רקע
גרשון שופמן
דו־שיח טלפוני חטוף

– את לבדך בבית?

– כן, אבל עלינו למהר. אמא צריכה לחזור בכל רגע.

– אמא שלך, שלפי דבריה, נערה צריכה לדעת לבשל ולאפות ולא לפרוט על פסנתר; שאינה אוהבת מוסיקה.

– אינה אוהבת מוסיקה והיא אשה יקרה בכל זאת.

– בכל זאת טוב שאינה בבית עכשיו. ובכן, ביום השלישי ניפגש שוב על אותו ספסל. בשש, “בשש אחרי המלחמה”, כפי שקבע החייל שווייק.

– הלא רק שלשום נפגשנו.

– אני מוכרח לראותך. קלסתר־פניך מתנדף מזכרוני. אצלי תמיד כך. אני יכול להעלות בדמיוני כל פרצוף שאני מכיר, רק לא את פני הנערה הנאהבת…

– מה בעצם מצאת בי? הלא יפהפיה מובהקת אינני, יפהפיה נוסח הוליבוּד, לא בלונדית ולא עינים תכולות.

– את עולה על בנות הוליבוּד. בריג’יט בארדו ואווה גארדנר ורומי שניידר צריכות לצחצח לך את נעלַיִךְ. משהו מַגי יש בך, משהו מטאפיסי, שאין להסבירו במלים.

– הכל צריכים ללמוד אצלך לתת מחמאות.

– כל עוד מחמאות אלה אינן מביאות אותך לידי סחרחורת, אינן ראוּיות לשבח; כל עוד אינך נופלת… (צחוקך מתוק). בכל אופן טובות הן מהמחמאות התפלות שהעניק לך נ. באותו נשף. לא יכולתי לשמוע. חילוּל הקודש.

– גם אני לא סבלתי אותן.

– ובכן, ביום השלישי! אבל בינתיים הלא תוכלי לטלפן אלי. בכלל, היי ילדה טובה וצלצלי אלי תכופות יותר, אחרת – חבל על הכסף שאני משלם בעד הטלפון (צחקי, צחקי!), צלצלי אלי מחר בבקר.

– מה עלי לומר לך?

– תאמרי מה שתאמרי. עצם הצלצול מפעים לב… אני חש מיד, שזה ממך… מוסיקה שמימית…

– אמא חזרה.



מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.