מקדש לכבוד ולזכרון החכם־התלמודי, הבלשן, החובב־הבונה

זקן הרופאים בארץ ישראל

וראש הרופאים בבית החולים הצבורי בקור חולים הוספיטל

רבי אהרן מאיר ד"ר מזיא ז"ל

ב“ר אליהו איסר בהגאון רבי אהרן מקלצק זצ”ל, שלשלת היוחסין, מ’ז'רע י'שראל א'יסרלין (ר"ת: מזיא) מחבר ספר “תרומת הדשן”.

למלאת השנה הראשונה לפטירתו ד' טבת תר"ץ

תנצב"ה

מאת המכבדו בחייו ובחיי־עד

המו"ל

זקן הרופאים בארץ ישראל

ד“ר א. מזיא ז”ל

נולד ביום י“א אלול תרי”ח ונפטר ד' טבת תר"ץ

 

[מכתב מאת ר' אברהם יצחק הכהן קוק]    🔗

מכתב מאת מורנו ורבנו, גאון ציון וירושלם, עטרת תפארת ישראל בארץ ישראל, הגאון הגדול רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט“א ראש רבני ארץ ישראל בעיה”ק ירושלם ת"ו

ב"ה

ידידי הנכבד הרה“ח, מזכיר נשכחות, ושומר עתיקות, מו”ה פנחס גרייבסקי, נ"י

שלו' וברכה.

הודעתני בטובך, שלמועד מלאת השנה לפטירתו של האדם המצוין החכם התורני והשקדן רבי אהרן ד“ר מזייא ז”ל, הנך נכון להוציא לאור חוברת מאסיפת זכרונותיך הנכבדה, על שמו של המנוח.

הנני אומר לך על זה יישר כחך, כי ראוי הוא האיש האשכולי הזה, שהצטיין עם זה במפעליו על שדה הרפואה, ועל ככר הבנין של א"י תקופה כל כך חשובה, ולהציג לו יד ושם וזכרון לדורות.

והנני בזה מברכך שיצליח ד' את מעשיך, מכבד מפעליך ושקידתך הנאמנה.

אברהם יצחק הכהן קוק

 

קוים אחדים להכרת אישיותו:    🔗

רופא מומחה, בעל מקצוע, בכל המובנים. בשנים הראשונות לעלותו לארץ, עזר הרבה להפחתת ולהקלת המחלות במושבות, ביחוד נלחם עם המלריה שממנה סבלו המתישבים מאד.

י“ב שנה היה רופא נודד במושבות הברון, ואח”כ בבואו להשתקע בירושלים נתקבל כרופא ראשי בבית החולים הכללי “בקור חולים הוספיטאל” הישן וממנו עבר אל החדש. ארבעים שנה עמד על משמרתו בתור רופא, ויהי אהוב וחביב על החולים ועל כל לקוחותיו אשר הדריכם בעצותיו הטובות.

בהחל תנועת הפועלים העברים בא“י מכה שורשים, נתן ידו אליה, ויעזר הרבה לארגונה שנים אחדות היה גם יו”ר שלה. הוא נמנה בין מיסדי ועד הלשון, וחברת “שפה ברורה” שהניחו להם למטרה את הפצת השפה העברית בקרב הצבור, וכעבור שנים מעטות עוד לפני מלחמת העולם, יסד את “אגדת רופאים מדברי עברית” שנודע בשמה המקוצר – ארמ"ע.

שנים רבות הורה בבית מדרש למורים של חברת העזרה, ובבית הספר לאמנות “בצלאל” היה מורה לאנטומיה. בלי להפליג בשבחו יתכן לומר, כי היה אדם שהכל בו. רופא ומהנדס, מלומד וחוקר, למדן וטכנולוג, סופר ובלשן, עסקן צבורי חרוץ ומוסיקאי. כחובב אמנות השתתף ביצירת התאטרון העברי הראשון בא“י, וחבר מנגינות לאי אלו משירי אמבר. אחדים ממאמריו שפרסם בחייו בעניני לשון, כונסו ב”זכרונות ועד הלשון העברית" חוברת ו'.

בזה רשימת חבוריו שרובם ככלם נשארו בכ"י.

מלון מדעי בטבע וברפואה.

ספר אסף היהודי הרופא מכ"י מינכן ואוקספורד עם הערות.

שתי חוברות של מונחי הלשון א“ב עברי ולועזי לספר הנ”ל.

מונחים לחכמת הנתוח בתרגום לשפות לועזיות.

רשימת מונחים בשביל ועד הבריאות של ההנהלה הציונית בא"י.

רשימת מונחים למלון הגדול במדעי הטבע.

פרקי משה להרמב"ם, עם רשימות עבריות וערביות של המונחים.

הערות רבות בספרים מודפסים וכן רשימות מונחים שחבר בשביל מוסדות שונים.

־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־־

הערה: תולדותיו ופעולותיו בפרטות פרסמנו בספרנו “זכרון לחובבים הראשונים” חוברת י"ט

 

התפלה    🔗

נוסח התפלה המיוחדה שהתפללו לעי"נ ביום “ההזכרה” בלשכת “בני ברית” בירושלם:

יְיָ אֲלֹהִים שִמְךָ לְבַדְךָ יַעֲמֹּד לָנֶצַח וְכָל יְצוּר יַחְלֹף וְיָמוּת: אַתָּה מֵמִית וּמְחַיֶה וּבְיָדְךָ נֶפֶש כָּל חַי: נַחְמֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶבְלֵנוּ וְחַזֵק לִבֵּנוּ כִּי אַתָּה יְיָ מָחַצְתָּ ותִּרְפָאֵנוּ: הַט לְבָבֵנוּ אֵלֶיךָ וְהָיָה אֶבְלֵנוּ זֶה לְמַרְפֵּא לְנַפְשֵׁנוּ וְהֵטַבְנוּ דְרָכֵינוּ בִרְאוֹתֵנוּ אַחֲרִית אֱנוֹש יָמוּת: כַּכָּתוּב “טוֹב לָלֶכֶת אֶל־בֵּית־אֵבֶל מִלֶכֶת אֶל־בֵּית־מִשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם”: כִּי מַה כָל הָאָדָם? הַלֹא יְמֵי חַיָיו חֻצָצוּ וְאֵין מִפְלָט לוֹ מִיוֹם הַמָוֶת כִּי לְךָ הַכֹּל וּבְיָדְךָ הַכֹּל.

בָּרֵךְ אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַים אֵת אַחֵינוּ הַנֶאֱסָפִים פֹּה, לַמְדֵם תוֹרָתֶךָ וּמָשְׁכֵם אֵלֶיךָ בְחַבְלֵי אַהֲבָתֶך אֲשֶׁר אֵין עֲרוֹךְ לָהּ: בָּרֵךְ אֵת אֲחֵי אֲגוּדָתֵנוּ בְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, בָּרֵךְ אֵת כָּל־בְנֵי הָאָדָם: הֱיֵה אִתָּנוּ כֻלָּנוּ בְכָל־יְמֵי חַיֵינוּ עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וְחִזַקְתָּנוּ לָשֵׂאת בְּעֵת קִצֵנוּ אֵת מַשָׂא הַמָוֶת בְּלֵב אַמִיץ וְרוּחַ נָכוֹן: לְךָ הַתְּהִלָה והַתִּפְאֶרֶת מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם – אָמֵן.

 

אישים / מ. ד. גאון    🔗

הפקיד    🔗

לזכר הרה“ג הראב”ד, משה בן וינישטי ז"ל.

להיות פקידים בית ה' (ירמיה כ“ט–כ”ו.)

מגדולי הדור היה. תלמיד חכם נודע לשם, עסקן צבורי חרוץ ונאמן, ובעל מרץ נפלא מאין כמוהו. כל ימי חייו עלי אדמות היו, שלשלת פעולות איתנה, מאומצת ובלתי פוסקת, עמל ויגון ודאגה, לטובת הנענים והסובלים מבני עדתו – עדת היהודים הספרדים בירושלים. לכאורה גבאי, ממונה על עניני הכולל לענפיהם השונים, נושא ונותן עם כל הנזקקים אליו ותו לא. אולם הגדרה שטחית זו תהא מזויפת ומסולפת, ובלתי מקבילה לאמת ולמציאות, אם יובאו בחשבון תנאי החיים בעתו, עת רזון, זמן שכבוד עיר האלהים המקודשת היה מחולל ומושפל עד שאול תחתיה, בעקב המריבות והחתירות המכוערות מצד אלו כנגד אלו, כלם כנגד כלם על עסקי צדקה וחלוקה.

למותר להעיר כי, לא מרצונו הטוב נכנס לשאת בעול, למלא את תפקידו המפרך והמכניע, אלא מתוך לחץ והכרה, לאחר שנתבע לכך במשך שנים, ע"י ראשי העדה וקברניטיה, אשר ראו בו את האיש המתאים, הדרוש והמבוקש זה כמה, והכירו בערכו ובכשרונותיו. באין יכלת לסרב למעולים, וכן זקנים ממנו בשנים, אך לא שלמים יותר ונבונים יותר, נאות לקבל עליו את הנהלת הכוללות, הוה אומר פקידות המשעבדת את בעליה, ובתור שכזה הלך ועשה לעצמו חותמת ברזל מיוחדת, צנועה ופשוטה בתכלית הפשטות, ושמתחת לשמו המפורש נחקק תארו – תאר הכבוד – באותיות בולטות: “הפקיד.”

יליד שלוניקי בירת מוקדון, העיר שנודעה לתהלה לפנים ביהודיה, במרבית רבניה וסופריה, עיר ואם בישראל לאחר גרוש ספרד, בשנת תקפ“ט עלה לארץ, על מנת להתישב בה, אלא שמסבות משפחתיות יצא אותה בעבור זמן מה, ואח”כ חזר אליה שוב, בתקופת עבודתו הצבורית הברוכה זכה פעם, להיות מובל בשלשלאות כפושע¹ דרך רחובות העיר הראשיים אל בית האסורים, בגלל חובות הצבור שלא נפרעו לשלטונות בזמנם. יחסרו כללים וניבים כדי לתאר ולקבוע את פרצופו הרוחני של האיש הזה את סבלנותו ואת ענותנותו, ויתר על כן, את נאמנותו אל כל עניני העדה אשר התנהלה על ידו, שהוא היה המכוין דרכיה, הדואג להכנסותיה, החושב, הפוסק האחרון, האחראי והמוציא לפועל. ולבל יחשב חלילה שהיה דן יחידי בנגוד לרצון הצבור, משליט את עצמו עליו בכח, מתוך יהירות וגאות, דיקטטור בלע“ז, יש להוסיף כי כל מנהיגי עדת הספרדים ורבניה, אף מנהלי הכוללים של האשכנזים שגם אז עלה מספרם לכמה עשרות, התיחסו אליו ואל שיטת עבודתו יחס של אמון גמור, של כבוד והערצה, לא כאל פקיד בלבד, שעניני הכלל קרובים ללבו לפי מדת טובת ההנאה שהוא מקבל ממנו, אלא כאל מדריך ומחנך, איש התווך, בעל האיניציאטיבה ומגשימה, סמל העסקנים העממיים בדורו, הנתון לתפקידו המטריד בשלמות, בלי פקפוקים ובלי ותורים. כך, השכם והערב, יומם וליל, גם לפני השלטונות התיצב בעת הצרך, מאחר כי היה חריף השכל, בעל לשון למודים נמלצת, שליח צבור בכל המובנים, וראש רבני ירושלים בתקופה ההיא, הרה”ג אברהם אשכנזי ז“ל, התהלך עמו כאח ורע. בסוף ימיו היה ראב”ד לעדת הספרדים ואף מועמד למשרת ראש"ל וחכם באשי בירושלים.

*

בלוח האבן שהוקם לזכרו בבית ת“ת הספרדים בירושלים עיה”ק, יצוין שמו במלים אלו: “הרב המופלא הק', ראב”ד זצ“ל. כ”ב שנה עמד בפרץ פה ירושלם, הערה נפשו למות כדי לבנות ת“ת לתשב”ר ומקום משכן לאלמנות עניות וכו' וכו'."

תוך כדי פרשת זכרונותיו על ירושלים העתיקה לפני ששים שנה בערך מוסר הא' אפרים כהן רייס, מי שהיה מנהל בתי הספר של חברת “העזרה” בא"י אי אלו מרשמיו החטופים עליו: "הנה קמה ועומדת לפני תמונת אחד מבאי הבית הזה² הוא שכננו הקרוב ר' משה בן וינישטי, גבאי של צדקה, זקן יקר רוח אשר עניים ומרודים היו מתדפקים על דלתי ביתו לבקש ממנו עזרה בצר. מלאך אלהים קראו לו אך גם זלזולים וחרופים לא מנעו ממנו. והזקן הטוב וארך־הרוח הזה היה מקבל את יסורי תפקידו באהבה³

נפטר לבית עולמו בשיבה טובה, ביום י“ז טבת תרמ”ה והוא אז בן ע"ה שנה⁴

בזה נוסח הכתבת שעל מצבת קברו:

וי לארעא דישראל דחסרא גברא רבא ויקירא עמד בפרץ ירושלים בחומה נשגבה אי לך ארץ כי רעתך רבה אבד חסיד מן הארץ, שר הצבא צדיק ונשגב מרבה ישיבה הרב המופלא ראב“ד עינא ולבא פקידא בגו צדיקיא רצוף אהבה ח”ק כמוהר“ר משה בן וינישטי צדק ילין בה. מ”ך ביום י“ז לח' טבת יבואו מרתה לפ”ק (תרמ"ה ).

 

תעודות    🔗

מהארכיב של בית החולים הישן “בקור חולים” בעיר העתיקה.

א.    🔗

באחד הפנקסים העתיקים מוצאים אנו הדברים הבאים לקמן:

“העתקה מהמכתבים שנכתבו ונחתמו בחודש שבט תר”מ בדבר החצר של ביקו“ח אשר האשה לאה אמרה שיש לה טענה ודו”ד ע“ז וקיבלה בקגו”ש כד“ת לפני עדים כשרים שאינם מכוללות פרושים הי”ו שסומכת על הרבנים בד“צ הי”ו – וגם העתק מהפסק דין – וזהו נוסחם – מועתק אות באות:

בפנינו עדים הח“מ קבלה האשה מרת לאה בת ר' יעקב ליב בנו של המנוח ר' משה ז”ל מאנטיפאלע – אשר בדבר חטו“ת שיש לה על ירושת אבי אביה ר' משה הנ”ל ז“ל – ובפרט בדבר החצר שהי' לו פה בשותפות עם ר' צדוק והחצר הנז”ל הוא כעת בשם חצר ביקור חולים – כהיום קיבלה בקגו“ש לאשר ולקיים בכל אשר יצא עפ”י ד“ת מהרבנים דכולל פרושים הי”ו היינו הרה“ג הרש”ס נ“י והרי”ל נ“י והר”י ממאטעלא נ“י ואנחנו עדים מכוללות אחרים שאינם מכולל פרושים קבלנו מאתה קנין ע”ז ובאנו עה“ח יום ג' זיין שבט תר”מ פעה“ק ירושלם ת”ו

נאם משה בן ר' אברהם מכולל אוסטרייך מקראקא

מנחם זאב בהר“ל זלה”ה מקרלין (מכולל חסידים קלרין).

וביריעה הדבוק שם כתוב מעשה בד"צ בזה הלשון אות באות:

הן באה לפנינו האשה מרת לאה הנזכרת בנייר הדבוק ותבעה מקופת כוללות הפרושים ומקופת ביקו“ח לכוללות הנ”ל – חלק ירושה מאבי אביה ז“ל ואחרי שמענו את כל טענותי' ותשובת שכנגדה וגם ראינו בפינקס ביקו”ח כתוב מפורש שקנו מיורשי המנוח ר' משה מאנטעפאלי ז“ל כל זכותם שהי' להם בחצר הביקו”ח, וגם שמענו משני אנשים שראו בעיניהם את שטר המכירה מיורשי המנוח ר' משה ז“ל – אשר שלחו להמורשה שלהם הוא המנוח ר' צבי מאנטעפליא ז”ל ואחרי קיבלם את שטר המכירה אז סילקו את הסך שנתפשרו עם המורשה בעד היורשים כרשום בפנקס והשטר מכירה הי' מקוים בחתימת הרב האב“ד דמחנם, והי' מבואר שם כי החתומים הן המה היורשים כד”ת וזולתם אין עוד שום יורש – ואחר ישוב דעתנו יצא מאתנו אשר עפ“י דין תורתנו הקדושה אין להאשה שום טענה ותביעה כלל וכלל בדבר ירושת אבי אביה ר' משה ז”ל לא על קופת כולל פרושים ולא על קופת ביקו“ח לכולל הנ”ל כי בני המנוח ז“ל קיבלו את אשר התפשרו ע”י המורשה שלהם כד“ת ולראי' באנו עה”ח יום חמשה עשר בשבט תר“מ פעה”ק ירושלם ת"ו.

נאם שמואל סלאנט ונאם יעקב יהודא לעוי ונאם יעקב במו“ה משה זללה”ה

כ“ז מועתק אות באות מחתימת העדים שהם מכוללות אחרים וממעשה בד”צ הכתוב וחתום בחתימת ידינו ממש ככל הנ“ל ולראי' על השני העתקות באנו עה”ח עוד הפעם בח“י ממש יום עש”ק ט“ו בשבט תר”מ פעה“ק ירושלם ת”ו

שמואל סלאנט    ונאם יעקב יהודא לעוי    ונאם יעקב במו“ה משה זלה”ה

חותם ב“ד צדק דקהל אשכנזים מעיר הקודש ירושלם תוב”ב

בפינקס בד"ץ העתקה בנומר 213:

בדבר אשר בא לפנינו ר' יהודא ב“ר משולם חתן ר' ירוחם מקאוונא, ותבע לד”ת את מנהלי וגבאי דבקור חולים וזה תביעתו היות כי חותנו ר' ירוחם הנ“ז בעת שנפטר נשאר ממנו מעות, ולקחו הגבאים הנ”ז, גם טוען אשר הי' לו איזה תביעות על חותנו הנז‘, מאשר התעסק בשכירות חנותו, והגבאים הראו לפנינו שטר צוואה הנכתב ונתקיים כד"ת וכדין אשר הניח המעות על ביקור חולים, ואחרי שמענו טענותיהם וקיבל עליו ר’ יהודא הנ“ז בקגא”ס לפני שני אנשים אשר אינם מכוללות הפרושים הי“ו לאשר ולקיים ככל אשר יצא מאתנו פס”ד בענין תביעתו הנ“ז, יצא מאתנו אשר אין לר' יהודא ב”ר משולם הנ“ז שום תביעה וטענה על גבאי ומנהלי דביק”ח הנ“ז לפי הצוואה מחותנו ר' ירוחם הנ”ז ובעה“ח ח”י שבט תרס"ב

בצ“ד דקהלות אשכנזים תוככי עיה”ק ירושלם ת"ו

נאם יעקב יהודא לעווי

נאם יעקב במו"ה משה זלה"ה

נאם מרדכי במואר"י ליב זצ"ל

חותם ב“ד צדק דקהל אשכנזים מעיה”ק ירושלם ת"ו

בפנינו עדים הח“מ בא ר' יהודא ב”ר משולם, ואמר אשר בדבר הסכסוך וטו“ת אשר יש לו לפי דבריו על גבאי דבקו”ח בענין עזבון חותנו ר' ירותם מקאונא אשר נלקח לבק“ח מקבל עליו בקגא”ס לאשר ולקיים ככל היוצא מבד“צ הקבוע הרב ר' יעקב ליב נ”י והרב ר' יעקב נ“י והרב ר' מרדכי נ”י בלי שינוי ועירעור כלל ואנחנו עדים הח“מ אשר אנחנו מכוללות אחרים ולא מכוללות הפרושים קבלנו בקגא”ס מר“י הנ”ז על כל הנ“ז, ובעה”ח ח“י שבט תרמ”ב, פעה“ק ירושלם ת”ו

נאם זאב זיידי טעפרבערג

נאם יוסף דוד בריל

⁵

ב. כתבי גבאות    🔗

ב"ה

א.

למע“כ הרה”ג גבאי הבקח“ו דכוללות האשכנזים הי”ו פעיה“ק ת”ו, רב שלום.

בהתאספנו יחד מו“מ כוללת חסידים הי”ו החתומים מטה, בחרנו מצד כוללתנו לגבאי בבקח“ו שישרת בקדושת מצוה זו יחד עמהם, לפקח על כל צרכי הבקח”ו ולנהל את כל הנהגה באחדות עם מע“כ בשלום ובמישור לתפארת ירושלים ת”ו, – ה“ה הרה”ח וכו' מו“ה יעקב רייפמאן נ”י, ובטוח לבבינו כי יקבלו אותו בכבוד להתחבר עמו יחד וחבר נכבד יהי' אליהם, ובזה יקוים הפס“ד והפשר של הרה”ג הגאונים שליט“א, בחירתינו הנ”ל הוא מהיום עד שלשה שנים וה' יסיר כל מחלה מקרבינו ואך טוב וחסד ירדפונו ובעה“ח ד' שבט תר”ן פעה“ק ירושלים ת”ו מו“מ כוללת החסידים הי”ו

נאם משה וויטענבערג סוכן דבק"ח

נאם מיכאל ברוך רייזעס

נאם מרדכי אברהם שלאנג

נאם אפרים דניאל

נאם אהרן משה שפירא

נאם אליעזר היילפערין

נאם יוסף הכהן

נאם אלטר האפנר

נאם מנחם מענדיל

מקום החותם בשם השם האומר לירושלם תושב וערי יהודה תבנינה חותם כל קהלות הקודש כוללות אשכנזים חסידים בעיה“ק ירושלם תובב”א

ב.

ב"ה.

בהתאספנו אנחנו הח“מ גבאי בית החולים הכללי “בקור חולים האספיטאל” ומנהליו באספה מיוחדה ביום כ”ג לחדש מר חשון דהאי שתא לישא וליתן בדבר ממלא מקום הגבאי המנוח הרב ר' יואל משה סאלאמאן ז“ל, ובשום לב אל התנאים המוכרחים להיות בממלא מקומו במשמרת הגבאות להמפעל הכביר הזה, אשר המשרה תהיה הולמתו ותתאים לתעודתו ועבודתו בעבודת ה”ק של הגבאות או בהיות ביה“ח הלזה תחת מחסה ממשלת גרמנית יר”ה הנה על הממלא מקומו של הרי“מ סאלאמאן ז”ל להיות גם הוא נתין גרמניה. ב) על הממלא מקומו לדעת היטב כל פרטי הנהגת הבית מוצאיו ומובאיו ומהלך עניניו במדה ידועה מכבר ומעתה, מצאנו נכון להסכים ולהחליט ליתן את המשרה הזאת לבנו הבכור הרב ר' יוחנן דוד סאלאמאן הי“ו, אחרי אשר בו נמצאו התנאים הנז', והוא ראוי ונכון לכהן פאר במשרה הזאת, ומאן דלבש מדא ילבש מדא, כי פעמים רבות כבר שמש בתור ממלא מקום גבאי בחיי אביו המנוח זל”ה בכל עת אשר נפקד מקומו בירושלם, והנהו מוכשר להמשרה הזאת הן בתור נתין גרמניה והן מצד מעלותיו התרומיות וידיעותיו בהנהגת המפעל מקדמת דנא, והרבה הרבה פעמים נשא אתנו במשא ה“ק. ובדעתנו את כל הנז' יחד עם תום דרכו יושר רוחו ורוחב בינתו מלאנו את ידו במשרה זו, והקב”ה יהא בעזרנו למען קדושת שמו עמו וארצו, ויהי נועמו עלינו ומעשנו יכונן! ובעה“ח יום הנ”ז.

נאם יחיאל מיכל פינס

נאם פייטיל בערמאן

נאם דוד פיינשטיין

נאם אשר אליעזר לעווי

נאם נתן נטע קאס

נאם יוסף זיוו

(מקום החותם)

גם אנחנו הח“מ ממוני הכוללות דק”ק אשכנזים ומנהליהם פעיה“ק ירושלם ת”ו מאשרים ומקיימים את כל האמור לעיל, ומסכימים אנחנו לבחירתם ומינויים של הרה“ג גבאי בקור חולים האספיטאל הסכם גמור ושלם ובאעה”ח יום הנ"ל.

נאם שלמה גדול

נאם זלמן הכהן רובין

נאם גדליה נחמן בראדער

נאם אשר זאב יעלינסקי

נאם זרח אפרים עפשטיין

נאם יצחק אליעזר חרלפ

נאם נחום צבי יפה

ב"ה

ראה ראינו האמור לעיל ומעלד“ז, מאת הרבנים גבאי בקו”ח הי“ו והרבנים הממונים הי”ו דכוללות בפעה“ק ת”ו, וגם אנחנו מסכימים על זה ובמקום שיפול העץ שם יהוא (גמרא ע"ז) שם יהוא פירותיו, וד' יהא בעזרו שישתדל להרים המפעל כפי הדרוש לטובת עה“ק ת”ו, וע“ז בעה”ח הבד“צ דפה קרתא קדישא ירושלם ת”ו יום ד' כ“ו מרחשון תער”ג לפ"ק.

נאם משה נחום וואלענשטיין

נאם ארי' ליב בהרא"ד

נאם פסח צבי פראנק

חותם בית דין צדק דקהל אשכנזים מעיר הקדש ירושלם ת"ו

גם אנחנו הבד“צ הח”מ הננו מאשרים ומקיימים חתימת ידי הרה“ג ומנהלי הכוללים דפעה”ק ירושלם תובב“א החתומים למעלה, ובעה”ח יום כ“ו מרחשון תרעגימ”ל פעה“ק ירושלם תובב”א

נאם ליפמאן דוד באהר"י ז"ל

נאם מאיר איזראעל

נאם בצלאל ישעי' בערינשטיין

חותם בית דין צדק מעדת אשכנזים חסידים בירושלם ת"ו

ג. פסק בי"ד הגדול בירושלם.

בדבר שעמדו לפנינו לד“ת, הרבנים הנכבדים גבאי ומנהלי בתי בק”ח (האיספטאהל) דכוללות אשכנזים הי“ו, והדאקטער הנכבד ר' טוביה הינדעס נ”י יצא מאתנו שנכון שהדאקטער הנ“ל יהי' גם על להבא רופא בבתי בק”ח הנ“ל וימלא חפץ הרבנים היקרים הגבאים שיחי' לילך בכל חודש חמשה ועשרים ביזיטין לחולים עניים לבקרם בביתם עפ”י פתקאות מהרבנים הגבאים שיחי' בלי קבלת פרס, והמה יצוו וישגיחו על משרתי הבק“ח שיתנהגו עמו בדרך כבוד כיאות⁶ ונכון, והנה הדאקטער הנ”ל לא רצה להיות על להבא רופא שמה, והציע לפנינו תביעת ממון על הגבאים הנ“ל ואחר שמענו טענות שני הצדדים, וראינו גוף המכתבים ששלחו הגבאים דבק”ח להדאקטער הנ“ל לחו”ל יצא מאתנו אחרי ישוב הדעת כי אין לו שום תביעת ממון על בתי בקו“ח הנ”ל אחרי שקיבל שכרו כ“ז שהי' רופא שמה כ”ז יצא מאתנו הח“מ עפ”י ד“ת הנ”ז ובעה“ח י”ט חשוון תרנ“ד פעה”ק ירושלם ת"ו.

נאם שניאור זלמן מלובלין    נאם שמואל סלאנט

ד. כתב חוזה

זכרון דברי הברית והאמנה. אשר נעשו בהסכם חבר העיר מורנו ורבנו הרב הגאון מוהר“ש סלאנט ז”ל בן גבאי בית החולים הכללי “בקור חולים האספיטאל” מצד אחד, ובין הד“ר מר אהרן מזיא נ”י מצד השני, על אודות הפקדת משמרת רופא להד“ר הנ”ז בחלק בית החולים הנ“ל העומד כהיום תחת יד הד”ר וואלאך המתחלת מאותו היום אשר יכנס דר' וואלאך הנז' לשמש בתור רופא בבית החולים החדש האמשטרדמי ועד תום שנה אחת בת שס“ה יום. עפ”י האמור למטה.

א מיום שיכנס דר' מזיא הנז' למשמרת הנז‘, עליו לבקר פעמיים בכל יום שחרית וערבית את החולים השוכבים בחלקו בשעות קבועות מלבד מה שעליו לבקר את החולה במקרה נחוץ אם יקראהו שומר החולים. ואל ימנע עצמו מהדרש לחפץ הרופא רעהו אם יקראהו להועץ אתו על אדות חולה השוכב בחלק השני של הבית. רק אם יקרא הרופא רעהו הנז’ למועצה עוד רופא שלישי אשר יבוא בשכרו אז גם הדר' מזיא יבוא על שכרו חלק כחלק כרופאים האלה.

ב על הדר' מאזיא לקבוע שעת אמבולאנץ בבית החולים פעמיים בשבוע לענות חנם לכל חולי העיר הבאים לדרוש בעצתו הן בכתובת ריצפטים והן במעשה נתוח שאפשר לעשותו באותו מעמד.

ג על הדר' מאזיא לבקר חנם אין כסף חמש מאות ושמנים בקורים בשנה בת שס"ה יום גם לחולים השוכבים בביתם כנגד פתקאות מהגבאים מבלי שום דחיה בעולם.

ד שכר הדר. מאזיא לשנה בעד שמושו את החולים השוכבים בתוך בית החולים שבעה נאפ' לכל חדש של חמה. ובעד האמבולאנץ שלש נאפ' לכל חדש כנז‘. ובעד הבקורים מחוץ לבית החולים חמשה ועשרים נאפ’ לכל השנה הנז' בס"ה מאה וארבעים וחמשה נאפאלעאן בעד כל השנה.

ה שלשה חדשים בטרם כלות שנת המשמרת. אם רצונו של אחד הצדדים לבלתי המשיך ההתקשרות לשנה השניה כמו שהיא כי אם להפירה לגמרי או לשנות את התנאים עליו להודיע חפצו לצד השני ואם לא יעשה ככה אז תשאר ההתקשרות בכל תקפה גם לשנה הבאה.

כל אלה נעשה בקגא“ס ובתכ' על דעת חבר עיר דלא כאסמכתא ודלא כט”ד ולראי' בעה“ח שני הצדדים הנז' ביום י”ט אייר תרס"א בירושלם

גבאי בה"ח בקור חולים האספיטל

נאם חיים אברהם ראבינזאהן

נאם יואל משה סאלאמאן

נאם אשר אליעזר לעווי    נאם דר. א. מזיא

כל כתב החוזה מהרבנים גבאי ביה“ח בקור חולים האספיטאל עם כבוד הרופא דאקטאר מזיא הי”ו נעשה בידיעתי והסכמתי וע“ד אמו”צ ח“ש י”ט אייר תרס“א ירושלם עה”ק ת"ו.

שמואל סלאנט    (מקום החותם)

* * *

עשרים ותשע שנים כהן במשרתו זו בעבודה־רחמנית, עבודה מצוינה. עשרים וארבע שנים בבית החולים הישן בעיר העתיקה, וחמש שנים בבית החולים החדש.

בחנוך של הבנין החדש הזה ביום ב' ד' דחוהמ“פ שנת תרפ”ה נשא מדברותיו הנשגבות. הוא פתח בהגדרת השם בקור חולים הוספיטל שזהו באמת הביטוי של הרוח השורר בבית הזה מיום הוסדו, מצד אחד השם “בקור חולים” זהו סמל המסורתי של מדת הרחמנות שבמצות בקור חולים, כפי שהבינו אותה אבותינו מימים קדמונים, ומצד השני השם הלועזי “הוספיטל” מביע את השאיפה להשתדל לעמוד תמיד על הגובה של חכמת הרפואה ההולכת ומתקדמת מיום ליום, באופן שבמכון הזה תהיה מזיגה הרמונית משתי התכונות הנחוצות האלה לבית חולים מופתי, ובסוף הדגיש ביחוד על הנחיצות של קיום הבית בעיר העתיקה מחולים זקנים וחשוכי מרפא, בכדי שהבית החדש יוכל להיות בית חולים לפי דרישת חוקי הבריאות הנאורות.

שאיפתו נתגשמה, באופן הכי נעלה: בית החולים הישן בעיר העתיקה ממלא תפקידו בתור בית מקלט למתנונים, לחולים משותקים וחשוכי־מרפא, בשתי מחלקות לגברים ונשים, ובית החולים החדש הוא אמנם “בית חולים” עפ"י חוקי הבריאות במדינות הנאורות.

רק מה חבל מה שדר. מזיא בעצמו איננו נמצא בו. וזכרו הטוב ישאר בו תמיד. –

תבנית בית החולים “בקור חולים” הישן בעיר העתיקה נוסד בשנת תרי"ח. כעת בית מקלט לחולים מתנונים, משותקים וחשוכי מרפא היחידי בארץ־ישראל.

תכנית בנין ביה"ח בקור חולים הוספיטל בירושלם.

 

מגנזי צפת    🔗

הכתבים הבאים לקמן נשלחו לנו מאת העסקן הצבורי יליד בן יליד עיה“ק צפת”ו הרב ר' משה פודהורצער נ“י, ג”י מנהל ישיבת בר יוחאי ומושב זקנים במירון, ואמר לנו עם הספר“: בין המכתבים ישנם שנים כתובים על ניר כחול, והם מהגאון רבי מרדכי זאב אייטינגא זצ”ל, בעל “מפרשי הים”, שהוא היה נשיא א“י לכוללות אסטרייך. מענין לראות איך שלחו אז המכתבים בלי מעטפות. והיות שבאותו זמן עוד טרם היה בי־דאר בצפת, נשלחו המכתבים לביירוט”.

א.    🔗

בעזה"י

מודים אנחנו הח“מ גזברים ואמרכלים דביהכנ”ס של הרב האר“י זצללה”ה זי“ע, איך אמו”ץ שנטלנו וקבלנו לצורך בנין ותיקון ביהכנ“ס הנ”ל מהאשה מלכה אשת ר' מאיר מימשארטקעוו את כל דמי החבורה ובעדם ובעבורם מכרנו והעברנו והחלפנו החצי מקום בביהכנ“ס נשים העומד לצד צפון ביהכנ”ס הנ“ל והמקום בהעמוד אשר הוא מפסיק בין הייאק הראשון לצד מערב ובין הייאק השני ואצל העמוד הנ”ל מקום של הרבנית מטארנפאל ונשאר עוד חצי מקום ומכרנו את החצי מקום הנ“ל וקבלנו את כל דמי המכירה הנה החצי מקום הנ”ל קם למקנה לאשה מ' מלכה אשת ר“מ מיטשארטק, ולב”כ וליו“א למכור ולמשכן להוריש ולהנחיל ולתת במתנה כאדם העושה בשלו ואינש לא ימחא בידו מעתה ועד עולם ותוקף שטר מקנה זה כתוקף כל שטרי מקנה דנהגין בישראל העשויין עפ”י תקחז“ל והכל דלא וכו' ודלא וכו' בביטול וכו' ובפיסול וכו' לדעת הרשב”א זללה“ה ולראי' באנו עה”ח ט“ו אייר התרי”ט לפ“ק פעיה”ק צפת ת"ו.

הק' מרדכי סגל    אהרן ארי' במוהר'…    מנחם מענדיל

יוסף…    הק' אליעזר לעכטינבערג    יעקב בהרב…

גם אנחנו הח“מ ממונים ומשגיחים דפעיה”ק צפת תובב“א עלינו לאשר ולקיים את כל המקנה הנ”ל בכל תוקף ועוז באנו עה“ח יום הנ”ל שנת הנ“ל פעיה”ק צפת תובב"א.

הק' מרדכי סגל    יצחק במוהר' יוסף…

החותמות:

א) פ“ח קודש לה' בית הכנסת הגדולה של האר”י ז“ל בעיה”ק צפת תובב"א

ב) חותם כולל אסטרייך דפעיה“ק צפת וטבריה ת”ו (ציור מירון)

ג) פ“ח ק”ק אשכנזים חסידים כולל וואלינער בעיה“ק צפת ת”ו (; ציור מ“ק התנא האלקי רשב”י ובנו ר"א)

ב.    🔗

על גבי המכתב רשום להרב מ“ו יונה פודהארציר בצפת תוב”ב

בעה“י יום ה' תמוז תבר”ך.

מרחוק אקרא לשלו' כבוד ידידינו מאהביי הרבנים המופלגים ישרים ותמימים יראים ושלמים מנהלי עדת ישורון כולל עסטרייך אשר בצפת תוב"ב.

לאשר הגיעני מווישניצא מידידנו הרב החסיד נ“י סך שלשה אלפים רייניש ועל דעתי לנסוע בימים אחדים למרחצאות החמים לכן הקדמתי לשלחם ולהוסיף עליהם עוד ארבעה אלפים רייניש. ולוטה פה עבורכם ועבור יושבי טבריה סך ששה אלפים רייניש ואלף רייניש שלחתי לירושלם, ואתם תבואו חשבון. והנה הגיעוני מכתבים שונים מטבריא כי לא ניתן שמה זה כשני חדשים מעות חודש, לא ידעתי מה זה ועל מה זה, כי המעות מקבלים ומרבים חובות ולחם אין לעניים, באמת תמול אנכי לא אדע מה לעשות, האמנם קשה עלי הדבר לשמוע בקול עניים צועקים על הממונים אשר שמעתי אותם ליראים אמנם זה כמה שנים אשר לא נשמע כצעקתם הבאה אלי אבקש נא מכבודכם הודיעו נא אותי קושט דברי אמת מהנעשה שמה ואתחזק ברצות ה' לתקן המעוות, ואתם ידידי שלחו נא הקבלות כפי הרשום לכלל וליחידים המתנדבים לאלתר על נכון בלי טעויות כי רבים ישאלו על זה, וגם קבלות מיחידים ליחידים כפי הרשום למטה, ובבואי ברצות ה' ממרחצאות החמים בתחילת ר”ח אלול אמצא הכל נכון לפני ואז אשלח לכם המקובץ.

דברי ידידם ד"ש באהבה.

הק' מרדכי זאב אטינגא.

ג.    🔗

להרב מו' יונה פודהארציר בצפת תוב"ב

בעזה“י יום ה' ח”י מנחם תבר"ך פה כפר טראסקאוויץ.

ישאו הרים שלו' אל כבוד מאהביי וידידיי הרבנים המופלגים יראים ושלמים מנהלי עדת ישורון כולל עסטרייך אשר בצפת תוב"ב.

מכתבכם היקר הגיעני פה ורואה אנכי אותם ברע, אמנם מידכם היתה זאת לכם אשר לא נחתם לב על (המלים מטושטשות) והרביתם מלאת החובות עליהם עד למרבה ותמול אנכי ולא אדע מה זה ועל מה זה, האם בשנות הרעב הוספתי לתת על מעות חודש, אך מה שעבר אין לידידינו הרב מוויזניצא והרב מקאסוב להתבונן בזה ולהועד עמדי באחת הערים, אך את אשר על דעתכם להלוות על ערבות מאתנו לא זה הדרך וחלילה לכם ללוות עד אשר ניתן לכם רשיון לא על בתיכם ולא על בטוחות ומעות חדש נראה לשלוח לכם כפעם בפעם עדי אשר נתפשר עם החובות כי הרבה ריבית אכלו ושלא כדת“ק, ואם נבא לדון עמהם אז ע”פ דתה“ק מעט אשר ישאר לשלם מהקרן, אך אקוה כי לא יעמדו הדבר על דין תורה ונבצע עמהם, ולד' הישועה לרחם על ארה”ק ועל עמו היושבים עליה, ומפני כי אני פה קרית חוצות ולא השגתי עדיין תשובה נכונה מהאחים הרבנים החסידים נ"י על כן דברי מעטים, ויהי לבכם נכון ובטוח כי הנני בכל עוז לדרוש טובתם וטובת היושבים על אדמת הקדש, ואת אשר כתבתם כי קצת אנשים רוצים לשלוח כתב התמנות על איש אחר. בזאת לא יפחד לבבי, מי יתן והיה או אז את נפשי אציל בסור ממני העמל והתלאה, ומשענת קנה רצוץ לא יושיעם ויגאלם ממצוקתם.

דברי ידידם דו"ש באהבה

הק' מרדכי זאב איטינגא

בלי ספק קבלתם המעות אשר שלחתי לשלש ארצות החיים סך שבעת אלפים רייניש

ד. האסור (וקנס־החלוקה) על בתי הספר בצפת בשנת תרכ"א.    🔗

בעזה"י.

מנוי' וגמורה בסוד כל חכמי התורה יראי ה' החרדים אל דברו כי ענין בתי ספר שקאללים הוא שורש פורה ולענה, מלבד ביטול ת“ת. עוד יחונכו בנערותם עפ”י דעות כוזבות. גם בחול יצאו מזה מכשלות רבות, ופרצות בחומת הדת. מה גם באה“ק בעיר עוז לנו, עיר הקדושה מלאה חכמים ויראי ה'. הקדושה וטהרה מרחפת על פני כל העיר, ולדאבון נפשינו קמו אנשים הידועים לכונן וליסד פה בתי ספר שקאללע לנערות בני ישראל, ע”ז דוה לבנו, על אלה חשכו עינינו, כי ח“ו זימה תהי' ותלמדנה בנות ישראל להיות ח”ו קלות בעניני הד“ת וכל עניני הבית נעשים על ידיהן. ויהי' ח”ו מעות לא יוכל לתקון. – לכן פן ימצאו אנשים אשר אינם יודעים ומבינים מהות הדבר הרע הזה. הננו גוזרים על כל אחב“י באיסור גמור בכל חומר ותוקף אשר לא יתן שום איש את בתו לבית הספר לנערות, כי הוא מעביר את בתו באש הפרצות. חלילה לשום איש לעבור ע”ז, והעובר ע“ז יקרא עבריין. ולא יהא לו שום זכות בהחלוקה גדולה וחלוקות קטנות, ולהשומע יונעם ותבא עליו ברכת טוב. באעה”ח כ“ו אדר ראשון התרכ”א ממונים מכל הכוללות אשכנזים ובידה“צ שנעשה בהסכמת כולנו פעיה”ק צפתו"ב.

הק' מרדכי סג"ל (אביו של הדר. יעקב סג"ל)

הק' רפאל בהר“מ זצ”ל דומ"ץ

משה חר"ג

יוסף ב"ר אפרים מיאססי

הק' דוד באב"ד מבניטון (בנו של הגאה“צ בעל “מנחת חנוך” זצ”ל )

דוד סג"ל

אפרים פישל הכהן

ה.    🔗

ב"ה

אנחנו הח“מ ממונים ומנהלים דכולל אסטרייך וכולל רוסי' וואהלין והנלוה אלינו, התפשרנו בינינו על כל הסכסוכים שהיו בינינו בענין מעות ווינא ומעתה לא נשאר עוד בינינו שום טו”ת ומעתה ומעכשיו קבלנו עלינו להיות לאחדים נגד כולל הספרדים ולעשות כל השתדלות והתאמצות נגדם לתבוע ולגבות חלקינו ממעות אטלייא ומשאר הכנסות אשר יבא לידים עבור כל הכוללים וכן עזבונות והקדשות, וקבלנו עלינו שלא לחתום שום אחד מצד כל כולל וכולל על שום קבלה ועל שום נייר לאטלייא ולשאר מקומות כ“א באופן שנחתום יחד מו”מ דשני הכוללים רוסי' ועסטרייך הי“ו למען יקבל כאו”א חלקו במושלם בלי שום העלמה, ומחויבים אנחנו להשתדל ע“ז בכל אופן היו”מ בפנים ובחוץ בד“י ובד”א לטובת שני הכוללים יחד באין הפרש כלל, וכ“ז נעשה בינינו בקשר אמיץ, עפדתה”ט ואיסורא רמיא על כאו“א שלא לשנות שינוי כ”ש מכל הנ“ל, והכל נעשה ונגמר בכל אופן היו”מ עפדתק“ה, ואת אשר נוציא ונזכה במעות אטליא לזכות שני הכוללים וואהלין ועוסטרייך יחתלק כפי הפשר הנהוג בינינו כפי הנפשות וכל כולל יקבל חלקו כפי מספר הנפשות באעה”ח ר“ח חשון תרל”ד לפ“ק פע”ק צפת ת"ו.

הק' מרדכי סגל

הק' שלום מאיר בהרא"ש ז"ל

הק' שמואל נתן בהרב אלי'

הק' יהושע בהרב אפרים פישל ז"ל

הק' יעקב בהרב מרדכי הלוי זללה"ה

הק' משה…

חותם הכולל ק“ק אשכנזים חסידים וואלינער הי”ו בעיה“ק צפת תוב”ב

ו.    🔗

No. 8119      OFFICE OF THE CHIF RABBI

16, Finsbury Square,

London_____________564

בע“ה יום ד' ט”ז אלול “שמש צדקה” לפ"ק.

המחיה חיים יכתוב ויחתום בספר צדיקי' הרבנים המובהקים ראשי כולל ספרדים אשכנזים וחסידים נ“י כל אחד על מקומו יבא בשלום בק”ק צפת תובב"א.

זה ימים לא כבירים שלחתי למעכ“ת ע”י היקר מר ידידי' הלוי בביירוט סך חמשים ליטרות שקבלתי מהועד הגבירים פה אשר נתנו… בעד עניי קהלתכם והנה קבלתי מהועד הנ“ל נקרא בשם Board of Deputies עוד חמשים לטרות בתוך המוסגר פה ואבקש ממעכ”ת לקנות ע“י עיו”ש רצונכם דגן או קמח כפי ששמעתי חמל ה' על עמו ומלא הגרנות בר ולתת לכל עני ועני בעדו ובעד בני ביתו בלי הפרש כולל כד קמח על חג האסיף הבע“ל כמו שבארתי במכתב הקודם ואסמוך על חזקת חברים שאינם מוציאים מת”י דבר שאינו מתוקן וחזקת שלוחי דרחמנא שיעשו שליחתם לבל ימצאו פריצי הדור דופי במעשיכם ח"ו וה' הטוב יערה רוחו ממרום ויקבץ נדחי ישראל וכל הכתוב לחיים בירושלם.

כעתודת נאמנכם ומוקירכם.

הק' נתן אדלר הכהן.

ז.    🔗

Le Grand Rabbin

Paris le 19 Fevrier 1890           du Coosistoire Ceniral

des Israelites de France

17, Rue St. Georges

בשם ה'

אל כבוד מעלת הרבנים המאורות הגדולים רועי ישראל וראשי ומנהלי קהלת יעקב ק“ק ספרדים וק”ק אשכנזים יצ“ו בעה”ק צפת תובב"א איש ככבוד שמו ומרום מעלתו יברכם ה' מציון ויראו בטוב ירושלם.

מקרב ולב עמוק הנני מקריב רגשי תודתי לרומעכ"ת על הברכה אשר אצלו לי בטורי זהב להתמנותי החדשה בה הנני העליון ברצון נדיבי עם סגולה. ואני תפלה כי יקים ה' את דברם הטוב אשר דברו על עמו וכרצון יראיו יעשה.

מכבדם ומוקירם כיקר ערכם המברכם בברכת כהנים

הק' צדוק הכהן

(עוד יבא)

השר משה מונטיפיורי ז"ל

ראשון לציון וירושלם

האלוף ביהודה אבי המושבות בארץ ישראל

ר' בנימין בן יעקב בארון אדמונד די רוטהשילד נ"י

 

לזכרון השר משה מונטיפיורי ז"ל⁷    🔗

חוק שמנו לנו לתת בכל חוברת פרק מיוחד לזכרון השר הצדיק המנוח ר' משה ב“ר יוסף אליהו מונטיפיורי ז”ל שנלב“ע ביום ט”ז אב והובא לקבורה ביום הרביעי י“ז אב התרמ”ח.

אודך ה'!

גם מיתתו היתה מיתת־צדיקים. דעתו היתה שפויה, צלולה ושלמה עד הרגע האחרון. ואחרי התפלות הרגילות בשעת יציאת הנשמה: שמע ישראל וה' הוא האלקים, יצאה נפשו בדברו Thank God אודך ה'!

סדר קבורתו.

ביום הרביעי י“ז אב באו רבני עדת הספרדים בלאנדאן ועוד אחדים מאוהביו לראמסגאט, לקיים בגופו מצות רחצה וטהרה על פי מנהג הספרדים ויניחוהו בארונו אשר בו יקבר. על פי צואה מפורשת מאת השר הושמו בארונו דברים רבים אשר יקרו לו מאד בחייו, והם טלית משי, אשר נתנה לו אמו ביום נשואיו בשנת תקס”ח; מטפחת משי מהעת ההיא; שריגי עץ זית אשר קטף בידו על הר הלבנון בנסעו בפעם הראשונה לארץ הקדושה, (לפי דברי הוארלד ענף עץ עבות אשר קטף על הכרמל) ובידו נתנו ספר אשר בו נכתבו כל צדקותיו וחסדיו אשר עשה בימי חייו לרבים ויחידים בכל חלקי התבל. כל הנאספים פרשו עליו עפר אשר הביא אתו מקבר רחל אמנו, והארון נסגר. הוא צוה לשום מראשותיו אבן אשר עליה חרות ירושלם ואשר הביא אתו מירושלם, אך לא היה מקום לה בארון, וגם כבדה היא מאד, ויגמר אומר להשימה בקבר מתחת לארון מראשותיו, הוא צוה לקברו כאחד עניי העם בלי כבוד והדר, ובלי הספדים ודרושים, רק להביא ארונו לביהכנ“ס לשומו לפני ארון הקודש ולהתפלל הקאפיטיל ט”ז מתהלת ישראל. ארונו לא יושם בעגלה ורק על כפים ישאוהו, וכן צוה כי החפצים ללותו ילכו ברגליהם ולא בעגלות. חביות מלאות עפר אה“ק אשר הביא אתו מירושלם יורקו והעפר יושם תחת הארון ויכסהו מלמעלה”. (החבצלת אלול תרמ"ה)

מצנפת – “משה וירושלם”.

חבה יתירה היתה לו לכל עבודת־יד, תפירה ורקמה של בנות ציון וירושלם. ובהיותו בשנת תרל“ה בירושלים, בבקרו אז את ביהכ”נ הגדול “תפארת ישראל” לעדת החסידים, קבל ברצון מאת הגברת אסתר פריידא וורשבסקי, אשתו של השמש הראשי מבית הכנסת הנז' ר' אלטר מוכתר ז"ל מצנפת־בית⁸ מרוקמת עליה באותיות עברית “משה וירושלים”, ואת המצנפת הזאת היה לובש בלילי הסדר ובימים הנוראים, בתור זכרון־קדש, זכרון ירושלם.

 

י. צ. רמון: ישיבת מירון.    🔗

שם קסם הוא מירון לכל היהודים גם בארץ ישראל וגם בחו“ל. זה מרכז כל קדש וכל חבת־קסם, שעיני כל העם נטויות אליו, והוא מעין מקדש מעט לכל הלאום כולו. כמה ישמח העם כלו בבקרו בל”ג בעומר את המקום הזה, מקום קברות הקדוש של הרשב"י ובנו, ושמחת עולם אז על ראשו, כהולך בחליל. הן גם בני לאומים אחרים ישמחו אז בשמחת קדש הלזו, וכל הלבבות תרננה לאלהי הקדש. מה יפה הדרך למירון מצפת, שהיא כולה הרים נחמדים, שדות זרועים, ופרחים לרוב, השמש תצהיל את כל חמודות האדם, והוא יתפלא על כל היקר אשר תחזינה עיניו לפניו, מי מגידו וכל הככר ההוא ירהיב את עין הרואה, ישבע צחצחות כמו בהיכלי שחקים, וירחב על מפעל היצירה.

וסמוך לקברות בר יוחאי ובנו, יש משכן של ישיבה הקדושה, ישיבת בר יוחאי ומושב זקנים, אשר בהנהלת הרב משה פודהורצר, ובו נמצאים עשרות זקנים מופלגים בתורה וביראה, אשר הקדישו שארית ימיהם לתורה ולתעודה. יש כח מושך לתורה, והאמונים עליה, אוהבים להגות בה בימים ובלילות, כי אין תמורת קנינה, ולא בת־חלוף היא. תורה סמוך לקברות בר־יוחאי ובנו, בודאי יש לה מעלה יתירה. ומה גם תמיכת זקנים במקום קדוש ונערץ כזה! המוסד הזה משמח את כל השואפים לתחית הקודש, וזה משמח את כל לבות בני עמנו המבקרים את מירון, כי מוצאים הם שמה צבור של לומדי תורה, אשר הם עושים את המקום הזה לבלתי נכרי לכל מבקריו. ומן הראוי אפוא לזכור את המוסד הזה, ולחבבו הרבה, ולתמוך בו תמיכה הגונה.

אנו מקוים לתחית צפת המעטירה, בתור עיר המקובלים, שיש לה מראות נוף, והיא עיר הרים, ואוירה צח, והוא מחכים. יש יחס מיוחד למירון, לשר הקדשים, מחבר הזהר זצ"ל, ומה טוב כי יתקים פה מוסד, שעל ידו יש תקוה, כי יוסד המקום, ובהתבשר כל הגליל בבשורת החיים, ימצא גם כאן שפע ברכה. בנו את הגליל, יסדו את צפת והקימו את מירון. תמכו במוסד הקדוש הזה, כי ממנו פנה, ממנו יתד, לכל בית חיינו, אשר בעזר ה' אלהי הצבאות יקום, יעמוד לעד!

צפת. תרצ"א

 

[מכתב מידידו של ד“ר אהרן מזיא ז”ל]    🔗

עם גמר החוברת הזאת נתכבדנו במכתב הבא לקמן. מאת אחד מידידיו של החכם המנוח ז“ל, אחד מגאוני ציון וירושלם, ברצון גדול אנו מחריזים המרגלית הזאת על חוטי־ המשי לזכרונו של החכם המנוח ז”ל.

ב“ה. ד' טבת תרצ”א

ידיד יקר ונכבד!

בהקדישך אחת החוברות לכבוד ולזכרון מיודענו החכם הכולל דר. אהרן מזיא ז"ל, נעים יהי' לך להביא את הקטע הזה.

כחצי שנה לפני פטירתו העירני כי בהקונקורדאץ “אוצר לשון המשנה” חסר הפעל פחס “פחסה אע”פ שלא חסרה" (ע“ז פ”ד מ"ה) ואני דרשתי ממנו שלא לפרסם את הערתו זאת כי באותה שעה האוניברסיטה לא החליטה עוד בדבר הדפסת הקונקורדאץ לתוספתא וחשתי מפני כל בקרת שתבא על הקונקורדאץ למשנה. ואני ממציא לך את הערתו זאת, בשמו, לכבודו, בספר הזכרון שהנך מוציא, ויחד עם זה את תשובתי:

הפעל פחס אמנם חסר בגוף הקונקורדאץ למשנה כי חסר גם בנוסח המשנה שהיה לפני בעבודתי (משניות דפוס ווארשא עם פי' קב ונקי) שהצנזוריא הוציאה את כל משנה ה' בפ“ד דע”ז במשניות הנ“ל מפני קולה של ע”ז ואמנם בתקונים הבאתי בתור השמטות את כל החסר בנוסח המשנה שהיה לפני ונעתק בתקונים שלא במקומו.

בכל הכבוד

חיים יהושע קאסובסקי

 

הכנת החמר לההיסטוריה של ירושלם.    🔗

ההיסטוריון הגדול אשר יבוא לכתוב על ירושלים וקורותיה, לא יוכל לגשת אל מלאכתו הגדולה אם לא נתקדם לאסוף, לקבץ, בחפוש ויגיעה, ולהכין בעדו את החמר הדרוש: תעודות, מכתבים, שטרות, העתקת פנקסאות, מצבות, אבני זכרון. כל זה וכל כיוצא בזה, נחוץ להכין מראש, כל תעודה גם היותר פשוטה, ישנה לה חשיבות וערך, ואין מוקדם ומאוחר בזה, כל הבא לידינו, כל מה שאנו מצילים אנו ממהרים להדפיס (אין שמירה לתעודה אלא בהדפסה). טרם שיאכלם עש, טרם שיאבדו ולא ישאר זכר להם, וההיסטוריון יצרף, יברר ויחבר אחד לאחד, על פי התאריך לפי הדרוש, ההיסטוריון יחרוז כל אותן הפנינות, המרגליות על חוטי המשי לזכרון ירושלם וקורותיה.

בספרנו “זכרון לחובבים הראשונים” קראנו באזני ירושלם לאמר:

עשירה היא ירושלם בתעודות וכתבים עתיקים מהתקופה הראשונה, אבל דא עקא שהעושר היקר הזה מפוזר ומפורד פה ושם. חבילות של ניירות, כתבי־יד שונים, מכתבים ושטרות הנוגעים לקורות ירושלם מלפני מאה ומאתים שנה – אנו מוצאים אצל אנשים שונים מבני עדות הספרדים והאשכנזים שירושה הם להם מאבותיהם ואבות אבותיהם. רוב האנשים האלה אינם יודעים כל מה שכתוב בתעודות אלו וגודל ערכן וחשיבותן; אינם יודעים שכל שורה ושורה בכתובים האלה מרגלית יקרה היא לתולדות ארץ ישראל, וכמה מרגליות כאלו עוד אפשר לחרוז בחוטי המשי לזכרון בספר, טרם שתאבדנה כליל ולא ישאר זכר להן, אבל ישנם אנשים היודעים אמנם את ערך הכתבים האלה. ובכל זאת אינם מתחשבים עם דרישתנו, ואינם נותנים לנו להעתיק ולפרסם את ה“ירושה” שלהם, הספוגה וטמונה תחת התנור והכירים עד שתלך לטמיון והעש יאכל אותה. –

אלה ה“משמרים” משמידים את זכרונותינו, חוטאים המה נגד ההיסתוריה הארץ־ישראלית, וגדול עונם מנשוא!

חוב קדוש מוטל על כל אחד ואחד שיש לו או רכש לו, תעודה או מכתב ישן הנוגע לקורות ארץ ישראל להוציאו ממחבואו להראותו לעין כל, לגלותו ולפרסמו בדפוס, אם על ידינו – בבקשה: להמציא לנו את גופי הכתבים ע"מ להחזירם כמו שהם. וכל דבר יקרא על שם בעליו.

הכתובת: פנחס בן צבי גראייבסקי ירושלם העתיקה

* * *

חלק התשיעי מספרנו “אבני זכרון” (היוצא בסריה של חוברות חוברות) מכיל העתקת המצבות מבית עלמין הישן בעיר יפו, עיר החוף של ארץ ישראל, הנמצא בפנים העיר בשכונת הערבים – רוב המצבות כבר נשברו, בכבדות רבה עלתה בידינו, בעוד מועד, להצילם, כולם כמו שהם, להקים שם המת על נחלת הזכרון.