רקע
שאול טשרניחובסקי
שִׁיר עַל הַמְּחוֹלְלוֹת
mנחלת הכלל [?]
tשירה

וַתֵּצֶאנָה כָּל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת: (שמות ט:ו, כ')

תֹּף אֶל תֹּף יַבִּיעַ, שָׂח; תֹּף אֶל תֹּף שׁוֹלֵחַ צָו!

הִיא לַתֹּף וְהַתֹּף לָהּ – בְּרִית הַלַּהַב וְהַנִּצָּב.

בַּת אֶל בַּת! כָּל הַבָּנוֹת טוֹפְפוֹת-צָפוֹת בִּמְחוֹל –

סְעָרוֹת שֶׁל יְשִׁימוֹן וּמַעַרְבֹּלוֹת שֶׁל חוֹל.

נִשָּׂאוֹת בִּמְשׁוּבָתָן אֶל מוּל פְּנֵי כָל-הָעֵדָה:

פְּרוּעוֹת… בְּהַרְמוֹנִיָּה… שׁוֹק זָקוּף, יָרֵךְ כְּבֵדָה.

קְדֵשׁוֹת בִּקְדֻשָּׁתָן, חֲצוּפוֹת בְּתֻמָּתָן:

שַׁד תּוֹבֵעַ, שׁוֹק מַצִּית דַּם הַבַּעַל-הֶחָתָן,

בְּכִרְכּוּר וּבִמְחֹלוֹת קִסְמֵיהֶן, וְהֵן צָדוֹת,

רֹן-כְּשָׁפִים לָעֲכָסִים, רֹן-תְּבִיעָה לָאֶצְעָדוֹת,

– הוֹי, הַבַּעַל הֶחָסֹן, בַּהֵיכַל בֹּא וְקַדֵּשׁ!

לְכַפֶּיךָ שְׁאֵרִי, קֹר שַׁדִּי בְּאֵשׁ כֶּפֶל אֵשׁ!

– קַרְסֻלִּי זָר לֹא רָאָה, קַרְסֻלִּי הַדַּק, הַתָּם,

אֶחְשְׂפֶנּוּ – זֶה שָׁבְלִי! כִּי אֶתְגַּל לַרְתִּיחַ דָּם.

– זֶרַע דּוֹר קְשֵׁה-עֹרֶף תֵּן, תֵּן לִי זֶרַע דּוֹר אֵיתָן!

יֶחֱמַנִי דוֹד-מִדּוֹד, דּוֹד וּבַעַל וְחָתָן!

– וְהָיָה זַרְעִי קָדוֹשׁ, זְרַע מִשְׁנֵה הַתַּאֲוָה,

בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מִסְתּוֹרִין, בִּתְשׁוּקָה לֹא כָּאֲבָה.

– זְרַע דּוֹר גֵּא וּזְעוּם מֶבָּט כְּתַלְאוּבוֹת מִדְבְּרוֹת סִין;

הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הוּא יִרְאֶה – וְלֹא יַאֲמִין.

– דּוֹר יָאֶה לְקִבְרוֹתָיו בְּמִדְבַּר צוּלוֹת-חוֹלוֹת,

עַל קִבְרוֹת-הַגַּאֲוָה הֶסְפֵּדִים לְלֹא קוֹלוֹת.

– דוֹר יָאֶה לְמִיתָתוֹ, מֵת בְּאֶרֶס עֲכָנִים,

נְחָשִׁים שְׁלִיחֵי-אֵלִים, דּוֹר בַּרְזֶל וַאֲבָנִים!"

הֵן טָסוֹת, וּשְׁרִירֵיהֶן הֵם תּוֹבְעִים צוּקַת-חֲבוֹק,

קֶמֶט כָּל-מְעִיל קוֹרֵא, וּבְרִמְזֵי רְמָזָיו הַשּׁוֹק.

אִמָּהוֹת שֶׁל שְׁבָטִים, אִמָּהוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל עָם.

מְקִימוֹת חֵיל רִבְבוֹתָיו בְּתַאֲוָה וּבַעֲיָם.

מַזְרִיעוֹת לַעֲתִידוֹת וּלְנִצְחוֹן יוֹם אַחֲרוֹן,

דּוֹר עוֹמֵד בָּאֵשׁ וָדָם, בַּמִּדְבָּר וּבַשָּׁרוֹן,

דֵּי סֵיפֵי הַלִּגְיוֹנוֹת, לַמְּדוּרוֹת, לָאוֹפַנִּים,

וּלְקִבְרוֹת חַיִּים… יַלְאֶה תַּלְיָנִים וְחֵיל מְעַנִּים;

דֵּי לוֹעוֹת כְּפִירֵי-מִדְבָּר וְחָלָל עַל הַחוֹמוֹת,

וּלְהַשְׂבִּיעַ חֹד סַכִּין וּלְמַלֵּא פִי-תְהוֹמוֹת.

נִשָּׂאוֹת בִּמְשׁוּבָתָן אֶל מוּל פְּנֵי כָל-הָעֵדָה

אִמָּהוֹת שֶׁל שְׁבָטִים: שׁוֹק זָקוּף, יָרֵךְ כְּבֵדָה.


תל-אביב 1936

המלצות קוראים
תגיות