רקע
זאב יעבץ
ד. תקון במספר השנים.

בֵּרוּר זמן אלדד דני, היוצא משלשה מקומות ושחל להיות בימי רב צמח גאון בר רב חיים ר“מ דסורא (ע' מ"ד הקודם) מוסיף להעמיד את זמנו של גאון זה על חזקתו, כי נמשכו ימי שררתו משנת 457 עד 4664. וגם שמנו של מנוי רב סעדי' לגאון, שהי' בשנת 4688, הוחזק גם הוא לברור ומקוּים באין כל מערער. ואם כן, עברו בין סופו של רב צמח ובין תחלתו של רס”ג ארבע ועשרים שנה. ועתה אם נמנו שנות הגאונים שעמדו בין ר“צ ובין ר”ס: “מר מלכא חד ירחא – – מר רב האי ברי' דרב נחשון שבע שנים, ובתרי' מר רב הילאי בר רב נטרונאי גאון שמונה שנים, ובתרי' מר רב שלום בר מר רב מישאל שבע שנים, ובתרי' – – מנוהו לרב יעקב במ”ר נטרונאי שלוש עשרה שנה, ובתרי' וכו' רב יום טוב כהנא במ“ר יעקב – – ארבע שנים” (אגרש"ג 117־116), הלא תעלינה שנות חמשת הגאונים האלה שבינתים בצרופן תשע ושלשים שנה. ואם כן, הרי חמש עשרה שנה עודפות אל המספר המוכרע של ארבע ועשרים שנה שבין ר“צ לר”ס. אך את מספר י“ג שנות ר' יעקב קשה להוציא מחזקתן, אחרי אשר גם בספר הקבלה נמנו כן. תחת זה עורבים אנחנו את לבנו להטיל ספק בדיוּקן של שנות רב האי ורב הילאי ורב שלום. כי כנגד שנותיהם המנויות באגרש”ג לא קרא ראב“ד ולא מנה לפי מראיתץ העין, אלא את שם גאון אחד ואת שנותיו: “ואחריו – של רב מלכיה – רב הילאי בר מישאל שבע שנים” (סדה"ק סדדר גאונים דור ה'). אך אם נתבונן היטב נראה כי שני שמות התנגשו שם לשם אחד, וכי אין ספק כי כך היה כתוב שם בראשונה: “ואחריו רב הילאי [בר רב נטורנאי ורב שלום] בר רב מישאל וכו'”, כי רב הילאי בר מישאל לא נמצא בתוך הגאונים. ויען כי אנו רואים, כי מספר שנים אחד עולה ודאי לשני גאונים רצופים ויען כי רואים אנחנו עוד, כי חסרה פה חוליה אחת של רב האי בר נחשון בין רב מלכא ובין רב הילאי, רשות בידנו לדער כי עצם הגירסה בראשונה כך היה: “ואחרין – של רב מלכיה – רב [האי ב”ר נחשון ורב הילאי ב”ר נטרונאי ורב שלום] בר רב מישאל ז' שנים“. ועכשו יעלה הכל יפה, כי שבע שנות שֱלשֶׁת הגאונים האלה וי”ג שנה של רב יעקב וארבע של רב יום טוב הרי הן עשרים וארבע שנים הנכנסות בנחת ובלי כל דחק דין סופו של רב צמח לתחלתו של רס"ג.

ור’י הלוי אמר למצוא את מקום המספר העודף, במקום אחר, ולמעט את מספר השנים שבין רב משה גאון (4590 – 4601) עד רב עמרם גאון, ולהשיב, ע“י מעוט זה, אחורנית את השנים כדי הַקְדֵּם גם אחרית שנות רב יום טוב לשנות עלות רס”ג על כסאו. ועקר טעמו הוא, כי קשה עליו להחליט, כי בין רב הילאי בר מר רב, שסוף ימיו הי/ שנת 4559, ובין רב נטרונאי בנו, שתחלת גדולתו היתה, לפי המספר המקובל, בשנת 4623, עברו שלש ושבעים שנה. וגוף מרחק השנים איננו מתמיה כל כך גם לפי דברי ר“י הלוי, בהיות הדבר ידוע כי מרבית הגאונים עלו לגדולתם לעת זקנתם. ובכן אפשר הדבר מאד כי רב נטרונאי הי' בן שנה או שנתים במות אביו רב הילאי גאון, ובכן היה רב נטרונאי כבן שבעים וחמש ביום מלאו את ידו לגדולתו. אך קושיה אחרת הכריעה את ר”י הלוי להחלטתו ההיא, כי מצא כתוב בתשובת רב נטרונאי שבס' האשכול כדברים האלה: “ודכירנא משום אבא” ודייק ר“י הלוי הלא אנו רואים כי זכה עוד לראות את אביו והבין את הלכותיו ואת הוראותיו. ובכן יש להחזיק, כי היה כבן עשרים שנה או יותר במות אביו, ולפי זה עלה לגאונות כבן תשעים, ודבר זה באמת קצת רחוק. אך לדעתנו אין משמע “ודכירנהא משום אבא”: זוכר אני את אבי באמרו דבר זה, כי משמע “משום” הוא תמד “בשמו” ולא מפיו ממש. ובכן אפשר הדבר מאד כי הי' רב נטרונאי ילד רך במות אביו ואת שמועתו שמע מפי אחרים בהיותו כבר לאיש. ומבלעדי זה, מלבד שמליצת “ודכירנא משום” קשה ומשונה מאד, זכינו למצוא כי מליצה זו שבוש גמור הוא, כי את התשובה הזאת בעצם עניָנה ובכל פרטיה אנו מוצאים בלשון זה: “ודִכְתַבְתֶּם משום אבא מר גאון ומר גאון רב יעקב מאחריו ומר רב (איקומאי) [אבומאי] מאחריו ומר רב צדוק מאחריו וכל הגאונים מאחריהם וכו'” (תה“ג חמדה גנוזה ד' ירושלם צד י”ז). ובכן המעט ממנו שאין זכר פה למליצת “ודכירנא” אלא שכתוב שם “ודכתבתם”, ואם כן אנו יודעים ממי שמע רב נטרונאי את הוראת אביו זו ואימתי שמע – בימי היותו כבר לגאון שמע אותה מפי שואליו, שאליהם יכתוב תשובתו. – ומאחר שאין תשובה זו מַכרַעתנו למעט את מספר שנות הגאונים שבין רב משה ורב נטרונאי אין דבר עומא בפנינו עוד לסתור את החלטתנו כי מקום השנים העודפות הוא בין רב צמח ורב סע”ג, או ביתר דיוק בין רב מלכה ובין רב יעקב בר רה נטרונאי.


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות