מוגש ומוקדש לכבוד המנהיג הציוני הגדול החובב הבונה יו"ר הדריקטוריון וההנהלה של “קרן הקימת לישראל” גואל שדמות ארצנו היקרה עמק יזרעאל עמק השרון ועמק עכו

מר מנחם מ. אוסישקין הי"ו מנחם ציון ובונה ירושלם

במלאת ארבעים שנה תרנ“א–תרצ”א לבואו בפעם הראשונה לירושלים ת"ו.

אנו מאחלים לכבו' המנהיג, הכפלת מרצו הכביר והמשכת עבודתו הפוריה לגאולת הארץ.

 

[מכתבים לפנחס גרייבסקי]    🔗

אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל האב“ד בעיה”ק תובב"א    🔗

A. I. KooK Chief Rabbi of the Holy Land Jerusalem

ב“ה. יום ו' חדש אייר תרצ”א

ידידי היקר הרה“ח, חופש מטמונים ואוצר זכרונות יקרים מו”ה פנחס בן צבי גראייבסקי נ"י.

שלו' וברכה.

הנה איזה פעמים כתבתי לכבודך מכתבים לחזק את ידיך, בעבודתך המקצועית אשר בחרת זה איזה שנים, לאסוף אוסף גדול משרידי הזכרונות הנוגעים לישובנו בא“י בכלל, ובעה”ק ירושלם ת“ו בפרט, ולפרסמם ברבים למען יהיו למשמרת לדורות, והיו למקור ברכה, למדע תולדות ישראל בא”י בתקופות האחרונות, שעברו.

אמנם שמעתי לצערי, שהנך חש בעצמך ליאות, ורוחך התחיל להתנודד. אם תחזיק עוד בהמשכת מפעלך, ובשביל כך הנני מוצא לי חובה קדושה, לחזק את ידיך העובדות נאמנה, ואשר רק הימים הבאים יגידו לדור את החוסן ואת היקר שהנך מגיש תשורה לעמנו ולאה"ק במעשי ידיך, על כן אל נא ירפו ידיך. ואם עד כה הצלחת, להו“ל אסיפה כל כך חשובה. נקוה שבעתיד הקרוב תשיג ידך להוסיף עליה כהנה וכהנה בכמות ובאיכות בעה”י וחזקה היא תקותי שסוף כל סוף יצאו נדיבי לב, ובעלי הכרה אשר יחזקו את ידיך וסוף הכבוד לבא.

והנני בזה חותם בברכה מקודש חזק ואמץ כנה"י ונפש מוקיר עבודתך הנאמנה.

אברהם יצחק הכהן קוק

בן ציון מאיר חי עוזיאל רב ראשי לקהלת יפו ותל אביב    🔗

תל אביב יום כ“ח אדר תרצ”א

לכבוד ידידי הרה“ג פנחס בן צבי גראייבסקי יצ”ו ירושלם

ר. נ.

נתכבדתי מאד בקבלת שני קונטרסיו הנכבדים “אבני זכרון” ו“צרור פרחים” שהוציא לאור בזמן האחרון, והנני מודה לכ"ת על מנחתו היקרה זו ובכלל על עבודתו החשובה מאד בספרות ההיסטוריה של התישבות ארצנו, והנני אומר לו חזק ואמץ.

ברוב כבוד

הרב הראשי למחוז יפו ותל אביב בן ציון מאיר חי עוזיאל

[מכתב מאת י. ל. הכהן פישמן]    🔗

ב“ה. ירושלם ת”ו ט' אייר תרצ"א.

שלמא רבא, לרב חביבא, הוא ידידי היקר והנכבד, חכם וחוקר רבי פנחס בן צבי גארייבסקי.

בהתענינות מרובה ומתוך כובד־ראש אני קורא את החוברות שלך שהנך מוציא מזמן לזמן בתור “אבני זכרון” הספונים וטמונים בתוך “גנזי ירושלם” ושאר ערי הקודש, ושבתוכן אתה מציב גם עמודי־זכרון “להחובבים הראשונים”, ובפה מלא ומתוך מעומק־הלב אומר אני לך: ישר כחך על עבודתך הספרותית וההסתורית הזאת, כי חסד גדול אתה עושה לא רק עם המתים הקרויים חיים אלא גם עם כל אלה החיים אתנו היום בגלותך לפניהם זכרונות קדומים מאלה, הדורות שהיו ראשונים לבנין וגם לחלוציות.

חושבני כי רבים יודעים להעריך את יקרת־ערך עבודתך זאת, אבל כמדומני שמעטים המה היודעים ומכירים כמותי, את מצבך ובאיזו תנאים קשים וכבדים אתה נושא עליך את עול העבודה הזאת, ובכל זאת אל ירך לבבך ואל יפול רוחך ואל תתייאש, והשתדל להמשיך את העבודה – – וסוף העזרה לבא

ומתכבד אני להמציא לך איזי מכתבים הנמצאים אתי באוצר ספריי והנוגעים לעניני הישוב העברי על אדמת אבות בדורות שלפנינו, כדי לפרסמם בחוברותיך הבאות.

בידידות ובהוקרה י. ל. הכהן פישמן

אחד המכתבים¹ מהרב הגאון המקובל רבי מנחם מנדיל תלמיד הגר"א זצ"ל

ראש וראשון למיסדי הישוב האשכנזי לעדת הפרושים בירושלם:

בעזהשי“ת. יום ג' כ”ג שבט תקפ“ג ירושלם עה”ק ת"ו.

שלום לאהובינו יראי ה' החפצים ומשתוקקים לעלות להר מרום קדשו ולהשתחות בהר הקדש בירושלם ולהתאבק בעפרה.

להוי ידוע למאן דבעי למודעי שזה האיש המוכ“ז הרבני המופלג מו”ה שלמה פח הי“ו מתושבי ירושלים עה”ק ת“ו מעשרה הראשונים וסבל בה כמה צער באהבתה ויודע כל הנהגתה ושלותה ושלומה, וטוב מאד מאד למי שרוצה לילך ולעלות להר הקודש שיסע וילך אתו עמו וטבעו לשרת ולעשות בבכל הצורך, ובקשתי להטות אזן לדבריו ולא ישמע לקנאים אשר טבעם להשפיל מי שמדבר טוב על ירושלם עה”ק ת"ו ועל עמה היושבים בה, וכל מי שרוצה וחפץ בה ולשמוע טובתה ובאמת יטה אזנו לשמוע דבריו. ואם ילך ויסע אתו עמו יהי' טוב לו.

כיד אוהב יראי ה' ואוהבי תורתו המתאבק בעפר ירושלם עה"ק

מנחם מענדיל בהרב מו“ה ב”ב זלה“ה מירושלם עה”ק ת"ו

 

מכתב מבירות משנת תקפ"ג.    🔗

בעזהי“ת. היום יום ה' ח' ימים לחדש ניסן התקפ”ג לפ"ק פה עיר בירות.

רב שלום לכבוד ידידי ה“ח הרבני המופלג חו”נ כבוד שמו

מו“ה שלמה פח במו”ה ישראל מירושלם עה"ק.

אחדש"ה, מהודענא שהספרדים של טברי' מסרו את האשכנזים שבטבר' להפאשע שהם אינם פראנזית ושהפאטענטעת שלהם אינם שווים כלל ושהן חייבים מעות להספרדים החצי זערמע שנתנו להשר דעכו, ולבד זה חובות הרבה ושהבטיחו להשר מוצטפע פאשע שוחד גדול ארבעים כיסין שיחזיר הדבר וישים שיהיו כל האשכנזים שבכאן רעייאת כמו הספרדים ולקחו ביורדי' מהשר שיחזירו כל החובות שיש להספרדים על האשכנזים ושלא יהיו פראנקיס ולקחו להאשכנזים שבטבריא לתפיסה עבור החובות של הזערמע ואינם מניחין לילך אפי' לפני השופט של העיר.

ושמעתי גם כן בבירות שהספרדים כתבו איגרות להשר בשם סי' רפאל שהאשכנזים אינם פראנקיס וחתמו בטבעת שלו וזה הי' בשבוע שעבר ובצפת הי' גם כן זה הדבר שהמושל שלמם הי' באירדי' כששמע זה הדבר הלך להשר ואמר שהאשכנזים של צפת ג“כ אינם פראנקיס והן חייבין להספרדים מעות חצי הזערמע והי' לנו ידיעה מזה ביום ראשון מחכמי הספרדים וגם קרא להווקילת למעלה ורצה לחבוש אותם ונתנו ערבות עבורם, ותיכף הלכתי להקנסלר לבירות וביום שני באמצע הדרך בא לי רץ שלקחו להווקילת של צפת לבית האסורים ותובע מהן מאה ועשרים כיסין הזערמע כולו שהטיל השר דעכו באלול תק”פ ותובע לנו כל הסך שהטיל אפי' חלק הספרדים וכשבאתי לפני הקנסלר של בירות סי' ארעלא השיב לי שאין ביכולת לעזר לכם כי אך ברשות הקנסליר של ארץ סי' אלי' בנו של סי' רפאל ולא רצה לא לילך להשר ולא לכתוב איזה איגרת להשר עבורנו רק כתב לסי' רפאל איגרת עבורנו ואמר בזה הלשון מה אני יכול לעזור לכם אני תחת יד סי' אלי' והוא כתב לי שלא יעשה שום דבר עד שאשאל עצה מאביו סי‘² רפאל ואמרתי בין כך ובין כך מה יהי’ הסוף מאתנו והשיב תתנו ואח“כ נראה מה שיעלה בידינו, על כן אהובי ידידי למען השם ולמען אה”ק ולמען הרחמים ידבר לפני סי' אלי' ולפול לפני רגליו ממש להתחנן לפניו לשלוח רץ במהרה לנו ולהקאנסליר סי' ארעלא שמחוייב לשמור אותנו בכל מה דאפשר ולהציל עשוק מיד עושקו, גם שיכתוב לאביו שלא ישמע לדברי הספרדים שמדברים לפניו דברים כזבום³ ושטות כי מזה יכול ליצא ח“ו קילקול גדול לו ולאביו כי ידע נאמנה שיש לנו פטאנטעת חשובין מהקיסר רוסי' וקיסר קירה ורוצין רוב העיר לברוח לקושטא ולעמוד לפני העלציי' ולפני הקיסריות בעצמו וידע שיש לנו קרובים במדינתנו שהם קרובים למלכות ויפתח עיניו בטוב שלא יצא מזה ח”ו קילקול גדול וגם הקאנסליר סי' ארעלא כתב לסי' אלי' איגרת עבורנו ויבקש לו בכל מיני בקשות בטוב ובדברי קשות עד שיצא הדבר לאורה כי אביו זקן גדול והספרדים יושבים אצלו ומדברים באזניו דברים בדוים ורכילות עלינו וה' יודע ועד שלא עשינו להם שום רעה וכן יוכלון לגנוב ממנו הטבעת ולכתוב בשמו מה שירצו כמו ששמענו שעשו בזה הפעם… (שורות אחדות מטושטשות⁴).

כ“ד הכותב בלונ”ח ודורש שלומו בטוב

שלמה זלמן ארי' ליב ב“ר וואלף הכהן נאמן דק”ק פרושי הי"ו

ופורס אני בשלומו בשביל הרב הגדול ר' ישראל…. פניכם כאלו הוא עומד ומבקש כי הוא כעת בוודאי בבית האסורים וד“ל, ולמען השם ימהר דרכו מאר”ץ ולא יעמוד ההוצאה כי אי"ה נחזור כל ההוצאות שיפול.

שלמה זלמן הכהן.

 

מכתב מטבריה משנת תקפ"ג⁵    🔗

בעזהשי“ת יום ד' ג' אייר, התקפ”ג, פעה“ק טברי' תובב”א.

שלום רב לכבוד אהוב ידי“נ החכם השלם, ישר הדרך, חכימא דיהודאה, כבוד מוהר”ר שלמה נ“י פ”ח. שד“ר מעיה”ק ירושלם צפת וטברי' ת"ו.

ב“ה שכולנו בחיים ושלום, והנה הגיענו אגרתו הארוכה ששלח השר הגביר סי' אליהו פיג’אטו הי”ו לבירות. ושמחנו על בשורת שלומו הטוב, והחיינו בדברו, יישר כחו וחיליה, ברוך הוא לד' על פועלי אמת ועל התחזקו בשבילנו העלובים והגרים והנדכאים ובטוחים אנחנו שבודאי הגביר המפואר המופלא סי' אלי' פיגאטו הי“ו, כיון שהתחיל במצוה זו להציל נפשות יקרות, ודאי יגמור כנימוס חוקי הקיר”ה, ואשר כתב מעכ“ת שרצונו שנשלח אנשים לאר”ץ לגמור שם, ודאי רצונינו לגמור שלום, ואנחנו רק שלום מבקשים, רק כל המחלוקת מהספרדים הי' אשר א“א לספר מכל הצרות רבות שעברו עלינו, והפחדים והתפישות שיש בנו, ולקח המושל מאתנו נ”ה כיסין לבד שהוכרחנו ליתן שטר ע“י קאדי על ק”כ כיסין, ובטברי' ג“כ ס' כיסין לבד עד תראו ש”ט שטר, מלבד ההוצאות רבות, וב“ה שבקרוב יבא הולף דרוסי' לקושטא, וגם השר הגביר המפו' סי רפאל פיגאטו הי”ו מדמשק שלח לנו רץ מיוחד וכותב ג“כ שנשלח לדמשק, שיגמור הוא עם הרב הגביר דשם, וכעת השבנו לו, כי לעת כזאת א”א לנו לזוז מפה, מפני שהקונסלר דבירות בא יבא לפני השר להציל מה שיוכל להציל מעבר וכן על העתיד וכשיוגמר נעשה אסיפה ליקח הרשאה מכל העדה הק' ויסעו לעוב“ו דמשק, ואם לא ימצאו לסי' רפאל הנ”ל, נסעה ונלכה לאר“ץ לגמור עפ”י הגבירים וכתורה נעשה בפניהם. וכן כתב השר סי' אלי' נ“י בדרך דאשונה שלו, ואשר כתוב במכתבו שאמר השר סי' אלי' שלא יש כ”א א' וחמשים פיטענטיס, יודי לו כי יש ויש לרובם ככולם כ' רק שהרבה סגורים בעכו בקאנכלריא והרבה ביד בעליהם, מפני שהרבה רצונם לחזור למדינתם כשלא יתוקן שמירת הגרים כראוי, ולא רצו לשלוח לסי' ארעלא הפוטענטיט שלהם, וסי' ארעלא כתב על מה ששלחו לפניו הפיטענטיס שהי' נ“א, וגם מטברי' לא שלחו עדיין הפיטענטיס שלהם, ולדעתינו ודאי לא עכבו אותו עד עתה ואם פן ואולי עכבו אותו עד א”ג הלז, יתחזק נא בכל כחו ליסע לקושטא, ויקח ממנו אג' להעליצו דקי“ה ויבקש אחד שיכתוב לסי' רפאל פיגאטו הי”ו שיושב בדמשק שיכתוב לפעלצו דרוסי' ג“כ בשביל פארמאן טוב כפי הרשימה שבידו. ויהיו טובים השנים כאחד, נ”ד שקובל ומצתמק ורע לו, על ההוצאות יתירות שהלכו אצלו יהי לבו נכון ובטוח שבודאי נחזור לו כפי טוב פעולתו וכל השלשה כוללין לא יעשו עולה ח“ו לו, בפרט לפי שראינו חזוקו ועמדו ובלב שלו והוא ציר נאמן לשולחיו וגם ודאי יזכה לשכר הרבה בזה ובפא ממקור הברכות, כי כדאי שיבא אדם לעולם בשביל ליסד יסודות ישוב אה”ק השקולה ככל התורה כולה, ולהציל נפשות יקרות באה“ק, ואנחנו נקבץ כל הפאסין ונשלחם ע”י איש הולך, נאמן רוח, או ע“י רץ לסי' אלי' הנ”ל שישלח לידו, חזק נא אחי ונתחזק בעד אחינו וערי אלקינו סלה, וכולם מתפללים עבורו ויקבל שלום ורב טוב מאזה“ש ומאתנו ידידי נפשו הממונים דק”ק אשכנזים מעה“ק צפת וטברי' תובב”א הבאים עה“ח יום הנ”ל פעה“ק טברי' ת”ו.

פה באנו מצפת להציל לפי שעה מהמושל והיינו כ“פ אצל סי' רפאל שי' וחלוש הרבה ושוכח מה שאומר ועושה היום למחר, ונשתומם על אשר עשו הספ' בטברי' שהשיגו ח”י שלו על גביית חוב ע“פ שט”ח שיש לפקידם ח' יצחק נ“י על י”ז אלף גרוש ועשו רשימה ע“ח ש' רישון וסגרו בתוך א”ג סי' רפאל הנ“ל עד שחשב השר שזהו מסי' רפאל. ועל צפת לא כתב ותלה המושל בו ג”כ וכתבנו זאת לסי' אלי' נ“י באורך וגם ידידינו יחריש בלבו כי מרוב זקנותו המסבבים אותו עשו⁶ מה שעושים ותולים בו ולכן יפקח עיניו בזה להתחכם לתקן זאת בחכמתו הרחבה, ושלום רב יקבל מאזה”ש ומאתנו הממונים הנ“ל הבאים עה”ח

גרשון מרגליות   ישראל מעה“ק צפת ת”ו.   מרדכי במו"ה יצחק מסטאלין   דוד בהרב מחמעלניק   הק' שלמה בהרב   יקותיאל זלמן יהודה צבי כ"ץ

 

מכתב מצפת משנת תקפ"ג    🔗

בעה“י יום ד' כ”ו אייר תקפ“ג צפת תוב”ב.

לכבוד אהובינו ידידינו, ה“ה הרבני המופלא חכם ושלם כמוהר”ר שלמה פ"ח נ“י ה”ה השד“ר מכוללות פרושים הי”ו.

מכתבו הנעים מאר“ץ האיר לנגד עיניו והגיע לידינו לנכון בר”ח אייר העבר. וראינו את כל כשרון פעולתו לטובת אחינו האשכנזים יושבי פה וטברי' תובב“א, העלובים ונגזלים ונרצחים מהשכנים שלנו, אשר אחר צאת מעלתו מפה הגדילו האויבים הרשעים המוסרים המפורסמים, והוציאו מחשבתם הרעה אל הפועל, ע”י המושל הרשע המפורסם ברשעו ורציחתו דפה, והשיגו פקודה מהשר מוצטפע שהי' בארדי' לגבות מאתנו סך ששים כיסים, ולקחו את הממונים שלנו לבית האסורים מקום אשר חייבי מיתות אסורים שם, ועינו אותם, וא' מאתנו שמו ר' אייזיק שוואיצר בוודאי מעלתו מכיר אותו עלה למעלה לטעון עבורינו אשר הוא יודע בלשון טורקי והכו אותו כמו שני מאות הכאות ברגליו והי' מסוכן, וכמה אנשים מחבורתינו ברחו מהעיר לבקש עזר מהשר ומהקל' שבבירות החזירום מהם במכת אכזריות ובחילול שבת הגדול שעבר והביאו אותם ע“י אנשי חיל ואסרום במאסר בענוים גדולים עד שפדאום בממון רב, שבת חגינו הפסח הקדוש העבר ביגון ואנחות עד שהוציאו מאתנו יותר מחמשים כיסים במזומן, היינו שעל תביעתם לקח המושל ארבעים כיסים, ולעצמו לקח ארבעה כיסים, ועוד אחר קאפטאן, ג’אע שהביא מארדי' הכריח ליתן לו תשעה כיסים, לבד מה שלקח עבור התפוסים הנ”ל ושארי עלילות. ולא זו בלבד אלא שזממו לעקור שרשינו מאה“ק ממש ולתבוע אותנו עוד עלילות על חמש מאות כיסים, ולולא ה' עוזר לנו אז גוענו אבדנו כולנו ח”ו, אשר שלח לנו עזר ע“י זכאים, הוא השר סי' אלי' פיגאטו וע”י מעלתו ידידינו נ“י אשר פעל ועשה אצלו בדבורו וחכמתו. לשלוח לפה להקל' הנז' שיעמוד עבורנו וישמור אותנו, וכן היה שהלך הקל' לטביר' ולארדי' וחקר ודרש מהישוב כל הרציחה הנעשה לנו, ואשר הפשיטו עורינו ממש דם נפשות ממש אשר נעשה העיר כמצולה וכו' וכלל חבורתינו העניים ואביונים הולכים ובוכים ודמעתם על לחים, שואלים לחם פורש אין להם, כי לא נעלם ממעלתו שכל מצב אחינו האשכנזים פה במה המה ניזונים ומתפרנסים וכולנו חייבים בנשך כסף, יותר מתקותם על שילוחם הבא, ואחר שנוסף עליהם עוד חובות מהרציחה הנ”ל במה יחיו נפשם, ואחר שהוציאו מאתנו סך הנ“ל עוד הוכרחנו ליתן שט”ח ע“פ המושל מסך עשרים כיסים, כי לא הי' באפשרי להם להוציא מאתנו כעת במזומן, והי' כוונתם להוציא דמינו בכל עת שיוכלו למציא טיפת דם, עכ”פ בבוא הקל' מבירות הנ“ל הרעיש העולם על רב הרציחה אצל השר מוצטפא הנ”ל, ועכ“ז לא פעל כלום כי השר הנ”ל ידע שבקרוב יוסר ממשלתו מפה ע“כ דחה אותו בבקשתו על כמה ימים, וכן הי' שבשבוע העברה בא פארמאן מהשלטן שאבדאלע פאשי יהי' השר בעכו כמקדם, ומוצטפא ילך, וכן הי' שהלך, ואבדאלע הוחזר לממשלתו והעיר עכו נפתחה כמקדם והנה הפחדים מהמושל רשע הלכו כעת בעזה”י, אבל לבנו דוה מאד על הוצאת דמינו, כי לבד סך הנ“ל הי' לנו הוצאות ע”ז עוד קרוב לארבעים כיסים, בין הכל יעלה לתשעים כיסים בערך, וכעת יש לנו איזה תקוה שהקו' שבעכו יעמוד בעדינו להוציא מפי המושל רשע בלעו מפיו, כי הארבעים כיסים שלקח על הכאת הנ“ל כפי הנראה לא הגיע מזה להשכנים כלום אפ”א, ונשאר אצל המושל רשע ומוצטיפא הנ“ל אבל השי”ת יודע אם יעלה בידו, ע“כ אהובינו ידידינו יאזר כגבור חלציו בדבר מצוה הלזו אשר הוא פיקו”נ ממש, ויראה בחכמתו הרמה לתקן על להבא, להוציא פארמאן בתוקף גדול על להבא ולעשות משפט כדין על העבר, על המושל רשע ודעימי' אשר שלח ידו בפראנקוש, בכדי שנוכל להתקיים באה“ק, כי בלתי זאת א”א להתקיים בארץ, כי בעוה“ר נתרבו המוסרים בפירסום, ונתנה הארץ בידי רשע חרובי קרתא, וכמעט שלא נשאר אדם חשוב בעיר מהשכנים, אולי כעת שנשקטה הארץ בפתיחת עכו לא יתקיימו המוסרים הרשעים, ואל ימהר מעלת ידידינו לצאת מקושטא, עד שיפעל כל הנ”ל באון היו“מ, ובודאי יהי' משכורתו שלימה מן השמים, ומאתנו כראוי, וכעת בנשמע שהעלצי של מאסקאוו בא לקושטא, יותר נקל הדבר להוציאו לאורה, ונכון שכתב לשלוח לו כל הפראספארטין, יקבל תשובה מידידינו המופלג מ' זלמן כץ אשר הוא כעת בעכו, וידע אשר אנשי טברי' כבר הלכו לדמשק עם רבני הספרדים לעמוד לד”ת, ושם נמצא השר רפאל פיגאטו, וגם ממנו היו מכתבים טובים להקו' שבבירות, וגם מפה נבא לד“ת עמהם אבל דוקא באר”ץ כי שם אינם נוגעים בדבר, ובקשתינו שיודיענו מכל מה שפעל מסי' אלי' המכתבים לקושטא להעלצי, וגם מכל הנשמע, וגם בטברי' ת“ו הי' קול סאון ברעש שלקחו הממונים לבית הסהר והכו אותם וכפתום כגדיים וטלאים ובפחדים גדולים והוכרחו ליתן סך עצום ורב היינו חמשים כיסים וחוץ הוצאת ערך ט”ו כיסים וגם לקחו שטר מהם לפני הקאדי עד תשלום סך שין כיסים בהכרחי, והוכרחו ליסע לדמשק לדון וכעת ממוני טברי' המה בדמשק, ויותר אין לצערו מעצמו יבין גודל מרירות ודאבון נפשינו מהשכנים אשר א“א לברא במגלת סופר כתוב, ובפרט מהמוש' רשע כידוע, ויהי' נא זריז בחכמתו ויחכם שלמה בעזה”י איך שיוצמח ע“י ישועה לכלל יושבי אה”ק.

כ“ד א”נ דנש“ת בלונ”ח ומצפים לישועה. הממונים והמשגיחים דעה“ק צפת ת”ו כולל אשכנזים חסידים ופרושים הי"ו.

נאם ישראל מעה“ק צפת ת”ו   נאם צבי יהודא מטארהאוויצק   נאם משה מקארינסק   נאם הק' שלמה בהרב מוהר“ר יצחק סידילקיווסק   הרב דסקאלט ןןן נאם הק' יצחק אייזיק בהרב הגאון מאט”ק   נאם יוסף צבי הירש….   נאם הק' יצחק בריל מקאכנען

 

כתב שליחות מחברון משנת תקצ"ב    🔗

אחרי שים שלום רב, ברכה ערוכה לראש הדרתו, הן לשמע אזן שמענו משבח טוב מדותיו היקרות החמודות, להלל ולהודות, הנה כמו אור המאיר לארץ ודריה, להנות בה בני אדם בהלו נרו עלי ראשם, כן עשה האלקים את בני אדם הגדולים אשר בארץ מאורי אור עיני העדה וראשיה, להיות עינים לעורים המגששים קיר לסמוך נפש החיה. ובמה יחיו העניים האומללים, הן עתה כי אלצנו הדחק הגדול עד נפש הגיע לכלל כוללות ק“ק אשכנזים חסידים הנקראים בשם חב"ד תושבי עיה”ק חברון תו“ב על דררא דס”נ מצות פדיון שבויים הוכרחנו לשלוח לאחינו בני ישראל אשר אור להם ונוגה להם בערי מדינות בבל ובצרה וגלילותיהם יע“א כאשר תחזינה עיניו הטהורים באי”ג ראשי הכולל דעה“ק הנ”ל אשר ביד השד“ר החכם השלם והכולל המופלג כמוהר”ר יצחק נר“י תושב עה”ק ירושלם תו“ב. ועתה באנו לפני ראש הדרת תפארתו. נא גבור, נא חומל ורחמן יעורר רחמיו וחסדיו על כלל העדה ק”ק הנז' העלובים הנדחקים בהכרח גדול כמה שנאמר לבקש רחמים מהמרחמים והוא רחום יתמלא רחמים. ויאר פניו אתנו, מלבד אשר יאחז צדיק דרכו שיתן ויתנו אחרים, עוד יהי נא גדול המעשה למצות השם בחכמתו ותבונתו ובמידותיו הטובים יסביר פבר⁷ פנים מאירות ומסבירות להאי שדר“ן ויעזר ויעטר במליצותיו במקום כבודו ולמרחוק שומר דעה, ישא פניו הטהור ודבריו יהיו נשמעין ופרי צדקתו יהיו נאכלים בעוה”ז והקרן קיימת לעוה“ב והיה הטוב אשר ייטיב לטובים לזכר עולם יהי צדקתו וחסדו במקום קדש ונזכיר שמו הטוב בהסלה וברכה על מנוחת נוחי נפש אורות עולם הגנוזים סביבות עה”ק חברון וביחוד אצל מערת המכפלה קברות ישיני חברון נעורר רחמים עליו ועל ב“ב לטובה וברכה ושלום וקרנו תרום בכבוד וחוט המשולש בני חיי ומזוני לא ינתק ממנו, ומפני כי סמכנו על רחמי הרחמן הנותן רחמים בלב המרחמים למען ירוחמו כי ודאי יתן את השד”ר המוכ“ז הנז' לחן ולחסד ולרחמים בעיני רום כבודו כי מלא רחמים הוא, לכן שמנו קנצי למילין ולחכם שכמותו יספיק, הכ”ד המעתירים ומבקשים לכבוד עה“ק וישיבות ק' כוללות אשכנזים חסידים המכונים חב"ד ראשיהם הבאים על החתום פעה”ק חברון תו“ב בחדש סיון שנת לחבוש לנשבר”י לב לפ"ג ברוב ושלום.

נאם צבי הירש במו“ה שלמה זלמן ליפשיץ ממונה דעה”ק חברון ת"ו.

ונאם אפרים בלא“א מוהר”ר ישראל יפה ממונה פעה“ק חברון ת”ו.

ונאם יהודא ליב בא“א מוהר”ר זאב וואלף זלה“ה נאמן דעה”ק חברון ת"ו.

ונאם משה בלא“א מוהר”ר מרדכי מייזלש זלה“ה מוילנא בעהמ”ח ס' שירת משה.

ונאם יהודא ליב בא“א מוה”ר יהושיע העשל ז"ל

ונאם חיים בא“א מוה”ר מנחם יהודה מנדיל זלה"ה

ונאם דוב בער במו"ה יהודה ליב הלוי שפירא

ונאם בנימין הירש בהרב מו' משה בן לאותו צדיק המפורסם רב“מ ישראל מפלאצק זיע”א

 

לסדרי כוללות הספרדים בחברון בתקופה הראשונה.    🔗

התעודה הבאה להלן, דנה באריכות ובשקול דעת מרובה על אפן הנהלת כוללות עדת היהודים הספרדים בחברון ת“ו, החל משנת תקצ”ט ואילך. חשיבות תכנה של התעודה הזו היא בעיקר, בהוכיחה את יחסי הקרבה הנאמנים ואהבת אחים ששררו בעת ההיא בין כל היהודים תושבי חברון, ספרדים כאשכנזים. בין החותמים עליה נמצא גם הרב חיים הלוי פולאקו ואפשר לשער שהוא הוא הפקיד והמשגיח שנמנה על כולל עי“ק חברון ת”ו בעת שרבץ על הנהגת העדה חוב גדול של שלש מאות אלף גרושי' לגויים ובני ברית, אשר התהוה בעקב המסים הכבדים שהוטלו במשך השנים על תושבי העיר הנרדפים והנחלצים תכופות מצד השלטונות.

גוף הכתב שהוא על קלף נמצא בידי מר יעקב פראנקו, בנו של הרה“ג המנוח רבנו מאיר פראנקו ז”ל הרב הראשי לעדת הספרדים יצ"ו בקרית ארבע היא חברון.

בעהי“ת בינ”ו עמ“י עש”ו

מודעת זאת בכל הארץ שבשנת התקמ"ח ליצירה אשר נתמנה מעלת הודינו והדרינו הרב המופלא

וכבוד ה' מלא מסג“ל כמוהר”ר חיים הלוי יצ“ו לפקיד ומשגיח על כו' עי”ק חברון ת“ו ועברו על ראשו וראש עם קדש אבותינו ז”ל צרות צרורות מחמת צרת החובות אשר עלו והשתרגו על כו' עי“ק הנז' יעבור בסך שלש מאות אלף גרושי' לגוים ובני ברית כאשר כל זאת כתוב ומפורש בשטרות הקודמים אשר ביד מע' הרב הפקיד כמוהרח”ה הנז' יצ“ו ומאת ה' היתה ומגלגלין זכות ע”י זכאי שרינו ופקידנו הרב כמוהרח“ה הנז' יצ”ו לפרוע החובות הנז' ולהקים דגל המקום הקדוש הזה ולהחזיר עטרה ליושנה ד' אמות של הלכה ונחה שקטה הארץ איש איש אל עבודתו ולמפורסמות אינם צריכות ראיה והכל גלוי וידוע לפניו יתשל“א. וגם בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו את כל הקורות, ואת העמל והטורח ומסירת גוף ונפש שמסר מע' הודינו והדרינו הרב הפקיד כמוהרח”ה יצ“ו לתקנת ישוב המקום הקדוש הזה. וכמו כן זה כמו שלשים שנה אשר מעלת ידידינו הרב הכולל בישראל להלל כמוהר”ר יוסף הלוי בכור קריה רחמא יצ"ו נושא בעול הצבור ועמד וטרח וכמעט סכנת נפשות מפני גוים אלי הארץ בעבור קדושת המקום הזה כנודע.

והנה בעתה מהודעין נחנא ח“מ, חכמי ורבני ויחידי ק”ק עדתינו אשר פעה“ק ת”ו מראות שמע' הודינו והדרינו הרב כמוהרח“ה הנז' יצ”ו קפצה עליו זקנה והן בעון הוא מדוכא ביסורין מכמה הרפתקי בישי דעדו עלין מיום שנתמנה לפו“מ על כו' עי”ק בארץ ובחו“ל. אי לזאת נמנינו וגמרנו בדעתינו במעמד כולנו יחד ק”ק עדתינו הנז' ועלתה הסכמתינו מטוב רצונינו והשלמת דעתינו מבלי שום זכר אונס וכפיה ופיתוי כו“ע כי אם בלב שלם ונפש חפצה, למנות לפקיד ומשגיח על כו' עי”ק תו“ב למע' מר בריה רב הוד יוסף הנז' הוא לבדו יען וביען מזה זמן שהוא מתעסק בכל פרטי צרכי הצבור עם מע' הרב מ”א חיים עד העולם יצ“ו. והוא בקי בטיב העיר ויודע אופיה של הנהגת המדינה ורגיל בס' העבודה עבודת הצבור ועינינו הרואות כי הוא שלם בידיעותיו ורואה את הנולד ואין לנו תמורתו ולו נאה ויאה. והיו דברינו עם מע' הרב כמוהרח”ה יצ“ו הנזק כי עינינו הרואות כי כבד עול משא הצבור עליו ובהורמנותיה דמר יעמוד לשרת בקדש מר בריה רב הוד יוסף הנז' נ”י בכל צורכי עניני כוללות עיק הנז‘. ומר באתרי יעמוד חי שקט ושאנן שלו בביתיה ורענן בהיכליה זולת מסדר ס’ מערכת הכתיבה בכל עת אשר יצטרך לכל המקומות בארץ ובחו“ל. וכה עננו הטיבו כל אשר דברו מ”ט ומ“ן. וכן גמרנו בדעתינו למנותו למר בריה הנז' לפו”מ ע“כ צורכי כו' עי”ק הנז' בתנאי גו“ש עשוי כהוגן וכתחז”ל כתנאי בני גובר דהיינו שיהיה למע' רב הוד יוסף הנז' הי“ו שני אנשים ברורים אחד להוציא הוצאות העיר לבני ברית ולגוים. ואחד סופר לכתוב בפנקס הכולל הכנסה והוצאה, דהיינו שמעלת רב הוד יוסף הנז' יאסוף ויקבץ כל מין הכנסה דשיכה לכו' עי”ק הנז' מן הארץ ומחו“ל, ויהיו תחת ידו ותוך ג' ימים יגיד אומר למע' הסופר להעבירם בפנקס הכולל ומע' כמוהרי”ל הנז' ימסור ביד בעל ההוצאות סך מה בשכר קבלה שיקח מידו, ובעל ההוצאות יוציא כל ההוצאות המצטרכות לכו' עי“ק לגוים וב”ב וחמס“ו של גוי נהוג ובלתי נהוג ברשות הרב כמוהרי”ל הנז' ובהסכמה בעל ההוצאות הנז‘, והכל בנאמנות גמורה ביושר ובכושר וביראת ה’ על פניהם. ברם הוצאה חדשה שיצטרך להוציא לבני ברית ותנאי גו“ש היה שיהיה בידיעת ורשות הרב מורה צדקנו, והרב כמוהרח”ה הנז' הי“ו שניהם יחד ותנאי גו”ש היה שהרשות ביד הרב הפקיד כמוהרי“ל הנז' הי”ו להוציא עד סך חמש מאות גרוש לצדקות וכיוצא בכל שנה ושנה וסוף השנה יבררם אחד לאחד, ותנאי גו“ש היה שיהיה שני פנקסים לכולל, אחד ביד הסופר ואחד ביד ידי”ן הפקיד כמוהרי“ל הנז' הי”ו ושניהם מכתיבת יד הסופר, וענין חמ“ס הגוים יהיה כתוב בפנקס אשר ביד ידי”ן הפקיד כמוהרי“ל הי”ו בפי' ובפנקס אשר ביד הסופר יהיה כתוב בלתי שם כי אם לידוע, ושכר מע' ידידינו הפקיד כמוהרי“ל הי”ו הנז' מפורש יוצא בעד סך חמשת אלפים גרושי' טו“ת צ”ג שיקבל אותם מכיס כוללות עי“ק הנז' בכל שנה ושנה, חוץ מהספקת הישיבות והחילוקים וכל מידי דשייך לכו' הת”ח הי“ו, ובענין השלוחים דהיינו שבשליחות ערי מערב החיצון והפנימי ואורומילי וערביסטאן אם ירצו מחו”ר עי“ק ללכת בשליחות מצוה ויוכשר בעיני הרב מורה צדק הי”ו והרב כמוהרח“ה יצ”ו הנז' שניהם יחד ומע' הפקיד כמוהרי“ל הי”ו יתפשרו עמו לפי ראות עיניהם ואב ובנו כח אחד ואם יהיה הפרש ביניהם יהיה על פי הגורל מבלתי שיצטרך השליח לתת הוצאה פ“ק לא למע' ידידינו הפקיד הנז' ולא לכו' הת”ח הי“ו. ואם יהיה האופן שיצטרכו לתת השליחות לאחד חכם חוץ מחו”ר עי“ק אשר יוכשר בעיני הרב מורה צדק הי”ו והרב כמוהרח“ה הנז' והרב הפקיד הנז' כנז”ל יתפשרו עמו בכל מכל לפי ראות עיניהם ואם יהיה הפרש ביניהם יהיה עפ“י הגורל. וכל מה שיתן השליח הנז' לזכות בשליחות יהיה מחצה להפקיד כמוהרי”ל יצ“ו הנז' ומחצה לכיס כו' הת”ח הי“ו אשר פעה”ק. ובענין האורחים יען מזה רבות בשנים אשר ביתו של מעלת הרב כמוהרח“ה הנז' יצ”ו פתוח לרוחה לכל עובר ושב ומתאכסנין בביתו כל האורחים נתפשרנו בעד שני אלפים גרושי' טו“ת צ”ג לשנה, ואפי' שיוציא עד סך שלושת אלפים גרושי' ואם באיזה זמן ירצה להסתלק מפשר הלזו של הכנסת אורחים הרשות נתונה בידו והצבור יבקשו להם אופן להכנסת אורחים ועוד נתחייבנו אנחנו הח“מ בחגו”ש עשוי כהוגן לפו“ד וכתחז”ל מרצונינו הטוב והגמור שהסך שלושת אלפים גרושי' שהיה לו מזה רבות בשנים שיטול אותם בכל שנה ושנה מכיס כו' עי“ק כל ימי חייו ואפי' שיחיה עד מאה שנים בלי גוזמא, חוץ מהשייך לו משליחות ערי פראנקא ומהכנסות הישיבות ומהחילוקים וכל מידי דשייך להת”ח, והעשרה למאה מהישיבות אשר פעל ועשה וכנודע, יהיה לו ולזרעו אחריו ככתוב ומפורש בשטר שבידו, גם מבארים אנחנו ח“מ שבררנו למע' הרב הכולל בישראל להלל כמוה”ר רפאל ישראל אליקים יצ“ו לסופר לכתוב בפנקסים הנז”ל ושכרו חמש מאות גרושי' בכל שנה ושנה חוץ מהספקת הישיבות והחילוקים וכל מידי השייך לכו' הת“ח, ובררנו למעלת הרב ועצום כמוה”ר משה קמחי יצ“ו להוציא הוצאות הנז”ל ומעתה ומעכשו האמננו עלינו ועב“ב את מע' כמוהרמ”ק הנז' נאמנות גוש“ק כשני עדים כשרים ע”כ אשר אמר כי הוא זה, והיה שכרו שבע מאות גרושי' צ“ג טו”ת בכל שנה ושנה חוץ מהשייך לו בהספקות הישיבות והחילוקים וכל מידי דשייך לכו' הת“ח. ואם באיזה זמן אחד מהברורים הנז' או שניהם רוצים להסתלק מרצונם הטוב והגמור או מע' הפקיד הנז' ירצה להסתלק מרצונו הטוב והגמור יעמדו אחרים במקומם בסדר הנהגה הלזו רצויים להקהל ברוב מנין ורוב בנין רובו מתוך כולו כדת של תורה. וגם אנחנו ח”מ מו“מ התחייבנו⁸ בחגו”ש כתחז“ל וחייבו לב”כ לכתוב שטר פיטורין למע' הפקיד כמוהרי“ל הי”ו הנז' עשוי בכל תוקף כהוגן וכתחז“ל אחרי ראות סדר חשבונו מסודר בפנקס יפה, ואם אחד מהברורים הסופר או בעל ההוצאות יצטרך לצאת לקר”ח מן נא אמון והלאה ומן אר“ץ והלאה יעמידו אחר במקומו ברוב מנין ורוב בנין, הנה על פי התנאים הנז”ל מודים אנחנו הח“מ חכמי ורבני ויחידי כוללות ק”ק עדתינו אשר פעה“ק חברון תו”ב הודאה גוש“ק היות אמו”ץ שמטוב רצוננו הטוב והגמור והשלמת דעתינו בלי שום אונס וכפיה ופתוי כו“ע כי אם בלב שלם ונפש חפצה בשמחה רבה ובס”ט ובמצו“ע אנחנו מקנים ארבע אמות קרקע מאחוזתינו למע' או”ע ידידינו הרב כמוהרי“ל הנז' יצ”ו ואגבן אנחנו ממנים אותו לפקיד ומשגיח ומורשה גו“ש ע”כ עסקי כוללות עי“ק הנז”ל כלל ופרט, ומעתה ומעכשו שמנו ידי מעלת הפקיד כמוהרי“ל הנז' הי”ו כידינו ופיו כפינו ודבורו כדיבורינו והנהגתו כהנהגתינו והזמנתו והעמדות לדין עם כל גברא בין בד“י בין בעש”נ כהזמנתינו והעמדתינו וטו“ת כטו”ת ומכירתו כמכירתינו וקנייתו כקנייתינו ומחילתו כמחילתינו וגביתו כגביתינו וקבלתו כקבלתינו ופשרתו אשר יתפשר עם גוים ובני ברית בין אשר מתוך לעי“ק בין מחוץ לעיר הבאים לשכון כבוד בארצינו בעד מסים וארנוניות ודמ”ק כנהוג כפשרתינו וחתימתו שיחתום ידי“ן הפקיד הנז' בין בשטרי קבלות ופשרות וחובות בני ברית בחתימת הרב מו”ץ יצ“ו והרב כמוהרח”ה הנז' הי“ו שניהם יחד כחתימתינו, וחתימת הפקיד כמוהרי”ל לבדו בחובות גוים כחתימתינו, חוץ מפול“י שיוציא לקושטא יע”א יען מיום שנתמנה מע' הרב כמוהרח“ה הנז' יצ”ו הוא המוציא הוא המביא הפול“י לקושטא בחתימתו לבדו כן יהיה תמיד כל ימי חייו ובלבד שיודיע למע' הרב המו”ץ יצ“ו בהוצאת הפולי' ובקבלתה וחתימתו של מע' הרב כמוהרח”ה הי“ו הנז' בפולי' הנז' כחתימתינו ולא יצטרכו לחתימת שום אחד מיחידי עי”ק זולת שסידור חשבון השליח יהיה לפני מע' הרב מורה צדק הי“ו אשר יהיה בימים ההם ויחתום הוא ג”כ בשטר הפיטורין של השליח, ושעבודו של מע' הרב כמוהרי“ל הנז' הי”ו כשעבודינו, באופן שכל מה שיעשה מע' הרב הפקיד כמוהרי“ל הנז' הי”ו עפ“י התנאים הנז”ל עשוי רצוי ומקובל עלינו ועב“כ כאילו נעשה ונגמר מידינו ממש מבלי שנוכל לומר לו לתקוני שדרנו יתיה ולא לעוותיה, אלא כך אנו אומרים למע' הפקיד כמוהרי”ל הנז' זיל דון וזכי וסב לעצמך והנפק לחולקך ולגרמך וכל מאי דמתעני עלך מין דינא עלי דידן ועל כו' עי“ק ליהדר, ולא ימטי ליה שום נזקא ופלגא נזקא כו”ע, ומעתה ומעכשו האמננו עלינו ועל באי כחינו את מע' הפקיד כמוהרי“ל יצ”ו הנז' נאמנות גמורה כשני עדים כשרים בדבורו הקל ע“כ אשר יאמר כי הוא זה עפ”י הפנקס מכתיבה יד הסופר הנז' מבלי שיצטרך שום שבועה קו“ח וגל”ש וח“ס ואפי' הדרת הראש לא על ענין ההכנסה ולא על ההוצאה, ואין לנו ולת”כ ולכו' עי“ק שום טו”ת ולא תרעומת ותלונה ולא לערער אחריו בשום צד ואופן שבעולם, וכל המערער עליו יקבל יפצה פיהו בטלים ומבוטלים כחרס הנשבר וכדבר שאב“מ. ומחוייבים כל ק”ק עדתינו ליסר אותו ולבטל דבריו. והוא גם הוא מע' ידידינו הפקיד הי“ו יתנהג עם הצבור בנחת כהלכת גוברין יהודאין המנהיגים את הצבור בנחת, ואם ח”ו באיזה זמן יערערו עליו לסלקו משירותו הנז' או יערערו על סך דמי שכירותו ולא עלתה מחשבתם לפועל והוא על משמרתו יעמוד ומקים כל משפט התנאים הנז“ל ומעתה ומעכשו נתחייבנו אנחנו ח”מ וחייבנו לב“כ בחגו”ש עשוי כהוגן וכתחז“ל למסור בידו הסך חמשת אלפים גרושי' הנז”ל בכל שנה ושנה כל ימי חייו ואפי' עד מאה ועשרים שנה בלי גוזמא אפי' הוא יושב ובטל משירות הקהל וכמו כן אם יערערו על מע' הסופר הנז' לסלקו או על מע' בעל ההוצאות הנז' לסלקו משירותו, או יערערו על דמי שכירותם הנז' והם עומדים על משמרתם ומקימים כל משפט התנאים הנז“ל, מעתה ומעכשו נתחייבנו אנחנו ח”מ וחייבנו לב“כ בחגו”ש כהוגן וכתחז“ל למסור ביד מע' הסופר הנז' הסך ת”ק גרוש הנז' בכל שנה ושנה כל ימי חייו ואפי' עד מאה ועשרים שנה ואפי' יושב ובטל משירותו הנז' וכן למסור ביד מע' בעל ההוצאות הנז' הסך שבע מאות גרושי' הנז' בכל שנה ושנה כל ימי חייו ואפי' עד מאה ועשרים שנה בלי גוזמא ואפי' הוא יושב ובטל משירותו הנז‘, ולבטחון פרעון הסך חמשת אלפים גרושי’ הנז' והסך שבע מאות גרושי' הנז' והסך חמש מאות גרושי' הנז' לפורעם להם להנז' ואפי' יהיו יושבים ובטלים כנז“ל. מעתה ומעכשו שעבדנו כל הכנסות השייכות לכו' עי”ק בין מן הארץ בין מחו“ל שעבוד גו”ש כהוגן לפו“ד וכתחז”ל להתפרעא מנהון החכמים הנז' לכל או“א מהנז”ל עספ“ק. גם תנאי גו”ש היה שכל מי שיחזור מאתנו אנחנו יחיד או רבים ולבטל אפי' אחד מהתנאים הנז“ל ויצא ערעורו ומחשבתו לפועל, מעתה ומעכשו נתחייבנו אנחנו ח”מ בחגו“ש עשוי כהוגן וכתחז”ל בלשון נדר לתת לעניי עי“ק סך חמשת אלפים גרושי' מכיסנו ומממונינו, מלבד חיוב לפרוע הסך חמשת אלפים גרושי' למע' ידידינו הרב הפקיד הי”ו והסך שבע מאות גרושי' לידידינו בעל ההוצאה הנז' והסך חמש מאות גרושי' לדידינו הסופר הנז' ואפי' יושבים ובטלים כדבר האמור וכנז“ל, והיה לבאר שבכל קבלת מעות שיקבל ידי”ן כמוהרמ“ק הנז' כנז”ל בתשלום הוצאת אותו הסך שקבל ימסור בעל ההוצאות הנז' ס' חש' הוצאתם למע' הסופר הנז' להעבירם בפנקסים הנז“ל כנז”ל, כל הנז“ל כלל ופרט נעשה בביטול מודעי וכו' בפי וכו' לדעת הרשב”א זלה“ה. ולא יפוסל ולא יבוטל כח שטרא דנא לא משום וכו‘, אלא הכל יהיה נדון לזכות ויפוי כח מע’ ידידינו הרב הפקיד הנז' הי”ו ולמען הברורים הנז‘, ב פי’ קבלנו ס' המאשר והמקיים שס“ד כלל ופרט ואפי' שתהיה ס' יחידית וזרה נגד כל הפוסקים ונגד מרן זלה”ה והיתה לבאר שמה שכתוב למעלה בסוף שטר כ“ג עומד ומקיים כל משפטי התנאים הנז”ל היינו נמי תנאי דגם הוא יתנהג עם הצבור בנחת וכו' כנז“ל כל הנז”ל מריש מגילתא ועד כאן נעשה ונגמר בקגו“ש במדל”ב כתחז“ל שקנו אחרים מידינו בלשון מעכשו כתחז”ל וגם בש“ח בת”כ שנשבענו בביטוי שפתים ע“ד המב”ה וע“ד הנב”א וע“ד הרב מו”ץ הי“ו וע”ד הרב כמוהרח“ה יצ”ו הנז' וע“ד הרב הפקיד כמוהרי”ל הי“ו הנז' וע”ד מע' הברורים הנז' לאשר ולקיים כל הנז“ל ועל הנאמנות בפי', וחמר וחזק שטרא דנא כחו”ח כל השטרות הכשרים וכו' דלא וכו' ודלא וכו' ועד“א וצדק ח”ש פעה“ק חברון תו”ב בש“א לח' סיון מש' התק”ץ ותשעה ליצירה, והכל שריר ובריר ונכון וקיים.

חיים אריה נבון ס“ט   יהודה תורג’מאן ס”ט

בנימין יעקב עובדיה ס“ט   דוד אהרן חסון ס”ט

ברוך תורג’ימאן ס“ט   יהודה שמעון לאבה ס”ט

משה בכר דוד קמחי ס"ט   הצעיר משה יום טוב קמחי

הצעיר יהודה קשטיל ס"ט   משה ישראל רוב’יו

אפרים הלוי   נסים באג’איו ס"ט

רחמים רפאל תורג’ימאן ס“ט   יצחק לאבה ס”ט

אברהם שלום קאריו ס“ט   מאיר קשטיל ס”ט

נחמיה קשטיל ס“ט   יצחק רפאל שאול הדון ס”ט

נחמיה רחמים גדיליה ס“ט   יוסף הלוי ס”ט

יהודה קאריו ס"ט

גם אנחנו הח“מ אף ידינו תכון עמהם על כל הכתוב לעיל מריש מגילתא ועד סופא, בין בענין פקידות מעלת ידי”ן הרב כמוה“ר יוסף הלוי יצ”ו ובין בענין מע' הברורים הנז' הי“ו. וכן בענין הפרס של שלשתם וכן בענין פרס הרב כמוהרח”ה נ“י הנז' כנז”ל וכן בענין התנאים העשוים והקנסות הנז“ל הכל כנז”ל נעשה בהסכמתינו ורשותינו, וכל הנז“ל עשוי רצוי ומקובל עלינו בסבר פ”י בלתי שום זכר אונס וכפיה כו“ע כי אם בלב שלם ונפש חפצה יהי רצון שיהא בס”ט ובמצו“ע בימיו ובימינו תושע יאודה וישראל ישכון לבטח אכי”ר כל הנז“ל נעשה ונגמר מידינו הח”מ בקגו“ש במדל”ב בלשון מ“כ וכתחז”ל שקנו אחרים מידינו ועל הנאמנות בפי' וחו“ח שט”ד כחו“ח וכו' והכל דלא וכו' בביטול וכו' ובפיסול וכו' לדע' הרשב”א זלה“ה ולראית אמו”ץ ח“ש פעה”ק חברון תו“ב בש”א לח' סיון מש' התק"ץ ותשעה ליצירה וקיים.

יום טוב אליקים הי“ו   משה ב' גבריאל ס”ט   הצעיר חיים הלוי פולאקו ס"ט

 

מכתבים מצפת משנת תקצ"ה    🔗

א.    🔗

בעזהשי“ת יום ו' עש”ק ז' תשרי התקצ“ה פעה”ק צפת"ו

לכבוד ידידינו הרבני המו' ומשכיל ונבון וחכם כבוד מוה“ר יצחק נ”י פ“ח מעה”ק ירושלם ת"ו.

הנה מאשר שולח לעכו השר חסאן עבדיל היידא מהשר הבאשא יר“ה שיגמור סילוקי תביעות היהודים הגזילות וכבר בא לעכו, וידענו כי הוא מקורב ותקיף אצלו וגבר בגוברין בידיעת לשונו ונימוסו, ושומע לכל אשר יצוונו, לכן בקשנו שיבוא לפה לעמוד על המשמר לגבות כל החסר לכוללינו דחסידים ופרושים מהגזילות. וגם כשיבואו הקונסולים הגוים דצידן רצוננו איש כמוהו שיהי' תמיד שם, וידע כל אשר נצטרך ויסביר תמיד מבוקשנו וניתן לו שכרו לפי פעולתו, ואם נצטרך לשלחו עם מבוררים לאלכסנדריה ולאר”צ ולאחינו השרים הפיג’אטיס, הכל יעשה בפקודתינו ועלינו יסמוך שישולם שכרו במיטב ותיכף כבוא כתב זה לפניו יסע ולא ישנה.

נאם אברהם דוב מאווריץ חונה פעה“ק צפת תובב”א

ב.    🔗

בעזהשי“ת יום ו' עש”ק ז' תשרי תקצ“ה פעה”ק צפת"ו

ז“ר לידי”ן הרבני המ“ו חכם ומשכיל כבוד מוהר”ר יצחק פ“ח נ”י ולכב“ב שוי”ר.

אתרי השלום מהודענא משלומינו ב“ה. והנה עתה בא לעכו השר חסען עבדיל היידא, לגמור ענין תביעות של יהודים על הגזילות, שמסר בידו השר הגדול הבאשא, וכבר בא לעכו, והנה מאשר ידעתי ושמעתי כי הוא מקורב עם השר הנ”ל, וגם ידידי גבר בגיברין יודע לשון ולפני שרים ומלכים יתייצב. לכן הוסכם בדעתינו לשלוח שיבוא רומע“ל לפה, וע”י אראה להשתמש שיגובה כה גם שלי גם של כוללינו, גם הרב הג' דאווריץ רב החסידים פקיד דכל אנשי רוסי' סומך עלי ואי“ה ירויח ודאי שכר טרחתו לנכון ועל הוצאה שלנו יבוא ואם אצטרך לשלחו לאלכסנדריה או לאר”ץ או ליסע עמו ג“כ יהיו מרוצה ואי”ה יהי' לו ש“ט כראוי לפי רוב פעולתו ירבה ובודאי יהי' פעולה על ידו ורוב העולם הסכימו על בואו ולא רצינו להטריח לידי”נ אביו שי' בזה אחד כי צריך שיהי' בביתו וגם עיקר בזה ידידי לפי כחו וכחרותו וחינו ולשונו ואביו זקן בזה, וכתבתי א“כ למר אביו ת”ח ע“ע עזרתו בענין הבית ולא ישנה ויסע תכף כראות כתב זה ועלי יסמוך כי זהו ממש ישוב אה”ק כי כשלא יסולק ח“י וח”ו נחרב הכלל וכל הקנסלת בחוזק אומרת שיסולק עספ“א ומבטחוני שיזדרז ליסע ולא ישאל לאחר היועצים לפ”ד ושט' יקבל מאת ה' ומאתי ידידו לנצח.   ישראל מצפת

גם אני פורס בשלום ידי“ן המופלג ומשולם יו”ש כבוד מו“ה יצחק נר”י ע“ש כב”ב ד' ישיב לכם החתימה טובה ולמ“ע שיבוא למח”ק ולא לשמוע לעצת הנערים דשם וד“ל ובודאי אי”ה ירויח וגם להביא עמו כלי מלאכה שלו ובפרט איש כמותו שלפני מלכים יתיצב מה שראיתי בעניי ולמען לא אתפס בדברי בפני הרב מר חמי שיח' כי אני הבטחתי למר חמי שי' שבודאי יבוא, וגם להביא מטה טוב בשביל מר חמי שיחי' כי גזלו הכל ולא יש בכאן כלל לקנות וגם אם ישיג שם שאל להראש בשביל הרב מר חמי שיחי' ולמ“ע שלא לשנות מדברי הרב מר חמי כמו שכתוב לך ובטוח אני במדתו הטוב שלא ישנה וכל הכולל ויחידי סגולה משתוקקים שיבוא דברי ידידו המצפה לראותו בקרוב פא”פ בחו"ש.

משה יוסף בהמנוח מו“ה נפתלי ז”ל

 

מצבת רבנו הגאון חיד“א ז”ל    🔗

לכב' ידידי הרב היקר, חובב החובבים ותולדותיהם, במותם ובחייהם ר' פנחס בן צבי גארייבסקי ירושלם

אדוני ונכבדי. מתוך היותי עוסק בברור החומר הביוגראפי אשר תחת ידי על הרב הגאון חיד“א ז”ל, נתקלתי בפרט קטן אשר מלאני צער ויגון אין קץ, והוא מותו של פאר הרבנים הזה בדורו והבאים אחריו; העסקן הנעלה והמסור בכל לבו לטובת ארץ ישראל ויושביה היהודים, – בארץ זרה ונכריה. כידוע הוא חי בשנותיו האחרונות בליוורנו (איטליה), ישב על כסא הרבנות בה, ושם נפטר לעולמו.

בקשר עם זה פניתי אל ראש רבני הקהלה היהודית בליוורנו, הד“ר אלפרדו טואף, ואבקשו שיואיל בטובו להמציא לי העתק של הכתבת הנמצאת על מצבת קבורת הרב חיד”א ז“ל. בתשובתו העיר לי, כי מחבר כתבת הנז' הוא הרב שמואל הכהן נכדו ותלמידו של הרב חיד”א, אשר היה פייטן ידוע בזמנו, ובקונטרס אחד שנדפס בליוורנו בשנת תזכ"ר, בבית דפוסו של החכם ישראל קושטא וחבריו, הובאה הכתובת הזו, אלא שנפלו בה כמה טעויות.

הרב הנ“ל, נאות למלא רצוני וימציא לי ברוב חסדו את העתק הכתבת המדויקת שהיא גם ציון כבוד ותפארת לכותבה, ויחד עם הביעי את רחשי תודתי הנאמנים לד”ר אלפרד טואף, ראש רבני ליוורנו, היושב היום על כסאו של חיד"א, הנני מתכבד לשלוח לאדוני על פי בקשתו, העתק ממנה על מנת לקבעה בדפוס באחת מחוברות “מגנזי ירושלם”, שאני מאחל ומתפלל להופעתן כסדרן.

בכבוד ובהוקרה   מ.ד. גאון

מצבת הרה“נ חיד”א זצ"ל    🔗

הן פה מכון מופת הדור איש חכם גדול מנביא

עת כי נקרא אור התורה למרומי על נשבר לבי

הה כי נחבא שר הצבא אוי כי כבה נר מערבי

כבוד מלא רב המופלא בסנהדרין הוא המצביא

רב הוד הוסף חיים יוסף דוד נקרא לפאר וצבי

רב נהוראי הוא אזולאי עלה למרום שבה שבי

ובסוד עירין בו מזהירין כל החכמות שנה רבי

הן הוא נפטר ובסוד נעטר יום י"א אדר נעדר טובי

בשנת תיקו“ן לפ”ק צקון לחש ונהי יגדל עצבי

אך בספריו הוד ספיריו, נראה סודות בם משגבי

לפני עליון תוך אפריון תגל נפשו עם הרשב"י

ישוב דודי עם איש סודי הוא אליהו התשבי.

 

קול קורא.    🔗

הכרזה על חתימה שנתית

חתמו והחתימו על הוצאת “מגנזי ירושלים”.

בהתאמצות שהיא למעלה מיכלתו המוגבלת⁹ של האדם, המשכתי את פרסום חוברותי לשמותיהן השונים עד הנה. זה שנים ושנים שהנני נושא יחידי בעול העבודה המפרכת הזו, מאסף חומר היסטורי ותעודות עתיקות, הדנות עול תולדות הישוב העברי בארצנו הקדושה במאות האחרונות, כמעט שרבצתי תחת נטל המשא הכבד מפאת העדר תמיכה חמרית ממשית משום צד, אלא שבכל זאת חסתי על האוצר היתום הזה שאין לו גואלים בקרב אחינו, על פי עצת ידידי ומעריצי פעלי. אמרתי לעשות עוד נסיון, שיוכל להיות משפיע ומכריע, והוא לפנות אל חובבי א"י ועתיקותיה, בחוזר־צנוע זה ולבקשם, להמנות על ההוצאה הזו, מה שיעזור לבסוסה ולהרחבתה.

החותמים על ההוצאה ישלמו חמשה (5) שילנגים (250 מיל א"י) לשנה ותמורתם יקבלו את החוברות אשר תצאנה לאור במשך הזמן, בשבועות האלה עלה בידי להשיג שופע¹⁰ של חומר רב ערך ותועלת, העתיד להשאיר¹¹ כמה פרקי הסטוריה ותנאי חיים בדורות הקודמים, אשר יתפרסם ב“מגנזי ירושלים” בסדר ובחוברות אחדות שתצאנה זו אחר זו, החוברת הנוכחית היא דוגמא מתכנו וטיבו של החומר אשר יבוא אי"ה בחוברות של אחריה.

פרסומים אלה אינם ענין ליחידי סגולה בלבד, אלא לכל יהודי חובב עמו וארצו, הן בא“י והן מחוצה לה, על כן אני פונה בזה לקהל הרחב שיואיל להמנות על ההוצאה הנ”ל, ובתתם את ידם לה, הם מבטיחים את המשכת קיומה בכבוד.

המו"ל פנחס בן צבי גראייבסקי ירושלם העתיקה.