רקע
ישראל אפרת
נחל שׂורק

“הֵתַלְתָּ בִּי, הֵתַלְתָּ!” – אַתְּ, דְּלִילָה,

דּוֹבֶרֶת כָּכָה? פְּעָמִים שָׁלֹש

מִשַּׁשְׁתִּי תּוֹךְ כַּפֵּךְ כָּזָב צָמֹג

וּפֶתֶן קָט גָּח מֵחֶבְיוֹן חָזֵךְ

לְהַכִּישֵׁנִי וְנָסוֹג נִכְלָם.

הַאֶקְרַע עַתָּה לוֹ סְגוֹר לֵבָב נָדִיב

יַעַן פְּתַנְתַּנֵּךְ הוּא הֶחָבִיב, אֶשַּׁק לוֹ

יַעַן לְחִישָׁה יִשָּׂא מִמֵּךְ אֵלָי?

אֻמְלָלוֹת! תָּמִיד אֶחָד נְהִי: שְׂנֵאתַנִי!

אֵי נֶזֶם, אֵי צָמִיד תֵּת לֹא נֹאבֶה,

אֵי עֹמֶס לֹא נִפְרֹק מֵעַל כְּתֵפְכֶן,

אֵי אֶלֶף אִישׁ לֹא נַךְ בַּעֲבוּרְכֶן?

  • לֹא, כָּאן רָז חָמוּד, כָּאן תַּעֲלוּמָה גְנוּזָה,

אִם תֶּאֱהָבֵנִי הָבָה אֵלֶּה לִי. –

מַה טּוֹב שֶׁעוֹד יֶשְׁנָן נָשִׁים בְּעַזָּה

לָנוּם בְּחֵיקָן לֵיל וְעִם אוֹר שַׁחַר

לָלֶכֶת וּמַנְעוּל הַפְּנִים שָׁלֵם!

מָה אִכְפַּת לָכֶן הַתַּעֲלוּמוֹת שֶׁבָּנוּ?

מַדּוּעַ זֶה נִפְרֹץ שׁוֹבַךְ הַלֵּב

וְנִשְׁלַח כָּל הַיּוֹנִים עַד קִרְבַתְכֶן אֵלֵינוּ?

לָמָּה לֹא נִשְׁמֹר עַל הַגֶּשֶׁר הַקָּדוּם

שֶׁמִּשְׁנֵי חוֹפָיו גּוּפִים שְׁנַיִם עוֹלִים

וְרַק זְרוֹעוֹת קוֹדְחוֹת קְמוּרוֹת עַל פִּי תְהוֹם?

מַדּוּעַ אַהֲבַתְכֶן כְּמִלְחָמָה

וְתַצִּיגוּנוּ כְּאַחֲרֵי מָצוֹר

מְנֻפְּצֵי־חֵל וּשְׁבוּרֵי שַׁעַר וָדָלֶת?

לֹא, אַל בְּרָגְזֵךְ. שַׂחֲקִי נְדָבוֹת, כָּךְ,

לִפְתִי צַוָּארִי, וִיהִי מַגַּע זְרוֹעֵךְ

לְמַדּוּעַי מַעֲנֶה. רְאִי, רַק אַגָּדוֹת הֵן,

שִׂיחוֹת יָפוֹת עַל כֹּחַ בִּי שַׂגִּיא.

רְאִי, כְּכֶלֶב אֶתְרַפֵּק אֱלֵי שׁוֹקַיִךְ

מְדֻשַּׁן־עֹנֶג וַעֲצוּם עֵינָיִם.

אַךְ יֵשׁ אֵעוֹר, אֶנְעַץ בָּךְ אֶת עֵינַי,

וּתְמִיהָה כְּסַהַר תַּעַל בְּמֹחִי,

נוֹבַחַת: אַתְּ?

מָה אַתְּ? אוֹהֶבֶת אוֹ שׂוֹנֵאת? אוּלַי

אַחַד שָׁדַיִךְ נֹאד חַיִּים,

וְהַשֵׁנִי – מָוֶת?

אָז יָד אַרְגִּישׁ רֶכָּה תַּחֲלִיק עָרְפִּי,

וְחֹם אָפֵל בִּי יַעֲבֹר בְּרֶטֶט

וְעֵינִי תִרְאֶה אֶת פִּיךְ הַמִּתְרַטֵּב,

וּנְסוּךְ־שָׁכְרָה אֶצְנַח דֹּם לְצִדֵּךְ

וְאַדְבִּיק אֶת פִּי לַנֹּאד הֲכִי קָרוֹב…

עָיַפְתִּי קְצָת. רְאִי, אֲרִי הִנִּיחַ

עֲלֵי גַרְדֹּם בִּרְכֵּךְ רַעְמַת אִשּׁוֹ

וְעָצַם עֵינָיו. קְחִי אֶת מִסְפָּרַיִךְ

וְשִׁירִי שִׁיר רוֹעֶה גוֹזֵז צֹאנוֹ;

וּבְנוּחוֹ כָּךְ, רוֹעֵד מִקֹּר־פִּתְאֹם,

וְאוֹנָיו כְּמוֹ מֵחָבִית פְּקוּעָה יִזְּלוּ,

אוּלַי אָז רֶגֶשׁ־אֱמֶת רִאשׁוֹן תֵּדָעִי.

וּפָקַח אַט עַפְעַפָּיו וַעֲצָמָם,

וְאֶת אַחֲרוֹן תַּלְתַּל כֹּחוֹ יַפְקִיר לָךְ. –

לֹא, לֹא אָתֵל עַתָּה. נִצַּחְתִּנִי, חִידָה.



המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות