א.    🔗

וַיְהִי בִימֵי הָרוּן אַל־רַשִּׁיד הַמוֹשֵׁל בְּבַגְדָּד. בַּיָּמִים הָהֵם חַי בְּבַלְסוֹרָה אִישׁ אֶחָד וּשְמוֹ בֶנֶּאצַר. רְכוּשׁוֹ לֹא הָיָה רַב, אֲבָל דֵּי מִחְיָתוֹ בְרֶוַח וּבְשַׁלְוָה, מִבְּלִי לַעֲסֹק בְּמִסְחָר וּמִשְׁלַח־יָד. גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בֵן, לֹא שִׁנָּה אֶת דַרְכּוֹ זֶה. “לָמָה־לִי, הָיָה אוֹמֵר תָּמִיד אֶל שְׁכֵנָיו, לְטַפֵּל בְּמִקַּח־וּמִמְכָּר, לְלַסְטֵם וּלְרַמּוֹת אֶת הַבְּרִיוֹת? הֲרַק בִּשְׁבִיל שֶׁאַנִּיח לִבְנִי סַעִיד אַחֲרַי אֶלֶף שִׁקְלֵי־זָהָב יוֹתֵר, אִם יִתְנַהֵג עִסְקִי כְשׁוּרָה, וְאִם לֹא, אֶלֶף שִקְלֵי־זָהָב פָּחוֹת? בְּמָקוֹם שֶׁאוֹכְלִים שְׁנַיִם, יֹאמַר מָשָׁל קַדְמוֹנִי, שָׁם גַּם שְׁלִישִי יֹאכַל וְיִשְׂבָּע; וְאִם יִהְיֶה סַעִיד בֵּן חָכָם, לֹא יֶחְסַר כֹּל”. כַּךְ הָיָה בֶּנֶּאצַר אוֹמֵר וְכַךְ הָיָה גַם נוֹהֵג, כִּי לֹא לִמֵּד אֶת בְּנוֹ מִסְחָר אוֹ אוּמָנוּת, אַךְ לֹא חָדַל מִקְרֹא עִמּוֹ בְּסִפְרֵי חָכְמָה, וּבִהְיוֹתוֹ נוֹטֶה אֶל הַדֵּעָה, שֶׁמִלְּבַד הַעֵסֶק בַּתוֹרָה וְכִּבּוּד זְקֵנִים אֵין דָּבָר, אֲשֶׁר יִסְכּוֹן יוֹתֵר לְאָדָם צָעִיר מֵאֹמֶץ לֵב וְיָד זְרִיזָה, נָתַן לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ לִשְׁלֹף חֶרֶב וּלְהַחֲזִיק מָגֵן; וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְסַעִיד נֶחְשַׁב בֵּן בְּנֵי גִילוֹ וְאַף גַּם בְּקֶרֶב הַנְּעָרִים הַגְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ לְגִבּוֹר־חַיִל, וּבִרְכִיבָה וּשְׂחִיָה לֹא עָלָה עָלָיו אִישׁ.

כְּשֶׁנִּמְלְאוּ לְסַעִיד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁלָחוֹ אָבִיו לְמֶכָּה לְהִשְׁתַּטֵּח עַל קֶבֶר הַנָּבִיא, לַעֲרֹך תְּפִלָה וְלַעֲשֹוֹת צְרָכָיו הַדָּתִיִים כַּחֻקָּה וְכַמִשְׁפָּט. לִפְנֵי צֵאתוֹ קָרָא לוֹ אֳבִיו לָבֹא אֵלָיו וַיְהַלְּלוֹ עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וַיְלַמְּדֵהוּ אָרְחוֹת חַיִים, וְהִיְלכוֹת דֶרֶךְ־אֶרֶץ גַם כֶּסֶף נָתַן לוֹ לְהוֹצָאוֹת־הַדֶּרֶך, וְאַחֲרֵ־כֵן אָמַר: "עוֹד דָּבָר אֶחָד, בְּנִי סַעִיד, הִנְּני אִישׁ הָעוֹמֵד לְמַעֲלָה מֵהָאֱמוּנוֹת הַתְּפֵלוֹת שֶׁל הֲמוֹן הָעָם. אוֹהֵב אֲנִי אָמְנָם לִשְׁמֹע סִפּוּרֵי מַעֲשִיּוֹת עַל־דְּבַר פֵיאוֹת וְקוֹסְמִים, כִּי יֵשׁ לִי מִזֶה קוֹרַת רוּחַ אֲבָל רָחוֹק מִמֶּנִּי לְהַאֲמִין, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִים הַרְבֵּה הֶדְיוֹטִים מְחֻסְּרֵי־דַעַת שֶׁהָרוּחוֹת הָאֵלֶּה אוֹ יִהְיּוּ מַה שִּׁיְהיוּ, יֵשׁ לָהֶן הַשְׁפָּעָה כָּל־שֶׁהִיא עַל חַיֵּי הָאָדָם וּפְעוּלוֹתָיו. אוּלָם אִמְּךָ – זֶה לִי שְׁתּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִיּוֹם שֶׁמֵּתָה – אִמְּךָ הֶאֱמִינָה בָזֶה בֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּדִבְרֵיּ הָאַלְקוֹרָן; וּפַעַם אַחַת כְּשֶׁלֹּא הָיָה אִישׁ אִתָּנוּ בַּבַּית סִפְּרָה לִי, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהּ, שֶׁלֹּא אֲגַלֶּה אֶת הַדָּבָר לְאִישׁ מִלְּבַד לִבְנָהּ, שֶׁלָּה עַצְמָהּ הָיָה מִיּוֹם לֵדָתָהּ מַגָּע־וּמַשָּׁא עִם פֵיאָה אֶחָת. אָנֹכִי לָעַגְתִּי לָהּ כְּמוּבָן וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מָכְרָח אֲנִי לְהוֹדוֹת, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּצָאתָ, סַעִיד לְאַוִּיר הָעוֹלָם, קָרוּ מִקְרִים שֶׁהֵבִיאוּ גַם אוֹתִי, אָבִיךָ לִידֵי הִשְׁתּוֹמְמוּת: כָּל הַיּוֹם הָיוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים וּמָטָר סוֹחֵף נִתַּךְ אַרְצָה וְהַשָמַיִם הָיוּ כֹה שְׁחוֹרִים שׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה לִקְרֹא אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר. בּשָׁעָה הָרְבִיעִית אַחַר הַצָהֳרַיִם הֻגַד לִי, כִּי בֵן נוֹלַד לִי. מִהַרְתִּי אֶל חֲדַר אִמְּךָ, לִרְאוֹת אֶת בְּנִי בְכוֹרִי וּלְבָרְכוֹ, אֲבָל הַנְּעָרוֹת הַמְשָׁרְתוֹת אוֹתָהּ עָמְדוּ לִפְנֵי הַדֶּלֶת, וְעַל שְׁאֵלוֹתַי אָמְרוּ לִי, כִּי אֵין אִישׁ רַשָּׁאִי לְהִכָּנֵס, כִּי צְמִירָה אִמְּךּ הִבִּיעָה אֶת חֶפְצָה לְהִשָּׁאֵר לְבַדָּהּ בֶּחָדֶר. דָפַקְתִּי עַל הַדֶּלֶת, אַךְ לַשָּׁוְא, הִיא נִשְׁאֲרָה סְגוּרָה.

"עוֹד אֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵי הַדֶּלֶת בֵּין הַמְּשָׁרְתוֹת נִרְגָּז קְצָת, וְהִנֵּה לְפֶתַע פִתְאֹם נִטְהֲרוּ הַשָּׁמַיִם בְּאוֹפֶן שֶלֹא רָאִיתִי כָזֹאת מִיָמָי, וּמַה שֶּׁהָיָה עוֹד יוֹתֵר נִפְלָא, זֶה הָיָה שֶׁרַק מִמַּעַל לְעִירֵנוּ בַּלְסוֹרָה הָיְתָה כִפַּת הָרָקִיעַ תְּכֵלֶת טְהוֹרָה, בְעוֹד שׁמִּסָּבִיב הָיְתָה חָשְׁרַת עָבִים שְׁחוֹרוֹת וּבְרָקִים הֵאִירוּ וְעוֹפְפוּ בְכָל רַחְבֵי הַסְּבִיבָה. וּבְעוֹד אֲנִי עוֹמֵד מַחֲרִיש וּמִשְׁתָּאֶה לְמַרְאֶה עֵינַי, נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת אֶל חֲדַר אִשְׁתִּי; הִשְׁאַרְתִּי אֶת הַשְׁפָחוֹת בַּחוּץ וָאִכָּנֵס לְבַדי הַחֶדְרָה לִשְׁאֹל אֶת אִמְּךָ, מִפְנֵי מַה סָּגְרָה בַעֲדָהּ מִבֹּא, וַיְהִי בְעָבְרִי עַל סַף הַחֶדֶר וְרֵיח שׁוֹשַנִּים, קַרְנְפָלִים וְיַקִינְטוֹנִים עָלָה מִמֵּנּוּ אֶל אַפִּי, רֵיח כֹּה חָזָק שֶׁכִּמְעַט נַעֲשָׂה רֹאשִׁי סְחַרְחָר. אִמְּךָ הִגִּישָׁה אוֹתְך אֵלַי וּבְאוֹתֹו זְמָן הֶרְאֲתָה לִי חֲלִיל־כֶסֶף קָטָן, שֶׁהָיָה תָלוּי בְצַוָּארְךָ עַל שַׁרְשֶׁרֶת־זָהָב דַּקָּה כְמֶשִׁי – הָאִישָּׁה הַטּוֹבָה, שֶׁכְּבָר סִפַרְתִּי לְךָ עַל אֹדוֹתָהּ, אָמְרָה אִמְּךָ, הָיְתָה פֹה, הִיא נָתְנָה לְבִנְךָ אֶת הַמַּתָּנָה הַזֹאת – זוֹ הָיְתָה אֵיפוֹא הַקּוֹסֶמֶת, שֶטִּהֲרָה אֶת הָאַוִּיר וְשֶׁהִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ אֶת רֵיחַ הַשּׁוֹשַנִים וְהַקַּרְנְפָלִים? אָמַרְתִּי בִשְׂחוֹק שֶׁל קטֶֹן־אֲמָנָה. – הֶרֵי יְכֹלָה הָיְתָה לְהשְׁאִיר דָּבָר יוֹתֵר טוֹב, כִּיס מָלֵא זָהָב, סוּס וְכדּוֹמֶה לָזֶה. – אִמְךָ הִשְׁבִּעַתְנִי לִבְלִי לְהִתְלוֹצֵץ, כִי הַפֵּיאוֹת נֹוחוֹת לִכְעֹס וִיכֹלוֹת לַהֲפֹך אֶת בִּרְכָתָן לִקְלָלָה.

"מִלֵּאתִי אֶת חֶפְצָהּ וְהֶחֱשֵיתִי, כִּי חוֹלָה הָיְתָה אִמֶּךָ. לֹא דִבַּרְנוּ יוֹתֵר גַּם בַּמְאוֹרָע הַמּוּזָר, עַד אָשֶר שֶׁשׁ שָׁנִים אַחֲרֵ־כֵן הִרְגִּישָׁה אִמְּךָ לַמְרוֹת הֱיוֹתָה צְעִירָה עוֹד, כִּי מָלְאוּ יָמֶיה לָמוּת. אָז מָסְרָה לִי אֶת הֶחָלִיל וַתְּצַו לְבִלְתִּי תֵת אוֹתוֹ לְךָ, עַד אֲשֶר יִמְלְאוּ לְךָ עֶשְׂרִים שָׁנָה, כִּי עַד הַיּוֹם הַהוּא עָלַי לְהַשְׁאִירְךָ בְּבֵיתִי, אַף לֹא שָׁעָה אַחַת פָּחוֹת. הִיא נָפְחָה אֶת נַפְשָׁהּ. הִנֵּה הַמַּתָּנָה – אָמַר בֶּנֶּאצַר, בְּהוֹצִיאוֹ מִן הָאַרְגָּז חֲלִיל־כֶּסֶף אָחוּז בְּשַׁרְשֶׁרֶת זְהַב אֲרֻכָּה – וַאֲנִי נוֹתְנָה לְךָ בִּשְׁנַת הַשְּׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, תַּחַת תִּתִּי אוֹתָהּ לְךָ בִּשְׁנַת הָעֶשְׂרִים, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ מִזֶּה, וּכְשֶׁתָּשֹׁב אֵלַי, אֶפְשָׁר, כִּי אֶהְיֶה כְּבָר נֶאֱסָף אֶל אֲבוֹתָי. אֵינִי רוֹאֶה שׁוּם סִבָּה מַסְפֶּקֶת, שֶׁתֵּשֵׁב פֹּה עִמָּדִי עוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים, כַּאֲשֶׁר חָפְצָה אִמְּךָ, שֶׁדָּאֲגָה לְךָ כָּל־כַּך: הֲלֹא בֵּן טוֹב וְחָכָם אַתָּה וְיוֹדֵעַ אַתָּה, אֵיך לְהִתְנַהֵג בְּנֶשֶׁק כְּבֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, וְעַל־כֵּן הֲרֵי אַתָּה בְּעֵינַי כְּבֶן עֶשְׂרִים. וְעַתָּה לֵךְ לְשָׁלוֹם וּזְכוֹר בְּשַׁלְוָתְךָ וּבִקַלְקְלָתְךָ, ד' יִשְׁמָרְךָ מִמֶּנָּה, אֶת אָבִיךָ

כֹּה דִבֵּר בֶּנֶּאצַר אִיש בַּלְסוֹרָה, כַּאֲשֶׁר שִׁלַּח אֶת בְּנוֹ מֵאִתּוֹ. סַעִיד נִפְרַד בּהִתְרַגְּשוּת מֵעַל פְּנֵי אָבִיו, תָּלָה אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת עַל צַוָּארוֹ, שָׂם אֶת הֶחָלִיל מִתַּחַת לַחֲגוֹרוֹ וַיַעַל עַל סוּסוֹ וַיִרְכַּב אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר צְרִיכָה הָיְתָה הָאוֹרְחָה הַיוֹצֵאת לְמֶכָּה לְהִקָּהֵל יַחְדָּיו. בִּזְמָן קָצָר נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כִּשְׁמוֹנִים גַּמָּל וְאֵיזוֹ מֵאוֹת אִישׁ. הַשַּׁיָרָה הִתְחִילָה יוֹצֵאת וְסַעִיד עָזַב אֶת בַּלְסוֹרָה, עִיר אֲבוֹתָיו, מִבְּלִי דַעַת, שֶׁזְמָן רַב יַעֲבוֹר עַד אֲשֶׁר ישׁוּב לִרְאוֹתָה.

 

ב.    🔗

הֶחָדָשׁ שֶׁבִּנְסִיעָה זוֹ וְהַדְּבָרִים הַשּׁוֹנִים שֶׁלֹּא רָאָה מִיָּמָיו, וְעַתָּה נִתְגַלּוּ לְפָנָיו בְּכָל הֲדָרָם הַמְּיוּחָד, הִסִּיחוּ בַּתְּחִלָּה אֶת דַעְתּוֹ מְהִרְהוּרָיו הָעֲצֵבִים, אוּלָם כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל הַמִדְבָּר וְהַסְּבִיבָה הִתְחִילָה לוֹבֶשֶת צוּרָה שׁוֹמֵמָה וּבוֹדֵדָה, הִתְחִיל חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת וּבְתוֹךְ שְׁאָר דְּבָרִים עָלוּ עַל לִבּוֹ דִּבְרֵי אָבִיו לִפְנֵי הִפָּרְדוֹ מִמֶּנּוּ.

וַיּוֹצֵא סַעִיד אֶת הֶחָלִיל מִתַּחַת אֵזוֹרוֹ וַיִסְתַּכֵּל בּוֹ מִכָל צַד וְאַחֲרֵי־כֵן הִגִּיש אוֹתוֹ אֶל פִּיו, לְנַסּוֹת אִם יִתֵּן קוֹל צָלוּל וְיָפֶה, אוּלָם רְאֵה זֶה פֶלֶא, הֶחָלִיל לֹא הִשְׁמִיע כָּל קוֹל. הוּא הֵפִיח אֶת לְחָיָיו וְנָשַׁף בְּכָל כֹּחוֹ, אַךְ לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא מֵהֶחָלִיל אַף קוֹל קַל. וַיִחַר לְסַעִיד מְאֹד, בְּרְאוֹתוֹ שֶׁאֵין בַּמַּתָּנָה כָל תֹּעֶלֶת, וַיָּשֶׁב אֶת הֶחָלִיל אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר לְקָחוֹ מִשָּׁם. אַךְ דִּבְרֵי אִמּוֹ, הַמְּלֵאִים סוֹד, שָׁבוּ מִיַּד לְהַעֲסִיק אֶת מוֹחוֹ. הוּא שָׁמַע דְּבָרִים שׁוֹנִים עַל אֹדוֹת פֵיאוֹת, אֲבָל בֵּין שְׁכֵנָיו בְּבַלְסוֹרָה לֹא הָיָה לְפִי יְדִיעָתוֹ אַף אֶחָד, שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּאֵיזֶה קֶשֶׁר וְיַחַס עִם עֶצֶם, שֶׁהוּא לְמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע, וְאֶת הָאֲגָדוֹת עַל־דְבַר שֵׁדִים וְרוּחוֹת הֶעְתִּיקוּ לִמְקוֹמוֹת רחוֹקִים וּלְיַמִים מִקֶּדֶם, וִלָזֹאת חָשַב סַעיד, שֶׁמַּחֲזוֹת כָּאֵלֶּה הֵם בַּזְּמַן הַזֶּה בִּלְתִּי שְׁכִיחִים, אוֹ שֶׁהַפֵּיאוֹת חָדְלוּ לַבֹא בֵין אֲנָשִׁים וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּגוֹרָלָם. וְאוּלַם מַחֲשָׁבוֹת מֵעֵין אֵלּוּ לֹא מָנְעוּ אֶת סַעִיד מֵהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לְהַאֲמִין, שֶׁכָּל מָה שֶׁקָּרָה לְאִמּוֹ הוּא מֵהַדְּבָרִים הָרְחוֹקִים מִן הַמְּצִיאוּת וְהַחֲתוּלִים בַּעֲנַן הַסּוֹד, וּמִזֶּה הָיְתָה נְסִבָּה שֶׁהוּא יָשַׁב כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם כֻּלוּ עַל סוּסוֹ כְּחוֹלֵם, מִבְּלִי לָקַחַת חֵלֶק בְּשִׁיחוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו לִנְּסִיעָה וּמִבְּלִי לָשִׂים לֵב לִזְמִירוֹתֵיהֶם וְלִשְׂחוֹקָם.

סַעִיד הָיָה נַעַר יְפֵה מַרְאֶה. מֵעֵינָיו נִשְׁקַף אֹמֶץ־לֵב וְרוּחַ גְּבוּרָה, בְּפִיו הוּצַק חֵן, וְלַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ עוֹד עוּל־יָמִים הָיְתָה בְּיֵשׁוּתוֹ חֲשִׁיבוּת יְדוּעָה שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה, אֶלָּא בַּמְעֲטִים מִבְּנֵי גִּילוֹ. הַנִמּוּס שֶׁבּוֹ יָשַב עַל סוּסוֹ, יְשִׁיבָה מְרֻשֶּׁלֶת אֲבָל בְּטוּחָה, הָדוּר בִלְבוּשוֹ וּבִזֵינוֹ שֶׁל לוֹחֵם, מָשַׁך עָלָיו עֵינֵי רַבִּים מֵהַנּוֹסְעִים. בְּיִחוּד מָצָא חֵן בְּעֵינֵי אִישׁ זָקֵן אֶחָד, שֶׁרָכַב בְּצִדּוֹ, וְהָאִישׁ פָּנָה אֵלָיו בַּשְּׁאֵלוֹת לְנַסּוֹתוֹ, הֲגַם בַּחָכְמָה גְּדוֹל כֹּחוֹ. סַעִיד שֶׁאָבִיו לִמָדוֹ לְכַבֵּד אֶת הַזְּקֵנִים, עָנָה לַזָּקֵן בֶּעַנְוַת־חֵן וְגַם בְּהַשְׂכֵּל וָדָעַת, בְּאוֹפֶן שֶׁהַזָקֵן שָׂמַח עָלָיו שִׂמְחָה גְדוֹלָה. וְאוּלָם מִתּוֹךְ שֶׁמּוֹחוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַצָעִיר הָיָה טָרוּד כָּל הַיּוֹם כֻּלוֹ רַק בְּדָבָר אֶחָד, מִמֵּילָא נִתְגַּלְגְּלָה הַשִּׂיחָה אֶל כִּבְשׁוֹנוֹ שֶל עוֹלַם הַפֵיאוֹת, וּלְסוֹף פָּנָה סַעִיד יָשָׁר אֶל הַזָקֵן בִּשְׁאֵלָה, הֲמַאֲמִין הוּא, כִּי יֵשׁ בָּעוֹלָם רוּחוֹת טוֹבוֹת אוֹ רָעוֹת, הַמְּגִינוֹת עַל הָאָדָם אוֹ שָׂשׂוֹת לַעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה.

הַזָקֵן הֶחֱלִיק אֶת זְקָנוֹ וַיֵט אֶת רֹאשׁוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה וְאַחֲרֵי־כֵן אָמָר: “אֵין לְכַחֵד, כִּי הָיוּ מִקְרִים כָּאֵלֶּה בָעוֹלָם, אַף־כִּי אנֹכִי לֹא רָאִיתִי מִיָמַי לֹא שֵׁד בְּצוּרַת גַּמָּד וְלֹא רוּחַ בְּתַבְנִית עֲנָק, לֹא קוֹסֵם ולֹא פֵיאָה” וְהַזָקֵן התְחִיל מְסַפֵר לְאִישׁ הַצָעִיר סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאִים רַבִּים, עַד שׁנַּעֲשָׂה רֹאשׁוֹ סְחַרְחַר וְלֹא יָכֹל לַחֲשׂב אַחֶרֶת, בִּלְתִּי אִם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵירַע בִּשְׁעַת לִדְתּוֹ, הַשִּׁיּנּו בְּמֶזֶג הָאַוִּיר, רֵיחַ הַשּׁוֹשַׁנִּים וְהַיַּקָּינְטוֹנִים הַנָּעִים – כָּל זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא סִמָּן גָּדוֹל וְטוֹב, שֶׁהוּא עַצְמוֹ עוֹמֵד תַּחַת חָסוּתָה הַמְּיוּחָדָה שֶׁל פֵיאָה טוֹבָה וְאַדִּירָה, וְשֶׁהֶחָלִיל לֹא נִיתַּן בְמַתָּנָה לְשֶׁם מַטָּרָה אַחֶרֶת, אֶלָּא בִכְדֵי לִשְׁרֹק לַפֵיאָה בְעֵת צָרָה. כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ רַק הֵיכָלוֹת, סוּסֵי־קֶסֶם, רוּחוֹת וְכַדּוֹמֶה לָזֶה וַיְחִי בָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ מָלֵא פֵיאוֹת לַאֲמִתוֹ.

וְאוּלָם כְּבָר בַּיוֹם שֶׁלְּמָחֳרָתוֹ צָרִיךְ הָיָה לְהִוָּכֵחַ עַל־יְדֵי הַנִסָּיוֹן, שֶׁכָּל חֲלוֹמוֹתָיו בְּשֵׁנָה וּבהָקִיץ רַק דְּבָרִים בְּטֵלִים הֵם, הַחֵלֶק הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁל הַיּוֹם כְּבָר עָבַר לָאוֹרְחָה בַהֲלִיכָה רְגִילָה וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הָעֵת הַזֹאת הָיָה סַעִיד רוֹכֵב בְּצִדּוֹ שֶׁל רֵעוֹ הַזָּקֵן. פִּתְאֹם נִרְאוּ בְּמֶרְחַק צְלָלִים כֵּהִים. אֲחָדִים מֵאַנְשֵׁי הַשַּׁיָרָה חָשְׁבוּ אוֹתָם לְגַלֵּי חוֹל, אֲחֵרִים – לַעֲנָנִים, עוֹד אֲחֵרִים – לְשַׁיָּרָה חֲדָשָׁה, אוּלָם הַזָּקֵן שֶׁכְּבָר הָיָה מְלֻמָּד בְּנִסְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה, קָרָא אֲלֵיהֶם בְּקוֹל גָּדוֹל לִהְיוֹת זְהִירִים כִּי מַחֲנֵה שׁוֹדְדִים עַרְבִּיִּים הוֹלֵךְ וְקָרֵב. הָאֲנָשִים לָקְחוּ אֶת כְּלֵי־נִשְׁקָם בִידֵיהֶם, הַנָּשִׁים וְהַסְּחוֹרוֹת הוּצָאוּ בַתָּוֶךְ וְהַכֹּל הָיָה מְתֻקָּן לַהֲגָנָה. הָאֻכְלוּסִים הַכֵּהִים הִתְנוֹעֲעוּ לְאִטָּם עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה וּמַרְאֵהֶם הָיָה כְמַרְאֵה עֲדַת עוֹרְבִים, בִּזְמָן שֶׁהֵם יוֹצְאִים בְּכְנוּפְיָה לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. לְאַט־לְאַט הִתְחִילוּ הוֹלְכִים הָלֹךְ וְקָרֹב בִּמְהִירוּת יוֹתֵר גְדוֹלָה, וְכַאֲשֶׁר אַךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר תַּבְנִית אֲנָשִׁים וּרְמָחִים, וְהִנֵּה הִתְחִילוּ רָצִים, כְּאִלּוּ נִשְּׂאוּ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, וְיִשְׂתָּעֲרוּ עַל הָאוֹרְחָה בְּכָל כֹּבֵד הֲמוֹנָם.

הָאֲנָשִׁים עָמְדוּ עַל נַפְשָׁם כְּגִבּוֹרֵי מִלְחָמָה, אֲבָל מִסְפַּר הַשּׁוֹדְדִים עָלָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתָם מִכָּל עֵבֶר, הִפִּילוּ מִמֶּרְחַק חֲלָלִים רַבִּים וְאַחֲרֵ־כֵן הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּלוֹנְכָאוֹת שֶׁבִּיֵדיהֶם. בָּרֶגַע הַנּוֹרָא הַזֶּה נִזְכַּר סַעִיד, שֶׁבְּכָל מֶשֶׁךְ הַזְּמַן נִלְחַם בְּאֹמֶץ־לֵב בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, בַּחֲלִילוֹ, וִימַהֵר וְיוֹצֵא אוֹתוֹ מִתַּחַת חֲגוֹרוֹ וְיַגִּישׁוּ אֶל פִּיו וְיִפַּח בּוֹ, אַךְ – שָׁוְא, קוֹל הֶחָלִיל שׁוּב לֹא נִשְׁמַע. מָלֵא חֵמָּה עַל תּוֹחַלְתּוֹ הַנִּכְזָבָה בְּאוֹפָן נוֹרָא כָזֶה, כִּוֵּן אֶת רוֹבֵהוּ אֶל עַרְבִי אֶחָד, שֶׁהִצְטַיֵּן בִּלְבוּשׁוֹ הַנֶּהְדָּר, וְיַּכֵּהוּ אֶל הֶחָזֶה; הַלָּה הִתְנוֹדֵד וְיִפֹּל מֵעַל סוּסוֹ אַרְצָה.

אַלַּאה! מֶה עָשִׂיתָ אִישׁ צָעִיר!" קָרָא הַזָּקֵן שֶׁבְּצִדּוֹ, “עַתָּה אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ, אָבַדְנוּ”. וְכֵן גַּם הָיָה; כִּי אַךְ רָאוּ הָעַרְבִיִים אֶת הָאִישׁ הַזֶּה צוֹנֵחַ מֵעַל סוּסוֹ, וְיָרִימוּ קוֹל צְעָקָה גְּדוֹלָה, וְיַחְגְּרוּ שְׁאֵרִית אוֹנִים עַד כִּי הָאֲנָשִׁים הַמְּעַטִּים שֶׁעוֹד נִשְׁאֲרוּ בִּלְתִּי פְּצוּעִים נָפוֹצוּ לְכָל רוּחַ. בְּרֶגַע אֶחָד רָאָה סַעִיד, וְהִנֵּה חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים סְבָבוּהוּ מֵאַרְבַּעַת עֲבָרָיו. יָדוֹ נָהֲגָה בַּחֲנִיתוֹ בִּזְרִיזוּת יְתֵרָה, עַד כִּי אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלָיו; לְסוֹף עָשָׂה אֶחָד הַפְסָקָה קְטַנָּה וִיכוֹנֵן חִצּוֹ עַל הַיֶּתֶר וְיִמְשֹׁךְ בַּקֶּשֶׁת. וַיְהִי אַךְ חָפֵץ הָאִישׁ לְשַׁלַּח אֶת הַחֵץ אֶל הַמַּטָּרָה, וְהִנֵּה אִישׁ אַחֵר רָמַז לוֹ וְלֹא הִסְפִּיק סַעִיד לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לִקְרַאת הִשְׂתַּעֲרוּת חֲדָשָׁה, עַד שֶׁאֶחָד מִן הָעַרְבִיִּים הִשְׁלִיךְ עָלָיו פַּלְצוּר, וְכַמֶּה שֶׁעָמַל הָאִישׁ הַצָּעִיר לְנַתֵּק אֶת הַחֶבֶל, לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ, הַחֶבֶל נִשְׁתַּנֵּץ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְהוּא נִשְׁבָּה.

 

ג.    🔗

אַנְשֵׁי הַשַּׁיָּרָה תַּמּוּ נִכְרְתוּ אוֹ נָפְלוּ בַּשֶּׁבִי, וְהָעַרְבִיִּים שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי שֵׁבֶט אֶחָד, חִלְּקוּ בֵינֵיהֶם אֶת הַשְּׁבוּיִים וְאֶת הַשָּׁלָל וְיִסְּעוּ לְדַרְכָּם הָלְאָה, חֵלֶק אַחַד קֵדְמָה וְחֵלֶק אַחֵר נֶגְבֶּה. מִסָּבִיב לְסַעִיד רָכְבוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים חֲמוּשִׁים שֶׁהִבִּיטוּ אֵלָיו כְּפַעַם בְּפַעַם בְּכַעַס עָצוּר, גַּם קַלְּלוּהוּ קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת; הוּא הֵבִין, כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר הוּמַת עַל יָדוֹ, הָיָה אָדָם חָשׁוּב וְאֶפְשָׁר בֶּן־מֶלֶךְ. הָעַבְדוּת, שֶׁהָיָה צָפוּי לָהּ, הָיְתָה קָשֶׁה בְּעֵינָיו מִן הַמָּוֶת, וְעַל־כֵּן חָשַׁב בְּלִבּוֹ לְאשֶׁר, שֶׁעוֹרֵר עָלָיו אֶת חֲמַת כָּל הַחֲבוּרָה, כִּי לֹא הָיָה מְסֻפָּק אַף רֶגַע, שֶׁבְּבוֹאָם אֶל מְקוֹם תַּחֲנוֹתָם, יַהַרְגוּ אוֹתוֹ. אַרְבַּעַת הָאֲנָשִׁים שָׁמְרוּ אֶת כָּל תְּנוּעוֹתָיו, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָפַךְ אֶת רֹאשׁוֹ, אִיְמוּ עָלָיו בַּחֲנִיתוֹתֵיהֶם; רַק פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁכָּשַׁל סוּסוֹ שֶׁל אֶחָד, מִהֵר סַעִיד לְהָסֵב אֶת רֹאשׁוֹ אֲחוֹרַנִּית וַיַכֵּר לְשִׂמְחָתוֹ אֶת הַזָּקֵן, חֲבֵרוֹ־לְמַסָּע, שֶׁחָשַׁב כִּי גַּם הוּא נָפַל חָלָל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים.

לְסוֹף נִרְאוּ בְּמֶרְחַק אִלָּנוֹת וְאֹהָלִים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיבוּ לָבֹא שָׁמָּהּ, וְיֵּצֵא לִקְרָאתָם מַחֲנֶה כָבֵד שֶׁל נָשִׁים וְתִינוֹקוֹת, וְאַךְ הֶחֱלִיפוּ מִלִּים אֲחָדוֹת עִם חֶבֶל הַשּׁוֹדְדִים, וַיָּרִימוּ קוֹל יְלָלָה וְזַעֲקַת שֶׁבֶר, וַיַבִּיטוּ כֻלָּם אֶל סַעִיד וַיְנוֹפְפוּ אֶת יְדֵיהֶם לְעֻמָּתוֹ וִיקַלְּלוּהוּ וַיְחָרְפוּהוּ, “הִנֵּה הָאִישׁ, צָרְחוּ, שֶׁהִכָּה נֶפֶשׁ אֶת אַלְמַנְזוֹר הַגָּדוֹל, רֹאשׁ הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לָנוּ. מוֹת יוּמַת הָאִישׁ הַזֶּה. אֶת בְּשָׂרוֹ נִתֵּן לְחַיַּת הַמִּדְבָּר וְהָיָה לְבָרוֹת לָהּ”. וּמִיַּד הִתְנַפְּלוּ עַל סַעִיד בְּגִזְרֵי־עֵץ, בִּצְרוֹרוֹת וַאֲבָנִים וּבְכָל מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדָם בְּאַכְזָרִיּוּת חֵמָּה כֹה גְדוֹלָה, שֶׁהַשּׁוֹדְדִים עַצְמָם הָכְרְחוּ לַעֲצֹר בַּעֲדָם: “גְּשׁוּ הָלְאָה, אַתֶּם הַפְּעוּטִים, וְאַתֵּנָה הַנָּשִׁים, קְרַבְנָה לָכֶן! קָרְאוּ הַשּׁוֹדְדִים וַיְגָרְשׁוּ אֶת הֶהָמוֹן בָּרְמָחִים וּבַחֲנִיתוֹת שֶׁבִּידֵיהֶם, הוּא הֵמִית אֶת אַלְמַנְזוֹר הַגָּדוֹל בַּמִּלְחָמָה וְאַחַת דָּתוֹ לְהָמִית, אֲבָל לֹא בִידֵי אִשָּׁה יִפּוֹל כִּי אִם בְּחֶרֶב גִּבּוֹרֵי־הַחַיִל”,

כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל כִּכָּר רַחֲבַת־יָדַיִם, שֶׁהִשְׂתָּרְעָה בֵּין הָאֲהָלִים, עָצְרוּ בְמַסָּעָם. וַיַאַסְרוּ אֶת הַשְּׁבוּיִים שְׁנַיִם־שְׁנַיִם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְיָבִיאוּ אֶת הַשָּׁלָל אֶל אָהֳלֵיהֶם. רַק סַעִיד נֶאֱסַר לְבַדּוֹ וְהוּבָא אֶל אֹהֶל גָּדוֹל. שָׁם יָשַׁב זָקֵן אֶחָד לָבוּשׁ מִכְלוֹל, שְׁפָּנָיו הַמְּפִיקִים גָּאוֹן וּרְצִינוּת כְּאֶחָד עָנוּ בוֹ, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַחֲבוּרָה. הָאֲנָשִׁים שֶׁהוֹלִיכוּ אֶת סַעִיד, נִגְּשׁוּ אֵלָיו עֲצֵבִים וּבְרֹאשׁ מוֹרָד לָאָרֶץ.

“יִלְלַת הַנָּשִׁים מַגֶּדֶת לִי אֶת הָרָעָה, אֲשֶׁר מְצָאַתְנִי, אָמַר הָאִישׁ הַזָּקֵן, בְּהִסְתַּכְּלוֹ בִּפְנֵיהֶם שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים זֶה אַחַר זֶה, וַחֲזוּת פְּנֵיכֶם מְאַשֶּׁרֶת אֶת הַדָּבָר – אַלְמַנְזוֹר מֵת בַּמִּלְחָמָה”.

“אַלְמַנְזוֹר נָפַל בַּמִּלְחָמָה, עָנוּ אַחֲרָיו הָאֲנָשִׁים; אוּלָם הִנֵּה הָאִישׁ, אֲשֶׁר רְצָחוֹ נָפֶש; הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ לְךָ, שֶֹלִּים, הַמּוֹשֵׁל בַּמִּדְבָּר, לְבַעֲבוּר תֶּחֱרַץ עָלָיו מִשְׁפַּט מָוֶת. אֵיזֶו מִיתָה אַתָּה בּוֹרֵר לוֹ? הֲנִירֶה אֵלָיו מִמֶּרְחַק חִצִּים וּבְלִיסְטְרָאוֹת, הֲנוֹבִיל אוֹתוֹ דֶרֶך רְחוֹב שׁלֶ לוֹנְכְָָאוֹת, אוֹ רוֹצֶה אַתָּה שְׁנִּתְלֶה אוֹתוֹ עַל עֵץ אוֹ שֶׁנִּקְְשֹׁר אוֹתוֹ אֶל זַנְבוֹת הַסוּסִים, לְמַעַן אֲשֶׁר יִקְרְעוּהוּ לִגְזָרִים?”

“מִי אַתָּה?” שָׁאַל שֶׂלִּים אֶת הַשָּׁבוּי, בְּתִתּוֹ אֶת עֵינָיו, הַמְּפִיקוֹת זַעַם, בָּאִישׁ הַצָּעִיר, שׁעָמַד לְפָנָיו נָכוֹן לָמוּת, אֲבָל עָשׂוּי לִבְלִי חָת.

סַעִיד הֵשִׁיב עַל שְׁאֵלָתוֹ בִּדְבָרִים קְצָרִים וּבְרוּחַ נָכוֹן.

“הֲרָצַחְתָּ אֶת בְּנִי בַשֶׁלִּי? הֲבִתַּקְתָּ אוֹתוֹ בְּחַרְבְּךָ אוֹ בַּחֲנִיתְךָ מֵאֲחוֹרָיו?”

“לֹא, אֲדוֹנִי, עָנָה סַעִיד, הֲרַגְתִּיו עַל שְׂדֵה־קֶטֶל מִלְּפָנָיו, בְּהִתְנַפְּלוֹ עַל מַחֲנֵנוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הִפִּיל מִקּוֹדֶם לְעֵינַי שְׁמוֹנָה חֲלָלִים מִקֶּרֶב חֲבֵרָי”.

“הַכְּדִבְרֵי הָאִישׁ הַזֶּה כֵּן הוּא?” שָׁאֶל שֶׂלִים אֶת הָאֲנָשִׁים.

“כֵּנִים דִּבְרֵי הָאִישׁ; הוּא הֵמִית אֶת אַלְמַנְזוֹר עַל שְׂדֵה הַמִּלְחָמָה”, עָנָה אַחַד הַשּׁוֹדְדִים.

“אָז עָשָׂה הוּא לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. אָמַר שֶׂלִּים. הוּא הַגִּיר עַל־יְדֵי חַרְבּוֹ אֶת אוֹיְבוֹ, שֶׁחָפַץ לָקַחַת אֶת נַפְשׁוֹ וְלִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ אֶת חֵרוּתוֹ; עַל־כֵּן פַּתְחוּ תֵכֶף חַרְצֻבּוֹתָיו!”

וְיִתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיְמַלְּאוּ אַחֲרֵי פְקוּדַת אֲדוֹנֵיהֶם רַק בַּהִסּוּס וְלַמְרוֹת רְצוֹנָם.

"אִם־כֵּן אֵיפוֹא, שָׁאַל אֶחָד מֵהֶם, בְּהַבִּיטוֹ אֶל סַעִיד בְּעֵינֵי חֵמָה, לֹא יוּמַת הָאִישׁ, אֲשֶׁר יָדָיו נְגוֹאֲלוּ בְּדַם אַלְמַנְזוֹר גִּבּוֹרֵנוּ? הָהּ, מַדּוּעַ לֹא שָׁלַחְנוּ בּוֹ יָד, עוֹד בְּטֶרֶם הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ אֵלֶיךָ!

“לֹא יוּמַת! קָרָא שֶׂלִּים. וְאִם מְעַט לָכֶם, וְאָסַפְתִּי אוֹתוֹ אֵלַי הַאֹהֶלָה; דּוֹרֵשׁ אֲנִי אוֹתוֹ בְּתוֹר חֶלְקִי בַשָּׁלָל, הַמַּגִּיעַ לִי עַל־פִּי הַיּשֶׁר. הוּא יִהְיֶה לִי עָבַד”.

בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל סַעִיד לֹא הָיְתָה מִלָּה שֶׁל תּוֹדָה בַּשְּׁבִיל הַזָּקֵן; הָאֲנָשִׁים, שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶֹלִּים, עָזְבוּ אֶת הָאֹהֶל בַּתְּלוּנָה עַל שִׂפְתוֹתֵיהֶם, וּבְשׁוּבָם אֶל נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֶסְפוּ בַּחוּץ וְחִכּוּ לִרְאוֹת אֶת סַעִיד, כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה לַגַּרְדּוּם, וְיִסַפְּרוּ לָהֶם אֶת הַחֲלָטָתוֹ שֶׁל שֶֹלִים, נָתְנוּ הַיְּלָדִים וְהִנָּשִׁים קוֹלָם בִּבְכִי וְיֹאמְרוּ פֶּה אֶחָד, שֶׁבְּעַצְמָם יִקְּמוּ אֶת דַּם אַלְמַנְזור מִכַּף רוֹצְחוֹ, אַחֲרַי אֲשֶׁר אָבִיו אֵינוֹ חֵפֶץ לִהְיוֹת גּוֹאֵל דָּמוֹ.

שְׁאָר הַשְּׁבוּיִים נִתְחַלְּקוּ בֵּין הַמַּחֲנוֹת, אֲחָדִים מֵהֶם נִשְׁתַּחְרְרוּ וְנִשְׁלְחוּ לִגְבּוֹת כֹּפֶר פִּדְיוֹנָם שֶׁל הָעֲשִׁירִים, אֲחֵרִים הוּבְאוּ אֶל הָעֲדָרִים לִהְיוֹת לָהֶם לְרוֹעִים, וְאֵלֶּה שֶׁמִּקּוֹדֶם לָכֵן הָיוּ לָהֶם עֲשָׂרָה עֲבָדִים לְשָׁרְתָם, נֶאֱלָצִים הָיוּ עַתָּה לַעֲבֹד עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ בְּמַחֲנֵה הַשּׁוֹדְדִים. לֹא־כֵן סַעִיד. הֶהָיְתָה זֹאת הוֹדוֹת לְמַרְאֵהוּ, מַרְאֶה גִּבּוֹר עָשׂוּי לִבְלִי חָת, אוֹ פְרִי קֶסֶם טָמִיר וְנֶעְלָם, מַעֲשֵׂה יְדֵי פֵיאָה טוֹבָה, שֶׁהוֹעִיל כָּל־כָּךְ לְחַבֵּב אֶת הַנַּעַר עַל הַזָּקֵן שֶֹלִּים? אִישׁ לֹא יָדַע זֹאת, יָדְעוּ רַק, כִּי סַעִיד חַי בְּאָהֳלוֹ לֹא חַיֵּי עֶבֶד, רַק כְּבֵן אֵצֶל אָבִיו. אוּלָם הַחֶסֶד, שֶׁנָּטָה אֵלָיו הַזָּקֵן בְּאוֹפֶן בִּלְתִּי־מוּבָן, מָשַׁךְ עָלָיו אֶת שִׂנְאָתָם שֶׁל שְׁאַר הָעֲבָדִים. הַכֹּל הִבִּיטוּ אֵלָיו בְּעֵינֵי אוֹיֵב, וּכְשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ יְחִידִי בַּמַּעְגָּל, הָיָה שׁוֹמֵעַ מִסָּבִיב רַק קְלָלוֹת וְדִבְרֵי חֵרוּף וְגִדּוּף, שֶׁנִּזְרְקוּ מִפִּיהֶם שֶׁל הַשּׁוֹדְדִים; וְיֵשׁ שֶׁעָפוּ הַחִצִּים עַל פָּנָיו בְּקֵרוּב מָקוֹם וּכְפִי שֶׁהָיָה נִרְאֶה בַעֲלִיל, הָיוּ מְיוּעָדִים בִּשְׁבִילוֹ וְהֶחֱטִיאוּ, לְדַעְתּוֹ, אֶת הַמַּטָּרָה אַךְ וְרַק הוֹדוֹת לֶחָלִיל, שֶׁנָּשָׂא עַל לִבּוֹ וְשֶׁהָיָה לְמָּגֵן לוֹ מִפְּנֵי חֵץ אוֹרֵב בַּסֵּתֶר. לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת הָיָה קוֹבֵל בִּפְנֵי שֶֹלִּים עַל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁהִתְנַכְּלוּ לְהֲמִיתוֹ בַּמִּסְתָּר. אוּלָם לַשָּׁוְא עָמַל הַזָקֵן לִמְצֹא אֶת הַמִּתְנַקְשִׁים בְּנַפְשׁוֹ, כִּי כְנִרְאֶה הָיוּ כָל אַנְשֵׁי הַמַּעְגָּל בַּקֶּשֶׁר נֶגֶד הַנָּכְְרִי הַזֶּה שֶׁנֶהֱנָה מֵאוֹר חֲסָדָיו. וַיְּהִי הַיּוֹם וְיֹאמֶר אֵלָיו שֶׁלִּים: קַוֵּה קִוִּיתִי כִּי־תְמַלֵּא לִי אֶת מְקוֹם הַבֵּן, שֶׁהוּמַת עַל יָדְךָ; לֹא בְךָ וְגַם לֹא בִי הָאָשָׁם, שֶׁתּוֹחַלְתִּי נִכְזָבָה; הַכֹּל שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ וַאֲנִי בְעַצְמִי אֵינִי יָכֹל עוֹד לִהְיוֹת סֵתֶר לְךָ מִפְּנֵיהֶם לְיָמִים יָבוֹאוּ; כִּי כְשֶׁיַכּוּךָ נָפֶשׁ, מַה בֶּצַע יִהְיֶה לִי אָז לִי וּלְךָ, אִם אִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים אַחֲרֵי מוֹתְךְ. וְעַל־כֵּן, שֶׁיָּשׁוּבוּ הָאֲנָשִׁים מִן הַשָּׂדֶה, אוֹמַר לָהֶם, כִּי־אָבִיךָ שָׁלַח לִי כֹפֶר נַפְשְׁךָ וַאֲשַׁלַחֲךָ בְּשָׁלוֹם בְּלִוְיַת אֲנָשִׁים אֲחָדִים הַנֶּאֱמָנִים עִמִּי דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר".

“אֲבָל הֲיָכֹל אוּכַל לְהַאֲמִין לְאִישׁ אַחֵר זוּלָתֶךָ? שָׁאַל סַעִיד נִבְהָל: הַלֹּא יְמִיתוּנִי בַּדֶּרֶךְ”.

“מִפְּנֵי זֶה תָגֵן עָלֶיךָ הַשְּׁבוּעָה, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִשָּׁבַע־לִי, וְשֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא עָבַר עָלֶיהָ עַד עַתָּה”. הֵשִׁיב שֶׂלִּים בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה.

אַחֲרֵי יָמִים אֲחָדִים שָׁבוּ הָאֲנָשִׁים אֶל הַמַּעְגָּל וְשֶׂלִּים מִלֵּא אַחֲרֵי הַבְטָחָתוֹ; וְיִתֵּן לְנַעַר מַתָּנוֹת: כְּלֵי־נֶשֶׁק, בְּגָדִים וְסוּס דּוֹהֵר, וַיְשַׁמַּע אֶת גִּבּוֹרֵי מִלְחַמְתּוֹ וְיִבְחַר מֵהֶם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים לְשַׁלַּחַ אֶת סַעִיד הַמִּדְבָּרָה וַיַּשְׁבִּעֵם בְּאָלָה וּבִשְּׁבוּעָה, שֶׁלֹּא יְמִיתוּהוּ בַּדֶּרֵךְ, וְיִפָּרֵד מֵעָלָיו מִתּוֹךְ דְּמָעוֹת.

 

ד.    🔗

חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים רָכְבוּ עִם סַעִיד בְּפָנִים זְעוּמוֹת וּמִבְּלִי דַבֵּר דָּבָר דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר הַנּוֹרָא;

הָעֶלֶם רָאָה, שֶׁהֵם מִלְּאוּ אַחֲרַי פְקֻדַּת אֲדוֹנָם שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן וְהַרְבֵּה דְּאָגָה גָּרַם לוֹ הַדָּבָר, שֶׁשְּׁנַיִם מֵהָאֲנָשִׁים הַמְּלַוִים אוֹתוֹ הָיוּ בִּשְׁעַת מוֹתוֹ שֶׁל אַלְמַנְזוֹר וְנָטְרוּ לוֹ אֵיבָה בִּלְבָבָם. וַיְהִי אַחֲרֵי עָבְרָם בַדֶּרֶךְ מַהֲלַךְ עֵרֶךְ שְׁמוֹנָה שָׁעוֹת, וסַעִיד שָׁמַע אוֹתָם מִתְלַחֲשִׁים וְיַחַד עִם זֶה רָאָה אֶת פְנֵיהֶם, וְהִנֵּה הֵם עוֹד יוֹתֵר זוֹעֲפִים, מֵאֲשֶׁר הָיוּ לִפְנֵי זֶה. הוּא הִתְאַמֵּץ לְהַקְשִׁיב אֶל שִׂיחָתָם וְאָזְנוֹ הֵבִינָה, שֶׁהֵם שׁוֹחֲחוֹ זֶה עִם זֶה בְּשָּׂפָה, שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ רַק בְּנֵי אוֹתָהּ הַסִּיעָה וְתָמִיד רַק בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים מַעֲשִׂים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סַכָּנָה וּדְבַר־סֵתֶר. שֶׂלִים שֶׁחָשַׁב מִתְּחִלָּה לְהַשְׁאִיר אֶת הָאִישׁ הַצָּעִיר בְּאָהֳלוֹ לָנֶַצַחַ, הָיָה מְלַמְּדוֹ לִפְעָמִים פְּרוּשׁ הַמִּלִּים הַכְּמוּסוֹת הַלָּלוּ, וּבְמָה שֶׁשָּׁמַע עַתָּה, לֹא הָיָה בִּכְדֵי לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ.

“פֹּה־הַמָּקוֹם, אָמַר אֶחָד מֵהֶם; מִכָּאן הִבְקַעְנוּ אֶל הָאוֹרְחָה וּפֹה נָפַל גִּבּוֹרֵנוּ שָׁדוּד בִּידֵי הַנַּעַר הַזֶּה”.

הָרוּחַ עִלְעֲלָה אֶת עִקְבוֹת הַסּוּסִים, הוֹסִיף הַשֵּׁנִי, אֲבָל אָנֹכִי הִכַּרְתִּים תֵּכֶף".

“וּלְבָשְׁתֵּנוּ, הֶחֱזִיק אַחֲרָיו הַשְּׁלִישִׁי, יִשָּׁאֵר בַּחַיִּים וְעוֹד יְשֻׁלַּח חָפְשִׁי הָאִישׁ, אֲשֶׁר שָׁלַח בּוֹ יָד! הֲנִשְׁמַע כָּזֹאת, שֶׁאָב לֹא יַחְפֹּץ לִנְקֹם דַּם בְּנוֹ יְחִידוֹ מִכַּף רוֹצְחוֹ? אוּלַם שֶֹלִים הוֹלֵךְ וּמַזְקִין וְעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה נַעֲרוּת”.

“וְאִם יֶחְדַּל הָאָב מַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר נָטַל עָלָיו, אָמַר הָרְבִיעִי, אָז עַל חֲבֵרָיו לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּמְקוֹמוֹ. פֹּה בַּמָּקוֹם שֶׁקִּלְקֵל, עָלֵינוּ לָדוּן אוֹתוֹ וְלַהֲמִיתוֹ. חֹק הוּא וּמִנְהָג מְקֻבָּל מִיָּמִים קַדְמוֹנִים”.

"אֲבָל הֲלֹא הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אוֹתָנוּ הַזָּקֵן לִבְלִי לִנְגֹּעַ בּוֹ לְרָעָה, קָרָא הַחֲמִישִׁי. יָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ, לְמַעַן לֹא יֹאמְרוּ, כִּי נִשְׁבַּעְנוּ לַשָּׁקֶר.

“אֱמֶת הַדָּבָר עָנוּ אַחֲרָיו הָאֲחֵרִים, נִשְׁבַּעְנוּ וּנְקַיֵּמָה, וּמִשַּׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ לֹא תִפֹּל אַף אַחַת אַרְצָה”.

“חַכּוּ! קָרָא אֶחָד, הָאַכְזָרִי שֶׁבְּכֻלָּם. שֶׂלִּים הַזָּקֵן אָמְנָם פִּקֵּחַ הוּא, אֲבָל חָכְמָתוֹ אֵינָהּ מְרֻבָּה מֵחָכְמָתֵנוּ אָנוּ. כְּלוּם נִשְׁבַּעְנוּ לוֹ לְהָבִיא אֶת הַנַּעַר לְמָקוֹם זֶה אוֹ אַחֵר? הוּא הִשְׁבִּיעַ אוֹתָנוּ רַק לְהַשְׁאִירוֹ בַחַיִּים ואַחֲרֵי שְׁבוּעָתֵנוּ זֹאת נְמַלֵא. אוּלָם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת וְשִׁנֵי הַשַּׁחַל הַחַדּוֹת הֵן תִקּוֹמְנָה אֶת נִקְמָתֵנוּ. פֹּה בַּמָּקוֹם הַזֶּה נַאַסְרֶנּוּ בַחֲבָלִים וִיהֵא מוּנָּח עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשוֹ”.

כֹּה דִּבֵּר הַשּׁוֹדֵד, אֲבָל סַעִיד קִדֵּם פְּנֵי הָרָעָה עוֹד רְגָעִים אֲחָדִים מִקּוֹדֶם, וּבְעוֹד הַלָּה עוֹמֵד וּמְדַבֵּר, וַיְמַהֵר וַיֶּפֶן אֶת סוּסוֹ הַצִּדָּה וְיִסְטְרֵהוּ בַּשׁוֹט אֲשֶׁר בְּיָדוֹ סְטִירָה חֲזָקָה, עַד כִּי טָס כַּצִפּוֹר עַל־פְּנֵי הַבִּקְעָה. וְיִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, בִּרְאוֹתָם זֹאת; אַךְ תִּמְהוֹנָם לֹא אָרַךְ, וּבִהְיוֹתָם מְנֻסִּים בִּרְדִיפוֹת אַחֲרֵי בוֹרֵחַ, נִפְרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו וְיִדְלְקוּהוּ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל; וּלְפִי שֶׁאֹפֶן הָרְכִיבָה בַּמִדְבָּר הָיָה יְדוּעַ לָהֶם יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר לְסַעִיד, לֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים, עַד שֶׁעָבְרוּ אוֹתוֹ שְׁנַיִם מֵהֶם וְהָפְכוּ פְּנֵיהֶם לִקְרָאתוֹ; וּכְשֶׁהִסְתַּלֵּק אֶל הַצַּד, מָצָא גַם שָׁם שְׁנַיִם אֲחֵרִים רוֹכְבִים לְעוּמָתוֹ, בְּעֵת אֲשֶׁר הַחֲמִישִׁי נִשְׁאַר בְּגַפּוֹ. הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לְשֶׂלִּים, לְבִלְתִּי הָמִית אוֹתוֹ, עָצְרָה בַּעֲדָּם מְּהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי־נִשְׁקָם, וְיַעֲרִימוּ וְיַשְׁלִיכוּ גַּם הַפַּעַם מֵאֲחוֹרָיו חֶבֶל עַל רֹאשׁוֹ וְיִמְשְׁכוּהוּ וְיוֹרִידוּהוּ מִן הַסּוּס וְיַכּוּהוּ הַכֵּה וּפָצֹעַ, וְאַחֲרֵי־כֵן אָסְרוּ בַּחֲבָלִים אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו וְיַשְׁכִּיבוּהוּ עַל הַחוֹל הַלּוֹהֵט שֶׁל הַמִּדְבָּר.

סַעִיד בִּקֵשׁ רַחֲמִים עַל נַפְשׁוֹ וְיִקְרָא אֲלֵיהֶם בְּקוֹל גָּדוֹל, כִּי יִתֵּן לָהֶם כָּפְרוֹ סְכוּם הָגוּן; אֲבָל הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב לְבַקָּשׁוֹתָיו וּלְהַבְטָחוֹתָיו, וּבְפֶה מָלֵא שְׂחוֹק מִהֲרוּ לַעֲלוֹת עַל סוּסֵיהֶם וְלָרוּץ הָלְאָה כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת; עוֹד רְגָעִים אֲחָדִים הֶאֱזִין סַעִיד אֶל עִקְבֵי סוּסֵיהֶם הַקַּלִּים,אַחֲרֵי־כֵן נוֹאַשׁ מֵחַיָּיו. הוּא הִרְהֵר בְּאָבִיו, בְּצַעֲרוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, אִם לֹא יָשׁוּב בְּנוֹ אֵלָיו! הוּא הִרְהֵר בְּצָרַת נַפְשׁוֹ הוּא, כִּי יִגְוַע בְּלֹא יוֹמוֹ, בְּדַעְתּוֹ אֶל נָכוֹן, כִּי יָמוּת בְּיִסּוּרִים קָשִׁים אֲכוּל־חֹרֶב בְּחוֹל הַמִּדְבָּר הָרוֹתֵחַ אוֹ יִהְיֶה טֶרֶף לְשִׁנֵּי שַׁחַל אַכְזָרִי. הַחַמָּה הִתְנַשְּׂאָה מַעְלָה־מַעְלָה וְקָפְחָה לוֹ עַל מִצְחוֹ. בְּעָמָל רַב עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהִזְדַּקֵּף קְצָת עַל־יְדֵי גִּלְגּוּלִים שׁוֹנִים, אֲבָל מַצָּבוֹ הוּטַב רַק מְעַט. בִּשְׁעַת כִּרְכּוּרִים כָּאֵלֶּה נָפַל הֶחָלִיל שֶׁמִּתַּחַת חֲגוֹרוֹ אַרְצָה. הוּא הוֹסִיף לְהִתְלַבֵּט וּלְהִתְפַּתֵּל, עַד שֶׁעָלְתָה לוֹ לֶאָחְזוֹ בְּפִיו. לְבַסּוֹף נָגְעוּ שְׂפָתָיו בּוֹ וַתְּנַסֶּינָה לְהַשְׁמִיעַ קוֹל, אוּלָם גַּם הַפַּעַם, בְּעֵת צָרָה זוֹ, לֹא נִשְׁמַע לוֹ. מָלֵא יֵאוּשׁ הִפִּיל רֹאשׁוֹ אֲחוֹרַנִּית וְאַחֲרֵי זְמַן קָצָר שָׁלֲלוּ מִמֶּנּוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַדּוֹקְרוֹת אֶת חוּשָׁיו בּוֹ וְיִתְעַלָּף.

שָׁעוֹת רַבּוֹת עָבְרוּ עָלָיו בְּמַצָּב כָּזֶה, עַד כִּי פִּתְאוֹם הֵקִיִץ מִשְּׁנָתוֹ לְקוֹל שָׁאוֹן, שֶׁנִּשְׁמַע בְּקִרְבָתוֹ. בְּאוֹתוֹ זְמַן הִרְגִּישׁ נְגִיעָה בִּכְתֵפוֹ, וְיִתְחַלְחֵל וְיִזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל, כִּי חָשַׁב כִּי שַׁחַל בָּא לְטָרְפוֹ. אַחֲרֵי־כֵן נִמּוֹטוּ גַּם רַגְלָיו עַל־יְדֵי נִדְנוּד חָזָק, אֲבָל הוּא חָשׁ עַתָּה כִּי לֹא צִפָּרְנֵי חַיָּה טוֹרֶפֶת נָגְעוּ בּוֹ, אֶלָּא יְדֵי אָדָם טִפְּלוּ בּוֹ בְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וּבִשְׁקִידָהּ רַבָּה וְיַחַד עִם זֶה שָׁמַע שְׁנַיִם, שֶׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִדְבָּרִים זֶה־אֶל־זֶה: “הוּא חַי, לַחַשׁ אֶחָד מֵהֶם, אֲבָל הוּא חוֹשֵׁב אוֹתָנוּ לְצָרָיו”.

כְּשֶׁפָּתַח סַעִיד אַחַר זְמַן רַב אֶת עֵינָיו, רָאָה וְהִנֵּה עָלָיו עוֹמֵד אִישׁ קְטַן־קוֹמָה וְעַב־בָּשָׂר, בַּעַל עֵינַיִם קְטַנּוֹת וְזָקָן אָרֹךְ. הָאִישׁ הַזֶּה דִבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת וְיַעֲזֹר לוֹ לְעֲמֹּד עַל רַגְלָיו וַיִתֵּן לוֹ לֶחֶם לאֱכֹל וּמַיִם לִשְׁתּוֹת, וּבְעוֹד הוּא סוֹעֵד לִבּוֹ, סִפֵּר לוֹ, כִי הוּא סוֹחֵר מִבַּגְדַּד וּשְׁמוֹ קַלּוּם־בֶּק וְכִי הוּא רוֹכֵל הַמַּחֲזִיר בַּעֲיָרוֹת וּמוֹכֵר סְדִינִים וּרְעָלוֹת דַּקּוֹת לְנָשִׁים. הוּא נָסַע לָרֶגֶל מִסְחָרוֹ, וּבְשׁוּבוֹ עַתָּה אֶל בֵּיתוֹ מָצָא אוֹתוֹ שׁוֹכֵב בַּחוֹל בְּרָעָה גְּדוֹלָה וְקָרוֹב לָמוּת. בְּגָדָיו הַנֶּהְדָּרִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעַל חַרְבּוֹ מָשְׁכוּ עֲלֵיהֶם אֶת עֵינָיו, וְהוּא עָשָׂה כָל מָה שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לַהֲשִׁיבוֹ לִתְּחִיָּה, מָה שֶּׁעָלָה בְיָדוֹ רַק אַחֲרֵי עָמָל רַב. וַיוֹדֶה לוֹ סַעִיד עַל הַצָּלָתוֹ, כִּי הוּא נוֹכַח לָדַעַת, כִּי לוּלֵא בָא הָאִישׁ הַזֶה לְעֶזְרָתוֹ, כִּי אָז אָבַד בְּעָנְיוֹ, וְאַחֲרֵי שֶׁלֹא הָיָה לוֹ דֵי כֶסֶף לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכּוֹ הָלְאָה, וְגַם לֹא חָפֵץ לַעֲבֹר אֶת הַמִּדְבָּר בְּרֶגֶל לְבַדּוֹ, קִבֵּל בְּתוֹדָה אֶת הַצָּעָתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר, לַעֲלוֹת עַל אֶחָד מִגְּמַלָּיו, הָעֲמוּסִים מַשָּׂא לַעֲיֵפָה, וְלִרְכֹּב בְּחֶבְרָתוֹ קוֹדֶם־כֹּל בַּגְדַּדָהּ, אוּלַי יַעֲלֶה בְיָדוֹ לִמְצֹא שָׁם חֲבוּרָה הַנּוֹסַעַת לְבַלְסוֹרָה בִּכְדֵי לְהִלָּוֹת עִמָּהּ.

בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָם סִפֵּר הַסּוֹחֵר לְחַבֵרוֹ־לְמַסָּע הַרְבֵּה דְבָרִים בִּשְׁבָחוֹ שֶׁל הַמּוֹשֵׁל בְּכָל בַּעֲלֵי־הָאֲמָנָה, הַצַּדִּיק הָרוֹן אַל־רַשִּׁיד, כֵּיצַד הוּא אוֹהֵב צֶדֶק וּמֵישָרִים וְכֵיצַד הוּא יוֹדֵעַ בְּשִׂכְלוֹ הַחַד לְהוֹצִיא לְאוֹר מִשְׁפָּטִים מְסֻכְסָכִים בְּאוֹפָן הַיּוֹתֵר פָּשׁוּט; בְּתוֹךְ שְׁאָר דְּבָרִים סָח לוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְעוֹשֵׂה־חֲבָלִים וְהַמַּעֲשֶׂה בִסִיר־הַזֵּיתִים, מַעֲשִׂים הַיְדוּעִים לְכָל תִּינוֹק וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִפְלִיאוּ אֶת סַעִיד מְאֹד. "אֲדוֹנֵנוּ הַשַּׁלִּיט עַל כָּל הַמַּאֲמִינִים, הוֹסִיף הַסּוֹחֵר, הוּא בֶן־אָדָם נִפְלָא. כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁהוּא יָשֵׁן כְּאַחַד הָאָדָם, וְאֵינְךְ אֶלָּא טוֹעֶה. שְׁתַּיִם שָׁלֹש שָׁעוֹת מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר – זֶהוּ הַכֹּל. אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ זֹאת כָּמוֹנִי, כִּי מֵיסוּר שַׂר־הַלִּשְׁכָּה הָרָאשִׁי הוּא גוֹאֵל וּמוֹדַע לִי. וְאַף־כִּי בְּנוֹגֵעַ לְתַעֲלֻמּוֹת הֶחָצֵר הוּא בַּעַל־סוֹד מֵאֵין כָּמוֹהוּ, הוּא עוֹשֶׂה לִפְעָמִים לְמַעַן קְרוֹבָיו וּמְגַלֶּה טֶפַח לְאֶחָד מֵהֶם בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה, שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ לָדַעַת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּאַרְמוֹן הַכַּלִיף גָּדְלָה מַמָּשׁ עַד כְּדֵי יְצִיאָה מִדָּעַת. וּבְכֵן אֵפוֹא, בִזְמָן שֶׁאֲחֵרִים הוֹזִים שׁוֹכְבִים עַל מִשְׁכָּבָם, מִתְגַּנֵּב הַכַּלִיף בַּחֲצִי הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת בַּגְדָּד, וְאַף שָׁבוּעַ אֶחָד אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו כִּמְעַט בְּלִי הַרְפַּתְקָאוֹת; כִּי צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, – כְּפִי שֶׁיּוֹרֵנוּ לָדַעַת גַּם הַמַּעֲשֶׂה בְסִיר־הַזֵּיתִים, שֶׁהוּא אֱמֶת כִּדְבַר הַנָּבִיא – שֶׁהַכַּלִיף אֵינוֹ מַחֲזִיר בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל סוּסוֹ, מֻקָּף בְּנֵי־לִוְיָתוֹ לְבוּשֵׁי מִכְלוֹל וּמְאַת נוֹשְׂאֵי־אֲבֻקּוֹת מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, כְּפִי שֶׁהָיָה יָכֹל לַעֲשׂוֹת, אִלּוּ הָיָה רוֹצֶה, אֶלָּא מִתְחַפֵּשׂ הוּא פַּעַם כְּסוֹחֵר וּפַעַם כְּדַייָג, פַּעַם כְּאִישׁ־חַיִל וּפַעַם כַּמֻּפְתִּי וּבְמַרְאֶה כָזֶה הוּא סוֹבֵב הוֹלֵךְ בְּחוּצוֹת הָעִיר וְרוֹאֶה, אִם הַכֹּל מִתְנַהֵג כַּדָּת וּבְסֵדֶר טוֹב.

“זוֹהִי הַסִבָּה, שֶׁאֵין לְךָ עִיר, שֶׁנּוֹהֲגִים בָהּ כָּבוֹד בְכָל שׁוֹטֶה שֶׁפּוֹגְעִים בַּשּׁוּק, כְּבַגְדַּד, שֶׁהֲרֵי אִי־אֶפְשָׁר לָדַעַת, אִם הוּא עַרָבִי, הַבָּא מִן הַמִּדְבָּר, אוֹ הַכַּלִיף בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וּמִסָּבִיב לְבַגְדַּד יֵשׁ דֵּי עֵץ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מַקְלוֹת לַחֲבֹט בָּהֶם אֶת יוֹשְׁבֶיהָ עַל כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם”.

כֹּה דִבֵּר הַסּוֹחֵר, וְסַעִיד לַמְרוֹת הַגַּעְגּוּעִים שֶׁהָיוּ לוֹ עַל אָבִיו שָׂמַח מְאֹד עַל הַמִּקְרֶה לִרְאוֹת אֶת בַּגְדַּד וּמוֹשְׁלָהּ הָרוֹן אַל־רַשִּׁיד, שֶׁטִּבְעוֹ יָצָא לִתְהִלָּה בְכָל הָאָרֶץ.

 

ה.    🔗

מִקֵּץ עֲשָׂרָה יָמִים בָּאוּ שְׁנֵיהֶם בַגְדַּדָה וסַעִיד הִתְעַנֵּג עַל המַרְאֵה הָעִיר כְּלִילַת־הַיֹּפִי, שֶׁהָיְתָה אָז בְּעֶצֶם פְּרִיחָתָהּ. הַסּוֹחֵר קָרָא לוֹ לָבוֹא עִמּוֹ אֶל בֵּיתוֹ, וְסַעִיד קִבֵּל אֶת הַזְמָנָתוֹ בְּחֵפֶץ־לֵב; כִּי רַק עַתָּה בִרְאוֹתוֹ אֶת הָאֻכְלוּסִים הָרַבִּים הַהוֹמִים וּמְהַמִּים אַחַר פַּרְנָסָתָם, עָלָה עַל לִבּוֹ, כִּי מִלְּבַד אַוִּיר הַשָּׁמַיִם וּמֵימֵי פְרָת וּמְקוֹם־לִינָה עַל מַעֲלוֹת אֵיזֶה מִסְגָּד, אֵין לְהַשִּׂיג כָּל־דָּבָר בְּלֹא כֶסֶף וּבְלֹא מְחִיר.

וַיְּהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אַחֲרֵי בוֹאוֹ אֶל הָעִיר, וסעיד לֹא הִסְפִּיק לִלְבֹּשׁ אֶת בְּגָדָיו וּלְהַגִּיד לְעַצְמוֹ שֶׁבְּבִגְדֵי־הַלּוֹחֵם הַנָּאִים אֲשֶׁר עָלָיו יָכֹל יוּכַל לְהֵרָאוֹת בְּבַגְדַּד וְאַף־גַם לִמְשֹׁךְ עָלָיו עֵינֵי הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים – עַד שֶׁנִּכְנַס הַסּוֹחֵר אֶל חֶדְרוֹ. הוּא הִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הָעֶלֶם הַנֶּחֱמָד לְמַרְאֶה בִּצְחוֹק עָרוּם, הֶחֱלִיק אֶת זְקָנוֹ וְיֹאמַּר: “כָּל־זֶה טוֹב וְיָפֶה, אָדוֹן צָעִיר! אֲבָל מָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתְךָ? הִנְּךָ, כִּמְדֻמֶּה־לִי, בַּעַל־הֲזָיָה וְאֵינְךָ דּוֹאֵג לְיוֹם מָחָר; אוֹ אֶפְשָׁר יֵּשׁ לְךָ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה כֶסֶף בְּצַלַּחְתְּךָ, שֶׁתּוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשְׁךָ בְּאוֹפֶן מַתְאִים אֶל הַבֶּגֶד, שֶׁאַתָּה לוֹבֵשׁ?”

“מַר קַלּוּם־בֶּק חֲבִיבִי, אָמַר הָעֶלֶם בַּמְּבוּכָה וּבְפָנִים מַסְמִיקוֹת, כֶּסֶף אֵין לִי, זֶהוּ אֱמֶת, אוּלָם אֶפְשָׁר תַּלְוֵנִי מְעַט כֶּסֶף, לְמַעַן אֲשֶׁר אוּכַל לָשׁוּב אֶל אָבִי הוּא יִשִׁיבֶנּוּ לְךָ בִּמְלוֹאוֹ”.

“אָבִיךָ? קָרָא הַסּוֹחֵר בַּשְׂחוֹק גָּדוֹל עַל שְׂפָתָיו, חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הֶחֱרִיבָה אֶת מוֹחֲךָ. הֲתַחֲשׁוֹב, כִּי מַאֲמִין אֲנִי בְּכָל מַה שֶּׁסִּפַּרְתָּ לִי בַּמִּדְבָּר, כִּי אָבִיךָ הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל וְחַי בְּבַלְסוֹרָה וְאַתָּה בְנוֹ יְחִידוֹ, וְעַל־דְּבַר הִתְנַפְּלוּת הַשּׁוֹדְדִים עַל אוֹרְחַתְכֶם וּמְגוּרְךָ עִמָּהֶם וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּאֵלֶּה? גַּם בִּהְיוֹתֵנוּ בַדֶֶּרֶךְ כְּבָר חָרָה אַפִּי בְךָ עַל עַזּוּתְךָ וּשְׁקָרֶיךָ הַחֲצוּפִים. יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת כָּל עֲשִׁירֵי בַּלְסוֹרָה, כִּי סוֹחֲרִים הֵם, עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם כְּבָר הָיָה לִי עֵסֶק, מִמֵּילָא הָיִיתִי יוֹדֵעַ גַּם אֶת בַּנֶּאצַּר, אִלּוּ הָיָה אִישׁ כָּמוֹהוּ בְּבַלְסוֹרָה, וְאַף אִם כָּל עָשְׁרוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא שִׁשָׁה אֲלָפִים טוּמַן. וּבְכֵן אֵיפוֹא אוֹ שֶׁכִּחַשְׁתָּ לִי, בְּאָמְרְךָ, כִּי יְלִיד בַּלְסוֹרָה אַתָּה, אוֹ אָבִיךָ הוּא עָנִי מְדֻכָּא; וּמֵעַצְמוֹ מוּבָן, שֶׁלֹּא אַנִיחַ אֶת כַּסְפִּי עַל קֶרֶן הַצְּבִי, בְּתִתִּי לִבְנוֹ כֶסֶף בְּהַלְוָאָה, וַאֲפִילוּ רַק אֲגוֹרַת נְחשֶׁת אֶחָת. עַכְשָׁו עַל־דְּבַר הַהִתְנַפְּלוּת בַּמִּדְבָּר! מִי שָׁמַע כָּזֹאת, מֵאָז הוֹשִׁיב הָרוּן הֶחָכָם פְּרֹסְדָּאוֹת בַּמִּדְבָּר, לִשְׁמֹר עַל הַדְּרָכִים מִפְּנֵי הַלִּסְטִים, שֶׁיִּתְנַפְּלוּ שׁוֹדְדִים עַל אֵיזוֹ שַׁיָּרָה וִיבֹזּוּ אֶת רְכוּשׁ הַנּוֹסְעִים, וּמַה גַּם לָקַחַת אוֹתָם שֶׁבִי? מִלְּבַד זֹאת הֲלֹא עוֹף הַשָּׁמַיִם הָיָה מוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל לַמֶּרְחַקִּים, וַאֲנִי בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עָבַרְתִּי, וְאַף גַם פֹּה בְּבַגְדַּד, עִיר שֶׁאֵלֶיהָ בָאִים אֲנָשִׁים מִכָּל קַצְוֵי אֶרֶץ לַעֲרֹב מַעֲרָבָם, לֹא שָׁמַעְתִּי אֹדוֹת זֶה כָל מְאוּמָה. זֶהוּ הַשֶּׁקֶר הַשֵּׁנִי, עוּל־יָמִים, לֹא תֵדַע בּשֶׁת!”

פְּנֵי סַעִיד הִלְבִּינוּ מֵרוֹב כָּעַס, הוּא חָפַץ לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ דִּבְרֵי הַסּוֹחֵר הַקָּטָן וְרַע הַלֵּב, אֲבָל הַלָּה צָוַח בְּקּוֹל עוֹד יוֹתֵר גָּדוֹל וְעוֹד הִצְלִיף בִּזְרוֹעוֹתָיו.

“וְהַשֶּׁקֶר הַשְּׁלִישִׁי, בַּדָּאִי עַז־הַמֵּצַח, הוּא הַמַּעֲשֶׂה בְּמַעְגָּלוֹ שֶׁל שֶׂלִּים. שֵׁם שֶׂלִּים יָדוּעַ הֵיטֵב לְכָל מִי שֶׁרָאָה פַּעַם אַחַת עַרָבִי בַמִדְבָּר, וְאוּלַם שֶׂלִּים זֶה יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם בְּתוֹר אַרְכִי לִסְטִים הַיּוֹתֵר אָיוֹם וְאַכְזָרִי, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מְלָאֲךָ לִבְּךָ לְסַפֵּר־לִי, שֶׁאַתָּה הֵמַתָּ אֶת בְּנוֹ, וְהוּא לֹא צִוָּה לִגְזֹר אוֹתְךָ תֵּכֶף לַגְּזָרִים? אָמְנָם־כֵּן, עַזּוּתְךָ גְּדוֹלָה כָּל־כָּךְ, שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שָׁחַר, כְּסִפּוּרְךָ עַל־דְּבַר הֲגָנַת שֶׂלִּים עָלֶיךָ מִפְּנֵי אַנְשֵׁי מַחֲנֵהוּ וְהֲבָאָתוֹ אוֹתְךָ אֶל אָהֳלוֹ וְשִׁחְרוּרְךָ בְּלִי כֹפֶר, תַּחַת אֲשֶׁר צָרִיךְ הָיָה לִתְלוֹתְךָ עַל עֵץ, שֶׂלִּים זֶה, שֶׁהָיָה תּוֹלֶה לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת עוֹבְרֵי־אֹרַח אַךְ וְרַק בִּכְדֵי לִרְאוֹת, כֵּיצַד הֵם מְעַוִּים אֶת פְּנֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם נִתְלִים. הוֹי, כַּזְבָּן נִבְזֶה!”

“וַאֲנִי אֵינִי יָכֹל לְהַגִּיד אַחֶרֶת, קָרָא הָעֶלֶם, בִּלְתִּי אִם שֶׁכָּל מָה שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ הוּא אֱמֶת וָקשֶׁט, בְּנַפְשִׁי אֲנִי נִשְׁבָּע וּבִזְקָנוֹ שֶׁל הַנָּבִיא!”

“מָה? בְּנַפְשְׁךָ אַתָּה נִשְׁבָּע? צָוַח הַסּוֹחֵר, בְּנַפְשְׁךָ הַשְּׁחוֹרָה וְהַשַּׁקְרָנִית? מִי פֶתִי יַאֲמִין? וּבִזְקָנוֹ שֶׁל הַנָּבִיא, אַתָּה שֶׁלְּךָ לְעַצְמְךָ אֵין סִמַּן זָקָן? הֲיוּכַל אִישׁ לָתֵת אֵמוּן בָּזֶה?”

אֵינִי יָכֹל אָמְנָם לְהָעִיד לִי עֵדִים, הוֹסִיף סַעִיד, אֲבָל הַאִם לֹא מָצָאתָ אוֹתִי אָסוּר בַּחֲבָלִים וּבְצָרָה גְּדוֹלָה?"

"זֶה אֵינוֹ מוֹכִיחַ כְּלוּם, אָמַר הַסּוֹחֵר, לָבוּשׁ אַתָּה בִגְדֵי שׁוֹדֵד, וְאֶפְשָׁר שֶׁהִתְנַפַּלְתָּ עַל אִישׁ, שֶׁהָיָה חָזָק מִמְּךָ וְהוּא נָצַח אוֹתְךָ וַאֲסָּרֶךָ.

“מִי יַרְאֵנִי אֶת הָאִישׁ וְאַף גַּם אֲנָשִׁים שְׁנַיִם, שֶׁיַּפִּילוּנִי אָרְצָה וְיַאַסְרוּנִי, אִם רַק לֹא יַשְׁלִיכוּ מֵאֲחוֹרַי פַּלְצוֹר עַל רָאשִׁי? אַתָּה, כְּאֶחָד מִיּוֹשְׁבֵי־קְרָנוֹת, אֵינְךָ יוֹדֵעַ, כַּמָּה גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, הַיוֹדֵעַ לְהַחֲזִיק נֶשֶׁק. אוּלָם אַתָּה הִצַּלְתָּ אֶת נַפְשִׁי מִמָּוֶת וּבְעַד זֶה אֲנִי מַחֲזִיק לְךָ טוֹבָה. אַךְ מַה תַּחֲשֹׁב לַעֲשׂוֹת עִמִּי עַתָּה? אִם לֹא תִהְיֶה לִי לְעֵזֶר, אָז לֹא יִשָּׁאֵר לִי, בִּלְתִּי אִם לְהַחֲזִיר עַל הַפְּתָחִים, וַאֲנִי חָלִילָה לִי לְבַקֵּשׁ חֶסֶד מֵאֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי; רְצוֹנִי לִפְנוֹת אֶל הַכַּלִיף”.

“כֵּן?” אָמַר הַסּוֹחֵר בִּשְׂחוֹק שֶׁל לַעַג. לְשׁוּם אָדָם אַחֵר אֵינְךָ רוֹצֶה לִפְנוֹת מִלְּבַד אֶל אֲדוֹנֵנוּ הַכַּלִּיף רַב־הַחָסֶד" אֵי שָׁמַיִם! אַל־נָא תִּשְׁכַּח, אָדוֹן צָעִיר וְחָשׁוּב, שֶׁהַדֶּרֶךְ אֶל הַכַּלִּיף עוֹבֶרֶת עַל־פְּנֵי בֶן־אָחִי מֵיסוּר, וְעַל נְקַלָּה יַעֲלֶה בְיָדִי לְהָעִיר אֶת אֹזֶן שַׂר־הַלִּשְׁכָּה הָרָאשִׁי עַל זֶה, כִּי דּוֹבֵר־שְׁקָרִים אַתָּה מֵאֵין כָּמוֹךָ. – וְאוּלָם חָס אֲנִי עָלֶיךָ, סַעִיד, עוֹדְךָ צָעִיר לְיָמִים, וְאִם תֵּיטִיב דַּרְכְּךָ, וְשַׁבְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ. רוֹצֶה אֲנִי לְסַפַּחֲךָ אֶל חֲנוּתִי אֲשֶׁר בְּשַׁעַר־הָרוֹכְלִים, שָׁם תַּעַבְדֵנִי שָׁנָה אַחַת, וּכְשֶׁתַּעֲבוֹר הַשָּׁנָה, וְלֹא תֹאבֶה לְהִשָּׁאֵר אֶצְלִי, אֲשַׁלֵּם לְךָ אֶת מַשְׂכֻּרְתְּךָ בְּמֵיטַב כֶּסֶף וְאֲשַׁלַּחֲךָ בְשָׁלוֹם אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה רוּחֲךָ לָלֶכֶת, לְאַלֶפּוֹ אוֹ לְמֵדִינָה, לְקוּשְׁטָא אוֹ לבַלְסוֹרָה, וְאַף אֶל קְטַנֵּי־הָאֲמָנָה תֵלֵךְ לְךָ, אִם תַּחְפֹּץ. נוֹתֵן אֲנִי לְךָ זְמַן עַד אַחַר הַצָּהֳרַיִם: אִם תַּסְכִּים, הֲרֵי טוֹב, וְאִם לא, אֶזְקֹף עָלֶיךָ בְּחֶשְׁבּוֹן זוֹל אֶת הוֹצְאוֹת־הַדֶּרֶךְ שֶׁגָּרַמְתָּ לִי, וְאֶת מְקוֹם הַמֶּרְכָּב עַל הַגָּמָל, וְלָקַחְתִּי מִמְּךָ בִּמְחִירָם אֶת בְּגָדֶיךָ וְכָל אֲשֶׁר אִתְּךָ וְהִשְׁלַכְתִּיךָ אַחֲרֵי־כֵן הַחוּצָה; אָז תּוּכַל לַפְשֹט יָד לַכַּלִּיף אוֹ לַמֻּפְתִּי, לִפְנֵי שַׁעַר הַמִּסְגָּד אוֹ שַׁעַר הָעִיר.

וּכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָזַב אֶת הָעֶלֶם הָאֻמְלָל וְיֵלֶךְ לוֹ. סַעִיד הִבִּיט אַחֲרָיו בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת בּוּז. חֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ עַל הָאִישׁ רַע־הַלֵב הַזֶּה, שֶׁבְּכַוָּנָה לְקָחוֹ עִמּוֹ וְהִכְנִיסוֹ אֶל בֵּיתוֹ, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. הוּא נִסָּה לִבְרֹחַ עַל נַפְשׁוֹ, אֲבָל הַחֶדֶר הָיָה סָגוּר וּמְסֻגָּר וְהַחַלּוֹן מְסֹרָג. לְבַסּוֹף אַחֲרֵי נַפְתּוּלִים רַבִּים עִם נַפְשׁוֹ הֶחֱלִיט לְקַבֵּל לְעֵת־עַתָּה אֶת הַצָּעָתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר לְשָׁרְתוֹ בַּחֲנוּתוֹ. הוּא הֵבִין כִּי לֹא יוּכַל עַתָּה לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת, כִּי לוּ אַף עָלְתָה בְּיָדוֹ לִבְרֹחַ, גַּם אָז לֹא הָיָה בְאֶפְשָׁרוֹ לְהַגִּיעַ לְבַלְסוֹרָה בְלִי פְּרוּטָה בְכִיסוֹ. אוּלָם הוּא גָּמַר בְּלִבּוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וּמָגֵן מֵאֵת הַכַּלִיף, כַּאֲשֶׁר רַק תִהְיֶה לְאֵל יָדוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת.

וַיְהִי מִמָּחֳרָת וְיָבֵא קַלּוּם־בֶּק אֶת מְשָׁרְתוֹ הֶחָדָש אֶל חֲנוּתוֹ, אֲשֶׁר בִּשַׁעַר־הָרוֹכְלִים. וַיַרְאֶה קַלּוּם־בֶּק לְסַעִיד אֶת כָּל הַסְּדִינִים וְהַרְעָלוֹת וּשְׁאָר מִינֵי הַסְּחוֹרָה שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּחֲנוּתוֹ וְיִקְבַּע לוֹ עֲבוֹדָתוֹ הַמְּיוּחָדֶת. עֲבוֹדָתוֹ זֹאת הָיְתָה לִהְיוֹת עוֹמֵד לָבוּשׁ בִּגְדֵי מְשָׁרֵת לִפְנֵי פֶתַח הֶחָנוּת, אַחֲרַי פָשְׁטוֹ מִקּוֹדֶם אֶת בִּגְדֵי הַחֹפֶשׁ לְרִכְבָּה אֲשֶׁר לַלּוֹחֲמִים, בְּאַחַת יָדוֹ סָדִין וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה רְעָלָה דַקָּה מִן הַדַּקָּה וְלִקְרֹא לַנָּשִׁים וְלָאֲנָשִׁים הָעוֹבְרִים לְפָנָיו לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְהָיָה מַרְאֶה לָהֶם אֶת טִיב הַסְּחוֹרָה וְקוֹצֵב אֶת מְחִירָהּ וְקוֹרֵא לָהֶם לָבֹא וְלִקְנוֹת. עַתָּה הֵבִין סַעִיד, מָה רָאָה קַלּוּם־בֶּק שֶׁזִּמֵּן אוֹתוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת. הוּא הָיָה גוּץ ומָשְׁחַת הַמַּרְאֶה, וְאִם הוּא עַצְמוֹ הָיָה עוֹמֵד עַל פֶּתַח חֲנוּתוֹ וּמַכְרִיז אֶת סְחוֹרָתוֹ, אָז הָיָה אֶחָד מִשְׁכֵנָיו אוֹ מִן הָעוֹבְרִים־וְשָׁבִים אוֹמֵר עָלָיו מִלָּה בְדוּחָה אוֹ הַנְּעָרִים הָיוּ מִתְקַלְּסִים בּוֹ וְהַנָּשִׁים הָיוּ קוֹרְאוֹת אַחֲרָיו: דַּחְלִיל! בְּעוֹד שְֶׁסַּעִיד הָרַךְ וְהַגָּמִישׁ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי כֹּל רוֹאָיו, כִּי מִלְּבַד יָפְיוֹ, הָיָה יוֹדֵעַ לִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת הַקּוֹנִים גַּם בְּקֶסֶם לְשׁוֹנוֹ וּבְאוֹפֶן שֶׁשִֹּכֵּל אֶת יָדָיו לֶאֱחֹז בַּסָּדִין וּבָרְעָלָה.

כְּשֶׁרָאָה קַלּוּם־בֶּק אֶת הַיּוֹצְאִים וְהַנִּכְנָסִים אֶל חֲנוּתוֹ וְהִנֵּה הָלְכוּ הָלֹךְ וָרוֹב, מִיּוֹם הֱיוֹת סַעִיד עוֹמֵד לִפְנֵי הַפֶּתַח, הִתְחִיל מִתְיַחֵס אֶל הָאִישׁ הַצָּעִיר בַּחֲבִיבוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה, מַאֲכִילוֹ וּמִשֶּׁקֵהוּ בְּאוֹפֶן יוֹתֵר טוֹב, מֵאֲשֶׁר עָשָׂה זֹאת מִקּוֹדֶם לָכֵן וְדוֹאֵג שֶׁיְהֵא לָבוּשׁ תָּמִיד בְּגָדִים נָאִים וּנְקִיִּים. וְאוּלַם כָּל אֵלֶּה הַסִּמָּנִים, שֶׁהוֹרוּ עַל הַשִּׁנּוּי לְטוֹבָה בְּיַחַס אֲדוֹנָיו אֵלָיו, לֹא פָעֲלוּ עַל סַעִיד כָּל פְּעֻלָּה, וְכָל הַיּוֹם וְאַף־גַּם בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה הָיָה מְהַרְהֵר בְּלִי הֶרֶף, בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ וְאוֹפֶן הָגוּן יוּכַל לָשׁוּב אֶל עִיר אֲבוֹתָיו.

 

ו.    🔗

וַיְּהִי הַיּוֹם כְּשֶׁיְּדֵי הַמְּשָׁרְתִים בֶּחֲנוּת הָיוּ מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה לַחֲבשׁ אֶת הַסְּחוֹרוֹת הַנִּמְכָּרוֹת וְכָל הָעֲבָדִים, שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עַל הוֹבָלַת הַסְּחוֹרָה לְבָתֵּי הַקּוֹנִים, כְּבָר יָצְאוּ דְּחוּפִים בִּדְבַר אֲדוֹנֵיהֶם לִמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, וְהִנֵּה אִשָּׁה זְקֵנָה אַחַת נִכְנְסָה אֶל הֶחָנוּת לִקְנוֹת מִינִים אֲחָדִים. הִיא בֵרֲרָה חִישׁ אֶת הַנָּחוּץ לָהּ, וְאַחֲרֵי שַׁלְּמָה אֶת הַמְּחִיר, דָּרְשָׁה לָתֵת לָהּ אִישׁ, אֲשֶׁר יִשָּׂא אַחֲרֶיהָ אֶת הַחֲפָצִים אֶל בֵּיתָהּ בִּשְׂכַר־הֲלִיכָה הָגוּן.

“אַחֲרַי עֲבוֹר חֲצִי שָׁעָה אֶשְׁלַח לָךְ אֶת הַכֹּל, עָנָה קַלּוֹם־בֶּק. חַכִּי־נָא, עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב אַחַד הָעֲבָדִים, אוֹ קְחִי לְךָ אִישׁ אַחֵר מִן הַשּׁוּק”.

אִם סוֹחֵר אַתָּה, עָלֶיךָ לָתֵת לְקוֹנֵי סְחוֹרָתְךָ אֲנָשִׁים מִשֶּׁלְּךָ, אָמְרָה הָאִשָּׁה, אִם אֶקַּח אֶחָד מִן הַשּׁוּק וְחָלַץ לוֹ מִתּוֹךְ הַדְּחָק וְהִתְחַמֵק יַחַד עִם צְרוֹרִי; אֶל מִי אֶפְנֶה אָז בְּטַעֲנָה? לֹא, בַּנוֹהֵג שֶׁבְּעוֹלָם הַתַּגָּרִים, בַּעַל־הֶחָנוּת נוֹתֵן לַקּוֹנֶה אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו לָשֵׂאת אֶת צְרוֹרוֹ אֵלָיו הַבַּיְתָה וּמִזֶּה לֹא אָזוּעַ".

“אֲבָל רַק כַּחֲצִי שָׁעָה הַמְתִּינִי־נָא, אִשָּׁה כְבוּדָה, הִתְחַנֵּן הַסּוֹחֵר, בְּהִתְהַפְּכוֹ בִדְאָגָה מִצַּד אֶל צַד, כָּל הַסַּבָּלִים אֲשֶׁר לִי יָצְאוּ וְאֵינָם”

“כַּמָּה גְּרוּעָה הֶחָנוּת שֶׁאֵין בָּהּ מְשָׁרְתִים אֲחָדִים יוֹתֵר מִכְּפִי הַדָּרוּשׁ, הֵשִׁיבָה הַזְּקֵנָה. אֲבָל הָרֵי שָׁם עוֹמֵד בָּטֵל עוּל־יָמִים זֶה; בּוֹא נָא, נַעַר, קַח אֶת הַצְּרוֹר הַזֶּה וְשָׂאֵהוּ אַחֲרַי אֶל בֵּיתִי”.

אַל לָךְ, אַל לָךְ! קָרָא קַלּוּם־בֶּק. זֶהוּ הַכָּרוֹז שֶׁלִּי, הַשֶּׁלֶט שֶׁלִּי, הַמַּגְנֵט שֶּׁלִּי! הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לָמוּשׁ מִמְּקוֹמוֹ".

"מִי יִשְׁמַע לְךָ! עָנְתָה הַזְּקֵנָה וְתָּשֵׂם לְסַעִיד אֶת הַצְּרוֹר אֶל תַּחַת אֲצִּיל יָדוֹ. עֲלוּבָה הַסְּחוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ מַכְרֶזֶת עַל עַצְמָהּ, וְעָלוּב הַסוֹחֵר שֶׁצָּרִיךְ לְנַעַר הוֹלֵךְ בָּטֵל כָּזֶה, שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ־לוֹ בְתוֹר שֶׁלֶט. לֵךְ, לֵךְ, נַעַר, שֶׁכָּרְךְ לֹא יְקֻפָּחַ.

“רוּץ אֵיפוֹא, בְּשֵּׁם אֲרִימַן וְכָל הָרוּחוֹת הָרָעוֹת, רָטַן קַלּוּם־בֶּק בְּאָזְנֵי סַּעִיד, אַךְ אַל־נָא תִּשְׁהֶה הַרְבֵּה. הַמְּכַשֵּׁפָה הַזֹּאת עֲלוּלָה לְהַבְאִישׁ אֶת רֵיחִי בְּעֵינֵי כֹּל יוֹשְׁבֵי שַׁעַר עִירִי, אִלּוּ הָיִיתִי מְסָרֵב לָהּ יוֹתֵר”.

סַעִיד הָלַךְ אַחֲרֵי הָאִשָּׁה, שֶׁעָבְרָה אֶת הַשּׁוּק וְהָרְחוֹבוֹת בִּצְעָדִים קַלִּים, שֶׁלֹּא לְפִי שְׁנוֹתֶיהָ כְּלָל. לְסוֹף עָמְדָה לִפְנֵי בַיִת בָּנוּי בְרֹב פְּאֵר וַתִּדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת. הַדְּלָתוֹת נִפְתְּחוּ וְהִיא עָלְתָה בַּמַּעֲלוֹת שַׁיִשׁ וּתִּרַמֹז לְסַעִיד לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ. כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים. נִפְתַּח לִפְנֵיהֶם הֵיכַל תִּפְאָרָה גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא רָאָה סַעִיד מֵימָיו לְיֹפִי. שָׁם יָשְׁבָה הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה עַל מַרְבָד וְתְּצַו לָאִישׁ הַצָּעִיר לְהָנִּיחַ אֶת הַצְּרוֹר עַל הָרִצְפָּה וְתִתֵּן לוֹ מַטְבֵּעַ שֶׁל כֶּסֶף קְטַנָּה וְתִשְׁלְחֵהוּ.

הוּא כְבָר בַּפֶּתַח וְהִנֵּה קוֹל דַּק וּבָרוּר קוֹרֵא אַחֲרָיו "סַעִיד! מִשְׁתּוֹמֵם לִשְׁמֹעַ, כִּי קוֹרְאִים לוֹ בְשֵׁם, הֵעִיף אֶת עֵינָיו עַל סְבִיבוֹתָיו וְיַרְא אִשָּׁה יָפָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַרְבָד בִּמְקוֹם הַזְקֵנָה וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת רַבִּים סָבִיב לָהּ. הוּא נֶאֱלַם מֵרוֹב תִּמְהוֹנוֹ, שָׁלַב אֶת זְרוֹעוֹתָיו וַיִקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לִפְנֵי הָאִשָּׁה.

״סַעִיד בְּנִי, אָמְרָה הָאִשָּׁה, צַר לִי מְאֹד עַל הַהַרְפַּתְּקָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֶיךָ וְהִתְעוּ אוֹתְךָ מִבֵּית אָבִיךָ לְהֲבִיאֲךָ בַּגְדַּדָה. וְאוּלַם כְּשֶׁעָזַבְתָּ אֶת עִיר מוֹלַדְתְּךָ לִפְנֵי מְלֹאת לְךָ עֶשְׂרִים שָׁנָה, הָיָה זֶה הַמָּקוֹם הַיְחִידִי, אֲשֶׁר הוֹכִיחַ לְךָ גּוֹרָלְךָ, לִמְצֹא פִּתְרוֹנִים לִשְׁאֵלַת חַיֶיךָ. הֲיֵשׁ לְךָ עוֹד חֲלִילְךָ, סַעִיד?"

“יֵשׁ, קָרָא הָעֶלֶם, בְּהוֹצִיאוֹ אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב מִתַּחַת אֵזוֹרוֹ. הַאַתְּ הִיא הַפֵיאָה הַטּוֹבָה, שֶׁנָּתַתְּ אוֹתוֹ לִי בַּיוֹם שֶׁנּוֹלַדְתִּי?”

“אָהַבְתִּי אֶת אִמְּךָ, עָנְתָה הַפֵיאָה וְגַם אוֹתְךָ אֵהָב, כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּהְיֶה נַעַר טוֹב. הָה! לוּ הָיָה אָבִיךָ קַל־הַדַּעַת שׁוֹמֵעַ לַעֲצָתִי, לֹא הָיוּ בָאוֹת אָז עָלֶיךָ הַרְבֵּה צָרוֹת”.

מִסְתָּמָא כַךְ נִגְזַר עָלַי! אוּלָם, פֵיאָה רַבַּת־חֶסֶד, צַוִּי וְיִרְתְּמוּ רוּחַ צְפוֹנִית־מִזְרָחִית אֶל מִרְכֶּבֶת הָעֲנָנִים אֲשֶׁר לְךָ, הַעֲלִי אוֹתִי אֵלֶיהָ וּנְשָׂאַתְנִי בִרְגָעִים אֲחָדִים לְבַלְסוֹרָה אֶל אָבִי; שָׁמָּה אֵשֵׁב וַאֲחַכֶּה כָל שֵׁשֶׁת הַחֲדָשִׁים עַד יוֹם מְלֹאת לִי שְׁנַת הָעֶשְׂרִים".

הַפֵיאָה הִצְטַחֲקָה. “יוֹדֵעַ אַתָּה לְדַבֵּר דְּבָרֶיךָ עִם אַחַת מֵאִתָּנוּ אוּלָם, סַעִיד מִסְכֵּן, זֶה – אִי־אֶפְשָׁר; עַתָּה, בִּהְיוֹתְךָ רָחוֹק מִבֵּית אָבִיךָ, אֵין בִּיכָלְתִּי לַעֲשׂוֹת לְמַעַנְךָ מְאוּמָה. אַף מִיַּד קַלּוּם־בֶּק הַנָּבָל אֵין בְּכֹחִי לְהַצִּילְךָ! הוּא עוֹמֵד תַּחַת חָסוּתָהּ שֶׁל אוֹיִבְתֵּךָ הָאַדִּירָה”.

יֵשׁ־לִי אֵיפוֹא, שָׁאַל סַעִיד, לֹא רַק פֵיאָה אוֹהֶבֶת כִּי־אִם גַּם פֵיאָה אוֹיֶבֶת? כִּמְדוּמַּנִי שֶׁכְּבָר הִרְגַּשְׁתִּי פְעָמִים אֲחָדוֹת אֶת כֹּחַ הַשְׁפָּעָתָהּ. וְאוּלָם הֲרֵי רַשָּׁאִית אַתְּ לְתָמְכֵנִי בַעֲצָתֵךְ הַטּוֹבָה. הַאֵלֵךְ אֶל הַכַָּלִיף לְבַקְּשׁוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לְמָגֵן לִי? הוּא אִישׁ חָכָם וְיִהְיֶה סֵתֶר לִי מִפְּנֵי קַלוּם־בֶק לוחֲצִי".

אָמְנָם־כֵּן, הָרוֹן אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן הוּא, עָנְתָה הַפֵיאָה, אֲבָל גַּם הוּא אָדָם וְלֹא אֵל. הוּא מַרְבֶּה לָתֵת אֵמוּן בְּשַׂר־הַלִּשְׁכָּה הָרָאשִׁי שֶׁלּוֹ מֵיסוֹר וְהַצֶּדֶק אִתּוֹ, כִּי הוּא בָחַן אוֹתוֹ וְיִמְצְאֵהוּ נֶאֱמָן לְפָנָיו. וְאוּלָם מֵיסוֹר גַּם הוּא נוֹתֵן אֵמוּן בִּקְרוֹבוֹ קַלוּם־בֶּק יוֹתֵר מִדַּי וְהוּא עוֹשֶׂה זֹאת שֶׁלֹּא בְצֶדֶק, כִּי קַלוּם־בֶּק הוּא רַע מַעֲלָלִים, אַף כִּי קָרוֹב הוּא לְמֵיסוּר. נוֹסָף עַל רִשְׁעָתוֹ הִנֵּהוּ גַּם עָרוּם מְאֹד, וְתֵכֶף אַחֲרֵי בוֹאֲךָ הֵנָּה מָסַר עָלֶיךָ דְּבָרִים לְמֵיסוּר, אֲשֶׁר בָּדָא הוּא מִלְּבּוֹ, וְזֶה מִצִּדּוֹ מְסָרָם לַכַּלִיף, וְלוּ אַף עָלְתָה בְּיָדְךָ עַתָּה לְהִכָּנֵס אֶל אַרְמוֹן הַכַּלִּיף, לֹא נִתְקַבַּלְתָּ מִמֶּנּוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, כִּי לֹא הֶאֱמִין לִדְבָרֶיךָ. וְאוּלָם יֵשְׁנָם דְּרָכִים וְאֶמְצָעִים אֲחֵרִים לָגֶשֶׁת אֶל הָרוֹן, וּבְכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם כָּתוּב, שֶׁסּוֹף־סוֹף יַטֶּה אֵלֶיךָ חָסֶד".

“זֶהוּ אָמְנָם בִּישׁ, עָנָה סַעִיד בְּעֶצֶב. לֹא נִשְׁאַר לִי אֵיפוֹא בִּלְתִּי אִם לִהְיוֹת עוֹד אֵיזֶה זְמָן שׁוֹמֵר־הֶחָנוּת לקַלוּם־בֶּק. אוּלָם חֶסֶד אַחֵר יְכֹלָה אַתְּ, פֵיאָה כְבוּדָה לַעֲשׂוֹת עִמָּדִי. אֲבִי אָמַן אוֹתִי עֲלֵי נֶשֶׁק וּלְעֹנֶג הַיּוֹתֵר רַב הוּא לִי שְׂחוֹק־הַהִתְגּוֹשְׁשׁוּת, כְּשֶׁהַלּוֹחֲמִים מִזְדַּוְּגִים זֶה לָזֶה בַּקֶּשֶׁת וּבַחֲנִית וּבְחֶרֶב קֵהָה. וְהִנֵּה בְכֹל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ מִתְכַּנְּסִים הַנְּעָרִים מִמְּרוֹם עַם הָאָרֶץ לְמָקוֹם אֶחָד לְמִשְׂחָק כָּזֶה, אֲבָל רַק לַנְּעָרִים, הַמְּלֻבָּשִׁים בִּגְדֵי־תִפְאֶרֶת, וְשֶׁהֵם נוֹסָף לָזֶה בְּנֵי־חוֹרִים, נִתְּנָה הָרְשׁוּת לִכָּנֵס לַזִּירָה, וּבְיִחוּד אֲסוּרָה הַכְּנִיסָה לִמְשָׁרְתֵי הַחֲנֻיּוֹת. אִם מָצָאתִי אֵיפוֹא חֵן בְּעֵינַיִךָ, הִשְׁתַּמְּשִׁי־נָא בְּהַשְׁפָּעָתֵךָ וְיֻתֵּן לִי פַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ סוּס, בְּגָדִים, כְּלֵי זַּיִן וְשֶׁתִּשְׁתַּנֶּה צוּרָתִי, שֶׁלֹּא יַכִּרֵנִי אִישׁ.–”

“נָאָה הַדְּרִישָׁה הַזֹאת לְעוּל־יָמִים וָתִיק שֶׁכָּמוֹךָ, אָמְרָה הַפֵיאָה, אֲבִי אִמְּךָ הָיָה רֹאשׁ הַגִּבּוֹרִים בְּסוּרְיָה וְרוּחוֹ עָבַר, כַּנִּרְאֶה, עָלֶיךָ בִּירוּשָׁה. שְׁמוֹר בְּזִכְרוֹנְךָ אֶת הַבַּיִת הַזֶּה, פֹּה תִּמְצָא בְכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ סוּס לִרְכִיבָה וּשְׁנֵי נְעָרִים רוֹכְבִים עַל סוּסִים בְּתוֹר גַּלְיוֹרִים לְשָׁרֶתְךָ גַּם נֶשֶׁק וּבְגָדִים וּמֵי־רַחַץ תִּמְצָא, שֶׁאִם תִּרְחַץ בָּהֶם אֶת פָּנֶיךָ וְהָפְכוּ בִּלְתִּי נִכָּרִים. וְעַתָּה לֵךְ לְשָׁלוֹם, סַעִיד, חַכֵּה לְעֵת מְצֹא, חֲכַם וְעֲשֵׂה טוֹב! יַעַבְרוּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהֵחֵל חֲלִילְךָ לְהַשְׁמִיעַ קוֹל וְאָזְנֵי זוּלֵימָה תִּהְיֶינָה תָּמִיד פְּקוּחוֹת לַקּוֹל הַזֶּה”.

הָעֶלֶם יָצָא מֵאֵת פְּנֵי מְגִנָּתוֹ הַנִּפְלָאָה בְּרִגְשֵׁי תּוֹדָה וְכָבוֹד. הוּא קָבַע בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת מַרְאֵה הַבַּיִת וְהָרְחוֹב בְּדִיּוּק נִמְרָץ וַיָשָׁב אֶל שַׁעַר־הָרוֹכְלִים.

 

ז.    🔗

וַיְהִי בְּשׁוּב סעיד אֶל הֶחֲנוּת, וְיִשָּׂא עֵינָיו וְיָרְא, וְהִנֵּה הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים מִכָּל קְצוֹת הָעִיר סָבֲבוּ עַל קַלּוּם־בֶּק אֲדוֹנָיו, הַנְּעָרִים רָקְדוּ מִסָּבִיב לוֹ וְהַזְּקֵנִים שָׂחֲקוּ. הוּא עַצְמוֹ עָמַד רוֹעֵד מֵרֹב כַּעַס וּמְלֵא יֵאוּשׁ לִפְנֵי חֲנוּתוֹ, בְּיָדוֹ הָאַחַת סָדִין וּבִשְׁנִיָּה רְעָלָה. לַמַּחֲזֶה הַמּוּזָר הַזֶּה קָדַם מְאוֹרָע, שֶׁאֵרַע בִּשְׁעַת פְּרִידָתוֹ שֶׁל סַעִיד, וְזֶהוּ, קַלּוּם הִתְיַצֵּב בִּמְקוֹם מְשָׁרְתוֹ הַיָּפֶה לִפְנֵי פֶתַח חֲנוּתוֹ וְהִכְרִיז עַל סְחוֹרָתוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא קָרַב אֶל הַזָּקֵן וְהַכָּעוּר וְלֹא שָׂם אֵלָיו לֵב. פִּתְאוֹם עָבְרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים דֶּרֶךְ שַׁעַר־הָרוֹכְלִים וִיְבַקְּשׁוּ לִקְנוֹת מַתָּנוֹת לִנְשֵׁיהֶם. הֵם כְּבָר עָלוּ וְיָרְדוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת, אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, וְעַתָּה רָאָה אוֹתָם סַעִיד מֵרָחוֹק, כְּשֶׁהֵם יוֹרְדִים עוֹד פַּעַם וְעֵינֵיהֶם מְשׁוֹטְטוֹת אָנֶה וָאָנֶה וּמְחַפְּשׂוֹת, כַּנִּרְאֶה, אַחֵר אֵיזֶה דָּבָר.

קַלּוּם־בֶּק, שֶׁהִרְגִּישׁ בַּזֶּה, חָפֵץ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ תֹעֶלֶת לְעַצְמוֹ, וַיִּקְרָא: "אֵלַי, אֲדוֹנַי, סוּרוּ, אֵלָי! מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים? הֲרֵי רְעָלוֹת יָפוֹת, סְחוֹרָה טוֹבָה!

“זָקֵן טוֹב, הֵשִׁיב הָאֶחָד, סְחוֹרוֹתֶיךָ, אֶפְשָׁר, טוֹבוֹת הֵן, אֲבָל נְשׁוֹתֵינוּ מְשֻנּוֹת בְּטָעֲמָן, וּכְבָר הָיָה לַמִּנְהָג בְּעִירֵנוּ, לִבְלִי לִקְנוֹת רְעָלוֹת מֵאִישׁ אַחֵר, מִלְּבַד אֵצֶל מְשָׁרֵת־הֶחָנוּת סַעִיד; זֶה כַּחֲצִי שָׁעָה, שֶׁאָנוּ מְהַלְּכִים בַּשּׁוּק הֵנָּה וְהֵנָּה לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, וְאֵינֶנּוּ; אֶפְשָׁר יוֹדֵעַ אַתָּה אֵיפֹה נִמְצָא אוֹתוֹ, אָז נִקְנָה אֶת סְחוֹרָתְךָ אַתָּה בְּפַעַם אַחֶרֶת”

"אֲלַהִיתּ אַלַּאה! קָרָא קַלּוּם־בֶּק בְּהִתְאַמְּצוֹ לְהַרְאוֹת פָּנִים יָפוֹת. הַנָּבִיא נָחָה אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. מְבַקְּשִׁים אַתֶּם אֶת מְשָׁרֵת־הֶחָנוּת הַיָּפֶה? הִכָּנְסוּ־נָא פֹּה הִיא חֲנוּתוֹ.

אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שָׂחַק לְמַרְאֵה קַלּוּם־בֶּק הַקָּטָן וְהַמְנֻוָּל וְעַל דְּבָרָיו, כִּי מְשָׁרֵת־הֶחָנוּת הַיָפֶה הוּא. אוּלָם הַשֵּׁנִי חָשַׁב, כִּי מְשַׁטֶּה הוּא בוֹ וְלֹא נִשְׁאַר חַיָּב לוֹ כְלוּם, רַק סִלֵּק לוֹ בַּחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים עַל אַחַת שֶׁבַע. וְיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי קַלּוּם־בֶּק מְאֹד־מְאֹד! הוּא הֵעִיד לוֹ אֶת כָּל שְׁכֵנָיו, שֶׁאֵין בָּעִיר חֲנוּת אַחֶרֶת, שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ חֲנוּת הַמְּשָׁרֵת יָפֶה־הַמַּרְאֶה, מִלְּבַד חֲנוּתוֹ הוּא. אֲבָל הַשְּׁכֵנִים שֶׁהִתְקַנְּאוּ בּוֹ בִּשְׁבִיל הַקּוֹפְצִים הָרַבִּים עַל סְחוֹרָתוֹ, אָמְרוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מִזֶה מְאוּמָה; וּשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הִתְחִילוּ מַרְאִים לִזְקַן הָאַשְׁמַאִי, שֶׁהוּחֲזַק לְדַעְתָּם כַּפְרָן, אֶת נַחַת טִּפְחֵיהֶם. קַלּוּם־בֶּק הֵגִין עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר בְּקוֹלוֹ, קוֹל מַר צוֹרֵחַ וּמְחָרֵף וּמְנָאֵץ, מֵאֲשֶׁר בְּיָדָיו הָרָפוֹת, וּבַזֶה מָשַׁךְ אֵלָיו הֲמוֹן אֲנָשִׁים. כָּל יוֹשְׁבֵי הָעִיר יָדְעוּ, כִּי הוּא קַמְצָן נִבְזֶה וְצַר־עַיִן, וְכָל הָאֲנָשִׁים הָעוֹטְרִים אוֹתוֹ שָׂשׂוּ עַל הַמַּכּוֹת, אֲשֶׁר הֻכָּה. אֶחָד מֵהַשְּׁנַיִם כְּבָר שָׁלַח אֶת יָדוֹ לֶאֱחֹז בִּזְקָנוֹ, וְהִנֵּה פִּתְאוֹם תְּפָשׂוֹ אַחֵר בְּעָרְפּוֹ וַיַשְׁלִיכֵהוּ בִּתְנוּפַת־יַד אַחַת אַרְצָה, עַד כִּי נָפַל הַטְּבוּל מֵעַל רֹאשׁוֹ וְסַנְדָּלָיו עָפוּ מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה.

אֲחָדִים מִן הַנֶּאֱסָפִים שֶׁהָיוּ בְּלִי סָפֵק נוֹחִים מְאֹד, שֶׁרָאוּ אֶת קַלּוּם־בֶּק בְּעֶלְבּוֹנוֹ, רָגְנוּ עַתָּה בְּקוֹל גָּדוֹל. חֲבֵרוֹ שֶׁל הַמָּשְׁלָךְ הָפַךְ אֶת שִׁכְמוֹ לִרְאוֹת, מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר עָרַב אֶת לִבּוֹ לְהַשְׁלִיךְ אֶת עֲמִיתוֹ אַרְצָה! אוּלָם בִּרְאוֹתוֹ עֶלֶם חָסֹן וּגְבַהּ־קוֹמָה עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ, שֶׁמֵעֵינָיו הִתְמַלְּטוּ בְרָקִים וּפָנָיו הֵפִיקוּ אֹמֶץ־לֵב, לֹא מָצָא אוֹן לוֹ לְהִתְנַפֵּל עָלָיו, וּבְיִחוּד כֶּשֶׁקַלּוּם־בֶּק, שֶׁהַצָּלָתוֹ הָיְתָה בְּעֵינָיו כִּדְבַר־פֶּלֶא, הוֹרָה עַל הָאִישׁ הַצָּעִיר וַיִּקְרָא: “הִנֵּה הוּא עוֹמֵד לִפְנֵיכֶם, סַעִיד מְשָׁרֵת־הֶחָנוּת יְפֵה הַתֹּאַר!” הָאֲנָשִׁים מִלְאוּ פִיהֶם שְׂחוֹק, בְּיָדְעָם שֶׁקַלּוּם־בֶּק הוּא בֶאֱמֶת הַנֶּעֱלָב. הָאִישׁ, אֲשֶׁר הָשְׁלַךְ אַרְצָה, קָם בְּבֹשֶׁת פָּנִים וְיִצְלַע עַל יְרֵכוֹ הָלְאָה יַחַד עִם חֲבֵרוֹ, מִבְּלִי לִקְנוֹת דָּבָר.

"הֶאָח, אַתָּה הַכּוֹכָב הַמֵּאִיר שֶׁבְּכָל מְשָׁרְתֵי הַחֲנֻיּוֹת, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שַׁעַר־הָרוֹכְלִים! קָרָא קַלּוּם־בֶּק, בְּהוֹבִילוֹ אֶת מְשָׁרְתוֹ אֶל הֶחָנוּת. אֲבָל זֶהוּ מָה שֶּׁקּוֹרִים כַּוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, זֶהוּ מָה שֶׁהַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים: הִכְנִיס אֶת יָדוֹ בָּאֶמְצָע! הָרֵי הָיָה הָאִישׁ מוּטָל לְפָנֵינוּ עַל הָאָרֶץ כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִים, וְאַנֹכִי – אָנֹכִי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ עוֹד לְסַפֵּר, לָחֹף וְלִמְשֹׁחַ בְּשֶּׁמֶן אֶת זְקָנִי, אִלּוּ אֵחַרְתַּ לָבֹא רַק שְׁנֵי רְגָעִים. בַּמֶּה אֲשַׁלֵּם לְךָ כִּגְמוּלְךָ עָלָי?

רַק רֶגֶשׁ הָרַחֲמִים, שֶׁנִּתְעוֹרֵר בִּן רֶגַע בְּלִבּוֹ שֶׁל סַעִיד, הוּא הוּא שֶׁשָּׁלַט בְּרוּחוֹ וְנָהַג בְּיָדוֹ, כְּשֶׁבָּא לְהַצִּיל אֶת קַלּוּם־בֶּק מִמַּכַּת מַכֵּהוּ, וְעַתָּה, אַחֲרֵי שֶׁנִּתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ, הִתְחָרֵט כִּמְעַט עַל שֶׁעָזַר לְאִישׁ חָמָס וּמִרְמָה זֶה לְהִמָּלֵט מִן הָעֹנֶשׁ הָרָאוּי. תְּרֵסָר שַׂעֲרוֹת זָקָן מְרוּטוֹת – חָשַׁב – הָיוּ עוֹשׂוֹת אוֹתוֹ לַזְמַן שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר יוֹם רַךְ וְגָמִישׁ. אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא מָנַע מֵהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁעַת־כּשֵׁר זוֹ ןּלְאוֹת תּוֹדָה בִּקֵשׁ מִמֶּנּוּ לְהַרְשׁוֹת לוֹ לְפַגֵּר יוֹם אֶחָד בַּשָׁבוּעַ מֵעֲבוֹדָתוֹ לְשֵׁם טִיּוּל לְאֵיזֶה צֹרֶךְ אַחֵר. וְקַלּוּם הִסְכִּים לְבַקָּשַׁת סַעִיד, כִּי הוּא יָדַע הֵיטֵב אֶת מְשָׁרְתוֹ, שֶׁלַּמְרוֹת הֱיוֹתוֹ עוֹבֵד מֵאֹנֵס, פִּקֵּחַ הוּא יוֹתֵר מִדַּי, וְלֹא יִבְרַח מִמֶּנּוּ בְּלִי כֶּסֶף וּבְגָדִים.

וְלֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהָשְׁלַם חֶפְצוֹ שֶׁל סַעִיד. בַּיוֹם הָרְבִיעִי בַּשָׁבוּעַ הַקָּרוֹב, בַּיוֹם שֶׁבּוֹ הִתְכַּנְּסוּ בְּנֵי מְרוֹם עַם הָאָרֶץ אֶל כִּכַּר־הָעִיר רַחֲבַת הַיָּדַיִם לְתַרְגִּילֵי־הַהִתְגּוֹשְׁשׁוּת שֶׁלָּהֶם, נָטַל סַעִיד רָשׁוּת מֵאֵת קַלּוּם־בֶּק לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּיוֹם זֶה לְצְרָכָיו, וּכְשֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ אֶת הָרִשְיוֹן, שָׂם אֶת פְּעָמָיו יָשָׁר אֶל הָרְחוֹב, שֶׁבּוֹ דָּרָה הַפֵיאָה. הוּא הִכִּישׁ עַל הַדֶּלֶת וּמִיָּד נִפְתְּחָה מֵאֵלֶיהָ. כַּנִּרְאֶה כְּבָר הָיוּ הַמְּשָׁרְתִים עוֹמְדִים וּמְחַכִּים לוֹ, כִּי, מִבְּלִי לִשְׁאֹל לְחֶפְצוֹ, לְקָחוּהוּ וְהֶעֱלוּהוּ בַּמַּעֲלוֹת אֶל חֶדֶר יָפֶה אֶחָד. שָׁמָּה הֵבִיאוּ לְפָנָיו רִאשׁוֹנָה אֶת מֵי־הָרַחַץ, שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְשַׁנּוֹת אֶת צוּרָתוֹ. לְאַחַר שֶׁהִרְטִיב סַעִיד אֶת פָּנָיו בַּמַּיִם הַלָּלוּ, הִבִּיט אֶל מַרְאַת נְחֹשֶׁת קָלָל וְיֵרָתַע לַאֲחוֹרָיו, כִּי לֹא הִכִּיר אֶת עַצְמוֹ. פָּנָיו הָיוּ כִפְנֵי אִישׁ, שֶׁשְּׁזַפַתּוּ הַשֶּׁמֶשׁ, וְזָקָן שָׁחוֹר יָרַד לוֹ עַל־פִּי מִדּוֹתָיו, עַד כִּי נִדְמָה לוֹ, כִּי גָּדוֹל הוּא עֶשֶׂר שָׁנִים, מִכְּפִי שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת.

אַחֲרֵי־כֵן הוּבָא אֶל חֶדֶר שֵׁנִי וּמָצָא שֵׁם עֵרֶךְ־בְּגָדִים מָלֵא וְיָפֶה מְאֹד, שֶׁגַּם הַכַּלִיף מִבַּגְדָּד לֹא הָיָה בוֹשׁ לִלְבֹּשׁ אוֹתָם, בַּזְמָן שֶׁהוּא מְפַקֵּד אֶת חֵילוֹ בִּמְלֹא תִּפְאַרְתּוֹ. מִלְּבַד הַטְּבוּל מֵאֶרֶג הַיּוֹתֵר דַּק עִם פֻּרְפָּה מְעֻלֶּפֶת אַבְנֵי שָׁמִיר וְנוֹצוֹת־אֲנָפָה גְּבֹהוֹת עוֹלוֹת מִתַּחְתָּה, שִׂמְלַת מֶשִׁי אָדֹם מִמִּין מְשֻׁבָּח וּמְרֻקָּם צִיצִים וּפְרָחִים שֶׁל כֶּסֶף, מָצָא סַעִיד בֵּין הַבְּגָדִים גַּם תַּחֲרָא עֲשׂוּיָה טַבְּעוֹת־כֶּסֶף נְעוּצוֹת זוֹ בָזוֹ, שֶׁמְּלַאכְתָּהּ הָיְתָה כֹה דַּקָּה שֶׁהָיְתָה מִתְרַפֶּקֶת עַל הַגּוּף לְכָל תְּנוּעוֹתָיו וְיַחַד עִם זֶה הָיְתָה כֹּה חֲזָקָה וּמְהֻדָּקָה יָפָה, שֶׁגַּם חֶרֶב וְגַם חֲנִית לֹא יָכְלוּ לַחְדֹּר בַּעֲדָהּ. לַהַב־חֶרֶב דַּמַּשְׂקָאִי בִּנְדַן מְקֻשָּׁט הָדָר עִם נִצָּב מְמֻלָּא אֶבֶן, שֶׁסַעִיד עַצְמוֹ לֹא יָדַע אֶת עֶרְכּוֹ, סִיֵּם אֶת הָאָרְנַטּוֹן־שֶׁל־לוֹחֵם הַזֶּה. כְּשֶׁיָּצָא מִפֶּתַח הַבַּיִת וּכְלִי־זֵינוֹ עָלָיו, מָסַר לוֹ אַחַד הַמְּשָׁרְתִים מִטְפַּחַת מֶשִׁי וְיֹאמַר לוֹ, שֶׁגְּבֶרֶת הַבַּית שׁוֹלַחַת לוֹ אֶת הַמִטְפַּחַת הַזֹּאת; כְּשֶׁיַּסְפִּיג בָּהּ אֶת פָּנָיו, יֵעָלֵם הַזָקָן וְהַצֶבַע הַשָּׁחוּם וְשָׁבוּ פָּנָיו לִהְיוֹת כְּבָרִאשׁוֹנָה.

בַּחֲצַר הַבַּיִת עִמָּדוֹ שְׁלשָׁה סוּסִים מְיֻזָנִים. עַל הַסּוּס הַיּוֹתֵר יָפֶה עָלָה סַעִיד, עַל הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים עָלוּ מְשָׁרְתָיו וְאַחֲרַי־כֵן רָכְבוּ שְׁלָשְׁתָּם מְלֵאֵי־חֶדְוָה אֶל מְקוֹם הַמִּשְׂחָקִים. בְּרַק בְּגָדָיו וַהֲדַר נִשְׁקוֹ מָשְׁכוּ עָלָיו אֶת עֵינֵי כָל הַנֶּאֱסָפִים וּכְשֶׁנִּכְנַס רָכוּב אֶל הַקַּרְפָּף, שֶׁהָיָה מַקִּיף אֶת הֲמוֹן הָאֲנָשִׁים הִתְחִילוּ הַכֹּל מִתְלַחֲשִׁים מִתּוֹךְ תִּמָּהוֹן. שָׁם הָיוּ כָּל צְעִירֵי בַגְדַּד שֶׁהִצְטַיְּנוּ בַגְּבוּרָתָם, בְּנֵי־הָעֲלִיָּה הַמְּעַטִּים, נְקִיֵּי הַדַּעַת וְיִקְרֵי הָרוּחַ; אַף אֶת אָחִיו שֶׁל הַכַּלִיף רָאוּ שָׁם בּוֹלְמִים אֶת סוּסֵיהֶם וּמְנַפְנְפִים בַּחֲנִיתוֹתֵיהֶם. כְּשֶׁנִּכְנַס סַעִיד, נִגַּשׁ אֵלָיו בְּנוֹ שֶׁל הַוָּזִיר הַגָּדוֹל בְּלִוּיַת חֲבֵרִים אֲחָדִים, שֶׁכַּנִּרְאֶה לֹא יָדְעוּ אוֹתוֹ, וְיִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד וַיַזַמֵּן אוֹתוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בִּשְׂחוֹקֵיהֶם וַיִשְׁאַל לִשְׁמוֹ וּלְעִיר מִגּוּרָיו. וַיַעַן סַעִיד וְיֹאמֶר כִּי שְׁמוֹ אַלְמַנְזוֹר וְכִי הוּא בָּא מִקַּאִירוֹ וּבִהְיוֹתוֹ נוֹסֵעַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ, הִגִּיעַ לְאָזְנָיו שֵׁמַע גְּבוּרָתָם וּזְרִיזוּתָם שֶׁל פִּרְחֵי־הַכַּלִיף שֶׁבְּבַגְדַּד וְיִגְמֹר אֹמֶר לְהִשָּׁאֵר בָּעִיר אֵיזֶה זְמָן בִּכְדֵי לִרְאוֹתָם וּלְהַכִּיר אֶת עֶרְכָּם. רוּחַ־הַגְּבוּרָה וֶעַנְוַת־הַחֵן, שֶׁהָיוּ חוֹפְפוֹת עַל־כָּל מָהוּתוֹ שֶׁל סַעִיד־אַלְמַנְזוֹר, יָשְּׁרוּ בְּעֵינֵי עוּלֵי־הַיָּמִים; וַיְצַוּוּ לָתֵת לוֹ חֲנִית וְיַצִּיעוּ לְפָנָיו לִבְחֹר לוֹ אֶת מִפְלַגְתּוֹ, כִּי כָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה נִפְרְדוּ לִשְׁתֵּי מִפְלָגּוֹת, בִּכְדֵי לְהִלָּחֵם אִישׁ בְּאָחִיו בִּיחִידוּת וּבְמַחֲנוֹת שְׁלֵמִים.

וְאוּלָם אִם מַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי שֶׁל סַעִיד כְּבָר מָשַׁךְ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵינַיִם, גָּדְלָה הַהִשְׁתּוֹמְמוּת עוֹד יוֹתֵר לְמַרְאֵה זְרִיזוּתוֹ וּמְהִירוּתוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהָ. סוּסוֹ טָס מַמָּשׁ כְּצִפּוֹר וְחַרְבּוֹ עָפָה עַל סְבִיבוֹתֶיה בִמְהִירוּת עוֹד יוֹתֵר גְּדוֹלָה. הוּא שִׁלַּח אֶת חֲנִיתוֹ אֶל הַמַּטָּרָה בְקַלּוּת וּבְדִיוּק כְּאִלּוּ הָיְתָה חֵץ יָרוּי מִקֶּשֶׁת דְּרוּכָה בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר, אֶת כָּל מִתְנַגְּדָיו נִצַּח וּבְסוֹף הַמִּשְׂחָק הָיוּ הַכֹּל מוֹדִים פֶּה אֶחָד בְּנִצְחוֹנוֹ, עַד שֶׁאֶחָד מֵאֲחֵי הַכַּלִיף וּבְנוֹ שֶׁל הַוָּזִיר הַגָּדוֹל, שֶׁנִּלְחֲמוּ בְּצִדּוֹ, בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה גַּם עִמָּהֶם. לְאֵלִי, אָחִיו שֶׁל הַכַּלִיף, יָכֹל עַל נְקַלָּה, אֲבָל בְּנוֹ שֶׁל הַוָּזִיר־הַגָּדוֹל עָמַד נֶגְדּוֹ בִגְבוּרָה נִפְלָאָה, עַד שֶׁאַחֲרֵי מִלְחָמָה אֲרֻכָּה מָצְאוּ לְטוֹב לְהַשְׁאִיר אֶת מִלְחֶמֶת־הַהַכְרָעָה לְפַעַם אַחֶרֶת.

כָּל הַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי הַמִּשְׂחָקִים הָאֵלֶה הָיוּ מְשִׂיחִים בְּכָל הָעִיר רַק בַּנָּכְרִי הַיָּפֶה, הֶעָשִׁיר וְהַגִּבּוֹר. כָּל מִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ, וּבְתוֹךְ כָּךְ גַּם אֵלֶּה שֶׁנִּצַּח אוֹתָם בַּמִּלְחָמָה, הִתְפַּלְּאוּ עַל מַעֲלוֹת רוּחוֹ וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת וְאַף בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל קַלּוּם־בֶּק סִפְּרוּ בְּפָנָיו בִּשְׁבָחוֹ שֶׁל בֶּן־הַנֵּכָר, בְּאָמְרָם, כִּי צַר לָהֶם, שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ אַיֵּה. בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה מָצָא סַעִיד בְּבֵיתָהּ שֶׁל הַפֵיאָה שִׂמְלָה עוֹד יוֹתֵר יָפָה וּכְלֵי־נֶשֶׁק עוֹד יוֹתֵר יְקָרִים. בַּפַּעַם הַזֹּאת דָּחֲקוּ וְנִכְנְסוּ אֶל הַקַמְפּוֹן רוֹב יוֹשְׁבֵי הָעִיר וְאַף הַכַּלִיף הִשְׁקִיף עַל הַמִּשְׂחָק מֵעַל מַעֲקֵה אַרְמוֹנוֹ. גַּם הוּא הִתְפַּלֵּא עַל גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אַלְמַנְזוֹר וּלְאַחַר שֶׁנִּגְמַר הַמִּשְׂחָק תָּלָה לוֹ עַל צַוָּארוֹ אוֹת־הִצְטַיְּנוּת שֶׁל זָהָב אָחוּז בְּשַׁרְשֶׁרֶת זָהָב לְהַרְאוֹת לוֹ, כִּי גָדוֹל כְּבוֹדוֹ בְּעֵינָיו. מוּבָן מֵעַצְמוֹ, שֶׁהַנִּצָּחוֹן הַשֵּׁנִי הַזֶּה, שֶׁהָיָה עוֹד גָּדוֹל מִן הָרִאשׁוֹן, עוֹרֵר אֶת קִנְאָתָם שֶׁל כָּל צְעִירֵי הַדּוֹר אֲשֶׁר בְּבַגְדָּד. הִנֵּה “בָּא אִישׁ מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה וְנִצַּח אוֹתָנוּ וְיָרַשׁ אֶת כְּבוֹדֵנוּ, אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, הֲנִּתֵּן לוֹ לְהִתְפָּאֵר בְּכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ, אַחֲרֵי לֶכְתּוֹ מֵאִתָּנוּ, שֶׁבֵּין כָּל זַאֲטוּטֵי בְנֵי בַּגְדָּד לֹא הָיָה אַף אֶחָד, שֶׁהָיָה יָכֹל לְהִתְחָרוֹת אִתּוֹ?” כָּכָה דִבְּרוּ זֶה־אֶל־זֶה וְיַחֲלִיטוּ, שֶׁבַּמִּשְׂחָק הַבָּא יִזְדַּוְּגוּ לוֹ חֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בְּמַחַת אַחַת, אַךְ בְּאוֹפָן שֶׁיְהֵא דּוֹמֶה, כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה הַדָּבָר בַּמִקְרֶה.

מֵעֵינֵי סַעִיד הַפְּקוּחוֹת לֹא נֶעֶלְמוּ אוֹתוֹת הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה הָאֵלֶּה. הוּא רָאָה אֶת הַחֲבֵרִים עוֹמְדִים צְפוּפִים זֶה אֵצֶל זֶה בְּאַחַת הַפִּנּוֹת, מִתְלַחֲשִׁים וּמְרַמְּזִים עָלָיו בָּאֶצְבַּע; הוּא הִרְגִּישׁ, שֶׁמִּלְּבַד אֲחֵי הַכַּלִיף וּבְנוֹ שֶׁל הַוָּזִיר,לֹא הָיָה אִישׁ שֶׁהִתְיַחֵס אֵלָיו בִּקְצָת יְדִידוּת וְאַף אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים לֹא פָּסְקוּ מִלְּקַפְּחוֹ בִשְּׁאֵלוֹת: אֵיפֹה יוּכְלוּ לִמְצֹא אוֹתוֹ? בְּמָה הוּא עוֹסֵק! מָה יָשַׁר בְּעֵינָיו בְּבַגְדַּד? וְעוֹד שְׁאֵלוֹת כָּאֵלֶּה, עַד כִּי הַדָּבָר הָיָה עָלָיו לְמַשָּׂא.

נִפְלָא הָיָה הַדָּבָר, שֶׁהָאִישׁ הַצָּעִיר, שֶׁהִבִּיט אֶל סַעִיד־אַלְמַנזוֹר בְּעֵינֵי שִׂנְאָה הַיּוֹתֵר עַזָּה וּכְנִרְאֶה הָיָה נוֹטֵר לוֹ אֵיבָה יוֹתֵר מִכֹּל חֲבֵרָיו, הָיָה אוֹתוֹ אִישׁ עַצְמוֹ, שֶׁלִּפְנֵי אֵיזֶה זְמַן חֲבָטוֹ סַעִיד בַּקַּרְקַע אֵצֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל קַלּוּם־בֶּק, בְּרֶגַע שֶׁהָיָה חָפֶץ לִמְרֹט לַסּוֹחֵר הַמְּנֻוָּל אֶת זְקָנוֹ. הָאִישׁ הַזֶּה הִסְתַּכֵּל בּוֹ תָדִיר בְּשׂוּם־לֵב וּבַחֲמַת קִנְאָה. סַעִיד כְּבָר נִצַּח אוֹתוֹ פְּעָמִים אֲחָדוֹת, אֲבָל בַּזֶּה לֹא הָיְתָה סִבָּה מַסְפֶּקֶת לִשְׁמֹר לוֹ עֶבְרָה נִצַּחַת כָּזוֹ וְסַעִיד כְּבָר יָרֵא, שֶׁמָּא יַכִּירוֹ זֶה בְּקוֹמָתוֹ אוֹ בְּקוֹלוֹ, כִּי מְשָׁרְתוֹ שֶׁל קַלּוּם־בֶּק הוּא, מָה שֶּׁהָיָה גוֹרֵם לוֹ מִלְּבַד לַעַג וָבוּז גַּם תַּאֲוַת־נָקָם מִצַּד הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ. הִתְנַכְּלוּת הָאֲנָשִׁים, שֶׁהִתְקַנְּאוּ בוֹ,ֹ עָלְתָה בַתֹּהוּ, כֵּן הוֹדוֹת לִזְהִירוּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ וְכֵן גַּם הוֹדוֹת לְאֶחָיו שֶׁל הַכַּלִיף וּבְנוֹ שֶׁל הַוָּזִיר־הַגָּדוֹל, שֶׁשָּׁמְרוּ לוּ אֶת יְדִידוּתָם. כִּרְאוֹת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, כִּי כִּתְרוּ אוֹתוֹ לֹא פָחוֹת מִשִּׁשָּׁה חֲבֵרִים, שֶׁהִתְאַמְּצוּ לְהַשְׁלִיכוֹ מֵעַל סוּסוֹ אוֹ לִפְרֹק מֵעָלָיו אֶת כְּלֵי־מִלְחַמְתּוֹ, מִהֲרוּ לְעֶזְרָתוֹ וַיְגָרְשׁוּ אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה וַיְאַיְּמוּ עַל הַחֲבֵרִים, שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה־בוֹגְדִים כָּזֶה, שֶׁיֶּהֱגוּ אוֹתָם מִן הָאִצְטַדִּיָה.

 

ח.    🔗

יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה יְרָחִים הָיָה סַעִיד מַרְאֶה בְּאוֹפֶן כָּזֶה אֶת כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ בְּמִלְחֶמֶת־תַּחֲרוּת, לְתִמְהוֹנָם שֶׁל כָּל יוֹשְׁבֵי עִיר בַּגְדָּד, עַד כִּי פַעַם אַחַת, בְּשׁוּבוֹ לָעֵת עֶרֶב מִן הַזִירָה, שָׁמַע קוֹלוֹת אֲחָדִים שֶׁנִּדְמּוּ לוֹ בִלְתִּי־זָרִים. וַיָעֶף סַעִיד אֶת עֵינָיו עַל סְבִיבוֹתָיו, לִרְאוֹת מֵאַיִן בָּאוּ הַקּוֹלוֹת וְיָרֵא, וְהִנֵּה מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי הוֹלְכִים לְאִטָּם אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים דְּחוּקִים אִישׁ בְּצַד רֵעֵהוּ, וּכְנִרְאֶה, מְטַכְּסִים עֵצָה זֶה עִם זֶה. וַיְהִי בְּגִשְׁתּוֹ אֲלֵיהֶם חֶרֶשׁ וּבְשָׁמְעוֹ אוֹתָם מְדַבְּרִים בִּשְׂפַת בְּנֵי־סִיעָתוֹ שֶׁל שֶׂלִּים מוֹשֵׁל הַמִּדְבָּר, וַיְשָׁעֵר בְּנַפְשׁוֹ, כִּי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הוֹלְכִים לִפְשֹׁט יְדֵיהֶם בְּאֵיזֶה מַעֲשֵׂה שֹׁד וָרֶצַח. הָרַעֲיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּצְנֵץ בְּמוֹחוֹ, הָיָה לָסֶגֶת אָחוֹר מִפְּנֵיהֶם. אוּלָם אַחֲרַי שׂוּמוֹ אֶל לִבּוֹ, שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לִמְנֹעַ מֵעֲשׂוֹת דָּבָר רַע, קָרַב אֲלֵיהֶם בַּלָּאט עוֹד יוֹתֵר וַיַקְשֵׁב אֶל שִׂיחָתָם.

“הַשּׁוֹעֵר אָמַר בְּפֵרוּשׁ, הָרְחוֹב שֶׁמִּימִין לַשּׁוּק, אָמַר הָאֶחָד, שֵָם יַעֲבוֹר הַיּוֹם בַּלַּיְלָה אֶל נָכוֹן, הוּא וְהַוָּזִיר־הַגָּדוֹל”.

“טוֹב, עָנָה הַשֵּׁנִי, אֶת הַוָּזִיר־הַגָּדוֹל אֵינִי יָרֵא, הוּא אִישׁ זָקֵן וּבְוַדַּאי אֵינֶנּוּ מִן הַגִּבּוֹרִים הַגְּדוֹלִים. אוּלָם הַכַּלִיף, אוֹמְרִים, יוֹדֵעַ לִשְׁלֹף חֶרֶב, וַאֲנִי גַּם אֵינִי מַאֲמִין לוֹ, אֵין סָפֵק, כִּי עֲשָׂרָה אוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר מִבְּנֵי־לִוְיָתוֹ שׁוֹמְרִים עָלָיו בַּסֵּתֶר”.

“לֹא אַף אֶחָד, עָנָה לוֹ הַשְּׁלִישִׁי. בְּכָל פַּעַם שֶׁרָאוּ וְהִכִּירוּ אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה, הָיָה הוֹלֵךְ תָּמִיד יְחִידִי רַק בְּלִוְיַת הַוָּזִיר־הַגָּדוֹל אוֹ שַׂר־הַלִּשְׁכָּה הָרָאשִׁי. הַיּוֹם בַּלַּיְלָה עָלֵינוּ לְתָפְשׂוֹ חַיִּים, כִּי חָלִילָה לָנוּ לִנְגֹּעַ בּוֹ לְרָעָה”.

“לְדַעְתִּי, אָמַר הָרִאשׁוֹן, טוֹב יִהְיֶה, אִם נַשְׁלִיךְ עָלָיו פַּלְצוֹר. לְהָרְגוֹ אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים, כִּי אֶת גּוּפָתוֹ לֹא יִפְדּוּ בְּכֶסֶף מָלֵא, וְאֶפְשָׁר, שֶׁלֹּא הָיוּ פּוֹדִים אוֹתָהּ בִּכְלָל”.

“וּבְכֵן, שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי חֲצוֹת לַיְלָה”, אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה, וַיִפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו, וְיִפְנוּ זֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן.

סַעִיד נִבְהַל לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיִגְמֹר בְדַעְתּוֹ לְמַהֵר אֶל אַרְמוֹן הַכַּלִיף וּלְהוֹדִיעוֹ עַל־דְּבַר הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לוֹ. אוּלָם אַחֲרַי אֲשֶׁר כְּבָר עָבַר בְּרוּצוֹ רְחוֹבוֹת אֲחָדִים, נִזְכַּר בְּדִבְרֵי הַפֵיאָה עַל אֹדוֹת הַלַּעַז, שֶׁהוֹצִיא עָלָיו לִפְנֵי הַכַּלִיף; הוּא נִמְלַךְ, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁבְּאַרְמוֹן הַכַּלִיף יִשְׂחֲקוּ עַל הוֹדָעוֹתָיו אוֹ שֶׁיַּבִּיטוּ עַל דְּבָרָיו כְּעַל נִסָּיוֹן לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַכַּלִיף עָלָיו לְטּוֹב, וְעַל־כֵּן הֵצֵר אֶת צְעָדָיו, בְּחָשְׁבוֹ לְיוֹתֵר טוֹב וְנָכוֹן לְהִשָּׁעֵן עַל חַרְבּוֹ וּלְהַצִּיל בְּעַצְמוֹ אֶת נֶפֶשׁ הַכַּלִיף מִידֵי הַשּׁוֹדְדִים.

הוּא לֹא שָׁב אֵיפוֹא אֶל בֵּית קַלּוּם־בֶּק, כִּי אִם יָשַׁב עַל מַעֲלוֹת מִסְגָּד אֶחָד וְחִכָּה, עַד אֲשֶׁר יָבוֹא הָעֶרֶב; אַחֲרֵי־כֵן קָם וְיַעֲבֹר לִפְנֵי שְׂעַר־הָרוֹכְלִים, עַד בּוֹאוֹ אֶל הָרְחוֹב, שֶׁצִּיְּנוּ הַשּׁוֹדְדִים, וְיִתְחַבֵּא שֵׁם תַּחַת בְּלִיטַת בַּיִת אֶחָד. וַיְהִי אַחֲרֵי כְּשָׁעָה אַחַת, וְיִשְׁמַע, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים יוֹרְדִים לְאַט מִקְּצֵה הָרְחוֹב וּקְרֵבִים אֶל מְקוֹם עֶמְדָּתוֹ. בַּתְּחִלָּה חָשַׁב, כִּי הוּא הַכַּלִּיף וּוָזִירוֹ הַגָּדוֹל, אוּלָם אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים הִכָּה כַף אֶל כָּף, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע מִהֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים לַעֲלוֹת חֶרֶשׁ מֵהַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרְחוֹב מֵעֵבֶר הַשָּׁעַר. הֵם הִתְלַחֲשׁוּ עֲדֵי רֶגַע וְאַחֲרֵי־כֵן נִפְרְדוּ שׁוּב אִישׁ מֵעַל אָחִיו. שְׁלָשְׁתָּם הִסְתַּתְּרוּ לֹא הַרְחֵק מֵהַמָּקוֹם, אֲשֶׁר עָמַד שֵׁם סַעִיד, אִישׁ, אִישׁ לְבַדּוֹ, וְאֶחָד הִתְהַלֵּךְ בָּרְחוֹב הֵנָּה וַהֲלוֹם. חֹשֶׁךְ גָּדוֹל כִּסָּה אֶת הָאָרֶץ, אֲבָל דּוּמִיָּה שָׂרְרָה מִסָּבִיב וְסַעִיד הָיָה אָנוּס לִבְטֹחַ רַק עַל אָזְנוֹ הַפְּקוּחָה.

שׁוּב עָבְרָה כַּחֲצִי שָׁעָה, עַד שֶׁנִּשְׁמַע קוֹל צְעָדִים בָּא מֵעֵבֶר הַשּׁוּק. הַשּׁוֹדֵד גַּם הוּא שָׁמַע, כַּנִּרְאֶה, אֶת הַקּוֹל הַזֶּה; הוּא עָבַר בְּהֵחָבֵא עַל פְּנֵי סַעִיד, בְּלֶכְתּוֹ אֶל הַשּׁוּק. קוֹל הַצְּעָדִים הָלַךְ הָלֹךְ וּקָרֹב וְסַעִיד כְּבָר יָכֹל לְהַכִּיר מַרְאֵה אֲנָשִׁים בִּלְתִּי־בָהִיר, עַד שֶׁמָּחָא הַשּׁוֹדֵד כַּף, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע הִגִיחוּ הַשְּׁלֹשָׁה מִמַּחְבֹּאָם. כְּפִי הַנִּרְאֶה הָיוּ גַּם הָאֲנָשִׁים, שׁעֲלֵיהֶם הִתְנַפְּלוּ הַשּׁוֹדְדִים, מְזֻיָנִים, כִּי סַעִיד שָׁמַע קוֹל קִשְׁקוּשׁ חֲרָבוֹת זוֹ בָזוֹ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׁלַף סַעִיד אֶת חַרְבּוֹ מִתַּעֲרָה וַיֵצֵא לִקְרַאת הַשּׁוֹדְדִים, בְּקָרְאוֹ: מָוֶת לְאוֹיְבֵי הָרוּן הַגָּדוֹל. בַּדְּחִיפָה הָרִאשׁוֹנָה הִפִּיל לָאָרֶץ אֶת אַחַד הַשּׁוֹדְדִים וְמִיָד הִבְקִיעַ אֶל הַשָּׁנִים הָאֲחֵרִים, שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בְּאוֹתוֹ רֶגַע לְהָסִיר אֶת הַזַּיִן מֵעַל אִישׁ אֶחָד, שֶׁהִשְׁלִיכוּ מְקוֹדֶם חֶבֶל עַל רֹאשׁוֹ. הוּא סָטַר שֶׁלֹּא מִדַּעַת עַל הַחֶבֶל, בִּכְדֵי לַחְתֹּךְ אוֹתוֹ לְשְׁנָיִם, אֲבָל יָדוֹ נִחֲתָה עַל זְרוֹעוֹ שֶׁל אַחַד הַשּׁוֹדְדִים בְּכֹחַ כֹּה גָּדוֹל, עַד שֶׁנִּפְרְדָה מֵעַל אַצִילוֹ. הַשּׁוֹדֵד כָּרַע נָפַל אַרְצָה בְּקּוֹל צְעָקָה נוֹרָאָה. בָּאַחֲרוֹנָה פָּנָה הָרְבִיעִי, שֶׁעַד עַתָּה נֶאֱבַק עִם אַחֵר לִקְרַאת סַעִיד, שֶׁעוֹד נִלְחַם עִם הַשְּׁלִישִׁי, אוּלַם הָאִישׁ, שֶׁהִשְׁלִיכוּ עָלָיו אֶת הַחֶבֶל, לֹא הִסְפִּיק לְהָמִישׁ את צַוָּארוֹ מִן הַמַּלְכֹּדֶת, עַד שֶׁהוֹצִיא אֶת חַרְבּוֹ מִנְּדָנָהּ וַיִתְקָעֶנָּה לַמִתְנַפֵּל מִן הַצַּד בְּחָזֵהוּ. כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַנִּשְׁאָר, הִשְׁלִיךְ אֶת חַרְבּוֹ מִיָּדוֹ וַיָנָס.

אַחֲרַי עֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים נִגַּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבִּשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֶל סַעִיד וְיֹאמַר אֵלָיו: “כָּזֶה כֵן זֶה הוּא זָר וּמְשֻׁנֶּה, כַּהִתְנַקְּשׁוּת הַזֹּאת בְּנַפְשִׁי אוֹ בַּחֵרוּתִי, כָּעֶזְרָה וְכַהַצָּלָה, שֶׁעָמְדָה לִי עַל יָדְךָ בְּאֹפֶן בִּלְתִּי מוּבָן. מֵאַיִן יָדַעְתָּ, מִי אֲנִי? וְכִי יוֹדֵעַ הָיִיתָ, שֶׁהָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ חוֹרְשִׁים עָלַי רָעָה?”

“אֲדוֹנִי הַמּוֹשֵׁל בְּבַעֲלֵי הָאֲמָנָה, עָנָה סַעִיד, כִּי לֹא אָפוּן, שֶׁאַתָּה הוּא. הַיּוֹם בָּעֶרֶב, בְּלֶכְתִּי בָּרְחוֹב אֶל־מֶלֶק מֵאֲחוֹרֵי אֲנָשִׁים אֲחָדִים שֶׁלָּמַדְתִּי לִפְנֵי זְמַן־מָה לְהָבִין אֶת שְׂפָתָם הַמּוּזָרָה וְהַכְּמוּסָה, שָׁמַעְתִּי אוֹתָם מְסַפְּרִים זֶה־עִם־זֶה כִּי אוֹתְךָ יִקְּחוּ בַשִּׁבְיָה וְאֶת הַזָּקֵן הַנִּכְבָּד וּנָשׂוּא־הַפָּנִים הַזֶה, וָזִירְךָ הַגָּדוֹל יַהַרְגוּ. וּלְפִי שֶׁלֹּא הִסְפִּיקָה לִי הַשָּׁעָה לְהַזְהִירְךָ, גָּמַרְתִּי בְּלִבִּי לָלֶכֶת אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁמִּשָּׁם אָמְרוּ לֶאֱרֹב לָכֶם, בִּכְדֵי לַעֲמֹד לִימִינְךָ”

“תּוֹדָה לְךָ, אָמַר הָרוּן, אַךְ אֵין כְּדַאי לְהִתְעַכֵּב פֹּה הַרְבֵּה. קַח אֶת הַטַּבַּעַת הַזֹּאת וּבֹא עִמָּהּ מָחָר אֶל אַרְמוֹנִי, שָׁמָּה נְדַבֵּר בַּאֲרִיכוּת בְּךָ וּבְעֶזְרָתְךָ וְנִרְאֶה מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת לְךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְקַפֵּחַ אֶת שְׂכָרְךָ. בֹּא וָזִיר, כָּאן לֹא טוֹב לִשְׁהוֹת יוֹתֵר. הֵם יְכֹלִים לָשׁוּב”.

וכְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר, הֵסִיר אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִתְּנָהּ לָעֶלֶם, וְאַחֲרֵי־כֵן חַפֶץ לִמְשֹׁךְ אֶת הַוָּזִיר הַגָּדוֹל אַחֲרָיו. אוּלַם הַוָּזִיר שָׁאַל מִמֶּנּוּ לְחַכּוֹת עוֹד מְעַט וַיַּהְפֹּךְ אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הַנַּעַר וְיִשְׁקֹל עַל כַּפוֹ כִּיס מָלֵא וְיֹאמַר אֵלָיו: אִישׁ צָעִיר, אֲדוֹנִי הַכַּלִּיף יוּכַל לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ כָּל מָה שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ וַאֲפִלּוּ לְמַנּוֹתְךָ לִמְמַלֵּא מְקוֹמִי, בְּעֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי אֵינִי יָכֹל לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה, וּמָה שֶׁאֲנִי יָכֹל לַעֲשׂוֹת, מוּטָב שֶׁאֶעֱשֶׂה הַיּוֹם מִשֶּאֶעֱשֶה מָחָר, וְעַל־כֵּן קַח מִיָדִי אֶת הַכִּיס הַזֶּה. אוּלָם בַּזֶה עוֹד לֹא שִׁלַּמְתִּי אֶת חוֹבִי בִּשְׁלֵמוּתוֹ, בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּהְיֶה לְךָ אֵיזֶה דָּבָר לִשְׁאֹל, בֹּא אֱלַי וַאֲמַלְּאֶנוּ.

שְׂכוּר־אֹשֶׁר מִהֵר סַעִיד אֶל בֵּיתוֹ, אוּלַם שָׁם קִדֵּם אֲדוֹנָיו אֶת פָּנָיו שֶׁלֹּא בִּידִידוּת. מִתְּחִלָּה כַעַס קַלּוּם־בֶּק עַל סַעִיד בִּשְׁבִיל שֶׁהִתְמַהֲמַהּ יוֹתֵר מִדָּי, אַחַר־כָּךְ דָּאַג לוֹ מְאֹד, כִּי מִתְיָרֵא הָיָה, שֶׁמָּא יֹאבַד לוֹ הַשֶּׁלֶט הַיָּפֶה אֲשֶׁר לַחֲנוּתוֹ. הוּא קִבְּלוֹ בִּדְבָרִים קָשִׁים וְהִרְעִים עָלָיו בְּקוֹלוֹ כִמְטֹרָף. אוּלַם סַעִיד, שֶׁכְּבָר נָתַן עֵינָיו בְּכִיסוֹ וְיָדַע שֶׁהוּא מָלֵא מַטְבֵּעוֹת זָהָב עַל כָּל גְּדוֹתָיו, שָׁם אֶל לִבּוֹ, כִּי עַתָּה יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ לָשׁוּב אֶל אָבִיו גַּם מִבְּלִי לְחַכּוֹת לְחַסְדֵי הַכַּלִיף, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הָיוּ נוֹפְלִים מִמַּתַּן שְׂכָרוֹ שֶׁל הַוָּזִיר־הַגָּדוֹל, אֲבָל עַתָּה לֹא הָיָה לוֹ עוֹד צֹרֶךְ בָּהֶם. וּבְכֵן, לֹא נִשְׁאַר חַיָּב לַסּוֹחֵר אַף מִלָּה אַחַת רַק הוֹדִיעַ לוֹ בְּשָׂפָה קְצָרָה אֲבָל בְּרוּרָה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ אַף שָׁעָה אֶחָת. בָּרִאשׁוֹנָה נִבְהַל קַלּוּם־בֶּק מְאֹד, בַּשָּׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי מְשָׂרְתוֹ, אַךְ אַחֲרֵי־כֵן אָמַר בַּשְּׂחוֹק וָלַעַג: “אַתָּה רֵיק וּפוֹחֵז, אַוָּר וּבֶן־בְּלִיַעַל! אֶל מִי תִּפְנֶה לְעֶזְרָה, אִם אֲסַלֵּק אֶת יָדִי מִמְּךָ? אֵיפֹה תִּמְצָא לֶחֶם לֶאֱכֹל וּמָקוֹם לָלוּן?”

“אֵין לְךָ עֵסֶק לָזֶה, אֲדוֹנִי קַלּוּם־בֶּק, עָנָה סַעִיד בְּעַזּוּת. הֱיֵה שָׁלוֹם, אוֹתִי לֹא תָשׁוּב לִרְאוֹת עוֹד”.

וּבְדַבְּרוֹ רָץ וַיֵצֵא מִפֶּתַח הַבַּיִת הַחוּצָה וקַלּוּם־בֶּק הִבִּיט אַחֲרָיו בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת רַבָּה, עַד כִּי לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. אוּלָם מִמָּחֳרָת הַיּוֹם הַהוּא, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ עָלָיו, שָׁלַח אֶת סַבָּלָיו לְחַפֵּשׂ אֶת הַבּוֹרֵחַ, וִיבַקְּשֻׁהוּ הָאֲנָשִׁים בְּכָל גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ וְלֹא מְצָאוּהוּ. לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים שָׁב אֶחָד וְהִגִּיד, כִּי רָאָה אֶת סַעִיד יוֹצֵא מִמִּסְגָּד אֶחָד וְנִכְנָס אֶל מְלוֹן־אֳרָחוֹת, אֲבָל הוּא נִשְׁתַּנָּה כֻלּוֹ, לְבוּשׁוֹ הָדוּר, חָגוּר הוּא חֶרֶב וּפִגְיוֹן וּצְנִיף־תִּפְאֶרֶת יִצְנוֹף.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ קַלּוּם־בֶּק אֶת דִּבְרַי עַבְדוֹ וְיִשָׁבַע לֵאמֹר: גָּנֹב גָּנַב הַנָּבָל אֶת כַּסְפִּי וַיִּקֶן לוֹ בִמְחִירוֹ בְגָדִים נָאִים! הוֹי, אָבַדְתִּי אָבָדָתִּי!" וְעוֹד הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת בְּפִיו וַיָרָץ אֶל שׁוֹפֵט־הַפּוֹלִיסִיָה. מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּל יָדְעוּ, כִּי קָרוֹב הוּא לְמֶיסוּר שַׂר־הַלִּשְׁכָּה הָרָאשִׁי, לֹא קָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהַטּוֹת אֶת לֵב הַשּׁוֹפֵט לְחֶפְצוֹ לָתֶת לוֹ אֲחָדִים מֵאַנְשֵׁי הַפּוֹלִיסָיָה לִתְפֹּשׂ אֶת סַעִיד וּלְחָבְשׁוֹ בְּבֵיִת־הָאֲסוּרִים. סַעִיד יָשַׁב עַל פֶּתַח בֵּית מָלוֹן וְהִשְׁתָּעָה בִמְנוּחָה עִם סוֹחֵר אֶחָד, שֶׁמָּצָא שָׁם, עַל־דְּבַר חֲזִירָתוֹ לְבַלְסוֹרָה עִיר אֲבוֹתָיו; פִּתְאֹם הִתְנַפְּלוּ עָלָיו אֲנָשִׁים אֲחָדִים וַיַאַסְרוּ, לַמְרוֹת הִתְנַגְּדוּתוֹ הַקָּשָׁה, אֶת יָדָיו לַאֲחוֹרָיו. עַל שְׁאֵלָתוֹ, מִי נָתַן לָהֶם רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת לוֹ כָכָה, עָנוּ, שֶׁהַדָּבָר נַעֲשָׂה מִטַּעַם הַפּוֹלִיסָיָה וּבְמִצְוַת אֲדוֹנָיו קַלּוּם־בֶּק. וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּטְפַּל לָהֶם הָאִישׁ הַקָּטָן וְהַמְּנֻוָּל קַלּוּם־בֶּק בְּעַצְמוֹ, וּבְדִבְרֵי־חֵרוּפִים נִמְרָצִים שָׂם אֶת יָדוֹ בְצַלַּחַת בִּגְדּוֹ שֶׁל סַעִיד וְיוֹצֵא מִשָּׁם בִּתְרוּעַת נִצָּחוֹן, לְתִמְהוֹנָם שֶׁל כָּל הַנֶּאֱסָפִים אַרְנָקָה גְדוֹלָה מְלֵאָה זָהָב.

“רְאוּ־נָא, קָרָא קַלּוּם־בֶּק, אֶת כָּל הַזָהָב הַזֶה גָנַב הַנָּבָל מִמֶּנִי”, וְהָאֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ שָׁם, הִבִּיטוּ אֶלעִיד בְּבוּז וַיִשְׁאֲלוּ זֶה־אֶת־זֶה: “הֲיִתָּכֵן? כֹּה רַךְ וְכֹהנֶחְמָד לְמַרְאֶה וְיַחַד עִם זֶה כֹּה רַע! אֶל הַשּׁוֹפֵט, אֶל הַשּׁוֹפֵט, בִּכְדֵי שֶׁיְהֵא נִמְתָּח עַל־גַּבֵּי הָעַמּוּד!” וְיֹאחֲזוּ בּוֹ הָאֲנָשִׁים וְיִסְחֲבוּהוּ, סָחֹב וְהַשְׁלֵךְ, וַהֲמוֹן אָדָם רַב מִכָּל קְצוֹת הָעָם נָהֲרוּ אַחֲרָיו וְיִקְרְאוּ: “הַבִּיטוּ אֶל הַנַּעַר הַזֶּה! הִנֶּה הוּא מְשָׁרֵת־הֶחֲנוּת יְפֵה הַמַּרְאֶה שֶׁבְּשַׁער־הָרוֹכְלִים. הוּא גָּנַב כֶּסֶף מֵאֲדוֹנָיו וַיָנָס, מָאתַיִם שִׁקְלֵי זָהָב גָּנָב!”

שׁוֹפֵט־הַפּוֹלִיסִיָה קִבֵּל אֶת הָאָסִיר בְּפָנִים זְעוּמוֹת. סַעִיד חָפֵץ לְדַבֵּר, אֲבָל הַפָּקִיד צִוָּה עָלָיו לִשְׁתֹּק וְיַחֲקֹר רַק אֶת הַסּוֹחֵר הַקָּטָן. הוּא הֶרְאָה לוֹ אֶת הַכִּיס וְיִשְׁאָלֵהוּ, אִם הַזָּהָב הַזֶּה גֻנַּב מֵאִתּוֹ. וַיַעַן קַלּוּם־בֶּק, כִּי אָמְנָם נִגְנַב מֵאִתּוֹ הַזָּהָב וְיִשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶה. וְאוּלַם הַשְּׁבוּעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר, עָזְרָה לוֹ רַק לְהָשִׁיב לוֹ אֶת זְהָבוֹ, אַךְ לֹא אֶת מְשָׁרֵת־הֶחָנוּת הַנֶּחֱמָד לְמַרְאֶה, כִּי הַשּׁוֹפֵט אָמַר: עַל־פִּי הַחֹק, אֲשֶׁר יָצָא לְפָנַי יָמִים אֲחָדִים מֵאֵת אֲדוֹנֵנוּ הַכַּלִיף הָאַדִּיר שֶׁבָּאַדִּירִים, הַגּוֹנֵב בְּשׁוּק־הָרוֹכְלִים יוֹתֵר מִמְּאַת שִׁקְלֵי־זָהָב עָנֹשׁ יֵעָנֵשׁ לְשָׁלְחוֹ לְכָל יְמֵי חַיָּיו לְאִי שָׁמֵם. הַגַּנָּב הַזֶה כִּוֵּן אֶת הַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה, כִּי הוּא מְמַלֵּא מִסְפַּר עֶשְׂרִים נְעָרִים כָּאֵלּוּ; מָחָר יוּרָדוּ כֻלָּם בָאֳנִיָּה לָבֹא אֶל הָאִי.

וְיָשִּימוּ אֶת סַעִיד בְּמִשְׁמָר אָפֵל וְטָחוּב; שָׁם כְּבָר שָׁכְבוּ עַל חֲבִילוֹת שֶׁל תֶּבֶן תִּשְׁעָה־עָשָׂר אִישׁ כֻּלָּם אֻמְלָלִים, וּבִרְאוֹתָם אֶת סַעִיד, קִדְּמוּ אֶת פָּנָיו, כְּחָבֵר־לְפֻרְעָנוּת, בִּשְׂחוֹק גַּס וּבַחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים נֶגֶד הַשּׁוֹפֵט וְהַכַּלִיף. עִם כָּל גָּדְלָה שֶׁל הָרָעָה, אֲשֶׁר הָיְתָה לְנֶגֶד עֵינָיו, עִם כָּל הֱיוֹת הָרַעְיוֹן לִגְלוֹת לְאִי שָׁמֵם נוֹרָא וְאָיוֹם, עִם כָּל זֹאת מָצָא סַעִיד קְצָת תַּנְחוּמִים בַּזֶה, שֶׁעוֹד בְּיוֹם הַמָּחֳרָת יֵצֵא מִן הַכֶּלֶא הָאָפֵל הַזֶּה. אוּלָם הוּא טָעָה מְאֹד, בְּחָשְׁבוֹ, שֶׁבָּאֳנִיָּה יִרְוַח לוֹ מְעַט. לַמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן, לְמָקוֹם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר הָיָה שָׁם לַעֲמֹד בְּקוֹמָה זְקוּפָה, הָשְׁלְכוּ כָּל עֶשְׂרִים הָאֲנָשִׁים וְשָׁם דָּחֲפוּ זֶה־אֶת־זֶה וְהִתְקוֹטְטוּ זֶה־עִם־זֶה בַּעֲבוּר הַמְּקוֹמוֹת הַטּוֹבִים בְּמִקְצָת.

הָעֹגְנִים הוּרָמוּ, וסַעִיד גָּעָה בִּבְכִי תַּמְרוּרִים, כְּשֶׁהִפְלִיגָה בַיָם הַסְּפִינָה, שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לְהַרְחִיקוֹ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. רַק פַּעַם אַחַת בְּיוֹם נָתְנוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד פְּרוּסַת־לֶחֶם קְטַנָּה וּמְעַט פֵּרוֹת וּמַיִם לִשְׁתּוֹת, וְכֹה גָּדוֹל הָיָה הָאֹפֶל, שֶׁשָּׂרַר בַּתַּחְתִּית הָאֳנִיָּה, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהָאֲסוּרִים הָיוּ אוֹכְלִים. כִּמְעַט בְּכָל יוֹם שֵׁנִי אוֹ שְׁלִישֵׁי מֵת אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה, כָּל־כַּךְ הָיָה הָאֲוִּיר מְעֻפָּשׁ וּמַחֲנִיק בַּצִּינוֹק שֶׁמִּתַּחַת לַמַיִם הַזֶה, וְרַק כֹּח־הָעֲלוּמִים וּבְרִיאוּת הַגּוּף הַמְּצֻיָּנָה עָזְרוּ לוֹ לְסַעִיד לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַתְּלָאוֹת וּלְהִשָּׁאֵר בַּחַיּים

 

ט.    🔗

אַרְבָּעָה־עָשָר יוֹם כְּבָר שָׁטָה אֳנִיָתָם בַּמַּיִם, עַד שֶׁפַּעַם אַחַת הִתְחִילוּ הַגַּלִּים הוֹמִים בְּיֶתֶר עֹז וּבָאֳנִיָה קָם שָׁאוֹן גָּדוֹל וּתְנוּעָה חֲזָקָה.

סַעִיד הִרְגִּישׁ, כִּי סַעַר מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וְאַף הָיָה הַדָּבָר נָעִים לוֹ, כִּי הוּא קִוָּה לָמוּת בִּשְׁעַת הַסְּעָרָה.

הַגַּלִים הִתְרוֹמְמוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְהָאֳנִיָה נִקְלְעָה כִּבְתוֹךְ כַּף הַקָּלַע, עַד שֶׁבָּאַחֲרוֹנָה יָשְׁבָה בְּקוֹל רַעַש גָּדוֹל עַל שֵׁן סָלַע; צִוְחַת הַנּוֹסְעִים עָלְתָה עַד לַשָּׁמַיִם, הִקִּיפָה אֶת כָּל חֶלְקֵי הַסְּפִינָה וְהִתְעָרְבָה עִם יִלְלַת הָרוּחַ לְסוֹף חָדַל הַשָּׁאוֹן, אוּלָם בְּאוֹתוֹ רֶגַע גִּלָּה אַחַד הָאסוּרִים שֶׁהַמַּיִם חוֹדְרִים אֲלֵיהֶם. הֵם הִכִּישׁוּ עַל הַדֶּלֶת שֶׁהוֹבִילָה לְמַעְלָה, אֲבָל אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה, וּכְשֶׁרָאוּ בָאַחֲרוֹנָה שֶׁהַמַּיִם בַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן הוֹלְכִים וּמִתְגַּבְּרִים, לָחֲצוּ בְּכֹחוֹת מְשֻּׁתָּפִים עַל הַדֶּלֶת וַיְשַׁבְּרוּהָ.

וַיַעֲלוּ כֻלָּם בַּמַּעֲלוֹת אֶל הַמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן, אֲבָל שָׁם לֹא הָיָה עוֹד אִישׁ. כָּל אַנְשֵׁי הָאֳנִיָה כְּבָר קָפְצוּ אֶל הָאָרְבּוֹת, בִּכְדֵי לְהַצִּיל אֶת נַפְשָׁם. וַתְּהִי חִתַּת הָאֲסוּרִים גְּדוֹלָה עַד כְּדֵי יֵאוּשׁ, כִּי הַיָם הָלַך הָלֹך וְסָעֹר, הָאֳנִיָה גָנְחָה וְהִתְחִילָה צוֹלָלֶת. עוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת יָשְבוּ הָאֲסִּירִים עַל מִכְסֵה הָאֳנִיָּה וַיִסְעֲדוּ לִבָּם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בַּצֵּדָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בָאֳנִיָּה, עַד אֲשֶׁר הוּטַל סַעַר חָדָש בַּיָּם, וְהָאֳנִיָּה סֹעֲרָה מִן הַסֶּלַע אֲשֶׁר יָשְׁבָה עָלָיו וַתִּתְפּוֹרֵר.

סַעִיד, שֶׁעוֹד לִפְנֵי זְמַן־מָה דִּרְדֵּר בַּתֹּרֶן, לֹא הִרְפָּה מִמֶּנוֹ גַם אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִתְרַסֲּסָה הָאֳנִיָה, הַגַּלִּים הִשְלִיכוּ אוֹתוֹ הֵנָה וָהֵנָּה, הֶעֱלוּהוּ שָׁמַיִם וְהוֹרִידוּהוּ תְהוֹמוֹת, וּבְכָל זֹאת לֹא טָבַע, כִּי הוֹדוֹת לַחֲתִירָה שֶׁחָתַר בְּרַגְלָיו, נִשְׁאַר שׁוֹכֵב עַל־פְּנֵי הַמָיִם. הַמַּצָב הַזֶה אָרַךְ כַּחֲצִי שָׁעָה. פִּתְאֹם נָשְׁרָה הַשַׁרְשֶׁרֶת עִם הֶחָלִיל מֵחֵיקוֹ וְעוֹד פַּעַם אָמַר לְנַסּוֹת אֶת הַצְלָחָתוֹ וּלְהַשְׁמִיעַ קוֹל. יָדוֹ הָאַחַת חִבְּקָה אֶת הַתֹּרֶן הָדֵק הֵיטֵב וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָה הִקְרִיב אֶת הֶחָלִיל אֶל פִּיו וַיִשַּׁף בּוֹ.

קוֹל חָזָק וּבָרוּר יָצָא וּבְאוֹתוֹ רֶגַע עָמַד הַיָם מִזַעְפּוֹ, וְשׂוֹא הַגַּלִּים שֻׁבַּח, כָּאִלּוּ נִשְׁפַּךְ עֲלֵיהֶם שָׁמֶן, וְלֹא הִסְפִּיק סַעִיד לִשְׁאֹף רוּחַ וּלְהַבִּיט עַל סְבִיבוֹתָיו, אוּלַי תֵּרָאֶה בְּאֵיזֶה מָקוֹם יַבָּשָׁה, עַד שֶׁהַתֹּרֶן הִתְחִיל מִתְמַתֵּחַ וּמִתְנוֹעֵעַ בְּאֹפֶן נִפְלָא וּלְחֶרְדָּתוֹ הַגְדוֹלָה הִרְגִּישׁ פִּתְאוֹם שֶׁאֵינוֹ רוֹכֵב עוֹד עַל עֵץ, אֶלָּא עַל־גַּבֵּי דֶּלְפִין גָּדוֹל וְנוֹרָא. אוּלָם אַחֲרֵי עֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים הִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ, וּבִרְאוֹתוֹ, שְׁהַדֶלְפִין עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ בִּמְנוּחָה וּבִמְתִינוּת, הֵבִין שֶׁהַצָּלָתוֹ הַנִּפְלָאָה עָמְדָה לוֹ מֵאֵת הַפֵיאָה הַטּוֹבָה, שֶׁנִתְעוֹרְרָה לְעֶזְרָתוֹ לְקוֹל הֶחָלִיל, וּקְרִיאוֹת־הַתּוֹדָה, אֲשֶר עָלוּ מִלִּבּוֹ, מָלְאוּ אֶת הָאַוִּיר.

כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת שָׁטַף וְעָבַר סוּסוֹ הַנִּפְלָא בֵּין גַּלֵּי הַיָּם וּנְשָׂאוֹ עַל גַּבּוֹ הָלְאָה, וְעוֹד טֶרֶם בָּא הָעֶרֶב רָאָה סַעִיד מֵרָחוֹק יַבָּשָׁה וַיַכֵּר וְהִנֵּה לְפָנָיו נָהָר רְחַב־יָדַיִם וְאֶל הַנָּהָר הַזֶּה שָׂם הַדֶּלְפִין אֶת פָּנָיו. מִפָּנַי שֶׁמְּהִירוּת הַשְּׂחִיָּה נֶגֶד הַזֶּרֶם הָלְכָה הָלֹךְ וְהִתְמַעֵט, הִתְחִיל מַרְגִּישׁ אֶת הַצֹּרֶךְ לְהָשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ בַּמַּאֲכָל וּבַמִּשְׁתֶּה, וְאָז נִזְכַּר שֵׁנִית בֶּחָלִיל, וּבְיָדעוֹ מִסִפּוּרֵי־קֶסֶם עַתִּיקִים, שֶׁקָּרָא בְּיַלְדוּתוֹ, אֵיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹפַנֵּי־נִחוּשׁ שׁוֹנִים, הוֹצִיא אֶת הֶחָלִיל מִכִּיסוֹ וְיִשְׁרֹק בְּקוֹל גָּדוֹל וּבָאֹמֶץ־לֵב, וְאַחֲרֵי־כֵּן הִבִּיעַ אֶת חֶפְצוֹ לְהָבִיא לוֹ אֲרוּחָה טוֹבָה. מִיָּד עָמַד הַדָּג מִלָּשׁוּט וּמֵעִמְקֵי הַתְּהוֹם עָלָה שֻׁלְחָן כֹּה יָבֵשׁ, כָּאֵלּוּ הָיָה עוֹמֵד שְׁמוֹנָה יָמִים תַּחַת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, וּמָלֵא מַטְעַמִּים מִקָּצֶה וְעַד קָצֶהוּ. וְיֹאכַל סַעִיד בְּתֵאָבוֹן גָּדוֹל, כִּי בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, הָיְתָה אֲרוּחָתוֹ רָזָה וּצְנוּמָה, וְאַחֲרַי אָכְלוּ כְּדֵי שׂוֹבַע, בֶּרַךְ עַל הַמָּזוֹן; הַשֻּׁלְחָן יָרַד, כִּלְעֻמַּת שֶׁעָלָה, וְסַעִיד טָפַח לוֹ לַדֶּלְפִין בְּצִדּוֹ, וַיַעַש הַדָּג אֶת דַּרְכּוֹ הָלְאָה בְּמוֹרַד הַנָּהָר.

הַחַמָּה כְבָר הַתְחִילָה שׁוֹקַעַת, כְּשֶׁרָאָה סַעִיד בְּמֶרְחַק עִיר גְּדוֹלָה, שֶׁהַמִינָרִיטוֹת שֶׁלָּהּ הָיוּ דּוֹמוֹת לְאֵלּוּ שֶׁל בַּגְדָּד. הָרַעֲיוֹן לָשׁוּב בְּגְדַּדָהּ לֹא הָיָה נָעִים לוֹ בְּיוֹתֵר, אוּלַם בִּטְחוֹנוֹ בַּפֵּיאָה הַטּוֹבָה הָיָה כֹּה גָּדוֹל, שֶׁהוּא הֶאֱמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁלֹּא תִתְּנֶנּוּ לִנְפֹּל מֵחָדָשׁ בִּידֵי קַלּוּם־בֶּק הַנִּבְזֶה. עַל שְׂפַת הַנָּהָר, בְּמֶרְחַק מִיל אֶחָד מֵהָעִיר, רָאָה סַעִיד קַיְטָנָה כְלִילַת־יֹפִי וּלְתִמְהוֹנוֹ הַגָּדוֹל פִּלֶּס לוֹ הַדֶּלְפִין נָתִיב אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.

עַל גַּג הַבַּיִת עָמְדוּ אֲנָשִׁים אֲחָדִים מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים יְקָרִים וְעַל שְׂפַת הַנָּהָר הִתְאַסְּפוּ הֲמוֹן מְשָׁרְתִים, שֶׁהִבִּיטוּ אֶל סַעִיד וְסָפְקוּ כַּפֵּיהֶם מֵרֹב הִשְׁתּוֹמְמוּת. לְיַד מַעֲלוֹת־שַׁיִשׁ, שֶׁהוֹבִילוּ מִן הַמַּיִם אֶל הֵיכַל־עֹנֶג זֶה, עָצַר הַדֶּלְפִין בַּמַסָּעוֹ, וְאַךְ דַּרְכָהּ כַּף רַגְלוֹ שֶׁל סַעִיד עַל הַשְׁלָבָּה הָרִאשׁוֹנָה, וְהִנֵּה נֶעֱלַם הַדָּג וְלֹא נוֹדְעוּ עִקְבוֹתָיו. בְּאוֹתוֹ זְמַן נֶחְפְּזוּ מְשָׁרְתִים אֲחָדִים לָרֶדֶת בַּמַּעֲלוֹת הָאֵלּוּ וִיבַקְּשׁוּהוּ בְּשֵׁם אֲדוֹנֵיהֶם לַעֲלוֹת אֵלָיו וְיַתְנוּ לוֹ בְגָדִים יְבֵשִׁים לִלְבֹּשׁ. וִימַהֵר סַעִיד וַיִפְשֹׁט אֶת בְּגָדָיו הָרְטֻבִּים וְיִלְבַּשׁ אֶת הַיְבֵשִים וַיַעֵַל אַחֲרֵי הַמְּשָׁרְתִים הַגַּגָה אֶל שְׁלּשֶׁת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר חִכּוּ לוֹ. הַגָּדוֹל וְהַיָּפֶה שֶׁבָּהֶם יָצָא לִקְרָאתוֹ וִיבָרְכוֹ לְשָׁלוֹם בְּסֵבֶר פָּנִים וְיֹאמַר אֵלָיו: מִי אַתָּה, גֵּר נִפְלָא שֶׁדְּגֵי הַיָּם נִשְׁמָעִים לְךָ וְאַתָּה נוֹתֵן מֶתֶג וְרֶסֶן בְּפִיהֶם לְהַטּוֹתָם יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה כְּפָרָשׁ אֶת סוּסוֹ עֲרוּךְ מִלְחָמָה? הֲקוֹסֵם אַתָּה אִם אָדָם כְּאֶחָד מֵאִתָּנוּ?

“אֲדוֹנִי, עָנָה סַעִיד, הַיָמִים הָאַחֲרוֹנִים הָיוּ לִי יָמִים רָעִים מְאֹד, וְאִם תַּרְשֵׁנִי, אֲסַפֵּר לְךָ בִּקְצָרָה אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתִי”. וַיְסַפֵּר סַעִיד לִשְׁלֹשֶת הָאֲנָשִׁים אֶת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ לְמִן הַיּוֹם, אֲשֶׁר עָזַב אֶת בֵּית אָבִיו עַד הָרֶגַע, שֶׁבּוֹ סִכֶּן בְּעַצְמוֹ מִפְּנֵי מֵי הַיָּם הַזֵּידוֹנִים וַיִנָּצֵל בְּאֹרַח פֶּלֶא. כְּפַעַם בְּפַעַם שִׁסְּעוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים בְּאוֹתוֹת הִתְפַּלְּאוּת בּוֹלְטִים וּכְשֶׁגָּמַר אֶת סִפּוּרוֹ אָמַר אֵלָיו אֲדוֹן הַבַּיִת, זֶה שֶׁקִּבְּלוּ מִקוֹדֶם בְּפָנִים יָפוֹת כָּל־כַּך:“מַאֲמִין אֲנִי לִדְבָרֶיךָ, סַעִיד, אֲבָל אַתָּה אָמַרְתָּ, שֶׁקִּבַּלְתָּ שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב לאוֹת הִצְטַיְּנוּת בְּמִלְחֶמֶת־תַּחֲרוּת וְשֶׁהַכַּלִיף נָתַן לְךָ טַבַּעַת בְּמַתָּנָה, הֲיֶשְׁךָ יָכֹל לְהַרְאוֹת לִי אֶת הַחֲפָצִים הָאֵלֶּה?”

"פֹּה עַל לוּחַ לִבִּי אֶצֹּר אֶת שְׁתֵּיהֶן, אָמַר הָעֶלֶם, וְאִישׁ לֹא יָהִין לְקַחְתָּן מִמֶּנִּי, בִּלְתִּי אִם אֶת נַפְשִׁי יִקָּח; כִּי חוֹשֵׁב אֲנִי לְמַעֲשֶׂה־גְּבוּרָה הַיוֹתֵר גָּדוֹל מֵאָז לִמַּדְתִּי אֶת יָדַי לַמִּלְחָמָה שֶׁגָּאַלְתִּי אֶת חַיֵּי הַכַּלִיף הַגָּדוֹל מִכַּף רוֹצְחָיו. וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הוֹצִיא אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת וְאֶת הַטַּבַּעַת וְיִמְסְרֵן לָאֲנָשִׁים הַדּוֹבְרִים אִתּוֹ.

“בִּזְקָנוֹ שֶׁל הַנָּבִיא, הִיא הַטַּבַּעַת, הַטַּבַּעַת שֶׁלִּי! קָרָא הָאִישׁ רָם־הַקּוֹמָה וִיפֵה הַמַּרְאֶה. “וָזִירִי, בֹּא וּנְחַבְּקֶנוּ, כִּי פוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ הוּא!”. סַעִיד חָשַׁב כִּי חֲלוֹם הוּא חוֹלֵם, כְּשֶׁשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה גִּפְּפוּ וְנָשְׁקוּ אוֹתוֹ. אוּלָם מִיָּד נָפַל עַל אַפָּיו אַרְצָה לִפְנֵי הַכָלִיף וְיֹאמַר: “סָלַח נָא, הַשַּׁלִּיט עַל בַּעֲלֵי־אֲמָנָה, כִּי דִּבַּרְתִּי לְפָנֶיךָ אֶת דְּבָרַי, יַעַן כִּי הָרוּן אַל־רַשִּׁיד אַתָּה, הַכַּלִיף־הַגָּדוֹל מִבַּגְדָּד, הוּא וְלֹא אַחֵר.” אֲנִי הָרוּן וְגַם יְדִידְךָ אֲנִי! עָנָה הָרוּן, וּמֵהָרֶגַע הַזֶה וָהָלְאָה יֵהָפְכוּ כָל תְּלָאוֹתֶיךָ לְטוֹבָה. בֹּא עִמִִּי בַגְדַּדָה, הִשָּׁאֵר בְּקִרְבָתִי וֶהֱיֵה אֶחָד מֵרוֹאֵי פָנָי, כִּי אָמְנָה הֶרְאֵיתָ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, שֶׂהָרוּן קָרוֹב אֶל לִבֶּךָ וְלֹא רַבִּים מֵעֲבָדַי הַנֶּאֱמָנִים הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַעֲמִיד בְּנִסָּיוֹן כָּזֶה!”

וַיוֹדֶה סַעִיד לַכַּלִיף וַיַּבְטַח לוֹ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ וְלָשֶׁבֶת אִתּוֹ יַחַד, אִם רַק יַרְשֶׁה לוֹ לִנְסֹעַ מִקּוֹדֶם לִזְמָן קָצָר אֶל אָבִיו, הַדּוֹאֵג לוֹ וּמִתְגַּעְגֵּעַ עָלָיו עַד מְאֹד. הַכַּלִיף הִסְכִּים לָזֶה, בְּאָמְרוֹ, כִּי כַךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת, וְיַעֲלוּ כֻלָּם עַל סוּסֵיהֶם וַיָבוֹאוּ עִירָה בַגְדַּד עוֹד לִפְנֵי בֹא הַשָּׁמֶשׁ. וְהַכַּלִיף צִוָּה וַיְפַנוּ לסַעִיד בְּאַרְמוֹנוֹ שׁוּרַת חֲדָרִים אָרֻכָּה רַבֵּי־תִפְאֶרֶת וּמִלְּבַד זֹאת הִבְטִיחַ לוֹ הַכַּלִּיף לִבְנוֹת בִּשְׁבִילוֹ בַּיִת מְיוּחָד לִהְיוֹת לְמָעוֹן לוֹ.

חֲבֵרָיו־לְזַיִן הָרִאשׁוֹנִים אֲחִי הַכַּלִּיף וּבֶן הַוָּזִיר־הַגָּדוֹל, בְּשָׁמְעָם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, מִהֲרוּ לָבֹא אֵלָיו וִיחַבְּקוּהוּ וִינַשְּׁקוּ לוֹ וַיִשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת לָהֶם לָאָח וּלְרֵעַ, אֲבָל תִּמְהוֹנָם גָּדַל עַד לְאֵין שִׁעוּר, בְּאָמְרוֹ אֲלֵיהֶם: אֲחִיכֶם אֲנִי זֶה כְבָר, וּבְהוֹצִיאוֹ מֵחֵיקוֹ אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁקִּבֵּל בְּתוֹר פְּרָס בְּעַד נִצְחוֹנוֹ וְשֶׁהִזְכִּירָם דְּבָרִים שׁוֹנִים מֵאוֹתָם הַיָּמִים. הֵם הָיוּ רְגִילִים לִרְאוֹתוֹ בְתוֹר בַּעַל זָקָן אָרֹךְ וְצֶבַע עוֹר חוּם, וּבִרְאוֹתָם אוֹתוֹ עַכְשָׁו בְּלִי חֲתִימַת זָקָן, לֹא הִכִּירוּהוּ, וְרַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר סִפֵּר, כֵּיצַד וְעַל שׁוּם מָה עִבֵּר אֶת צוּרָתוֹ וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְהָבִיא לוֹ כְלֵי־נֶשֶׁק קֵהִים וַיִלָּחֵם בָּהֶם, לְבַעֲבוּר תֵּת לָהֶם אוֹת וּמוֹפֵת, כִּי הוּא אַלְמַנְזוֹר הַגִּבּוֹר, רַק אָז הֶאֱמִינוּ לוֹ, וְאָז חָזְרוּ וְחִבְּקוּ אוֹתוֹ בִּתְרוּעָה וּבְצָהֳלָה וַיִשְׁנוֹ וַיְשַׁלְּשׁוּ, כִּי חוֹשְׁבִים הֵם אֶת עַצְמָם לִמְאֻשְּׁרִים כִּי יֵשׁ לָהֶם רֵעַ כָּזֶה.

 

י.    🔗

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֶׁבֶת סַּעִיד וְהַוָּזִיר הַגָּדוֹל בַּחֲדַר הָרוּן נִכְנַס שַׂר־הַלִּשְׁכָּה הָרָאשִׁי מֶיסוּר וַיִפֶן אֶל הַכַּלִיף וְיֹאמַר: “אֲדוֹנִי הַמּוֹשֵׁל בְּבַעֲלֵי־אֲמָנָה, יַעֲשֶׂה־נָא אֲדוֹנִי חֶסֶד עִם עַבְדּוֹ וִימַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ”.

“הִשְׁמִיעֵנִי מִקּוֹדֶם אֶת שְׁאֵלָתְךָ”, עָנָה הָרוּן.

“בַּחוּץ עוֹמֵד בֵּן־אָחִי קַלּוּם־בֶּק, סוֹחֵר נוֹדַע לְשֵׁם בַּשּׁוּק־הָרוֹכְלִים, אָמַר מִיסוּר, לוֹ דִּין וּדְבָרִים עִם אִישׁ אֶחָד מִבַּלְסוֹרָה, שֶׁבְּנוֹ הָיָה מְשָׁרֵת בַּחֲנוּתוֹ, אַחֲרֵי־כֵן גָּנַב וּבָרַח, מִבְּלִי אֲשֶׁר נוֹדַע לָאִישׁ, אָנָה הָלַךְ. עַתָּה דּוֹרֵשׁ הָאָב מֵאֵת קַלּוּם־בֶּק לְהָשִׁיב לוֹ אֶת בְּנוֹ, וְהַלָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ, אֵיפֹה הוּא. בֶּן־אָחִי מְבַקֵּשׁ אֵפוֹא מֵאֵת אֲדוֹנִי הַכַּלִיף, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ, לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט; יִהְיֶה־נָא לוֹ מוּל אֱלֹהִים וְיִשְׁפֹּט בֵּינוֹ וּבֵין הָאִישׁ מִבַּלְסוֹרָה”. "טוֹב הַדָּבָר, אֶהְיֶה לָהֶם לַשּׁוֹפֵט, עָנָה הַכַּלִיף. בְּעוֹד חֲצִי שָׁעָה יַעַמְדוּ נָא לְפָנַי בֶּן־אָחִיךָ וּבַעַל דִּינוֹ בַּחֲדַר הַמִּשְׁפָּט.

וַיְהִי אַחֲרַי צֵאת מֶיסוּר, וְיֹאמַר הָרוּן: הָאִישׁ הַזֶּה הוּא אָבִיךָ הוּא, סַעִיד, הוּא וְלֹא אַחֵר, וּלְפִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁהוּא בֶאֱמֶת, אוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּטוֹ כִּשְׁלֹמֹה בְשַׁעְתּוֹ, אַתָּה סַעִיד, לְךָ וְהִסָּתֵר מֵאֲחוֹרֵי הַקֶּלַע שֶׁל כִּסְּאִי, עַד אֲשֶׁר אֶקְרָא לְךָ, וְאַתָּה, הַוָּזִיר הַגָּדוֹל, מַהֵר וּשְׁלַח לִקְרֹא לִי אֶת שׁוֹפֵט־הַפּוֹלִיסִיָּה, שֶׁהוֹצִיא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, כִּי הוּא יִהְיֶה נָחוּץ לִי בִּשְׁעַת הַחֲקִירָה וְהַדְּרִישָׁה.

וְיַעֲשׂוּ שְׁנֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַכַּלִיף. כְּשֶׁרָאָה סַעִיד אֶת אָבִיו נִכְנַס בְּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת וּפָנָיו כֹּה חִוְּרִים וְדַלִּים, הִתְחִיל לִבּוֹ דּוֹפֵק בְּחָזְקָה, וּבַת־צְחוֹקוֹ שֶׁל קַלּוּם־בֶּק, הַמָּלֵא עַרְמוּמִיּוֹת, שֶׁבּוֹ לָחַשׁ דְּבָרָיו בְּאָזְנֵי שַׂר־הַלִּשְׁכָּה בֶּן־אָחִיו, עוֹרֵר אֶת חֲמָתוֹ בְּמִדָּה כֹה גְדוֹלָה, שֶׁרַק בְּקֹשִׁי עָלְתָה לוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל תְּשׁוּקָתוֹ לָצֵאת מִמַּחְבֹּאוֹ וּלְהִתְנַפֵּל עָלָיו, כִּי כָל צָרוֹתָיו וּתְלָאוֹתָיו בָּאוּ לוֹ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל הָאִישׁ הָרַע הַזֶּה.

וַהֲמוֹן אֲנָשִׁים הִתְאַסְּפוּ בְּאוּלָם־הַמִּשְׁפָּט לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת הַכַּלִּיף לִשְׁפֹּט צֶדֶק. אַחֲרֵי אֲשֶׁר יָשַׁב הַכַּלִּיף עַל מִדִּין, הִשְׁתִּיק הַוָּזִיר־הַגָּדוֹל אֶת הַנֶּאֱסָפִים וְיִרְמֹז לְמַאֲשִׁים לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי אֲדוֹנָיו.

אָז עָמַד קַּלּוּם־בֶּק בְּעַזּוּת־מֶצַח עַל רַגְלָיו וְיֹאמַר: "לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים עָמַדְתִּי עַל פֶּתַח חֲנוּתִי בְשַׁעַר־הָרוֹכְלִים, וְהִנֵּה כָרוֹז אֶחָד, שֶׁהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ כִיס מָלֵא, עוֹבֵר בֵּין הַחֲנִֻיוֹת יַחַד עִם אִישׁ רִיבִי זֶה וּמַכְרִיז: אֶת הַכִּיס הַזֶּה, הַמָּלֵא זָהָב, יְקַבֵּל הָאִישׁ הַיּוֹדֵעַ דְּבַר־מָה עַל אֹדוֹת סַעִיד מִבַּלְסוֹרָה. סַעִיד זֶה הָיָה מְשָׁרֵת בַּחֲנוּתִי, וַאֲנִי קָרָאתִי אֶל הַמַּכְרִיז: בֹּא הֵנָּה, חֲבִיבִי, אֲנִי יוֹדֵעַ! הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁהוּא עַתָּה בַּעַל דְּבָבִי, קָרַב אֵלַי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְיִשְׁאֲלֵנִי, מָה אֲנִי יוֹדֵעַ. עִנִּיתִיו: וַדַּאי אָבִיו אַתָּה וְשִׁמְךָ בֶּנֶּאצָר? וּכְשֶׁהֵשִׁיב בְּשִׂמְחָה: כֵּן! סִפַּרְתִּי לוֹ, אֵיךְ מָצָאתִי אֶת הָאִישׁ הַצָּעִיר בַּמִדְבָּר וְהִצַּלְתִּיו וַהֲבִיאוֹתִיו בַּגְדַּדָּה. וַיִשְׂמַח הָאִישׁ עַד מְאֹד וַיִתֵּן לִי אֶת הַכִּיס, אוּלָם הָאִישׁ הַזֶה, שֶׁכְּנִּרְאֶה, אֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, הָאִישׁ הַזֶּה, בְּשָׁמְעוֹ מִפִּי, שֶׁבְּנוֹ עֲבָדַנִי, שֶׁהוּא הִשְׁחִית אֶת דַּרְכּוֹ, גָּנַב וּבָרַח, לֹא אָבָה לְהַאֲמִין לִי, וְהוּא מְדַיֵּן עִמִּי זֶה יָמִים אֲחָדִים וְדוֹרֵשׁ לְהָשִׁיב לוֹ אֶת בְּנוֹ וְאֶת כַּסְפּוֹ; וַאֲנִי לֹא אוּכַל לָתֵת־לוֹ לֹא אֶת זֶה וְלֹא אֶת זֶה כִּי הַכֶּסֶף שַׁיָּךְ לִי בְּעַד הַיְדִיעָה עַל־דְּבַר בְּנוֹ וְאֶת בְּנוֹ, בֵּן מֵבִישׁ, אֵינִי יָכֹל לְהָשִׁיב, כִּי לֹא יָדַעְתִּי, אֵיפֹה הוּא.

עַתָּה פָּתַח בַּנֶּאצַּר אֶת פִּיו וַיְדַבֵּר. הוּא תֵאֵר אֶת בְּנוֹ וַיְהַלְּלוֹ עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְדַרְכּוֹ הַיְשָׁרָה וַיּוֹכַח, כִּי אִי־אֶפְשָׁר הַדָּבָר, שֶׁבְּנוֹ יָצָא פִּתְאֹם לְתַרְבּוּת רָעָה. עַד כְּדֵי לִשְׁלֹחַ יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ, וַיִדְרשׁ מֵאֵת הַכַּלִיף לֵירֵד לְעמֶק הַדִּין.

“הַהוֹדַעְתָּ, שָׁאַל הָרוּן אֶת קַלּוּם־בֶּק, עַל דְּבַר הַגְּנֵבָה בַּמָּקוֹם הָרָאוּי, כְּדָּת מָה לַעֲשׂוֹת?”

“בְּוַדַּאי! עָנָה זֶה בִשְׂחוֹק קַל עַל שְׂפָתָיו. הֵבֵאתִי אֶת הַגַּנָּב אֶל שׁוֹפֵט הַפּוֹלִיסִיָה”.

“יָבֹא שׁוֹפֵט־הַפּוֹלִיסִּיָה!” צֻוָּה הַכַּלִיף.

לְתִמְהוֹנָם שֶׁל הַנֶּאֱסָפִים הוֹפִיעַ הַשּׁוֹפֵט בְּאוֹתוֹ רֶגַע, כְּאִלּוּ הוּבָא עַל־יְדֵי קֶסֶם, וְיִשְׁאָלֵהוּ הַכַּלִיף, אִם זוֹכֵר הוּא אֶת הַמְּאוֹרָע בְּסַעִיד מְשָׁרֵת־הֶחָנוּת, וִיַעַן הַשּׁוֹפֵט, כִּי עוֹד לֹא שְׁכָחוֹ.

“הֶחָקַרְתָּ אֶת הָאִישׁ הַצָּעִיר? שָׁאַל הָרוּן אֶת הַשּׁוֹפֵט: הַאִם הוֹדָה עַל פִּשְׁעוֹ?”

“לֹא, הוּא כָפַר, וְעַל כָּל שְׁאֵלוֹתַי הָיְתָה לוֹ רַק תְּשׁוּבָה אַחַת, כִּי רַק לְךָ, הַכַּלִיף, יַעֲנֶה עַל הַכֹּל”.

“אֲבָל אֵינִי זוֹכֵר, כִּי אִישׁ כָּזֶה בָא לְפָנָי”. אָמַר הַכַּלִיף.

“וְלָמָּה! אִלּוּ הָיִיתִי אוֹמֵר לְמַלְּאוֹת רְצוֹן כָּל אִישׁ וָאִישׁ הֶחָפֵץ לְהָבִיא אֶת מִשְׁפָּטוֹ לְפָנֶיךָ, אָז הָיִיתִי צָרִיךְ לִשְׁלוֹחַ אֵלֶיךָ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ עֵדָה שְׁלֵמָה”.

“אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי אָזְנִי פְּתוּחָה לַכֹּל, עָנָה הָרוּן, אוּלָם, כְּנִּרְאֶה, הָיוּ הַמּוֹפְתִים עַל הַגְּנֵבָה כָּל־כָּךְ מוֹכִיחִים, שֶׁלֹּא מָצָאתָ לְנָחוּץ לְהָבִיא אֶת הַנֶּאֱשָׁם לִפְנֵי כֵס־מִשְׁפָּטִי, הֶהָיוּ לְךָ עֵדִים, שֶׁהַכֶּסֶף אֲשֶׁר נִגְנַב, שֶׁלְּךָ הָיָה, קַלּוּם?”

“עֵדִים? שָׁאַל זֶה, וּפָנָיו הִכְסִיפוּ: לֹא, עֵדִים לֹא הָיוּ לִי. מִי כָמוֹךָ, מוֹשֵׁל בְּבַעֲלֵי־אֲמָנָה, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זָהוּב מִשְׁתַּנֶּה מֵחֲבֵרוֹ אַף כִּמְלֹא נִימָה וְאֵיכָכָה יָכֹלְתִּי אֵיפוֹא לְהָעִיד לִי עֵדִים, שֶׁמְּאַת הַזְהוּבִים הַלָּלוּ חֲסֵרִים בְּקֻפָּתִי?”

“וּבַמֶּה הִכַּרְתָּ, שֶׁהַכֶּסֶף הַזֶּה הָיָה שַׁיָךְ לְךָ?” שָׁאַל הַכַּלִיף.

“בְּאַרְנָקָה, שֶׁבָּהּ הָיָה הַכֶּסֶף נִמְצָא” הֵשִׁיב קַלּוּם.

“הַיֶּשְׁנָהּ אִתְּךָ פֹּה?” הוֹסִיף הַכַּלִיף לַחֲקֹר.

“הֲרֵי הִיא לְפָנֶיךָ”, עָנָה הַסּוֹחֵר, וְיוֹצֵא מִכִּיסוֹ אֶת הָאַרְנָקָה וְיַמְצִיאָהּ אֶל הַוָּזִיר־הַגָּדוֹל עַל־מְנַת לְמָסְרָהּ לַכַּלִיף.

אוּלַם הַוָּזִיר קָרָא בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת מְעֻשָּׂה! “בִּזְקָנוֹ שֶׁל הֵנָּבִיא הָאַרְנָקָה הַזֹּאת, אוֹמֵר אַתָּה, שֶׁלְּךָ הָיְתָה? לֹא, כֶּלֶב, שֶׁלִּי הָיְתָה, וַאֲנִי נְתַתִּיהָ יַחַד עִם מְאַת הַזְּהוּבִים, שֶׁהָיוּ בָהּ, לְאִישׁ צָעִיר אֶחָד, גִּבּוֹר־חַיִל, שֶׁפָּדָה נַפְשִׁי מִסַּכָּנָה גְּדוֹלָה”.

“יכָֹל אַתָּה לְהִשָּׁבַע לִי עַל זֶה?” שָׁאַל הַכַּלִיף.

כֹּה אִכָּנֵס אַחֲרֵי מוֹתִי לְגַן הָעֵדֶן, עָנָה הַוָּזִיר, הָרֵי מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁל בִּתִי הִיא.

"הוֹ, הוֹ, קָרָא הַכַּלִיף, אִם־כֵּן שֶׁקֶר עָנוּ בָאִישׁ הַצָּעִיר לְפָנֶיךָ, שׁוֹפֵט־הַפּוֹלִיסִיָה. עַל יְסוֹד אֵיזוֹ עוּבְדָה הֶחֱלַטְתָּ, שֶׁהָאַרְנָקָה שַׁיֶּכֶת לַסּוֹחֵר הַזֶּה?

“הוּא נִשְׁבַּע”, עָנָה הַשּׁוֹפֵט בַּחֲרָדָה. “אָז נִשְׁבַּעְתָּ לַשֶּׁקֶר”, הִרְעִים הַכַּלִיף בְּקוֹלוֹ עַל הַסּוֹחֵר, שֶׁעָמַד לְפָנָיו אֲחוּז־פַּלָּצוּת וּפָנָיו הִתְחִילוּ מוֹרִיקוֹת.

"אַלַּאה, אַלַּאה, נֶאֱנַח הַסּוֹחֵר. אֵינִי רוֹצֶה לְהָטִיחַ דְּבָרִים נֶגֶד הַוָּזִיר הַגָּדוֹל, הוּא אִישׁ נֶאֱמַן רוּחַ, אֲבָל אֲהָהּ! הָאַרְנָקָה אַף־עַל־פִּי־כֵן שֶׁלִּי הִיא וְהַנָּבָל סַעִיד גָּנַב אוֹתָהּ, אֶלֶף טוּמַן הַיִיתִי נוֹתֵן מִכִּיסִי, לוּ יָכֹלְתִּי לְהָבִיאוֹ הֵנָּה.

“מֶה עָשִׂיתָ עִם סַעִיד זֶה? שָׁאַל הַכַּלִיף אֶת הַשּׁוֹפֵט. אֱמָר־נָא אֵיפֹה הוּא וְאֶשְׁלַח לְקַחְתּוֹ מִשָּׁם, לְמַעַן אֲשֶׁר יִתְוַדֶּה עַל עֲוֹנוֹ לְפָנָי!”

שָׁלַחְתִּי אוֹתוֹ לְאִי־שָׁמֵם". עָנָה שׁוֹפֵט־הַפּוֹלִיסִיָה.

“הוֹי, סַעִיד בְּנִי,בְּנִי” קָרָא הָאָב הָאֻמְלָל וְגָעָה בִּבְכִיָה.

"הוּא הוֹדָה אֵפוֹא כִּי גַּנָּב? שָׁאַל הָרוּן:

פְּנֵי שׁוֹפֵט־הַפּוֹלִיסִיָה חָוְרוּ. עֵינָיו סָבֲבוּ בְּחוֹרֵיהֶן הֵנָּה וָהֵנָּה וּבָאַחֲרוֹנָה אָמַר: “אִם זִכְרוֹנִי לֹא יוֹלִיכֵנִי שוֹלָל – כֵּן”.

“אֵיךְ? אֵינְךָ יוֹדֵעַ זֹאת אֶל נָכוֹן? קָרָא הַכַּלִּיף בְּקוֹל מַחֲרִיד. אִם־כֵּן נִקְרָא לַנַּעַר וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיו. צֵא, סַעִיד, צֵא! וְאַתָּה קַלּוּם־בֶּק, שַׁלֵּם קוֹדֶם־כֹּל אֶלֶף טוּמַן, כַּאֲשֶׁר אָמָרְתָּ”.

קַלּוּם וְשׁוֹפֵט־הַפּוֹלִיסִיָה חָשְׁבוּ כִּי שֵׁד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם; הֵם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיִקְרְאוּ: “חֶסֶד! חָסֶד”! וּבֶנֶּאצַר מִתְעַלֵּף כִּמְעָט מֵרוֹב שִׂמְחָה, נָפַל עַל צַוְּארֵי בְּנוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, בְּעֵת אֲשֶׁר הַכַּלִיף קָרָא בְּקוֹל קָשֶׁה כַבַּרְזֵל: שׁוֹפֵט־הַפּוֹלִיסִיָה הִנֵּה סַעִיד עוֹמֵד לְפָנֶיךָ. הַגֵּד, הַאִם הוֹדָה?"

“לֹא, לֹא! הִתְיַפֵּחַ שׁוֹפֵט־הַפּוֹלִיסִיָה. אָנֹכִי הֶאֱמַנְתִּי לְדִבְרֵי קַלּוּם, כִּי אָדָם חָשׁוּב הוּא”.

“הַעַל מְנַת כֵּן הִפְקַדְתִּיךָ לְשּׁוֹפֵט, שֶׁתְּהֵא נוֹשֵׂא פָנִים לָאֲנָשִׁים הַמְּכֻבְּדִים?” קָרָא הָרוּן אַל־רַשִּׁיד בְּחַמַּת־קֹדֵשׁ. לְשָׁלשׁ שָׁנִים תִּגְלֶּה לָאִי־שָׁמֵם בְּלֵב יָם. שָׁם תּוּכַל לְהַעֲמִיק מַחֲשָׁבוֹת עַל־דְּבַר צֶדֶק וּמֵישָׁרִים. וְאַתָּה, בֶּן־בְּלִיַּעַל, שֶׁאַתָּה מְעוֹרֵר אֶת הַנּוֹטִים לָמוּת לֹא בִּשְׁבִיל לְהַצִּילָם, אֶלָּא עַל־מְנַת לַעֲשׂוֹתָם לָעֲבָדִים לְךָ, אַתָּה מְשַׁלֵּם, כָּאָמוּר, אֶלֶף טוּמַן, כְּפִי שֶׁהִבְטַחְתָּ לתֵת, כְּשֶׁיָּבֹא סַעִיד לְהָעִיד עַל צִדְקָתֶךָ".

קַלּוּם שָׂמַח, שֶׁנִּפְטַר מֵהָעֵסֶק הַבִּישׁ בְּהֶפְסֵד מוּעָט, וַיַחְפֹּץ לְהוֹדוֹת לַכַּלִיף עַל חַסְדּוֹ. אוּלָם הַלָּה הוֹסִיף: בַּעֲוֹן שְׁבוּעַת שָׁוְא אֲצַוֶּה לִמְחוֹת אוֹתְךָ מֵאָה פוּלְסִים עַל כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ. מִלְּבַד זֹאת, עַל סַעִיד לִבְחֹר, אִם לָקַחַת לוֹ אֶת כָּל חֲנוּתְךָ וְנוֹסָף לָזֶה גַם אוֹתְךָ בְּתוֹר נוֹשֵׂא־סַבָּל אוֹ לְהִסְתַּפֵּק בְּשָׂכָר שֶׁל עֲשָׂרָה שִׁקְלֵי זָהָב לְכָל יוֹם שֶׁעָבַד אוֹתְךָ.

“הַנַּח לוֹ, לָאֻמְלָל, כַּלִּיף, קָרָא הָעֶלֶם, יְהִי לוֹ אֲשֶׁר לו”.

“לֹא, עָנָה הָרוּן, אֲנִי חָפֵץ, שֶׁתָּבֹא עַל שְכָרְךָ. אֲנִי בוֹחֵר בִּמְקוֹמְךָ אֶת עֲשֶׂרֶת שִׁקְלֵי הַזָהָב לְיוֹם, וְאַתָּה צֵא וַחֲשֹׁב כַּמָּה יָמִים הָיִיתָ בֵּין צִפָּרְנָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, הוֹצִיאוּ אֶת הַנְּבָלִים הָאֵלֶּה מֵעָלָי!”

וַיוֹצִיאוּ אֶת קַלּוּם וְאֶת הַשּׁוֹפֵט מִן הָאוּלָם, וְהַכַּלִיף הֵבִיא אֶת בֶּנֶּאצַר וּבְנוֹ סַעִיד אֶל חֶדֶר אַחֵר. שָׁם סִפֵּר הַכַּלִּיף לְבֶנֶּאצַר בְּעַצְמוֹ אֶת דְּבַר הַצָּלָתוֹ הַנּפְלָאָה עַל־יְדֵי סַעִיד, וְרַק כְּפַעַם בְּפַעַם הִפְסִיקַתּוֹ בְּאֶמְצַע סִפּוּרוֹ שֶׁל צַעֲקָתוֹ שֶׁל קַלּוּם־בֶּק, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמָן הִרְצוּ לוֹ אֶת מְאַת שִׁקְלֵי־הַזָהָב שֶׁלּוֹ עַל־גַבֵּי כַפּוֹת הָרַגְלָיִם.

וְהַכַּלִּיף בִּקֵּשׁ מֵאֵת בֶּנֶּאצַר לְהִשָּׁאֵר עִם בְּנוֹ אֶצְלוֹ, וַיַעַשׂ בֶּנֶּאצַר אֶת חֶפְצוֹ, רַק נָסַע עוֹד פַּעַם אַחַת לְבֵיתוֹ לְהָבִיא אֶת רְכוּשׁוֹ הַגָּדוֹל בַּגְדַּדָּה. וַיְחִי סַעִיד בָּאַרְמוֹן, אֲשֶׁר בָּנָה הַכַּלִיף בִּשְׁבִילוֹ, חַיֵי עשֶׁר וּגְדֻלָּה, אֲחִי הַכַּלִּיף וּבֶן הַוָּזִיר־הַגָּדוֹל הָיוּ יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים אֶצְלוֹ וּבְבַגְדַּד הָיָה לְמִלָּה: הַלְּוָאי שׁאֶהֱיֶה מְאֻשָּׁר וְאֶרְאֶה בַטּוֹבָה כְסַעִיד בְּנוֹ שֶׁל בֶּנֶּאצַר.