מוקדש לזכרו של ר' בנימין רפאל בכר יוסף ז“ל בהרב יוסף בכר בנימין שליט”א תושב ירושלים עיה“ק. נולד באדרינופלי בשנת תרל”א

נפטר בקושטא ביום כ“ג חשון תרפ”ט, בשנת החמשים ושמונה לחייו. השאיר אחריו דור ישרים ארבעה בנים ובת אחת.

ולזכרון אמו הרבנית, למדנית, בת גדולים שלשלת היוחסין של רבנים מרת דונא בת הרב ר' מרדכי בהכמוהר“ר ז”ל

נלב“ע בירושלים ביום ח' שבט תר”צ, תנצב"ה

־־־־־־־־־־

ובזה יבא על הברכה מר אחיו העסקן המפואר הנמצא כעת בירושלים ד“ר יקיר בכר הי”ו בתתו את האמצעים להוצאות החוברת הזאת

תמונת המנוח מר בנימין רפאל בכר יוסף ז"ל

 

איש הספר    🔗

(ציון לזכרון של ר' בנימין רפאל בכר יוסף ז"ל)

הסופר א' אלמלאליח הציב ציון נאה להמנוח בירחון “מזרח ומערב” (כרך ב' חוברת ב' עמ' 477) והננו בזה להביא את דבריו:

“המנוח היה טפוס מפליא ומענין. הוא בנו הבכור של הרב יוסף בכר בנימין הי”ו מילידי אדרינופולי, וכעת תושב ירושלים, ואחיו של הד“ר יקיר בכר שבקר כמה פעמים בא”י בתפקידים צבוריים שונים.

ר' בנימין הנ“ל, היה מתעסק במסחר ספרים עתיקים, וכתבי יד ישנים. הוא היה אדם חרוץ מסור בכל לבו ונפשו למלאכתו זו שנחשבה בעיניו מעין מלאכת קודש להציל ממלתעות האבדון את כל כתבי היד העתיקים שהזדמנו לידו. בימי חייו הדפיס המנוח בשפת האשפניולית המון רומנים וספורים וגם יצירות ספרותיות עבריות בעלות חשיבות מרובה. בין השאר הוציא על חשבונו הוא את הספר “מלי דאבות” ואת “ההיסטוריא אוניב’ירסאל” של הרב המלומד ה' יצחק חיים שאקי בעשרה כרכים גדולים שהוא המפעל התרבותי החשוב ביותר אשר נדפס באשפניולית במשך עשרות השנים האחרונות, והעלול להביא תועלת רבה לכל יהודי ארצות המזרח הקוראים בשפה זו. בעת ובעונה אחת, אסף וקבץ את כל השירים והפיוטים העקרים המושרים היום ע”י יהודי המזרח והדפיסם בספר מיוחד בשם “שירי ישראל בארץ הקדם”, ושעליו באו הסכמות מאת גדולי ישראל כגון חיים נחמן ביאליק שלמה א. רוזאניס מחבר דברי ימי ישראל בתוגרמא, הרב חיים ביג’אראנו ואחרים. הוא היה מחטט בכל ספר עתיק וכתב יד ישן ועתיק יומין ואח"כ מדפיסם על חשבונו או ממציאם לספריות ולבתי הנכאת אשר בארופה ואמריקא.

שבועות אחדים לפני מותו נסע ל“דיאר ביקר” ולעוד ערים סמוכות לעיר הנ“ל, לחפש כתבי יד עברים בעלי ערך היסטורי הכתובים על קלף. בדרכו, חלה ונפל למשכב באדנא. מיד התאמץ וחזר לקושטא בקרבת בני משפחתו אך מחלתו התגברה עליו וביום כ”ג חשון תרפ“ט השיב נפשו אל על. דבר מותו עשה רושם מדכא מאד על כל יהודי קושטא אשר אהבוהו ויכבדוהו, והלויה גדולה נעשתה לו ומספידים רבים תארו את פרצופו הרוחני.”

נוסח מצבתו:    🔗

הרב משה בן חביב, מארי דאתרא בקושטא כתב על ציונו חרוזים אלו:

בכור שנון בדת תמימה שת פניו אבוי המדברה

נהפך למשחית יפעת הודו ותהי לידידיו צרה כמבכירה

יגון ואנחה כתומים באו על הוריו וכלענה מרה

מיגיע כפיו תמיד התענג ויחונן חלכאים מתן בסתרה

יגידו רעיו ברוב ענותו וי את שדי בנפשו הברה

נשמתו תנוח בגנזי מרום גם בצרור החיים צרורה".

מלואים לרשימה הנ"ל.    🔗

אמר הכותב. הכרתי מקרוב את ר' בנימין בכר יוסף ז“ל, במשך שנים רבות, ומדי הזדמני עמו נהניתי מקרבתו ומתבונתו. הוא עמד בקשרים אמיצים עם בית דפוס “עזריאל” בירושלים שבו הדפיס הרבה מספריו באשפניולית, עוד לפני מלחמת העולם. שנים אחדות היה כתבו המיוחד של העתון “החרות”, וכן השתתף בפרי עטו בעוד עתונים עברים ואשפניולים אך לא בקביעות. ניתנה לי האפשרות לעמוד גם מקרוב לדרך עבודתו בהיותי בקושטא בשנת התרפ”ב. בוקר בוקר, היה בא הוא לבית הקפה הבולגרי היהודי אשר בסירקייג’י, מעבר לגשר שבגאלאטה, עם שקו וצרורות הספרים שבתוכו, מהם ספריו הוא שהוציא, ומהם שקנה מאחרים למכירה. מפיו נודע לי, כי למד את המקצוע של הכרת והוקרת כתבי יד ישנים ממורו ומדריכו ר' אפרים דיינארד; שרגיל היה לשהות בקושטא ירחים שלמים לרגל עבודתו, והוא הוא שעוררהו ללכת בעקבותיו ולהקדיש את עתותיו למלאכת קדש זו, אשר ממנה מצא לחמו כל ימיו. לפרקים היה נתקל בקושיים מרובים, ברצותו לגאול ספר זה או אחר מידי מחזיקיו, הואיל ובעליו חשבו שאין למכור בשום פנים כ“י של אחד מבני המשפחה, אם כי לכאורה הם לא ידעו מכל וכל טיבו וערכו. פעם ספר לי מתוך בדיחות דעת, איך עלה בידו להפיץ אור על כ”י גנוזים רבים, שמחזיקיהם התעקשו וסרבו למכרם. הוא היה פונה אז לבעלי הספר בבקשה שישאילוהו לו לשבוע ימים, ומיד מושיב סופרים חרוצים שיעתיקוהו, ובגמר העבודה מחזיר את הספר הנדון לבעליו.

כמה פעמים הוליכני לבקר בביתו אשר בבאלאט, אחד מפרברי קושטא על שפת הבוספ’ור, ומענין לענין הביע געגועיו העזים לעלות ולהתישב בירושלים. חלום נעים זה מלא את כל חלל עולמו, אך לא זכה להגשימו בחייו.

וכאן עלי להזכיר פרק אחד שבלי משים הסיבותי לו למנוח היקר צער רב, אולי גם נזק חמרי לא מעט. הוא הוציא לאור בקושטא בשנת תרפ"א את הספר “שירי ישראל בארץ הקדם”, שבו אסף ורכז את כל הפיוטים השונים, שהמפטירים־המזמרים, באיזו מערי תורכיה שרים אותם בבתי הכנסיות בשבתות ובמועדים.

בטוב לבו כבדני אז באכסמפלאר אחד מספרו זה, ואנכי, הרע והאכזר בלי להכנס לחשבונותיו המסחריים ישבתי וכתבתי עליו רשימת בקרת, קצרה, שנונה ברוחה, שנדפסה באחד מעתוני קושטא, ובה דנתי איזו מהשירים ואת מחבריהם החיים עד היום לכף חובה, בהיסח הדעת, זו היתה “שרות של דוב” לידידי הטוב, ותחת לסייע לו בהפצת הספר בקרב הצבור כאשר קוה, הנחתי לו מכשולים על דרכו, ואולם הוא כבש את יצרו, לא מצא לאפשר להביע את צערו זה בפני. הרב חיים ביג’אראנו ראש רבני קושטא הזמינני אליו אז, ויבאר לי מתוך כאב לב עמוק את החרדה הרבה אשר אנכי הייתי הגורם לה, בקשר עם דברי הבקורת אשר כתבתי, ותוך כדי דברי־תוכחת כבושים וחותכים הודיעני, שגם מחבר השירים וגם מוציא הספר הנ"ל פנו אליו ויבקשוהו להגן עליהם במקרה זה ולתבוע את עלבונם הגדול מאת מעליבם.

בשבת תרפ“ה בקר ר' בנימין בכר יוסף בירושלם, מתוך הגותו בתכנית להשאר ולהתישב בה. בהפרדו מאתי הודיע, כי הוא יוצא לחו”ל באפן ארעי, אך בהחלטה נחושה לחזור לאה"ק בזמן הקרוב, אך נטרפה לו השעה והוא מת על אדמת נכר. ימתקו לו רגבי עפרה.

ירושלים י“ט סיון תרצ”א   מ. ד. גאון

אלון בכות    🔗

קינה על־מות ידידנו הח' המשכיל בנימין בן הח' יוסף הי"ו.

בכי ארים, על מות משכיל, הכין צדה

נפל חלל, מיד טלטול ועבודה

ידע לחפש, גנזי־ספר, תל תעודה

מוציא לאור מוצל מן־עש, ועבודה

ינצרון עד, בְנוות חכמה, רבי־ספר

ידאגו כל ויאנחו, דורשי־ספר

וי! על מספיק – חד בעירו – אמרי שפר

סרים נוגים, אשתו ובניו היקרים

פיד בהמר על הבכור ישאו הורים!

מנוחתו כבוד, ינחל בין תמימים.

ולאבליו, השקה־נא אל! כוס תנחומים

כ“ה חשון התרפ”ט   יצחק נבון.

 

מעשה רב¹    🔗

למטר השמים תשתה מים.

מעשה רב מה ששמעתי מהרב הגדול ראשון לציון עט“ר המופלא שבסנהדרין כמהר”ר שלמה משה סוזין הי“ו מרא דאתרא דפעיה”ק ירושלם ת“ו כי הן בעודנו נער היה לא היה גשם עד שהסתיו עבר והגיע ליל י”ד בניסן. וגזר אומר הרב שהיה אז שכלם יתקבצו לביהכ“נ בזו הלילה להתפלל ולא יטעמו מאומה וכן עשו ויזעקו אל ה' בבכיות ותחנונים דבק לשון יונק וכו' והירח והכוכבים האירו פני תבל. ויהי בחצות הלילה ויעתר להם ה'. והנה ככף איש עלה עד כי כסה השמים בעבים ויריקו גשמי רצון. והגוים מוכרי מים בראותם כן, מרוב כעסם שפכו המים לתוך הביה”כ, וב“י עשו יו”ט וקראו הלל הגדול כי ניחם ה' עמו כן יוסף חסדו נצח אמן.

 

ברכה לראש משביר    🔗

רבי אהרון שמחה בלומנטל הי“ו בהרה”ג הצדיק, חסיד ועניו, מיקירי ירושלם ונכבדיה, עסקניה ובוניה, מראשוני מיסדיה של “פתח תקוה” מוהר“ר יעקב בה”ר משה בלומנטל זצ"ל   ירושלם–נויארק

בין גדולי אחינו, בני ציון המצוינים, רבני הקהלות הגדולות לבית יעקב בארצות הברית מתנוסס הוא בכל זהרו, בכל הודו והדרו, עומד בגובה תפקידו לתורה ולתעודה, ולבו ער ופתוח כפתחו של אולם לכל דבר טוב ומועיל: חותם תכנית איש־ישראל ברוחו ובצביונו: אוהב תורה וחובב מצוה בעל נפש עדינה וחנינה, בעל הגיון, בכל רוח כביר ונאור, סמל הירושלמים מופת בני ארץ ישראל!

נולד בשנת תר“ל, בערך, גדל על ברכי התורה והדעת, מחונן היה בכשרונות נעלים ויהי ממעולי בחירי תלמידי הישיבות בירושלם. יד־ימינו של הרב הגאון רבי יצחק וויניגראד ז”ל, ביסוד הישיבה הגדולה “תורת חיים” ובהנהלתה אזן ותקן הרבה ופרסם מאמרים רבים בשמו ועוד יותר בעלום שמו בירחוני הרבנים: “תורה מציון” “המאסף” ובעתונים שונים; חבר ספרם שונים (רובם ככולם עודם בכתובים). והו“ל: חדושי “תשובת חתם סופר” מעצם כתב־יד חלק ראשון על סוגית הש”ס (ירושלם תרנ"ג) חלק שני על פסחים ופרק איזהו נשך (ירושלם תרנ"ד) “הירח”, “שיחת חכמים” וכו'. ידיד ורע היה להחכם העולמי רבי אשר בֶר ז"ל בהיותו בירושלם, הרבה ממאמריו פרסם לאור ועוד יותר מה שיש לו עוד לפרסם בספר מיוחד. –

בשנת התרס“ו נוסדה על ידו אגודת קהלת יעקב בנושא המאמר “בראשית רבה” פס”ד: שכן בארץ, עשה שכונה בארץ ישראל הוי נוטע, הוי זורע.

אגדתה על ארץ נוסדה, להתנחל על אדמת אה"ק, לעבדה לשמרה להנות מיגיע כפים ולקיים את המצות התלויות בארץ. –

ודאג גם להחנוך התרבותי־הישראלי. ויהי אחד המיסדים של בית ספר “הדר תורה” בירושלם. כעת הנהו מכהן פאר בתור רב לעדת אנשי מינסק בנויארק ועומד בראש הועד של בית יתומים “ציון” בירושלם הנוסד ומתנהג ע"י מר אחיו הרב אברהם יוחנן בלומנטל בירושלם.

 

[מכתבים לפנחס גרייבסקי]    🔗

[מכתב מאברהם יצחק הכהן קוק]    🔗

אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל האב“ד בעיה”ק תובב"א

A. I. KooK Chief Rabbi of the Holy Land Jerusalem

ב“ה. יום ו' חדש אייר תרצ”א

ידידי היקר הרה“ח, חופש מטמונים ואוצר זכרונות יקרים מו”ה פנחס בן צבי גראייבסקי נ"י.

שלו' וברכה.

הנה איזה פעמים כתבתי לכבודך מכתבים לחזק את ידיך, בעבודתך המקצועית אשר בחרת זה איזה שנים, לאסוף אוסף גדול משרידי הזכרונות הנוגעים לישובנו בא“י בכלל, ובעה”ק ירושלם ת“ו בפרט, ולפרסמם ברבים למען יהיו למשמרת לדורות, והיו למקור ברכה, למדע תולדות ישראל בא”י בתקופות האחרונות, שעברו.

אמנם שמעתי לצערי, שהנך חש בעצמך ליאות, ורוחך התחיל להתנודד אם תחזיק עוד בהמשכת מפעלך, ובשביל כך הנני מוצא לי חובה קדושה, לחזק את ידיך העובדות נאמנה, ואשר רק הימים הבאים יגידו לדור את החוסן ואת היקר שהנך מגיש תשורה לעמנו ולאה"ק במעשי ידיך, על כן אל נא ירפו ידיך. ואם עד כה הצלחת, להו“ל אסיפה כל כך חשובה. נקוה שבעתיד הקרוב תשיג ידך להוסיף עליה כהנה וכהנה בכמות ובאיכות בעה”י וחזקה היא תקותי שסוף כל סוף יצאו נדיבי לב, ובעלי הכרה אשר יחזקו את ידיך וסוף הכבוד לבא.

והנני בזה חותם בברכה מקודש חזק ואמץ כנה"י ונפש מוקיר עבודתך הנאמנה.

אברהם יצחק הכהן קוק

 

[מכתב מבן ציון מאיר חי עוזיאל]    🔗

בן ציון מאיר חי עוזיאל רב ראשי לקהלת יפו ותל אביב

תל אביב יום כ“ח אדר תרצ”א

לכבוד ידידי הרה“ג פנחס בן צבי גראייבסקי יצ”ו ירושלם.

ר. נ.

נתכבדתי מאד בקבלת שני קונטרסיו הנכבדים “אבני זכרון” ו“צרור פרחים” שהוציא לאור בזמן האחרון, והנני מודה לכ"ת על מנחתו היקרה זו ובכלל על עבודתו החשובה מאד בספרות ההיסטוריה של התישבות ארצנו, והנני אומר לו חזק ואמץ.

ברוב כבוד

הרב הראשי למחוז יפו ותל אביב בן ציון מאיר חי עוזיאל

[מכתב מאת י. ל. הכהן פישמן]    🔗

ב“ה. ירושלם ת”ו ט' אייר תרצ"א.

שלמא רבא, לרב חביבא, הוא ידידי היקר והנכבד, חכם וחוקר רבי פנחס בן צבי גארייבסקי.

בהתענינות מרובה ומתוך כובד־ראש אני קורא את החוברות שלך שהנך מוציא מזמן לזמן בתור “אבני זכרון” הספונים וטמונים בתוך “גנזי ירושלם” ושאר ערי הקודש, ושבתוכן אתה מציב גם עמודי־זכרון “להחובבים הראשונים”, ובפה מלא ומתוך עומק־הלב אומר אני לך: ישר כחך על עבודתך הספרותית וההסתורית הזאת, כי חסד גדול אתה עושה לא רק עם המתים הקרויים חיים אלא גם עם כל אלה החיים אתנו היום בגלותך לפניהם זכרונות קדומים מאלה, הדורות שהיו ראשונים לבנין וגם לחלוציות.

חושבני כי רבים יודעים להעריך את יקרת־ערך עבודתך זאת, אבל כמדומני שמעטים המה היודעים ומכירים כמותי, את מצבך ובאיזו תנאים קשים וכבדים אתה נושא עליך את עול העבודה הזאת, ובכל זאת אל ירך לבבך ואל יפול רוחך ואל תתייאש, והשתדל להמשיך את העבודה – – וסוף העזרה לבא,

ומתכבד אני להמציא לך איזו מכתבים הנמצאים אתי באוצר ספריי והנוגעים לעניני הישוב העברי על אדמת אבות בדורות שלפנינו, כדי לפרסמם בחוברותיך הבאות.

בידידות ובהוקרה י. ל. הכהן פישמן

 

כתב שליחות משנת תקפ"ג²    🔗

מאת הרבנים הגאונים תלמידי הגר“א זצ”ל ראשי מיסדי הישוב האשכנזי לעדת הפרושים בירושלם

רבי מנחם מנדיל זצ“ל ורבי ישראל משקלוב זצ”ל בעל תקלין חדתין ופה"ש

בעזהשי"ת.

בהתאסף יחד אנחנו הח“מ ממוני כוללינו משתי הקהלות עה”ק ירושלם וצפת תובב“א לפקח בעניני חבורתינו קדש אשר זה שנתים שלא שלחנו מכתבי כוללות וקבלות וכל מכתבי יחידים הנוגעים לפקו”נ. והוסכם אצלינו הח“מ לשלוח אחד מחבורתינו ה”ה הרבני כבוד מוהר“ר³ שלמה במו”ה ישראל פ’תוחי ח’ותם, שהוא יהי' מוביל הקבלות והמכתבים הנז‘. ואלו המה התנאים שהתנינו עם מוה"ר שלמה הנז’. ה“ר שלמה הנ”ל הוא מחויב לקבל כל המכתבים אשר המה מוכנים כעת, ויוליכם לקושטא לערך חצי אייר הבע“ל, כל עוד שלא יהי' איזה מניעה או סיבה שלא מחמתו וכן בבואו לקושטא אי”ה יקבל כל המכתבים שנשלח לו על הפאצט לקושטא ומחייב מוהר“ש הנז' לשמור כל פרטי המכתבים שיקבל שלא יאבד אחד מהם ח”ו, ואחר שיקבל מוהר“ש הנז' כל המכתבים הנז' לידו, מחוייב להובילם מקושטא לאדעס. ויעשה מכל הכתבים הנז' כמו פנקסאות – וישלחם מאדעס ע”י שליח מיוחד… ווילנא באופן שיהי' בטוח שיבאו המכתבים כולם בשלמות לידי הגזברים דווילנא, ובפירוש הותנא שאסור לו למוהר“ש הנ”ל להוליך בעצמו המכתבים לווילנא כי אם שישלחם כנז' באופן שלא ישאר אצלו אפי' כתב אחד, וכל זה כשלא יהי' לו שום ידיעה מהגזברים דכוללים מווילנא. אכן באם שיבא מכתב מהגזברים למוהר“ש הנז' שיבא בעצמו… או שיבא המכתב הנז' לקושטא, הן שיבא המכתב לאדעס אזי יעשה כפי שיכתבו לו הגזברים הנז‘. ובאם שיבא לו מכתב מהגזברים הנז’ שיבא בעצמו עם המכתבים לווילנא, אזי קבל עליו מוהר”ש הנז' בשבועה חמורה שבבואו למדינתינו אסור לו לדבר שום דברי קטגורי' על שום אחד מחבורתינו שבשתי הקהלות הנז‘, וגם אסור לו לבא בדברים להגזברים הכוללים הנז’ ופשיטא לדבר לפניהם חלילה שמץ קטגורי' על שום אחד מחבורתנו קדש שבשתי הקהלות הנז‘. וקבל על עצמו מוהר"ש הנז’ בשבועה להטות שכמו ואזנו לדברי הגזברים הוכללים הנז' ושלא להטות מדבריהם ימין ושמאל ומשכ“כ שלא לצערם ח”ו בשום אופן בעולם. ולעומת כל טרחתו הנז' באם שלא יהי' לו ידיעה מהגזברים הכוללים שילך לווילנא וישלח כל המכתבים הנז' כנז‘. אזי יהי’ שכר טרחתו שבעים אדום זהב, היינו שפה יתנו לו עשר אדום זהב, והמותר יקבל בקושטא אצל השד“ר שיבא לקושטא אחר שיבא מכתב מהרוזנים הגזברים הנז' שילך לווילנא אזי לא יקח השד”ר כ“א חמשים א”ז, ואם יבא לווילנא עפ“י מכתבם לו אשר יהי' כצד בהחזרה עד הברכה, אזי מחייב לילך בהחזרה עם הברכה עפ”י… לו הגזברים הנז‘. קצור כל התנאים הנז’ הוא זה כשיבא לקושטא ויביא שם כל המכתבים שישלחו לו היינו כל הקבלות לכל המדינה ומכתבים אזי הוא מחוייב לקבלם ולהביאם לאדעס ולשלחם משם בשלימות באופן שקבלם… בקושטא ויהי' מוכן לילך לאדעס אזי יקבל מהשד“ר סך הנ”ל מהנ“ל ויוליכם… כנ”ל ובאם שיבא מכתב שיוליכם בעצמו לווילנא מחוייב להוליכם בעצמו לווילנא. ובבואו לווילנא יקבל עוד חמשה א“ז הנשארים עד שבעים א”ז, כל הנ“ל נעשה ונגמר בינינו הח”מ ובין שלוחינו הרבני מוהר“ש הנ”ל בכל אופן היותר מועיל, ובקגא“ס דלא כאסמכתא ודלא כתופסי דשטרי. ולראי' מהימנא באנו עה”ח יום ב' ר“ח שבט תקפ”ג לפ“ק. פעיה”ק ירושלם תוב"ב

נאם מנחם מענדיל בהרב מוה“ר ב”ב זלה“ה מירושלם עה”ק ת"ו

נאם יצחק במו“ה אהרן זלל”ה בירושלם עה“ק תוב”ב

נאם ישראל במוהרר"ש זלל“ה בעה”ק צפת תובב"א

נאם שלמה זלמן בא“א מוהרמ”מ מנדיל זלה"ה שפירא

 

מכתב מירושלים משנת תקפ"ג    🔗

בעזה“י יום ה' בס' למבי' תקפ”ג פעה“ק ירושלם תובב”א

שוי“ר לכבוד אהו' ידידנו הרבני המופלג חכם ירא כש”ת מוה“ר שלמה נ”י

אחד“ש עם היות כי הי' ראשיתנו מצער בבוא הבשורה שאבד כל הכתבים אשר בהם הי' תלוי כל עיקר שליחותו וכל אדם לא הי' לו להרים יד ורגל. תוחלתנו לה' שאחריתנו ישגה מאד כי בה' נמצאו כל הכתבים בשלימות לא נעדר דבר, והי' לנו הוצאות ע”ז שנים עשר גרוש וחצי, ועתה שולחים אנחנו לידו על ידי המוכ“ז הנ' החכם כמוה”ר בנימין אלגאזי. ופסקנו עמו בשכרו ששה ועשרים גרוש, שימסור לו מעלתו אחר שימסור מוהר“ב הנ”ל את הכתבים אשר אנחנו שולחים ע“י, דהיינו האילאם והצוראש והעתקה מהמכתב שנתן לנו המופטי על המצרים, ויתר הכתבים לא ראינו צורך בהם לשלחם לידו, ואין מזרזים אלא למזורז, ודאי אם המתין מלעסוק בשליחותו עד בוא האילאם לידו, עתה בבואו אי”ה, יאזור כגבר חלציו ויעסוק בכל כחו ומוחו וישוב הדעת והקב“ה יהי' בעזרו להוציא לאור כאשר עם לבבינו. והי' כאשר יוצא פערמאן בעזה”י, יתיישב הישוב, אפשר ראוי הוא מוהר“ב הנ”ל לשלוח על ידו הפערמאן אם ירצה מעלתו להתעכב שם בסטמבול. כי מוהר“ב אומר שרצונו לבוא לכאן על ימים נוראים אי”ה, ולמעה“ש לכתוב אלינו תמיד הכל בפרטות ע”י הטאטאר⁴ ההולך מסטמבול לעכו, או יודע לו דרך אחרת לשלוח לידינו לפה לירושלים לבל תגע בהם יד ר“ח אלישר, או ע”י ספינות ההולכות מסטמבול ליפו, ולא יתעצל לכתוב דבר אחד כמה פעמים ולשלחם דרך כמה דרכים שתמצא ידו, וכן למעה“ש ישתדל בהיותו בסטמבול לתקן דרך הפאצט שכל המכתבים ההולכים מכאן ומצפת תו”ב למדינתינו וממדינתינו לכאן שלא ישלטו בהם ידי זרים ולא יתעכבו על הפאצט ולא יאבד משם באין דורש ומבקש, וגם אצל הסאראף השולח מסטאמבול לעכו, והמקבל המכתבים מעכו לא יתעכב ולא יאבדו המכתבים, וידבר בזה הרבה עם רח' ששון המשרת והנאמן של הברוכים, ועם הברוכים בעצמם. ואם יראה שאין בהבטחתם ממש, יניחם, וישתדל עם הבאנקיר להתיעץ עמהם, ואך עם שמעון דייץ ימ“ש ובנו, לא יעשה דבר כי אין בהם מועיל כלל, וכעת אנחנו שולחים מכתבים לחו”ל למע“ה למהר לשלחם כאן למקומו, וזה ודאי אינו חשוד מעלתו ח”ו שיפתח המכתבים אשר יגיעו לידו בין מכאן ובין מחו“ל, ודאי לא תגע ידו בהם וישלחם בשלימות, ולמע”ה לחקור תמיד על הפאצט אולי יש מכתבים מחו“ל מאיזה מקום שהוא, ויקבלם וישלחם תיכף ע”י מוקדם.

וכבר דברנו עמו שמן הראוי הי' שלא יזוז מסטאמבול עד בוא דברינו אי“ה אליו. נלמה”ש יתיישב תחילה היטיב איך לכתוב בקשה לקיסר יר"ה.

והנה גם החנויות קשה לנו להשיג גם מן המופטי גם מן סאדיק כי הם רוצים מעות הרבה, ולפי הכתב שהשגנו מן המופטי על המצרים, כתוב מפורש: שגם החנויות שייכים לנו, ע“כ אפשר שראוי לכתוב בהבקשה שיחזירו לנו כל החורבה עם החנויות וגם לבקש שבעלי המלאכות שיבנו בחורבה, שלא ליקח אותם באנגריא, וגם שלא ליקח זירמע שום אדם בעולם ויהי' כתוב בתוקף גדול, סוף דבר, ידענו בו שהוא איש חכם, ודאי יעשה הטוב והמועיל ולא תרפינה ידיו, ויאמץ לבבו בגבורים, לבקש ולחזור לבקש אפילו כמה פעמים וכבר הבטחנו לו בכל הטוב אשר יטיב ה' לנו ובזה נצא ואומר שלו' מאת”כ ומאתי ידידו לנצח שלמה זלמן בא“א מוהרר”מ מענדיל זלל"ה.

וגם אני פורס בשלומו ומבקש על הנ"ז מנחם מענדיל מירושלם עה"ק ת"ו,

אה' ידידי, אם יזדמן לו לשלוח פיילע אחת מעשרה אקעס, גם יורה לא גדולה בשביל כבוס כידוע לו, ישלח נא ע“י ציר האמן, גם אם ימצא לקנות יארדאן עבור זוגתי שיהי' יפה ומהודר ובזול ויהי' מקחו ערך ט”ו או ט"ז אדומים, והנה אני שולח שני קאנווערטין, ואדרעס של שניהם הוא לשלוח למינסק ואך אם יהי' עם ר' נטע השד”ר ימסור לו פיקעט אחד, הכתוב עליו מצד השני למסור, ובפיקעט השני ישלח דוקא על הפאצט למינסק.

גם אני דו“ש אהובי מחו' הנ”ל וכבר כתבתי לו באגרת בנו ולא באתי רק להעדפה, ובקשתי שיקנה עבורי ציקער לבן טוב ראש א' אוקי ולטובה גדולה יחשב דברי אונ' מחו' הדושת' בלונ' ומתפלל עבורו שיבוא בהצלחה מרובה.

נתן נטע בהרב אאמ“ו והמפורסם מוהר' סעדי' זצלל”ה מעה“ק ירושלים ת”ו.

 

מכתב משנת התקע"ז.    🔗

מהרב הגאון רבי ישראל משקלוב זצ"ל בעל תקלין חדתין ופאת השלחן

בעזהשי“ת אור ליום א' ז' מנחם אב התקע”ז פעה“ק צפת תוב”ב.

אל שאו“נ ה”ה התורני הרבני האלוף הנכבד ותמים דרך אוהב לאה“ק כמוה”ר שלמה נ“י פ"ח מעה”ק ירושלם ת“ו הי”ו.

קבלתי מכתבו ע“י האיש ממאהלאוו רוסי' וב”ה שלום וחיים בגבולינו בכל אה“ק גם הכא גם בעה”ק ירושלם ת“ו וכל אנשים בחיים ושלום ומקרוב היו אנשים מעיר קדשינו בירושלם ת”ו ובחברון לזיהרא ובאו בחזרה והביאו מכתבים מהרב ידי“ן החסיד שי' ומכל אנשינו שבירושלם ת”ו. גם מאינשי ביתו של רומע"ל שהם בחיים ובשלום.

והנה לשמע אזן שמענו, כי איש אחד ושמו ר' ממתי' מבבראסק נסע מעיר בירות לירושלם ת“ו מחמת שרומע”ל פיתה אותו והסב דרכו והילוכו בקודש. ולא טוב הדבר. וכל אנשי עה“ק בתרעומת גדולה על זה. ולא טוב להרבות מחלוקת בא”י חנם. בפרט שידוע הסכמתנו שגם הרב רמ“מ שי' חתם שלא יסע שום א' לירושלם בלתי הסכמתינו מצפת ת”ו אתו. וכי אינו יודע שיהיה הגביר הי“ו על זה בכעס, ואינו חפץ כלל. וגם מקרוב בא מכתב מהגביר הצדיק כו' אבי שלמה הי”ו מדמשק לסי' דפריל הי“ו שהרב רמ”מ שי' באזהרה וגדר שלא יכניסו לאשכנזי' עוד כלל. ואם יכעיסו אותם אין כל דבר מועיל אף כל מעשה שישיג בקושטא אין חיוב אלא אחר הסכמתם לזה. וגם נפל רעה ופחד וחשד על מעלתו שבבוא השד“ר הכולל אולי יבלבל רו”ם להסיבו מדרכו לירושלם ת“ו. אשר זהו סכנת נפשות כידוע לנו פה בבירור. וגם פן ח”ו ירצה רו“מ ליקח מעות אצל השד”ר וזהו בלבול גדול ח“ו כי אצל השד”ר רשימת החלוקה בבל יגרע אפי' פרוטה מזה ואנחנו בע“ח על ס' אלף גרוש. וגם להגביר עט”ר הצדיק עשרת אלפי' גרוש מה שצריך לסלק תכף ולכן אהו“ב יודע כי אני אוהבו כאשר באמת אני אוהב לכל אחינו ב”י בכל נפשי. ישמע שקול מילולי ואזהרתי ולא יזוז מאזהרתי אפ' כמלא נימא אז יטיב לו. כשיבוא השד“ר לקושטא, לא יבקש ממנו כלל אף פרוטה, ולא ידבר לו אף דיבור א' מענין חשק ירושלם ת”ו כלל וכלל ויסיר מאתו עקשות פה ולזות שפתים והכל יוסב על ידי“ן הרב רמ”מ שי' ועלי היו כולנה וכל כך ישמור נפשו שאפ' אבק דיבור לא יצא מאתו להשד“ר כלל כ”א יחבב לו נסיעתו לעכו וצפת ת“ו. כאשר בודאי כן הוזהר מראשי עדתינו גדולי הגזברין שבווילנא יע”א. ויהי' אהוב גם פה וגם מהברוכים לא יטריח ולא יבקש מהם כי בזה מבלבל דעתם שאינם יודעים למי לענות וגם אחר שכבר הוזהרו בל יתנו לשום אדם חוץ מהרב ר“מ שי' מה נעני בתרין. ובענין שלו שכתב שכפי הנראה יצליח ליקח היתר המגילה לירושלם וצפת ת”ו יגמור זה במעותיו ע“פ רשימתו לאמונתו, וכשיצליח ויביא לכאן, גם אנשים המופלגים והראשי' יראי' ושלמי' שבכאן ישמחו ויקיימו בכל אשר עשה הרב החסיד ידידינו שי' כי ודאי רוצים גם המה בחיזוק ישיבת וירושלם ת”ו ועה“ק צפת ת”ו, ויהי' אצלו בלחישה, ובלאט לאט ילך, ומן השמים יעזרוהי. כל אדם ילך ולא ירצה בנחת הוא להרבות ב“א ירושלם ת”ו כי יודע דעתי מה שיש לי רצון וחשק לקבוע דירתי בקודש, הוא רק שיהי' מעט אנשי' ובני עלי' ויראי' ושלמי' ובלי הנהגה כלל אז אוכל לעבוד השם וללכת בתורתו הקד' ולא ישמע למי ומי שיכתבו לו מירושלם ת“ו כי כבר ידוע כי כן נגמר⁵ ונשרש הלכה למעשה בווילנא ובכל המדינה כי עיקר הכולל ויסודתו בהררי קודש צפת ת”ו. וכן כתבנו כולנו גם עתה ע“י השד”ר המופלג ר' אלי' נ“י ועל ב”ד כמה פעמים. וצריך רומע“ל ליזהר בדבר כי ידוע שכל חיי בני ביתו תלוים בזה, בל יצא בבלבול נגד דעתינו ח”ו. ולא יהי' לו תקנה ח“ו. ולא ירבה מחלוקת ח”ו בישראל ובא“י וידע כי לא מאבק שנאה הנני מדבר כ”א כי כל עצמותי הופחדו בגרמו הצער לי במה שכולם חושדים אותו שנשלח מירושלם לקושטא לישב על אם הדרך וליקח אנשים חשובים להסיבם ירושלמה ולא עוד אלא ליקח מעות והשד“ר. גם שהרביתי בכל כחי לדבר בשבילו לאמר ודאי לא יעשה כזאת בישראל. אבל ממה שהלך זה ר' מתתי' לירושלם מזה רואים איך הוא דורך קסתו לזה וכך רצו לשלוח איש אחד לקושטא בשביל זה, ועכבתי כדי לא להרבות בהוצאה ואמרתי אני אכתוב מדברים היוצאים מקירות לבי ומדמעות עיני יחוס נא על עלובת נפשי אשר יודע מי מסר נפשו על אה”ק ויסודותה ובניינה מעת הוסדה כאשר נפשי וגם יודע כי אנכי שלם בחיבת ירושלם וציון עיר קדשנו. בוכה ומבכה לזכות לדור שמה אבל אם מן השמים ירצו בלי מחלקת ח“ו. כי ידידי טוב שלום א' יותר מכל ענינים ובנינים, ומחלוקת א' דוחה הכל. ואפי' אם יעזור הרחמן שישיגו היתר המגילה כמו אצל ר”א חסיד נ“י, צריך בהסתר גדול מאד בל יוודע להגבירי' תחלה כ”א אח“כ בהוועד כולנו ובעצת כולם בישוב הדעת שאפשר יצטרך הרב החסיד שי' ליסע להגביר הגדול הצפיק שי‘. ובלי סתירה יהי’ טוב אבל אם יעבור על דעת דפה עה”ק צפת, בזה ובפיתוייו לאנשי' ללכת לירושלם ולהלהל בזה – אזי יתעוררו לכתוב להגביר ויהי' קלקול שא“א יהי' לתקן. ומפני שמתיירא אני מהיצר הרע שלא ירצה לבלבל ויודע אני שלא יחשוד אותי. ואוהב תוכחתי ומוסרי באמת יקבל אזהרתי שלי בכח אה”ק וכח התורה הק' מפי כל חבורתינו בל יערב ויבלבל לא את השד“ר ח”ו להסיבו לילך לירושלם ת“ו. ולא שום אדם. ולא שירצה ליקח מעות ממנו ומהברוכים גם שלא יתנו לא ירצה לבלבל כלל וכלל. ויזרוק טבע הכעס והתפארת, ויאחז מדתו בדמעותיו והכנעותיו כי בזה יכולים לייסד ולבנות ובשמוע לדברי חכמי‘. וידרוש נא פאצט דמאסקויו על רשימה של האגרות אולי באו אגרות מר’ זלמן ור' משה פעצילש ונלקחו ע”י ר“ש טייץ שאנחנו חושבי' שבלתי אפשר שלא יהי' כלל אג' מיום א' דחנוכה שכתב ר”ז לא הי' אף אות א' וכלנו בצער רב וגם הרבנית הזקנה תי' בעגמת נפש. ואולי איזה אג' ימהר לשלחנה ויכתוב אם הגיע זו האג' לידו ואם הגיע להברוכי' ואימתי וביום שיבוא השד“ר יהי' מעלתו ברי' לשלוח ידיעה תיכף לכאן לחכם ר' חיים אלישר שישלח לידינו הבשורה. ויכתוב מי הוא וישאל ממנו משלום מורנו, הגאון מוולאזין ושלו' כל הגבאים הגדולים. ושלום השדרי”ן ר“ז ור”א ורמ“ג שי' ויודיע בקצרה. ואם אפשר שיקח אג' קצרה מהשד”ר וישלחנה שעה קודם מה טוב. ויודיע מי ומי ההולכים אתו, א“ה ידידי יתחזק בכל כחו ומוחו להוציא נפשו משום חשד ואבק חשד וישמח נפשי שיוודע למפרע אח”כ, שלא דיבר כלל עם השד“ר הן מבלבול מעות והולכתו לירושלם כלל, ויודע כי פה צוק העתים גם מתבואה נפל המקח וכעת הרוטיל חיטי' צ”ח פ' כאן וכן בערך זה בירושלם ת“ו. אבל שמן זית ביוקר ראטיל ד' גרוש וחצי וכן כ”ד כי הארבה הי' הרבה והשחית הרבה זיתי' ודורא, וענבי' ה' ירחם, וההוצאה מרובה מאד, ומה שלוינו אצל הגביר שלחנו לירושלם ת“ו, גם לבני ביתו חלק כחלקינו ממשי וכשיגמור זה הענין בנחת ולא ירבה בהוצאה כי אין מעצור להשם להושיע במעט כמו ברב, ודאי יהי' אהוב אצלינו, ויראה להרויח לעצמו שם במלאכתו וירחיב גבולו שיוכל לישב בנחת בירושלם עה”ק ולא יצטרך לנדד ח“ו, וחכם ר' בכור חתו בא לעכו בזו השבוע, גם סי' הגביר מו' רפאל פיצאטי הי”ו בא לדור לאה“ק ושמעתי שרצונו לקבוע דירתו בטברי' ת”ו. וכעת הוא בעכו עדיין, ועיקר למע“ה כשיגמור יהי' לצפת כמו לירושלם ת”ו, וכבר סיפר לי הרב רמ“מ שי' שדעתו באמת ליקח זה ממעות שיש על ירושלם ת”ו, ואז כשיבוא ודאי לא ישונה ח“ו, ואם יהי' גם בצפת ודאי יפול עצה בינינו כולנו איך וכמה יהי'. ויקנה לי כפי הרשימה קטנה ששלחתי לו מכבר גם לפעשליך קטנים כעטור הלוס כהבטחתו ואשלם לו הכל ולמע”ה שלא יניח שום סחורה להשד“ר כי כל מי שרצה להשתכר בקודש נפל לתהום ח”ו כי חיי נפשות הוא, וכולם פה בדאגה וצער וכולם בעלי חובות כידוע לו מנהג וחיי אה“ק, ויזרז להשד”ר שימהר דרכו ולא יתעכב ולא יפחד ויסמוך על זכות הרבי' וזכותא דא“י עדיפא ובטוח אני בו שישמע לקול דברי אוהב נכנסים לקירות לבבו מה שאני מדבר לש”ש ולשמור נפשו מכל צער ומדברת בני אדם. והשי“ת יישר לבב כל אחינו ב”י לדעת א' לכבוד השי“ת כלם ביחד ויבוער היצה”ר מהעולם, ויהיו כולם אהובים כאחד כראוי באמת.

דברי ידידו לנצח הזוכרו ומתפלל לזימנין עבורו הדש“ת בלונ”ח

עפר ארץ ישראל במוהר“ש זלה”ה מעה“ק צפת תובב”א

 

מכתב מצפת משנת תקפ"ג    🔗

בעזה“י. יום ג' אייר תקפ”ג פעה“ק צפת תוב”ב.

לכבוד אוהבינו וידידינו ה“ה רבני המופלג כבוד מוהר”ר שלמה פ"ח הי“ו השד”ר מחבורתינו קדש קהל פרושים הי"ו.

ב“ה אתנו החיים והשלום, כה יתן ויוסיף לנו ולכל ישראל חיים ושלום כיר”א

הנה כעת באתי בקצרה וע“י הטאטאר נכתב לו בארוכה, הנראה שע”י הטאטאר יגיע לידו קודם שיגיע לידו מכתב דנא, ולהודיע שקבלנו מכתבו מא“ץ ושמחנו מאוד על בשורות בואו לשם בחיים ועל אשר פעל יעשה, ומה' יהי' משכורתו שלימה, כה יתן ויוסיף לשמוע ממנו בשורות טובת אמן. אחר צאתו מפה עבר עלינו צרות רבות ותלאות מהשכנים שלנו וע”י המוסרים המפורסמים הרשעים יש“ו המה אברהם אבא ורפאל בושנאק ואליעזר השוחט פעלו ע”י המושל הרשע הרוצח המפורסם אצל השר תוקל עלינו והוציאו נפשותינו ו. ועיני הקדשים שלנו במינו, ממר. ועיני הקדשים שלנו והכו לכמה אנשים, עד שהוציאו מהאשכנזים יותר מחמשים כיסים במזומן ועם הוצאות ששלחנו לפה ולפה לבקש עזר יעלה בוושאי לשמונים כיסים ומי יוכל לשער רב הצער והדוחק, אשר נעשה העיר כמצולה וכ‘, ולולא העזר ע"י סי’ אליהו וסי' רפאל בן אחי אביו גוענו אבדנו כולנו כי המה התירו במיני ממר ורצו מה שרצו, ואחר שבא העזר מהנ“ל התאמץ הקונסיל מבירות ובא בעצמו וכד' יהיה' ישיעה גדולה. זהו תוכן הענין בקצור, והמוכ”ז מה שיהי' בידו לעזור לו בענייניו, אי“ר ע”י פאצט נכתוב בארוכה ונשלח לו כל המכתבים הנשארים פה ובירושלם ת“ו ומב”ב שי' וכעת עת לקצר ואומר שלום דברי ידידו דש“ת בלונ”ח יצחק ב“מ זאב במוהר”ל מחאסקלאוויץ.

 

מכתב מבירות משנת תקפ"ג    🔗

רב שלום לכבוד אהובינו ידידינו ה“ה רבני המופלג כבוד מוהר”ר שלמה פ"ח הי“ו השד”ר מחבורתינו ק“ק פרושים הי”ו

אחדש“ה מהודענא שאיתנו ת”ל החיים והשלחום כה נזכה לראותכם פא“פ בארצנו הן כבר הודעתי לכת”ר את כל ונוכחת מה שעבר עלינו, בתוך המכתב ששלח ידידינו הרב הגדול הר“י הי' דרך אר”צ לידידי ושם כתבתי ג,כ את כל וכבר הגיע לנו מכתב דמר מארם צובה ושמחנו מאד שעמל עבורנו וכעת יוודע לכם שהממשלה חזרה להשר דעכו אבדלע פאשע יברודא שגם עניים יוחזר ליד הקאנסיל סי' אנטאן קאשי פעי כי הוא קרוב אצלנו הן אמת שגם הקאנסיל סי' ארעלא עשה לנו טובות רבות אבל הוא שעש רחוק מצפת ועוד חזון למועד להודיע כיצד יתנהגו ויוודע לרומע“ל שהמעות שלנו אכל אותם השר מוצטפי פאשי ומשרתיו לערך ארבעים כיסים וכמדומה שאי”ה יוכל להציל הנחילה מידו ובוודאי שכרו לא יקופח ח“ו ואת כול יספר המוכ”ז הרבני המופלג מו' לייבל חמעלניקר כי יודע הכול וכעת אני יושב בברות וב“ה גמרנו הכל וכתבנו כל הענינים שעברו עלינו מתחילה ועד סוף והקאנסיל הי' בעצמו בטברי' והאנסיל הכל בקאנצלרי' שלו כל המסירות שלהם וגאלות שעשו לנו ישלח כל המעשה לארם צובה לסי' אלי' וסי' רפאל ואם יצטרך רו”מ איזה גביות עדות יכול לשלוח לכאן ואנחנו נקח גבית עדות מהקאנסיל סי' ארעלא מבירות כי לא נעלם ממנו שום דבר בעולם בקשתי להיות לעזר להמוכ“ז בכל עניניו וכל דבר המצטרך לו אי”ה כשאבא לצפת נכתוב בארוכה לרו“מ והי' לנו ידיעה מב”ב שכולם בה חיים וקימים ותו לא מידי רק חיים ושלום כ“ד הכותב הדש”ת בלונ"ח.

שלמה זלמן הכהן

 

מכתב משנת תקפ"ג⁶    🔗

מהרב החובב־הבונה ר' אברהם שלמה זלמן צורף ז"ל, אחד מהמיסדים הראשונים של הישוב האשכנזי בירושלם.

בע“ה יום שהוכפל בו כי טוב כ”ב תמוז פה ווין יע"א.

החיים והשלום לכבוד אהובי ידי“נ הרבני המופלא אי”א כבוד מו“ה שלמה פ"ח מעה”ק ירושלים ת"ו

זאת להודיע בקצרה למעכ“ת שאני יצאתי בשליחות מצוה הולכת הדמים, מווילנא לאה”ק ת“ו וידי”נ הרב מוהר“ש נר”ו נשאר עדיין במדינת אשכנז לגמור השליחות שמה באיזהו מקומן אשר לא דרך עדן כף רגלי שמה, ובהיותי בעיר המבורג ארח לחברה עמי הרב הנז' על פי עצת הרוזנים דעיר ווילנא אשר שלחו לשם להיות לצווסא בסימא עמדי עד פפד“מ ומשם אחזור אני לעיר ווילנא על ר”ח אדר העבר לזכות במצות הולכות הברכה לאה“ק ת”ו, וכן עשינו והלכנו יחד מהמבורג עד פפד“מ ואחר שגמרתי ב”ה שליחותי שמה כנהוג, מסרתי לידו הפנקסאות והכתבים שהיו ת“י עם הכח וההרשאה שהי' ת”י מהשד“ר החכם מו”ה יוסף דוד עייאש נר“ו באופן שיהי' כחו יפה לגמור השליחות אי”ה בכי טוב במדינות הנז“ל עד שנה הבע”ל, ויבוא גם הוא לווילנא יע“א להיות שליח מצוה להולכת הברכה להם, ות”ל ב“ה שעשו ידי תושי' בכל המקומות שעברתי בלונדון והאלאנד ואשכנז וקבצתי על יד קומץ של ברכה בעין יפה בכל המקומות הנז”ל הן לטובת הכלל והן פדיון הבהכ“נ יכב”ץ, והנה בבואי לעיר ווילנא יע“א בר”ח אדר העבר לא מצאתי עדין שום ידיעה באה“ק ת”ו מביאת המשולחים דאשתקד לביתם נאוה קודש עד התרומה הנשלח על ידם ודין גרם רפיון ידים בכל המדינה וכמעט כולם כאחד הסכימו שלא לתרום כלל בשנה זו עד שישיגו מכתבים מהם, ולולי שנתלבטתי בדרך יותר מר“ך פרסאות מע”ע פפד“מ עד ווילנא על פי מכתב הרוזנים הי”ו אלי פעמים ושלש שאחזור לווילנא כנ“ל לא היו שולחים מאומה בשנה זו אכן עתה אחר כמה יגיעות שעבר עלי שאין להעלותם על הכתב הוכרחו לתרום ועלה אחר שנתרוקן כל הכיסים לתשלומי ששה על ראש גבר ולולי המקובץ ממדינות אשכנז לא הי' עולה אף לשליש ולרביע כי בעוונת”ה המדינה שלנו רד עד למאד ואין לך יום שקללתה מרובה כו' וממש שנפשי נפיחי כפן בראש כל חוצות ואין חונן ואין מרחם ונהפכו כל פנים לירקון וכל ראש לחלי ה' ירחם על עמו ונחלתו, ויאמר לצרותינו די. כי לא היתה כזאת מיום גלות יהודה מעל אדמתו, והן עתה ידידי מחמת המלחמה הידועה על הים ועכוב המכתבים מאה“ק כנ”ל בחרתי דרכי על טרייאסט ובאתי ב“ה שלם לפה עיר הנז”ל ביום א' העבר, ומצאתי מכתבים מווילנא בקאנטאר של הגאון מוהר“ז מרגליות מבראד מבשרים ואומרים שהשיגו ב”ה מכתבים מאה“ק ביום כ”ד סיון ושם נאמר שמע"כ הלך לקושטא לגמור הפירמן ובדרך הליכתו מסרו לידו מכתבים וקבלות למדינת פולין

והתנו עם מע“כת שיצפה בקושטא על ביאת השד”ר עם הברכה אולי ישלחו הרוזנים עמו איזה איש וסיוע מווילנא וימסור מעלתו לידו המכתבים והקבלות שיוליכם לווילנא יע“א, ואם לאו יסע מעלתו לאדעס ושם יצפה על מכתב הרוזנים אם יסכימו שיבא מעלתו לווילנא יבוא ואם לאו יחזור מעלתו לקושטא והמכתבים והקבלות ישלח ע”י הבי דואר או מאן דהוא לעיר ווילנא יע“א, והן עתה צוויתי מהרוזנים הי”ו לכתוב למעכ“ת שימהר דרכו לאדעס ושם ימצא מעלתו מכתבם איך להתנהג אך מהנראה ממכתבם אלי שאין… אתם מסכימים שיבוא מעלתו לווילנא, ולענ”ד טוב ויפה לו שלא יסע מעכ“ת לווילנא מטעמים… פא”פ אדבר בו… אקווה בבואו לאדעס ימצא שמה יורשי המנוח הרב הנגיד מו“ה גרשון מנאווהרדעק… לקושטא לגבות חוב הנשאר שמה מאביהם ז”ל ובוודאי יהי' אי“ה רוח טוב למעכ”ת ליסע עמהם… להיות להם לעזר ולסיוע להוציא המעות מיד הברוכים כי מאד רצתה נפשם שאסע אני עמהם יחד לקושטא להשתדל בעניניהם וכבר הי' מוכן ת“י הפאס שלקחו מווילנא לקושטא קודם צאתי מווילנא, עכ”פ עתה ימהר מעכ“ת דרכו לאדעס ושם ימצא אי”ה מכתב הרוזנים הי“ו ויבחר אחת משתי אלה אשר יטב בעיניו וה' ברחמיו ינחהו במעגלי צדק למען שמו ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח אכי”ר.

החלוקה של מעכ“ת וב”ב הי“ו נתרמה ב”ה בשנה זו בשלמות כאחד מהגדולים אקוה אי“ה לצאת היום מפה לטרייסט ובע”ה על שב“ק הבע”ל להיות שמה ומשם לנסוע לביתי נאוה קודש בתוככי ירושלם ת“ו, ה' יצליח דרכו לפני ועל מי מנוחות ינהלני ויגיעני למחוז חפצי לחטו”ש. וז“ז אין לחדש כאשר יקבל מאאה”ש ומאת אהובו נאמנו האחוז וקשור בעבותות אהבתו בלב שלם ומצפה לראותו בקרוב בחיים בירושלם.

הק' אברהם שלמה זלמן בא“א מו”ה יעקב זלה“ה מעה”ק ירושלם תובב"א

עיין בספרנו “זכרון לחובבים הראשונים” חוברת א.

 

מכתב מצפת משנת תקפ"ג    🔗

בעזהי“י יום ו' עש”ק לסדר שמיני שנת תקפגימל פעיה“ק ירושלם ת”ו

החיים והשלום לכבוד הוד ארץ ידידי חביבי הח' הרבני המופלג חה“ש אי”א כש“ת מוה”ר שלמה נ“י, אתו החיים והשלום וכב”ב ב“ה… כה יתן ד' וכה יוסיף אכי”ר

מכתבו מצפת ת“ו קבלתי לנכון, ודין אהניין לי שגמר עמהם בטוב, וה' הטוב יגמור בעדו לטוב כל פנת ישראל שוכני עפר באה”ק מיושבי ירושלם וצפת תובב“א, ואתה חזק ואמץ. וישכיל בכל אשר ילך, וה' יהי' עמו, ולא יראה ולא יחת, ורק חזק ואמץ, וכבר הבטיחו לנו רבותינו ז”ל כל המוסר ע“א על מצוה, המצוה מתקיימת בידו, ואין לך מצוה גדולה מזו להציל נפשות העשוקות מיד עושקיהם, ולהשיב אותם אל אחוזת ונחלת אבותינו ובטחתי בו שלא יפנה אנה ואנה ולא ישוב עד אשר הצליח את אשר נשלח – אכי”ר, ואשר תמה שלא הגיעו ממני שום מכתב, לאשר לא הגיד בני בעת אשר הוא שולח, וכאשר נודע לי כי שולח הוא בלעדי, הזהרתיו שלא ישלח עד אשר יודיעני, ונא א“ה ידידי בכל אשר רשמתי לו ישמור ולא ישנה, וגם את אשר איננו כתוב שם, וידידי יראה שהוא לטובתו, ודאי יהי' זריז לעשות ככל אשר עם לבבו וכן ע”ד הפירמאניש מהמלך יר“ה יתאמץ מאד לעשות בכל אופן היותר מועיל, ויתאמץ בכל כחו שיהי' כתוב שם שלשתינו כידוע לו, וגם שיהי' לנו כל דיני פראיקוט, וכבר הבטחתי לו להיטיב לו בכל אשר ייטיב ד' עמנו, ולא ידאג כלל, והכל יהי' אי”ה על הנכון, רק יעסוק ויעשה כמו שהי' עושה בשלו הגם שהוא נוטל שכר, כבר אמר ר' עקיבא באדר“נ⁷ פי”א אם הי' פועל והולך בבנין… אעפ“י שנתתי לו מעות של הקדש בשכרו ונטל מהם ואכל מתנצל מן המרתה, ויקבל נא מכתבי אשר אני שולח כעת וישלחם ע”י מוקדם לכל א' למקומו וידע כי מרוב הטרדה המוטלת עלי בעניני מכתבי' שונים וצריך לילך בהם נגד רוחו של כל אחד ואחד, עדיין לא גמרו הרבה מכתבי' וקבלות שאנו צריכים עוד לשלחם והנני שולח לנו הפאליצע ליד הברוכי' על ג' מאות גרוש כאשר היה המדובר וגם מכתב להם וחתמתי כי כן הוא הד“א, למע”ה אהל ידידי חביבי יזהר נא במכתבי אשר אני שולח לוואלזין דרך מינסק שיבוא לידו ולא ישאר ח“ו, כי מונח בתוכו המכתב אשר כתבו עבורי הרב מוהר”מ מנדיל והרב מ. ישראל נד הי“ב אדומו' מה שמגיע לי כידוע לו, ע”כ יראה נא למע“ה לשלוח באופן שיגיע לידו ממש, ולגודל הנחיצה של בעה”ד לא יכולתי לכתוב כראוי, ואצא ואומר… ומאתם ידידו לנצח דשת“י ובטוח שבודאי יעשה ככל אשר עם לבבי ולא ישנה ח”ו ומוכן לשרתו

שלמה זלמן בליא מוהר“מ מענדיל הי”ו שפירא

 

מכתב מצפת משנת תקפ"ג    🔗

בעזה“י חצי סיון תקפ”ג… פה עיה“ק צפת ת”ו

רב שלום וברכה לידידנו הרבני הנעלה היקר הולך תמים כ“ש מ”ו שלמה נ“י פתוחי חותם: מעיה”ק ירושלם ת"ו

ת“ל אנחנו כלנו בחיים ושלום, יוסיף ה' לנצח כיר”א

קבלנו מכתבו מארם צובה, כי פנה לסובב משם לקושטא, והי' לנו לנחת ולמשיבת נפש שהועמד בחזקת שליח עושה וכו‘, יהי נוכח ד’ דרכו להצליחו במעשה ידיו כוננה עלינו ויחזק ויאמץ ע“א בדבר הגדול הזה למען יתקיים יסוד ישוב הארץ ע”י חכמת שלמה, במועצת ודעת דבר אל אופנו, ויחקור נא מהעלייטי אם יש איזה חיוב לשלם בעד הקרקע שהבתים שלנו בנוים עליו, כידוע לרו“מ שעבור זה אנחנו נותנים ט”ו כיסים מכל שנה. ואם אין הדבר חובה, יראה בחכמתו לבטלו ואין מן הצורך לזרז את הזריז ועומד לדרוש טובת כלל ישראל, אך עכ“ז למודעי צריכים גודל צערינו ועגמת נפשינו מן הקמים עלינו לבלעינו חנם, וגודל היסורים מן הגוים כידוע דרכם במדינה זו, ולזאת נא ישים ללבו גדולת הענין הזה. ובעזה”י בידו לתקן בקושטא קאי, ולמען לא יהי' עוד עלינו שום דבר, ומגודל בטחונינו במדת לבו שבודאי יפעול בכל מאמצי כוחיו בהאפשרי חזוק ישוב ארצנו הק‘, ע“כ קצרנו והנה שלחנו לקושטא להגבירים הברוכים הי”ו פאליצע ע"ס אלף ומאה ושמונים גרוש ששלח הרב ר’ ישראל מק“ק פרושים להגבירים הנ”ל שיסלקו שם דמר כל המעות לידו ודרשנו מהם, ויודיענו על נכון מקבלתם, ויהי' נכון לבו שמסתמא נשלח לאשתו על הצטרכותה כראוי. ונא להודיע לנו בכל פעם חדשות את הנעשה והנשמע והנה זה מקרוב נפתח עכו, וחזר הראשון לאיתנו, והמושל מפה לע“ע בעכו ששלח אחריו ועדיין לא נודע קיצו, אם שתובע ממנו השר יר”ה ת“ק כיסים מהמס שלו שגבה, וענין שלנו עדיין לא נעשה כלל, לה' הישועה שירחם עלינו ויצמיח ישועה, באיזה אופן יגבה המעט שלנו, ומסתמא נודיע לרו”מ בכ“פ חדשות, לע”ע לא יש יותר, דברי ידי“נ דושו”ט ומצפים לישועה

הק' יצחק אייזיק בהרב הגאון מוהר“מ זללה”ה מאטיק

נאם משה מנארינסק

 

שטר התקשרות משנת תק"פ להבאת הפירמן מקושטא.    🔗

הן אמת וצדק איך שאנחנו ח“מ שכרנו את הרבני מוה”ר שלמה ב“ר ישראל מעיה”ק ירושלם תובב“א שיהי' שליח מאתנו לנסוע לסטאמבול לבקש רחמים עבורינו מאת הקיסר של תוגרמי' יר”ה שעפ“י האילאם והפעטפא שלקחנו מהשרים, ומושלי העיר הק' הנ”ל. ליד מוהר“ש הנ”ל יתן הקיר“ה פקודתו בתוקף היומי”ל וחזק עפ“י נימוס המדינה ונימוסיהם בעיה”ק הנ“ל שיש לנו ולב”כ רשות לתקן ולבנות, וגם הבית הכנסת שישנם בחורבה העומדת סמוכה לרחוב היהודים פעיה"ק כידוע ונקראת חורבת האשכנזים בלי שום מוחה ועיכוב משום אדם בעולם.

ואלו התנאים שהתנינו אנחנו הח“מ עם מוהר”ש הנ“ל בתק”ל בוהק“ל כתבנ”ו וב"ר:

א) שמחויב מוהר“ש הנ”ל ליסע תיכף מכאן לסטמבול מבלי שישים פניו לשום מקום בעולם כ“א ישים דרכו בעזה”י מיפו לסטמבול בלי שום עיכוב ואמתלא כלל אך בבואו אי“ה לסטמבול יש לו רשות לעסוק במלאכתו ויהי' הריווח שלו כל שלשים ימים הראשונים לביאתו לסטמבול אם יראה שהשעה אינה עוברת ח”ו, אמנם ככלות השלשים יום הנ“ל מחויב תיכף לעסוק בשליחתו הנ”ל בכל כחו ומוחו בלי עצלות כלל, ובכל… יוודע לו שיש שם איש שר ושופט או איזה מיהודים שבידו להועיל לנו להוציא בקשתנו הנ“ל מהקיר”ה לאורה, יהי' תועלת רחוקה או קרובה מחויב לילך אפילו כמה וכמה פעמים אל האיש ההוא ומכ“ש להקיר”ה בעצמו מחוייב ליפול לפניו בכתב בקשה הנקראת בלשום תוגרמי' רעזואל אשר יכין אחר ישוב הדעת להועיל להפקת רצון הקיר“ה לבקשתינו הנ”ל בכאוהימי"ל אפילו כמה פעמים.

ב) בכתב בקשה הנ“ל אשר יכין למסור להקיר”ה על בקשתינו הנ“ל אין לו להזכיר שמו כ”א בתורת שליח, דהיינו שיכתוב אני שלמה בן ישראל השליח משלשה פרינצ־פאליש מכולל שלנו אשר שמם פב“פ הבאים להסתופף תחת כנפי הקיר”ה מבקשים הדבר הזה לטובת כוללינו.

ג) כשיוצא בעזה“י הפערמאן מהקיר”ה על בקשתינו הנ“ל אזי מחוייב מו”ה שלמה הנ“ל לשלחו את הפערמאן הנ”ל תיכף ביד ציר נאמן אשר יהי' ברור עפ“י חקירות רבות מאנשים נאמנים ובקיאים אשר יאמרו שהציר ההוא אשר השלח על ידו הפערמאן הנ”ל הוא ציר נאמן לשולחיו בלי שום פקפוק כלל שבוודאי ימסור הציר ההוא את הפערמאן הנ“ל בשלימות – ואם מוהר”ש הנ“ל ירצה להביא בעצמו את הפערמאן הנ”ל אזי תיכף בבואו לכאן או בכל מקום שימצא אחד מאתנו הח“מ או ב”כ מחויב מוהר“ש הנ”ל תיכף בשעה ראשונה למסור הפערמאן לידינו או ליד ב“כ בלי שום עיכוב ועיקול כלל. טענה או מענה בעולם בין שיהי' לו טענה ודאית אפילו שיהי' ידוע לכל ברור שמגיע לו מאתנו הח”מ מעות ודאית שהוציא על עסק השליחות הנ“ל אפילו סך גדול או מעות השכירות המגיע לו מאתנו כפי הקצוב בשטר הזה למטה או משום תביעה שבעולם מכל מה שהפה יכול לדבר, אין למוהר”ש הנ“ל לעכב הפערמאן הנ”ל וכל אבזרי' וכל הכתבים שמסרנו עתה לידו שהיא לתועלת עסק בקשת הנ“ל כל הנ”ל אין בידו לעכב כ“א תיכף בבוא אי”ה בשעה ראשונה מחוייב למסור בידינו כל הנ“ל או לב”כ.

מוהר“ש הנ”ל מחוייב שיהי' בידו פנקס ויכתוב בו בכתב ידו כל ההוצאות מקטן וגדול מיום צאתו מכאן עד שיגמור אי“ה כל העסק שליחותו הנ”ל ויהי' כתוב כמה הוציא ובאיזה יום הוציא ולמי הוציא הכל יהי' כתוב בפרטות, וכל אשר לא יהי' כתוב בפנקסו לא יקובל בחשבון, וכל הוצאה שיוכל מוהר“ש לברר על פי הגבירים הברוכים או עפ”י נאמנים מוהר“ר חיים ששון מחויב מוהר”ש הנ"ל לברר ולהביא בידו כתב ידם.

ה) פסקנו עם מוהר“ש הנ”ל אנחנו הח“מ בשכר שליחותו לעסק הנ”ל בזה האופן, דהיינו שאם יגמור מוהר“ש הנ”ל בעזה“י להוציא פערמאן ככל הכתוב למעלה דהיינו שיהי' לנו רשות לבנות הבתים ובית הכנסת בחורבה הנ”ל בכל תוקף האמור למעלה אזי תיכף בבוא הפערמאן הנ“ל לידינו אי”ה מחויבים אנחנו הח“מ ליתן לו או לב”כ חמישה מאות גרוש שו“ת בלי שום טענה ומענה כלל ובלי שום עכוב ועקול בעולם, ועוד נוסף זולת החמשה מאות גרוש הנ”ל פסקנו עמו שאם יהי' ד' בעוזרו שכל ההוצאות אשר יוציא מהיום דלמטה עד שיגמור הפערמאן הנ“ל יהי' פחות משני אלפים גראש מחוייבים אנחנו להוסיף לו על החמשה מאות הנ”ל חצי הפחת דהיינו למשל אם כל ההוצאה הנ“ל לא יעלה כ”א אלף ותשעה מאות אזי מחוייבים אנחנו ליתן לו חצי המאה הפחותה משני אלפים גרוש, ויעלה שכרו חמשה מאות וחמשים גראש, וכן ע“ד זה כל שהוא למטה משני אלפים גראש, ואם ח”ו לא יעלה בידו להוציא פערמאן הנ“ל אזי אין אנחנו מחוייבים ליתן לו כי אם בעד כל הוצאותיו שיהי' לו בדרך הזה בהליכתו ובחזירתו ובעת עסקו בשליחותו הנ”ל ובעד כל טרחתו מחוייבים אנחנו ליתן לו או לב“כ שלש מאות וחמשים גראש, זולת ההוצאה שיוציא ליתן לאיזה שר השייך לתועלת עסק בקשתנו הנ”ל בתחלת עסקו עפ“י בירור ממהו”ר חיים ששון הנ"ל.

ו) מוה“ר שלמה הנ”ל ישבע היום בפועל ממש בהנחת יד על ספר על דעתינו שכל הכתוב בחמשה תנאים הנ“ל מחויב לעשות בלב שלם בלי שום ערמה ומרמה כ”א הכל ליפוי כחנו בלי שום תערובת דבר אחר כלל ולא יעלים אפילו פרוטה אחת ולא יהי' לעצמו להורות לו היתר אפי' על פ“א רק אם יזדמן לו…… על מי שייך ההוצאה, אזי ירשום בפנקסו הנ”ל וכשיבוא אי“ה יציע לפנינו ולפני מי שיברור הוא ועל פינו ועל פי אותו האיש שיברור יופסק הדין, כל הנ”ל נעשה בינינו הח“מ ובין משולחנו הרבני מוה”ר שלמה הנ“ל בקולא”ס בת“ק ובפ”י בכאוהו“מ מרצוננו הטוב ובחומר שבועה על בטול מודעות ולהיות לעוז ותוקף על כל המבוארים למעלה בכל תנאים ופרטים ודקדוקים באנו אנחנו כולנו המשלחים והשליח על החתום למטה פה עיה”ק ירושלים תובב“א יום ג' י”א לחדש איר תק“פ לפ”ק.

נאם מנחם מענדיל בהרב מוה“ר ב”ב זלה“ה מירושלים עיה”ק ת"ו.

ונאם יצחק בלא“א מוה”ר אהרן זלה“ה פעיה”ק ירושלם ת"ו.

ונאם שלמה זלמן בלא“א מוה”ר מענדיל זלה"ה.

ונאם שלמה בלא“א מוה”ר ישראל זלה“ה מירושלם תובב”א.

בפנינו עדים הח“מ חתמו בחתימת ידם המשלחים ה”ה הרב החסיד מוה“ר מענדיל בהרב מוה”ר ב“ב, והרב מוהר”ר יצחק במוהר“ר אהרן, ומוה”ר שלמה זלמן במוהר“מ מענדיל ז”ל והשליח מוה“ר שלמה ב”מ ישראל וקבלו החתומים הנ“ל בפנינו עדים בוקלא”ש בת“ק על כל הכתוב הנ”ל וגם נשב“ע לפנינו הח”מ מוה“ר שלמה במוהר”י הנ“ל השליח הנ”ל ככל הנ“ל הכתוב באות וי”ו, ולדעת המשלחים הנ“ל ואשרנו וקימנו החתימות הנ”ל והענין הנ“ל אשר קרינו כל הכתוב הנ”ל, ובאנו אנחנו הח“מ עה”ח ו' הנ“ל שנת הנ”ל פעיה“ק ירושלם ת”ו.

נאם מתתי' במהו“ר אלכסנדר זצלה”ה אשכנזי מעיה“ק ירושלם ת”ו

ונאם נתן נטע בהרב א“א מו' המפורסם מוה”ר סעדי' זצלה"ה

מה שכתוב בפנקס הוי“ו שיהי' על פי בירור חכם חיים ששון נתבטל ואין צורך לזה הבירור ומה שכתוב שקבל באלה ושבועה מה שיוציא עד פרוטה רצוני לבאר שאין כונתנו על פרוטה ממש אלא עד בכדי שהדעת נוטה וטועה דהיינו חמשים גרוש וגם מה שכתוב למעלה שצריך מוהר”ש הי“ו ליתן הפורמאנש לב”כ של המשלחים הנ“ל היינו דוקא אם נותן לו הב”כ את המעות שיגיע לו, ואם ח“ו לא יוכל לתקן כ”א לבנות כל הבתים אשר כ“ג צריכים ליתן כמ”ש למעלה רק שיהיה בטוב כתוב למבינים שאין להם שום נגיעה בזה.

נאם מנחם מענדיל הנ“ל   ונאם יצחק במוהר”א הנ“ל   ונאם שלמה זלמן הנ”ל   ונאם שלמה הנ"ל

כל הנ“ל העתק אות באות ממש מגוף הכתב והחתומים ולראי' באע”ח היום יום י“ב שבט תקפ”א פעיה“ק ירושלם תובב”א.

נאם יונה בלא“א מו' הרב מוה”ר ברוך   ונאם משה במוהר“מ ז”ל מייזיל מווילנא

 

מכתב מירושלם משנת תקפ"א    🔗

בעזה“י יום ד' תמוז תקפ”א פעיה“ק ירושלם ת”ו.

החיים והשלום לכבוד א“ה ידידינו הח' הרבני המופלג חכם השלם כש”ת מ' שלמה נ"י,

קבלנו מכתב מידידינו מ' ארי' נ“י והנה כותב הוא שמחמת שהים סגור כעת ע”כ שב הוא למקומו, ע“כ אמרנו לגלות אוזן מעלתו הסכמתינו שהסכמנו, שאם יפתח הסתום אזי ישים בדרך פעמיו לקושטא ולגמור את אשר החל, וכך הוא המדה הנכונה למעלתו להתאמץ בכל כחו ולגמור, אחר שהוא יודע כמה ממון שקענו בזה ללא הועיל לסבת חזרתו לכאן מקושטא, וכבר הרכנו ראשינו להוסיף עד שליש בפסוק שפסקנו עמו בתחילה ויותר אלא שמענו עקשותו גרמה שלא הטה אזנו לאוהביו ולחפצם בשובתו וע”כ התקצף ויצא לעצמו, ולא רצה להתחבר עם ידידינו מוהר“א נ”י, ועתה כי ב"ה

דמטבי לא הוה בישא והקב“ה סבב לטובה למען החיותו להמציא לו פרנסתו בעוד שדרך הים כלוא, ראוי לידידינו לאזור כגבר חלציו, לילך⁸ ואך להוציא הפירמאן, וודאי ח”ו לא יקפח בשכרו אם חפץ ד' בידו יצלח להשיג הפירמאן על הבתים והבהכ“נ, וישלח לנו ידיעה ברורה, ונשלח אי”ה הכתבים הנצרכים לזה באופן שיגיע לידו, ולדעתינו אינו צריך לשלוח אפילו ידיעה, כי מן הסתם ידיעה אחת לכל המקומות ותיכף כאשר יוודע לו שנפתח הים ישים לדרך פעמיו, ואנחנו נשלח אי"ה ודאי כל הניירות השייכים לזה, כי אם יודיע לנו שהלך לקושטא

כ“ד ידידיו הדש”ת ודו"ש טובתן תמיד

מנחם מענדיל בהרב מוה“ר ב”ב זלל“ה מירושלם עיה”ק ת"ו

ונאם שלמה זלמן בל“א הר”מ שפירא

 

מכתב מצפת משנת תקפ"ג    🔗

בעזה“י יום ב' כ”ו אייר תקפגימ“ל צפת תובב”א.

לאהובינו ידידינו ה“ה הרבני המופלג כבוד מוה”ר שלמה ב“מ ישראל משולח מחבורתינו קדש הי”ו.

הנה הארכנו לו במכתבינו ביחד עם אנ“פ מכל הנעשה פה, ויתחזק ידידנו במאד בדבר המבואר במכתב הנ”ל. וכעת אנחנו כותבים לידידינו מ. זלמן כ“ץ שהוא לע”ע בעכו, שיתאמץ להשיג מכתב מהקאנסול אונטאן קאטי פאגי⁹ שבעכו לקושטא בדבר הנ“ל, ובוודאי ישלח למעלתו מכתב מהקו' הנ”ל, על כן יהי' קל כנשר וגבור כארי בדבר הזה, ולא נעלם מאתנו שידידנו הרב החסיד מוהרמ“מ אשר אינו בקי בכל הנעשה לנו, ומרב מהירתו ושנכנסים באזניו דברי אשר ממסטינינו, אולי כתב למעלתו איזה דברים המרפין לבבו כזה, ע”כ למעה“ש לא יכנסו בלבבו ובדעתו מזה חלילה כלום, ואדרבה יתחזק ויתחזק וד' יהי' בעזרו למען אחינו העלובים ולמען ישוב אה”ק, ובטוחים אנחנו ברב חכמתו שדי לו הקיצור. וכעת יקבל כמה מכתבי קבלות אשר אנחנו שולחים לידו וירשמם בפנקסו כראוי למען יובא כ“א על מקומו בשלימות וגם מכתב מבנו שבא מקרוב לפה, ויהי' זריז לשלוח לנו כתבים תמיד מכל, ותמהני שלא קבלנו ממנו שום מכתב מאר”ץ מעת צאתו משם לקושטא, ואם פעל מכתבים מסי' אלי' לקושטא, והנה שמענו שהשכנים מעה“ק ירושלם וטברי' וצפת כתבו שטנא רבא בכל המקומות לקושטא וכלמנז בשקרים גדולים, ואשר המה עשו ועושים לא מודיעים המסירות שמסרו דם נפשותינו לגוים ללא תועלת אין להם כלום, את כל זה יראה להציע לפני הגבירים והחכמים דשם אם יהי' מסתי' מלתא ואם עדיין שלוחינו בקושטא יודיעני שיתאמץ להביא דווקא מטבעות של כ”ה גרוש או חצאים ויזהר שלא יהי' בהם מהפסולים ח“ו, המעות שהניח פה שלחנו לביתו עה”ק ת“ו וקבלנו כתב קבלה מבנו עוד יקבל מכתבי בנו בלוטים פה, עכ”פ יהי' זריז במלאכתו כי גם כל המכתבים הנשלחים לחוץ המה נחוצים מאד אשר חיינו תלוים בהם, ואם יהי' ד' בעזרו להוציא פארמאן כראוי יראה לשלחו באופן היאות שיגיע לידינו יפה, והדרך היותר בטוח הוא שישלח באופן שיהי' בטוח שיבא ליד הקונסול בעכו, היינו שעל הקאפערט יוכתב באיטליאני ובכתב רש“י ע”ש ידידינו הרב מ' ישראל נ“י, ויהי' כתוב מכתב להקונסול קאטי פאגי הנ”ל ג“כ באיטלאני בבקשה שישלח תיכף ליד הרב מ. ישראל הנ”ל הקאפערט הנ“ל חתום כאשר הוא ומרב בטחוני שיוציא הדבר לאורה בע”ה קצרנו ואמרנו שלום.

דברי ידידיו דו“ש בלונ”ח נאם ישראל מעה“ק צפת ת”ו

 

מכתב מצפת משנת תקפ"ג    🔗

בעזה“י יום ב' לסדר קומה ד' ויפוצו אויביך וכו' תקפ”ג ירושלם ת"ו.

החיים והשלום לכבוד א“ה ידידי הרבני המופ' חכם השלם אי”א כקש“ת מוה”ר שלמה נ"י.

ב“ה כלנו אנחנו חיים וקימים גם אני גם זוגתי תי' גם חתני ובתי ונכדי חיים כתריאל נ”י, וגם בביתו ב“ה כלם חיים וקימים, ובנו מוה”ר יצחק נ“י לומד עם מ' מיכל נ”י, וב“ה הכל שלם, כה יתן ד' וכה יוסיף אכי”ר, הנה כבר כתבתי כמה מכתבים לידידי וגם ע“י צי' רפאל מאטרו שלחתי לידו פאליציי על הברוכים על שלש מאות גרוש והודעתי לו שאם יאמרו הברוכים שהם מעכבין הש’ין גרוש עבור שמגיע להם מן הכולל יאמר להם שיתנו על להבא ויתן להם קבלה על להבא, נא א”ה ידידי כל המכתבים שיגיע לידו ממני נא יזרז לקים מצות שלוח ע“י מוקדם ובאופן שיגיע בשלימות למקום שנשתלח ממני ולא ישלטו ידי זרים, וגם המכתב הזה יקבל וישלח דוקא למינסק על האדרעס של וואלף אלייאשאוויטש ווילענקין, נא א”ה ידידי למע“ה לא ישכח מלקים כל הכתוב בפנקסו שרשמתי לו ויקח לו שאל אונגיער על בעניס י”ד אמות ועוד כל הכתוב שם, וגם בנדון הספרים שלי המונחים בקושטא יראה לעשות הטוב והישר, ובפרט בנדון הש“ס למע”ה יזרז עצמו להביאם לכאן, ואם יהי' באדעס לא ישכח להביא ההדס אשר הניח שם ידידנו מוהרצ“ח, וימכור שם, או אפשר יותר טוב למכורו בסטאמבול, ונדון הפירמאן כבר הוא מזורז ועומד לעשות כטוב וכישר ולא ימהר לעשותו עד שיתיישב הישוב בכל דבר וגם בנידון הפירמן אשר עשו אותו שליח לתקוני אנשי צפת וטברי', יראה לתקן גם עניני יושבי ירושלם אבל צריך ישוב הדעת גדול, כי אולי אם נהיה אנחנו יושבי ירושלם נקראים פראנקוס אפשר שלא יעלה לו בטוב הפירמאן נדון החורבה, ומה לי להאריך כמדומה לי שמהכתב הזה יבא לידו אי”ה אחרי שכבר יצאו כל הדברים לאור בעה“י, ואם ימצא אותו המכתב הזה והוא עודנו בקושטא למע”ה לא יתעצל לילך ולהכריז בסטאמבול בשווקים ורחובות מה שעושים הספרדים, ולילך להגבירים ולהרבנים, ויסביר להם איך שהשנאה מקלקלת השורה עד שרבני ירושלם כתבו וחתמו על האשכנזים אף שאינם יודעים כ“א מה ששומעים מהספרדים שלא בפני בע”ד, אשר אפילו דייני הדיוטות אינם עושים כך לעשות כתבי' ופוסקים בלתי חקירת וגביות עדים כשרים ע“פי הדין בפני בע”ד חבירם¹⁰, וגם בודאי הפשרה שעשה השד“ר מוהרש”ז באשכנז, יודיע נא להגבירים גופא דעובדא כי זה שתי שנים ויותר אשר הגיע לנו ידיעה מווילנא להיות כי בראות הפרנסים שלנו גודל רוע מעמדינו אשר במדינתנו כי נתמוטטה המדינה מאד, ע“כ שלחו הם להרב מ. ליב שייטש לאשכנז לעורר רחמים עלינו, ולהיות כי לא הי' בידו כתב מיושבי אה”ק, ע“כ כתבו גדולי אשכנז לווילנא כמתמיהים להיות הספרדים¹¹ אומרים שהם נותנים לנו ממה שמקבצים במדינת אשכנז, ע”כ כתבו לפרנסי ווילנא שיכתבו הם אלינו להודיע להם שורש הדבר ושלחו הפרנסים המכתבים הנ“ל אלינו כדי להשיבם, ויהי כי בא אלינו המכתבים הללו הלכנו לח”ר רבינו משה סוזין והודענו לו שכך וכך בא לנו מווילנא, ועתה נתוועד יחד לטכס עצה מה להשיב לאשכנז שיהא שוה לכל נפש, והשיב ח“ר רבינו הנ”ל שיאמר להרב דאנון לעשות מעמד, וכן הודענו עוד לרבנים אחרים וכך השיבו ג“כ, ומ”מ לא עשו מעמד עמנו, וד' הוא היודע ועד כי עד היום לא כתבנו שום דבר לאשכנז כי דמינו בכל יום אולי היום יעשו מעמד עמנו, עכ“פ בתוך כך בא השד”ר הנ“ל לאשכנז ועשה שם מה שעשה בלתי ידיעתינו כלל, ועתה נודע לו בבירור כי רבני ירושלם כתבו מרירות לאשכנז בלתי ידיעתנו ושמעתי שכתבו לרבני גאוני וגבורי אשכנז כמו שכותבים להדיוטות, הכזה היו עושים יקירי ירושלם אתמהא, סוף דבר ידידי ב”ה חכם ומבין מדעתו ודאי יבין לאשורו איך יכלכל דבריו עם כ“א, ובפרט אם… הבעל מחלוקת הוא אברהם שאקו, וגם בענין הפורמאניש ובזה אצא ואומר שלום מא”ד ומאתי ידידו לנצח

דשת' שלמה זלמן בא“א מוהר”מ מענדיל זלה"ה שפירא

 

נחלת השר הנעלה חיים פרחי ז"ל בצפת.¹²    🔗

כותבי התעודה הבאה להלן, “יורשי החכם השלם שר וגדול ליהודים” מי שהיה ראש היועצים לפחת עכו ואחד המסדרים העיקריים של הגנת העיר הנ“ל נגד נפוליון בונפרטי בשומו עליה מצור בשנת תקנ”ט, – כלם תושבי דמשק, מודיעים ומצהירים בזה, כי הנם מקדישים מרצונם הטוב את החצר “מר דודם אור החיים”, לכוללות הספרדים בע“ק צפת ת”ו, לשם צרכי צבור. תאריך התעודה הנ“ל הוא משנת תר”ו ליצירה.

השר הנ"ל הנודע לתהלה בשם ג’יליבי חיים פרחי, עמד על משמרתו האחראית בימי שלשה פחות בעכו, שהם אחמד ג’זאר האכזר, סולימן הנכבד. הטוב והמטיב, ועבדלה הרשע. האחרון, לרגלי אי ההבנה שנפלה בינו ובין יועצו הנאמן הוציאו להורג. בעידנא דריתחא נתן צו להחניקו ולהשליכו הימה.

משפחת פרחי זו האצילה והמפרסמת בפעולותיה המועילות, לטובת כלל ישראל, מוצאה מדמשק. רפאל או סינייור רפאל, אחי ר' חיים הנ"ל היה החבר היהודי הראשון בעירית דמשק וירש מקום אביו ר' שאול פרחי בתור יועץ הפחה, ולפי דברי אחד הנוסעים בעת ההיא, נהל סינייור רפאל פרחי את כל עניני הממשלה. הוא נשאר במשרתו הכבודה עד אשר כבשו פחות מצרים את הארץ, ואז הדיחו ממנה אברהים פחה בן מחמד עלי פחה

מתוך “יהודי המזרח בא־י” למ. ד. גאון כרך א' עמוד 218

מודים אנחנו הח“מ יורשי האדם הגדול החכם והשלם שר וגדול ליהודים, מעלה נ”י. חיים פרחי זלה“ה על אודות החצר אשר היה למר דודנו אור החיים הנ”ז זלה“ה בעה”ק צפת תובב“א הסמוכה לבית הכנסת של האסטמבולים וסמוכה גם כן החצר לנ”ז מלמעלה למדרש מרן זלה“ה, והנה החצר הנ”ז נחרבה ברעש אשר היה בעה“ק הנ”ז כידוע, והנה היא היום חרבה ובכן מודים אנחנו הח“מ שהקדשנו החצר הנ”ז כמות שהיא היום הקדש גמור לכוללות עה“ק צפת תובב' לקהל קדוש הספרדים הי' דוקא, כדי לבנות בה איזה קנינים הצריכים לכוללות עה”ק וגם לקחת ממנה מקום לעשותה לבית הכנסת למרן ב“י זיע”א, באופן שכל החצר הנ“ז כמות שהיא עתה הקדשנו אותה הקדש גמור באופן המועיל ומספיק וחזי לפו”ד וזכו בה כוללות בספרדים שבעה“ק צפת תוב”ב הנ“ז כדי לבנות ולעשות ממנה צרכי הכולל כגון עזרת ביה”כ הנ“ז ובנינים אחרים שיהנה מהם הכולל כגון בתי מדרשות או ענינים אחרים או בתים להשכירם. והכנסתם תהיה להוצאות בתי כנסיות ובתי מדרשות, הנה כל החצר הנ”ז מתחומה דארעא ועד רום רקיעא בכל זכויותיה והנאותיה בכל מכל כל זכה בה כוללות הנ“ז לעשות בה הענינים הנ”ז ואינש לא ימחי בידם, מחמתנו לעולם, ועד שכבר זכו בה כוללות עה“ק הספרדי הנ”ז זכיה גמורה המועלת עפ“י הדין, בשופ”י בלתי שום פקפוק כלל, אך בתנאי שלא יוכל הכולל למכור הקרקע המוקדש הנ“ז בשום אופן ובשום זמן לעולם ועד כי לא הקדשנוהו בהחלט אפילו למכרו, זולתי לעשות בו צרכי רבים הנז”ל דוקא, זאת ועוד, השארנו לעצמנו במצב הנ“ז זכות כלפי שמים דוקא, כזכות מי שיש לו קרקע בארץ ישראל שיהיה לנו שכר וחלק טוב לפני אבינו שבשמים דוקא אבל כל זכויות והנאות העולם הזה מדררא דממונא והנאת הגוף סלקנו מעל החצר הזאת, סלוק מוחלט בלתי שום שיור לעצמנו כלל והכל נעשה בפרסום לעיני הכל ולא בסתר. דברנו והקדשנו החצר הנ”ז והכל נעשה כהוגן וכתחז“ל מרצוננו הטוב בדלא אניסנא דלא וכו' ודלא וכו' בביטול וכו' ובפיסול וכו' לדעת הרשב”א¹³ זלה“ה ולראיה ביד כוללות עה”ק הספרדים הנ“ל חתמנו שמותינו פה דמשק יע”א בחדש טבת משנתנו זו חמשת אלפים ושש מאות וששה ליצירה והכל שריר ובריר וקים.

הצעיר יחזקאל פרחי   הצעיר נתנאל יוסף פרחי   הצעיר מנחם פרחי

ואני החו“מ אעפ”י שאיני אחד מיורשי אור החיים הנ“ז זלה”ה בכל זאת מגיע לי חלק בחצר הנ“ז כידוע ובכל זאת הקדשתי כל חלק המגיע לי עפ”י כל הכתוב לעיל ולא השארתי לעצמי זולתי זכות מי שיש לי קרקע בארץ ישראל דוקא, ותו לא ככל הנז"ל.

הצעיר יצחק חיים פרחי

 

הסכמה משנת תרכ"ב    🔗

צבור ידוע, בני המון העם בצפת מתוך רוגז על חכמי העיר ומנהיגי הכולל יסדו סיעה או כולל מיוחד, והחרימו את הבאים על החתום על השטר הזה אם יתנו ידם לצד שכנגד.

בריש הורמנותא דמלכא קדישא עילאה והורמנותא דצדיקייא זי"ע.

קודש ישראל לכל דבר שבקדושה אנחנו אלה פה יושבי ארץ הקדושה בעלי בתים תושבי פעי“ק צפת אמת תיכון לעד ק”ק ספרדים הי“ו באנו על החתום בעט ברזל ועופרת לאות ולמשמרת על דבר צדק אמת ואמונה לכונן את ישיבתנו בקודש לראש פינה, הנה כי כן זה שבתנו בקודש עי”ק צפת מחבקים את עפרה ומרצים את אבניה אבני נזר יסודתם בהררי קודש, והן בעתה אין קורא בצדק מתעורר להחזק בנו ואין גודר גדר עומד בפרץ אל יושבי הארץ והננו בעונינו עד דכא לכליון וחרץ, וידל ישראל מאד וגם דלה דלה קול ברמה נשמע ביללה קול הצאן הנאחזים בסבך צרה וצוקה דוחקא בתר דוחקא באין משען ומשענה. אי לזאת הן עתה קמנו ונתעודד והתאספנו יחד לטכס עצה בעצת ה' היא תקום ועלתה הסכמתינו כולנו פה אחד בנעשה ונשמע שנעשה כולנו אגודה אחת בלב שלם להיותינו חלוקים לעצמינו מהחכמים דכוללינו ספרדים הי“ו, בענין נדבת אחינו בני ישראל רחמנים בני רחמנים המתקדשים והמתטהרים בקדושת הארץ לעזור ליושבי הארץ המחזיקים בעץ החיים להאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים ולהיות כולל בעצמינו כאלו אנחנו תושבי עיה”ק אחרת בכל הענינים כי ע“כ עתה באנו על החתום ואגודתינו על אר”ש יסדנו לעולם ומעתה ומעכשיו אנחנו כולנו כל אחד ואחד מאתנו מקבלים עלינו בשבועה דאורייתא ובחרם חמור ובנדר על דעת רבים ועל דעת המקום שאין לו התרה עולמית בביטוי שפתיים בפועל ממש, להיות כל אחד ואחד מאתנו קשורים וצמודים ביחד בעבותות האמת והאמונה ולהיות בעצה אחת בכל פרטי וכללי הענינים הנוגעים לישוב ויסוד מצב ישיבתינו בקודש ואין לכל אחד מאתנו להיות פוצה פה ומצפצף כלל אפי' בדיבור הקל בענין הזה כנגד רצון החבורה שלנו, ומכ“ש חלילה לשום א' מאתנו להשלים עם החכמים ולנתק עבותות אגודתינו, ואם חלילה ימרה א' מאתנו דבר וחצי דבר מכל הכתוב ומכ”ש אם ח“ו ישלים עם החכמים בדבר הזה, הנה האיש הזה איזה שיהי' מכל א' מאתנו חל עליו כל החרמות ונדויים ושמתות והוא מוחרם ומנודה בחרם הגדול של יהושע בן נון בצירוף קובהו"ש ובצירוף כל קהלינו הק' אנחנו מחרימים ומנדים את האיש הזה מאתנו הח”מ אשר יפרד מחבורתינו וגם ענוש יענוש אלף גרוש במזומנים ליתן לחבורתינו, ואנחנו מקבלים הסך הנז' כנז' בקגא“ס שריר וקיים מעתה ומעכשיו בחוב גשו”ק במלוה זקופה אשר תהי' נגבית מכל אחד כנז' על פי ב“ד בלי שום טו”מ ודו“ד ופ”פ בעולם, ואנחנו את כל נכסינו משעבדים מקרקעי ואגב מטלטלי לפרעון הסך אלף גרוש כנז‘, וכל זה קבלנו בח“ח ובשד”א ובנדר עד“ר וע”ד המקום בבטוי שפתיים ממש, וגם על פרעון הקנס מחייבים אנחנו א“ע בקגא”ס שיקנו א“מ במדל”ב בכאוהיו“ם ע”פ תקחז“ל שלא באונס וה”כ כי אם בל“ש ובנ”ח ובדיעה שו"מ, דלא וכו’ ודלא וכו' בביטול וכו' ובפיסול וכו' לדעת הרשב“א ז”ל ולראמו“ץ בעה”ח י“א מנחם אב שנת התרכ”ב פעיה“ק צפת תו”ב והכל שריר וקיים. ועה"ח כחמישים חותמים, כלם בני עדת המערבים.

 

חג יובל הששים של העסקן הצבורי המפורסם ר' יוסף אליהו שלוש, בעל “פרשת חיי”    🔗

מיחידי סגולה בישוב, שדעתו דעת יחיד נשמעת ומכרעת, אישיות צבורית מרכזית בקהלת יפו ותל אביב, אדם ער לכל המתרחש סביבו, המוכן ומזומן בכל עת להקדיש את עצמו לעבודה ולטרדה, אם רק רואה הוא שיש בזה משום תועלת הכלל. עוד זאת. אין הוא אוהב להתראות כאחרים, ולהכריז על פעולותיו בפומבי, ממעט בדבור ומרבה במעשים טובים, כדרך הצנועים שבדור, החושבים והמאמינים שלכך נוצרו. לכן חג יובלו של העסקן הנעלה ר' יוסף אליהו שלוש הוא חגו של הישוב העברי בא"י כי שניהם התפתחו וגדלו כאחד, ואחוזים זה בזה כשלהבת בגחלת.

לפני חדשים אחדים העלה את זכרונותיו על ספר שקראו בשם “פרשת חיי” ספר רב הכמות והאיכות, המכיל כ"ט פרקים גדולים, ובהם יעביר ויגולל לפני הקורא כבמחזה את השתלשלות המאורעות וההרפתקאות בימי חייו העשירים, שבמובן ידוע זוהי מסכת גבורה למופת, מעין שיר הלולים נאה לעסקן הנערץ. אין פנה ומאורע בישוב העברי בארץ, שידי חתן היובל לא טפלו בהם במסירות, אין ענין ושאלה חברותית או מדינית שהוא לא השתדל ודאג לפתרונם. לא יפלא, אם ספרו “פרשת חיי” כולל פרשת ורקמת פעולות מאומצת, רבת תועלת ורבת תנובה, המורגשת מצד כל פרט בישוב, על כל צעד ושעל.

בין שאר זכויותיו הגדולות יש לציין, את היותו מראשוני מיסדיה של תל אביב, הגרעין של הבית הלאומי, העיר העברית הראשונה בעולם. אישיותו ועסקנותו באו לידי בטוי והבלטה נוספת בימי המלחמה, כשהולכי נתיבות הלכו ארחות עקלקלות, אז התיצב הוא קוממיות, ויעמיד את כשרונו והשפעתו לרשות קהלת יהודי יפו, להציל מה שאפשר היה עוד להציל.

הוא נחשב בין המעטים היודעים את הליכותיהם של שכננו שידיו רב לו, במגמותיהם ובסכסוכיהם הפנימיים. כדי להבין את השפעתו העצומה עליהם די לקרא בספרו פרשת חיי, באותם הפרקים הדנים בענין זה, הכתובים בשקול דעת מרובה והמלווים תאורים מן החיים. זה כחו של העסקן הנעלה, החוגג עתה את יובל הששים להולדתו.

ברכתנו אליו, שיזכה ליובל המאה בהכפלת פעולותיו לטובת הצבור והישוב העברי ושהללו תהיינה עשירות התוצאות וכבדות המשקל כאשר פעולותיו בעבר.

 

[מכתב ליוסף אליהו שלוש מאת שבתי בוחבוט]    🔗

הרבנות הראשית בירות  LE GRAND RABBINAT DE BAYROUTH

י“ג אייר תרצ”א¹⁴

לכבוד אחי וחביבי, המשכיל ונבון טהר לב ונאמן עסקן צבורי חובב עמו וארצו כש“ת יוסף אליהו שלוש הי”ו יחשל"א.

ידיד נכבד ומאד נעלה!

את ספרך “פרשת חיי” קבלתי ברצון, וכבכורה בטרם קיץ בלעתי אותו אל קרבי קראתי אותו בשום לב מראשו לסופו ורב טוב צפון בקרבו, ואמנם תלאות רבות סבלת כיוסף הצדיק בשעתו, אמנם אחריתך ישגא מאד ושמחנו כימות עניתנו אמר המשורר האלהי –

הפטיש שובר את הזכוכית – אך לא את העשת ואדרבא לוטש ומזהיר, כן חביבי היסורים לאנשי סגולה כמוך הם מרוממים את נפשו ומאיר כזוהר להתקדמות עמו והאנושיות הכללית בעבודתו הפוריה –

ביחוד התענינתי בדבר המאמר “גנבת יוסף” אשר אנכי הייתי נוכח שמה, אך את שלשלת הספור היה מכוסה בערפל ואגדות שונות התחוללו אז בחלל אויר ארצנו.

זכרון אותו היום הוא עומד לנגד עיני כאלו רק קרה תמול, אנכי הייתי אז עוד בערש ילדות (כי אנחנו כמעט בני גיל אחד) ומקבל שעור גמרא מפי מורי ורבי הרה“ג מסעוד כהן זצ”ל יום יום אחרי הצהרים בישיבתכם הסמוכה להמבצר (קלעה) פתאום שמעתי קול בכי קורע לבב בוקע ועולה דרך החלונות מהבית שלכם, כחץ מקשת רצתי לראות והנה הורתך וזקנתך בוכים במר נפש יוסף אליהו נגנב ע"י מכשף ארור, ביחוד זקנתך גונחת זה יוסף אליהו החביב עלי מכל נכדי הקרוי על שם יוסף ואליהו אשר מתו בדמי ימיהם וכו' וכו' המחזה האיום הזה דכא אותי וזרם מעיני דמעה כנחל. – מקרה אבדה זה מקרה רגיל אמנם אנכי הייתי מביט עליהם כמתיאשים, כאלו אין תקוה למצא האבדה –

אמנם חכה ואחוך את הרושם הגדול החקוק בזכרוני ואשר לא אשכחהו לנצח, – והוא יפיץ אור גדול לכל המפקפקים בערך התפלה, ולכותב הטורים האלה אמונה חזקה תקועה בלב להתפלל בכל לב על כל צרה שלא תבא.

אנכי שבתי אל בית המדרש והנה פתאום נכנס אביך המנוח ז“ל התעטף בטלית ותפילין פתח את שערי ההיכל ועמד בהכנעה וספרו בידו ובקולו הצלול, התחיל לבטא “תפלה למשה” וכו' ודמעות קודחות יורדות על לחייו, לבו לוהט וכל מלה היתה מתבטאת בחלל האויר כאש יוקדת, וכל השומעים כזרם מים יורדות דמעות על פניהם – אינני יכול לתאר אם מעולם שמעתי המזמור הזה יוצא מפי מי שהוא באותו רוח ההכנעה המפעמת מקרב לב אביך המנוח ז”ל, לבו היה כל כך פצוע ואנכי הייתי נועץ את עיני בו ומשתומם ונדהם נרתעתי לאחורי, האמנם אין זה רק מזמור תהלים פשוט שנוהגים לאומרו בכל יום שבת, אך הפפס אנכי רואה מה כחו של מזמור זה, כל מלה שהיתה נזרקת מפיו היתה קודחת ויורקת להבות אש, גועשה כהרי הוולקאן, ואותו הקול צרוד חד, צלול, אנקת יאוש וכמשא כבד העיק את לבבינו, כן אמנם רחמי אב על בן, ולב האב מרגיש ובוער ולוהט, – אמנם גבורה כזו לא ראיתי, אומץ, עוז, מרץ, בדעת צלולה מתחנן לפני בוראו כי ישיב לו את האבדה, את בנו האהוב, לא ישב על הארץ, (כאשר כתב כבודו צד 36) רק עומד ככהן גדול בבית קדש הקדשים – ובינתו לא נשתעממה, – ואנכי הילד הפעוט אמונתי היתה כל כך חזקה כי תפלה כזו תעורר את כל צבאות השמים להגישה אל היוצר, תפלה זכה ובהירה וישקנה וישיב הילד האהוב אל הוריו ושערי דמעה לא ננעלו –

הייתי חפץ לראות בספרך זה פרק אחד מוקדש להמנוח אביך להציב את תמונתו הרוחנית¹⁵ את תכונותיו היקרות, את בינתו הרחבה, את לבו הטהור, אשר אמנם היה סמל היהדות התעטף במחלצות החכמה ורכש לו ידיעות רחבות בתורת הפשט, ובתורת המסתורין (הקבלה) אשר קבל מידי הרה“ג הנזכרים בספרו, ביחוד בחלק הפשט הגה בתמידות עם מר אבי המנוח זצ”ל שנים רבות בהיותנו שכנים בדירה אחת במבוא הצר של שיך אברהים ביפו העתיקה –

אך אקוה כי יצא בפרשת חייך השני כאשר תהיה השב והישיש המופלג בתל־אביב ויחוגו את חג של יוסף אליהו בן מאה שנה פה בתמונה והנני אכתוב ברכה קצרה הנובעת מאחיך אשר הכרת אותו מערש הילדות ונאמן לך בכל לבו –

יוסף ה' לך חיים ארוכים בחדוה וצהלה שלוים שקטים ושאננים

חלף עבודתך הפוריה על שדה ארצנו החביבה זה רבות בשנים

בשיבה תנוב ועיניך תחזינה בחתחית עמנו ישבות ריב ומדנים

בניך נכדיך גם שלשים גם רבעים, יסובבך כפרחי שושנים,

יעריצוך יכבדוך יהללוך יחוגו חג יובלך של מאה שנים,

הספר מפרשת חייך יופיע לזוהר שני יובלו השנים.

מוקירך בערכך הרם שבתי בוחבוט רב ומו"ץ פה בירות

 

[מכתב תשובה לשבתי בוחבוט מאת יוסף אליהו שלוש]    🔗

יפו, יום 4 לחדש מאי 1931.

אחי וידידי החביב והנכבד, מעלת הרה"ג, הרב שבתאי בחבוט, ראש קהלת העיר בירות;

אח חביב ונכבד מאד.

קבלתי את מכתבך היקר והנעלה עם ברכותיך היוצאות מלב אח טהור ללבו של אחיו, אכן כדאי וראוי מכתבך שיושם בתוך מסגרת של זהב והיה בטוח, אחי היקר, שאשמור אותו ביחד עם הנירות היקרים לי ביותר למען ישאר זכרון עולם לבני ובני בני.

קבלתי את מכתבך בזמן ארוחת הצהרים בעת שישבתי עם אשתי ע"י השלחן וקראתי בפניה מלה במלה את דבריך הנלהבים ובלי להתביש דמעות נזלו מעינינו דמעות של גיל ושמחה, זכרון נעורים הבאת לפנינו וביחוד בהגיענו למקום איפה שהנך מתאר את המחזה הנשגב בעת עמד מר אבי המנוח מול ההיכל והתפלל תפלת משה לא היה מעצור לדמעותינו.

אמנם הערתך ידידי היקר, ותלונתך עלי למה לא הקדשתי בספרי פרק חשוב למנוח מר אבי, צדקת, אחי היקר, במאה אחוז. אולם שתי סבות מנעוני מלעשות זאת, האחת היא כמו שכב' מכיר את כתבי בענוגות, לא חפצתי לכתוב את הביוגרפיה של אבי ז"ל היות וראוי הוא שפרשת חייו תכתב באפן גאוני ועתי לא היתה מספיקה ויכולה לעשות זאת ובפרט קשה שבן יתאר את אביו. ובהיות ונודע לי שקבוצת סופרים בארצנו מכינה חמר חשוב אודות אנשי הישוב ובקרוב יצא לאור ספר גדול ורב דפים המתאר את הפעולות של עשרים וששה מגאוני ישראל ובתוכם המנוח מר אבי.

ורק לפני שבועים בקשו ממני את תמונתו. אקוה את יציאתו לאור אוכל להמציא לכב' אקזמפלר אחד.

באמת מתגעגע אני אליך, אחי היקר, וחושב הנני שאת ימות הקיץ אבלה בחברתך הנעימה.

קבל נא לעת עתה את נשיקותי החמות ורב שלום למעלת הרבנית, אשתך היקרה ולבני ביתך.

בהערצה וחבה הנני

בכבוד רב יוסף אליהו שלוש

 

[מכתב לפנחס גראייבסקי מפנחס מנחם ישעי' מינצברג]    🔗

הרב פנחס מנחם ישעי' מינצברג

נין ונכד להק' והט' היהודי מפרשיסחא והר“ד ובנו הר”מ מלעלוב זצלה"ה.

בעמח"ס מרגניתא דר' מאיר ואוצר בלום בעיה“ק טבריא ת”ו

ב“ה יום י”ג לחדש סיון שנת תרצ"א

כבוד הסופר והחוקר הנכבד וכו' מו“ה פנחס גראייבסקי הי”ו.

יסלח לי כבודו אל אשר אחרתי תשובתי עד היום מפני שבכל השבוע אני משועבד להישיבה שלנו בבוקר אני הולך שמה עד הערב ורק ביום ששי אני פנוי מעט וכעת אני שולח לו ההעתק ממצבות של הקדושים מיסדי הישוב פה הר“מ וייטעבפסק וה”ר אברהם מקאליסק הם היו תלמידי המגיד הקדוש ממעזריטש כמו כן השנים הרב משפטיווקא והרב מטשארניאסטרי ג“כ היו מתלמידי המגיד והם ספונים פה והרב אברהם גרשון מקוטאוו מעודי לא שמעתי שיהי' קבר פה וגם ר' ישראל פאליצקער אם אמנם בא לכאן עם הרב וחחיטעפסק אך אח”כ חזר לחו"ל.

ידידו הדו"ש ומאחל לו הצלחה ואריכת ימים חותם ברגשי כבוד,

פנחס מנחם ישעי' מינצברג בעמח"ס מרגניתא דר' מאיר ואוצר בלום

העתק מצבת הקדוש מוויטפסק תלמידו של המגיד ממעזריטש מיסד הישוב האשכנזי בעיה“ק טבריא ת”ו.    🔗

א) פ“נ בשנת תקמ”ח לפ“ק מוהר”ר מנחם מענדיל בהרב מוהר"ר משה זלה“ה בר”ח אייר יום ב' תנצב"ה

ב) פ“נ אדמו”ר הרב הגדול והקדוש כמוהר“ר אברהם במוהר"ר אלכסנדר והוא כהן לאל עליון ד' שבט שנת תק”ע לפ“ק תנצב”ה.

ג) זאת מצבת קבר הרב המובהק חסיד וקדוש מוהר“ר יעקב שמעון ב”ר יצחק רב בשפטיווקע ג' סיון שנת תקס“א לפ”ק תנצב"ה

ד) פ“נ הצדיק המפורסם מו”ה זאב במוהר“ר נפתלי צבי מטשארניאסטרי ה' אדר שנת תקפ”ג לפ“ק תנצב”ה.

 

[דבר המו"ל]    🔗

בהתאמצות שהיא למעלה מיכלתו המוגבלת של האדם, המשכתי את פרסום חוברותי לשמותיהן השונים עד הנה. זה שנים ושנים שהנני נושא יחידי בעול העבודה המפרכת הזו, מאסף חומר היסטורי ותעודות עתיקות, הדנות על תולדות הישוב העברי בארצנו הקדושה במאות האחרונות, כמעט שרבצתי תחת נטל המשא הכבד מפאת העדר תמיכה חמרית ממשית משום צד, אלא שבכל זאת חסתי על האוצר היתום הזה שאין לו גואלים בקרב אחינו, על פי עצת ידידי ומעריצי פעלי. אמרתי לעשות עוד נסיון, שיוכל להיות משפיע ומכריע, והוא לפנות אל חובבי א"י ועתיקותיה, בחוזר־צנוע זה ולבקשם, להמנות על ההוצאה הזו, מה שיעזור לבסוסה ולהרחבתה.

החותמים על ההוצאה ישלמו חמשה (5) שילנגים (250 מיל א"י) לשנה ותמורתם יקבלו את החוברות אשר תצאנה לאור במשך הזמן, בשבועות האלה עלה בידי להשיג שופע של חומר רב ערך ותועלת, העתיד להאיר¹⁶ כמה פרקי הסטוריה ותנאי חיים בדורות הקודמים, אשר יתפרסם ב“מגנזי ירושלים” בסדר ובחוברות אחדות שתצאנה זו אחר זו, החוברת הנוכחית היא דוגמא מתכנו וטיבו של החומר אשר יבוא אי"ה בחוברות של אחריה.

פרסומים אלה אינם ענין ליחידי סגולה בלבד, אלא לכל יהודי חובב עמו וארצו, הן בא“י והן מחוצה לה, על כן אני פונה בזה לקהל הרחב שיואיל להמנות על ההוצאה הנ”ל, ובתתם את ידם לה, הם מבטיחים את המשכת קיומה בכבוד.

המו"ל פנחס בן צבי גראייבסקי ירושלם העתיקה.

תמונת הגאון המפורסם הרה“ג ראב”ד המקובל כמהר“ר אהרן המכונה רבנו עזריאל זצוק”ל בעל ספר “כפי אהרן” ועוד

תמונת הרה“ג כמהר”ר רפאל יהושע עזריאל בן הרה“ג בעל ספר “כפי אהרן” וחתנה דבי נשיאה רש”ל וראש הרבנים בא“י כמהר”ר יעקב מאיר שליט"א