גְּדוֹל מְשׁוֹרְרֵי אַנְגְּלִיָּה וִילְיַם שֶׁכְּסְפִּיר נוֹלַד בִּסְטְרַדְפוֹרְד בִּשְׁנַת 1564 וּמֵת בִּשְׁנַת 1616. בִּימֵי נְעוּרָיו הָיָה מְשַׂחֵק עַל הַבָּמָה וּבִהְיוֹתוֹ בְלוֹנְדוֹן הֵחֵל לִכְתֹּב חֶזְיוֹנוֹת בִּשְׁבִיל הַתֵּיאַטְרוֹן. עַד מְהֵרָה קָנָה לוֹ שֵׁם בְּחֶזְיוֹנוֹתָיו אֵלֶּה, שֶׁבָּהֶם תֵּאַר בְּכִשְׁרוֹן גְּאוֹנִי אֶת יֵצֶר לֵב הָאָדָם וְאֶת סוֹדוֹת נַפְשׁוֹ.

שְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל שֶׁכְּסְפִּיר הַחוֹזֶה חֶזְיוֹנוֹת הָלַךְ וְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם וְהוּא הוֹלֵךְ וְגָדֵל מִדּוֹר לְדוֹר. בִּשְׁלֵמוּת הַצּוּרָה וּבְעֹמֶק הַתֹּכֶן אֵין דּוֹמֶה לִיצִירוֹת שֶׁכְּסְפִּיר בְּסִפְרוּת הָעוֹלָם.

חֶזְיוֹנוֹתָיו תֻּרְגְּמוּ לְכָל לְשׁוֹנוֹת אֵירֹפָּה וּסְפָרִים רַבִּים נִכְתְּבוּ עַל שֶׁכְּסְפִּיר וְעַל יְצִירוֹתָיו. גַּם לַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית תֻּרְגְּמוּ כַמָּה מֵחֶזְיוֹנוֹת שֶׁכְּסְפִּיר, כְּמוֹ “הַמְלֶט”, “רָם וְיָעֵל”, אִיתִיאֵל הַכּוּשִׁי“, הַמֶּלֶךְ לִיר” וְ“קוֹרְיָלַנּוֹס”.

בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר בְּאַנְגְּלִיָּה וּבְעוֹד אֲרָצוֹת לוֹמְדִים הַתַּלְמִידִים לְהַכִּיר אֶת יְצִירוֹתָיו שֶׁל שֶׁכְּסְפִּיר עַל פִּי סְפָרִים מְיֻחָדִים, הַמּוֹסְרִים בְּלָשׁוֹן קַלָּה אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַחֶזְיוֹנוֹת. הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה מְשַׁמְּשִׁים לַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים כְּעֵין פְּרוֹזְדוֹר, בְּטֶרֶם יַתְקִינוּ אֶת עַצְמָם בְּדַעַת הַלָּשׁוֹן וּבְלִמּוּדֵי הַשִּׁירָה וּדְרָכֶיהָ, עַד כְּדֵי לְהִכָּנֵס לִטְרַקְּלִין הַיְצִירָה שֶׁל שֶׁכְּסְפִּיר וּלְהָבִין כָּרָאוּי אֶת תֹּכֶן חֶזְיוֹנוֹתָיו וּלְהַכִּיר כְּהֹגֶן אֶת תִּפְאֶרֶת מְלִיצָתוֹ.

אֶחָד מִן הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה בְּשֵׁם “סִפּוּרֵי שֶׁכְּסְפִּיר לִילָדִים” אָנוּ נוֹתְנִים בָּזֶה בְּתַרְגּוּם עִבְרִי.

יֵדַע נָא הַיֶּלֶד הָעִבְרִי אֶת שֵׁם גְּאוֹן הַסִּפְרוּת הָעוֹלָמִית שֶׁכְּסְפִּיר. וְכַאֲשֶׁר יִגְדַּל יִשְׁתּוֹקֵק לִקְרֹא אֶת יְצִירוֹת הַמְשׁוֹרֵר הָאַנְגְּלִי הַגָּדוֹל בִּשְׁלֵמוּתָן.

מ.ב.א.

לִפְנֵי כַמָּה וְכַמָּה יוֹבְלוֹת, בְּעֵת אֲשֶׁר הַפֵיוֹת הָיוּ מְרַקְּדוֹת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְהָיוּ עוֹרְכוֹת מִשְׁתָּאוֹת בַּיְּעָרִים, חַי בְּאֶרֶץ יָוָן נָסִיךְ גָּדוֹל וְכַבִּיר.

בָּעִיר אַתּוּנָה, אֲשֶׁר שָׁם מָשַׁל הַנָּסִיךְ הַזֶּה, שָׂרַר חֹק, כִּי הַהוֹרִים יְכוֹלִים לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לָאִישׁ אֲשֶׁר הֵם יִבְחֲרוּ בוֹ, גַּם אִם לֹא תַחְפֹּץ בּוֹ הַנַּעֲרָה. אִם תְּסָרֵב הַבַּת לְהִנָּשֵׂא לָאִישׁ, אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ אָבִיהָ, אַחַת דָּתָהּ לָמוּת.

וַיְהִי הַיּוֹם וְאֶל אַרְמוֹן הַנָּסִיךְ בָּא אָב זוֹעֵם אֶחָד וְהֵבִיא עִמּוֹ אֶת בִּתּוֹ הַנְּעִימָה הֶרְמִיָּה וּשְׁנֵי בַחוּרִים, אֲשֶׁר הָאֶחָד מֵהֶם הָיָה עָצוּב כְּהֶרְמִיָּה.

– בָּאתִי לְהִתְאוֹנֵן עַל בִּתִּי – אָמַר הָאִישׁ – דֶּמֶטְרִיּוּס חָפֵץ בְּבִתִּי לְאִשָּׁה וַאֲנִי נָתַתִּי הַסְכָּמָתִי, אַךְ הִיא אוֹמֶרֶת, כִּי לִבָּהּ נָתוּן לְלִיזַנְדֶּר וְלֹא תְהִי לְאִשָּׁה לְאִישׁ אַחֵר מִלְּבַדּוֹ. אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹלִי לְהִנָּשֵׂא לְדֶמֶטְרִיּוּס, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתָהּ, כְּפִי הַחֹק בָּעִיר אַתּוּנָה.

הַנָּסִיךְ הָיָה אִישׁ טוֹב וְהוּא חָמַל מְאֹד עַל הֶרְמִיָּה. הוּא הִתְאַמֵּץ לְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָה, כִּי תַעֲשֶׂה רְצוֹן אָבִיהָ, אַךְ הִיא אָמְרָה, כִּי טוֹב לָהּ לָמוּת מִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְדֶמֶטְרִיּוּס. אָז נִסָּה הַנָּסִיךְ לְדַבֵּר עַל לֵב לִיזַנְדֶּר. – הֶרְמִיָּה אוֹהֶבֶת אוֹתִי – עָנָה לִיזַנְדֶּר – וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת הֶרְמִיָּה. אֲנִי בֶן אֲצִילִים וְיֶשׁ לִי נְכָסִים רַבִּים כְּמוֹ לְדֶמֶטְרִיּוּס. לָמָּה זֶה אֲוַתֵּר עַל הֶרְמִיָּה?

אַחֲרֵי כֵן הוֹסִיף וְאָמָר:

– לֹא טוֹב יַעֲשֶׂה דֶמֶטְרִיּוּס לָקַחַת אֶת הֶרְמִיָּה לְאִשָּׁה. הִנֵה יְדִידָתוֹ הֶלֶנָה חָשְׁקָה נַפְשָׁהּ בּוֹ. מַדּוּעַ זֶה לֹא יִקַּח אוֹתָהּ לְאִשָּׁה תַּחַת לִגְזֹל מִמֶּנִּי אֶת הֶרְמִיָּה?

אַךְ הַנָּסִיךְ לֹא יָכֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה. אָמְנָם הוּא הָיָה הַמּוֹשֵׁל, אַךְ גַּם עָלָיו לְהִכָּנַע לִפְנֵי הַחֹק בְּאַתּוּנָה. וְהוּא אָמַר, כִּי הֶרְמִיָּה מְחֻיֶּבֶת לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אָבִיהָ, וְאִם לֹא, מוֹת תָּמוּת מִקֵּץ אַרְבָּעָה יָמִים.

כַּאֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ הֶרְמִיָּה וְלִיזַנְדֶּר לְבַדָּם יַחְדָּו, נִסָּה לִיזַנְדֶּר לְנַחֵם אֶת הֶרְמִיָּה, אֲשֶׁר הָיְתָה עֲצוּבָה מְאֹד וְלֹא בָכְתָה, אַף כִּי כָּל הַשּׁוֹשַׁנִּים בִּלְחָיֶיהָ נָבֵלוּ.

– דֶּרֶךְ הָאַהֲבָה הַנֶּאֱמָנָה אֵינָהּ סְלוּלָה – קָרָא לִיזַנְדֶּר – שְׁמָעִינִי, הֶרְמִיָּה, יֶשׁ לי דוֹדָה הָאוֹהֶבֶת אוֹתִי כְּבֵן לָהּ. בֵּיתָהּ עוֹמֵד בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים מִיל מֵאַתּוּנָה. מָחָר בַּלַּיְלָה תָּבֹאִי אֶל יַעַר הָאֲשׁוּרִים, אֲשֶׁר שָׁם טִיַּלְנוּ בְּבֹקֶר יוֹם אָבִיב עִם הֶלֶנָה. מִשָּׁם נִבְרַח יַחְדָּו אֶל בֵּית דּוֹדָתִי וְשָׁם נָחֹג חַג חַתֻנָּתֵנוּ.

הֶרְמִיָּה הִסְכִּימָה בְשִׂמְחָה, וְכַאֲשֶׁר נוֹעֲצוּ יַחְדָּו נִכְנְסָה הֶלֶנָה. הַנַּעֲרָה שָׁפְכָה לִפְנֵיהֶם מְרִי לִבָּהּ, כִּי דֶמֶטְרִיּוּס אֲהוּבָהּ חָדַל לֶאֱהֹב אוֹתָהּ. וְהֶרְמִיָּה, אֲשֶׁר לִבָּהּ הָיָה מָלֵא אשֶׁר, עַד כִּי רָצְתָה לִרְאוֹת כָּל אִישׁ וְהוּא מְאֻשָּׁר, אָמְרָה אֶל הֶלֶנָה:

– אָנֹכִי לֹא אוּכַל לְעוֹלָם לִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְדֶמֶטְרִיּוּס, כִּי לִיזַנְדֶּר וְאָנֹכִי עוֹמְדִים לִבְרֹחַ וְלָחֹג מָחָר בַּלַּיְלָה חַג חֲתֻנָּתֵנוּ.

אָז חָשְׁבָה הֶלֶנָה בְלִבָּהּ: דֶּמֶטְרִיּוּס אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתִי, אַךְ אִם אֲגַלֶּה לוֹ אֶת בְּרִיחַת הֶרְמִיָּה, יַכִּיר לִי תוֹדָה. אִם לֹא אוּכַל לְקַבֵּל אַהֲבָתוֹ, אֲקַבֵּל לְפָחוֹת אֶת תּוֹדָתוֹ.

עַד מְהֵרָה מָצְאָה אֶת דֶּמֶטְרִיּוּס וַתְּסַפֶּר לוֹ אֶת מַחֲשֶׁבֶת לִיזַנְדֶּר וְהֶרְמִיָּה. דֶּמֶטְרִיּוּס לֹא אָמַר לָהּ תּוֹדָה, אַךְ הוּא שָׂמַח מְאֹד, כִּי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ מְאֹד בְּהֶרְמִיָּה וְהוּא קִוָּה לִמְנֹעַ אוֹתָהּ מִהְיוֹת לְאִשָּׁה לְלִיזַנְדֶּר.

מִמָּחֳרָת בָּעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁצִּלְלֵי הָאִילָנוֹת הָיוּ אֲרֻכִּים וְקוֹדְרִים, בְּשָׁעָה שֶׁלֵּיל־הַקַּיִץ הַחַם נָשַׁם אֶת רֵיחַ הַדֻּבְדְּבָן הַגַּמָּדִי וְהַכַּמּוֹן הַבָּר, בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹשַׁנֵּי הַשָּׂדֶה סָגְרוּ עֵינֵיהֶם זָהָב וְעָמְדוּ לָנוּם, נִפְגְּשׁוּ לִיזַנְדֶּר וְהֶרְמִיָּה בַּיָּעַר. גַּם דֶּמֶטְרִיּוּס בָּא שָׁמָּה, וְהֶלֶנָה, הַהוֹלֶכֶת אַחֲרָיו בְּהַכְנָעָה וּמְצַפָּה לִשְׁמֹעַ מִפִּיו דִּבּוּר חַם, בָּאָה אַף הִיא.

אַךְ לֹא הֵם לְבַדָּם הָיוּ בַיַּעַר בַּלַּיְלָה הַהוּא.

לוּ נִקְרוּ שָׁם יֶלֶד קָטֹן אוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה – יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה, אֲשֶׁר כָּל הַיּוֹם הַהוּא לֹא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה רַע אוֹ גַס אוֹ אַכְזָרִי אוֹ נְבָלָה – וְשָׁמְעוּ אָזְנֵיהֶם אִוְשַׁת הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק וְהַגָּדוֹל וְאֶת הַצְּחוֹק הָעַלִּיז וְהַמְצַלְצֵל, כְּאִלּוּ נִעַנְעוּ פַעֲמוֹנֵי־אָבִיב בְּרָאשֵׁיהֶם מִתּוֹךְ זָמֶר. הָיוּ שׁוֹמְעִים קוֹלוֹת דַּקִּים וּנְעִימִים כְּנֹעַם רִנַּת הַצִּפֳּרִים, הָיוּ רוֹאִים גַּם בָּרָק וְזֹהַר כָּנָף נוֹצֶצֶת כְּאִלּוּ פַרְפָּרִים יָפִים עוֹדָם פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר אוֹ כְּאִלּוּ גַחֲלִילִית גְּדוֹלָה מְשַׂחֶקֶת בְּמִשְׂחַק הַמַּחֲבֹאִים בֵּין הַשִּׂיחִים.

כִּי הִנֵּה בַיַּעַר הַהוּא הַסָּמוּךְ לְאַתּוּנָה עָרְכוּ בַלַּיְלָה הַהוּא הִלּוּלַת אוֹבֶרוֹן וְטִיטַנְיָה, הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה שֶׁל כָּל הַפֵיוֹת.

וְלוּ הָיוּ לָהֶם לְלִיזַנְדֶּר וּלְהֶרְמִיָּה, לְדֶמֶטְרִיּוּס וּלְהֶלֶנָה, אָזְנַיִם קָשּׁוּבוֹת וְלוּלֵא הָיָה לִבָּם מָלֵא מֵעִנְיְנֵי עַצְמָם, כִּי אָז שָׁמְעוּ בַלַּיְלָה הַהוּא בַּיַּעַר שִׁירַת הַפֵיָה הַמְשָׁרֶתֶת אֶת הַמַּלְכָּה.

וְלִפְנֵי הָעֵת הַהִיא נָפְלָה קְטָטָה בֵּין הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה שֶׁל הַפֵיוֹת. טִיטַנְיָה גָנְבָה מֵאֵת אֶחָד מִמַּלְכֵי הֹדּוּ אֶת נַעֲרוֹ שְׁחוֹר הַפָּנִים וַיְהִי לָהּ לְעֶבֶד קָטֹן וְחָבִיב. וְאוֹבֶרוֹן אַף הוּא חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּנַּעַר הַזֶּה לְעֶבֶד לוֹ וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמַּלְכָּה לְתִתּוֹ לוֹ בְמַתָּנָה. אַךְ הִיא מֵאֲנָה לַעֲשׂוֹת בַּקָּשָׁתוֹ, וּבְכָל עֵת אֲשֶׁר נִפְגְּשׁוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה פָּרְצָה בֵינֵיהֶם מְרִיבָה עַזָּה, עַד כִּי כָל הַגַּמָּדִים זָחֲלוּ לְתוֹךְ גְּבִיעֵי הַבַּלּוּט לְהִסָּתֵר שָׁם מִפָּחַד.

בַּלַּיְלָה הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר נִרְדְּמוּ הַפְּרָחִים וְהַצִּפֳּרִים, נִפְגְּשׁוּ אוֹבֶרוֹן וְטִיטַנְיָה בַּיָּעַר.

– הָבָה, טִיטַנְיָה גֵאָה, נִתְרָאֶה פָנִים לְאוֹר הַיָּרֵחַ – קָרָא אוֹבֶרוֹן.

– מָה, אוֹבֶרוֹן קַנָּא? – עָנְתָה הַמַּלְכָּה – פֵיוֹת, נֵלֵךְ מִזֶּה! נָדַרְתִּי לִבְלִי הֱיוֹת בְּחֶבְרָתוֹ.

– לָמָּה זֶה תַּקְנִיט טִיטַנְיָה אֶת אוֹבֶרוֹן שֶׁלָּהּ? – שָׁאַל מֶלֶךְ הַפֵיוֹת – הֲלֹא רַק דָּבָר קָטֹן אֲנִי שׁוֹאֵל, אֶת הַנַּעַר הָאֲסוּפִי לְעֶבֶד לִי.

– אַל נָא – עָנְתָה טִיטַנְיָה – בְּעַד כָּל הוֹן לֹא אֶתֵּן אֶת הַנָּעַר. אִם יֵשׁ עִם לִבְּךָ לָצֵאת בִּמְחוֹל מַחֲנַיִם עִמָּנוּ וְלִרְאוֹת אֶת הַהִלּוּלָה לְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ, לֵךְ אַחֲרֵינוּ; וְאִם לֹא סוּר מֵעָלַי וְאָנֹכִי לֹא אָבוֹא אֶל מְקוֹמוֹתֶיךָ.

– אַךְ תְּנִי לִי אֶת הַנַּעַר וְאָנֹכִי אֵלֵךְ אַחֲרָיִךְ – עָמַד הַמֶּלֶךְ עַל בַּקָּשָׁתוֹ.

– לֹא אֶתֵּן בְּעַד כָּל הוֹן הָעוֹלָם – הֵשִׁיבָה טִיטַנְיָה. – פֵיוֹת נֵלֵכָה! אִם אוֹסִיף לַעֲמֹד, תִּפֹּל קְטָטָה רַבָּה.

וְטִיטַנְיָה יָצְאָה לְאוֹר הַיָּרֵחַ יַחַד עִם צְבָא בְּנוֹת הַגַּמָּדִים וְאוֹבֶרוֹן הַזּוֹעֵם עָמַד לְבַדּוֹ וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ, מָה הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר יָשִׂים עָלֶיהָ.

כַּאֲשֶׁר הָגָה בְלִבּוֹ מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, קָרָא אֵלָיו אֶת פוּק, אֶת הַגַּמָּד הַנֶּאֱמָן לְפָנָיו, אֲשֶׁר יֵדַע לַעֲשׂוֹת אֶת הַתַּעֲלוּלִים הֶחָרוּצִים.

פוּק זֶה, אוֹ רוֹבִין טוֹבְעֶלֶם, הָיָה גַּמָד קָטֹן, שׁוֹבָב וְעַלִּיז. הוּא הָיָה שָׂשׂ מְאֹד לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי קֻנְדָּס. יֵשׁ אֲשֶׁר יָבֹא וְיִגְנֹב מֵאֵת בַּעֲלַת הַבַּיִת אֶת הַזִּבְדָּה שֶׁהֵכִינָה אוֹ יֵרֵד וִירַקֵּד בְּתוֹךְ כְּלִי־הַחֲבִיצָה בְּשָׁעָה שֶׁבַּעֲלַת הַבַּיִת עֲמֵלָה וִיגֵעָה לַשָּׁוְא לְחַבֵּץ אֶת הַחֶמְאָה. וּפְעָמִים שֶׁהוּא חוֹמֵד לוֹ לָצוֹן, וְכַאֲשֶׁר תִּקַּח אִשָּׁה זְקֵנָה סֵפֶל מָלֵא שֵׁכָר לְהַגִּישׁ אֶל פִּיהָ, יָבֹא פוּק וְיִפְגַּע בִּשְׂפָתֶיהָ בִּדְמוּת תַּפּוּחַ צָלוּי וְהַשֵּׁכָר יִשָּׁפֵךְ עַל הָאָרֶץ. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִלְבַּשׁ צוּרַת כִּסֵּא בֶּן שָׁלשׁ רַגְלַיִם, וְכַאֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו אִשָּׁה זְקֵנָה לְסַפֵּר לְחַבְרוֹתֶיהָ סִפּוּר מָלֵא תוּגָה, יִשְׁתַּמֵּט פִּתְאֹם מִתַּחְתֶּיהָ וְהִיא תִצְנַח עַל הָרִצְפָה, וְהַחֲבֵרוֹת תִּפְרֹצְנָה בִּשְׂחוֹק, יְדֵיהֶן בְּצִדֵּיהֶן וּפִיהֶן מָלֵא שְׂחוֹק, בְּאָמְרָן כִּי מִימֵיהֶן לֹא בִלּוּ שָׁעָה בִּנְעִימִים כָּאֵלֶּה. וּפְעָמִים שֶׁיִּקְפֹּץ לְתוֹךְ הַכֵּלִים בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַשְּׁלִים בָּהֶם אֶת הַשֵּׁכָר וִיקַלְקֵל אֶת כָּל הַמְבֻשָּׁל. וְיֵשׁ אֲשֶׁר בַּלַּיְלָה יֵצֵא וּבְיָדוֹ מְלֹא חָפְנַיִם גַּחֲלִילִיּוֹת, יְדַלֵּג עַל אֲגַמִּים וּתְעָלוֹת וְיַתְעֶה מִן הַדֶּרֶךְ עוֹבְרֵי־אֹרַח וְיִתְבּוֹנֵן בְּחֶדְוָה אֶל הַתּוֹעִים הָעוֹמְדִים בִּמְבוּכָה.

וְאוּלָם פוּק זֶה, אוֹ רוֹבִין טוֹבְעֶלֶם, הָיָה בֶאֱמֶת עֶלֶם טוֹב לְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ עִמּוֹ בְחִבָּה. כָּל בַּעֲלַת בַּיִת, שֶׁאָמְרָה בְּפָנִים יָפוֹת “פוּק חֲבִיבִי”, לֹא הִתְחָרְטָה מֵעוֹלָם עַל שֶׁאָמְרָה כֵן. בַּבֹּקֶר קָמָה וּמָצְאָה אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בַּתַּנּוּר, הַחֶדֶר מְטֻאטָא, הַמַּיִם שְׁאוּבִים, הָעֵצִים חֲטוּבִים, וְכָל טוּב הָיָה בָא לַבַּיִת, אֲשֶׁר פוּק הַקָּטֹן אָהַב אֶת הַדָּרִים בּוֹ.

– פוּק מַחְמַדִּי, גְּשָׁה אֵלָי! – קָרָא אוֹבֶרוֹן – לֵךְ וְהָבֵא לִי צִיץ מִן הַפֶּרַח הָאָדֹם, הַנִּקְרָא בְּפִי הַנְּעָרוֹת בְּשֵׁם אַהֲבָה־בְתַעֲנוּגִים. אִם יִסָּחֵט מִיץ הַפֶּרַח הַזֶּה לְתוֹךְ עַפְעַפֵּי אִישׁ יָשֵׁן, וְהָיָה בַהֲקִיצוֹ תַּחֲשֹּׁק נַפְשׁוֹ בְּבַעַל־הַחַיִּים הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יֵרָאֶה לְפָנָיו. אָנֹכִי אֶזְרֹק טִפּוֹת מִן הַמִּיץ הַזֶּה עַל עַפְעַפֵּי טִיטַנְיָה בִּשְׁעַת שְׁנָתָהּ, וְהִיא בַהֲקִיצָהּ תַּבִּיט עַל הַחַי הָרִאשׁוֹן – אַרְיֵה, דֹּב, זְאֵב, שׁוֹר־הַבָּר, אוֹ קוֹף – וְתֶאֱהָבֵהוּ. וּבְטֶרֶם אֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּעֵשֶׂב אַחֵר לְהָסִיר מֵעָלֶיהָ אֶת הַקֶּסֶם הַזֶּה, אַכְרִיחַ אוֹתָהּ לָתֶת לִי אֶת הַנַּעַר הַהֹדִּי.

פוּק הָיָה תָמִיד מָלֵא רוּחַ הוֹלֵלוּת וּבְדִיחוּת, עַד כִּי בְּשִׂמְחָה רָץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת לְבַקֵּשׁ אֶת הַפֶּרַח הַקָּטֹן וְהָאָדֹם הַהוּא.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הָלַךְ, עָבְרוּ בַדֶּרֶךְ הַזֹּאת דֶּמֶטְרִיּוּס וְהֶלֶנָה, וּמֶלֶךְ הַגַּמָּדִים, שֶׁרָאָה וְשָׁמַע אוֹתָם וְהֵם לֹא רָאוּהוּ וְלֹא שְׁמָעוּהוּ, הִקְשִׁיב לְתַחֲנוּנֵי הֶלֶנָה, אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֶל דֶּמֶטְרִיּוּס אוֹהֲבָהּ לְפָנִים, וְלַמַּעֲנֶה הַקָּשֶׁה שֶׁעָנָה לָהּ דֶּמֶטְרִיּוּס.

כַּאֲשֶׁר יָשׁוּב פוּק עִם הַפֶּרַח – אָמַר הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּלִבּוֹ – אָבֹא לְעֶזְרַת הֶלֶנָה לְהָשִׁיב אֵלֶיהָ אֶת לֵב דֶּמֶטְרִיּוּס.

עַד מְהֵרָה, כְּפַרְפָּר בְּהִיר כְּנָפַיִם מְרַחֵף בְּעַד הַחשֶׁךְ, שָׁב פוּק וּבְיָדוֹ מְלֹא הַקֹּמֶץ צִיצֵי הַפֶּרַח הָאָדֹם.

אוֹבֶרוֹן שָׂמַח מְאֹד וַיְצַו אֶת פוּק:

– קַח מְעַט מִן הַצִּיצִים הָאֵלֶּה וְלֵךְ הַיַּעְרָה לְבַקֵּשׁ בֵּין הָעֵצִים, עַד אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת הָעֶלֶם דֶּמֶטְרִיּוּס שׁוֹכֵב יָשֵׁן, וְסָחַטְתָּ אֶת הַמִּיץ אֶל עֵינָיו, כִּי יֶאֱהַב אֶת הָעַלְמָה הַיָּפָה הֶלֶנָה, אֲשֶׁר תֵּשֵׁב קָרוֹב אֵלָיו בַּהֲקִיצוֹ.

וְאוֹבֶרוֹן עַצְמוֹ הָלַךְ בַּיַּעַר אָנֶה וָאָנָה, עַד אֲשֶׁר שָׁמַע צְלִיל כִּצְלִיל פַּעֲמוֹן כָּסֶף, וְהַקּוֹל הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר שָׁם נָתְנָה טִיטַנְיָה פְקֻדּוֹת לְנַעֲרוֹתֶיהָ מִבְּנוֹת הַגַּמָּדִים.

חֵלֶק מֵהֶן הָלְכוּ לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁלִיחוּתָהּ, מִקְצָתָן עָמְדוּ לָשִׁיר לְפָנֶיהָ שִׁיר וָזֶמֶר בַּעֲלוֹתָהּ עַל מִשְׁכָּבָהּ לָנוּחַ. וְהַקּוֹלוֹת הָיוּ כֹה עֲרֵבִים, עַד כִּי קִנְּאוּ בָהֶם הַצִּפֳּרִים הַמְנַמְנְמוֹת וְהַפְּרָחִים הֵקִיצוּ לְהַקְשִׁיב אֶל רִנַּת הַפֵיוֹת.

עַד מְהֵרָה נִרְדְּמָה טִיטַנְיָה לְקוֹל הַזְּמָרוֹת וְהִיא שׁוֹכֶבֶת בֵּין פִּרְחֵי הַסִּגָּל וְכַמּוֹן הַבָּר. אָז קָרַב אֵלֶיהָ אוֹבֶרוֹן וּפֶרַח אָדֹם בְּיָדוֹ. וּבְזָרְקוֹ בַּלָּאט אֶת הַמִּיץ עַל עַפְעַפֶּיהָ קָרָא:

"בָּזֶה שֶׁתִּרְאִי בַּהֲקִיצֵךְ מִשְּׁנָתֵךְ

תִּדְבַּק נַפְשֵׁךְ בְּאַהֲבָתֵךְ".

אַחֲרֵי כֵן הָלַךְ לוֹ אוֹבֶרוֹן וַיַּעֲזֹב אֶת פוּק לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁאָר הַדְּבָרִים.

וּבְהִתְהַלְּכוֹ בַיַּעַר, פָּגַע פוּק בְּכָפְרִי גַס וּשְׁמוֹ נִיק בָּטָם. בְּרֶגַע אֶחָד הָפַךְ פוּק אֶת פָּנָיו הָאֲדֻמִּים וְאֶת רֹאשׁוֹ הַשָּׂעִיר שֶׁל בָּטָם לְרֹאשׁ חֲמוֹר, וְהַכָּפְרִי הָלַךְ לוֹ בֵּין הָעֵצִים הָלֹּךְ וְנָעֹר בְּקוֹל חֲמוֹר וְהוּא לֹא יָדַע אֶת אֲשֶׁר קָרָהוּ.

קוֹל הַנְּעִירָה עוֹרֵר אֶת טִיטַנְיָה מִשְּׁנָתָהּ, וּבְקוּמָהּ וּבְפָקְחָהּ אֶת עֵינֶיהָ, רָאֲתָה פָנִים גַּסִּים וּשְׂעִירִים בְּעַד עַנְפֵי הָעֵצִים. וְאַךְ הִבִּיטָה אֵלָיו בְּעֵינֶיהָ וְהִנֵּה הֵחֵל לִפְעֹל הַקֶּסֶם שֶׁל הַפֶּרַח הַקָּטֹן הָאָדֹם. טִיטַנְיָה חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ, כִּי זֶה הַכָּפְרִי הַגַּס וְהַמְכֹעָר, נִיק בָּטָם, עִם רֹאשׁ הַחֲמוֹר וְהָאָזְנַיִם הָאֲרֻכּוֹת, הוּא הָאִישׁ הַיָּפֶה מִכָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר רָאֲתָה בְיָמֶיהָ וְנַפְשָׁהּ דָּבְקָה בוֹ בְּאַהֲבָה.

– מִי הַמַּלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר עוֹרְרַנִי מִשְּׁנָתִי? – שָׁאָלָה – אָנָּא, אָדָם אָצִיל, שִׁירָה לִי שׁוּב.

וְכַאֲשֶׁר פָּנָה אֵלֶיהָ בָּטָם בְּשִׂיחָה, נִרְאוּ לָהּ כָּל הַדְּבָרִים הַטִּפְּשִׁיִּים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו מְחֻכָּמִים יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁשָּׁמְעָה מִפִּי חֲכָמִים וּנְבוֹנִים.

– כִּיפִי פָנֶיךָ כֵּן חָכְמַת לִבֶּךָ – קָרְאָה אֵלָיו – שְׁבָה עִמִּי, כִּי אֲהַבְתִּיךָ. אָנֹכִי אֶתֶּן לְךָ נְעָרוֹת לְשָׁרְתֶךָ.

וְהִיא קָרְאָה לְאַרְבַּע מִבְּנוֹת הַגַּמָּדִים וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן:

– אַתֶּן תְּשָׁרֵתְנָה לִפְנֵי הָאָדוֹן הַזֶּה! אֲפַרְסְקִים וְדֻבְדְּבָנִים, עֲנָבִים וּתְאֵנִים קְטֹפְנָה לוֹ לְמַאֲכָל, וּמִדְּבַשׁ הַדְּבוֹרִים הֲבִיאֶינָה לוֹ לְעַנֵּג נַפְשׁוֹ, וְכָל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ מִכֶּן עֲשֶׂינָה כִּי כֵן צִוִּיתִי.

וְכַאֲשֶׁר טָסוּ בְּנוֹת הַגַּמָּדִים לַעֲשׂוֹת כִּפְקֻדָּתָהּ יָשְׁבָה טִיטַנְיָה עַל יַד בָּטָם עַל גַּל פְּרָחִים וַתְּלַטֵּף אֶת פָּנָיו הַשְּׂעִירִים וְאֶת רֹאשׁוֹ כִּסְּתָה בְשׁוֹשַׁנִּים. וּבָטָם, אֲשֶׁר הָיָה חֶצְיוֹ אָדָם וְחֶצְיוֹ חֲמוֹר, וְחֵלֶק מִן הַחֲמוֹר רַב בּוֹ מֵחֵלֶק הָאָדָם, הִתְגָּאָה בְלִבּוֹ כִּי יֵשׁ לוֹ נְעָרוֹת רַבּוֹת לְשָׁרְתוֹ.

וּמַלְכַּת הַגַּמָּדִים אַף הִיא עָמְדָה לִפְנֵי בָטָם וְשָׁאָלָה:

– מַה תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל, מַחְמַדִּי?

– מִי יִתֶּן לִי מְעַט שַׁחַת אוֹ מְעַט מִסְפּוֹא – קָרָא הָאִישׁ בְּצוּרַת חֲמוֹר.

– עַד מְהֵרָה אֶשְׁלַח אַחַת מִנַּעֲרוֹתַי לְהָבִיא לְךָ אֱגוֹזִים יָפִים מִגִּנְזֵי הַסְּנָאִי – אָמְרָה טִיטַנְיָה.

– בּוֹחֵר אֲנִי בִמְלֹא הַכַּף מִסְפּוֹא – קָרָא בָטָם – וְאוּלָם, אָנָּא, אַל תַּפְרִיעוּ אוֹתִי מִמְּנוּחָתִי, כִּי רוֹצֶה אֲנִי לָנוּם.

– נוּמָה אֵפוֹא וַאֲנִי אֲנַדְנֵד אוֹתְךָ בִּזְרוֹעוֹתָי – אָמְרָה טִיטַנְיָה – הוֹי, מָה אֲהַבְתִּיךָ! מַה קְּשׁוּרָה נַפְשִׁי בָךְ!

וּבְעוֹד טִיטַנְיָה הוֹגָה אַהֲבָה לְאִישׁ טִפֵּשׁ בַּעַל ראשׁ חֲמוֹר, עָבַר פוּק בַּיַּעַר לְבַקֵּשׁ אֶת דֶּמֶטְרִיּוּס. אַךְ בִּמְקוֹם דֶּמֶטְרִיּוּס וְהֶלֶנָה בָּא עַד לִיזַנְדֶּר וְהֶרְמִיָּה, אֲשֶׁר עָיְפוּ מְאֹד בִּנְדוּדֵיהֶם וַיִּשְׁכְּבוּ לָנוּחַ עַד הַבֹּקֶר.

– הָאִישׁ הַזֶּה וַדַּאי דֶּמֶטְרִיּוּס הוּא! – אָמַר פוּק בְּלִבּוֹ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת לִיזַנְדֶּר, וּבְשִׂמְחָה סָחַט אֶת מִיץ הַפֶּרַח לְתוֹךְ עֵינֵי לִיזַנְדֶּר וַיָּרָץ לְהַגִּיד לַאדוֹנוֹ.

לוּ רָאָה לִיזַנְדֶּר אֶת הֶרְמִיָּה בַּהֲקִיצוֹ כִּי אָז לֹא הָיָה כְלוּם בְּטָעוּתוֹ שֶׁל פוּק, אַךְ הִנֵּה קָרָה הַמִּקְרֶה, כִּי עָבְרוּ דֶּמֶטְרִיּוּס וְהֶלֶנָה בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת, וְקוֹלָהּ הֶעָצוּב שֶׁל הֶלֶנָה עוֹרֵר אֶת לִיזַנְדֶּר. וְאַךְ פָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת הֶלֶנָה, הֵחֵל הַקֶּסֶם לִפְעֹל פְּעֻלָּתוֹ, וְהָאִישׁ הֶאֱמִין כִּי הֶלֶנָה הִיא הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אָהַב וְכִי מֵעוֹלָם לֹא אָהַב אֶת הֶרְמִיָּה.

כַּאֲשֶׁר אָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִתְעַצְּבָה מְאֹד אֶל לִבָּהּ בְּחָשְׁבָהּ, כִּי לִיזַנְדֶּר לוֹעֵג לָהּ. אַךְ כַּאֲשֶׁר לֹא הִרְפָּה מִמֶּנָּה וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ דִּבְרֵי אַהֲבָה, נִסְּתָה לִבְרֹחַ מִפָּנָיו.

כַּאֲשֶׁר הֵקִיצָה הֶרְמִיָּה, רָאֲתָה כִּי הָלַךְ מִמֶּנָּה לִיזַנְדֶּר, אַךְ דֶּמֶטְרִיּוּס יוֹשֵׁב עַל יָדָהּ, וְעַד מְהֵרָה הֵחֵל לְסַפֵּר לָהּ עַל אַהֲבָתוֹ הָרַבָּה אֵלֶיהָ וַיְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה.

וְכֵן עָבְרוּ בַיַּעַר שְׁנֵי זוּגוֹת אֲנָשִׁים אֻמְלָלִים בְּאַהֲבָתָם. מֵעַל לְרֹאשָׁם אוֹר הַיָּרֵחַ וְתַחַת רַגְלֵיהֶם פְּרָחִים רְווּיֵי טַל לַיְלָה וּמִסָּבִיב לָהֶם רִנְנַת הַפֵיוֹת, אַךְ הֵם לֹא רָאוּ דָבָר וְלֹא שָׁמְעוּ דָבָר, כִּי הָיָה לִבָּם מָלֵא אֲסוֹנָם. דֶּמֶטְרִיּוּס דִּבֶּר אֶל הֶרְמִיָּה עַל אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ וְנַפְשָׁהּ הִיא עָרְגָה אֶל לִיזַנְדֶּר; וְלִיזַנְדֶּר דִּבֶּר עַל אַהֲבָתוֹ לְהֶלֶנָה וְהִיא נַפְשָׁהּ כָּלְתָה אֶל דֶּמֶטְרִיּוּס.

אַךְ אַף כִּי הֵם לֹא רָאוּ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶת הַפֵיוֹת, וְאוּלָם מֶלֶךְ הַגַּמָּדִים רָאָה וְשָׁמַע אוֹתָם וְהוּא יָדַע, כִּי פוּק עָשָׂה מִשְׁגֶּה וְסָחַט אֶת הַמִּיץ לְתוֹךְ עֵינֵי אִישׁ אַחֵר.

וּבְכֵן כַּאֲשֶׁר עָיַף דֶּמֶטְרִיּוּס לָאַחֲרוֹנָה וַיִשְׁכַּב לָנוּם, הִזָּה אוֹבֶרוֹן נִטְפֵי מִיץ הַפֶּרַח אֶל עַפְעַפֵּי עֵינָיו וַיִּשְׁלַח אֶת פוּק לָעוּף בַּיַּעַר וְלִתְפֹּשׂ אֶת הֶלֶנָה, כִּי תָבֹא וְתֵשֵׁב עַל יְמִינוֹ בָּרֶגַע אֲשֶׁר יָקִיץ מִשְּׁנָתוֹ.

אַךְ אַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה נִרְאוּ הַדְּבָרִים גְּרוּעִים מִשֶּׁהָיוּ, כִּי הִנֵּה שְׁנֵי הַגְּבָרִים, דֶּמֶטְרִיּוּס וְלִיזַנְדֶּר, אָהֲבוּ עַתָּה שְׁנֵיהֶם אֶת הֶלֶנָה, וְכַאֲשֶׁר בָּאָה הֶרְמִיָּה, לֹא שָׂם אִישׁ אֶת לִבּוֹ אֵלֶיהָ, וְלִיזַנְדֶּר דִּבֶּר אֵלֶיהָ קָשׁוֹת, עַד כִּי נִמְלָא לֵב אוֹבֶרוֹן רַחֲמִים עָלֶיהָ, אַף כִּי פוּק הַנּוֹכֵל הַקָּטֹן עָלַץ מְאֹד בַּמַּעֲשֶׂה הָרַע אֲשֶׁר עָשָׂה. דֶּמֶטְרִיּוּס וְלִיזַנְדֶּר קָצְפוּ זֶה עַל זֶה, עַד כִּי שָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם לְהִלָּחֵם יַחְדָּו.

וְאוֹבֶרוֹן אָמַר אֶל פוּק:

הַקְדֵּר אֶת הַשָּׁמַיִם עֲרָפֶל שָׁחוֹר, וְאֶת שְׁנֵי הַנִּצִּים הָאֵלֶּה תּוֹלִיךְ שׁוֹלָל בַּחשֶׁךְ, עַד כִּי לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. וְאַתָּה תְחַקֶּה אֶת קוֹלָם, תִּקְרָא נְזִיפוֹת פַּעַם בְּאָזְנֵי לִיזַנְדֶּר וּפַעַם בְּאָזְנֵי דֶמֶטְרִיּוּס, עַד אֲשֶׁר יִיעֲפוּ מִרְדוֹף אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו וְיִשְׁכְּבוּ שְׁנֵיהֶם לִישֹׁן. וְכַאֲשֶׁר יֵרָדְמוּ, תִּקַּח אֶת הָעֵשֶׂב הַזֶּה וְסָחַטְתָּ אֶת מִיצוֹ אֶל עֵינֵי לִיזַנְדֶּר. אַחֲרֵי אֲשֶׁר יִיקַץ יָפוּג קֶסֶם הַפֶּרַח הָאָדֹם, פֶּרַח הָאַהֲבָה, וְחָלַף כֻּלּוֹ, וְכָל אֲשֶׁר עָבַר יֵרָאֶה רַק כַּחֲלוֹם, וְהוּא יָשׁוּב לֶאֱהֹב אֶת הֶרְמִיָּה כְּמִקֹּדֶם. פוּק עָף בְּשִׂמְחָה כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, וּבְפִיו זֶמֶר עַלִּיז, לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צֻוָּה.

וְהָעֲרָפֶל יָרַד וְהוּא שָׁחוֹר וְעָבֶה מִסָּבִיב, וּבְעַד הָעֲרָפֶל חִפְּשׂוּ לִיזַנְדֶּר וְדֶמֶטְרִיּוּס, הֶרְמִיָּה וְהֶלֶנָה, אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹתָהּ. לָאַחֲרוֹנָה עָיְפוּ עַד מָוֶת, וּרְטֻבִּים מִטַּל וּדְקוּרִים בְּקוֹצִים נָפְלוּ כֻלָּם לָאָרֶץ לָנוּחַ וְאִישׁ לֹא יָדַע מְקוֹם חֲבֵרוֹ, אַף כִּי שָׁכְבוּ כֻלָּם סְמוּכִים זֶה לָזֶה, בְּקֵרוּב מָקוֹם אֶל גַּל הַפְּרָחִים, שֶׁשָּׁם נָחַר בָּטָם וְטִיטַנְיָה יָשֵׁנָה.

פוּק קָרַב וְסָחַט אֶת הָעֵשֶׂב לְתוֹךְ עֵינֵי לִיזַנְדֶּר וַיָּעָף לָשׁוּב אֶל אוֹבֶרוֹן.

וְאוֹבֶרוֹן מָצָא אֶת טִיטַנְיָה יוֹשֶׁבֶת לְיַד בָּטָם, וְהוּא פָנָה אֵלֶיהָ שׁוּב לְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה, כִּי תִתֶּן לוֹ אֶת הַנַּעַר הַהֹדִּי. טִיטַנְיָה חָשָׁה כִּי אֵין לִבָּהּ עוֹד אֶל מְשָׁרְתָהּ הַקָּטָן. הִיא לֹא אָהֲבָה אִישׁ, הִיא לֹא רָצְתָה בְאִישׁ מִלְּבַד הַגֶּבֶר הַבָּרִיא וְהַגַּס וְהַמְכֹעָר בַּעַל הַפָּנִים הַשְּׂעִירִים, אֲשֶׁר קוֹלוֹ צָרוּד וְאָזְנֵי חֲמוֹר לוֹ. וּבְכֵן נָתְנָה לְאוֹבֶרוֹן אֶת הַנַּעַר אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ, וְאָז חָרָה לוֹ לְאוֹבֶרוֹן אַף נִכְלַם לִרְאוֹת כִּי טִיטַנְיָה נִסְכְּלָה כָל כָּךְ לַחְשֹׁב, לוּ גַם לְשָׁעוֹת מְעַטּוֹת, כִּי אוֹהֶבֶת הִיא אִישׁ בַּעַל רֹאשׁ חֲמוֹר. כַּאֲשֶׁר נִרְדְּמָה, זָרַק אֶת מִיץ הָעֵשֶׂב אֶל עַפְעַפֶּיהָ וְאַחֲרֵי כֵן עוֹרֵר אוֹתָהּ מִשְּׁנָתָהּ.

– אוֹבֶרוֹן מַחְמַדִּי! – קָרְאָה הַמַּלְכָּה בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַמֶּלֶךְ הַנָּאֶה עוֹמֵד עַל יָדָהּ – חֲלוֹם נוֹרָא חָלָמְתִּי: בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה אָהַבְתִּי חֲמוֹר.

– הִנֵּה הוּא רוֹבֵץ – קָרָא אוֹבֶרוֹן.

– מַה נִּתְעָב מַרְאֵהוּ! – אָמְרָה טִיטַנְיָה.

אָז צִוָּה אוֹבֶרוֹן אֶת פוּק, לְהָסִיר אֶת רֹאשׁ הַחֲמוֹר מֵעַל כִּתְפֵי נִיק בָּטָם וַיַּעֲזֹב אוֹתוֹ שׁוֹכֵב וְנוֹחֵר.

אַחֲרֵי כֵן הִתְחִילָה מַנְגִּינַת הַגַּמָּדִים וְאוֹבֶרוֹן וְטִיטַנְיָה שִׁלְּבוּ זְרוֹעוֹתֵיהֶם וַיֵּצְאוּ בְמָחוֹל עַד עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה הַנִּפְלָא הַזֶּה, וְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת הֵעִירוּ אֶת הַסְּנוּנִית.

וְיָד אֶל יָד עָפוּ הַפֵיוֹת אֶל הַמַּעֲרָב, בְּטֶרֶם הָפְכוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַטַּל לְכָסֶף, בְּעֵת אֲשֶׁר הַשַּׁחַר נָגַע רַק בִּקְצֵה אֶצְבְּעוֹתָיו הַוְּרֻדּוֹת בִּשְׁמֵי הַמִּזְרָח.

בַּבֹּקֶר הַזֶּה בָּאוּ הַנָּסִיךְ מֵאַתּוּנָה וַאֲבִי הֶרְמִיָּה עִם סוּסֵיהֶם וְכַלְבֵיהֶם לָצוּד צַיִד בַּיָּעַר. קוֹל הַשּׁוֹפָרוֹת הֵעִיר אֶת הֶרְמִיָּה וְלִיזַנְדֶּר וְהֶלֶנָה וְדֶמֶטְרִיּוּס, וְכַאֲשֶׁר הֵקִיצוּ מָצְאוּ וְהִנֵּה כָל הַדְּבָרִים הָיוּ כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת.

לִיזַנְדֶּר אָהַב אֶת הֶרְמִיָּה לְבַדָּהּ, וְאַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ גָּדְלָה כְאַהֲבָתָהּ אֵלָיו. דֶּמֶטְרִיּוּס אָהַב רַק אֶת הֶלֶנָה וְחָשַׁב, כִּי תָמִיד אָהַב רַק אוֹתָהּ. כָּל אֲשֶׁר קָרָה אוֹתָם בַּיַּעַר נִדְמָה לָהֶם רַק כַּחֲלוֹם מְשֻׁנֶּה בְּלֵיל קַיִץ. הֵם סִפְּרוּ אֶת הַמַּעֲשִׂיָּה בְּאָזְנֵי הַנָּסִיךְ וַאֲבִי הֶרְמִיָּה, וְהַנָּסִיךְ שָׂמַח עַל זֶה, כִּי הַלַּיְלָה הָפַךְ אֶת הָרַע לְטוֹב. וּבְכֵן הָיוּ כֻלָּם מְאֻשָּׁרִים, וְיַחְדָּו שָׁבוּ לְאַתּוּנָה, וּבַיּוֹם הַזֶּה חָגְגוּ אֶת חַתֻנָּתָם בְּרֹב שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן.

לְפָנִים יָשַׁב בָּעִיר מִילַנוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אִיטָלִיָּה נָסִיךְ אֶחָד וּשְׁמוֹ פְּרוֹסְפֶּרוֹ.

וְהָאִישׁ הָיָה אוֹהֵב חָכְמָה וָדַעַת, וּבְעֵת אֲשֶׁר יָשַׁב וְהָגָה בִּסְפָרִים, מָשַׁל בְּמִילַנוֹ תַּחְתָּיו אָחִיו אַנְטוֹנִיּוֹ.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ הֶאֱמִין בְּאָחִיו וְחָשַׁב, כִּי אִישׁ תָּם וְיָשָׁר הוּא כָמוֹהוּ; אַךְ אַנְטוֹנִיּוֹ הָיָה אִישׁ רַע, וְהוּא לֹא הָיָה רָאוּי, כִּי פְּרוֹסְפֶּרוֹ יִתֵּן אֵמוּן בּוֹ. אַנְטוֹנִיּוֹ רָדַף אַחֲרֵי הַכָּבוֹד לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּמִילַנוֹ, וְלָכֵן קָשַׁר קֶשֶׁר עִם מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וְהִבְטִיחַ לוֹ דְּבָרִים רַבִּים, אִם יַעֲזָר לוֹ לְהֵחָלֵץ מֵאָחִיו פְּרוֹסְפֶּרוֹ וְאָז יִהְיֶה הוּא, אַנְטוֹנִיּוֹ, לְנָסִיךְ בְּמִילַנוֹ.

בְּלֵיל חשֶׁךְ אֶחָד פָּתַח הָאִישׁ הָרַע הַזֶּה אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר וּמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל עִם חֵילוֹ בָּא אֶל תּוֹכָהּ.

הֵם לֹא הָרְגוּ אֶת פְּרוֹסְפֶּרוֹ, אַךְ לָקְחוּ אוֹתוֹ אֶל הַיָּם וְעִמּוֹ בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה מִירַנְדָּה, יַלְדָּה בַּת שָׁלשׁ, שָׂמוּ אוֹתָם בְּתוֹךְ אֳנִיָּה, יְשָׁנָה, אֵין לָהּ תֹרֶן וְלֹא מִפְרָשׂ וְלֹא מְשׁוֹטִים. זוֹ הָיְתָה סְפִינָה רְעוּעָה, עַד כִּי גַם הָעַכְבָּרִים פָּחֲדוּ לָשֶׁבֶת בָּהּ פֶּן יִטְבְּעוּ וְלָכֵן בָּרְחוּ מִמֶּנָּה. וְאַנְטוֹנִיּוֹ לֹא שָׂם בָּאֳנִיָּה לֹא מָזוֹן וְלֹא בְגָדִים, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּבִתּוֹ יִטְבְּעוּ בַּמַּיִם אוֹ יָמוּתוּ מֵרָעָב וּמִקֹּר.

אַךְ הָיָה שָׁם אִישׁ זָקֵן נְדִיב-לֵב, אֲשֶׁר חָמַל מְאֹד עַל פְּרוֹסְפֶּרוֹ הַטּוֹב וְעַל יַלְדָּתוֹ הַקְּטַנָּה וְהַיָּפָה, וְהוּא עָשָׂה כָּל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ לַעֲזֹר לָהֶם. הוּא שָׂם לֶחֶם וָמַיִם בְּתוֹךְ הָאֳנִיָּה, גַּם בְּגָדִים, גַּם כָּל מִינֵי דְבָרִים כְּחֵפֶץ לִבָּם. וְיַעַן כִּי יָדַע, מָה אָהַב מְאֹד פְּרוֹסְפֶּרוֹ לִקְרֹא בִּסְפָרִים, שָׂם בַּסְּפִינָה גַּם סְפָרִים לָרֹב.

כַּאֲשֶׁר הִפְלִיגָה הַסְּפִינָה בַּיָּם, נָשְׁבוּ רוּחוֹת וְהַגַּלִּים זָעֲפוּ מְאֹד, יֵשׁ אֲשֶׁר הִתְרוֹמְמוּ גַלִּים גְּדוֹלִים וּפָגְעוּ בְּסִפּוּן הָאֳנִיָּה, וְדִמְעוֹת פְּרוֹסְפֶּרוֹ הָיוּ מְלוּחוֹת כְּמֵי הַיָּם, בִּבְכוֹתוֹ מִתּוֹךְ צַעַר עַל גּוֹרַל בִּתּוֹ מִירַנְדָּה הַקְּטַנָּה, הָעוֹמֶדֶת בְּסַכָּנָה.

מִירַנְדָּה עָצְמָהּ הָיְתָה קְטַנָּה מְאֹד וְלֹא יָדְעָה מַה זֹּאת סַכָּנָה. פָּנֶיהָ הָיוּ כִּפְנֵי כְרוּב קָטָן, בְּשִׁבְתָּהּ מִתּוֹךְ בַּת-צְחוֹק לְיַד אָבִיהָ וּבְצָחֲקָהּ לְמוּל הַגַּלִּים הַדּוֹהֲרִים כְּסוּסִים גְּדוֹלִים לִבְנֵי-רַעְמָה וּמַזִּים עָלֶיהָ טִפּוֹת מָיִם אַךְ הָאֳנִיָּה עָבְרָה בְּשָׁלוֹם בַּיָּם הַסּוֹעֵר וְהִגִּיעָה אֶל אִי אֶחָד. שָׁם עָלָה פְּרוֹסְפֶּרוֹ וְנָשָׂא עִמּוֹ אֶל הַחוֹף אֶת מִירַנְדָּה הַקְּטַנָּה.

עֵצִים רַבִּים גָּדְלוּ בָאִי הַזֶּה, וְפְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה שָׁמְעוּ קוֹלוֹת וַאֲנָחוֹת יוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ אֹרֶן גָּדוֹל וְעַתִּיק. הַקּוֹלוֹת הָיוּ רָמִים וְנוּגִים כָּל כָּךְ עַד כִּי עוֹרְרוּ יִלְלַת הַזְּאֵבִים וְהֵטִילוּ פַּחַד עַל הַדֻּבִּים.

וְפְּרוֹסְפֶּרוֹ הָיָה לֹא רַק אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן, כִּי אִם גַּם קוֹסֵם. בִּקְסָמָיו בִּקַּע אֶת הָעֵץ וּמִתּוֹכוֹ יָצָא בֶּן-פֵיָה נֶחְמָד וּשְׁמוֹ אֲרִיאֵל.

אֲרִיאֵל סָח לוֹ לִפְּרוֹסְפֶּרוֹ, כִּי לִפְנֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הוּבָא הוּא וְעִמּוֹ עוֹד פֵיוֹת רַבּוֹת אֶל כֶּלֶא הָעֵץ עַל יְדֵי מְכַשֵּׁפָה זְקֵנָה אֲשֶׁר מֵתָה זֶה יָמִים רַבִּים. אָז הוֹצִיא פְּרוֹסְפֶּרוֹ גַּם אֶת יֶתֶר הַפֵיוֹת. וְהֵן עִם אֲרִיאֵל הָיוּ לוֹ לִידִידִים וְעָמְדוּ לְשָׁרֵת לְפָנָיו. מִלְּבַד הַפֵיוֹת הָאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ בָּאִי הַזֶּה, חוּץ מִבְּנָהּ יְחִידָה שֶׁל הַמְכַשֵּׁפָה הַזְּקֵנָה. שְׁמוֹ הָיָה קַלִּבַּן, אִישׁ מְכֹעָר מְאֹד וּכְסִיל, דּוֹמֶה יוֹתֵר לְחַיָּה רָעָה מֵאֲשֶׁר לְבֶן אָדָם.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ הִתְאַמֵּץ לְחַנֵּךְ אֶת קַלִּבַּן. הוּא לִמֵּד אוֹתוֹ אֶת שֵׁם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים, אַף כִּלְכֵּל אוֹתוֹ בְּגַרְגְּרִים וּבְמַיִם. וְהִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ כְּרֵעַ. אַךְ קַלִּבַּן הִתְנַהֵג בְּרָע מְאֹד וְהָיָה כְפוּי טוֹבָה, זוֹעֵף וּפֶרֶא אָדָם, עַד כִּי לֹא יָכֹל פְּרוֹסְפֶּרוֹ לַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְרֵעַ לוֹ, וּבְכֵן הָיָה קַלִּבַּן לְעֶבֶד לַחְטֹב עֵצִים וּלְהַבְעִיר אֵשׁ, וְהוּא גָר לְבַדּוֹ בִּמְעָרָה מְזֹהָמָה, תַּחַת לָשֶׁבֶת יַחְדָּו עִם פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה בִּמְעָרָתָם.

וּמִירַנְדָּה גָדְלָה בָּאִי הַבּוֹדֵד הַזֶּה וּמִיַּלְדָּה קְטַנָּה וּנְעִימָה נֶהֶפְכָה לְנַעֲרָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה. אָבִיהָ שִׁנֵּן לָהּ לִמּוּדִים, אַךְ לֹא הָיָה לָהּ חָבֵר לְדַבֵּר עִמּוֹ, מִלְּבַד אָבִיהָ וּבֶן-הַפֵיָה הַקָּטֹן אֲרִיאֵל. קַלִּבַּן הָיָה מְכֹעָר כָּל כָּךְ וְגַס כָּל כָּךְ, עַד כִּי יָרְאָה הַנַּעֲרָה לָגֶשֶׁת אֵלָיו.

פַּעַם אַחַת, וּמִירַנְדָּה לֹא הָיְתָה עוֹד יַלְדָּה קְטַנָּה, עָבְרָה סְעָרָה אֲיֻמָּה עַל פְּנֵי הַיָּם סָמוּךְ לָאִי. הִרְעִים הָרַעַם, הִבְרִיק הַבָּרָק; רָעֲדוּ הַחַלּוֹנוֹת וּמַרְאֵה הַשָּׁמַיִם שָׁחוֹר כִּדְיוֹ.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ בִּקְסָמָיו הוּא אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת הַסְּעָרָה הַזֹּאת. הוּא יָדַע, כִּי אֳנִיָּה עָבְרָה בַיָּם, וּבָאֳנִיָּה הַזֹּאת נוֹסֵעַ אָחִיו אַנְטוֹנִיּוֹ הָרָשָׁע. בָּהּ הָיוּ גַּם מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וּבְנוֹ פֶרְדִּינַנְדְּ, גַּם הָאָצִיל הַזָּקֵן וְהַטּוֹב, אֲשֶׁר עָשָׂה חֶסֶד עִם פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה, בְּעֵת אֲשֶׁר נֶעֶזְבוּ בְלֶב-יָם, וְעִמָּהֶם עוֹד אֲצִילִים וּמַלָּחִים רַבִּים.

הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה חָשְׁבוּ, כִּי הָאֳנִיָּה תִּפְגַע בַּסְּלָעִים עַל חוֹף הָאִי וּתְנֻפַּץ לִרְסִיסִים בְּסַעֲרַת הַיָּם וְכָל הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹכָהּ אָבֹד יֹאבֵדוּ.

אַךְ פְּרוֹסְפֶּרוֹ בִּקְסָמָיו הֵטִיל כָּל הַזְּמָן רַק אֵימָה וְעַל דַּעְתּוֹ לֹא עָלָה כְלָל לְנַפֵּץ אֶת הָאֳנִיָּה אוֹ כִּי אִישׁ מִן הַנּוֹסְעִים יִטְבַּע בַּיָּם.

הוּא שָׁלַח אֶת בֶּן-הַפֵיָה הַקָּטֹן אֲרִיאֵל לְרַחֵף מֵעַל הָאֳנִיָּה וְלִזְרֹק זִיקִים עַל הַסִּפּוּן. אִישׁ לֹא יָכֹל לִרְאוֹת אֶת אֲרִיאֵל בְּעוּפוֹ כְּחֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבַהֲטִילוֹ אֵימָה עַל הַמַּלָּחִים בְּזַעַף הַגַּלִּים.

לָאַחֲרוֹנָה נִדְמָה לָאֲנָשִׁים, כִּי סִפּוּן הָאֳנִיָּה עוֹלֶה בְאֵשׁ, וְהַמַּלָּחִים אֲשֶׁר לֹא נֶחְבְּאוּ בְתַחְתִּית הָאֳנִיָּה נִבְהֲלוּ מְאֹד, עַד כִּי קָפְצוּ לְתוֹךְ הַיָּם הַסּוֹעֵר לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁם. גַּם מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וּבְנוֹ הַנָּסִיךְ פֶרְדִּינַנְדְּ, גַּם הָאָצִיל הַזָּקֵן וְאַנְטוֹנִיּוֹ הָרָשָׁע קָפְצוּ אֶל הַיָּם, וְנִדְמֶה הָיָה, כִּי כֻלָּם יֵרְדוּ מְצוּלוֹת.

וְאוּלָם פְּרוֹסְפֶּרוֹ וַאֲרִיאֵל יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי נִפְלָאוֹת בְּקִסְמֵיהֶם וּבְיָדָם עָלָה לְהַצִּיל אֶת הָאֳנִיָּה אֶל מִפְרָץ קָטֹן בָּאִי וְשָׁם עָמְדָה בְשָׁלוֹם בְּמֵי מְנוּחוֹת. עַל הַמַּלָּחִים אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ בְתַחְתִּית הָאֳנִיָּה הִפִּיל תַּרְדֵּמָה, עַד אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מַה קָּרָה וְאֵיפֹה הֵם.

וְהַמַּלָּחִים אֲשֶׁר קָפְצוּ לְתוֹךְ הַיָּם אֻסְּפוּ אֶל אֳנִיּוֹת אֲחֵרוֹת וְהוּשְׁבוּ לְנֵיאַפּוֹל. וַאֲשֶׁר לְמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וּבְנוֹ פֶרְדִּינַנְדְּ וְאַנְטוֹנִיּוֹ וְהָאָצִיל הַנָּדִיב וְעוֹד אֲחֵרִים הִנֵּה הוֹלִיךְ אוֹתָם אֲרִיאֵל בְּשָׁלוֹם דֶּרֶךְ הַכְּרִית, עַד כִּי גַם בִּגְדֵיהֶם לֹא נִפְסָדוּ.

הַנָּסִיךְ פֶרְדִּינַנְדְּ הִגִּיעַ לְחוֹף הָאִי בְּחֵלֶק אַחֵר מֵאֲשֶׁר יֶתֶר הָאֲנָשִׁים, וְלָכֵן הֶאֱמִינוּ אָבִיו וִידִידָיו, כִּי טָבַע בַיָּם, וּפֶרְדִּינַנְדְּ אַף הוּא חָשַׁב כִּי רַק הוּא לְבַדּוֹ נִמְלַט מִמָּוֶת.

הָעֵת אֲשֶׁר הַנִּטְרָפִים הָאֵלֶּה שׁוֹטְטוּ מִסָּבִיב לָאִי וְלִבָּם מָלֵא צַעַר וְיָגוֹן, צִוָּה פְּרוֹסְפֶּרוֹ עַל אֲרִיאֵל לִלְבּשׁ צוּרָה שֶׁל בַּת-גַּלִּים יְפֵהפִיָּה. רַק פְּרוֹסְפֶּרוֹ אֲדוֹנוֹ לְבַדּוֹ יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹתוֹ, אַךְ הָאֲחֵרִים יָכְלוּ רַק לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ הַדַּק בְּזַמְּרוֹ וּבְצַלְצְלוֹ כְּפַעֲמוֹן בָּהִיר וְנָעִים.

וְכַאֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ פֶרְדִּינַנְדְּ לְבַדּוֹ מָלֵא יָגוֹן עַל אָבְדַן אָבִיו, הִתְעוֹדֵד בְּשָׁמְעוֹ אֶת קוֹל אֲרִיאֵל בְּשׁוֹרְרוֹ שִׁיר נָעִים וְהוּא נִסָּה לִמְצֹא מֵאַיִן בָּא הַקּוֹל.

וְכֹה הָיְתָה רֵאשִׁית הַשִּׁיר:

"בֹּא נָא אֶל הַחוֹלוֹת הַצְּהֻבִּים,

אָז תֵּדַע דַּרְכֶּךָ".

הַנְּגִינָה הָיְתָה כְּמַחֲלִיקָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּבֶן-הַמֶּלֶךְ הִקְשִׁיב מִשְׁתָּאֶה לָדַעַת מֵאַיִן בָּאָה הַשִּׁירָה, הֲמִן הָאָרֶץ אוֹ מִן הַשָּׁמָיִם.

וְאֲרִיאֵל שָׁב וַיְשׁוֹרֵר:

"אָבִיךָ שׁוֹכֵב בְּמַעֲמַקִּים,

בְּעַצְמוֹתָיו עָלוּ אַלְמֻגִּים,

עֵינָיו לְפָנִים, פְּנִינִים הַיּוֹם,

מְאוּם בּוֹ לֹא בָלָה,

אַךְ בִּמְצוּלוֹת יָם נֶהְפַּךְ

וְהָיָה לְרַב-אוֹצָרוֹת.

בְּנוֹת גַּלִּים בְּכָל עֵת

תְּרִימֶינָה עָלָיו קִינָה:

הַסְכֵּת! אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹלָן –

דִּין-דָּן, דִּין-דָּן, דִּין-דָּן.

וְיֶתֶר בְּנוֹת הַגַּלִּים עָנוּ כְּקוֹל מְצִלְתַּיִם:

דִּין-דָּן, דִּין-דָּן, דִּין-דָּן!

לֵב בֶּן-הַמֶּלֶךְ נִמְלָא דְאָבָה. יָרֵא הָיָה, כִּי הַקּוֹל קוֹל בְּנוֹת הַגַּלִּים, הַמְסַפְּרוֹת לוֹ כִּי טָבַע אָבִיו הַמֶּלֶךְ וְכִי לֹא יָשׁוּב לִרְאוֹתוֹ עַד עוֹלָם.

וְכַאֲשֶׁר יָשַׁב פֶרְדִּינַנְדְּ מָלֵא צַעַר, עָבְרוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה בִּתּוֹ.

מֵאָז הֱיוֹתָהּ יַלְדָּה קְטַנָּה, לֹא רָאֲתָה מִירַנְדָּה פְּנֵי גֶבֶר מִלְּבַד אָבִיהָ; וּבִרְאוֹתָהּ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר וְהַיָּפֶה, חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ, כִּי מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם הוּא.

וְפֶרְדִּינַנְדְּ אַף הוּא, בִּרְאוֹתוֹ אֶת מִירַנְדָּה, חָשַׁב כִּי בַת שָׁמַיִם הִיא וְלָהּ הָאִי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ. הִיא הָיְתָה כֹה יָפָה, עַד כִּי בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בָהּ. וְכַאֲשֶׁר רָאָה, כִּי לֹא בַת שָׁמַיִם הִיא וְכִי כָּמֹהוּ תְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי הָאָדָם, גִּלָּה לְפָנֶיהָ אֶת לִבּוֹ, כִּי אוֹהֵב הוּא אוֹתָהּ וּמְבַקֵּשׁ לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ שָׂמַח מְאֹד עַל הַדָּבָר, אַךְ הוּא אָמַר לְנַסּוֹת אִם פֶרְדִּינַנְדְּ ומִירַנְדָּה אוֹהֲבִים אָמְנָם זֶה אֶת זֶה בְּלֵב שָׁלֵם. וְלָכֵן הִתְחַפֵּשׂ וַיְדַבֵּר אֶל פֶרְדִּינַנְדְּ קָשׁוֹת, כִּי מְרַגֵּל הוּא, אֲשֶׁר בָּא לִגְזֹל אֶת הָאִי מִיָּדוֹ.

• קוּם – קָרָא אֵלָיו – אָנֹכִי אָשִׂים כְּבָלִים עַל צַוָּארֶיךָ וְעַל רַגְלֶיךָ, שָׁרָשִׁים שְׁזוּפִים וּקְלִפּוֹת בַּלּוּט תֹּאכַל וּמֵי יָם מְלוּחִים תִּשְׁתֶּה. לֵך אַחֲרָי!

בֶּן הַמֶּלֶךְ נֶעֱלַב מְאֹד בְּדַבֵּר אֵלָיו פְּרוֹסְפֶּרוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהוּא הוֹצִיא חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ וַיֹּאמֶר לְהִלָּחֵם עִמּוֹ.

אַךְ פְּרוֹסְפֶּרוֹ עָשָׂה בִקְסָמָיו וְהַחֶרֶב עָמְדָה בְתַעְרָהּ וְַרְגֵלי בֶן-הַמֶּלֶךְ כְּאִלּוּ רֻתְּקוּ אֶל הָאֲדָמָה.

פֶרְדִּינַנְדְּ רָאָה, כִּי נָפַל בִּידֵי קוֹסֵם וְאֵין בּוֹ כֹחַ לְהִלָּחֵם עִמּוֹ. וּבְכָל זֹאת הָיָה מוֹסִיף עוֹד לַעֲמֹד בִּפְנֵי פְּרוֹסְפֶּרוֹ, לוּלֵא אָהַב אַהֲבָה עַזָּה אֶת מִירַנְדָּה, עַד כִּי חָשׁ רָצוֹן לִהְיוֹת שָׁבוּי בִּידֵי אָבִיהָ, לוּ רַק יוּכַל לִרְאוֹת מֵחֲדַר כִּלְאוֹ אֶת פָּנֶיהָ אַחַת בַּיּוֹם.

וּמִירַנְדָּה נִכְלְמָה מְאֹד וְלִבָּהּ דָּאַב, בְּשָׁמְעָהּ מִפִּי אָבִיהָ אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים וְהַגַּסִּים. הִיא לֹא יָכְלָה לְהָבִין, מַדּוּעַ חָרָה אַף אָבִיהָ בָּאִישׁ הַנִּטְרָף הֶעָלוּב הַזֶּה.

– הִשָּׁקֶט נָא – קָרְאָה הַנַּעֲרָה אֶל בֶּן-הַמֶּלֶךְ – לֵב אָבִי טוֹב מִפִּיו. מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מְדַבֵּר קָשׁוֹת כָּאֵלֶּה.

וּבְכֵן הָלַךְ פֶרְדִּינַנְדְּ עִם פְּרוֹסְפֶּרוֹ וּמִירַנְדָּה אֶל חֵלֶק הָאִי אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם. וְאַף כִּי פְּרוֹסְפֶּרוֹ שָׂם עֹל כָּבֵד עַל צַוָּאר הַנָּסִיךְ וְהֶעֱבִיד אוֹתוֹ בְּפֶרֶךְ, כִּי עָשָׂה אֶת עֲבוֹדַת קַלִּבַּן, בְּכָל זֹאת הָיָה בֶן-הַמֶּלֶךְ מְאֻשָּׁר כִּמְעַט, כִּי עַל כֵּן הָיָה קָרוֹב לְמִירַנְדָּה.

בֵּין כֹּה וָכֹה וּמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל הִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ. הוּא הֶאֱמִין כִּי פֶרְדִּינַנְדְּ טָבַע. חֲבֵרָיו נִסּוּ לְנַחֲמוֹ בְּאָמְרָם, כִּי הַנָּסִיךְ הוּא שַׁיָּט נִפְלָא וּבְעֵינֵיהֶם רָאוּ אוֹתוֹ בְּהֵאָבְקוֹ עִם הַגַּלִּים וּבְחָתְרוֹ אֶל הַחוֹף. וּבְלֵב הַמֶּלֶךְ נוֹלְדָה תִּקְוָה קַלָּה. כִּי אוּלַי עוֹד יָשׁוּב יוֹם אֶחָד לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי בְנוֹ.

וּבְעוֹדֶנּוּ מְבַקֵּשׁ בְּיָגוֹן אֶת בְּנוֹ, בָּא אֲרִיאֵל, בִּפְקֻדַּת פְּרוֹסְפֶּרוֹ, לְהַפְחִיד אוֹתוֹ וְאֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ בְּכָל מִינֵי פְּחָדִים. הוּא מִלֵּא אֶת לִבָּם אֵימָה בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וּבְמַרְאוֹת אֲיֻמִּים, בְּרָדְפוֹ אַחֲרֵיהֶם עִם עֲדַת כְּלָבִים עַזִּים לּא-נִרְאִים, אֲשֶׁר אָמְרוּ לִקְרֹעַ אוֹתָם לִגְזָרִים.

כַּאֲשֶׁר עָיְפוּ הָאֲנָשִׁים וְרָעֲבוּ מְאֹד, הִתְחַפְּשׂוּ אֲרִיאֵל וַחֲבֵרָיו וְלָבְשׁוּ צוּרוֹת מוּזָרוֹת, עָרְכוּ לִפְנֵיהֶם שֻׁלְחָן מָלֵא מַעֲדַנִּים וְנִגְּנוּ מַנְגִּינוֹת נִפְלָאוֹת. אַךְ כַּאֲשֶׁר נִגְּשׁוּ הָאֲנָשִׁים לֶאֱכֹל נֶהְפַּךְ אֲרִיאֵל וְהָיָה לְעוֹף נוֹרָא, אֲשֶׁר נִפְנֵף בִּכְנָפָיו עַל הַשֻּׁלְחָן וְהַכֹּל גָּז וְנֶעְלָם.

בְּנֵי הַחֲבוּרָה הוֹצִיאוּ חַרְבוֹתֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ לַהֲרוֹג אֶת הָעוֹף, אַךְ קִסְמֵי פְּרוֹסְפֶּרוֹ עָשׂוּ אֶת עֲמָלָם לַשָּׁוְא.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִגִּיד אֲרִיאֵל, בְּעוֹדֶנּוּ לָבוּשׁ צוּרַת עוֹף נוֹרָא, לְמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וּלְאַנְטוֹנִיּוֹ הָרָשָׁע, כִּי כָל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר עָבְרָה עֲלֵיהֶם הִיא עֹנֶשׁ עַל הָרָעָה שֶׁעָשׂוּ לַנָּסִיךְ הַטּוֹב פְּרוֹסְפֶּרוֹ.

כַּאֲשֶׁר חָדַל מִדַּבֵּר, הִתְגַּלְגֵּל הָרַעַם וְהַפֵיוֹת רָקְדוּ סְבִיבוֹתֵיהֶם בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנִּים וּבְפָנִים אֲיֻמִּים.

לֵב מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל וַחֲבֵרָיו נִמְלָא פַחַד, כִּי יָדֹעַ יָדְעוּ אֶת עֲווֹנָם הַגָּדוֹל. אַךְ הָאָצִיל הַזָּקֵן וְהַנָּדִיב הוּא לְבַדּוֹ שָׁלֵו, יַעַן כִּי הוּא גָמַל רַק טוֹב לַקּוֹסֵם פְּרוֹסְפֶּרוֹ.

לָאַחֲרוֹנָה הוֹפִיעַ לִפְנֵיהֶם פְּרוֹסְפֶּרוֹ בִּלְבוּשׁ קוֹסֵם. הוּא אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ, כִּי רַב הָעֹנֶשׁ לָאֲנָשִׁים, אַחֲרֵי כָל הַפְּגָעִים וְכָל הַפְּחָדִים אֲשֶׁר בָּאוּ עֲלֵיהֶם מֵרֵאשִׁית הַסְּעָרָה, אַף רָאָה כִּי אָחִיו אַנְטוֹנִיּוֹ וּמֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל נִחֲמוּ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ. וּבְכֵן כַּאֲשֶׁר בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ, כִּי יִסְלַח לָהֶם וְיָשׁוּב עִמָּהֶם לְמִילַנּוֹ, סָלַח לַעֲווֹנָם.

אַךְ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ בְּיָגוֹן, כִּי בַּעֲווֹנוֹ טָבַע בְּנוֹ יְחִידוֹ בַמַּיִם, קָרָא אֵלָיו פְּרוֹסְפֶּרוֹ:

• אַתָּה הֲשִׁיבוֹתָ לִי אֶת נְסִיכוּתִי, אַף אֲנִי אָשִׁיב לְךָ מַחְמַד עֵינֶיךָ.

וְהוּא לָקַח אוֹתוֹ אֶל פִּי הַמְּעָרָה, אֲשֶׁר שָׁם בֵּיתוֹ, וַיְצַו עָלָיו לְהַבִּיט פְּנִימָה.

מֶלֶךְ נֵיאַפּוֹל הִבִּיט וַיַּרְא אֶת בְּנוֹ פֶרְדִּינַנְדְּ בָּרִיא וְשָׁלֵם וְהוּא מְשַׂחֵק עִם מִירַנְדָּה הַיָּפָה.

שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ הָיְתָה גְדוֹלָה מְאֹד. הוּא בִקֵּשׁ מֵאֵת מִירַנְדָּה, כִּי תִסְלַח לוֹ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִם אָבִיהָ. וְכַאֲשֶׁר אָמַר פֶרְדִּינַנְדְּ לְאָבִיו, כִּי מִירַנְדָּה תְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ שִׁבְעָתָיִם.

וּבְעֵת אֲשֶׁר הִשְׁתַּעַשְׁעוּ יַחְדָּו הֵעִיר אֲרִיאֵל אֶת הַמַּלָּחִים מִשְּׁנָתָם בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָּה וְכֻלָּם עָלוּ אֶל הַחוֹף לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׂמְחָה.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָשְׁבוּ כֻלָּם בָּאֳנִיָּה לָשׁוּב לְנֵיאַפּוֹל, אֲשֶׁר שָׁם חָגְגוּ פֶרְדִּינַנְדְּ וּמִירַנְדָּה אֶת חַג חֲתֻנָּתָם.

פְּרוֹסְפֶּרוֹ עָזַב אֶת מַעֲשֵׂה קְסָמָיו בָּאִי וַיָּשָׁב אֶל מִילַנוֹ מוֹלַדְתּוֹ לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בָּהּ וְלִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה.

הַיָּם הָיָה שָׁקֵט וְתָכֹל, הַשָּׁמַיִם הִבִּיטוּ מִמַּעַל בְּבַת צְחוֹק נְעִימָה. וְרוּחוֹת קַלִּים נָשְׁבוּ בַּמִּפְרָשִׂים וַיִּשְׂאוּ אֶת הָאֳנִיָּה בְּנַחַת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה הַחֶסֶד הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר עָשָׂה אֲרִיאֵל עִם פְּרוֹסְפֶּרוֹ. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת הָאֳנִיָּה בְּשָׁלוֹם אֶל הַיַּבָּשָׁה, יָצָא לַחָפְשִׁי לְעוֹלָם וַיָּעָף לוֹ בְּקוֹל רִנָּה:

בַּאֲשֶׁר תָּמֹץ הַדְּבוֹרָה אָמֹץ גַּם אֲנִי,

בְּכוֹס הַפֶּרַח אָשִׂים מִשְׁכָּנִי,

שָׁם אֶשְׁכַּב עִם יִלְלַת הַיַּנְשׁוּף,

עַל גַּב הָעֲטַלֵּף אָעוּף,

אֲבַקֵּשׁ אֶת הַקַּיִץ הַנָּעִים;

אַךְ שָׂמֵחַ, אַךְ שָׂמֵחַ אֶהְיֶה

תַּחַת הַצִּיצִים בֵּין הָעֳפָאִים.

בְּאֶרֶץ צָרְפַת, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, יָשְׁבוּ שְׁתֵּי נְעָרוֹת וְהֵן יְדִידוֹת נֶאֱמָנוֹת זוֹ לְזוֹ. הֵן הָיוּ בְנוֹת אַחִים, שְׁתֵּיהֶם יְפוֹת מַרְאֶה. שֵׁם הַגְּדוֹלָה מֵהֶן רוֹזַלִּינְדְּ וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צֶלְיָה.

אֲבִי רוֹזַלִּינְדְּ הָיָה נָסִיךְ גָּדוֹל, אַךְ אָחִיו, אֲבִי צֶלְיָה, עָשַׁק מִמֶּנּוּ אֶת כָּל אַרְצוֹ וַיְגָרֶשׁ אוֹתוֹ מִנַּחֲלָתוֹ.

אֲצִילִים וְרוֹזְנִים רַבִּים, אֲשֶׁר שָׂנְאוּ אֶת הָאָח הָרַע וְאָהֲבוּ אֶת אֲבִי רוֹזַלִּינְדְּ, הָלְכוּ עִמּוֹ וְעָשׂוּ לוֹ חֲצַר-מַלְכוּת בַּנֵּכָר, תַּחַת עֵץ רַעֲנָן בְּיַעַר אַרְדֶּן.

כַּאֲשֶׁר גֹּרַשׁ אֲבִי רוֹזַלִּינְדְּ מִטִּירָתוֹ, לָקַח אוֹתָהּ דּוֹדָהּ לִהְיוֹת לְרֵעָה לְבִתּוֹ הַקְּטַנָּה צֶלְיָה. שְׁתֵּי הַיְלָדוֹת גָּדְלוּ יַחַד, וְצֶלְיָה הָיְתָה כֹּה טוֹבָה וְכֹה חֲבִיבָה לְרוֹזַלִּינְדְּ, עַד כִּי שָׁכְחָה לִפְעָמִים אֶת יְגוֹנָהּ עַל גָּלוּת אָבִיהָ וְאֶת כַּעְסָהּ עַל דּוֹדָהּ, שֶׁהָיָה כֹּה אַכְזָרִי.

אֶחָד מִידִידָיו הַנֶּאֱמָנִים שֶׁל הַנָּסִיךְ הַמְגֹרָשׁ הָיָה אַבִּיר אַמִּיץ וּשְׁמוֹ סֵיר רוֹלַנְדְּ דֵּי בוּאָה. בְּמוֹתוֹ הִשְׁאִיר אַחֲרָיו שְׁלשָׁה בָנִים. אוֹלִיבֶר, הַבְּכוֹר, לֹא הָיָה אָח טוֹב. תַּחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיו וְלִהְיוֹת טוֹב לְאָחִיו הַצָּעִיר, אוֹרְלַנְדּוֹ שְׁמוֹ, לֹא נָתַן לוֹ פְּרוּטָה וְלֹא מָקוֹם לִלְמֹד מָה, אַף הוֹשִׁיב אוֹתוֹ לֶאֱכֹל יַחַד עִם עֲבָדָיו. הוּא קִנֵּא בְּאוֹרְלַנְדּוֹ וְשָׂנֵא אוֹתוֹ עַל כִּי הָיָה אַמִּיץ-רוּחַ וְרַב-כֹּחַ וִיפֵה-תֹאַר, וְהוּא הָיָה טוֹב לְסוּסָיו מֵאֲשֶׁר לְאָחִיו.

וְלַסֵּיר רוֹלַנְדְּ דֵּי בוּאָה הָיָה עֶבֶד זָקֵן וּשְׁמוֹ אָדָם. הוּא שֵׁרֵת לִפְנֵי סֵיר רוֹלַנְדּ בֶּאֱמוּנָה רַבָּה וְאָהַב אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ, וְלִבּוֹ דָאַב עַל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה אוֹלִיבֶר לְאָחִיו הַצָּעִיר.

וַיְהִי הַיּוֹם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאָה אוֹרְלַנְדּוֹ, כִּי לֹא יוּכַל עוֹד נְשׂא אֶת עֹל אָחִיו, שָׁאַל מִמֶּנּוּ לָתֵת לוֹ אֶת הַכֶּסֶף יְרֻשַּׁת אָבִיו וְלִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לְבַקֵּשׁ אֶת מַזָּלוֹ. קָצָה נַפְשׁוֹ – אָמַר – לָלֶכֶת בָּטֵל, לִבְלִי עֲשׂוֹת מְאוּמָה וּלִבְלִי לְמֹד מְאוּמָה.

אַךְ אוֹלִיבֶר לָעַג לוֹ, וּבְכֵן פָּרַץ רִיב בֵּין הָאַחִים. כַּאֲשֶׁר אָמַר אָדָם לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם לְמַעַן אֲבִיהֶם הַמֵּת, כָּעַס אוֹלִיבֶר עַל הָעֶבֶד הַזָּקֵן וַיְצַו עָלָיו לָצֵאת.

– צֵא מִבֵּיתִי, כֶּלֶב זָקֵן! – קָרָא.

– כֶּלֶב זָקֵן אַתָּה קוֹרֵא לִי – הֵשִׁיב אָדָם – וְאָנֹכִי נָתַתִּי אֶת חַיַּי בְּעָבְדִי אֶתְכֶם. אֲדֹנִי הַזָּקֵן, אָבִיךָ, לֹא הָיָה מוֹצִיא מִפִּיו דְּבָרִים קָשִׁים כָּאֵלֶּה.

אַחֲרֵי הָרִיב הַזֶּה שָׂנֵא אוֹלִיבֶר אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ עוֹד יוֹתֵר. הוּא בִקֵּשׁ תַֹחְבּוּלוֹת לַהֲמִיתוֹ וְלָקַחַת לוֹ אֶת הָרְכוּשׁ, אֲשֶׁר הִשְׁאִיר אָבִיו לְאוֹרְלַנְדּוֹ.

בָּעֵת הַהִיא עָרַךְ הַנָּסִיךְ הָרַע, אֲבִי צֶלְיָה, הִתְחָרוּת גְּדוֹלָה שֶׁל מִתְגּוֹשְׁשִׁים.

וְלוֹ הָיָה מִתְגּוֹשֵׁשׁ שָׂכִיר בַּעַל כֹּחַ עָצוּם. הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה מִתְגּוֹשֵׁשׁ בְּאוֹן, עַד כִּי רַק גִּבּוֹר בְּגִבּוֹרִים הִרְהִיב עֹז לְהֵאָבֵק עִמּוֹ, וְכַמָּה פְעָמִים הָרַג אֶת אֵלֶּה שֶׁהִתְגּוֹשְׁשׁוּ עִמּוֹ.

אוֹרְלַנְדּוֹ הָיָה מִתְגּוֹשֵׁשׁ עָצוּם מְאֹד וְלֹא פָּחַד מִפְּנֵי אִישׁ, וְלָכֵן גָּמַר בְּלִבּוֹ לָלֶכֶת אֶל הַהִתְחָרוּת וּלְהֵאָבֵק עִם הָאִישׁ הַזֶּה.

כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְאוֹלִיבֶר, כִּי אָחִיו הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת אֶת זֹאת, שָׁלַח לִקְרֹא אֶל טִירָתוֹ אֶת הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ שֶׁל הַנָּסִיךְ. הוּא סִפֵּר לַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ כָּל מִינֵי כְזָבִים וּשְׁקָרִים עַל דְּבַר אוֹרְלַנְדּוֹ. הוּא הָיָה, לְפִי דְבָרָיו, הָעֶלֶם הָרַע בְּרָעִים בְּאֶרֶץ צָרְפַת וְכָל דְּרָכָיו רֶשַׁע, עַד כִּי טוֹב יַעֲשֶׂה הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ, אִם יְשַׁבֵּר אֶת מַפְרַקְתּוֹ.

הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ הִבְטִיחַ לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ לְהָמִית אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ. “אִם בְּרַגְלָיו יָשׁוּב מִן הַמַּעֲרָכָה אַחֲרֵי הֵאָבְקוֹ עִמִּי – אָמַר – לֹא אֶתְגּוֹשֵׁשׁ עוֹד עַד עוֹלָם”.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת נֶעֶרְכָה הַהִתְחָרוּת שֶׁל הַמִּתְגּוֹשְׁשִׁים עַל פְּנֵי הַכִּכָּר מִמּוּל טִירַת הַנָּסִיךְ.

הַנָּסִיךְ וְכָל רוֹזְנָיו בָּאוּ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה. גַּם צֶלְיָה וְרוֹזַלִּינְדְּ בָּאוּ. כִּי בַיָּמִים הָהֵם, הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, הָיָה הַמִּנְהָג לִבְנוֹת הָאֲצִילִים לְהִתְבּוֹנֵן אֶל מַחֲזוֹת, אֲשֶׁר בְּיָמֵינוּ הֵם נִרְאִים לָנוּ קָשִׁים מְאֹד וְאַכְזָרִים מְאֹד.

וְאִישׁ זָקֵן בָּא אֶל הַמַּעֲרָכָה, כִּי שְׁלשֶׁת בָּנָיו, בַּחוּרִים נָאִים, נִגְּשׁוּ לְהִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם הַגִּבּוֹר הַמְהֻלָּל. הֵם הִתְגּוֹשְׁשׁוּ אִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו, וְאִישׁ אַחֲרֵי אָחִיו נָפְלוּ לָאָרֶץ וְצַלְעוֹתֵיהֶם רְצוּצוֹת. הֵם הָיוּ פְּצוּעִים קָשֶׁה, עַד אֲשֶׁר חָשַׁב אֲבִיהֶם הַזָּקֵן, כִּי הוֹלְכִים הֵם לָמוּת וַיֵּבְךְּ וַיִּתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם בְּקוֹל נְהִי, וְכָל הַשּׁוֹמְעִים בָּכוּ עִמּוֹ.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר כָּל אִישׁ, כִּי אִוֶּלֶת הִיא לְאָדָם לְנַסּוֹת אֶת כֹּחוֹ וּלְהֵאָבֵק עִם גִּבּוֹר כֹּחַ כַּמִּתְגּוֹשֵׁשׁ אֲשֶׁר לַנָּסִיךְ, וְרַק אָדָם אֶחָד גָּמַר בְּנַפְשׁוֹ לְנַסּוֹת.

הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה אוֹרְלַנְדּוֹ דֵּי בוּאָה.

כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּעֲרָכָה, הָיָה מַרְאֵהוּ כֹּה אָדִיב וְרַךְ וְאָמִיץ וְנָאֶה, עַד כִּי גַּם הַנָּסִיךְ הָרָשָׁע, אֲשֶׁר לֹא יָדַע מִי הוּא הָעֶלֶם, דָּאַב מִפְּנֵי הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי עוֹד מְעַט וְהַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ יְדַכֵּא אֶת חַיָּיו.

– דַּבֵּרְנָה נָא עַל לֵב הָעֶלֶם, כִּי לֹא יֵאָבֵק – אָמַר הַנָּסִיךְ אֶל צֶלְיָה וְרוֹזַלִּינְדְּ – הֵן הוּא לֹא יִצְלָח. גִּבּוֹרִי הֵן הָמֵת יְמִיתֵהוּ.

בִּדְבָרִים נוֹחִים וַעֲדִינִים פָּנוּ שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת לְבַקֵּשׁ אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ, לְבַל יֵצֵא אֶל הַמַּעֲרָכָה.

– הֵן רָאִיתָ וְנוֹכַחְתָּ, מָה רַב כֹּחַ הָאִישׁ הַזֶּה – קָרְאָה צֶלְיָה – לוּ יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיךָ בְּעֵינֶיךָֹ, כִּי אָז לֹא הָיִיתָ מְסַכֵּן אֶת נַפְשְׁךָ לָצֵאת לִקְרָב זֶה. אָנָּא עֲשֵׂה זֹאת לְמַעַנְךָ וְשׁוּב מִמַּחֲשַׁבְתֶּךָ.

– שׁוּב נָא – אָמְרָה רוֹזַלִּינְדְּ – אִישׁ לֹא יֹאמַר עָלֶיךָ, כִּי מוּג לֵב אַתָּה בַּעֲשׂוֹתְךָ זֹאת. בַּקֵּשׁ נְבַקֵּשׁ אֶת הַנָּסִיךְ כִּי יַפְסִיק אֶת הַהִתְגּוֹשְׁשׁוּת.

אַך אוֹרְלַנְדּוֹ הֵשִׁיב:

• אַל נָא תַחְשֹׁבְנָה רָעָה עָלַי, גְּבִירוֹתַי, אִם אִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת רְצוֹנְכֶן. לֹא קַל הַדָּבָר לְהָשִׁיב פְּנֵי עֲלָמוֹת כֹּה חֲבִיבוֹת וְכֹה יָפוֹת. תֵּלַכְנָה נָא עֵינֵיכֶן הַיָּפוֹת וּבִרְכוֹתֵיכֶן הַטּוֹבוֹת עִמָּדִי בַּקְּרָב. אִם אוּמַת, אֵין לִי אִישׁ אֲשֶׁר יִסְפָּד-לִי וְאֶת מְקוֹמִי הַפָּנוּי אַחֲרַי יִמַלֵּא אִישׁ אַחֵר הַטּוֹב מִמֶּנִּי.

– מִי יִתֵּן וְיָכֹלְתִּי לְנַדֵּב לְךָ אֶת מְעַט הַכֹּחַ אֲשֶׁר לִי – קָרְאָה צֶלְיָה. וְרוֹזַלִּינְדְּ אָמְרָה:

– גַּם אֶת כֹּחִי אֲנִי לִהְיוֹת לְעֵזֶר.

– מִי יִתֵּן וְהָיִיתִי רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאָה –

קָרְאָה צֶלְיָה הַקְּטַנָּה – לְמַעַן אוּכַל לֶאֱחֹז בַּעֲקֵב הַבָּחוּר הַגִּבּוֹר וּלְהַכְשִׁילוֹ, בְּעָמְדוֹ לְהֵאָבֵק עִמְּךָ.

וְהַהִתְגּוֹשְׁשׁוּת הֵחֵלָה. כָּל אִישׁ מִן הָעוֹמְדִים הִבִּיט לִרְאוֹת, בַּהֲרוֹג הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ שֶׁל הַנָּסִיךְ אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ.

אַךְ תַּחַת לִהְיוֹת מוּמָת בִּידֵי הַגִּבּוֹר, הֵרִים אוֹרְלַנְדּוֹ אֶת הָאִישׁ רַב-הַכֹּחַ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ.

כָּל הָעָם הֵרִיעַ בְּקוֹל דִּיצָה, וְהַנָּסִיךְ קָרָא:

• תַּם הַמַּחֲזֶה! תַּם הַמַּחֲזֶה!

– יַעֲשֶׂה נָא אֲדוֹנִי חֶסֶד – הִתְחַנֵּן אוֹרְלַנְדּוֹ – תֶּן לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ! הֲלֹא זֶה רַק הֵחֵל הַקְּרָב.

הַנָּסִיךְ פָּנָה אֶל גִּבּוֹרוֹ לְשָׁאֲלוֹ מַה שְּׁלוֹמוֹ. אַךְ הָאִישׁ שָׁכַב דּוּמָם וְלֹא יָכֹל לְדַבֵּר אוֹ לָנוּעַ.

• הוּא נֶאֱלַם, אֲדוֹנִי – קָרָא אַחַד הַשָּׂרִים.

וְלָכֵן צִוָּה הַנָּסִיךְ לָשֵׂאת אוֹתוֹ מִן הַמָּקוֹם.

• מַה שִּׁמְךָ, הָעֶלֶם? – שָׁאַל אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ.

• אוֹרְלַנְדּוֹ, אֲדוֹנִי, הַבֵּן הַצָּעִיר אֲשֶׁר לְסֵיר רוֹלַנְדְּ דֵּי בוּאָה.

– אָבִיךָ הָיָה אוֹיֵב לִי – קָרָא הַנָּסִיךְ – שִׂמְחָתִי הָיְתָה רַבָּה יוֹתֵר בְּמַעֲשֵׂה גְבוּרָתְךָ, לוּ קָרָאתָ לִי בְּשֵׁם אָב אַחֵר.

– מִתְגָּאֶה אֲנִי, כִּי בֶן הַסֵּיר רוֹלַנְדְּ אָנֹכִי – קָרָא אוֹרְלַנְדּוֹ – וְלֹא הָיִיתִי מֵמִיר אֶת כְּבוֹדִי בַּכָּבוֹד לִהְיוֹת יוֹרְשׁוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ.

הַנָּסִיךְ וְרוֹזְנָיו וּמְשָׁרְתָיו הָלְכוּ לְבֵיתָם וְאוֹרְלַנְדּוֹ נִשְׁאַר לְבַדּוֹ עִם צֶלְיָה וְרוֹזַלִּינְדְּ.

לֵב צֶלְיָה דָּאַב עַל אֲשֶׁר דִּבֶּר אָבִיהָ קָשׁוֹת אֶל אוֹרְלַנְדּוֹ.

– לוּ הָיִיתִי אֲנִי בִּמְקוֹם אָבִי, אֲחוֹתִי, הַאִם הָיִיתִי עוֹשָׂה זֹאת? – שָׁאֲלָה הַנַּעֲרָה אֶת רוֹזַלִּינְדְּ.

וְרוֹזַלִּינְדְּ פָּתְחָה וְאָמְרָה:

– אָבִי אָהַב אֶת הַסֵּיר רוֹלַנְדְּ כְּנַפְשׁוֹ, וְכָל הָעוֹלָם יָדַע, מָה רַבָּה נְדִיבוּת הַסֵּיר רוֹלַנְדְּ. לוּ יָדַעְתִּי, כִּי הָעֶלֶם הַזֶּה בֶּן הַסֵּיר רוֹלַנְדְּ הוּא, כִּי אָז בִּקַּשְׁתִּיו בִּדְמָעוֹת לִבְלִי יֵלֵךְ לִקְרַאת סַכָּנָה גְדוֹלָה כָּזֹאת.

– הָבָה, נֵלֵךְ לְדַבֵּר עִם אוֹרְלַנְדּוֹ – קָרְאָה צֶלְיָה הָעֲדִינָה – נִכְלַמְתִּי מִדִּבְרֵי אָבִי הַקָּשִׁים.

וְהִיא הָלְכָה עִם רוֹזַלִּינְדְּ אֶל אוֹרְלַנְדּוֹ וַתְּהַלֵּלְנָה אוֹתוֹ עַל מַעֲשֶׂה גְבוּרָתוֹ. רוֹזַלִּינְדְּ הֵסִירָה מֵעַל צַוָּארָהּ שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב וַתִּתֶּן לוֹ. הִיא הָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ – אָמְרָה – תְּשׁוּרָה יְקָרָה מִזּוֹ, לוּלֵא הָיְתָה נַעֲרָה עֲנִיָּה.

אוֹרְלַנְדּוֹ אָהַב אֶת שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת עַל טוּב לִבָּן, וְאוּלָם אֶת רוֹזַלִּינְדְּ אָהַב אַהֲבָה עַזָּה, עַד כִּי גָמַר בְּלִבּוֹ לָקַחַת אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, אִם תֹּאבֶה לָלֶכֶת אַחֲרָיו.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַנָּסִיךְ קָצַף עַל אוֹרְלַנְדּוֹ, בֶּן אוֹיְבוֹ, עַל אֲשֶׁר הִכְרִיעַ אֶת מִתְגּוֹשְׁשׁוֹ. גַּם ברוֹזַלִּינְדְּ חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר נָתְנָה לְאוֹרְלַנְדּוֹ אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב.

וּכְכֹל אֲשֶׁר הִרְבָּה הַנָּסִיךְ לַחְשֹׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֵּן גָּדְלָה חֲמָתוֹ. וְאֶחָד מִשָּׁלִישָׁיו, אִישׁ טוֹב, אָמַר לְאוֹרְלַנְדּוֹ, כִּי טוֹב יַעֲשֶׂה אִם יְמַהֵר לִבְרֹחַ, יַעַן כִּי הַנָּסִיךְ מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ.

וְהַנָּסִיךְ גָּעַר בִּנְזִיפָה בְּרוֹזַלִּינְדְּ וַיְצַו עָלֶיהָ לַעֲזֹב אֶת אַרְמוֹנוֹ.

– אִם יִמְצָאוּךְ גַּם בְּמֶרְחַק עֶשְׂרִים מִיל מִזֶּה בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים מֵהַיּוֹם מוֹת תָּמוּתִי – קָרָא הַנָּסִיךְ.

וְצֶלְיָה הִצְטָעֲרָה מְאֹד עַל אַכְזְרִיּוּת אָבִיהָ לְרוֹזַלִּינְדְּ, אֲשֶׁר כְּאָחוֹת הָיְתָה לָהּ. הִיא הִתְחַנְּנָה לִפְנֵי הַנָּסִיךְ לְבַל יַעֲשֶׂה עָוֶל, אַךְ הוּא לֹא שָׁמַע לִדְבָרֶיהָ.

אָז אָמְרָה לוֹ, כִּי אִם יְשַׁלַּח מֵעָלָיו אֶת רוֹזַלִּינְדְּ, יְגָרֵשׁ גַּם אוֹתָהּ, יַעַן כִּי בִלְעָדֶיהָ חַיֶּיהָ אֵינָם חַיִּים.

– שׁוֹטָה אַתְּ! – גָּעַר בָּהּ אָבִיהָ, וְהוּא פָקַד בְּחֵמָה עַל רוֹזַלִּינְדְּ לָלֶכֶת מִיָּד, וְאִם לֹא – יְמִיתֶנָּה.

אַךְ צֶלְיָה מֵאֲנָה לְהִפָּרֵד מֵעִם רוֹזַלִּינְדְּ. וְלָכֵן גָּמְרוּ שְׁתֵּיהֶן בְּדַעְתָּן לָלֶכֶת יַחְדָּו אֶל יַעַר אַרְדֶּן, אֲשֶׁר שָׁם נֶחְבְּאוּ אֲבִי רוֹזַלִּינְדְּ וְרֵעָיו.

הֵן יָדְעוּ כִּי שׁוֹדְדִים בַּדֶּרֶךְ, וְלָכֵן צָבְעָה צֶלְיָה אֶת פָּנֶיהָ וּמַרְאֶהָ כִּשְׁזוּפַת שֶׁמֶשׁ, אַף לָבְשָׁה בִּגְדֵי נַעֲרָה כָפְרִית עֲנִיָּה, אֲשֶׁר אֵין לָהּ כֹּל. ורוֹזַלִּינְדְּ הִתְחַפְּשָׂה וַתִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי עֶלֶם וַתִּקַּח עִמָּהּ גַּרְזֶן קָטֹן וַחֲנִית.

וְלַנָּסִיךְ, אֲבִי צֶלְיָה, בַּדְּחָן אֶחָד וּשְׁמוֹ טוּשְׁסְטוֹן. הַבַּדְּחָן הַזֶּה הָיָה בַּרְ-נַשׁ מַצְחִיק וּפִיו מָלֵא תָמִיד שְׁנִינוּת וַהֲלָצוֹת, וְהוּא אָהַב מְאֹד אֶת אֲדוֹנָתוֹ הַקְּטַנָּה, אֶת צֶלְיָה.

• הֲלֹא נִקַּח עִמָּנוּ אֶת טוּשְׁסְטוֹן? – קָרְאָה רוֹזַלִּינְדְּ, כַּאֲשֶׁר לָבְשׁוּ הַנְּעָרוֹת בִּגְדֵיהֶן וְהָיוּ נְכוֹנוֹת לָצֵאת לַדֶּרֶךְ – הַאִם לֹא יִהְיֶה לִבְרָכָה לָנוּ?

– הוּא יֵלֵךְ עִמִּי עַד קְצֵה תֵבֵל – אָמְרָה צֶלְיָה – תְּנוּ לִי לְבַקְשׁוֹ כִּי יָבֹא.

וְאָכֵן, כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ רוֹזַלִּינְדְּ וְצֶלְיָה אֶל הַיַּעַר, הָלַךְ טוּשְׁסְטוֹן הֶחָבִיב לְהוֹרוֹת לָהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ.

לָבוּשׁ בְּגָדָיו הָאֲדֻמִּים, בְּרֹאשׁוֹ הַמִּצְנֶפֶת עִם הַפַּעֲמוֹנִים הַמְצַלְצְלִים, עַל שִׁכְמוֹ הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ עִם הַקִּטְנִיּוֹת הַמְקַשְׁקְשׁוֹת בּוֹ, צָעַד הַבַּדְּחָן בְּדִיצָה בְּראֹשׁ הַנְּעָרוֹת הַנּוֹדְדוֹת וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת צְרוֹרָן עִם הַמָּזוֹן וְעִם הַשְּׂמָלוֹת. וְכַאֲשֶׁר יָרַד הַלַּיְלָה וּבַיַּעַר הָיָה חשֶׁךְ וְרוֹזַלִּינְדְּ וְצֶלְיָה עָיְפוּ בְלֶכְתָּן וְהִתְעַצְּבוּ אֶל לִבָּן, עוֹדְדוּ אוֹתָן פְּנֵי טוּשְׁסְטוֹן הָעַלִּיזִים וַהֲלָצוֹתָיו.

וּבְעֵת אֲשֶׁר קָרוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּקֵּשׁ אֲחִי אוֹרְלַנְדּוֹ תַּחְבּוּלוֹת לְהָמִית אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ. קִנְאָתוֹ בוֹ הָיְתָה רַבָּה עַד כִּי גָבְרָה שִׂנְאָתוֹ אֵלָיו, בְּשָׁמְעוֹ אֶת הָאֲנָשִׁים מְהַלְלִים וּמְפָאֲרִים אוֹתוֹ עַל גְּבוּרָתוֹ בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ. הוּא גָמַר בְּלִבּוֹ לְשַׁלַּח אֵשׁ בְּבֵיתוֹ וְלִשְׂרֹף אוֹתוֹ, וְאִם יִמָּלֵט מִמָּוֶת, יִרְצַח אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת.

אָדָם, הָעֶבֶד הַזָּקֵן, שָׁמַע אֶת דְּבַר הַהִתְנַכְּלוּת וַיְמַהֵר לְהַזְהִיר אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ. אוֹרְלַנְדּוֹ גָּמַר בְּלִבּוֹ לִבְרֹחַ אֶל יַעַר אַרְדֶּן, וְאָדָם אָמַר, כִּי גַם הוּא יֵלֵךְ עִמּוֹ. בִּידֵי אוֹרְלַנְדּוֹ לֹא הָיָה כֶסֶף, אַךְ אָדָם אָמַר, כִּי יִקַּח מִמֶּנּוּ אֶת כֹּל אֲשֶׁר חָשָׂךְ. אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו אֶל הַיַּעַר.

שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים בַּיַּעַר הֶעָבֹת חָיוּ אֲבִי רוֹזַלִּינְדְּ וְרֵעָיו בְּרֹב אשֶׁר יַחְדָּו. הֵם עָרְכוּ צֵיד צְבָאִים וְצֵידָה טוֹבָה מָצְאוּ לָהֶם רַב וּבְשִׁבְתָּם לָנוּחַ תַּחַת צֵל הָעֵצִים הָרַעֲנַנִּים, נָתְנוּ קוֹלָם בְּשִׁירִים עַלִּיזִים.

הִנֵּה אַחַד הַשִּׁירִים אֲשֶׁר הָיוּ שָׁרִים:

תַּחַת עֵץ רַעֲנָן,

שָׁכֹב אֶשְׁכַּב שַׁאֲנָן.

אָרִים קוֹלִי בְּרֹן,

אֶקְרָא בְּגָרוֹן:

בֹּאוּ הֲלוֹם, בֹּאוּ הֲלוֹם

פֹּה אֵין רוֹדֵף,

פֹּה אֵין אוֹיֵב,

לְבַד הַקֹּר וְרוּחַ הַיּוֹם.

פַּעַם אַחַת בְּשִׁבְתָּם יַחַד לֶאֱכֹל, הִתְפָּרֵץ אַחַד הַבַּחוּרִים מִבֵּין הָעֵצִים וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ.

– חִדְלוּ, אַל תֹּאכֵלוּ! – קָרָא הַבָּחוּר.

הַנָּסִיךְ וְרֵעָיו שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַה לּוֹ.

– מָזוֹן – קָרָא – אֲנִי גוֹוֵעַ מֵרָעָב.

הֵם בִּקְשׁוּ אוֹתוֹ לָשֶׁבֶת וְלֶאֱכֹל, אַךְ הוּא לֹא אָבָה, בְּאָמְרוֹ, כִּי אִישׁ זָקֵן אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרָיו מֵאַהֲבָה נֶאֲמָנָה עוֹמֵד בַּיַּעַר וְגֹוֵוַע בְּרָעָב, וּבְטֶרֶם יַאֲכִיל אוֹתוֹ לֹא יוּכַל לִטְעֹם מְאוּמָה.

הַבָּחוּר הַזֶּה הָיָה אוֹרְלַנְדּוֹ; וְכַאֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ הַנָּסִיךְ וְרֵעָיו לְהָבִיא אֶת אָדָם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם וַיִּתְּנוּ לָהֶם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת, הֶחֱלִיפוּ כֹחַ גַּם הָאִישׁ הַזָּקֵן גַּם אֲדוֹנוֹ הַצָּעִיר.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר נוֹדַע לַנָּסִיךְ, כִּי אוֹרְלַנְדּוֹ הוּא בֶן יְדִידוֹ סֵיר רוֹלַנְדְּ דֵּי בוּאָה, קִדֵּם אֶת פָּנָיו בִּבְרָכָה וְהֶרְאָה חִבָּה רַבָּה לְעַבְדּוֹ הַזָּקֵן הַנֶּאֱמָן.

הִנֵּה כִּי כֵן חַי אוֹרְלַנְדּוֹ עִם הַנָּסִיךְ וִידִידָיו בְּעָמְקֵי הַיַּעַר, אַךְ כָּל הַיָּמִים הָיָה הוֹגֶה בְּרוֹזַלִּינְדְּ. יוֹם יוֹם הָיָה כוֹתֵב חֲרוּזִים לִכְבוֹדָהּ וְאֶת הַחֲרוּזִים הָיָה חוֹרֵת עַל עֲצֵי הַיַּעַר אוֹ חוֹקְקָם עָמֹק בִּקְלִפַּת הָאִילָן. הוּא לֹא חָשַׁב עַל אִישׁ מִלְּבַדָּהּ, עַד כֹּה אָהַב אוֹתָהּ.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְרוֹזַלִּינְדְּ עִם צֶלְיָה וְעִם טוּשְׁסְטוֹן גַּם הֵם בָּאוּ שְׁלֵמִים אֶל הַיַּעַר וַיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם אֹהֶל קָטֹן אֲשֶׁר לְאַחַד הָרוֹעִים שָׁם.

רוֹזַלִּינְדְּ אָהֲבָה אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ כַּאֲשֶׁר אָהַב אוֹתָהּ הוּא, וְכַאֲשֶׁר קָרְאָה אֶת חֲרוּזֵי אוֹרְלַנְדּוֹ עַל הָעֵצִים, שָׂמַח לִבָּהּ לָדַעַת, כִּי הוּא לֹא שְׁכָחָה.

בְּאַחַד הַיָּמִים פָּגְשָׁה הִיא וְצֶלְיָה אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ, אַךְ הוּא לֹא הִכִּיר אֶת הַנְּעָרוֹת בִּלְבוּשָׁן וּבִפְנֵיהֶן הַצְּבוּעִים בְּצֶבַע חוּם. וְהוּא חָשַׁב אוֹתָן לְנַעַר רוֹעֶה וַאֲחוֹתוֹ, כִּי כֵן אָמְרוּ עַל עַצְמָן.

הוּא הִתְוַדַּע אֲלֵיהֶן וְהָיָה בָא לְעִתִּים אֶל אָהֳלָן הַקָּטֹן לְדַבֵּר עִמָּהֶן עַל רוֹזַלִּינְדְּ שֶׁאָהֲבָה נַפְשׁוֹ.

וּבָעֵת הַהִיא בָּאָה רָעָה עַל אֲחִי אוֹרְלַנְדּוֹ בִּגְלַל רִשְׁעָתוֹ. כַּאֲשֶׁר הָלַךְ אוֹרְלַנְדּוֹ, חָשַׁב הַנָּסִיךְ הַנָּבָל, אֲבִי צֶלְיָה, כִּי אוֹלִיבֶר שָׁלַח אוֹתוֹ. הוּא לָקַח אֶת אַדְמַת אוֹלִיבֶר מִמֶּנּוּ וַיְצַו עָלָיו לְבַל יָעֵז לָשׁוּב אֶל חֲצֵרוֹ עַד כִּי יִמְצָא אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ.

וּבְכֵן נָדַד אוֹלִיבֶר לְבַדּוֹ לְבַקֵּשׁ אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ. הוּא בִקֵּשׁ אוֹתוֹ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת, עַד כִּי בָלוּ בְגָדָיו עָלָיו וּשְׂעָרוֹ גָּדַל פֶּרֶא וּמַרְאֵהוּ הָיָה כְּקַבְּצָן.

פַּעַם אַחַת הָלַךְ אוֹרְלַנְדּוֹ מֵאֹהֶל רוֹזַלִּינְדְּ וּמָצָא אוֹתוֹ שׁוֹכֵב יָשֵׁן תַּחַת אַלּוֹן עַתִּיק. עַל עָרְפּוֹ הִתְפַּתֵּל נָחָשׁ גָּדוֹל וְעוֹד מְעַט וְנָשַׁךְ אוֹתוֹ נְשִׁיכַת מָוֶת, לוּלֵא רָאָה אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ וּבָרָח. וּבְרֶגַע זֶה רָאָה אוֹרְלַנְדּוֹ סַכָּנָה נוֹרָאָה אַחֶרֶת אוֹרֶבֶת לְאָחִיו הָרָע. אֲרִי רָעֵב עָלָה מִסֻבְּכוֹ נָכוֹן לִטְרֹף אֶת הָאִישׁ הַנִּרְדָּם.

רֶגַע אֶחָד חָשַׁב אוֹרְלַנְדּוֹ עַל רִשְׁעַת אָחִיו וְכִי רָאוּי הוּא לִהְיוֹת לְטֶרֶף לְשִׁנֵּי הָאֲרִי. שְׁתֵּי פְעָמִים הִפְנָה שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת, אַךְ לִבּוֹ הַטּוֹב לֹא נְתָנוֹ לַעֲשׂוֹת הָרָעָה הַזֹּאת גַּם לְאוֹיְבוֹ.

הוּא נֶאֱבַק עִם הָאֲרִי וַיַּהֲרֹג אוֹתוֹ, אַךְ הַחַיָּה הָרָעָה שִׁלְּחָה אֶת שִׁנֶּיהָ הַחַדּוֹת בִּזְרוֹעוֹ.

רַעַשׁ הַמִּלְחָמָה עוֹרֵר אֶת אוֹלִיבֶר מִשְּׁנָתוֹ וַיַּרְא אֶת אוֹרְלַנְדּוֹ שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו. הוּא נִכְלַם מְאֹד עַל רִשְׁעָתוֹ לְאָחִיו, אֲשֶׁר גָּמַל חֶסֶד עִמּוֹ, וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה, וּשְׁנֵי הָאַחִים הָיוּ לִידִידִים זֶה לָזֶה.

אוֹרְלַנְדּוֹ הֵבִיא אֶת אָחִיו אֶל הַנָּסִיךְ וַיִּתֶּן אֶל אֹכֶל וּבְגָדִים, וְאֶת דְּבַר הַפֶּצַע לֹא הִגִּיד לְאִישׁ.

אַךְ כָּל הַזְּמָן הָיָה דָמוֹ זָב, וּפִתְאֹם נָפַל לָאָרֶץ וַיִּתְעַלֵּף מֵאֲבֵדַת דָּם.

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה רוֹזַלִּינְדְּ עַל דְּבַר פֶּצַע אוֹרְלַנְדּוֹ וּבִרְאוֹתָהּ מִטְפַּחַת אֲדֻמָּה מִדָּמוֹ הִתְעַלְּפָה גַם הִיא, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר יָדְעוּ אוֹתָהּ וְחָשְׁבו כִּי נַעַר לִפְנֵיהֶם, שָׂחֲקוּ עָלֶיהָ, כִּי כְאִשָּׁה הָיָתָה.

אַךְ עַד מְהֵרָה גִלְּתָה רוֹזַלִּינְדְּ אֶת סוֹדָהּ.

• בְּיָדְךָ אַפְקִיד נַפְשִׁי, כִּי לְךָ אֲנִי – קָרְאָה אֶל הַנָּסִיךְ.

וּבִפְנוֹתָהּ אֶל אוֹרְלַנְדּוֹ, קָרְאָה:

• בְּיָדְךָ אַפְקִיד נַפְשִׁי, כִּי לְךָ אָנִי.

אָז יָדַע הַנָּסִיךְ, כִּי הַנַּעַר הָרוֹעֶה בִּתּוֹ הִיא, וְאוֹרְלַנְדּוֹ יָדַע כִּי רוֹזַלִּינְדְּ יָפָתוֹ עוֹמֶדֶת לְפָנָיו.

וְלֹא הָיָה אִישׁ בְּכָל אֶרֶץ צָרְפַת מְאֻשָּׁר מִן הַנָּסִיךְ וּמִאוֹרְלַנְדּוֹ דֵּי בוּאָה.

רוֹזַלִּינְדְּ וְאוֹרְלַנְדּוֹ חָגְגוּ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת חֲתֻנָּתָם. הָעֵצִים רַבֵּי הָעֲנָפִים הָיוּ לָהֶם לְחֻפָּה וְצִפָּרֵי הָרֹן – לְלַהֲקַת מְשׁוֹרְרִים. וְאוֹלִיבֶר, אֲשֶׁר שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים, נָשָׂא לְאִשָּׁה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת צֶלְיָה.

בְּרֶגַע כְּלוּלוֹתֵיהֶם בָּא רָץ אֶל הַנָּסִיך לְהַגִּיד לוֹ, כִּי אָחִיו, הוּא אֲבִי צֶלְיָה, הַנָּסִיךְ הַמְזֻיָּף, נִחַם עַל עֲוֹנוֹ. הוּא הֵשִׁיב אֶת כִּסֵּא נְסִיכוּתוֹ לְאָחִיו.

הַיּוֹם הַהוּא הָיוּ כֻלָּם מְלֵאֵי שִׂמְחָה וָאשֶׁר, בְּשִׁבְתָּם תַּחַת הָעֵץ הָרַעֲנָן.

בְּאַחַת הֶעָרִים הַיָּפוֹת בְּאֶרֶץ אִיטָלִיָּה חַי לְפָנִים אִישׁ עָשִׁיר וּשְׁמוֹ בַּפְטִיסְטוֹ, וְלוֹ שְׁתֵּי בָּנוֹת, שֵׁם הָאַחַת בִּיאַנְקָה, נַעֲרָה עֲדִינָה וְיָפָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית קַתְּרִינָה, אַף הִיא יְפַת־מַרְאֶה כַּאֲחוֹתָהּ, אַךְ מְהִירָת־חֵמָה וְאוֹהֶבֶת מָדוֹן, עַד כִּי יוֹדְעֶיהָ קָרְאוּ לָהּ קַתְּרִינָה הַמְּדָנִית.

אַחֲרֵי בִיאַנְקָה חָזְרוּ חֲתָנִים רַבִּים, אַךְ כָּל אִישׁ יָרֵא אֶת שׁוֹט לְשׁוֹנָה שֶׁל קַתְּרִינָה וְאֶת מִנְהָגָהּ הַפֶּרֶא, וְאַף כִּי הָיְתָה יְפַת מַרְאֶה, לֹא הָלַךְ לֵב אִישׁ אַחֲרֶיהָ.

בַּפְטִיסְטוֹ הִתְחִיל לְפַחֵד, כִּי לֹא יִמָּצֵא אִישׁ אֲשֶׁר יְקַח אֶת בִּתּוֹ הַבְּכִירָה לְאִשָּׁה, וְלָכֵן עָלְתָה עַל לִבּוֹ מַחֲשָׁבָה אֶחָת: לְכָל אִישׁ אֲשֶׁר בָּא לְהִתְחַתֵּן עַם בִּיאַנְקָה בִתּוֹ אָמַר, כִּי לֹא יַשִׂיא אֶת בִּתּוֹ זוֹ עַד אֲשֶׁר תִּנָּשֵׂא בִתּוֹ הַבְּכִירָה: וּבְכֵן בָּאוּ הַבַּחוּרִים לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אִישׁ בַּעַל לֵב, אֲשֶׁר יוֹאִיל לָקַחַת לְאִשָּׁה אֶת “קַתְּרִינָה הַפִּרְאִית”, כִּי כֵן קָרְאוּ לָהּ.

בָּעֵת הַהִיא בָּא לָעִיר פָּדוּאָה מִן הָעִיר הָעַתִּיקָה וְהַנָּאָה וֵרוֹנָה בָּחוּר אֶחָד וּשְׁמוֹ פֶּטְרוּשְׁיוֹ. אָבִיו מֵת וְהוֹרִישׁ לוֹ אֲחֻזַּת שָׂדֶה וְגַם כֶּסֶף לָרֹב וּפֶטְרוּשְׁיוֹ יָצָא לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם וְלִמְצֹא לוֹ אִשָּׁה…

פֶּטְרוּשְׁיוֹ הָיָה אִישׁ אֲשֶׁר הִכְנִיעַ בְּנָקֵל אֶת לֵב כָּל הַקָּרֵב אֵלָיו. הוּא אָהַב מְאֹד אֶת הַבְּדִיחוֹת וְאֶת מַעֲשֶׂי הַלֵּיצָנוּת, וְלִבּוֹ טוֹב מֵאֵין כָּמֹהוּ, אַף כִּי לִפְעָמִים הֶעֱמִיד פָּנִים כִּמְלֵא־חֵמָה, עַד כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָדַע אוֹתוֹ בָּרַח מִפָּנָיו בְּפַחַד כְּמִפְּנֵי מְשֻׁגָּע. אַךְ הוּא הָיָה עֶלֶם חָכָם וְנָבוֹן, מְהֻדָּר וּמְלֵא חֵן, וְכָל יְדִידָיו אֲהֵבוּהוּ כְנַפְשָׁם.

וּבֵין הַיְדִידִים אֲשֶׁר פָּגַשׁ פֶּטְרוּשְׁיוֹ בְּפָדוּאָה הָיָה אַחַד הַבַּחוּרִים שֶׁחָזַר אַחֲרֵי בִיאַנְקָה, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי פֶּטְרוּשְׁיוֹ, כִּי הוּא מְבַקֵשׁ לָקַחַת לוֹ אִשָּׁה, סִפֵּר לוֹ עַל קַתְּרִינָה, מַה יָפָה הִיא וּמָה עֲשִׁירָה, אַךְ בְּתָם־לִבּוֹ הִגִּיד לוֹ אֶת הָאֱמֶת עַל דְּרָכֶיהָ הָעִקְּשִׁים וְעַל לְשׁוֹנָה הַחַדָּה.

– גַּם אִם תָּרִים אֶת קוֹל גִדּוּפֶיהָ כְּקוֹל הָרַעַם, אָנֹכִי אֶהְפֹּךְ אֶת לִבָּהּ לֶאֱהֹב אוֹתִי – אָמַר פֶּטְרוּשְׁיוֹ.

וְהוּא הָלַךְ אֶל בַּפְטִיסְטוֹ.

– אָנָּא, אֲדוֹנִי, הַאֵין לְךָ בַּת וּשְׁמָהּ קַתְּרִינָה, עַלְמָה יָפָה וְטוֹבָה? –שָׁאַל הַבָּחוּר.

– כֵּן, אֲדוֹנִי, יֶשׁ לִי בַּת וּשְׁמָהּ קַתְּרִינָה – עָנָה הָאָב.

וּפֶטְרוּשְׁיוֹ אָמָר:

– אֲנִי עֶלֶם מֵעִיר וֵרוֹנָה. שָׁמֹעַ שָׁמַעְתִּי עַל יְפִי בִתְִּךְ, חָכְמָתָהּ וּבִינָתָהּ, וָאָבֹא לְבַקֶּשְׁךָ, כִּי תִתֵּן אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.

– חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, כִּי בְתִּי אֵינָהּ הוֹגֶנֶת¹ לְךָ – קָרָא בַּפְטִיסְטוֹ בִּדְאָבָה.

– רוֹאֶה אֲנִי, כִּי קָשֶׁה לְךָ לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה אוֹ כִי מְמָאֵן אַתָּה בִּי לְחָתָן לְבִתְּךָ – אָמַר פֶּטְרוּשְׁיוֹ.

– טוֹעֶה אַתָּה, אֲדוֹנִי, וּמַה שְּׁמֶךְ?

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיד לוֹ פֶּטְרוּשְׁיוֹ מִי וּמָה הוּא, מָצָא בַּפְטִיסְטוֹ, כִּי בֵן הוּא לְאֶחָד מִידִידָיו הַיְשָׁנִים וּבְכָל לִבּוֹ הָיָה נוֹתֵן לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה. אַךְ לֹא יָכֹל לְשַׁקֵּר לוֹ וְלֵאמֹר, כִּי קַתְּרִינָה תְּהִי לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה, כִּי יָדַע יָפֶה אֶת מִנְהֲגֵי בִתּוֹ הָרַתְחָנִית וְאֶת שִׁגְעוֹנוֹתֶיהָ

וּבְעֵת אֲשֶׁר עָמְדוּ בַּפְטִיסְטוֹ וּפֶטְרוּשְׁיוֹ וְדִבְּרוּ זֶה עִם זֶה, נִפְתְּחָה פִּתְאֹם הַדֶּלֶת וְאֶל הַחֶדֶר הִתְפָּרֵץ הַמּוֹרֶה־לִנְגִינָה שֶׁל קַתְּרִינָה, רֹאשׁוֹ פָּצוּעַ וְזָב דָּם, פָּנָיו חִוְרִים מְאֹד וְעֵינָיו מְלֵאוֹת פָּחַד.

– לָמָּה פָּנֶיךָ כֹּה חִוְרִים? – שָׁאַל בַּפְטִיסְטוֹ – מָה אֵרַע? הַאִם יָפֶה כֹּחַ בִּתִּי בַּנְּגִינָה?

– כֹּחָהּ יָפֶה יוֹתֵר בַּמִּלְחָמָה – קָרָא הַמּוֹרֶה לִנְגִינָה.

אַחֲרֵי כֵן סִפֵּר, כִּי גָעַר בְּקַתְרִינָה עַל הַשְּׁגִיאָה שֶׁעָשְׂתָה בַנְּגִינָה. וּבוֹ בָרֶגַע חָבְטָה הַנַּעֲרָה עַל רֹאשׁוֹ בַּנֵּבֶל וַתִּפְצַע אֶת רֹאשׁוֹ וַתְּשַׁבֵּר אֶת הַנֵּבֶל, עַד כִּי דָּבַק אֵלָיו כְּאֶל עַמּוּד־קָלוֹן. וּבְשָׁעָה שֶׁעָמַד לְפָנֶיהָ מְלֵא תִמָּהוֹן וּמְבוּכָה, שָׁפְכָה עָלָיו כָּל מִינֵי גְדוּפִים וַחֲרָפוֹת:

“אִישׁ־נֵבֶל נָבָל”, “בְּהֵמָה בְּצוּרַת כִּנוֹר” וְעוֹד וְעוֹד, עַד כִּי מִהֵר לִבְרֹחַ מִפָּנֶיהָ עַל נַפְשׁוֹ.

פֶּטְרוּשְׁיוֹ שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים בַּעֲלִיצוּת.

– אָכֵן נַעֲרָה בַּת חַיִל הִיא! – קָרָא – אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ עַתָּה שִׁבְעָתַיִם וְנַפְשִׁי חָשְׁקָה לְהִתְוַדַּע אֵלֶיהָ.

וְהוּא אָמַר אֶל בַּפְטִיסְטוֹ, כִּי אָץ הוּא לְדַרְכּוֹ וְרוֹצֶה הוּא לִרְאוֹת אֶת הַכַּלָה מִיָד.

וּבְעֵת אֲשֶׁר הָלַךְ בַּפְטִיסְטוֹ לִקְרֹא לְבִתּוֹ, עָמַד פֶּטְרוּשְׁיוֹ וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת, אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יִבְחַר לְהִתְהַלֵךְ עִם עוֹף פֶּרֶא זֶה כְּקַתְּרִינָה.

“עָלַי לְהִתְנַהֵג עִמָּהּ בְּבִינָה יְתֵרָה” – אָמַר אֶל נַפְשׁוֹ. “אִם תָּרִים קוֹלָהּ בַּחֲרִיפוּת, אַגִּיד לָהּ, כִּי קוֹלָהּ עָרֵב כְּקוֹל הַזָּמִיר. אִם תַּקְדִּיר פָּנֶיהָ, אָז אַגִּיד לָהּ, כִּי מַרְאֶהָ צַח כְּשׁוֹשַׁנִּי בֹקֶר רְחוּצִים בַּטָּל. אִם לֹא תוֹצִיא מִפִּיהָ מִלָּה, אֹמַר לָהּ כִּי מִדְבָּרָהּ לוֹקֵחַ לֵב. אִם תּאמַר לִי: גֶּשׁ־הָלְאָה! – אַבִּיעַ לָהּ תּוֹדָה, כְּאִלוּ הִזְמִינָה אוֹתִי לָשֶׁבֶת עִמָּהּ שָׁבוּעַ יָמִים. אִם אֶשְׁמַע מִפִּיהָ, כִּי מְמָאֶנֶת הִיא לְהִנָּשֵׂא לִי, אֶשְׁאַל מִמֶּנָּה לִקְבֹּעַ לִי יוֹם חֲתֻנָּתֵנוּ”.

כַּאֲשֶׁר בָּאָה קַתְּרִינָה בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְהִיא מְרֻגָּזָה, כִּי אִישׁ זָר בָּא לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיהָ, קָרָא אֵלֶיהָ בְּדִיצָה:

– שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, קַתְּ, הֲלֹא כָךְ שְׁמֵךְ, שָׁמַעְתִּי.

– שְׁמִי קַתְּרִינָה, וְכֵן תְּדַבֵּר אֵלָי – עָנְתָה הַנַּעֲרָה קָשׁוֹת.

– שֶׁקֶר בְּפִיךְ – קָרָא פֶטְרוּשְׁיוֹ – קַתְ שְׁמֵךְ, קַתְּ נָאָה וְלִפְעָמִים קַתְּ רָעָה, אֲבָל קַתְּ אַתְּ, וּבְשָׁמְעִי אֶת דְּבַר יָפְיֵךְ וְטוּבֵךְ וְחַסְדֵךְ, הַמְהֻלָּל בְּכָל עָרֵי הָאָרֶץ, בָּאתִי לְבַקֵשׁ אוֹתָךְ, כִּי תִהְיִי לִי לְאִשָּׁה.

כִּשְׁמוֹעַ הַנַּעֲרָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶה, פָּתְחָה פִיהָ בְּאָלוֹת וּקְלָלוֹת, בְּחֵרוּפִים וְגִדּוּפִים, כַּאֲשֶׁר יָכֹלָה. אַךְ פֶּטְרוּשְׁיוֹ לא חָפַץ לָבוֹא עִמָּהּ בְּרִיב. עַל כָּל הַדְּבָרִים הַגַּסִּים שֶׁחָלְקָה לוֹ עָנָה בְּמִלִים רַכּוֹת וְעַלִיזוֹת, בְּשַׁבְּחוֹ וּבְהַלְלוֹ אוֹתָהּ עַל יָפְיָהּ, עַל נְעִימוּתָהּ, עַל עֲדִינוּתָהּ וְעַל חֲבִיבוּתָהּ, וּבְאָמְרוֹ לָהּ, כִּי הָאִישׁ, אֲשֶׁר תֵּאַר אוֹתָהּ בְּצוּרָה אַחֶרֶת, כִּזֵּב לוֹ.

לָאַחֲרוֹנָה אָמַר לָהּ:

– קַתְּ נְעִימָה, אוֹמֵר אֲנִי לְקַחְתֵּךְ לִי לְאִשָּׁה, אִם תֹּאבִי וְאִם תְּמָאֵנִי. אָבִיךְ נָתַן אֶת הַסְכָּמָתוֹ וַאֲנִי נָכוֹן לִכְבּשׁ אוֹתָךְ, קַתְּ, וְלַהֲפֹךְ לָךְ לֵב אַחֵר וְרוּחַ אַחֶרֶת.

כַּאֲשֶׁר בָּא בַּפְטִיסְטוֹ הַחַדְרָה, אָמַר לוֹ פֶּטְרוּשְׁיוֹ, כִּי קַתְּרִינָה, הִתְהַלְּכָה עִמּוֹ בְּחִבָּה רַבָּה וְכִי בְּהֶסְכֵּם שְׁנֵיהֶם קָבְעוּ אֶת יוֹם חֲתֻנָּתָם לְיוֹם הָרִאשׁוֹן הַבָּא.

– קדֶם אֶרְאֶה אוֹתְךָ תָּלוּי עַל עֵץ! – קָרְאָה קַתְּרִינָה, בְּחֵמָה רַבָּה, וּבְקֶצֶף גָּדוֹל חֵרְפָּה אֶת אָבִיהָ עַל רְצוֹנוֹ לְהַשִׂיאָהּ לְרוֹצֵחַ בֶּן בְּלִיַּעַל כָּזֶה.

– הִשָּׁקֶט נָא – קָרָא פֶּטְרוּשְׁיוֹ אֶל בַּפְטִיסְטוֹ – הִיא דוֹבֶרֶת זֹאת רַק בְּמַעֲמָדְךָ. וְאוּלָם בִּהְיוֹתֵנוּ לְבַדֵּנוּ, אֵין בָּעוֹלָם חֲבִיבָה וַעֲדִינָה מִמֶּנָּה.

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל קַתְּרִינָה אָמָר:

– תְּנִי לִי אֶת יָדֵךְ, קַתְּ, אָנֹכִי אֵלֵךְ לְוֵינֵיצְיָּה לָעִיר לִקְנוֹת שָׁם טַבָּעוֹת, שְׂמָלוֹת נָאוֹת וּשְׁאָר דְּבָרִים יָפִים לִכְבוֹד חֲתֻנָּתֵנוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. נַשְּׁקִינִי נָא, קַתְּ, וְאַתָּה, אַבָּא, הָכִינָה הַכֹּל לְחַג הַחֲתֻנָּה וְהַזְמֵן אֶת הַקְּרוּאִים.

בָּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, הַמִּשְׁתֶּה הָיָה עָרוּךְ, הַקְּרוּאִים יָשְׁבוּ מְחַכִּים, וְקַתְּרִינָה, בִּלְבוּשִׁים נָאִים וּבְפָנִים זוֹעֲפִים, הָיְתָה נְכוֹנָה לִקְרַאת הֶחָתָן. הַשָּׁעָה שֶׁנִּקְבְּעָה לַחֻפָּה בָּאָה וְחָלְפָה, אַךְ הֶחָתָן לֹא בָא. הַקְּרוּאִים הִתְלַחֲשׁוּ, בַּפְטִיסְטוֹ רָגַז, קַתְּרִינָה קָצְפָה, אַחֲרֵי כֵן בָּכְתָה מַר עַל הַבִּזָיוֹן שֶׁגָּרְמוּ לָהּ. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ הַכֹּל בְּטוּחִים, כִּי פֶטְרוּשְׁיוֹ לֹא יָבֹא כְלָל, בָּא הֶחָתָן רוֹכֵב עַל סוּס זָקֵן צוֹלֵעַ עִם כְּלֵי רִתְמָה שְׁבוּרִים וּבָלִים. הוּא עַצְמוֹ הָיָה לָבוּשׁ כְּקַבְּצָן בְּגָדִים מְגֹאָלִים וּמְטֻלָּאִים, וְעַל יְרֵכוֹ חֶרֶב חֲלוּדָה וְלָהּ נִצָּב שָׁבוּר, וְהָעֶבֶד אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרָיו הָיָה לָבוּשׁ בְּגָדִים מְעוֹרְרִים צְחוֹק יוֹתֵר מִלְּבוּשׁ אֲדוֹנָיו.

– אַיֵּה קַתְּ? אַיֵּה כַּלָּתִי הָאֲהוּבָה? – שָׁאַל הֶחָתָן בְּקָפְצוֹ מֵעַל סוּסוֹ. בַּפְטִיסְטוֹ, אֲשֶׁר הִתְרַגֵּז מְאֹד עַל כִּי הִכְלִימוֹ חֲתָנוֹ, עָנָה לוֹ בְּשָׂפָה רָפָה וַיֹּאמֶר לוֹ לָלֶכֶת מִיָד וּלְהַחֲלִיף שִׂמְלוֹתָיו.

– לֵךְ אֶל חֶדְרִי וְאָנֹכִי אַשְׁאִילְךָ מִבְּגָדָי – קָרָא אַחַד הַקְרוּאִים.

אַךְ פֶּטְרוּשְׁיוֹ מֵאֵן לָלֶכֶת אֶל הַחֻפָּה בִּבְגָדִים אֲחֵרִים מִלְּבַד הַמְּעִיל הַמְטֻלָּא אֲשֶׁר עָלָיו.

– קַתְ עוֹמֶדֶת לְהִנָּשֵׂא לִי וְלֹא לִבְגָדַי – אָמָר.

וְכַאֲשֶׁר רָאוּ, כִּי לַשָּׁוְא יְשַׁחֲתוּ דְבָרִים עִמּוֹ, הָלְכוּ אֶל בֵּית־הַכְּנֵסִיָּה, שָׁם הִתְנַהֵג הֶחָתָן כִּמְשֻׁגָּע. בְּשְׁאֹל אוֹתוֹ הַכֹּהֵן, אִם יֵשׁ עִם לִבּוֹ לָקַחַת אֶת קַתְּרִינָה לְאִשָּׁה, הֵרִים קוֹלוֹ בְּעֹז, עַד כִּי הִשְׁמִיט הַכֹּהֵן אֶת הַסֵּפֶר מִיָּדוֹ. וְכַאֲשֶׁר כָּרַע לַהֲרִימוֹ, טָפַח לוֹ פֶּטְרוּשְׁיוֹ עַל רֹאשׁוֹ, עַד כִּי נָפַל הַכֹּהֵן לָאָרֶץ עִם הַסֵּפֶר.

כָּל הַזְּמָן הָיָה הֶחָתָן מְקַלֵּל וּמְצַעֵק וּדְבָרָיו כֹּה קָשִׁים וְכֹה גַסִּים, עַד כִּי קַתְּרִינָה, אֲשֶׁר מִיָּמֶיהָ לֹא פָחֲדָה מִפְּנֵי אִישׁ, רָעֲדָה וְהִתְנוֹדְדָה מִפָּחַד. אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִגְמַר סֵדֶר־הַקִּדוּשִׁין, בִּקֵּשׁ לְהָבִיא לוֹ יַיִן, שָׁתָה מִמֶנוּ מְעַט וְאֶת הַנּוֹתָר שָׁפַךְ עַל פְּנֵי הַחַזָּן.

– מַרְאֵה זְקָנוֹ כֹּה צָמֵא – קָרָא – עַד כִּי נִדְמֶה מְבַקֵשׁ נְטָפִים.

וְכַאֲשֶׁר הָיוּ כָל הַקְּרוּאִים נְכוֹנִים לָשֶׁבֶת אֶל מִשְׁתֵּה הַחֲתֻנָּה, אָמַר פֶּטְרוּשְׁיוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ וּלְכַלָּתוֹ לְהִשָּׁאֵר.

– אִם אוֹהֵב אַתָּה אוֹתִי, תִּשָּׁאֵר – קָרְאָה קַתְּרִינָה.

אַךְ פֶּטְרוּשְׁיוֹ לא עָנָה וַיְצַו עַל מְשָׁרְתוֹ לְהָבִיא אֶת הסּוּסִים.

אָז קָצְפָה קַתְּרִינָה, קֶצֶף גָּדוֹל, כְּדַרְכָּהּ מִיָּמִים.

– לֵךְ אֵפוֹא! – קָרְאָה – הַשַּׁעַר פָּתוּח. אָנֹכִי לֹא אֵלֵךְ הַיּוֹם, אַף לֹא מָחָר וּמָחֳרָתַיִם, עַד אֲשֶׁר יַעֲלֶה רָצוֹן לְפָנָי.

– הוֹי, קַתְּ, אָנָא אַל תִּרְגְּזִי – קָרָא פֶּטְרוּשְׁיוֹ.

– רָגֹּז אֶרְגַּז – עָנְתָה קַתְּרִינָה בְּרֹגֶז – וְעָלֶיךָ לָשֶׁבֶת פֹּה כָּל הַזְּמָן שֶׁאֶרְצֶה. וְאַתֶּם, אֲדוֹנַי, קוּמוּ וּלְכוּ אֶל הַסְּעֻדָּה. רוֹאָה אֲנִי, כִּי אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר אִשָׁה עַל דַּעְתָּהּ, אִם אֵין בָּהּ רוּחַ לַעֲמֹד עַל דַּעְתָּהּ.

– הָאֲנָשִׁים יֵלְכוּ לִסְעֹד כַּאֲשֶׁר צִוִּית, קַתְּ – קָרָא פֶּטְרוּשְׁיוֹ – מַהֲרוּ נָא, אֲדוֹנִים, כַּאֲשֶׁר פָּקְדָה עֲלֵיכֶם אִשְׁתִּי. וְאוּלָם הִיא עַצְמָהּ, רַעְיָתִי הַחֲבִיבָה, הָלֹךְ תֵּלֵךְ עִמִּי. אֲנִי הַבַּעַל וּבְקוֹלִי תִשְׁמָע.

הַדְּבָרִים יָצְאוּ מִפִּיו, וּבְטֶרֶם תַּסְפִּיק קַתְּרִינָה לָדַעַת מָה אֵרַע, חָטַף אוֹתָהּ, וְהִיא רָכְבָה עַל הַסּוּס וַתִּסַּע עִם בַּעְלָהּ הָעַקְשָׁן אֶל בֵּיתוֹ אֲשֶׁר בַּכְּפָר.

הַסּוּסִים אֲשֶׁר רָכְבוּ עֲלֵיהֶם הָיוּ זְקֵנִים, דָּלִים וְחַלָּשִׁים, וְהַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר² בָּהּ עָבַר פֶּטְרוּשְׁיוֹ לָבוֹא לְבֵיתוֹ עִם כַּלָּתוֹ הָיְתָה רָעָה מְאֹד.

בְּבוֹאָם עַד גִבְעָה מְלֵאָה בֹץ, נָפַל סוּסָהּ שֶׁל קַתְּרִינָה, וְהִפִּיל אֶת הָרוֹכֶבֶת לְתוֹךְ הַבֹּץ.

פֶּטְרוּשְׁיוֹ לֹא נִסָּה לָבוֹא לְעֶזְרָתָהּ, כִּי אִם הִתְנַפֵּל עַל מְשָׁרְתוֹ וְהִכָּה אוֹתוֹ בְּאָמְרוֹ, כִּי הוּא הָאָשֵׁם בְּמַפֶּלֶת הַסּוּס. קַתְּרִינָה, נֶחְלְצָה בְעָמָל רַב וְעָבְרָה אֶת הַבֹּץ בְּרֶגֶל לְהַצִּיל אֶת הַמְשָׁרֵת מִידֵי בַעְלָהּ. אַךְ פֶּטְרוּשְׁיוֹ עוֹד הִתְקַצֵף יוֹתֵר, וּבְעוֹד הַבַּעַל מְגַדֵּף, הָאִשָּׁה גוֹעֶרֶת וְהָעֶבֶד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, קָמוּ שְׁלֹשֶׁת הַסּוּסִים וּבָרָחוּ. לָאַחֲרוֹנָה תָּפְשׂוּ אֶת הַסּוּסִים, וְקַתְּרִינָה הִגִּיעָה עֲיֵפָה וּפְצוּעָה וּמְלֻכְלָכָה בְּבֹץ עַד בֵּיתָהּ הֶחָדָשׁ.

כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָעֲבָדִים לִקְרָאתָם לְבָרְכָם, חֵרֵף וְגִדֵּף אוֹתָם פֶּטְרוּשְׁיוֹ, עַד כִּי הִתְחַנְּנָה לְפָנָיו קַתְּרִינָה, לְהִתְהַלֵּךְ עִמָּהֶם בְּיֶתֶר נִמּוּס.

כַּאֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֶת סְעֻדַּת־הָעֶרֶב, מָצָא פֶטְרוּשְׁיוֹ מִגְרַעַת בְּכָל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל. זֶה תָפֵל וְזֶה מְמֻלָּח יוֹתֵר מִדַּי וְלֹא יִצְלַח לְמַאֲכָל. וְאַף כִּי הָיְתָה קַתְּרִינָה רְעֵבָה, אָמְרָה לוֹ, כִּי טוֹב יַעֲשֶׂה אִם לֹא יִתֶּן לָהּ מְאוּמָה מִכָּל הַתַּבְשִׁילִים. “מָוֶת בַּמַאֲכָלִים הָאֵלֶּה – קָרָא – וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָם לָאָרֶץ”.

עֲיֵפָה וּרְעֵבָה עָלְתָה קַתְּרִינָה עַל הַמִּטָּה, אַךְ מְנוּחָה לא מָצָאָה. פֶּטְרוּשְׁיוֹ מָצָא מִגְרָעוֹת בַּמִּטָּה כַּאֲשֶׁר מָצָא בַסְּעֻדָּה. הוּא הִתְלוֹנֵן עַל הַכָּרִים וְעַל הַכְּסָתוֹת וְעַל הַסְּדִינִים, עַד אֲשֶׁר לָאַחֲרוֹנָה נֶאֶלְצָה הָאִשָּׁה לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא וְלָנוּם. אַךְ גַם אָז נָדְדָה שְׁנָתָהּ, כִּי קוֹל פֶּטְרוּשְׁיוֹ הָרַגָּז, בְּגָעֲרוֹ בִמְשָׁרְתָיו שֶׁהִצִּיעוּ אֶת הַמִּטָּה לְאִשְׁתּוֹ בְּרָע, הֵעִיר אוֹתָהּ בְּכָל רֶגַע כָּל הַלַּיְלָה.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי נָהַג פֶּטְרוּשְׁיוֹ בְּדֶרֶךְ זוֹ: בְּפִיו דִּבֶּר אֶל אִשְׁתּוֹ בְּנִמּוּס רַב, אַךְ הַכֹּל עָשָׂה בִשְׁבִילָהּ לִגְזֹל מְנוּחָתָהּ כַּאֲשֶׁר יָכֹל. הִיא הָיְתָה רְעֵבָה כָל כָּךְ, עַד כִּי בִקְשָׁה מֵאֵת אַחַד הַמְשָׁרְתִים לְהָבִיא לָהּ מְעַט אֹכֶל, אַךְ הַלָּז הִצִּיעַ לְפָנֶיהָ כַּמָּה מִינֵי מַאֲכָלִים וְלִבְסוֹף בִּקֵשׁ מִמֶּנָּה סְלִיחָה עַל שֶׁלֹּא הֵבִיא לָהּ, יַעַן כִּי אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהָבִיא לָהּ דָּבָר בְּלִי פְקֻדַּת אֲדוֹנָיו.

– מַה זֶּה? הַאֻמְנָם לָקַח אוֹתִי לַהֲמִיתֵנִי בְרָעָב? – שָׁאֲלָה בְרֹגֶז – הַקַּבְּצָנִים שֶׁהָיוּ בָאִים אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִי קִבְּלוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל, וְאָנֹכִי אֲשֶׁר מֵעוֹדִי לֹא בִקַּשְׁתִּי נְדָבָה, אַף לֹא הָיָה לִי צֹרֶךְ לְבַקֵּשׁ, מִתְעַנָּה הַיּוֹם בְּרָעָב, ראשִׁי סְחַרְחַר מִנְּדוּדֵי שֵׁנָה, מְזוֹנִי - אָלוֹת וְכָל הַיּוֹם אֶשְׁמַע רַק קוֹלוֹת. וְהַדָּבָר הַמַּרְגִיז אֶת נַפְשִׁי בְּיוֹתֵר, כִּי לְפִי דְבָרָיו הוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל מִתּוֹךְ אַהֲבָה אֵלָי.

בְּרֶגַע זֶה נִכְנַס פֶּטְרוּשְׁיוֹ וּבְיָדוֹ קְעָרָה וּבָהּ בָּשָׂר.

– מַה שְּׁלוֹמֵךְ, רַעְיָתִי הַנְּעִימָה? – שָׁאַל – רְאִי נָא מַה טוֹב אֲנִי לָךְ. הִנֵּה הֲכִינוֹתִי בְּעֶצֶם יָדַי אֹכֶל בִּשְׁבִילֵךְ.

קַתְּרִינָה, לֹא עָנְתָה מְאוּמָה.

– לא אָמַרְתְּ חֵן־חֵן? – קָרָא פֶּטְרוּשְׁיוֹ – מָה, אֵין בְּפִיךְ מִלָּה? וּבְכֵן סִמָּן הוּא, שֶׁהַמָּזוֹן לא מָצָא חֵן בְּעֵינָיִךְ.

וּבְדַבְּרוֹ צִוָּה עַל הַמְשָׁרֵת לְהוֹצִיא אֶת הַקְּעָרָה עִם הַתַּבְשִׁיל מִן הַחֶדֶר.

– אָנָּא, הַשְׁאֵר אֶת זֹאת – קָרְאָה קַתְּרִינָה.

– עַל כָּל שֵׁרוּת קָטֹן אוֹמְרִים: תּוֹדָה, וְגַם אַתְּ תַּעֲשִׂי כֵן בְּטֶרֶם תִּגְּעִי בַבָּשָׂר – קָרָא פֶטְרוּשְׁיוֹ.

– תּוֹדָה, אֲדוֹנִי – אָמְרָה קַתְּרִינָה, כִּי הָרָעָב הֵרַךְ אֶת לִבָּהּ.

אָז הִתִּיר לָהּ פֶּטְרוּשְׁיוֹ לִטְעֹם מִן הַמָּזוֹן.

– תֹּאכְלִי, תִּשְׂבְּעִי וְיִיטַב לִבֵּךְ – אָמַר הַבָּעַל.

וְעַתָּה, יוֹנָתִי, תַּמָּתִי

נָשׁוּבָה בֵּיתָה אָבִיךְ;

אַלְבִּישֵׁךְ שָׁנִי עִם עֲדָנִים,

שִׂמְלוֹת מֶשִׁי, שְׁבִיסִים, טַבָּעוֹת

מַחֲלָצוֹת, מַעֲטָפוֹת, מִטְפָּחוֹת;

רְעָלוֹת, מְנִיפוֹת, מִינֵי מִינִים,

אֶצְעָדוֹת, נְטִיפוֹת, גִּלְיוֹנִים.

וּבְטֶרֶם הִסְפִּיקָה קַתְּרִינָה לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנָהּ, צִוָּה הַבַּעַל עַל מְשָׁרְתוֹ לְסַלֵּק אֶת הַקְּעָרָה.

– הֲלֹא גָמַרְתְּ אֶת הַסְּעֻדָּה? – קָרָא אֵלֶיהָ.

אַחֲרֵי כֵן צִוָּה לִקְרֹא לְחַיָּט וּלְתַגָּר עִם הַקִּשׁוּטִים שֶׁאָמַר לִקְנוֹת לָהּ.

הַתַּגָּר הֶרְאָה לָהּ מִגְבַּעַת נָאָה.

– אִי! מָה הַמִּגְבַּעַת הַזֹּאת?! – קָרָא פֶּטְרוּשְׁיוֹ – הֲרֵי זוֹ קְלִפַּת אֱגוֹז. הֲרֵי זוֹ מִצְנֶפֶת שֶׁל תִּינוֹק, בּוֹאִי, נִקְנֶה נָא מִגְבַּעַת אַחֶרֶת גְּדוֹלָה.

– אֵינִי רוֹצָה בְּאַחֶרֶת! – צָעֲקָה קַתְּרִינָה – זוֹ הִיא מִגְבַּעַת לְפִי טַעְמִי וְכָל הַנָּשִׁים הָעֲדִינוֹת חוֹבְשׁוֹת מִגְבָּעוֹת כָּאֵלֶה.

– אַחֲרֵי אֲשֶׁר תִּהְיִי עֲדִינָה, תִּקְנִי גַם אַתְּ כָּזוֹ, אַךְ עַד אָז לֹא – קָרָא הַבָּעַל.

אָז לֹא יָכְלָה עוֹד קַתְּרִינָה, לְהִתְאַפֵּק.

– מַה זֹּאת, אָדוֹן? – קָרְאָה – הֲלֹא יֶשׁ לִי רְשׁוּת לְדַבֵּר, וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר! לֹא יַלְדָּה אֲנִי, לֹא תִינוֹקֶת, הַכֹּל הָיוּ רְגִילִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרִי הַיּוֹצֵא מִפִּי, וְאִם אֵין אַתָּה יָכֹל, אֱטֹם אֶת אָזְנֶיךָ.

– כֵּן דִּבַּרְתְּ – קָרָא פֶּטְרוּשְׁיוֹ – הֲרֵי זוֹ מִגְבַּעַת גְּרוּעָה, צַעֲצוּעַ לְתִינוֹקוֹת, עוּגָה שֶׁל מֶשִׁי, אֲהַבְתִּיךְ עַל טוּב טַעְמֵךְ.

– אֲהַבְתַּנִי אוֹ לֹא – אָמְרָה קַתְּרִינָה, – אַךְ הַמִּגְבַּעַת מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי וַאֲנִי רוֹצָה בָהּ, וְאִם לֹא זוֹ אֵינִי רוֹצָה בְּשׁוּם מִגְבָּעַת.

– שִׂמְלָה לָךְ? – קָרָא פֶּטְרוּשְׁיוֹ, כְּאִלוּ לֹּא הֵבִין אֶת דְּבָרֶיהָ – וַדַּאי, כֵּן, בּוֹא נָא חַיָּט, וְנִרְאֶה, הוֹי מָה הָאָרִיג הַזֶּה? מַה זֹאת? –שַׁרְווּל? הֲרֵי דוֹמֶה הוּא לְתוֹתָח קָטָן, גָּזוּר מִלְמַעְלָה וּמִלְּמָטָּה. הִנֵּה פֹּה סְרִיטָה, מְרִיטָה, קְמִיטָה, חֲתָךְ, תְּפָר. מַה שֵּׁם תִּקְרָא, חַיָּט, לְבֶגֶד כָּזֶה?

הַחַיָּט עָנָה:

– הֲלֹא אָמַרְתָּ לִי לַעֲשׂוֹת אֶת הַשִּׂמְלָה יָפָה וַהֲדוּרָה וּלְפִי טַעַם הַזְּמָן וּלְפִי הַאָפְנָה.

– מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי שִׂמְלָה תְּפוּרָה בְּטוּב טַעַם יוֹתֵר מִזּוֹ – קָרְאָה קַתְּרִינָה – אֲנִי שָׂשָׂה עָלֶיהָ מְאֹד מְאֹד.

אַךְ פֶּטְרוּשְׁיוֹ גָּעַר בְּקוֹל רָם בַּתַּגָּר וּבַחַיָּט וַיְצַו עֲלֵיהֶם לָצֵאת מִבֵּיתוֹ, כִּי לֹא יִקְנֶה דָבָר מִן הַסְּמַרְטוּטִים שֶׁהֵבִיאוּ. אֶת עֲבָדָיו צִוָּה בַּלָּאט לָקַחַת אֶת הַדְּבָרִים שֶׁמָּצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי אִשְׁתּוֹ וּלְשַׁלֵם מְחִירָם לַמּוֹכְרִים, וְאֶל קַתְּרִינָה אָמָר:

– וּבְכֵן, רַעְיָתִי, הָלֹךְ נֵלֵךְ לְבֵית אָבִיךְ בְּמַלְבּוּשִׁים דָּלִּים אֵלוּ שֶׁאַתְּ לוֹבֶשֶׁת הַיּוֹם.

וְאָז צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַסּוּסִים, בְּאָמְרוֹ כִּי אִם הַשָּׁעָה הִיא שֶׁבַע, יַגִּיעוּ לְבֵית בַּפְטִיסְטוֹ לְעֵת סְעֻדַּת הַצָּהֳרָיִם. וְאוּלָם לֹא שֶׁבַע בַּבֹּקֶר הָיְתָה הַשָּׁעָה בְּדַבְּרוֹ אֶת דְּבָרָיו, כִּי אִם כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם, וְקַתְּרִינָה הֵעִירָה אוֹתוֹ עַל זֶה מִתּוֹךְ נִמּוּס.

– לִסְעֻדַּת הָעֶרֶב תָּבֹא שָׁמָּה – אָמְרָה הָאִשָּׁה.

– עַד שֶׁאֵלֵךְ תָּבֹא הַשָּׁעָה הַשְׁבִיעִית – עָנָה הַבַּעַל – אָנֹכִי לֹא אֵלֵךְ הַיּוֹם. וְאַתְּ, קַתְּרִינָה, זִכְרִי: בְּלֶכְתִּי, כָּל הַיּוֹצֵא מִפִּי כֵּן יֶהִי.

בְּיוֹם הַמָּחֳרָת כְּבָר לָמְדָה קַתְּרִינָה אֶת הַלֶּקַח לָתֵת לְפֶּטְרוּשְׁיוֹ לְדַבֵּר כִּרְצוֹנוֹ עַל שְׁעַת יְצִיאָתָם.

בַּדֶּרֶךְ זָרְחָה לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ בְּזֹהַר וּפֶטְרוּשְׁיוֹ רָצָה לְנַסּוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ וַיֹּאמַר:

– מַה נָּעִים וּמַה בָּהִיר אוֹר הַיָּרֵחַ הַזּוֹרֵחַ!

– הַיָּרֵחַ? – קָרְאָה קַתְּרִינָה – הַשֶּׁמֶשׁ הִיא; לֹא אוֹר הַיָּרֵחַ עָתָּה.

– אֲנִי אוֹמֵר, כִּי הַיָּרֵחַ הוּא הַזּוֹרֵחַ בְּאוֹרוֹ – חָזַר פֶּטְרוּשְׁיוֹ עַל דְּבָרָיו.

– הֲלֹא עֵינַי הָרוֹאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת – עָמְדָה קַתְּרִינָה עַל דַּעְתָּהּ.

– בְּחַיֵּי בֶן אִמִּי, כְּלוֹמַר, בְּחַיַּי – קָרָא פֶטְרוּשְׁיוֹ – עַד אֲשֶׁר אֶסַּע אֶל בֵּית אָבִיךָ יְהִי יָרֵחַ אוֹ כוֹכָב אוֹ כָל הָעוֹלֶה עַל לִבִּי.

וְהוּא אָמַר לְהַחֲזִיר אֶת הַסּוּסִים וְלָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ, לוּלֵא מִהֲרָה קַתְּרִינָה לִקְרֹא:

– אָנָּא, נִסַּע נָא הָלְאָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבַרְנוּ חֲצִי הַדֶּרֶךְ, יְהִי כִדְבָרֶיךָ יָרֵחַ אוֹ שֶׁמֶשׁ אוֹ מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה, וְאִם יְהִי רְצוֹנְךָ לִקְרֹא לָזֶה נֵר שֶׁל חֵלֶב, נִשְׁבַּעְתִּי כִּי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךָ.

– אֲנִי אוֹמֵר אֵפוֹא, כִּי יָרֵחַ הוּא זֶה הַמֵּאִיר – קָרָא פֶטְרוּשְׁיוֹ.

– יוֹדַעַת אֲנִי, כִּי זֶה הַיָּרֵחַ – עָנְתָה קַתְּרִינָה.

– הוֹי, שֶׁקֶר אַתְּ דּוֹבֶרֶת, הֲלֹא זֹאת הִיא הַשֶּׁמֶשׁ הַבְּרוּכָה – קָרָא פֶּטְרוּשְׁיוֹ.

– אִם כֵּן הֲרֵי זוֹ הַשֶּׁמֶשׁ הַבְּרוּכָה – הֵשִׁיבָה קַתְּרִינָה, – וְאֵין זוֹ שֶׁמֶשׁ אִם אַתָּה אוֹמֵר לֹא. כָּל אֲשֶׁר תִּקְרָא לוֹ בְשֵׁם כֵּן הוּא, וְכֵן יְהִי בְּעֵינֵי קַתְּרִינָה.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה רָכְבוּ יַחְדָּו בְּשָׁלוֹם.

וְהִנֵּה לִקְרָאתָם אִישׁ זָקֵן. וּלְמַעַן נַסּוֹת אֶת קַתְּרִינָה, אִם קִבְּלָה מָרוּתו קָרָא פֶּטְרוּשְׁיוֹ:

– שָׁלוֹם, אִשָּׁה עֲדִינָה!

וְאֶל קַתְּרִינָה אָמַר:

– הַגִּידִי לִי, קַתְּ חֲבִיבָה, הֲרָאִית מִיָּמַיִךְ אִשָּׁה יָפָה מִזּוֹ?

וְהוּא בָא לְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵּל אֶת תָּאֳרוֹ הַנָּאֶה שֶׁל הַזָּקֵן, בְּאָמְרוֹ, כִּי עֵינָיו – כּוֹכָבִים.

– חַבְּקִי נָא, קַתְּ, אֶת הָעַלְמָה הַזֹּאת לְמַעַן יָפְיָהּ – אָמַר הַבָּעַל.

– עַלְמָה יָפָה וּנְעִימָה וּצְעִירָה, מֵאַיִן וּלְאָן? – קָרְאָה קַתְּרִינָה, בְּשָׂחֲקָהּ אֶת הַמִּשְׂחָק יָפֶה כִּרְצוֹן פֶּטְרוּשְׁיוֹ – אַיֵּה מְקוֹם מוֹשָׁבֵךְ? אַשְׁרֵי הַהוֹרִים שֶׁבַּת נָאָה לָהֶם כָּמוֹךְ!

– מַה זֹּאת, קַתְּ? – קָרָא פֶּטְרוּשְׁיוֹ קָשׁוֹת – הַאִם מִדַּעְתֵּךְ יָצָאת? הֲלֹא זֶה הוּא גֶבֶר, זָקֵן מִקֻמָּט, חַלָּשׁ, צָנוּם, וְלֹא עַלְמָה צְעִירָה כַּאֲשֶׁר אָמָרְתְּ.

– סְלִיחָה, אָב־זָקֵן – קָרְאָה קַתְּרִינָה, – עֵינַי הֻכּוּ בְעִוָּרוֹן מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, עַד כִּי כָל דָּבָר נִרְאֶה לִי יָרֹק. סְלַח נָא לִי עַל טָעוּתִי שֶׁלא בְדָעַת.

הָאִישׁ הַזָּקֵן נִלְוָה אֲלֵיהֶם בְּדַרְכָּם. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיד לָהֶם אֶת שְׁמוֹ, בִּשְּׂרוּ לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה, כִּי בְנוֹ עוֹמֵד לָקַחַת לְאִשָּׁה אֶת בִּיאַנְקָה הַנָּאָה אֲחוֹת קַתְּרִינָה, אֲשֶׁר כְּרֹב עָשְׁרָהּ כֵּן רַבָּה חָכְמָתָהּ.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָצְאָה קַתְּרִינָה וְהָיְתָה לְאִישׁ, נָאוֹת בַּפְטִיסְטוֹ לְהַשִּׂיא אֶת בִּיאַנְקָה בִתּוֹ לְאַחַד הַבַּחוּרִים שֶׁחָזְרוּ אַחֲרֶיהָ, וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ קַתְּרִינָה וּפֶטְרוּשְׁיוֹ וְהָאִישׁ הַזָקֵן הָעִירָה, נֶעֱרַךְ מִשְׁתֵּה הַחֲתֻנָּה.

בְּשִׁבְתָּם כֻּלָּם אֶל הַשֻּׁלְחָן, הָיוּ שָׁם לֹא רַק בִּיאַנְקָה וַחֲתָנָהּ, קַתְּרִינָה וּפֶטְרוּשְׁיוֹ, כִּי אִם עוֹד צֶמֶד אֶחָד, חָתָן וְכַלָּה, וְכַאֲשֶׁר יָשְׁבוּ בַּסְעֻדָּה הִתְחִילוּ שְׁנֵי הַזּוּגוֹת הָאֲחֵרִים לְהַשְׁמִיעַ הֲלָצוֹת עַל דְבַר קַתְּרִינָה הַמְּדָנִית. קַתְּרִינָה הֵשִׁיבָה לָהֶם מִתּוֹךְ חִדּוּדִים וּבְדִיחוּת הַדַּעַת וּפֶטְרוּשְׁיוֹ עָזַר עַל יָדָהּ. אַךְ כַּאֲשֶׁר עָזְבוּ הַנָּשִׁים אֶת הַחֶדֶר, בָּאוּ הַגְּבָרִים שֶׁעָמְדוּ מֵאָחוֹר וְהִתְחִילוּ מְלַגְלְגִים עַל פֶּטְרוּשְׁיוֹ, כִּי נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת הַפִּרְאִית. אַף בַּפְטִיסְטוֹ הַזָּקֵן אָמַר אֵלָיו מִתּוֹךְ צָעַר:

– אָכֵן, בְּנִי פֶּטְרוּשְׁיוֹ, בְּחֶלְקְךָ נָפְלָה אֵשֶׁת מְדָנִים מֵאֵין כָּמוֹהָ.

– שְׁמָעוּנִי, אֲנִי אוֹמֵר: לֹא – קָרָא פֶטְרוּשְׁיוֹ בְּעֹז – וּבָזֹאת תִּבָּחֵנוּ: יִשְׁלַח אִישׁ אִישׁ מֵאִתָּנוּ לִקְרֹא לְאִשְׁתּוֹ, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אִשְׁתּוֹ תַּקְשִׁיב לְקוֹלוֹ וְתָבֹא מִיָּד, הוּא יִזְכֶּה בַּפְּרָס אֲשֶׁר אֶקְבָּע.

שְׁנֵי הַבְּעָלִים הָאֲחֵרִים, בִּהְיוֹתָם בְּטוּחִים בִּנְשֵׁיהֶם הָעֲדִינוֹת כִּי תִשְׁמֹרְנָה פְּקֻדָּתָם, הִסְכִּימוּ בְּרָצוֹן רַב, וּפְרָס שֶׁל מֵאָה כֶתֶר נִקְבָּע.

בַּעֲלָהּ שֶׁל בִּיאַנְקָה שָׁלַח רִאשׁוֹן אַחַד הָעֲבָדִים לִקְרֹא לְאִשְׁתּוֹ כִּי תָבֹא.

אַךְ הָעֶבֶד שָׁב בִּלְעָדֶיהָ.

– הַגְּבֶרֶת שָׁלְחָה לְהַגִּיד לַאֲדוֹנִי, כִּי טְרוּדָה הִיא וְלֹא תוּכַל לָבוֹא – הֵשִׁיב הָעֶבֶד.

– כֵּיצַד?! טְרוּדָה הִיא וְלֹא תוּכַל לָבוֹא! הַאִם זוֹ הִיא תְשׁוּבָה? – הֵתֵל פֶּטְרוּשְׁיוֹ.

אַךְ הַבְּעָלִים לִגְלְגוּ עַל פֶּטְרוּשְׁיוֹ וְאָמְרוּ לוֹ, כִּי יִשְׂמַח אִם אִשְׁתּוֹ לֹא תִשְׁלַח לוֹ תְּשׁוּבָה גְרוּעָה מִזּוֹ.

וּבְהַגִּיעַ תּוֹר הַבַּעַל הַשֵּׁנִי, אָמַר אֶל עַבְדּוֹ: – לִךְ וּבַקֵשׁ אֶת אִשְׁתִּי בִּשְׁמִי לָבוֹא אֵלָי.

– אִי־אִי! לְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ! – צָחַק פֶטְרוּשְׁיוֹ – לֹא, הִיא מֻכְרָחָה לָבוֹא.

– אֲנִי חוֹשֵׁשׁ, אֲדוֹנִי – עָנָה הַבַּעַל – כִּי אִשְׁתְּךָ לֹא תֵעָתֵר לְבַקָּשָׁתֶךָ.

וְגַם הָעֶבֶד הַזֶה שָׁב לְבַדּוֹ.

– אַיֵּה אִשְׁתִּי? – שָׁאַל הַבַּעַל וּפָנָיו חָוָרוּ.

– הִיא אָמְרָה, כִּי צְחוֹק עָשִׂיתָ לָהּ – הֵשִׁיב הָעֶבֶד – הִיא לֹא תָבֹא. הִיא צִוְּתָה עָלֶיךָ לָבוֹא.

– גָּרוּעַ שִׁבְעָתַיִם, הִיא לֹא תָבוֹא! הוֹי, בּוּז וְקָלוֹן, לִבְלִי נְשׂא! – לִגְלֵג פֶּטְרוּשְׁיוֹ. וְאֶל עַבְדּוֹ אָמַר:

– לֵךְ אֶל גְּבִרְתְּךָ וְאָמַרְתָּ לָהּ, כִּי צִוִּיתָ עָלֶיהָ לָבוֹא אֵלָי.

– אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת תְּשׁוּבָתָהּ – קָרָא הַבַּעַל, שֶׁאִשְׁתּוֹ מֵאֲנָה זֶה עַתָּה לָבוֹא.

– מָה? – שָׁאַל פֶטְרוּשְׁיוֹ.

– כִּי לֹא תָבֹא – עָנָה הַלָּז.

עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וַאֲבִי קַתְּרִינָה הִשְׁמִיעַ קוֹל תִּמָּהוֹן.

– אֵלִי! הִנֵּה קַתְּרִינָה, בָאָה.

וְאָמְנָם נִגְּשָׁה קַתְּרִינָה, בְּנִמּוּס וּבְחֵן אֶל בַּעְלָהּ וַתִּשְׁאָלֵהוּ:

– מָה רְצוֹנְךָ, אֲדוֹנִי, כִּי שָׁלַחְתָּ לִקְרֹא לִי?

– אַיֵּה אֲחוֹתֵךְ וְהַכַּלָה הַשֵּׁנִית? – שָׁאַל פֶּטְרוּשְׁיוֹ.

– הֵן יוֹשְׁבוֹת לְיַד הָאָח וּמְפַטְפְטוֹת – עָנְתָה קַתְּרִינָה.

– לְכִי וְהָבִיאִי אוֹתָן הֵנָּה – קָרָא פֶּטְרוּשְׁיוֹ.

– פֹּה קָרָה נֵס! – קָרָא בַעְלָהּ שֶׁל בִּיאַנְקָה כַּאֲשֶׁר הָלְכָה קַתְּרִינָה – אִם יֵשׁ נִסִּים בָּעוֹלָם.

– אָכֵן פֶּלֶא הוּא – קָרָא גַם הַבַּעַל הַשֵּׁנִי – מַה הָאוֹת הַזֶּה?

– זֶה אוֹת שָׁלוֹם – עָנָה פֶטְרוּשְׁיוֹ – אוֹת אַהֲבָה, בְּקִצוּר אוֹת אֹשֶר.

– אַתָּה זָכִיתָ בַפְּרָס, פֶּטְרוּשְׁיוֹ חָבִיב – קָרָא בַּפְטִיסְטוֹ – וַאֲנִי אוֹסִיף עַל הַכְּתָרִים שֶׁזָּכִיתָ עוֹד עֶשְׂרִים אֶלֶף כֶּתֶר, נְדֻנְיָה חֲדָשָׁה לְבַת חֲדָשָׁה, כִּי אָמְנָם זוֹ הִיא בַת אַחֶרֶת אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי.

– לֹא, אֲנִי רוֹצֶה לִזְכּוֹת בַּפְּרָס בְּיֶתֶר עֹז – קָרָא פֶטְרוּשְׁיוֹ – אַחֲרֵי אֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת טוּב לִבָּהּ הֶחָדָשׁ וְאֶת הַכְנָעָתָהּ.

כַּאֲשֶׁר נִכְנְסָה קַתְּרִינָה וְעִמָּהּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים, פָּנָה אֵלֶיהָ פֶּטְרוּשְׁיוֹ וְאָמָר:

– קַתְּרִינָה, הַמִּגְבַּעַת עַל רֹאשֵׁךְ אֵינָהּ נָאָה לָךְ. הָסִירִי אוֹתָהּ וְהַשְׁלִיכִי לָאָרֶץ.

בּוֹ בָרֶגַע הֵסִירָה קַתְּרִינָה אֶת הַמִּגְבַּעַת מֵעַל רֹאשָׁהּ וְהִשְׁלִיכַתָּה לָאָרֶץ.

– לוּ תֵצֵא נִשְׁמָתִי תְּחִלָּה, עַד אֲשֶׁר אוּבָא לִידֵי מַצָּב טִפְּשִׁי כָזֶה! – קָרְאָה הָאִשָּׁה הַצְעִירָה הַשֵּׁנִית.

וּבִיאַנְקָה אָמָרָה:

– אִי, מָה הַחוֹבָה הָאֱוִילִית אֲשֶׁר נָטַלְתְּ עָלָיִךְ?

– לוּ נָטַלְתְ גַּם אַתְּ אִוֶּלֶת זוֹ! – קָרָא בַעְלָהּ – כִּי הִנֵּה חָכְמָתֵךְ, בִּיאַנְקָה הַיָפָה, עָלְתָה לִי בְּמֵאָה כֶתֶר אַחֲרֵי סְעֻדַּת הָעָרֶב.

– זוֹ הִיא אִוַּלְתְּךָ – עָנְתָה בִיאַנְקָה – כִּי הֵטַלְתָּ עָלַי חוֹבָה כָזֹאת.

– קַתְּרִינָה – קָרָא פֶטְרוּשְׁיוֹ – הוֹאִילִי נָא לְבָאֵר לַנָּשִׁים הָעַקְשָׁנִיוֹת הָאֵלֶּה, מַה הִיא חוֹבָתָן לְבַעֲלֵיהֶן.

וּלְשַׁעֲשׁוּעַ לֵב כָּל הַמְסֻבִּים, דִּבְּרָה קַתְּרִינָה, אֶל שְׁתֵּי הַנָּשִׁים הַצְּעִירוֹת בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה רַבָּה עַל חוֹבוֹת הָאִשָּׁה, עַד כִּי כְּכַלּוֹתָהּ לְדַבֵּר עָמַד פֶּטְרוּשְׁיוֹ וּנְשָׁקָהּ בְּאַהֲבָה עַל רֹאשָׁהּ.

– אָכֵן, זֹאת הִיא הָאִשָּׁה! – קָרָא.

– הוּא כָבַשׁ אֶת הַמְּדָנִית! – הִתְלַחֲשׁוּ הָאֲנָשִׁים.

אַךְ קַתְּרִינָה הַמְּדָנִית לֹא נִרְאֲתָה עוֹד, כִּי לֹא הָיְתָה בְּפָדוּאָה אִשָּׁה עֲדִינָה וַחֲבִיבָה וּמְסוּרָה יוֹתֵר מִזּוֹ, שֶׁפֶּטְרוּשְׁיוֹ הַמְאֻשָׁר קְרָאָהּ בְּשֵׁם “קַתְּ חֶמְדָּתִי”.

הַרְחֵק הַרְחֵק בְּיָם הַשֶּׁמֶשׁ הַמִּשְׂתָּרֵעַ בְּנֶגֶב אִיטָלִיָּה יֵשׁ אִי הַנִּקְרָא סִיצִילִיָּה. כַּאֲשֶׁר תָּבֹאוֹ יוֹם אֶחָד אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא, יִרְחַב לִבְּכֶם לְמַרְאֵה שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת וְיָם הַתְּכֵלֶת, וְתִרָאוּ אֶת הָעַמּוּדִים הַצְּהֻבִּים שֶׁל חָרְבוֹת הֵיכָלוֹת, וְהֵם כֹּה גְדוֹלִים, כְּאִלּוּ נִבְנוּ בִידֵי עֲנָקִים. וְעַל לִּבְּכֶם יַעֲלֶה, כִּי קוֹסְמוֹת יָשְבוּ שָׁם, בִּרְאוֹתְכֶם אֶת הַפְּרָחִים הַאֲדֻמִּים כַּלֶּהָבָה, הַגְּדֵלִים פֶּרֶא בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים, וְאֶת הָעֵצִים עִם הָעֲנָפִים הַכְּפוּפִים לָאָרֶץ תַּחַת מַשָּׂא תַּפּוּחֵי זָהָב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם.

וְלִפְנֵי יָמִים קַדְמוֹנִים יָשַב בְּאִי סִיצִילִיָּה מֶלֶךְ וּשְׁמוֹ לֵיאוֹנְטֵס. הוּא הָיָה מֶלֶךְ מְאֻשָּׁר מְאֹד, כִּי אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה, הֶרְמִיּוֹנָה, הָיְתָה גַם טוֹבָה גַם יָפָה, וְלוֹ בֵן קָטֹן וּשְׁמוֹ מַמִּילְוּס¹, וְהַיֶּלֶד יָפֶה וְחָרוּץ וְחָכָם מִכָּל בְּנֵי הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם.

וְלַמֶּלֶךְ גַּם יְדִיד נֶאֱמָן מְאֹד, פוֹלִיכְסֵנֶס, מֶלֶךְ בֵּיהַם.

עוֹד בִּהְיוֹתָם נְעָרִים קְטַנִּים, הָיוּ יוֹשְׁבִים יַחְדָּו, וְכַאֲשֶר גָּדְלוּ לֹא חָדְלוּ מִהְיוֹת יְדִידִים.

פַּעַם אַחַת בָּא פוֹלִיכְסֵנֶס לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵית לֵיאוֹנְטֵס, וְכַאֲשֶׁר עָבְרוּ יָמִים מְעַטִּים וְהוּא אָמַר לָשוּב לְאַרְצוֹ, הִתְעַצֵב מְאֹד לֵיאוֹנְטֵס אֱל לִבּוֹ וַיִּפְצַר בּוֹ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ עוֹד. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאָה, כִּי כָל דְּבָרָיו לֹא יוֹעִילוּ לְהָשִׁיב אֶת יְדִידוֹ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, בִּקֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה לְנַסּוֹת אֶת כֹּחָהּ וּלְדַּבֵּר עַל לֵב יְדִידוֹ, כִּי יֵשֵׁב עוֹד זְמַן מָה בְּסִיצִילִיָּה. הֶרְמִיּוֹנָה עָשְׂתָה כֹּל אֲשֶׁר בְּכֹחָהּ וְהֶעְתִּירָה עַל פוֹלִיכְסֵנֶס, עַד אֲשֶׁר אָמַר, כִּי לֹא יַעֲזֹב אֶת הָאִי.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָבְרָה רוּחַ רָעָה עַל לֵיאוֹנְטֵס, מַחֲשָׁבָה חָלְפָה בְלִבּוֹ, כִּי אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה וּפוֹלִיכְסֵנֶס יְדִידוֹ מְחַבְּבִים זֶה אֶת זֶה וְאֵלָיו לֹא יָשִׂימוּ לֵב. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר עָשׂוּ נִרְאָה בְּעֵינָיו רָע. וְעַד מְהֵרָה הָפַךְ לִבּוֹ לִשְׂנֹא אֶת שְׁנֵיהֶם, וְהוּא גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהַרְעִיל אֶת מֶלֶךְ בֵּיהַם.

וְהוּא פָנָה אֶל אֶחָד מְעַבְדֵי הֶחָצֵר, קַמִּילוֹ שְׁמוֹ, כִּי יַעֲזָר לוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה, וְאוּלָם קַמִּילוֹ לֹא אָבָה לַעֲזוֹר, אַף הָלַךְ אֶל פוֹלִיכְסֵנֶס וְסִפֶּר לוֹ אֵת אֲשֶׁר זָמַם לֵיאוֹנְטֵס לַעֲשׂוֹת לוֹ.

– סְפִינוֹתַי עוֹמְדוֹת מוּכָנוֹת לְהַפְלִיג בַּיָּם – אָמַר פוֹלִיכְסֵנֶס – אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה מִיָּד אֶל אַרְצִי, לֵךְ עִמָּדִי, קַמִּילוֹ.

וְכָךְ עָזְבוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו אֶת הָאִי הָנָּאֶה וְאֶת מַלְכּוֹ הָאַכְזָר.

כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְלֵיאוֹנְטֵס, כִּי בָרָחוּ, קָצַף קֶצֶף רַב עַל פוֹלִיכְסֵנֶס, אַךְ כַּעֲסוֹ גָדוֹל שִׁבְעָתַיִם עַל הֶרְמִיּוֹנָה אִשְׁתּוֹ.

בְּחֵמָה עַזָּה הָלַךְ אֶת חֲדַר הַמַּלְכָּה אֲשֶׁר שָׁם יָשַׁב הַנָּסִיךְ הַקָּטֹן מַמִּילוּס וּפָתַח לְסַפֵּר לְאִמּוֹ וּלְשָׂרוֹתֶיהָ מַעֲשִׂיָּה.

– הָבָה, אֲסַפֵּר לָכֶן מַעֲשֶׂה בְשֵׁדִים וְרוּחוֹת – קָרָא מַמִּילוּס בְּאָמְרוֹ לְסַפֵּר לָהֶן מַעֲשֶׂה נוֹרָא – אָנֹכִי אֲסַפֵּר לָכֵן בַּלָאט עַד כִּי הַצַּרְצוּר לֹא יִשְׁמַע קוֹלִי.

וְהוּא פָּתַח בְּלָחַשׁ: “אִישׁ אֶחָד הָיָה גָר לְיַד בֵּית הַקְּבָרוֹת…”

וּבוֹ בָרֶגַע נִכְנַס לֵיאוֹנְטֵס, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר דִּבֶּר קָשׁוֹת אֶל הַמַּלְכָּה, צִוָּה לָשִׂים אוֹתָהּ בַּמַאֲסָר.

מַמִּילוּס הַקָּטֹן הָיָה אֻמְלָל, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַחַיָּלִים תּוֹפְשִׂים אֶת אִמּוֹ, עַד כִּי חָלָה מֵרֹב צָעַר. הוּא לֹא אָכַל מְאוּמָה, לֹא יָשֵׁן וְגוּפוֹ הָלַךְ וָדַל. אַךְ לֵיאוֹנְטֵס הָיָה כִמְשֻׁגָּעַ מִכַּעַס וְהוּא לֹא יָדַע רֶגֶשׁ אַחֵר, מִלְּבַד רֶגֶשׁ הַכַּעַס עַל הֶרְמִיּוֹנָה וְעַל פוֹלִיכְסֵנֶס.

הוּא שָׁלַח שְׁנַיִם מִשָּׂרָיו אֶל מֵעֵבֶר לַיָּם, אֶל אֶרֶץ יָוָן לִשְׁאֹל בְּקוֹסֵם גָּדוֹל, אִם הֶרְמִיּוֹנָה הִיא מַלְכָּה טוֹבָה אוֹ רָעָה, וּבִהְיוֹת הַשְּׁלִיחִים בַּדֶּרֶךְ יַלְדָה הֶרְמִיּוֹנָה בְּכִלְאָהּ בַּת.

– הוֹי, אֲסִירָה קְטַנָּה שֶׁלִּי, גַּם אֲנִי גַּם אַתְּ בַּכֶּלֶא עַל לֹא עָוֹן! – קָרְאָה הֶרְמִיּוֹנָה אֶל יַלְדָּתָהּ.

וְאַחַת מֵרֵעוֹתֶיהָ, פוֹיְלִינָה אִשָּׁה טוֹבַת לֵב, אֲשֶׁר בַּעְלָהּ הָיָה שַׂר וְגָדוֹל בְּסִיצִילִיָּה, יָדְעָה כִּי אֱמֶת דִּבְּרָה הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ:

“אָנֹכִי אֶקַּח אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה וְהַנְּעִימָה אֶל אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה אוֹתָהּ, יֵרַךְ לְבָבוֹ וְיָשׁוּב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ”.

וְהִיא נָשְׂאָה אֶת הַיַּלְדָּה אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וַתִּתְחַנֵּן לְפָנָיו לְהָשִׁיב אֵלָיו אֶת הַמַּלְכָּה וּלְרַחֵם עַל בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה.

אַךְ הַמֶּלֶךְ הִקְשָׁה אֶת לִבּוֹ. הוּא דִבֶּר קָשׁוֹת וְגַסּוֹת עִם אֵשֶׁת הַשַּׂר, וְכַאֲשֶׁר הָלְכָה מִמֶּנּוּ וְהִשְׁאִירָה אֶת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה מֻטֶּלֶת לְיַד כִּסְאוֹ קָרָא אֵלָיו אֶת בַּעְלָהּ, אַנְטִיגְנוֹס שְׁמוֹ, וַיְצַו עָלָיו לָקַחַת אֶת הַיַּלְדָּה וּלְהַשְׁלִיכָהּ אֶל כִּבְשַׁן הָאֵשׁ.

וְכַאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אַנְטִיגְנוֹס אֶת הַמֶּלֶךְ לְבַל יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה אַכְזָרִי כָזֶה, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ כִּי יִקַּח אֶת הַיַּלְדָּה וְיוֹבִילָהּ תֵּכֶף לְאֶרֶץ רְחוֹקָה וְיַעֲזֹב אוֹתָהּ בְּמִדְבַּר צִיָּה, אֲשֶׁר תָּמוּת שָׁם מְהֵרָה מִקֹּר וּמֵרָעָב.

– “טוֹב לְהָמִית אֶת הַיַּלְדָּה בֶּחָרֶב” – אָמַר אַנְטִיגְנוֹס בְּלִבּוֹ, וּבְכָל זֹאת קִוָּה לְנֵס, אוּלַי תַּחְמֹלְנָה חַיּוֹת הַיַּעַר עַל הַיּוֹנֵק הֶעָזוּב הַזֶּה, וְלָכֵן יָצָא לַעֲשׂוֹת אֶת פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ.

כַּאֲשֶׁר שָׁבוּ שְׁנֵי הַשָּׂרִים מֵאֶרֶץ יָוָן, אֲשֶׁר הָלְכוּ שָׁמָּה לִשְׁאֹל בְּקוֹסֵם, מָצְאוּ אֶת הַמַּלְכָּה עוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַמִּשְׁפָּט, אֲשֶׁר עָרְכוּ לָהּ כָּל שָׂרֵי סִיצִילִיָּה וְרוֹזְנֶיהָ בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ.

הֶרְמִיּוֹנָה בִּקְּשָׁה צֶדֶק וְרַחֲמִים. הִיא הוֹכִיחָה אֶת אִישָׁהּ עַל קְשִׁי לִבּוֹ וְעַל הָרָע אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ, אַף אָמְרָה, כִּי לִבָּהּ נִשְׁבַּר בְּקִרְבָּהּ מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר לָקְחוּ מִמֶּנָּה אֶת יַלְדָּתָהּ וּמֵאָז אָסְרוּ עָלֶיהָ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי בְנָהּ הַקָּטֹן מַמִּילוּס.

אַךְ לֵיאוֹנְטֵס אָטַם אָזְנָיו מִשְּׁמֹעַ תַּחֲנוּנֶיהָ וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ קָשׁוֹת וְגַסּוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַד הַיּוֹם.

אָז קָרַב הַשַּׂר, אֲשֶׁר שָׁב מִיָּוָן, וַיִּתֵּן עַל יַד הַמֶּלֶךְ אִגֶּרֶת חֲתוּמָה בְּחוֹתָם מֵאֵת הַקּוֹסֵם.

לֵיאוֹנְטֵס פָּתַח אֶת הָאִגֶּרֶת וַיִּקְרָא בָהּ:

“הֶרְמִיּוֹנָה נְקִיָּה מֵעָוֹן, פוֹלִיכְסֵנֶס אֵין בּוֹ אָשָׁם, קַמִּילוֹ עֶבֶד נֶאֱמָן, לֵיאוֹנְטֵס עָרִיץ קַנָּא, וְהַמֶּלֶךְ יָמוּת בְּאֵין יוֹרֵשׁ כִּסְאוֹ אִם הָאֲבֵדָה לֹא תִּמָּצֵא”.

אַךְ לֵיאוֹנְטֵס לֹא אָבָה הַאֲמֵן לְדִבְרֵי הַקּוֹסֵם. “אֵין זֶה כִּי אִם זִיּוּף – אָמָר – יַחְרְצוּ הַשּׁוֹפְטִים מִשְׁפָּטָם”.

וּבְעוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה רָץ בָּא לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ.

– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! – קָרָא הָרָץ – יִסְלַח לְעַבְּדוֹ עַל הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה אֲשֶׁר בְּפִי: בֶּן הַמֶּלֶךְ הָלַךְ!

– מָה? הָלַךְ! לְאָן? – שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

– הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, מֵת! – עָנָה הָרָץ.

וְהוּא סִפֶּר לַמֶּלֶךְ, כִּי הַנָּסִיךְ הַקָּטָן מַמִּילוּס הָיָה חוֹלֶה מְאֹד וְתָשׁוּשׁ וּבְהַגִּיעַ אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה, כִּי אִמּוֹ עוֹמֶדֶת לְמִשְׁפָּט וְאוּלַי יַחְרְצוּ עָלֶיהָ מָוֶת, תָּקַף אוֹתוֹ הַצַּעַר וְהוּא מֵת בְּיָגוֹן.

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה הֶרְמִיּוֹנָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָפְלָה לָאָרֶץ מִתְעַלָּפֶת, עַד כִּי כָל הָעוֹמְדִים חָשְׁבוּ, כִּי פָרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה.

– מֵתָה הַמַּלְכָּה! הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה נָטְלָה נִשְׁמָתָהּ! – קָרְאָה פוּיְלִינָה רְעוּתָהּ.

רַק אָז תָּקַף הַיָּגוֹן אֶת לֵיאוֹנְטֵס וְחֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבּוֹ.

הוּא גָּמַר אָז בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁבְּכֹחוֹ לְתַקֵּן אֶת הָרָע שֶׁהֵבִיא, אַף כִּי יָדַע, כִּי אֵין בְּיָדוֹ לְהָשִׁיב לִתְחִיָּה אֶת בְּנוֹ יְחִדוֹ אֲשֶׁר אָהָב.

וְהוּא צִוָּה עַל פוּיְלִינָה לָשֵׂאת אֶת הַמַּלְכָּה, כְּאִלּוּ בֶטַח לִבּוֹ, כִּי רַק הִתְעַלָּפָה, אַךְ כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה שָׁבָה פוּיְלִינָה וַתֹּאמַר:

– הַמַּלְכָּה מֵתָה! הוֹי, הָאִשָּׁה הַנְּעִימָה וְהַחֲבִיבָה!

וּפוֹיְלִינָה אֲשֶׁר לֹא פָחֲדָה מִפְּנֵי אִישׁ, פָּתְחָה אֶת פִּיהָ וַתֹּאמֶר לַמֶּלֶךְ אֵת כָּל אֲשֶׁר בְּלִבָּהּ עַל רִשְׁעָתוֹ וְעַל אִוַּלְתּוֹ וְעַל הָעֹנֶשׁ הָרַב מִן הַשָּׁמַיִם הַצָּפוּי לוֹ בִּגְלַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים.

– דַּבְּרִי עוֹד! דַּבְּרִי עוֹד! – קָרָא הַמֶּלֶךְ הָאֻמְלָל – נְכוֹנִים דְּבָרָיִךְ. רָאוּי אֲנִי לְמוּסָר קָשֶׁה וָמַר שֶׁל כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת.

שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה רְצוּפוֹת מִן הַיּוֹם הַהוּא הָיָה לֵיאוֹנְטֵס יוֹשֵׁב כָּלוּא בְחֶדְרוֹ כְּאַסִּיר וּמִתְאַבֵּל עַל מוֹת אִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה וּבְנוֹ הַקָּטָן, אֲשֶׁר מִפְּנֵי רִשְׁעָתוֹ גָּוָעוּ. וְיוֹם יוֹם הָיָה הוֹלֵךְ לִבְכּוֹת עַל קֶבֶר מַמִּילוּס וְהֶרְמִיונָה.

וְהָאֳנִיָּה, שֶׁבָּהּ הָלַךְ אַנְטִיגְנוֹס עַל פְּנֵי הַיָּם עִם הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, לֹא שָׁבָה, וּבְכֵן חָשַׁב הַמֶּלֶךְ נְכוֹנָה, כִּי גַּם בִּתּוֹ הַפְּעוּטָה מֵתָה וְהוּא יִסֵּר אֶת נַפְשׁוֹ שִׁבְעָתַיִם עַל זֶה.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אַנְטִיגְנוֹס עַד חוֹף בֵּיהַם, הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה בַיָּם וְהַגַּלִּים הָמוּ בְזַעַף וּפְנֵי הַשָּׁמַיִם קָדָרוּ. גַּלִּים גְּדוֹלִים וּלְבָנִים פָּגְעוּ בַסְּלָעִים, וְרַב הַחוֹבֵל בָּאֳנִיָּה אָמַר אֶל אַנְטִיגְנוֹס, כִּי אִם הוּא רוֹצֶה לַעֲלוֹת עַל הַחוֹף וְלַעֲזֹב שָׁם אֶת הַיּוֹנֵק, יָחִישׁ מַעֲשֵׂהוּ, וְאוּלָם עַל הַקְּבַרְנִיט לְמַהֵר וְלָשׁוּב, אִם לֹא כֵן תְּנַפֵּץ הַסְּעָרָה אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הַחוֹף.

– סְעָרָה עַזָּה וְנוֹרָאָה עוֹמֶדֶת לְהִתְחוֹלֵל, וְהַמָּקוֹם הַזֶּה יָדוּעַ בְּחַיּוֹת הַטֶּרֶף אֲשֶׁר בּוֹ – אָמַר רַב הַחוֹבֵל.

אַנְטִיגְנוֹס עָלָה עַל הַחוֹף עִם הַיַּלְדָּה, אֲשֶׁר קָרָא לָהּ אֲבוּדָה, וַיָּשֶׂם אוֹתָהּ עַל סְלָעִים קָרִים סָמוּךְ לַיָּם, עַד אֲשֶׁר הַנִּתּוֹזוֹת פָּגְעוּ בָהּ וְטָפְחוּ עַל פָּנֶיהָ הַקְּטַנִּים. עַל גַּבֵּי פִּסַּת נְיָר כָּתַב אֶת הַשֵּׁם “אֲבוּדָה” וְהִדְבִּיקָהּ אֶל שִׂמְלָתָהּ. וְעַל יָדָהּ שָׂם תֵּבַת זָהָב מְלֵאָה מַטְבְּעוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת.

– צִיץ פֶּרַח, עֲלֵה וּגְדָל! – קָרָא הָאִישׁ – וַיְמַהֵר לָלֶכֶת, בְּעָזְבוֹ אֶת הַיַּלְדָּה הַצּוֹעֶקֶת מִקֹּר וּמִפָּחַד.

הוּא הִרְחִיק מִמֶּנָּה רַק צְעָדִים אֲחָדִים וְהִנֵּה דֹב, אֲשֶׁר אָרַב לוֹ מִבֵּין הַסְּלָעִים, רוֹדֵף אַחֲרָיו. אַנְטִיגְנוֹס רָץ בְּכָל כֹּחוֹ לָנוּס, אַךְ הַחַיָּה הָרָעָה הִדְבִּיקָה אוֹתוֹ. הִיא תָפְשָׂה אוֹתוֹ וְקָרְעָה אֶת בְּשָׂרוֹ וְטָרְפָה אוֹתוֹ, עַד כִּי קִבֵּל עָנְשׁוֹ מַהֵר עַל מַעֲשֵׂה הָאַכְזְרִיּוּת שֶׁלּוֹ.

מִקּוֹל הָרְעָמִים וְהַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת לֹא שָׁמְעוּ הַחַיּוֹת הָרָעוֹת אֶת צַעֲקוֹת הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, אַךְ הִנֵּה עָבַר בַּמָּקוֹם הַזֶּה רוֹעֶה זָקֵן וּבְיָדוֹ מַטֵּהוּ הָאָרֹךְ וְהוּא מְבַקֵּשׁ שְׁתֵּי שֵׂיוֹת אוֹבְדוֹת, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הַפְּעוּטָה עָמַד עַל מְקוֹמוֹ נִדְהָם.

– אֵל אֱלֹהִים! מָה עֵינַי רוֹאוֹת?! – קָרָא הָרוֹעֶה – יוֹנֵק. עוֹלָל נָאֶה!

וְהוּא קָרָא בְקוֹל רָם אֶל בְּנוֹ, וּבָחוּר גָּדוֹל וָגַס בָּא בִמְרוּצָה.

– אִם יֵשׁ אֶת לִבְּךָ לִרְאוֹת מַחֲזֶה, אֲשֶׁר תּוּכַל לְסַפֵּר עָלָיו לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ, קְרַב הֵנָּה – קָרָא הָרוֹעֶה.

אַךְ הַבָּחוּר הָיָה מְזֻעְזָע מְאֹד וְלֹא יָכֹל לְהַבִּיט. זֶה עַתָּה – קָרָא אֶל אָבִיו – רָאִיתִי שְׁנֵי מַרְאוֹת נוֹרָאִים, אֶחָד בַּיָּם וְהַשֵּׁנִי בַיַּבָּשָׁה. אֳנִיָּה אַחַת עָבְרָה בַיָּם, וּפְעָמִים שֶׁקָּפְצָה וְעָלְתָה מְרוֹמִים, עַד כִּי הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי נִרְאָה כְּבוֹקֵעַ יָרֵחַ, וְאַחֲרֵי כֵן יָרְדָה וְנִבְלְעָה בַגַּלִּים הַסּוֹאֲנִים וְהַמַּעֲלִים קָצֶף. הַמַּלָּחִים צָעֲקוּ לְעֶזְרָה, עֲלוּבִים, וְהַיָּם, דּוֹמֶה, לָעַג לָהֶם וְשָׁאַג בְּקוֹל לְהַשְׁתִּיק אוֹתָם. אַחֲרֵי כֵן נִפֵּץ הַיָּם אֶת הָאֳנִיָּה לִשְׁבָבִים וְכָל הָאֲנָשִׁים טֻבָּעוּ. וּבַיַּבָּשָׁה רָאִיתִי דֹב קוֹרֵעַ בֶּן־אָדָם לִקְרָעִים. הָאִישׁ קָרָא אֵלַי לְעֶזְרָה וְאָמַר, כִּי שַׂר וְגָדוֹל הוּא וּשְׁמוֹ אַנְטִיגְנוֹס. וְגַם הוּא צָעָק, אַךְ הַדֹּב לָעַג לוֹ וְהֵרִים קוֹל שְׁאָגָה, אֲשֶׁר הֶחֱרִישׁ אֶת צַעֲקָתוֹ.

– אַתָּה מְסַפֵּר לִי עַל מֵתִים – קָרָא הָרוֹעֶה – אַךְ הִנֵּה לְעֵינַי יִלּוֹד חָי. הַבִּיטָהּ נָא אֶל בְּגָדָיו הַנָּאִים. פְּתַח נָא אֶת הַתֵּבָה, בְּנִי, וְנִרְאֶה מַה יֵּשׁ בָּהּ.

כַּאֲשֶׁר פָּתַח הַנַּעַר אֶת הַתֵּבָה הִסְתַּמְּאוּ עֵינֵיהֶם מִבְּרַק הַזָּהָב וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת.

– הֲרֵי זֶה פָז! – קָרָא הָרוֹעֶה – הַמַּלְאָכִים שָׁלְחוּ לִי מִן הַשָּׁמַיִם “אוֹצָר”. הָבָה, נֵלֵךְ הַבַּיְתָה וְאַל תַּגֵּד לְאִישׁ דָּבָר.

הִנֵּה כִּי כֵן הוּבְאָה אֲבוּדָה בַת הַמֶּלֶךְ אֶל אֹהֶל הָרוֹעֶה וְאִשְׁתּוֹ גִּדְּלָה אוֹתָהּ בְּחֶמְלָה. עַד מְהֵרָה עָזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם הַשּׁוֹמֵם הַזֶּה, לְבַל יֵדַע אִישׁ מֵאַיִן בָּא לָהֶם כָּל הָעֹשֶׁר. בְּחֵלֶק מִן הַזָּהָב קָנָה לוֹ הָרוֹעֶה עֶדְרֵי צֹאן וַיְהִי לְאִישׁ עָשִׁיר מְאֹד.

וַאֲבוּדָה גָדְלָה בְּבֵיתוֹ כְּבַת לוֹ. וְאַף אָמְנָם חָשְׁבָה הַנַּעֲרָה, כִּי הָרוֹעֶה אָבִיהָ הוּא וְכִבְּדָה אוֹתוֹ וְשָׁמְעָה בְקוֹלוֹ, אַף אִם נִבְדְּלָה מְאֹד בְּפָנֶיהָ וּבְרוּחָה וּבַהֲלִיכוֹתֶיהָ מִן הָרוֹעֶה וּמִכָּל יֶתֶר הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר גָּדְלָה בְתוֹכָם.

כַּאֲשֶׁר גָּדְלָה וַתְּהִי בַת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, עַלְמָה יְפַת תֹּאַר כְּתֹאַר בַּת מֶלֶךְ, נִקְרָה בַמָּקוֹם הַזֶּה צַיָּד הָדוּר. זֶה הָיָה הַנָּסִיךְ הַנָּאֶה פְלוֹרִיזֵל, בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בֵּיהַם, פוֹלִיכְסֵנֶס, הוּא הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בָּרַח מִסִּיצִילִיָּה לִפְנֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

פְלוֹרִיזֵל נָתַן עֵינָיו בַּאֲבוּדָה וְנַפְשׁוֹ חָשְׁקָה בָהּ. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיָה בָא לרְאוֹת פָּנֶיהָ, אַךְ הוּא הִסְתִּיר אֶת מוֹצָאוֹ וְאָמַר, כִּי אִישׁ פָּשׁוּט הוּא וּשְׁמוֹ דּוֹרִיקְלֵס, וְעַד מְהֵרָה דָּבְקָה בוֹ נֶפֶשׁ אֲבוּדָה. הוּא הִרְבָּה לָבוֹא אֶל אֹהֶל הָרוֹעֶה עַד כִּי רָאָה הַמֶּלֶךְ וְהִנֵּה נִפְקַד מְקוֹמוֹ תָּמִיד בֶּחָצֵר וְלֹא יָדַע אָנָה יֵלֵךְ. הוּא שָׁאַל אֶת קַמִּילוֹ, אֶת הַשַּׂר הַזָּקֵן מִסִּיצִילִיָּה, אוּלַי יוֹדֵעַ הוּא, וְקַמִּילוֹ סִפֶּר לוֹ עַל אֲבוּדָה בַּת הָרוֹעֶה הַזָּקֵן.

– הָבָה נִתְחַפֵּשׁ – קָרָא הַמֶּלֶךְ פוֹלִיכְסֵנֶס – וְנֵלֵךְ אֶל בַּת הָרוֹעֶה לִרְאוֹת מָה הַנַּעֲרָה הַזֹּאת וּמַדּוּעַ זֶה יֵלֵךְ פְלוֹרִיזֵל שָׁמָּה לְעִתִּים כֹּה קְרוֹבוֹת.

וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר הָלְכוּ אֶל בֵּית הָרוֹעֶה הָיָה חַג גָּדוֹל, גֵּז הַצֹּאן, וְהָרוֹעֶה קִדֵּם בְּרָצוֹן בַּיּוֹם הַהוּא כָּל אוֹרֵחַ הַבָּא לַחַג הַזֶּה.

בֶּן הַמֶּלֶךְ פְלוֹרִיזֵל, אוֹ דוֹרִיקְלֵס, כְּמוֹ שֶׁכִּנָּה אֶת עַצְמוֹ, יָשַׁב כְּבָר שָׁם בְּבוֹאָם. רוֹעִים וְרוֹעוֹת יָצְאוּ בְמָחוֹל עַל כַּר הַדֶּשֶׁא לִפְנֵי הַבַּיִת, אֲחֵרִים קָנוּ סְרָטִים וּשְׂרוֹכִים וּמִינֵי קִשּׁוּטִים מִידֵי רוֹכֵל, שֶׁהִכְרִיז עַל סְחוֹרָתוֹ: “בֹּאוּ קְנוּ, בֹּאוֹ קְנוּ!”

הָרוֹעֶה בֵּרַךְ אֶת הַמֶּלֶךְ וְקַמִּילוֹ בְּבוֹאָם וְהוֹלִיכָם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָשְׁבוּ שָׁם אֲבוּדָה עִם פְלוֹרִיזֵל לְבַדָּם מִחוּץ לַמְרַקְּדִים.

– צְאִי לִקְרַאת אוֹרְחֵינוּ – קָרָא הָרוֹעֶה אֶל אֲבוּדָה, אֲשֶׁר בְּשִׂמְלָתָהּ הַחֲדָשָׁה הָיְתָה יָפָה שִׁבְעָתַיִם – אִשְׁתִּי הַזְּקֵנָה בְּחַיֶּיהָ הָיְתָה נוֹהֶגֶת בְּיוֹם זֶה לְשַׁמֵּשׁ טַבָּחָהּ וּמֶלְצָרִית וּמוֹזֶגֶת, גַּם הָיְתָה מְזַמֶּרֶת וּמְרַקֶּדֶת עַד כִּי הָיוּ פָנֶיהָ לֶהָבוֹת. וְאַתְּ יוֹשֶׁבֶת מִן הַצַּד כְּאִלּוּ הָיִית אוֹרַחַת וְלֹא בַת לִי.

וַאֲבוּדָה נִכְלְמָה מִדִּבְרֵי הָרוֹעֶה וַתָּקָם וַתֵּלֵךְ לְקַדֵּם בְּחִבָּה אֶת שְׁנֵי הָאוֹרְחִים וַתִּתֵּן לְכָל אֶחָד מֵהֶם צְרוֹר פְּרָחִים. לְפוֹלִיכְסֵנֶס נָתְנָה פִגָּם וְחִלְפֵי־יָם, וּלְקַמִּילוֹ נָתְנָה מִנְתָּה, נֵרְדְּ וְצִפֹּרֶן. וְאֶל פְלוֹרִיזֵל אָמָרָה:

– אֵין בְּיָדִי פְּרָחִים לָתֶת לְךָ². לוּ יָכֹלְתִּי לָתֶת לְךָ רַק פִּרְחֵי אָבִיב – אֶת הַנַּרְקִיס הַבָּא לִפְנֵי הַסְּנוּנִית, אֶת הַסִּגָּלִים אֶת בְּכוֹרֵי־הָאָבִיב וְאֶת הַחֲבַצָּלוֹת לְמִינֵיהֶן.

כָּל דְּבָרֶיהָ וְכָל מַעֲשֶׂיהָ הָיוּ בְחֵן וְנֹעַם וָיֹפִי, עַד כִּי אָמַר הַמֶּלֶךְ לְקַמִּילוֹ: “זוֹ הִיא הַנַּעֲרָה הַיּוֹתֵר נְעִימָה מִכָּל בְּנוֹת הֶהָמוֹן הַיּוֹשֵׁב פֹּה; דְּבָרֶיהָ וּמַעֲשֶׂיהָ נָאִים לְבַת אָצִיל”.

– אָכֵן – קָרָא קַמִּילוֹ – הִיא מַלְכַּת הַזִּבְדָּה וְהַשַּׁמֶּנֶת בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

וְכַאֲשֶׁר יָצְאָה בְמָחוֹל עִם פְלוֹרִיזֵל, הָיוּ תְּנוּעוֹתֶיהָ נָאוֹת כָּל כָּךְ עַד לְהַפְלִיא אֶת רוֹאֶיהָ.

– מָה הֲדוּרָה הִיא בְּצֵאתָהּ בְּמָחוֹל – אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הָרוֹעֶה.

– כָּל מַה שֶּׁהִיא עוֹשָׂה נָאֶה הוּא – עָנָה הָרוֹעֶה – וְאִם יִקַּח אוֹתָהּ דוֹרִיקְלֵס לוֹ לְאִשָּׁה, אַשְׁרֵיהוּ וְטוֹב לוֹ, כִּי הִיא תַּכְנִיס לוֹ מַה שֶּׁלֹּא חָלַם עָלָיו.

כִּי חֵלֶק גָּדוֹל מִן הַזָּהָב, וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, אֲשֶׁר נִמְצְאוּ לְיַד אֲבוּדָה, טָמַן הָרוֹעֶה וְשָׁמַר עָלָיו לָתֶת לָהּ כַּאֲשֶׁר תִּגְדַּל.

אָז בָּא הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרִים עִם פְלוֹרִיזֵל, וְהוּא הִתְחַפֵּשׂ יָפֶה כָל כָּךְ, עַד כִּי לֹא הִכִּיר פְלוֹרִיזֵל אֶת אָבִיו וַיְדַבֵּר עִמּוֹ בְּלֵב גָּלוּי, כִּי אוֹהֵב הוּא מְאֹד אֶת אֲבוּדָה וְכִי אוֹמֵר הוּא לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה.

– גְּשִׁי אֵלַי אֲבוּדָה, וּתְנִי לִי יָדֵךְ, וְעֵדִים הֵם שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנִּכְבָּדִים הָאֵלֶּה, כִּי נָדַרְתִּי לָשֵׂאת אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה – קָרָא בֶן הַמֶּלֶךְ – כִּי יְקָרָה אַתְּ לִי מִכָּל מַחְמַדֵּי תֵבֵל.

– הֲיֶשׁ לְךָ אָב? – שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

– יֵשׁ, אַךְ מַה לִּי וָלוֹ? – עָנָה פְלוֹרִיזֵל.

– וְהוּא יוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר? – שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.

– אֵין הוּא יוֹדֵעַ אַף לֹא יֵדָע – עָנָה פְלוֹרִיזֵל.

– לֹא טוֹב וְלֹא יָפֶה לְהַסְתִּיר מִמֶּנּוּ – אָמַר הַמֶּלֶךְ.

– יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי לֹא טוֹב הוּא – עָנָה פְלוֹרִיזֵל

– אַךְ יֵשׁ נִמּוּקִים חֲשׁוּבִים לָזֶה, שֶׁאָסוּר לִי לְגַלּוֹת לוֹ.

אָז קָצַף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וּבְחֵמָה עַזָּה קָרַע מֵעַל פָּנָיו אֶת הַזָּקָן הַלָּבָן שֶׁל הַמַּסְוֶה, וּפְלוֹרִיזֵל רָאָה, כִּי אָבִיו הוּא הַדּוֹבֵר אֵלָיו. וְהוּא חֵרֵף וְגִדֵּף אֶת בְּנוֹ וְאֶת אֲבוּדָה וְאֶת הָרוֹעֶה וְנָזַף בָּהֶם.

– אִם תָּעֵז לִרְאוֹת עוֹד אֶת פְּנֵי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת – קָרָא אֶל פְלוֹרִיזֵל – לֹא תִירַשׁ לְעוֹלָם אֶת כִּסְאִי אַחֲרָי.

וְלַאֲבוּדָה אָמַר:

– אִם תִּתְּנִי לִבְנִי לִרְאוֹת עוֹד אֶת פָּנָיִךְ, אֲצַוֶּה לְעַנּוֹת אוֹתָךְ וְאֶת אָבִיךְ הַזָּקֵן וּלְהָמִית אֶתְכֶם בֶּחָרֶב.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶה עָזַב בָּחֳרִי אַף אֶת הָאֹהֶל וַיָּשָׁב אֶל אַרְמוֹנוֹ.

וְהָרוֹעֶה נִפְחַד מְאֹד, אַךְ אֲבוּדָה נִשְׁאֲרָה שְׁקֵטָה וְאַמִּיצָה.

– אָנֹכִי לֹא פָחַדְתִּי מִפָּנָיו – אָמְרָה הַנַּעֲרָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָלַךְ הַמֶּלֶךְ – פַּעַם אוֹ פַעֲמַיִם הָיָה עִם לִבִּי לִפְתֹּחַ פִּי וְלֵאמֹר לוֹ פָשׁוּט, כִּי אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת עַל אַרְמוֹנוֹ לֹא תַסְתִּיר פָּנֶיהָ גַּם ‘מֵאָהֳלֵנוּ’ וְהִיא מַבִּיטָה עַל שְׁנֵינוּ יָחַד.

וּבְאַהֲבָתָהּ אֶת פְלוֹרִיזֵל יָרְאָה לְהָבִיא עָלָיו רָעָה, וְלָכֵן אָמְרָה לוֹ:

– אָנָּא, לֵךְ מֵעִמִּי. עַתָּה הֱקִיצוֹתִי מֵחֲלוֹמִי, וְלֹא אוֹסִיף לַחֲלֹם עוֹד לִהְיוֹת מַלְכָּה, כִּי אִם אֶחֱלֹב אֶת כִּבְשׂוֹתַי וְאֶבְכֶּה.

וְקַמִּילוֹ אֲשֶׁר עָמַד מֵאֲחוֹרֵי הַמֶּלֶךְ שָׂמַח מְאֹד עַל דִּבְרֵי אֲבוּדָה, אַךְ לִבּוֹ דָּאַב עַל גּוֹרָלָהּ וְגוֹרַל הַנָּסִיךְ פְלוֹרִיזֵל, וְלָכֵן חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת בַּמֶּה לְהוֹשִׁיעָם.

הוּא בָא וְאָמַר לָהֶם, כִּי יִקַּח אוֹתָם יַחַד עִם הָרוֹעֶה הַזָּקֵן אֶל הָאֳנִיָּה הַהוֹלֶכֶת לְסִיצִילִיָּה. וַאֲדוֹנוֹ לְפָנִים, הַמֶּלֶךְ לֵיאוֹנְטֵס, יְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בְּשִׂמְחָה וְיִתֵּן לָהֶם לָשֶׁבֶת בְּאַרְצוֹ, עַד אֲשֶׁר יִסְלַח לָהֶם מֶלֶךְ בֵּיהַם.

הֵם קִבְּלוּ אֶת עֲצָתוֹ בְּחֶדְוָה, וּבְבוֹאָם אֶל הָאִי סִיצִילִיָּה, קִדֵּם הַמֶּלֶךְ אֶת פְּנֵיהֶם בְּחִבָּה רַבָּה. בִּרְאוֹתוֹ אֶת אֲבוּדָה, תָּמַהּ מְאֹד עַל פָּנֶיהָ הַדּוֹמִים לִפְנֵי מַלְכָּתוֹ הַמֵּתָה הֶרְמִיּוֹנָה, וְשׁוּב הֵחֵל לְהִתְאַבֵּל עַל מוֹתָהּ.

וְהָרוֹעֶה הַזָּקֵן, אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת קוֹרוֹת הַמֶּלֶךְ, עָלָה עַל לִבּוֹ, אוּלַי הַיַּלְדָּה אֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ הִיא הִיא אֲבוּדָה, אֲשֶׁר מָצָא אוֹתָהּ עַל שְׂפַת הַיָּם, כַּאֲשֶׁר טָפְחוּ הַנִּתּוֹזוֹת עַל פָּנֶיהָ. הוּא סִפֵּר אֵפוֹא לַמֶּלֶךְ אֶת הַדָּבָר, אַף הֶרְאָה לוֹ אֶת אַדֶּרֶת הַתִּפְאֶרֶת, שֶׁהָיְתָה עֲטוּפָה בָהּ, וְאֶת הַזָּהָב וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ מֻנָּחִים עַל יָדָהּ.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶרְאָה לַמֶּלֶךְ אֶת פִּסַּת הַנְּיָר, הִכִּיר הַמֶּלֶךְ אֶת כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אַנְטִיגְנוֹס. אָז סִפֵּר הָרוֹעֶה עַל הָאֳנִיָּה שֶׁנִּטְרְפָה בַיָּם וְעַל בְּנוֹ אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַדֹּב טוֹרֵף אֶת אַנְטִיגְנוֹס.

בְּשָׁעָה זוֹ לֹא הָיָה בָעוֹלָם אִישׁ מְאֻשָּׁר מִן הַמֶּלֶךְ לֵיאוֹנְטֵס. הוּא חִבֵּק וְנִשֵּׁק אֶת אֲבוּדָה בִתּוֹ וְאֶת הַנָּסִיךְ פְלוֹרִיזֵל. וְכַאֲשֶׁר בָּא הַמֶּלֶךְ פוֹלִיכְסֵנֶס מִבֵּיהַם מָלֵא חֵמָה לִרְדֹּף אַחֲרֵי בְנוֹ, וּבְשָׁמְעוֹ כִּי בַת הָרוֹעֶה הִיא בַת מֶלֶךְ, שָׂשׂוּ וְשָׂמְחוּ שְׁנֵי הַמְּלָכִים יַחְדָּו.

וְאוּלָם אַף כִּי שָׂמַח הַמֶּלֶךְ עַל אֲשֶׁר מָצָא אֶת בִּתּוֹ, הָיָה לִבּוֹ נִשְׁבַּר בְּזָכרוֹ אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ מַמִּילוּס וְאֶת אִשְׁתּוֹ הַמַּלְכָּה הֶרְמִיּוֹנָה אֲשֶׁר מֵתוּ עָלָיו.

– הָהּ, אִמֵּךְ! אִמֵּךְ! – הָיָה הַמֶּלֶךְ נֶאֱנַח, בְּהַבִּיטוֹ אֶל בִּתּוֹ, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ הָיוּ דוֹמִים לִפְנֵי אִמָּהּ.

וּפוּיְלִינָה, אֲשֶׁר הִתְאַבְּלָה עַל מוֹת אַנְטִיגְנוֹס אִישָׁהּ, הִסְתִּירָה יְגוֹנָהּ בְּלִבָּהּ וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי בְּבֵיתָהּ יֵשׁ פֶּסֶל הַמַּלְכָּה, הַדּוֹמֶה כָל כָּךְ לְפָנֶיהָ, עַד כִּי הָרוֹאֶה יֹאמַר, כִּי זוֹ הִיא הַמַּלְכָּה הַחַיָּה.

אָז הָלְכוּ שְׁנֵי הַמְּלָכִים אֶל בֵּיתָהּ, וְעִמָּהֶם אֲבוּדָה, פְלוֹרִיזֵל, קַמִּילוֹ וְעוֹד שָׂרִים לִרְאוֹת אֶת הַפֶּסֶל הַנִּפְלָא.

כַּאֲשֶׁר הֵסִירָה פוּיְלִינָה אֶת הַמָּסָךְ מֵעַל פְּנֵי הַפֶּסֶל, הָיָה בֶאֱמֶת דּוֹמֶה כָּל כָּךְ לַמַּלְכָּה הֶרְמִיּוֹנָה, עַד כִּי הַכֹּל עָמְדוּ דּוּמָם מִשְׁתָּאִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים לַמַּרְאֶה הַזֶּה.

וְהַמֶּלֶךְ מִסִּיצִילִיָּה פָּתַח פִּיו וְאָמָר:

– אָמְנָם כֵּן, זוֹ הִיא הַמַּלְכָּה אֲשֶׁר אָהַבְתִּי, אַךְ בְּכָל זֹאת פוּיְלִינָה, הִנֵּה הֶרְמִיּוֹנָה לֹא הָיְתָה זְקֵנָה כְּמַרְאֵה הַפֶּסֶל הַזֶּה.

– זֶה כֹחוֹ שֶׁל הַפַּסָּל – הֵשִׁיבָה פוּיְלִינָה – הוּא עָשָׂה אֶת הַפֶּסֶל זָקֵן בְּשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִכְּפִי שֶׁהָיְתָה בַזְּמַן שֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

וַאֲבוּדָה, אֲשֶׁר הִתְבּוֹנְנָה בְּחֶדְוָה אֶל פְּנֵי אֵם יָפָה וַחֲמוּדָה, אָמְרָה לָגֶשֶׁת אֶל הַפֶּסֶל וְלִנְשֹׁק אֶת יָדוֹ, אַךְ פוּיְלִינָה לֹא נָתְנָה רְשׁוּת.

– הַצֶּבַע עוֹדֶנּוּ לַח – אָמָרָה – הַאֶפְרֹשׂ אֶת הַמָּסָךְ עַל הַפָּסֶל?

– אַל נָא, אַל נָא! – קָרָא לֵיאוֹנְטֵס – יָכֹל אֲנִי לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה רְצוּפוֹת. נִדְמֶה, כִּי נִשְׁמַת חַיִּים בַּפֶּסֶל הַזֶּה.

אָז אָמְרָה פוּיְלִינָה:

– אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, יֵשׁ בְּיָדִי לְהָבִיא אֶת הַפֶּסֶל לִידֵי תְּנוּעָה, אַךְ אוּלַי יַחְשֹׁב הַמֶּלֶךְ, כִּי עוֹשָׂה אֲנִי מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים, וּבְכֵן אוּלַי לֹא יֹאבֶה הַמֶּלֶךְ.

– כֹּל אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי, יִיטַב בְּעֵינָי – עָנָה הַמֶּלֶךְ.

וּפוּיְלִינָה קָרְאָה אֶל הַפֶּסֶל:

– הִגִּיעָה הַשָּׁעָה! רֵדִי; אַל תִּהְיִי עוֹד אֶבֶן.

לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָרַד הַפֶּסֶל מֵעַל כַּנּוֹ, וְכַאֲשֶׁר מִהֵר הַמֶּלֶךְ לֵיאוֹנְטֵס לִקְרָאתָהּ וּתְפָשָׂהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו, נָשְׁקָה לוֹ בְאַהֲבָה.

וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָמְדוּ מִשְׁתָּאִים לַמַּרְאֶה שָׁמְעוּ מִפִּי הַמַּלְכָּה, כִּי לֹא הָיְתָה פֶּסֶל מֵעוֹלָם, רַק מַלְכָּה חַיָּה. בְּעֵת אֲשֶׁר הָיָה הַמֶּלֶךְ אַכְזָרִי, אָמְרָה לוֹ פוּיְלִינָה, כִּי מֵתָה הַמַּלְכָּה, וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה יָשְׁבָה בְּבֵית פוּיְלִינָה וְאִישׁ לֹא יָדַע אֶת הַדָּבָר.

הַיּוֹם הַהוּא הָיָה יוֹם אשֶׁר בְּאִי־הַשֶּׁמֶשׁ בְּסִיצִילִיָּה, כִּי זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ לֹא רַק בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת וּבְפַרְדֵּסֵי תַּפּוּחֵי הַזָּהָב, כִּי אִם גַּם בְּלִבּוֹת כָּל יוֹשְׁבָיו.

שְׁנֵי הַמְּלָכִים שָׁבוּ לִהְיוֹת יְדִידִים וְרֵעִים וְלֵיאוֹנְטֵס וְהֶרְמִיּוֹנָה שָׁבוּ לִחְיוֹת יַחְדָּו; וּלְהַרְבּוֹת אָשְׁרָם הַשָּׁלֵם יָשְׁבוּ עִמָּהֶם הַנָּסִיךְ פְלוֹרִיזֵל וְהַנְּסִיכָה אֲבוּדָה, אֲשֶׁר הִתְחַתְּנוּ מַהֵר וַיִּחְיוּ בְרֹב שָׁלוֹם וָנָחַת.

לִפְנֵי יָמִים רַבִּים הָיָה רִיב בֵּין מְדִינַת אֶפֶּזוּס אֲשֶׁר בְּאָסִיָּה וּבֵין מְדִינַת סֵירָקוּז אֲשֶׁר בְּסִיצִילִיָּה.

בָּעֵת הַהִיא יָצְאָה פְקֻדָּה, כִּי כָל סוֹחֵר מִסֵּירָקוּז אֲשֶׁר יֵרָאֶה בְּאֶפֶּזוּס חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶלֶף שֶׁקֶל קְנָס, וְאִם אֵין לוֹ – אַחַת דָּתוֹ לָמוּת.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא לְאֶפֶּזוּס סוֹחֵר זָקֵן מִסֵּירָקוּז וּשְׁמוֹ אֶגֵּיאוֹן. חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה נוֹדֵד בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְלֹא יָדַע עַל הַחֹק הֶחָדָשׁ שֶׁיָּצָא, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּס בִּידֵי הַשּׁוֹטְרִים וְהוּבָא לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי נְסִיךְ אֶפֶּזוּס.

כֶּסֶף לֹא הָיָה בְיָדוֹ, וְלָכֵן הָיָה צָפוּי לוֹ הַמָּוֶת, אַךְ בְּטֶרֶם יֵצֵא מִשְׁפָּטוֹ, שָׁאַל אוֹתוֹ הַנָּסִיךְ, מַדּוּעַ נִסְכַּל לַעֲשׂוֹת וְלָבוֹא לְאֶפֶּזוּס.

וְאֶגֵּיאוֹן פָּתַח פִּיו וַיְסַפֵּר:

נוֹלַדְתִּי בְסֵירָקוּז וְשָׁם נָשָׂאתִי אִשָּׁה אֲשֶׁר חָיִיתִי עִמָּהּ חַיֵּי אשֶׁר. נָסַעְנוּ לְאֶרֶץ יָוָן וְשָׁם יָלְדָה לִי אִשְׁתִּי שְׁנֵי יְלָדִים תְּאוֹמִים, וְהַיְלָדִים הָיוּ כֹה דוֹמִים זֶה לָזֶה בְּכָל דָּבָר, עַד כִּי נָתַנּוּ לָהֶם שֵׁם אֶחָד, הוּא הַשֵּׁם אַנְטִפּוֹלִיס. וּבהּ בַשָּׁעָה וּבוֹ בַמָּלוֹן שֶׁנּוֹלְדוּ לִי שְׁנֵי יְלָדַי יָלְדָה אִשָּׁה עֲנִיָּה אַף הִיא יְלָדִים תְּאוֹמִים, אֲשֶׁר גַּם הֵם הָיוּ דוֹמִים זֶה לָזֶה, וְגַם לָהֶם קָרְאוּ בְשֵׁם אֶחָד: דְּרוֹמִיּוֹ. וְהוֹרֵי הַיְלָדִים הָאֵלֶּה הָיוּ עֲנִיִּים כָּל כָּךְ, עַד כִּי בְּבַקְשִׁי לִקְנוֹת מֵהֶם אֶת יַלְדֵי הַתְּאוֹמִים שָׂמְחוּ עַל זֶה מְאֹד. אֶת שְׁנֵי הָאַחִים דְּרוֹמִיּוֹ גִּדַּלְתִּי בְּבֵיתִי, כִּי יִהְיוּ מְשָׁרְתִים לְבָנָי. וְכַאֲשֶׁר גָּדְלוּ מְעַט אַרְבַּעַת הַבָּנִים, יָשַׁבְנוּ בָאֳנִיָּה לִנְסֹעַ לְסֵירָקוּז. עוֹד לֹא עָבַרְנוּ מֶרְחָק רַב וְהִנֵּה קָמָה סְעָרָה גְדוֹלָה בַיָּם. אֳנִיָּתֵנוּ הֵחֵלָה לִשְׁקֹעַ וְהַמַּלָּחִים הַפַּחְדָּנִים יָרְדוּ בַסִּירָה הָאַחַת לְהִמָּלֵט וְאוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת אַרְבַּעַת הַיְלָדִים עָזְבוּ בְלֵב-יָם. מָצָאתִי תֹּרֶן קָטָן, קָשַׁרְתִּי בְקָצֵהוּ הָאֶחָד אֶת אִשְׁתִּי, אֶת בְּנִי הָאֶחָד וּדְּרוֹמִיּוֹ אֶחָד, וּבְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי אֶת בְּנִי הַשֵּׁנִי עִם דְּרוֹמִיּוֹ הַשֵּׁנִי וְאֶת עַצְמִי. הַזֶּרֶם נָשָׂא אוֹתָנוּ עַל הַתֹּרֶן לְאֹרֶךְ הַחוֹף וְלָאַחֲרוֹנָה חָדְלָה הַסְּעָרָה. כַּאֲשֶׁר שָׁקַט הַיָּם, רָאִינוּ לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלֶה שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת בָּאוֹת לִקְרָאתֵנוּ מִשְּׁנֵי עֲבָרִים שׁוֹנִים. וּבְטֶרֶם הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ הָאֳנִיּוֹת פָּגַע הַתֹּרֶן שֶׁנָּשָׂא אוֹתָנוּ בְּסֶלַע בְּכֹחַ רָב, עַד כִּי נִבְקַע הַתֹּרֶן לִשְׁנָיִם. הָרוּחַ נָשָׂא חֶלְקוֹ הָאֶחָד עִם אִשְׁתִּי וּשְׁנֵי יְלָדִים מִמּוּלִי, וְסִירַת דַּיָּגִים אֲשֶׁר עָבְרָה בָרֶגַע הַזֶּה אָסְפָה אוֹתָם וַתֵּעָלֵם. אַחֲרֵי כֵן קָרְבָה אֳנִיָּה אַחֶרֶת, אֲשֶׁר אָסְפָה אוֹתִי עִם שְׁנֵי הַיְלָדִים בְּצִדִּי. הָאֳנִיָּה נִסְּתָה, עַל פִּי בַקָּשָׁתִי, לִרְדֹּף אַחֲרֵי סִירַת הַדַּיָּגִים עִם אִשְׁתִּי וּשְׁנֵי הַיְלָדִים, אַךְ לֹא יָכְלָה לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ. מִן הַיּוֹם הַהוּא לֹא יָסַפְתִּי לִרְאוֹת אֶת אִשְׁתִּי אוֹ אֶת בְּנִי הַשֵּׁנִי. וְכַאֲשֶׁר גָּדַל בְּנִי הָרִאשׁוֹן, אַנְטִפּוֹלִיס מִסֵּירָקוּז, וַיְהִי בֶן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, פָּצַר בִּי לָתֵת רְשׁוּת לוֹ וְלִמְשָׁרְתוֹ דְּרוֹמִיּוֹ לָלֶכֶת עַל פְּנֵי יַמִּים וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא אֶת אִמּוֹ וְאָחִיו הָאוֹבְדִים. קָשֶׁה הָיָה לִי לְהִפָּרֵד מֵעַל בְּנִי, אַךְ נָתַתִּי לוֹ רְשׁוּת. זֶה הָיָה לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים, וּבְמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ שָׁנִים בִּקַּשְׁתִּי לַשָּׁוְא אֶת בְּנִי אֲשֶׁר עֲזָבָנִי. חִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ בְּכָל עָרֵי יָוָן הָרְחוֹקוֹת וּבְכָל גְּבוּלוֹת אָסִיָּה, עַד אֲשֶׁר בָּאתִי סוֹף סוֹף הֵנָּה. וְעַתָּה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר אָבְדָה לִי אִשְׁתִּי עִם שְׁנֵי בָנַי וְנִשְׁאַרְתִּי גַלְמוּד בְּתֵבֵל, לָמָּה לִי חַיִּים?

הַסִּפּוּר הַזֶּה נָגַע עַד לֵב הַנָּסִיךְ וְהוּא אָמַר אֶל אֶגֵּיאוֹן:

– אַחַת דָּתְךָ לָמוּת, וְאֵין בְּיָדִי לְשַׁנּוֹת אֶת הַחֹק, וְאוּלָם עָשׂה אֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ אֶת זֹאת: אֲנִי נוֹתֵן לְךָ עוֹד יוֹם אֶחָד. בַּיּוֹם הַזֶּה עָלֶיךָ לְבַקֵּשׁ יְדִידִים וּמַכָּרִים בְּאֶפֶּזוּס אֲשֶׁר יַלְווּ לְךָ אֶלֶף שֶׁקֶל כֹּפֶר נַפְשֶׁךָ.

– אֵין לִי כָל תִּקְוָה לִמְצֹא פֹה יְדִיד – עָנָה אֶגֵּיאוֹן בְּיָגוֹן וַיֵּלֶךְ עִם הַשּׁוֹמֵר לְבֵית הַסֹּהַר.

אֶגֵּיאוֹן חָשַׁב, כִּי אֵין לוֹ אַף מוֹדָע אֶחָד בְּאֶפֶּזוּס, וְאוּלָם בְּרֶגַע זֶה יָשְׁבוּ בָּעִיר שְׁנֵי בָנָיו הַתְּאוֹמִים עִם שְׁנֵי מְשָׁרְתֵיהֶם הַתְּאוֹמִים.

כִּי הִנֵּה בָעֵת אֲשֶׁר הִצִּילוּ הַדַּיָּגִים אֶת אֵשֶׁת אֶגֵּיאוֹן עִם הַיֶּלֶד אַנְטִפּוֹלִיס וְהַיֶּלֶד דְּרוֹמִיּוֹ, עָזְבוּ אֶת הָאִשָּׁה הָעֲלוּבָה בְּעִיר אַחַת וְאֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים מָכְרוּ לַעֲבָדִים בְּעִיר אַחֶרֶת. הֵמָּה נִמְכְּרוּ לְשַׂר-צָבָא, וְהוּא לָקַח אוֹתָם לְאֶפֶּזוּס, אֲשֶׁר בֶּן אָחִיו הָיָה הַנָּסִיךְ שָׁם. וְהַיֶּלֶד אַנְטִפּוֹלִיס מָצָא חֵן רַב בְּעֵינֵי הַנָּסִיְך. וְכַאֲשֶׁר גָּדַל, הִפְקִיד אוֹתוֹ הַנָּסִיךְ לְשַׂר הַצָּבָא, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיָה אַנְטִפּוֹלִיס גִּבֹּור חַיִל נָשָׂא אוֹתוֹ הַנָּסִיךְ וַיְגַדְּלֵהוּ. עַתָּה הָיָה אַנְטִפּוֹלִיס אִישׁ עָשִׁיר וְלוֹ אַרְמוֹן יָפֶה בְּאֶפֶּזוּס. הוּא נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת הָעֲשִׁירִים וּשְׁמָהּ אַדְרִיַּנָּה, וּדְּרוֹמִיּוֹ הָיָה מְשָׁרֵת לְפָנָיו.

וְאַנְטִפּוֹלִיס הַשֵּׁנִי, אַנְטִפּוֹלִיס מִסֵּירָקוּז, בָּא לְאֶפֶּזוּס בּוֹ בַיּוֹם אֲשֶׁר אָבִיו הִגִּיעַ שָׁמָּה, אַךְ סוֹחֵר אֶחָד מִמַּכָּרָיו הִזְהִיר בּוֹ כִּי לֹא יְגַלֶּה לְאִישׁ, כִּי מִסֵּירָקוּז בָּא, אִם לֹא כֵן מוֹת יוּמָת. וְלָכֵן אָמַר אַנְטִפּוֹלִיס לַכֹּל, כִּי מֵאֶרֶץ יָוָן בָּא.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִפְרַד מֵעִם הַסּוֹחֵר, נָתַן כֶּסֶף לִמְשָׁרְתוֹ דְּרוֹמִיּוֹ וַיִּשְׁלָחֵהוּ אֶל בֵּית-מָלוֹן לְהַזְמִין סְעֻדַּת צָהֳרָיִם.

– אָנֹכִי אֲטַיֵּל לִי בָעִיר עַד שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם – אָמַר אַנְטִפּוֹלִיס – וְאֶרְאֶה אֶת מִנְהֲגֵי הַמָּקוֹם.

עָבְרוּ רַק חֲמִשָּׁה רְגָעִים וְהָאָדוֹן רָאָה פִּתְאֹם אֶת מְשָׁרְתוֹ( אוּלָם זֶה הָיָה לֹא מְשָׁרְתוֹ, כִּי אִם דְּרוֹמִיּוֹ הַשֵּׁנִי).

– מַה זֶּה מִהַרְתָּ לָשׁוּב? – שָׁאַל בְּתִמָּהוֹן.

– מִהַרְתִּי לָשׁוּב? – עָנָה הָאִישׁ, אֲשֶׁר לֹא הֵטִיל סָפֵק, כִּי דוֹבֵר הוּא אֶל אֲדוֹנוֹ אַנְטִפּוֹלִיס מֵאֶפֶּזוּס – לּא כֵן! אַתָּה אֵחַרְתָּ לָבוֹא! הִנֵּה גְּבִרְתִּי כוֹעֶסֶת עָלֶיךָ עַל אֲשֶׁר הִתְמַהְמַהְתָּ וְשָׁלְחָה אוֹתִי לִקְרֹא לָךְ. אִם לֹא תָבֹא מִיָּד, יִצְטַנֵּן הַבָּשָׂר וְלֹא יִטְעַם לַחֵךְ.

– אַל תְּדַבֵּר אִוֶּלֶת – קָרָא אַנְטִפּוֹלִיס מִסֵּירָקוּז – מֶה עָשִׂיתָ בַּכֶּסֶף אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ?

– אֵיזֶה כֶסֶף? – שָׁאַל דְּרוֹמִיּוֹ מֵאֶפֶּזוּס – הַאִם חָמֵשׁ הַפְּרוּטוֹת שֶׁנָּתַתָּ לִי שִׁלְשֹׁם? הֵן צִוִּיתָ לָתֵת אוֹתָן לָרַצְעָן, אֲדוֹנִי.

– אֵין לִבִּי בְּשָׁעָה זוֹ אֶל הֲלָצוֹתֶיךָ – קָרָא אַנְטִפּוֹלִיס בְּרֹגֶז – הַגִּידָה לִי, אַיֵּה הַכָּסֶף?

וּדְּרוֹמִיּוֹ מוֹסֵיף וְאוֹמֵר, כִּי גְבִרְתּוֹ שָׁלְחָה אוֹתוֹ לְהָבִיא מַהֵר אֶת הָאָדוֹן לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרָיִם.

– אֵיזוֹ גְבֶרֶת? – שָׁאַל אַנְטִפּוֹלִיס בְּכָעַס.

– אֵשֶׁת אֲדוֹנִי – עָנָה דְּרוֹמִיּוֹ מֵאֶפֶּזוּס – הִיא וַאֲחוֹתָהּ מְחַכּוֹת לְךָ לַסְּעֻדָּה.

אַנְטִפּוֹלִיס הַסּוֹחֵר קָצַף קֶצֶף גָּדוֹל עַל דְּרוֹמִיּוֹ, בְּחָשְׁבוֹ כִּי מְהָתֵל הוּא בוֹ, וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכֹל דְּרוֹמִיּוֹ לְהַגִּיד לוֹ אַיֵּה הַכֶּסֶף וְהוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלָיו עַל אִשְׁתּוֹ, קָצְרהָ רוּחוֹ וַיַּךְ אוֹתוֹ מַכָּה רַבָּה. הַמְשָׁרֵת נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ וַיָּבֹא אֶל בֵּית גְּבִרְתּוֹ, וְאַנְטִפּוֹלִיס הָלַךְ נָבוֹךְ אֶל בֵּית-הַמָּלוֹן.

כַּאֲשֶׁר בָּא דְּרוֹמִיּוֹ אֶל בֵּית אֲדוֹנָיו, אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא, שָׁאֲלָה אוֹתוֹ גְבִרְתּוֹ, אִם הָאָדוֹן יְמַהֵר לָבוֹא הַבָּיְתָה.

סוֹבֵר אֲנִי – עָנָה הַמְשָׁרֵת – כִּי אֲדוֹנִי יָצָא מִדַּעְתּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ לָלֶכֶת הַבַּיְתָה, כִּי הַסְּעֻדָּה מוּכָנָה, וְהוּא שְׁאֵלַנִי אַיֵּה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נָתַן לִי, אַף אָמַר, כִּי אֵין לוֹ אִשָּׁה כְלָל, וְכַאֲשֶׁר בִּקַּשְׁתִּיו לָלֶכֶת הַבַּיְתָה, הִכַּנִי מַכּוֹת רֶצַח.

כִּשְׁמֹעַ אַדְרִיַּנָּה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָרָה אַפָּהּ גַּם הִיא.

– שׁוּב מַהֵר – קָרְאָה – וְהָבֵא אֶת הָאָדוֹן הַבָּיְתָה.

– לֹא אֵלֵךְ – קָרָא דְּרוֹמִיּוֹ מֵאֶפֶּזוּס – אָנָּא, שִׁלְחִי שָׁלִיחַ אַחֵר.

– הֲלֹא צִוִּיתִי, עֶבֶד! – צָעֲקָה אַדְרִיַּנָּה בְחֵמָה – אִם לֹא תִשׁמַע בְּקוֹלִי, אֲרוֹצֵץ אֶת גֻּלְגָּלְתֶּךְ.

– הֵם מְשַׂחֲקִים בִּי, כְּאִלּוּ הָיִיתִי כַדּוּר-רֶגֶל – הִתְלוֹנֵן דְּרוֹמִיּוֹ – אֲדוֹנִי הוֹדֵף אוֹתִי אֶל הַגְּבֶרֶת וּגְבִרְתִּי הוֹדֶפֶת אוֹתִי שׁוּב.

וְאֵשֶׁת אַנְטִפּוֹלִיס יָשְׁבָה וְקוֹנֵנָה:

– אוֹי לִי, כִּי אִישִׁי חָדָל לֶאֱהָבֵנִי! הוּא הִבְטִיחַ לִי לְהָבִיא תְשׁוּרָה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב, וּבִמְקוֹם זֶה שָׁלַח אֵלַי בְפִי דְּרוֹמִיּוֹ דְּבָרִים מַרְגִּיזִים כָּאֵלֶּה.

הִיא בִקְשָׁה אֵפוֹא אֶת אֲחוֹתָהּ לָלֶכֶת עִמָּהּ וּלְבַקֵּשׁ אֶת אִישָׁהּ אַנְטִפּוֹלִיס מֵאֶפֶּזוּס, שַׂר הַצָּבָא אֲשֶׁר לַנָּסִיךְ.

בֵּינָתַיִם וְאַנְטִפּוֹלִיס הַסּוֹחֵר בָּא אֶל הַמָּלוֹן וּמָצָא שָׁם אֶת הַכֶּסֶף שָׁלֵם בִּידֵי בַעַל הַמָּלוֹן, וּבֹו בָרֶגַע נִכְנַס מְשָׁרְתוֹ דְּרוֹמִיּוֹ.

– לָמָּה זֶה הֵתַלְתָּ בִּי בִּדְבַר הַכֶּסֶף – הוֹכִיחַ אַנְטִפּוֹלִיס אֶת מְשָׁרְתוֹ – וּמָה הֵן הַהֲלָצוֹת עַל דְּבַר הַגְּבֶרֶת?

דְּרוֹמִיּוֹ מִסֵּירָקוּז עָנָה בְתָם-לֵב, כִּי מִיָּמָיו לֹא דִבֶּר בַּהֲלָצוֹת, אַף לֹא רָאָה אֶת אַנְטִפּוֹלִיס מִן הַזְּמָן שֶׁשָּׁלַח אוֹתוֹ לְהַזְמִין סְעֻדַּת צָהֳרָיִם.

הָאָדוֹן חָשַׁב, כִּי הַמְשָׁרֵת מִתְלוֹצֵץ גַּם עַתָּה וְהוּא קָרָא:

• כֵּן דִּבַּרְתָּ עִמִּי…

– לֹא דִבַּרְתִּי.

– דִּבַּרְתָּ.

– לֹא דִבַּרְתִּי.

וְאַנְטִפּוֹלִיס נִמְלָא חֵמָה וַיַּךְ אֶת מְשָׁרְתוֹ.

– חֵן חֵן לְךָ, אֲדוֹנִי – קָרָא דְּרוֹמִיּוֹ בַּהֲלָצָה – כִּי נָתַתָּ לִי בְּיָד רְחָבָה מַתְּנַת חִנָּם.

בְּרֶגַע זֶה בָּאָה אַדְרִיַּנָּה עִם אֲחוֹתָהּ עַד פֶּתַח הַמָּלוֹן, אֲשֶׁר שָׁם עָמְדוּ אַנְטִפּוֹלִיס וּדְּרוֹמִיּוֹ מְשָׁרְתוֹ.

– מַה זֶּה הָיָה לְךָ, אִישִׁי, כִּי בָרַחְתָּ מִמֶּנִּי? – שָׁאֲלָה אַדְרִיַּנָּה.

אַנְטִפּוֹלִיס עָנָה לָהּ, כִּי אֵין הוּא יוֹדֵעַ אוֹתָהּ.

– זֶה לִי רַק שְׁתֵּי שָׁעוֹת בָּעִיר הַזֹּאת – קָרָא – וְחִידוֹת הֵן לִי דְבָרָיִךְ.

וְהָאִשָּׁה צָעָקָה:

הֵן שָׁלַחְתִּי אֶת דְּרוֹמִיּוֹ לִקְרֹא לְךָ לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרָיִם, וְהוּא שָׁב וְהִגִּיד לִי, כִּי אַתָּה אָמַרְתָּ לֹא אִשְׁתְּךָ אֲנִי וְלֹא תָבֹא הַבָּיְתָה.

– הַאִם דִּבַּרְתָּ עִם הַגְּבֶרֶת הַזֹּאת? – שָׁאַל אַנְטִפּוֹלִיס בְּכַעַס אֶת מְשָׁרְתוֹ.

– מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי אֶת פָּנֶיהָ עַד הָרֶגַע הַזֶּה – עָנָה דְּרוֹמִיּוֹ.

אַךְ אַנְטִפּוֹלִיס זָכַר אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי דְּרוֹמִיּוֹ מֵאֶפֶּזוּס וְלָכֵן עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, כִּי מְשָׁרְתוֹ קָשַׁר עָלָיו קֶשֶׁר.

– וּמֵאַיִן זֶה יוֹדַעַת הָאִשָּׁה הַזֹּאת, כִּי שִׁמְךָ דְּרוֹמִיּוֹ וּשְׁמִי אַנְטִפּוֹלִיס? – שָׁאַל – וּמַדּוּעַ בָּאתָ וְאָמַרְתָּ לִי, כִּי גְבִרְתְּךָ שָׁלְחָה אוֹתְךָ לִקְרֹא לִי לַסְּעֻדָּה?

– אֵין זֹאת, כִּי הַמָּקוֹם הַזֶּה מָלֵא כְשָׁפִים הוּא – קָרָא הַמְשָׁרֵת.

– הֲבַחֲלוֹם אוֹ בְהָקִיץ אֲנִי רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ כָּל זֹאת? – קָרָא אַנְטִפּוֹלִיס.

וּבְהַאֲמִינוֹ, כִּי מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים הוּא לֹא מָצָא דֶרֶךְ אַחֶרֶת בִּלְתִּי אִם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אַדְרִיַּנָּה אֶל בֵּיתָהּ וּדְּרוֹמִיּוֹ אַחֲרָיו.

– שְׁמֹר הַפֶּתַח, דְּרוֹמִיּוֹ – קָרְאָה אַדְרִיַּנָּה בְּבוֹאָם אֶל הַבָּיִת – וְאַל תִּתֵּן לְאִישׁ לָבוֹא.

אַךְ יָשַׁב אַנְטִפּוֹלִיס הַסּוֹחֵר אֶל הַשֻּׁלְחָן לֶאֱכֹל עִם אַדְרִיַּנָּה וַאֲחוֹתָהּ וְהִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל דּוֹפֵק בַּדָּלֶת.

בַּעְלָהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל אַדְרִיַּנָּה, אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא, בָּא עִם אֶחָד מִידִידָיו שֶׁהִזְמִינוֹ לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרָיִם, וְעִמָּהֶם הַמְשָׁרֵת דְּרוֹמִיּוֹ, אֲשֶׁר פְּגָשׁוּהוּ בָרְחוֹב.

– דְּרוֹמִיּוֹ – מְשָׁרְתִי זֶה – אָמַר אַנְטִפּוֹלִיס אֶל יְדִידוֹ – שִׁכּוֹר הוּא הַיּוֹם. בְּפָגְשׁוֹ אוֹתִי הִגִּיד לִי, כִּי אָנֹכִי הִכִּיתִיו הַיּוֹם, אָמַרְתִּי לוֹ כִּי אֵין לִי אִשָּׁה, אַף שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ עַל כָּסֶף. וּבְכֵן הִכֵּיתִי זֶה עַתָּה אֶת הַבָּחוּר הַשּׁוֹטֶה הַזֶּה לְהָסִיר יֵינוֹ מֵעָלָיו!

אַנְטִפּוֹלִיס נִסָּה לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת וְהִנֵּה הִיא סְגוּרָה.

– לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָהֶם כִּי יִתְּנוּ לָנוּ לָבוֹא פְנִימָה.

דְּרוֹמִיּוֹ הָלַךְ וְקָרָא בְשֵׁם אֶת כָּל מְשָׁרְתוֹת הַבָּיִת, אַךְ בִּמְקוֹם מַעֲנֶה הִגִּיעַ אֵלָיו קוֹל דְּרוֹמִיּוֹ מִסֵּירָקוּז, אֲשֶׁר הָיָה שׁוֹמֵר הַפָּתַח.

– לֵךְ מִזֶּה, לֵךְ!

שְׁנֵי הַמְשָׁרְתִים, מִבַּיִת וּמִחוּץ, בָּאוּ בְרִיב, חֵרְפוּ זֶה אֶת זֶה, הֵרִימוּ שָׁאוֹן וָרָעַשׁ, עַד כִּי נֶאֶסְפוּ הַשְּׁכֵנִים לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה.

לְקוֹל הָרַעַשׁ יָצְאָה אַדְרִיַּנָּה לִרְאוֹת מָה הַקּוֹלוֹת הָאֵלֶּה.

– מִי שָׁם מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת? – קָרְאָה.

– הֲקוֹלֵךְ זֶה, אִשְׁתִּי? פִּתְחִי נָא – קָרָא אַנְטִפּוֹלִיס מֵאֶפֶּזוּס.

– כַּלֶּךְ לָךְ! – הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה בְקָצֶף – לֹא אִשְׁתְּךָ אָנִי. אִישֳׁי בַבָּיִת.

אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר-הַצָּבָא הוֹסִיף לִדְפֹּק בַּדֶּלֶת בְּחֵמָה, עַד כִּי הָיָה לִצְחוֹק בְּעֵינֵי הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר לֹא פָתְחוּ לוֹ, אָמַר אֶל יְדִידוֹ:

– הָבָה, נֵלֵךְ לִסְעֹד אֶל בֵּית יְדִידָתִי, אֲשֶׁר תְּקַבֵּל אֶת פָּנֵינוּ בְּכָבוֹד, וְלָהּ אָבִיא אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָתֵת תְּשׁוּרָה לְאִשְׁתִּי.

וְאַנְטִפּוֹלִיס הַסּוֹחֵר וּדְּרוֹמִיּוֹ מְשָׁרְתוֹ, אַחֲרֵי אָכְלָם בְּבֵית אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא, מָצְאוּ שְׁעַת כּשֶׁר לְהִתְחַמֵּק וְלָצֵאת מִן הַבָּיִת.

בִּהְיוֹתָם בָּרְחוֹב פָּגַע בָּהֶם צוֹרֵף וַיֹּאמֶר אֶל אַנְטִפּוֹלִיס:

– הֵא לְךָ שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב, אֲשֶׁר הִזְמַנְתָּ הַיּוֹם בַּבֹּקֶר.

וְכַאֲשֶׁר מֵאֵן אַנְטִפּוֹלִיס לָקַחַת, הֵאִיץ בּוֹ הַצּוֹרֵף, אַךְ לֹא רָצָה לְקַבֵּל מִיּדוֹ כֶסֶף בְּאָמְרוֹ:

– אֵין לִי צֹרֶךְ בּוֹ בְּרֶגַע זֶה.

וְאַנְטִפּוֹלִיס אָמַר אֶל דְּרוֹמִיּוֹ מְשָׁרְתוֹ:

– עָלֵינוּ לִבְרֹחַ מִן הָעִיר הַזֹּאת בָּאֳנִיָּה

הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר תֵּצֵא. אָכֵן מְכֻשֶּׁפֶת הִיא הָאָרֶץ

הַזֹּאת.

דְּרוֹמִיּוֹ הָלַךְ אֶל הַנָּמָל בְּמִצְוַת אֲדוֹנוֹ לִשְׂכֹּר שָׁם אֳנִיָּה.

וְאַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא, כְּכַלּוֹתוֹ לֶאֱכֹל בְּבֵית יְדִידָתוֹ, יָצָא אֶל הָרְחוֹב וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ הַצּוֹרֵף אֲשֶׁר אֶצְלוֹ הִזְמִין אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב.

– אוּלַי יֵשׁ בְּיָדְךָ כֶּסֶף מְחִיר הַשַּׁרְשֶׁרֶת? – שָׁאַל הַצּוֹרֵף.

– הֲלֹא לֹא לָקַחְתִּי מִיָּדְךָ אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת – עָנָה אַנְטִפּוֹלִיס.

– הֵן נָתַתִּי לָךְ.

– לֹא לָקַחְתִּי.

– לָקַחְתָּ. זֶה רַק לִפְנֵי שָׁעָה אַחַת.

– שַׁקְרָן אַתָּה, רַמַּאי.

וְכַאֲשֶׁר רָאָה הַצּוֹרֵף, כִּי אַנְטִפּוֹלִיס אֵינוֹ מַאֲמִין לִדְבָרָיו וּמְחָרֵף אוֹתוֹ, קָרָא לְשׁוֹטְרִים לְהוֹלִיךְ אֶת אַנְטִפּוֹלִיס לְבֵית הָאֲסוּרִים עַל אֲשֶׁר לֹא שִׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ.

בַּדֶּרֶךְ לְבֵית הָאֲסוּרִים פָּגַשׁ אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא אֶת דְּרוֹמִיּוֹ מִסֵּירָקוּז.

– אֳנִיָּה מַפְלִיגָה בַיָּם תֵּכֶף, אֲדוֹנִי – קָרָא הַמְשָׁרֵת – אָנֹכִי כְבָר נָשָׂאתִי אֶת כָּל הַמִּטְעָן שֶׁלָּנוּ אֶל הָאֳנִיָּה. רוּחַ נוֹחָה מְנַשֶּׁבֶת, וּבַעַל הָאֳנִיָּה מְחַכֶּה לָךְ.

– הַמְשֻׁגָּע אַתָּה אוֹ שִׁכּוֹר? – צָעַק אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא – מַה לִּי וְלָאֳנִיָּה? מַהֵר וְלֵךְ אֶל אַדְרִיַּנָּה אִשְׁתִּי וְאָמַרְתָּ לָהּ, כִּי תִשְׁלַח לִי מִיָּד שְׁלשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל זָהָב, אֲשֶׁר הַצּוֹרֵף נוֹשֶׁה בִי.

דְּרוֹמִיּוֹ לֹא רָצָה לָשׁוּב אֶל הַבַּיִת הַהוּא, אַךְ עָלָיו הָיָה לְהִכָּנֵעַ.

וְאַדְרִיַּנָּה בְּשָׁמְעָה, כִּי אִישָׁהּ נָתוּן בְּצָרָה, מִהֲרָה לָתֵת אֶת הַזָּהָב עַל יַד דְּרוֹמִיּוֹ. וְכַאֲשֶׁר רָץ הַמְשָׁרֵת לָשׁוּב, פָּגַשׁ אֶת אֲדוֹנוֹ הָאֲמִתִּי, אֶת אַנְטִפּוֹלִיס הַסּוֹחֵר. כְּכָל אֲשֶׁר אֵחַר הָאִישׁ לָשֶׁבֶת בְּאֶפֶּזוּס, כֵּן גָּדְלָה בְלִבּוֹ הָאֱמוּנָה, כִּי אָמְנָם מְכֻשָּׁפָה הָעִיר הַזֹּאת. בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הָלַךְ, קָדְדוּ הָאֲנָשִׁים לְפָנָיו, כְּאִלּוּ מוֹדָע הוּא לָהֶם, אַף קָרְאוּ אוֹתוֹ בִשְׁמוֹ. אֲחָדִים הִזְמִינוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁתֶּה אוֹ לְנֶשֶׁף, אֲחֵרִים נָתְנוּ לוֹ כֶּסֶף בְּאָמְרָם, כִּי פוֹרְעִים הֵם חוֹב, אַף הוֹדוּ לוֹ עַל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּהֶם. חַיָּט אֶחָד קָרָא אוֹתוֹ אֶל בֵּיתוֹ לִלְבּשׁ אֶת הַבְּגָדִים הַחֲדָשִׁים אֲשֶׁר תָּפַר לוֹ. וְכַאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֵלָיו דְּרוֹמִיּוֹ וְנָתַן לוֹ אֶת צְרוֹר הַזָּהָב, אֲשֶׁר שָׁלְחָה לוֹ אַדְרִיַּנָּה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ, כֵּיצַד נִמְלַט מִידֵי הַשּׁוֹטְרִים, הִבִּיט אַנְטִפּוֹלִיס בְּפָנָיו וְהֶאֱמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הוּא וּמְשָׁרְתוֹ אֲחוּזֵי כְשָׁפִים הֵם.

עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד מִשְׁתָּאֶה וְהִנֵּה אִשָּׁה אַחַת קָרְבָה אֵלָיו וְאָמָרָה:

– אַיֵּה שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לָתֶת לִי?

– לֹא רְאִיתִיךְ מִיָּמַי – קָרָא אַנְטִפּוֹלִיס.

– הֲלֹא סָעַדְתָּ בְּבֵיתִי הַיּוֹם בַּצָּהֳרָיִם.

– לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם.

וְהָאִשָּׁה בְּשָׁמְעָה זֹאת, אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אֵין זֹאת כִּי יָצָא הָאִישׁ מִדַּעְתּוֹ, אֵלֵךְ אֶל בֵּיתוֹ לְסַפֵּר לְאִשְׁתּוֹ, כִּי בַעְלָהּ הִשְׁתַּגֵּעַ”.

וְאַדְרִיַּנָּה זָכְרָה אֶת מִנְהַג אַנְטִפּוֹלִיס הַיּוֹם בַּבֹּקֶר וְהֶאֱמִינָה לְדִבְרֵי הָאִשָּׁה. הִיא לָקְחָה עִמָּהּ רוֹפֵא וַתְּמַהֵר אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר בַּעְלָה אַנְטִפּוֹלִיס הָיָה אָסוּר שָׁם. הִיא דִבְּרָה אֵלָיו רַכּוֹת, אַף בִּקְשָׁה אֶת הָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹתוֹ מִשִּׁגְעוֹנוֹ. אַךְ הוּא גָעַר בָּהּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁלְחָה לוֹ כֶסֶף לִפְרֹעַ חוֹבוֹ לַצּוֹרֵף. וְכַאֲשֶׁר הֵרִים קוֹלוֹ, צִוָּה הָרוֹפֵא לֶאֱסֹר אֶת יָדָיו וְגַם אֶת יְדֵי דְּרוֹמִיּוֹ, אֲשֶׁר מִהֵר לְעֶזְרַת אֲדוֹנָיו. “שְׁנֵיהֶם מְשֻׁגָּעִים הֵם” – אָמַר הָרוֹפֵא.

בְּשָׁעָה זוֹ עָבְרוּ אַנְטִפּוֹלִיס מִסֵּירָקוּז עִם דְּרוֹמִיּוֹ מְשָׁרְתוֹ בָרְחוֹב, פָּגַע בָּהֶם הַצּוֹרֵף וּבָא עִם אַנְטִפּוֹלִיס בְּרִיב בְּשֶׁל שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב. וְכַאֲשֶׁר הִרְגִּיז מְאֹד הַצּוֹרֵף בִּדְבָרָיו אֶת אַנְטִפּוֹלִיס, שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ וְאָמַר לְהַכּוֹתוֹ. וּבוֹ בָרֶגַע חָלְפָה עַל פְנֵיהֶם אַדְרִיַּנָּה עִם אֲחוֹתָהּ.

– אֵל אֱלֹהִים! – צָרְחוּ הַנָּשִׁים – הֵם בָּרְחוּ מִתַּחַת יְדֵי הָרוֹפֵא וְעוֹד מְעַט וְהִכּוּ אוֹתָנוּ לְפִי חָרֶב.

אַדְרִיַּנָּה קָרְאָה לְשׁוֹטְרִים לִתְפֹּשׂ אֶת אַנְטִפּוֹלִיס וְלָקַחַת אֶת חַרְבּוֹ מִיָּדוֹ, כִּי מְשֻׁגָּע הוּא.

– אִסְרוּ גַם אֶת דְּרוֹמִיּוֹ – קָרְאָה – וְהָבִיאוּ אוֹתָם אֶל בֵּיתִי.

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אַנְטִפּוֹלִיס וּדְּרוֹמִיּוֹ, כִּי אוֹמְרִים לְהוֹלִיךְ אוֹתָם אֶל בֵּית אַדְרִיַּנָּה, נָשְׂאוּ רַגְלֵיהֶם וַיָּנוּסוּ, וּבִרְאוֹתָם מֵרָחוֹק בֵּית מִנְזָר נִמְלְטוּ שָׁמָּה לְבַקֵּשׁ לָהֶם מִקְלָט.

שַׁעַר הַמִּנְזָר נִסְגַּר כְּרֶגַע אַחֲרֵיהֶם, וּבְעוֹד אֲשֶׁר בַּחוּץ עָמַד הָמוֹן רַב מְצַפֶּה לִרְאוֹת, מַה יְהִי גוֹרַל שְׁנֵי הַמְשֻׁגָּעִים יָצְאָה מִן הַבַּיִת אִשָּׁה חֲשׁוּבָה, הִיא הַמְּמֻנָּה עַל הַמִּנְזָר.

הָאִשָּׁה שָׁאֲלָה אֶת הֶהָמוֹן, מָה הַשָּׁאוֹן הַזֶּה, וְאַדְרִיַּנָּה סִפְּרָה לָהּ, כִּי מְבַקֶּשֶׁת הִיא אֶת בַּעְלָהּ הַמְשֻׁגָּע, אֲשֶׁר נִמְלַט זֶה עַתָּה מִמֶּנָה וְהוּא מִתְחַבֵּא בַמִּנְזָר.

הִיא הֶעְתִּירָה עַל הַמְמֻנָּה כִּי תַסְגִּיר אֵלֶיהָ אֶת בַּעְלָה וּמְשָׁרְתוֹ, אַךְ הָאִשָּׁה מֵאֲנָה לַעֲשׂוֹת זֹאת.

– הָאֲנָשִׁים בִּקְשׁוּ מִקְלָט לָהֶם בַּמִּנְזָר – אָמְרָה – וְעָלַי הַחוֹבָה לְהָגֵן עֲלֵיהֶם, לְכַלְכְּםָ וּלְרַפְּאוֹתָם.

וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה אַדְרִיַּנָּה, כִּי כָל דְּבָרֶיהָ וְתַחֲנוּנֶיהָ לֹא הוֹעִילוּ, גָּמְרָה בְלִבָּהּ לִפְנוֹת אֶל נְסִיךְ אֶפֶּזוּס וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּט.

הַיּוֹם רַד, הִגִּיעָה שְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְאֶגֵּיאוֹן הַזָּקֵן, הַסּוֹחֵר מִסֵּירָקוּז, לֹא מָצָא לְשַׁלֵּם כֹּפֶר נַפְשׁוֹ וְלָכֵן הָלַךְ לָמוּת.

הַתַּהֲלוּכָה עָבְרָה אַט עַל פְּנֵי הַמִּנְזָר. בָּרֹאשׁ הָלַךְ הַנָּסִיךְ בְּלִוְיַת חַיָּלָיו וּפְקִידָיו. אַחֲרֵיהֶם הָלַךְ הַזָּקֵן אֶגֵּיאוֹן, רֹאשׁוֹ מְגֻלֶּה וּפָנָיו מַבִּיעִים יָגוֹן, וּמֵאֲחוֹרָיו צָעַד הַתַּלְיָן וּבְיָדוֹ גַרְזֶן נוֹצֵץ.

אַדְרִיַּנָּה רָצָה לִקְרַאת הַנָּסִיךְ וַתִּקְרָא; “עֲשֵׂה מִשְׁפָּטִי” וְהַתַּהֲלוּכָה עָמְדָה רָגַע.

הַנָּסִיךְ, אֲשֶׁר יָדַע אוֹתָהּ, שָׁאַל מַה לָּהּ, וְהִיא סִפְּרָה, כִּי הַמְמֻנָּה עַל הַמִּנְזָר הֶחְבִּיאָה אֶת בַּעְלָה…

עוֹדֶנָּה מְדַבֶּרֶת וְאַנְטִפּוֹלִיס מֵאֶפֶּזוּס עִם דְּרוֹמִיּוֹ מְשָׁרְתוֹ, אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט מִבֵּית הָרוֹפֵא, בָּאוּ גַם הֵם אֶל הַנָּסִיךְ לְבַקֵּשׁ מִשְׁפָּט…

וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶגֵּיאוֹן אֶת אַנְטִפּוֹלִיס, חָשַׁב כִּי זֶה הוּא בְנוֹ אֲשֶׁר אָבַד מִמֶּנּוּ לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו בְּשִׂמְחָה רַבָּה.

– בְּנִי, בְּנִי! – קָרָא הַזָּקֵן.

אַךְ אַנְטִפּוֹלִיס שַׂר הַצָּבָא, אֲשֶׁר הָיָה תִינוֹק בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים בִּרְאוֹתוֹ אֶת אָבִיו בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, אָמַר כִּי אֵין הוּא מַכִּיר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה.

וְהַמְּבוּכָה גָדְלָה שִׁבְעָתַיִם, כַּאֲשֶׁר נִפְתְּחָה דֶּלֶת הַמִּנְזָר וְהַמְמֻנָּה יָצְאָה עִם אַנְטִפּוֹלִיס הַסּוֹחֵר וּדְּרוֹמִיּוֹ מְשָׁרְתוֹ.

כַּעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה הֻבְרַר כָּל הַדָּבָר, כֵּי כַאֲשֶׁר עָמְדוּ זֶה בְצַד זֶה הָאַחִים הַתְּאוֹמִים אַנְטִפּוֹלִיס וְהָאַחִים דְּרוֹמִיּוֹ לֹא הִכִּיר אִישׁ, גַּם אֶגֵּיאוֹן וְאַדְרִיַּנָּה, מִי הוּא הָאָח מִסֵּירָקוּז וּמִי מֵאֶפֶּזוּס.

מִי יְתָאֵר אֶת שִׂמְחַת הָאָב, כַּאֲשֶׁר מָצָא אֶת שְׁנֵי בָנָיו בְּיוֹם אֶחָד, אַךְ מָה רַבָּה שִׂמְחָתוֹ בְּהִוָּדַע לוֹ, כִּי הָאִשָּׁה הָעֲדִינָה, הַמְמֻנָּה עַל הַמִּנְזָר, אִשְׁתּוֹ הִיא אֲשֶׁר בַּאֲבֹד לָהּ בַּעְלָה וּבָנֶיהָ נִזְּרָה מִן הָעוֹלָם וְיָשְׁבָה כָל הַיָּמִים בַּמִּנְזָר.

אַחֲרֵי הַנְּשִׁיקוֹת וְהַשִּׂיחוֹת אָמַר אַנְטִפּוֹלִיס מֵאֶפֶּזוּס לָתֵת אֶת אֶלֶף הַשֶּׁקֶל כֹּפֶר נֶפֶשׁ אָבִיו, אַךְ הַנָּסִיךְ לֹא אָבָה לָקַחַת אֶת הַכָּסֶף, בְּאָמְרוֹ כִּי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה בָּטֵל הַחֹק הָאַכְזָרִי הַזֶּה.

הִנֵּה כִּי כֵן בָּאוּ יְמֵי טוֹבָה לְכָל הָאֲנָשִׁים. אַנְטִפּוֹלִיס מִסֵּירָקוּז נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹת אַדְרִיַּנָּה, אֲשֶׁר מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו, וּשְׁנֵי הָאַחִים יָשְׁבוּ יַחְדָּו וְכִלְכְּלוּ אֶת הוֹרֵיהֶם הַזְּקֵנִים בְּכָבוֹד.

גַּם שְׁנֵי הָאַחִים דְּרוֹמִיּוֹ שָׂמְחוּ זֶה עַל זֶה וַיִּחְיוּ בְּבֵית אֲדוֹנֵיהֶם חַיֵּי אשֶׁר וָנַחַת כָּל הַיָּמִים.