הִיא דִבְּרָה אֵלָיו רַכּוֹת, אַף בִּקְשָׁה אֶת הָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹתוֹ מִשִּׁגְעוֹנוֹ. אַךְ הוּא גָעַר בָּהּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁלְחָה לוֹ כֶסֶף לִפְרֹעַ חוֹבוֹ לַצּוֹרֵף. וְכַאֲשֶׁר הֵרִים קוֹלוֹ, צִוָּה הָרוֹפֵא לֶאֱסֹר אֶת יָדָיו וְגַם אֶת יְדֵי דְּרוֹמִיּוֹ, אֲשֶׁר מִהֵר לְעֶזְרַת אֲדוֹנָיו. “שְׁנֵיהֶם מְשֻׁגָּעִים הֵם” – אָמַר הָרוֹפֵא.

בְּשָׁעָה זוֹ עָבְרוּ אַנְטִפּוֹלִיס מִסֵּירָקוּז עִם דְּרוֹמִיּוֹ מְשָׁרְתוֹ בָרְחוֹב, פָּגַע בָּהֶם הַצּוֹרֵף וּבָא עִם אַנְטִפּוֹלִיס בְּרִיב בְּשֶׁל שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב. וְכַאֲשֶׁר הִרְגִּיז מְאֹד הַצּוֹרֵף בִּדְבָרָיו אֶת אַנְטִפּוֹלִיס, שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ וְאָמַר לְהַכּוֹתוֹ. וּבוֹ בָרֶגַע חָלְפָה עַל פְנֵיהֶם אַדְרִיַּנָּה עִם אֲחוֹתָהּ.

– אֵל אֱלֹהִים! – צָרְחוּ הַנָּשִׁים – הֵם בָּרְחוּ מִתַּחַת יְדֵי הָרוֹפֵא וְעוֹד מְעַט וְהִכּוּ אוֹתָנוּ לְפִי חָרֶב.

אַדְרִיַּנָּה קָרְאָה לְשׁוֹטְרִים לִתְפֹּשׂ אֶת אַנְטִפּוֹלִיס וְלָקַחַת אֶת חַרְבּוֹ מִיָּדוֹ, כִּי מְשֻׁגָּע הוּא.

– אִסְרוּ גַם אֶת דְּרוֹמִיּוֹ – קָרְאָה – וְהָבִיאוּ אוֹתָם אֶל בֵּיתִי.

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אַנְטִפּוֹלִיס וּדְּרוֹמִיּוֹ, כִּי אוֹמְרִים לְהוֹלִיךְ אוֹתָם אֶל בֵּית אַדְרִיַּנָּה, נָשְׂאוּ רַגְלֵיהֶם וַיָּנוּסוּ, וּבִרְאוֹתָם מֵרָחוֹק בֵּית מִנְזָר נִמְלְטוּ שָׁמָּה לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִקְלָט.

שַׁעַר הַמִּנְזָר נִסְגַּר כְּרֶגַע אַחֲרֵיהֶם, וּבְעוֹד אֲשֶׁר בַּחוּץ עָמַד הָמוֹן רַב מְצַפֶּה לִרְאוֹת, מַה יְהִי גוֹרַל שְׁנֵי הַמְשֻׁגָּעִים יָצְאָה מִן הַבַּיִת אִשָּׁה חֲשׁוּבָה, הִיא הַמְּמֻנָּה עַל הַמִּנְזָר.

הָאִשָּׁה שָׁאֲלָה אֶת הֶהָמוֹן, מָה הַשָּׁאוֹן הַזֶּה, וְאַדְרִיַּנָּה סִפְּרָה לָהּ, כִּי מְבַקֶּשֶׁת הִיא אֶת בַּעְלָהּ הַמְשֻׁגָּע, אֲשֶׁר נִמְלַט זֶה עַתָּה מִמֶּנָה וְהוּא מִתְחַבֵּא בַמִּנְזָר.

הִיא הֶעְתִּירָה עַל הַמְמֻנָּה כִּי תַסְגִּיר אֵלֶיהָ אֶת בַּעְלָה וּמְשָׁרְתוֹ, אַךְ הָאִשָּׁה מֵאֲנָה לַעֲשׂוֹת זֹאת.

– הָאֲנָשִׁים בִּקְשׁוּ מִקְלָט לָהֶם בַּמִּנְזָר – אָמְרָה – וְעָלַי הַחוֹבָה לְהָגֵן עֲלֵיהֶם, לְכַלְכְּםָ וּלְרַפְּאוֹתָם.

וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה אַדְרִיַּנָּה, כִּי כָל דְּבָרֶיהָ וְתַחֲנוּנֶיהָ לֹא הוֹעִילוּ, גָּמְרָה בְלִבָּהּ לִפְנוֹת אֶל נְסִיךְ אֶפֶּזוּס וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּט.

הַיּוֹם רַד, הִגִּיעָה שְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְאֶגֵּיאוֹן הַזָּקֵן, הַסּוֹחֵר מִסֵּירָקוּז, לֹא מָצָא לְשַׁלֵּם כֹּפֶר נַפְשׁוֹ וְלָכֵן הָלַךְ לָמוּת.

הַתַּהֲלוּכָה עָבְרָה אַט עַל פְּנֵי הַמִּנְזָר. בָּרֹאשׁ הָלַךְ הַנָּסִיךְ בְּלִוְיַת חַיָּלָיו וּפְקִידָיו. אַחֲרֵיהֶם הָלַךְ הַזָּקֵן אֶגֵּיאוֹן, רֹאשׁוֹ מְגֻלֶּה וּפָנָיו מַבִּיעִים יָגוֹן, וּמֵאֲחוֹרָיו צָעַד הַתַּלְיָן וּבְיָדוֹ גַרְזֶן נוֹצֵץ.

אַדְרִיַּנָּה רָצָה לִקְרַאת הַנָּסִיךְ וַתִּקְרָא; “עֲשֵׂה מִשְׁפָּטִי” וְהַתַּהֲלוּכָה עָמְדָה רָגַע.

הַנָּסִיךְ, אֲשֶׁר יָדַע אוֹתָהּ, שָׁאַל מַה לָּהּ, וְהִיא סִפְּרָה, כִּי הַמְמֻנָּה עַל הַמִּנְזָר הֶחְבִּיאָה אֶת בַּעְלָה…

עוֹדֶנָּה מְדַבֶּרֶת וְאַנְטִפּוֹלִיס מֵאֶפֶּזוּס עִם דְּרוֹמִיּוֹ מְשָׁרְתוֹ, אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט מִבֵּית הָרוֹפֵא, בָּאוּ גַם הֵם אֶל הַנָּסִיךְ לְבַקֵּשׁ מִשְׁפָּט…

וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶגֵּיאוֹן אֶת אַנְטִפּוֹלִיס, חָשַׁב כִּי זֶה הוּא בְנוֹ אֲשֶׁר אָבַד מִמֶּנּוּ לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו בְּשִׂמְחָה רַבָּה.

– בְּנִי, בְּנִי! – קָרָא הַזָּקֵן.

אַךְ אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא, אֲשֶׁר הָיָה תִינוֹק בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים בִּרְאוֹתוֹ אֶת אָבִיו בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, אָמַר כִּי אֵין הוּא מַכִּיר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה.

וְהַמְּבוּכָה גָדְלָה שִׁבְעָתַיִם, כַּאֲשֶׁר נִפְתְּחָה דֶּלֶת הַמִּנְזָר וְהַמְמֻנָּה יָצְאָה עִם אַנְטִפּוֹלִיס הַסּוֹחֵר וּדְּרוֹמִיּוֹ מְשָׁרְתוֹ.

כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה הֻבְרַר כָּל הַדָּבָר, כֵּי כַאֲשֶׁר עָמְדוּ זֶה בְצַד זֶה הָאַחִים הַתְּאוֹמִים אַנְטִפּוֹלִיס וְהָאַחִים דְּרוֹמִיּוֹ לֹא הִכִּיר אִישׁ, גַּם אֶגֵּיאוֹן וְאַדְרִיַּנָּה, מִי הוּא הָאָח מִסֵּירָקוּז וּמִי מֵאֶפֶּזוּס.

מִי יְתָאֵר אֶת שִׂמְחַת הָאָב, כַּאֲשֶׁר מָצָא אֶת שְׁנֵי בָנָיו בְּיוֹם אֶחָד, אַךְ מָה רַבָּה שִׂמְחָתוֹ בְּהִוָּדַע לוֹ, כִּי הָאִשָּׁה הָעֲדִינָה, הַמְמֻנָּה עַל הַמִּנְזָר, אִשְׁתּוֹ הִיא אֲשֶׁר בַּאֲבֹד לָהּ בַּעְלָה וּבָנֶיהָ נִזְּרָה מִן הָעוֹלָם וְיָשְׁבָה כָל הַיָּמִים בַּמִּנְזָר.

אַחֲרֵי הַנְּשִׁיקוֹת וְהַשִּׂיחוֹת אָמַר אַנְטִפּוֹלִיס מֵאֶפֶּזוּס לָתֵת אֶת אֶלֶף הַשֶּׁקֶל כֹּפֶר נֶפֶשׁ אָבִיו, אַךְ הַנָּסִיךְ לֹא אָבָה לָקַחַת אֶת הַכָּסֶף, בְּאָמְרוֹ כִּי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה בָּטֵל הַחֹק הָאַכְזָרִי הַזֶּה.

הִנֵּה כִּי כֵן בָּאוּ יְמֵי טוֹבָה לְכָל הָאֲנָשִׁים. אַנְטִפּוֹלִיס מִסֵּירָקוּז נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹת אַדְרִיַּנָּה, אֲשֶׁר מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו, וּשְׁנֵי הָאַחִים יָשְׁבוּ יַחְדָּו וְכִלְכְּלוּ אֶת הוֹרֵיהֶם הַזְּקֵנִים בְּכָבוֹד.

גַּם שְׁנֵי הָאַחִים דְּרוֹמִיּוֹ שָׂמְחוּ זֶה עַל זֶה וַיִּחְיוּ בְּבֵית אֲדוֹנֵיהֶם חַיֵּי אשֶׁר וָנַחַת כָּל הַיָּמִים.