רקע
ט. כרמי
לְזֵכֶר דָּן פַּגִיס

 

1.    🔗

“הֶעָתִיד,” אָמַר לִי דָּן בַּטֶּלֶפוֹן, כִּשְׁבוּעַיִם לְאַחַר הַנִּתּוּחַ, כְּחֹדֶשׁ לִפְנֵי

מוֹתוֹ, “לֹא נִרְאֶה וָרֹד.”

וְחָשַׁבְתִּי: רַק דָּן יָכוֹל הָיָה לְהַנִּיחַ אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה עַל לוּחַ־הַצְּבָעִים

שֶׁלּוֹ, לְסַכְסֵךְ אוֹתָן בִּזְהִירוּת, וּבִמְשִׁיכוֹת מְהִירוֹת, נוֹגֵעַ־לֹא־נוֹגֵעַ,

לְהַרְאוֹת אֶת הָאָדֹם וְהַלָּבָן הַצְּפוּנִים בַּוָּרֹד, אֶת הֶעָתִיד הַמִּתְקַצֵּר

וְהֶעָבָר הַמִּתְהַפֵּךְ לְעֵינָיו.


 

2.    🔗

הָיָה. הָיָה. הָיָה.

הָיָה כּוֹתֵב. הָיָה אוֹמֵר. הָיָה שׁוֹתֵק.

שֶׁלֹּא לַחֲטֹא לָאֱמֶת

(הוּא לֹא הָיָה חוֹטֵא)

אֲנִי חַיָּב לְשַׁנֵּן:

גּוּפוֹ עַכְשָׁו — גּוּף שְׁלִישִׁי,

זְמַנּוֹ — עָבָר מִתְמַשֵּׁךְ.


 

3.    🔗

כַּאֲשֶׁר הָיָה הַקֹּר

מְפַלֵּחַ אֶת בִּרְכָּיו

בְּצָהֳרֵי יוֹם קַיִץ, הָיָה

מְכַסֶּה אוֹתָן בִּשְׂמִיכָה

כְּמוֹ נוֹסֵעַ סָמוּי

בְּקָרוֹן חָשׁוּךְ.


גַּם עֵרוּתוֹ הַגְּדוֹלָה

לֹא הִצְלִיחָה לְנַתֵּק

אֶת זִיקֵי הַקֹּר

שֶׁבָּרְקוּ מִבֶּרֶךְ לְבֶרֶךְ —

שִׁדּוּרֵי חֵרוּם

בֵּין תָּאֵי מַחְתֶּרֶת.


אֶת הַצֹּפֶן כָּלָא

בְּגוּפוֹ הָרָכוּן.

עֶשְׂרִים שָׁנָה שָׁכַח,

שָׁכַח, שָׁכַח,

וּמַה שֶּׁלֹּא שָׁכַךְ

פִּלַּח בְּסֵתֶר הַשְּׂמִיכָה.


מִצְחוֹ הַגָּבוֹהַּ

הָיָה מִתְעַלֵּם

מִן הַנַּעֲשֶׂה לְרַגְלָיו.

בְּעֵינָיו הַכְּחֻלּוֹת

לֹא נִכַּר שֶׁהַקֹּר

מַכֶּה בְּפִקּוֹת בִּרְכָּיו.


הַאִם יָצְאָה אֵשׁ מֵחַשְׁמַל

וְאָכְלָה אֶת חִיּוּכוֹ?


 

4.    🔗

כִּמְעַט תָּמִיד סִיֵּג אֶת דְּבָרָיו:

אוּלַי… גַּם… אָמְנָם… אֲבָל…

אֲבָל הָאוּלַי שֶׁלּוֹ הָיָה וַדַּאי,

רִחוּק שֶׁל טַיָּס הַיּוֹדֵעַ

שֶׁבְּיָדָיו כְּלִי עַל־קוֹלִי,

שֶׁדַּוְקָא בַּשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה,

כְּשֶׁהוּא חָג יְחִידִי,

חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ.


 

5.    🔗

אִלּוּ הָיוּ הַיָּמִים כְּתִקְנָם, הָיִיתִי מַרְאֶה לוֹ

אֶת הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה וְהוּא הָיָה מַעֲבִיר עֲלֵיהֶן אֶצְבַּע

אִטִּית, כְּמוֹ מְגַלֵּה־מוֹקְשִׁים, נֶעְצָר בְּמַעֲבָר מְסֻכָּן,

מַצִּיעַ נָתִיב עוֹקֵף וּמוֹבִיל, סְחוֹר־סְחוֹר, בַּדֶּרֶךְ

הַיְשָׁרָה.


 

6.    🔗

מָהִיר כְּשַׁפִּירִית,

בָּהִיר כְּמַרְאַת הַמַּיִם,

זַהֲרוּרִי כְּחִיּוּךְ שֶׁל יֶלֶד,

זָהִיר כְּמַדְּעָן מְדַיֵּק

הַשּׁוֹתֵל לְבָבוֹת חֲדָשִׁים

בַּמִּלִּים הַחוֹלוֹת שֶׁלָּנוּ.


 

7.    🔗

הַמִּלִּים שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לוֹ בְּחַיָּיו.

לְמַעַן הָאֱמֶת, אָמַרְתִּי לוֹ מְעַט

(וְגַם הוּא הָיָה עוֹצֵר בְּמִלִּים).

יָדַעְתִּי שֶׁהוּא בֶּן־בֵּית בֵּין הַבָּתִּים,

שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ הֵן מִכְּלַל לָאו,

רוֹאֶה אֶת הַדְּמָמָה בֵּין הַקּוֹלוֹת,

אֶת הֶחָרוּז הַכָּתוּב בִּדְיוֹ־סְתָרִים;

יָדַעְתִּי שֶׁהוּא זוֹכֵר אֶת פֵּשֶׁר־הַשִּׁכְחָה,

מוֹשִׁיט יָד לַלָּשׁוֹן הַנּוֹפֵל

וּמוּכָן לְהַעֲמִיד פָּנִים

שֶׁהַמַּסֵּכָה הִיא הַפָּנִים.


 

8.    🔗

כְּשֶׁמֵּת חָבֵר טוֹב

אַתָּה מְאַבֵּד מַשֶּׁהוּ מִבָּבוּאָתְךָ.

מִכָּאן וּלְהַבָּא

תָּמִיד תִּהְיֶה חָסֵר.


ניו־יורק, 1986


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות