רקע
ישראל אפרת

(מתוך אלגיות בראשית)


 

א    🔗

מִכָּל צַד נָהֲרוּ הַחַיּוֹת חֲגִיגִית לָשִׂמְחָה:

הָאַרְיֵה שֶׁפָּנָיו קְלָף סוֹמֵר וְנָמֵר – אֵשׁ וּפָז,

וְגִ’ירָפָה עִם גְּרוֹן הַמִּגְדָל חֱבְּרָה מְטֻלְֶּתֶת,

עַד אוֹתָהּ בַּרְוָזָה מִתְנוֹעַעַת לִצְדָדִין כִּסְפִינָה.

גַּם גְּדוּדִי מַלְאָכִים צָבְאוּ עַל כָּל עֵץ וְנָתִיב.

וְחַוָּה יָשְׁבָה בְּפִתְחָה וְקִבְּלָה אֶת אוֹרְחֶיהָ

בְּתוֹדָה וּבְנִמּוּס: וּלְוַאי גַּם לְחַג שִׂמְחַתְכֶם!

הִבִּיטָה לָרַךְ הַנּוֹלָד שֶׁעָמַד לְיַד בִּרְכָּהּ

וְסִפְּרָה בְּגַאֲוָה: הָיִיתִי לְבַדִּי בַּשָּׂדֶה.

וּפִתְאֹם נִתְגַּלְגֵּל אֶל חֵיקִי, לֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן.

וּרְאוּ, אֵיךְ פָּנָיו זְרוּחִים כֵּאלֹהִים!

אֶקְרָא שְׁמוֹ קַיִן,

כִּי קָנִיתִי אִישׁ אֶת אֲדֹנָי.

וְהָלְכוּ הָאוֹרְחִים מִשְׁתָּאִים. רַק אוֹתָהּ בַּרְוָזָה

הִתְנוֹעֲעָה וַתְּגַרְגֵּר בְּלִגְלוּג: נִתְגַּלְגֵּל אֶל חֵיקָה!

הַצְּנוּעֶה!


וַיְהִי קַיִן חֲבִיב עֶלְיוֹנִים וּמַחְמַל תַּחְתּוֹנִים,

וְלִבּוֹ כְּפָנָיו מָלֵא אוֹר;

עַד הִגִּיעַ הַיּוֹם הָאָפֵל, וְאָדָם וְחַוָּה

צָעֲדוּ בְּנַעֲלָיִם גְּדוֹלוֹת וּזְעוּפוֹת לִישִׁימוֹן,

וְקַיִן הַקָּט הוּבַל בָּאֶמְצַע בֵּין שְׁנֵיהֶם

הִבְרִיג אֶת גְּרוֹנוֹ וְנֶהְרַג לְאָחוֹר, לְאָחוֹר.


וַיְהִי בָּא אֶל מִקֶּדֶם לַגַן וְיוֹשֵׁב

מוּל יָפְיָם הָאָיֹם שֶׁל כְּרוּבִים,

צוֹפֶה בְּעֵינָם הַפְקוּחָה עֲגֻלָּה לְלֹא רִיס,

אוֹרִי וְתָמֵהָ תְּחִלָּה, אָז כָּבֵד וְעָכוּר,

מַעֲרָכָה שֶׁל אִלְּמוּת מוּל אִלְּמוּת, מִתְפָּרְדוֹת לְעֵת לֵיל

וְנִפְּגָּשׁוֹת מִמָּחֲרָת בְּהֶתְרֵס לֹא נִכְנָע,

עַד הֲגִיג־חַלָּמִיש בּוֹ זִנֵּק: גַּן־עֵדֶן אַחֵר,

שׁוּב יֵלַךְ בּוֹ אָדָם עִם אֱלוּהַּ לְרוּחַ הַיּוֹם,

מְלֻוֶּה מֵאַחֲרָיו דּוּכִיפַת וְטַוָּס בֵּין בְּרוֹשִׁים,

שׁוּב יֵלֵךְ בּוֹ אָדָם עֲצוּם הָעֵיַנִים

בָּאֲוִיר כֻּלּוֹ אֹפֶל וָפָז,

שׁוּב יֵלֵךְ בּוֹ אָדָם לְלֹא זוּז מִמְקוֹמוֹ

כִּזְמַן תּוֹךְ הַנֵּצַח.

וּמַה זֶה גַּן־עֵדֶן?

תְּשׁוּקָה?

שַׁלְהֶבֶת רוֹקֶדֶת בָּיַּעַר,

טוֹרְפָה וּמִגָרֵֶמֶת?

לֹא, זֶהוּ שְׁאוֹל.

אוֹ שְׂבִיעָה?

לְטָאָה בַּחַלוֹן הַמּוּאָר שֶׁבָּלְעָה עָשׁ דָּשֵׁן

הוֹפֶכֶת זָנָב לְעוֹלָם וּמְלֹאוֹ,

וּנְסִיגַת דֹּב זָקֵן לִמְאוּרָה לִשְׁנַת חֹרֶף?

לֹא זֶהוּ הַמָּוֶת.

גַּן־עֵדֶן הוּא אוֹתוֹ הָאֲוִיר כֻּלּוֹ אֹפֶל וָפָז,

מְקוֹם הַכֹּל מְחֻבָּר וְנֶאֱחָז עִם הַכֹּל

וּמַאֲוַי עִם מִלּוּי וּמִלּוּי עִם מַאֲוַי,

הַצָּמָא עִם שְׁתִיָּה וּשְׁתִיָּה עִם צָמָא,

פֶּלֶג חַם וְלָבָן בֵּין שְׂפָתַיִם וְשַׁד.

הַאִם הוּא עֵץ הַדַּעַת?

הַדַּעַת הִיא עֵדֶן חָלַף,

מַחֲרֹזֶת פְּנִינָה עַל פְּנִינָה שֶׁל חָלַף, שֶׁל דִּמְעָה.

גַּן־עֵדֶן הוּא דַעַת לִפְנִים מִכָּל דַּעַת,

הַנֵּר הַדּוֹלֵק עַל הָרֹאש כְּשֶׁהַפֶּה בַּטַּבּוּר;

זֶהוּ עֵץ הַחַיִים הַסּוֹכֵךְ וְחוֹבֵק,

וְחָלַף אוֹ קָרֵב לֹא יִפְלֹשׁ לַיַהֲלוֹם הַיָרֹק

שֶׁל הָרֶגַע תַּחְתָּיו.ֹ


וַיְהִי קַיִן עוֹבֵד אֲדָמָה, עובד אדמה,

עוֹקֵר טְרָשִׁים מִמְקוֹמָם וְזֹוְרְקָם כִּרְעָמִים,

וּמַלְאָכִים מְמֻשְׁקָפִים הֵבִיאוּ לוֹ כָּל זְנֵי זְרָעִים,

עַד הִתְחִילוּ אַט אַט עֲרוּגוֹת מוֹרִיקוֹת בִּישִׁימוֹן,

וְעָלָה גַּן חָדָש וְעֵץ הַדַּעַת בְּתוֹכוֹ,

מִפִּרְיוֹ אָכַל וְקוֹל לֹא גָעַר אַיֶכָּה,

וְאָדָם וְַחָּוה הִסְתַּכְּלוּ וְדָמְעוּ וְשָׂמְחוּ,

אַךְ עֵץ הַחַיִּים, הַסוֹכֵךְ וְחוֹבֵק, לֹא עָלָה.


 

ב    🔗

הוּא שָׁמַט בִּמְבוּכָה אֶת כַּפָּיו הַפְּרוּשׂוֹת:

רְאֵה, אֵיךְ עֲשַׁן מִזְבְּחִי מִתְעַקֵּם, מִתְפַּתֵּל,

כְּמוֹ אָדָם בְּמַכְאוֹב,

כְּמוֹ יָדַיִם גֵּרְשׁוּהוּ מִמַּעַל לְכָל הָרוּחוֹת,

אַךְ לֹא מַעְלָה, לֹא מָעְלָה,

וְשֶׁל אָחִי – הַשְּׁחָקִים הַזַּכִּים נִפְתְּחוּ לִקְרָאתוֹ

וּכְתָמָר יִתְאַבֵּךְ.

מַה חֶטְאִי, אְלֹהִים, כִּי סָגַרְתָּ מְרוֹמִים בפני?

אֲנִי עוֹבֵד אֲדָמָה, נֶאֱבָק עִם טְרָשִׁים וְדַרְדַר,

נוֹטֵעַ גַּן־עֵדֶן אַחֵר בִּמְקוֹם זֶה הָאָבוּד,

בְּלִי עֵינָם הַפְּקוּחָה שֶׁל כְּרוּבִים. בְּלִי פְּחָדִים בְּלִי מָוֶת.

וּקְדוֹשֵׁי מָלְאָכֶיךָ עַצְמָם זְרָעִים לִי הֵבִיאוּ,

וְהַכֹּל נִתְלַבְלֵב בְּגַנִּי וּפֵרוֹת מַבְשִׁילִים,

וּמַדּוּעַ רַק עֵץ הַחַיִּים מְלֵא קוֹצִים וְשָׂרוּף,

מְשֻׂכַּל זְרוֹעוֹת כִּצְעָקָה אוֹ כִּצְחוֹק פָּרוּעַ,

וְכָל מְטַר הַשָּׁמַיִם מַדּוּעַ רַק בּוֹ לֹא יִגַּע,

רַק אוֹתוֹ לֹא יַפְרִיחַ?

וּבַצַּר לִי בָּאתִי עָדֶיךָ –

וַאֲנִי הָרִאשׁוֹן, כִּי הֶבֶל אָחִי בָּא אָחֲרַי –

וּבְיָדִי שְׂעוֹרָה וְחִטָּה וּפֵרוֹת אֲדָמָה,

מְלֹא טֶנֶא עָמָל,

וְלָמָה תַּשְׁלִיךְ אֶל פָּנַי מִנְחָתִי הַיְרֻקָּה?

הַאֻמְנָם רַק קָרְבַּן הַדָּמִים לְאַפֶּךָ נִיחוֹחַ?

מַה מִּמִֶּנִּי תְבַקֵּשׁ, אֱלֹהִים? דַּבֵּר אִתִּי שׁוּב.

הָיִינוּ כָּל כָּךְ קְרוֹבִים, הִתְהַלַּכְנוּ יַחְדָּו

לְרוּחַ הַיּוֹם, וּמַדּוּעַ רָחַקְתָּ מִמֶּנִּי?

לָמָּה זֶה הִסְתַּגַּרְָּת בְּזִיו הַשְּׁחָקִים כִּשְׂמָמִית

אֵי־שָׁם בִּקְצֵה רֶשֶׁת קוּרֶיהָ, צוֹפָה וְאוֹרֶבֶת,

וְרַק בְּבוֹא עֵת לְהַתְקִיף הִיא מוּפָעַל?

מַדּוּעַ שְׁמָמָה זוֹ חוֹרֶכֶת עֵינַיִם בַּתָּוֶךְ?


 

ג    🔗

בֵּית כְּנֶסֶת קָטָן בָּשָּׁמַיִם, כְּתָלָיו עֲנָנִים

אַט צָפִים וּפוֹתְחִים נְקָרוֹת וּבוֹרוֹת אֶל הַתְּכֵלֶת.

יוֹשְׁבִים מַלְאָכִים בֵּין תַּנּוּר לְשֻׁלְחָן וְעֵינֵיהֶם

לַמֶרְחָק, הַשָׂטָן מְעֻמָּד מְעַיֵּן בַּסֵּפֶר.


מלאך אחד:

עַל כַּדּוּר אֲדָמָה הַשָּׁעָה כְּבָר שְׁקִיעָה. הַבִּיטוּ,

הֵם יוֹשְׁבִים תַּחַת עֵץ, שְׁנֵי אַחִים יְחִידִים בְּתֵבֵל.


שני:

נִרְאִים נֶאֱהָבִם וּנְעִימִים, וְאוּלָם כָּל הַיְקוּם

עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם מְאֻזָּן עַל חֻדּוֹ שֶׁל מַחַט

מְבַקֵשׁ רַחֲמִים



שלישי:

רְאוּ, אֵיךְ פְּנֵי קַיִן חָשָׁכוּ,

אֵיךְ עֻנּוּ וְשֻׁנּוּ הֲגִיגָיו שֶׁמָּלְאוּ אַהֲבָה.


אחד:

מַה שֹׁרֶשׁ הָרָע? מַה לְּפֶתַע נִכְנָס וְהוֹפֵךְ

אֶת הַטוֹב אֶל כִּעוּר?


שני:

כִּרְבֹות אַהֲבָה כֵּן תִּפְרֹץ

בְּשַׁלְהֶבֶת שְׁחוֹרָה בִּנְפֹל זִיק אֶחָד שֶׁל שִׂנְאָה.


שלישי:

אַהֲבָה יְתֵרָה צְפוּיָה בְּיוֹתֵר לְאָסוֹן.

כְּלוּם שׂוֹנְאִים מַה שֶׁלֹא אוֹהֲבִים.



שטן:

וְהַאִם אוֹהֲבִים

מה שלא שונאים?


אחד:

מַה שֹׁרֶשׁ הָרָע, וּמֵאַיִן?


שני:

נִדְמֶה, מַעְגָּלוֹ שֶׁל אָדָם עַל פְּנֵי אֲדָמוֹת –

תְּחִלָּתוֹ וְקַווֹ בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁל יַלְדוּת עִם אֱלוֹהַּ.

כְּגֶרֶם שַׁחֲקִי שְׁאֵי־שֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה תַעַבְרֶנוּ,

וְתִצְבֹּט מִתּוֹכוֹ גוּשׁ עָמֹק עַד לָנֶצַח יֵתַע

בְּדֶרֶךְ לֹא לוֹ, יִתָּקֵל בִּגְרָמִים אֲחֵרִים,

עַד עֲלוֹת עַל פָּנָיו חֲרִיצִים, תְּעָלוֹת, נְקָבִים,

כָּל אֲרֶשֶׂת הַכְּאֵב וְהַקֶּבַע שֶׁבָּהּ נַכִּירֶנוּ–

כָּךְ נֶפֶשׁ אָדָם, כָּךְ הַסַּהַר שֶׁל נֶפֶשׁ אָדָם.


שלישי:

וְאוּלַי מִתִּצְלֹבֶת דְּרָכִים.

חֵי הָאִישׁ לְבַדּוֹ – אָז אֶחָד וְשָׁלֵם.

אַךְ בִּשְׁנַיִם – מִיָד יְמוֹדַד לְיַד אָחִיו,

וְהוּא מִמֶּנּוּ קָטָן כְּדֵי רֹאשׁ,

מִמֶּנּוּ גָּרוּעַ כְּדֵי זֶרֶת,

מִמֶּנּוּ כְִּסילִי מְלֹא נִימָה,

מִיָד הוּא תִשְׁבֹּרֶת וְהוּא חָשׁ הוּא תִשְׁבֹּרֶת.

וּמַה תִּקוּן לָהּ לַנֶּפֶשׁ,

כֵּיצַד לְהַחֲזִיר לָהּ הַחוּשׁ הַשָׁלֵו שֶׁל שְׁלֵמוּת?

וְחֻדֵּי הַתִּשְׁבֹּרֶת דּוֹקְרִים, מַחֲלִידִים,

וְאָדָם מִתְרַעֵל.



אחד:

אַחִים רִאשׁוֹנִים וִיחִידִים בְּתֵבֵל –

הֲיַהֲרֹג אֶת אָחִיו?


שטן:

כָּל עֵץ וּמְטַרֲ עֲנָנִים – הַיְנוּ הָךְ: אֲדָמָה.

אַךְ עֵץ הַחַיִּם יְשֻׁקֶּה רַק אוֹתוֹ הַמָּטָר

הַתָּפוּר בְּעוֹרְקֵי הָאָדָם.


שני:

וְזֹאת הַתּוֹרָה

מָסַרְתָּ לְקַיִן? אוֹמְרִים שֶׁאָדָם לֹא אָבִיו.


שטן:

מַלְאָכִים יֵשׁ רַבִּים שֶׁהָיוּ שׁוֹכְחִים הַשָֹּמַיִם

בְּנִיחוֹחַ זְרוֹעוֹת שֶׁל חַוָּה. רַק רֶצַח אֶחָד,

וְלָנֶצַח לִבְלוּב עֵץ חַיִּים.


אחד:

הֲיַהֲרֹג?


שני:

לְשֵׁם כָּךְ

הֵן נוֹצְרוּ הָאַחִים, זֶה לִשְׁחֹט וְזֶה לְהִשָּׁחֵט.


שלישי:

הַאֵין זֹאת כִּי יֹאבֶה אֱלֹהִים שֶׁקַּיִן יִשְׁחַט?

נִדְמֶה, הוּא דוֹחֲפוֹ וּמְגָרֶה בּוֹ הַחֵפֶץ לִשְׁחֹט.

לְשֵֹם מָה, מַה מְבַקֵּשׁ אֱלֹהִים.

נִדְמֶה, אֱלֹהִים אֵינוֹ בְּלִי חִבָּה כְּלַפֵּי קָיִן.

הוּא מַרְבֶּה בּוֹ טִפּוּל, הוּא סוֹלֵחַ, מַאֲשִׁים וּמְגוֹנֵן.

מַה תַּכְלִית רְחוֹקָה שֶׁקַּיִן בְּיָדוֹ כְּלִי שָׁרַת?


רביעי:

אַחֲוָה רִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם, לָמָה חִישׁ תְּחֻלָּל?

מַדּוּעַ יַתְחִיל סִפּוּר הָעוֹלָם בִּרְצִיחָה?

וְהָרֶצַח אֵינֶנוּ מַעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה וְנִגְמַר;

אֵינֶנּוּ סָגוּר תוֹךְ יוֹמוֹ כְּעִנְבּוֹל בְּפַעֲמוֹן,

וְנוֹסֵעַ אָחוֹר עַד יִקְטַן כִּנְקֻדָּה וְיִמוֹג;

כִּי אִם אֶבֶן זְרוּקָה לְמָחָר,

הַנִּתֶּזֶת מִקִּיר אֱלֵי קִיר בַּפְּרוֹזְדוֹר הָאָרֹךְ,

הָלוֹךְ וְטַקְטֵק, הָלוֹךְ וְזַמֵּר מַעֲדָנוֹת,

עַד לְפֶתַע בְּרַעַם אֶחָד כָּל הַסִּפּוּר יִתְפּוֹצֵץ.

מַה כֹּחַ־יְקוּם יֵשׁ לַחֵטְא?


שלישי:

וֵאלֹהִים כָּךְ רוֹצֶה?

אַז אוֹלַי הוּא עַצְמוֹ הַפִּצוּץ הַמַּבְקִיעַ שֶׁל חֵטְא?

פְּרוֹזְדוֹרִים בַּבְּלִימָה לַטְּרַקְלִין הָרָחוֹק שֶׁל עַצְמוֹ?

רָזִים בֵּין חוֹחִים! וֹמַה מֹּחַ־מַלְאָךְ כִּי יִקְרַב?

אֵי אְלוֹהַּ כָּעֵת?


שטן:

בַּמִסְתָּרִים לְיַד מִזְבַּח הַזָּהָב

הוּא עוֹמֵד וּמַקְרִיב קָרְבָּנוֹ.


שני:

עַד מָתַי? מַה תַּכְלִית?


שטן:

עַד תִּבְעַר עַד הַנֵץ הָאַחֲרוֹן הַשַּׁלְהֶבֶת הַזֹּאת,

וְכָל הַיְקוּם יִהְיֶה טוֹב, יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן.


אחד:

הֲיַהֲרֹג? רְאוּ!


הבל: (במראה רחוק, יושב ליד אחיו)

תִּזְכֹּר? אֶצְבָּעִי הַקְּטַנָה פַּעַם דָקַּרְתִּי בַּקוֹץ

וְגָח אֵגֶל דָּם וְהִתְיַלַלְתָּ כְּאִילוּ גָוַעְתִּי,

וְאִמֵּנוּ קָפְצָה וְחִבְּקָתֶךָ: קַיִן הַטּוֹב!


קין:

אֲהַבְתִּיךָ אֲזַי. קְרַב אֵלַי וְלֶאְפֹת צַוָארֶךָ.


הבל:

גַּם הָיִיתָ אָהוּב עַל הַכֹּל.


קין:

אָמֻשָׁה שַׂעַרְךָ

הַשְׁחַמְחַם כְּמוֹ צֶמֶר צֹאנֶךָ. קְרַב אֵלַי רַק לְרֶגַע


הבל:

חָלַבְתִּי צֹאנִי וְהֵבֵאתִי אִתִּי דְלִי חָלָב,

וּכְבָר שֶׁמֶשׁ שׁוֹקָעַת. שׁוּר, אַלְפֵי גְמָמִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת

בַּאֲדָמָה גוֹמְעוֹת כְּעֵין דָּם. נֵלֵכָה לִסְעֹד.


קין:

הַצִּילֵנִי נָא, הֶבֶל הַטּוֹב.


הבל:

מִמִּי? מִמָּה? –


שטן:

לָמָה תֵבְךְּ מַלְאָכִי הַצָּעִיר?


אחד:

הּוא יַהֲרֹג, הוּא יַהֲרֹג.


הוּא הֵנִיף גוּפּתַ־הֶבֶל שׁוֹתֶתֶת מִכָּל פְּצָעֶיהָ

מִמַּעַל לַקּוֹץ הַיָבֵשׁ מְשֻׂכַּל הַזְּרוֹעוֹת:

עַכְשָׁו אֱלֹהִים, שְׁעֵה אֶל מִנְחָתִי;

וְעֵץ הַחַיִּים, גְּדָל!

הוּא עַצְמוֹ פָּעַם אֶת לֹעוֹ לַמָּטָר הָאָדֹם.

עַד רַעַש בְּמַעֲבֵה אֲדָמָה וּצְרִיחָה חַדָּה:

קַיִן!



המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות