א.    🔗

הַנּוֹסֵעַ דֶּרֶךְ שְׁוַבִּיָּה, מִן הָרָאוּי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לְהָצִיץ לִזְמָן־מַה אֶל הַשְּׁוַרְצְוַלְדְּ; וְלֹא בִשְׁבִיל הָאִלָּנוֹת, אַף שלֹּא בְכָל מָקוֹם יֵשׁ לִמְצֹא אֳרָנִים גְּבֹהִים וְיָפִים בְּשֶׁפַע רַב כָּזֶה, אֶלָא בִשְׁבִיל הָאֲנָשִׁים הַיוֹשְׁבִים שָׁם וְהַמִּצְטַיְנִים מִשְּׁכֵנֵיהֶם שֶׁמִּסָּבִיב, הְִצְטַיְּנוּת– הָרְאוּיָה לִתְשׂוּמֶת־לֵב. הֵם גְּבֹהִים מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם, רַחֲבֵי־כְתֵפַיִם, בַּעֲלֵי אֲבָרִים גַּסִּים, וְדוֹמֶה, כְּאִלּוּ הָרֵיחַ הֶחָזָק בְּיוֹתֵר, הַזּוֹרֵם לַבְּקָרִים בֵּין בַּדֵּי הָאֳרָנִים, נָתַן לָהֶם מִשַּׁחַר יַלְדּוּתָם נְשִׁימָה יוֹתֵר חָפְשִׁית, עַיִן יוֹתֵר בְּהִירָה וְלֵב יוֹתֵר אַמִּיץ אַף כִּי קָשֶׁה, מֵאֲשֶר לְיוֹשְׁבֵי הָעֲמָקִים וְהַבְּקָעוֹת שֶׁלְּאֹרֶךְ הַנְּחָלִים. וְלֹא רַק בִּדְמוּתָם וּבְצַלְמָם, אֶלָּא גַם בְּמַלְבּוּשָׁם וּבְאָרְחוֹת חַיֵּיהֶם הֵם נִבְדָּלִים הַבְדֵּל מָחֳלָט מֵאֲחֵיהֶם, הַחַיִּים מִחוּץ לִתְחוּמָם. בְּיִחוּד נוֹהֲגִים יוֹשְׁבֵי שְׁוַרְצְוַלְדְּ סִלְסוּל בְּהַלְבָּשְָתָם הַבַּדִּי. זְּקָנָם שֶׁל הַגְּבָרִים מְגֻדָּל, כְּפִי שֶׁהַטֶּבַע הִצְמִיחָה אוֹתוֹ מִסָּבִיב לְסַנְטֵרָם. הָאֲפֻדּוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת, הַסַּרְבָּלִים הָרְחָבִים וּמְרֻבֵּי הַקְּמָטִים, הַפֻּזְמְקָאוֹת הָאֲדֻמִּים, הַכֹּבָעִים הַמְּחֻדָּדִים בַּעֲלֵי הַשּׁוּלַיִם הָרְחָבִים – כָּל זֶה טוֹבֵעַ עֲלֵיהֶם חוֹתָם מֻזָר, אֲבָל שֶׁל רִצִינוּת וַחַשִׁיבוּת. שָׁם הָאֲנָשִׁים עוֹסְקִים עַל הָרוֹב בַּעֲשִׂיַת זְכוּכִית; הֵם גַּם מְכִינִים שְׁעוֹנִים וּמַחֲזִירִים אִתָּם בְּכָל קַצְוֵי הַתֵּבֵל.

מֵעֵבֶר הַיַּעַר הַשֵּׁנִי יוֹשֵׁב חֵלֶק מֵהַשֵּׁבֶט הַזֶּה, אֲבָל כְּעִסְקָם כֵּן גַּם מִנְהֲגֵיהֶם וְהַרְגְּלֵיהֶם שׁוֹנִים הֵם מֵאֵלּוּ שֶׁל הַזַגָּגִים. הֵם סוֹחֲרִים בְּיַעֲרָם; הֵם גּוֹזְרִים אֶת אָרְנֵיהֶם וּמַקְצִיעִים אוֹתָם, מְבִיאִים אוֹתָם בְּרַפְסוֹדוֹת דֶּרֶךְ הַנַּגּוֹלְד אֶל הַנֵּיקָר וּמֵהַנֵּיקָר הָעֶלְיוֹן מוֹרִידִים הֵם אוֹתָם אֶל הָרְהֵין וּמִשָּׁם הָלְאָה בְדֶרֶך. הַמַּיִם בּוֹאֲךָ הוֹלַנְדִּיָה וְשָׁם עַל שְׂפַת הַיָּם הַכֹּל יוֹדְעִים אֶת יוֹשְׁבֵי שְׁוַרְצְוַלְד וְאֶת דּוֹבְרוֹתֵיהֶם הָאֲרֻכּוֹת; בְּכָל עִיר וָעִיר הַיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת־הַנָּהָר הֵם שׁוֹהִים זְמַן־מַה וּמְחַכִּים בְּגָאוֹן לַקּוֹנִים, אֲשֶׁר יָבֹאוּ לִקְנוֹת אֶת הַקּוֹרוֹת וְהַקְּרָשִׁים. אוּלָם אֶת הַקּוֹרוֹת הַיּוֹתֵר אֲרֻכּוֹת וְעָבוֹת הֵם מוֹכְרִים בְּמֵיטַב כֶּסֶף אֶל הַמִּינְהֵירִים, הַבּוֹנִים מֵהֶן אֳנִיוֹת. הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ הֻרְגְּלוּ מִנֹּעַר לִחְיוֹת חַיֵּי־נוֹדְדִים גַּסִּים; הֵם שָׂשִׂים לָשׁוּט בְּדוֹבְרוֹתֵיהֶם בְּמוֹרַד הַנְּהָרוֹת וּמִצְטָעֲרִים, כְּשֶׁהֵם עוֹלִים בַּחֲזָרָה לְאֹרֶךְ הַחוֹף אֶל בֵּיתָם; מִסִּבָּה זוּ גַם תִּלְבָּשְׁתָּם הַנֶּהְדָּרָה שׁוֹנָה הִיא בְתָכְלִית מִזוּ שֶׁל הַזַגָּגִים, יוֹשְׁבֵי הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. הֵם לוֹבְשִׁים חֲמִילוֹת שֶׁל בַּד כֵּהֶה, בְָתֵּי־מִכְנְסַיִם בְּרֹחַב כַּף־יָד עוֹנְקִים אֶת חָזֵהֶם הָרָחָב, אֶת מָתְנֵיהֶם מְכַסִּים מִכְנְסֵי עוֹר שָׁחוֹר, שֶׁמִּכִּיסָם נִשְׁקָף כְּאוֹת־כָּבוֹד קְנֵה־מִדָּה שֶׁל נְחֹשֶׁת־קָלָל. אֲבָל שְׂשׂוֹנָם וּגְאוֹנָם הֵם הַמַּגָּפַיִם הַגְּדוֹלִים, אוּלַי הֲכִי גְדוֹלִים, שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לִנְעל בְּאֵיזֶה חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הַתֵּבֵל, כִּי אֶפְשָׁר לְשַׁרְבְּבָם עַד לְמַעְלָה מִן הָאַרְכּוּבוֹת בְּגֹבַהּ זְרָתַיִם, וְהַדּוֹבְרָנִים יִכֹלִים לְהִתִהַלֵּךְ בָּהֶם בְּמֵי־מָתְנַיִם מִבְּלִי לְהַרְטִיב אֶת רַגְלֵיהֶם.

עוֹד לִפְנֵי זְמָן קָצָר הָיוּ יוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם הַזֶּה מַאֲמִינִים בְּשֵׁדֵי־יָעַר, וְרַק בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים עָלְתָה לְהוֹצִיא מִלִּבָּם אֶת הָאֱמוּנָה הַטְּפֵלָה הַזֹאת. אוּלָם נִפְלָא הַדָּבָר, שֶׁגַּם שֵׁדֵי־הַיַעַר, הַחַיִים עַל פִּי הָאֲגָדָה בִּשְׁוַרְצְוַלְד, נִבְדָּלִים אֵלּוּ מֵאֵלּוּ בְאוֹתָן הַתִּלְבָּשׁוֹת הַשּׁוֹנוֹת, כָּכָה הָיוּ מְסַפְּרִים, שֶׁאִישׁוֹן־הַזְכוּכִית, שֵׁד קָטָן בְּגֹבַהּ אַמָּה וָחֵצִי, אֵינוֹ נִרְאֶה מֵעוֹלָם בִּלְבוּשׁ אַחֵר, מִלְּבַד בְּכֹבַע מְחֻדָּד, בַּעַל שׁוּלַיִם רְחָבִים, וּבַאֲפֻדָּה וּבְסַרְבָּלִים וְגַרְבַּיִם אֲדֻמִּים, בְּעֵת אֲשֶׁר מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי, הַמִּתְגּוֹרֵר בָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, שֶׁל הַיָעַר, הוּא בַעַל קוֹמָה עֲנָקִית וּכְתֵפַיִם רְחָבוֹת וְהוּא גַּם לָבוּשׁ בִּגְדֵי דוֹבְרָן. רַבִּים מֵהָאֲנָשִׁים, שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, מַחֲלִיטִים, שֶׁלֹא הָיוּ חֲפֵצִים לְשַׁלֵּם מִכִּיסָם מְחִיר הָעֲגָלִים, הַדְּרוּשִׁים לַעֲשׂוֹת מֵעוֹרָם מַגָפַיִם בִּשְׁבִילוֹ; כָּל כַּךְ גְּדוֹלִים הֵם, אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, שֶׁלּבַר־נַשׁ פָּשׁוּט הָיוּ חוֹצִים עַד הַצַּוָּאר בְּלִי שׁוּם הַפְלָגָה.

 

ב    🔗

עִם שֵׁדֵי־הַיַּעַר הָאֵלֶּה אֵרַע פַּעַם אַחַת, כְּפִי הַמְּסֻפָּר, מְאוֹרָע מוּזָר לְבֶן שְׁוַרְצְוַלְד צָעִיר אֶחָד וְזֶהוּ: בִּשְׁוַרְצְוַלְד יָשְׁבָה אִשָּׁה אַלְמָנָה וּשְׁמָהּ בַּרְבַּרָה מוּנְק. אִישָׁהּ הָיָה בְחַיָּיו עוֹשֵׂה־פֶחָם, וְאַחֲרֵי מוֹתוֹ דָרְשָׁה הָאִשָּׁה מֵאֵת בְּנָהּ, שֶׁהָיָה אָז בֶּן שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לֶאֱחֹז בְּיָדָיו מַעֲשֵׂה אָבִיו. פֶּטֶר מוּנְק הַצָּעִיר, נַעַר גְּבַהּ־קוֹמָה, לֹא הִתְאוֹנֵן עַל גּוֹרָלוֹ וְּבְחֵפֶץ לֵב הָיָה יוֹשֵׁב כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ לִפְנֵי הַמְּדוּרָה הַבּוֹעֶרֶת, וּמְזֻהָם וּמְפֻחָם הָיָה מַחֲזִיר בַּעֲיָרוֹת לִמְכֹּר אֶת גֶחָלָיו, מְעוֹרֵר בְּמַרְאֵהוּ גוֹעַל נֶפֶשׁ בְּלִבּוֹת כָּל רוֹאָיו.

וְאוּלָם שוּם פְֶחָמִי אֵינוֹ פָנוּי לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל עַצְמוֹ וּמִכְּל־שֶׁכֵּן עַל אֲחֵרִים, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה פֶּטֶר מוּנְק יוֹשֵׁב אֵצֶל מְדוּרָתוֹ, הָיוּ הָאִלָּנוֹת שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ וְהַדּוּמִיָּה הַגְּדוֹלָה, שֶׁשָּׂרְרָה בַיַּעַר, מְמַלְּאִים אֶת לִבּוֹ גַעֲגוּעִים עַל אֵיזֶה דָבָר, שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ טִבְעוֹ, וּמְבִיאִים אוֹתוֹ לִידֵי דְמָעוֹת. אֵיזֶה דָבָר הֶעֱכִיר אֶת נַפְשׁוֹ, אֵיזֶה דָבָר מָרָה וְעִצֵּב אֶת רוּחוֹ וְהוּא לֹא יָדַע, מַה־זֹאת. לְסוֹף עָלְתָה בְיָדוֹ לַעֲמֹד עַל תְּכוּנָתוֹ שֶׁל הַדָּבָר, אוֹתוֹ הִדְאִיב – מַעֲמָדוֹ. “פֶחָמִי שָׁחוֹר וְהוֹלֵךְ בְּגַפּוֹ! הָיָה אוֹמֵר עַל עַצְמוֹ, חַיִּים כָּאֵלֶּה אֵינָם חַיִּים. מַה נִכְבָּדִים הַזַגָּגִים, עוֹשֵׂי הַשְּׁעוֹנִים וְאַף גַּם הַמְּנַגְּנִים בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים! הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ; וּכְשֶׁפֶּטֶר מוּנְק יוֹצֵא לַשּׁוּק, רָחוּץ בְּנִקָּיוֹן, עָטוּף אֲפֻדָּתוֹ שֶׁל אַבָּא עִם כַּפְתּוֹרֵי הַכֶּסֶף, שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ בִּימֵי מוֹעֵד וְחַג, וּפֻזְמְקָאוֹת אֲדֻמִים וַחֲדָשִׁים עַל רַגְלָיו, הָיוּ כָל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים מִתְבּוֹנְנִים אֵלָיו וְשׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם: מִי הוּא הָעֶלֶם רָם־הַקּוֹמָה הַזֶּה? וְהָיוּ מְשַׁבְּחִים בְּלִבָּם אֶת גְּרָָבָיו וְאֶת תִּלְבָּשְׁתוֹ הַיָּפָה וְתוֹךְ כְּדֵי שְׁאֵלָה הָיוּ עוֹנִים לְעַצְמָם בְּוַדַּאי: אֲהָה! הִנֵּה זֶה רַק פֶּטֶר מוּנְק עוֹשֵׂה־הַפֶּחָם!”

בַּדּוֹבְרָנִים מֵהָעֵבֶר הַשְּׁנִי הִתְקַנֵּא פֶּטֶר. כְּשֶׁהָיוּ הָאַתְּלִיטִים הַלָּלוּ בָאִים מִן הַיַּער, לְבוּשֵׁי מִכְלוֹל, וַעֲלֵיהֶם כַּפְתּוֹרִים, חֲבָטִים וְשַׁרְשָׁרוֹת שֶׁל כֶּסֶף, שֶׁהִצְטָרְפוּ יַחַד לְמִשְׁקַל חֲצִי כִכָּר; כְּשֶׁהָיוּ הָעֲנָקִים הָאֵלוּ עוֹמְדִים בְּרַגְלַיִם מְפֻשָּׂקוֹת וּמִסְתַּכְּלִים בָּפָנִים שֶׁל אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים בִּבְנוֹת עַם הָאָרֶץ, הַיּוֹצְאוֹת בִּמְחוֹלוֹת, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים זֶה אֶת זֶה, כְּאֹרַח גּוּבְרִין הוֹלַנְדִּיִּים, וּמִעַשִּׁנִים טַבַּק בִּמִּקְטָרוֹת קוֹלוֹניּוֹת אֲרֻכּוֹת כְּדֶרֶךְ הַמִּינְהֵרִים מִמְּרוֹם עַד הָאָרֶץ, אָז הָיָה פֶּטֶר מְצַיֵר לוֹ בַּעַל־דּוֹבְרָה כָזֶה כְאִישׁ הַיּוֹתֵר מְאֻשָּׁר. וּכְשֶׁהָיוּ הַמְּאֻשָּׁרִים הָאֵלֶּה מַכְנִיסִים אֶת יְדֵיהֶם לְתוֹךָ אַמְתְּחוֹת בִּגְדֵיהֶם וּמוֹצִיאִים מִשָּׁם מְלֹא־כַף טַלָּרִים גְּדוֹלִים וּמְבַזְבְּזִים אוֹצְרוֹת כֶּסֶף בְּמִשְׂחַק הַקּוּבִיָה, חֲמִשָּׁה שִׁקְלֵי־זָהָב לְכַאן, עֲשָׂרָה שִׁקְלֵי־זָהָב לְאֵילֶךְ, אָז חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל פֶּטֶר לְגַמְרִי וְהוּא הִתְחַמֵּק בְעֶצֶב אֶל סֻכָּתוֹ; כִּי כָל אֶחָד “מָרֵי דְצִיבֵי” הַלָּלוּ הָיָה מְאַבֵּד בְּעֶרֶב חַג אֶחָד יוֹתֵר, מִמַּה שֶּׁפֶּטֶר הַמִּסְכֵּן הָיָה יָכֹל לְהַרְוִיחַ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה. בְּיִחוּד הָיוּ בֵּין הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה שְׁלֹשָׁה, שֶׁפֶטֶר לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶם יִתְקַנֵּא יוֹתֵר. הָאֶחָד הָיָה גָדוֹל וְעַב־בָּשָׂר וּבַעַל פָּנִים אֲדֻמִּים שֶׁהָיָה נֶחְשָׁב לֶעָשִׁיר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁבְּכָל הַסְּבִיבָה, וְהָיוּ קוֹרְאִים לוֹ יְחֶזְקֵאל בַּעַל־בָּשָׂר, הוּא הָיָה יוֹרֵד פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה עִם עֲצֵי־בִּנְיָן, אַמְשְׁטֶרְדַּמָּה וְהַצְלָחָתוֹ עָמְדָה לוֹ תָמִיד לְמָכְרָם בִּמְחִיר יוֹתֵר יָקָר, מִשֶּׁמָּכְרוּ אֲחֵרִים אֶת עֲצֵיהֶם הֵם, עַד כִּי בְשָׁעָה שֶׁאֵלּוּ הָאֲחֵרִים הָיוּ עוֹלִים אֶל בָּתֵּיהֶם בְּרֶגֶל, הָיָה הוּא נוֹסֵע בְּמֶרְכָּבָה. הַשֵּׁנִי הָיָה הָאִישׁ הַיּוֹתֵר גָּבֹהַּ וְהַיּוֹתֵר כָּחוּשׁ שֶׁבְּכָל הַיָעַר; הוּא נִקְרָא שְׁלוּנְקֶר הָאָרֹךְ, וְעָלָיו הִתְפַּלֵּא מוּנְק בִּגְלַל עַזוּתוֹ הַנִּמְרָצָה; הוּא הָיָה מֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי הָאֲנָשִׁים הַיוֹתֵר חֲשׁוּבִים, הָיָה תוֹפֵס בְּבֵית־הַמְּזִיגָה מָקוֹם יוֹתֵר רָחָב מִזֶה שֶׁל אַרְבַּעַת חֲבֵרָיו, אַף־כִּי הָיָה הַמָּקוֹם צַר מְאֹד, כִּי אוֹ שֶׁהָיָה נִשְׁעָן בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו עַל הַשֻּׁלְחָן, אוֹ שֶׁהָיָה מוֹשֵׁךְ אֵלָיו אַחַת מֵרַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת עַל הַדַּרְגֵּשׁ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נוֹעַז אִישׁ לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ, כִּי לוֹ הָיָה כֶסֶף לְאֵין שִׁעוּר. הַשְּׁלִישִי הָיָה אִישׁ צָעִיר יְפֵה־מַרְאֶה, שֶׁהָיָה מֵיטִיב לִרְקֹד מִכָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר כְּגִילוֹ וְעַל־כֵּן קָרְאוּ לוֹ מֶלֶךְ הָרַקְדָּנִים. הוּא הָיָה בִנְעוּרָיו עָנִי מְדֻכָּא וְעֶבֶד לְסוֹחֵר־עֵצִים. פִּתְאֹם נִתְעַשֵּׁר מְאֹד; אֲחָדִים אָמְרוּ עָלָיו, שֶׁמָּצָא תַּחַת אֹרֶן אֶחָד סִיר מָלֵא זָהָב, אֲחֵרִים הֶחֱלִיטוּ, שֶׁהֶעֱלָה לֹא הַרְחֵק מִבִּינְגֶן שֶׁעַל נְהַר הָרְהֵין בְּמוֹט־הַדְּקִירָה, שֶׁהַדוֹבְרָנִים צָדִים בּוֹ לִפְעָמִים דָּגִים, שַׂק שִׁקְלֵי־זָהָב. בְּאַחַת, הוּא נַעֲשָׂה פִתְאֹם עָשִׁיר, וְהַכֹּל, כַּקָּטָן כַּגָּדוֹל הָיוּ מְכַבְּדִים וּמַעֲרִיצִים אוֹתוֹ, כְּבֶן־מֶלֶךְ

 

ג.    🔗

בִּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיָה פֶּטֶר מוּנְק מְהַרְהֵר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בָדָד בְּיַעַר־הָאֳרָנִים. אָמְנָם לְכָל הַשְּׁלֹשָׁה הָיָה מוּם רָאשִׁי אֶחָד, שֶׁהִשְׂנִיא אוֹתָם בְּעֵינֵי הַבְּרִיוֹת, זֹאת הָיְתָה קַמְצָנוּתָם הַנִּפְרָזָה, אַכְזָרִיוּתָם נֶגֶד עֲנִייִם וְנֶגֶד לֹוִים וְאֵינָם מְשַׁלְּמִים; כִּי יוֹשְׁבֵי שְוַרְצְוַלְד טוֹבֵי־לֵב הֵם. וְאוּלָם אִם הָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתָם בִּשְׁבִיל קַמְצָנוּתָם, הָיוּ חוֹלְקִים לָהֶם כָּבוֹד, כְּמִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּשְׁבִיל עָשְׁרָם; כִּי מִי הָיָה יָכֹל לְפַזֵר כֶּסֶף לָרוּחַ כְּמוֹהֶם, כְּאִילּוּ הָיוּ הַשְּׁקָלִים גְּדֵלִים עַל גַּבֵּי הָאִילָנוֹת?

“אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִמָּשֵׁךְ הַדָּבָר כַּךְ, אָמַר פֶּטֶר פַּעַם אַחַת אֶל לִבּוֹ, מָלֵא צַעַר וְיֵאוּשׁ, כִּי הַיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי זֶה הָיָה יוֹם שִׁישִּׁי בַשָּׁבוּעַ וְכָל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הָיוּ בְּבֵית־הַמַּרְזֵחַ. אִם לֹא יְשֻנֶּה מַצָבִי לְטוֹב, אֶשְׁלַח יָד בְּנַפְשִׁי. צָרִיךְ שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר וְנִכְבָּד לְפָחוֹת כִּיחֶזְקֵאל בַּעַל בָּשָׂר, אוֹ גִבּוֹר וְחָסוֹן כִּשְׁלוּנְקֶר הָאַרֹךְ, אוֹ מְפֻרְסָם כְּמֶלֶךְ הָרַקְדָּנִים וְכָמוֹהוּ יִהְיֶה בִיכָלְתִּי לְפַזֵר לַמְּנַגְּנִים שְׁקָלִים בִּמְקוֹם פְּרוּטוֹת. לוּ יָדַעְתִּי מֵהֵיכָן לוֹ לְבֶן־אָדָם זֶה כָּל אוֹתוֹ הַכֶּסֶף!” אֶמְצָעִים שׁוֹנִים שָׁקַל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁבְעֶזְרָתָם יוּכַל לִרְכֹּשׁ לוֹ הַרְבֵּה כֶּסֶף אֲבָל אַף אֶחֶד לֹא נִתְקַבֵל עַל לִבּוֹ. לְסוֹף עָלוּ עַל רַעֲיוֹנָיו הָאֲגָדוֹת הָעַתִּיקוֹת עַל־דְּבַר הַאֲנָשִׁים, שֶׁהֶעֱשִׁירוּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת עַל־יְדֵי מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִי וְאִישׁוֹן־הַזְכוּכִית. כְּשֶהָיָה עוֹד אָבִיו חַי, הָיוּ אֲנָשִׁים רַבִּים בָּאִים אֵלָיו לְעִתִּים תְּכוּפוֹת מֵרָחוֹק וּמִקָּרוֹב וְהָיוּ מְסַפְּרִים אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת עַל־דְּבַר אֿנָשִׁים בַעֲלֵי הוֹן כַּבִּיר וּבְאֵיזֶה אוֹפֶן עָשׂוּ עֹשֶׁר; בְּאוֹתָם הַסִּפּוּרִים הָיָה אִישׁוֹן־הַזְכוּכִית, כְּפִי שֶׁזָכַר, מְמַלֵּא תַפְקִיד חָשׁוּב; וְלֹא זוּ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁבְּהַטְרִיחוֹ קְצָת אֶת כֹּח זִכְרוֹנוֹ נִזְכַּר כִּמְעַט בַּחֲרוּזִים, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לֵאמֹר בַּעֲבִי יַעַר־הָאֳרָנִים, בִּכְדֵי לְהַעֲלוֹת אֶחָד מֵהֶם. הוּא הֵחֵל:

שַצְהוֹזֶר בִּירַק יַעַר־הָאֳרָנִים,

כְּבָר עָבְרוּ עָלֶיךָ מֵאוֹת בַּשָּׁנִים,

לְךָ כּל הָאָרֶץ, בָּהּ צוֹמְחִים יְעָרִים –

אֲבָל אֵיךְ שֶׁהוֹגִיעַ אֶת מוֹחוֹ, לֹא יָכֹל לִזְכְֹר אַף מִלָּה אַחַת יוֹתֵר. יֵשׁ שֶׁהוּא הָיָה יוֹשֵׁב וְחוֹשֵב, אִם לֹא כְדַאי הוֹא שֶׁיְבַקֵשׁ לוֹ אֵיזֶה אִישׁ זָקֵן שֶׁיְלָמְּדוֹ אֶת הַלַּחַשׁ הַזֶה בִשְׁלֵמוּתוֹ; אוּלָם בְּכָל פַּעַם הִפְרִיעַ בַּעֲדוֹ הַפַּחַד לְגַלּוֹת אֶת מַצְפּוּנָיו. מִלְּבַד זֹאת הֶחֱלִיט שֶׁהָאֲגָדָה עַל־דְבַר אִישׁוֹן־הַזְכוּכִית אֵינָהּ נוֹדַעַת אֶלָּא לִיחִידֵי סְגֻלָּה, וּמִמֵּילָא רַק מְעַטִּים הֵם הַיּוֹדְעִים אֶת הַלַּחַשׁ, וְסִמָּן לְדָבָר, שֶׁבַּיַעַר לֹא הָיוּ הַרְבֵּה עֲשִׁירִים, וּמִלְּבַד זֹאת, מִפְּנֵי מַה לֹא נִסָּה אָבִיו וְעוֹד רַבִּים כָּמוֹהוּ אֶת הַצְלָחָתָם עִם אִישׁוֹן־הַזְכוּכִית? פַּעַם אַחַת, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְסַפֵר עִם אִמּוֹ, הִתְכַּוֵּן שֶׁיִתְגַּלְגֵּל הַדִּבּוּר עַל אִישׁוֹן־הַזְכוּכִית, וְהִיא סָחָה לוֹ מַה שֶׁכְּבָר יָדַע. מֵהַלַּחַשׁ לֹא זָכְרָה גַם הִיא יוֹתֵר מֵהַשׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה. וּבָאַחֲרוֹנָה אָמְרָה לוֹ, שֶׁהָרוּחַ אֵינוֹ נִרְאֶה אֶלָּא לָאֲנָשִׁים, שֶנּוֹלְדוּ בַיוֹם הָרִאשׁוֹן לַשָּׁבוּעַ בַּשָׁעָה שֶׁבֵּין הָאַחַת־עֶשְׂרֵה וּשְתֵּים־עֶשְׂרֵה. אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ אֶת הַלַּחַשׁ, הָיָה הוּא רָאוּי לָזֶה יוֹתֵר מֵרַבִּים אֲחֵרִים, כִּי הוּא נוֹלַד בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן לַשָׁבוּעַ בַּצָּהֳרַיִם בַּשָׁעָה הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה.

כִּשְׁמוֹעַ פֶּטֶר מוּנְק אֶת דִּבְרֵי אִמּוֹ הָאַחֲרוֹנִים, גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ עַד־מְאֹד וּתְשׁוּקָתוֹ לְהַתְחִיל בְנִסָּיוֹן לֹא יָדְעָה כָל גְּבוּל. הוּא שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ, כִּי בִהְיוֹתוֹ נוֹלָד בָּרִאשׁוֹן לַשָּׁבוֹע, דַּי לוֹ לָדַעַת רַק חֵלֶק מֵהַלַּחַשׁ; אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית אָנוּס אָז לְהֵרָאוֹת לוֹ. פַּעַם אַחַת, אַחֲרֵי מָכְרוֹ אֶת גֶּחָלָיו, לֹא הִדְלִיק מְדוּרָה חֲדָשָה, רַק לָבַש אֶת אֲפֻדַּת־הַחַג שֶׁל אָבִיו וּגַרְבַּיִם אֲדֻמִּים חֲדָשִׁים, חָבַשׁ מִצְנֶפֶת־חַג לְרֹאשׁוֹ וַיִקַּח בְּיָדוֹ אֶת מַקְלוֹ, שֶׁהָיָה גָבֹהָּ אֲמָתַיִם וָחֵצִי, וַיְבָרֶךְ אֶת אִמּוֹ לְשָׁלוֹם וַיֹּאמַר: “עָלַי לָלֶכֶת הָעִירָה אֶל הַמִּשְׂרָד; כִּי בְקָרוֹב יִלָּקְחוּ אֲנָשִׁים לַצָּבָא, וַאֲנִי חָפֵץ לְשַׁנֵּן עוֹד פַּעַם לִפְקִיד־הַמִּשְׂרָד, כִּי אַלְמָנָה אַתְּ וַאֲנִי בְנֵךְ יְחִידֵךְ”. אִמּוֹ הִסְכִּימָה לְהַחֲלָטָתוֹ וַתְּבָרְכֵהוּ גַּם אוֹתוֹ. אוּלָם הוּא נָשָׂא אֶת רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אֶל מַעֲבִית־הָאֳרָנִים. הַמַּעֲבִית מִשְׂתָּרַעַת עַל־תֹּעֲפוֹת הָרֵי שְׁוַרְצְוַלְד, וּבְכֹל הַסְּבִיבָה לֹא הָיָה אָז בְּמַהֲלַךְ שְׁתִֵּי שָעוֹת מִסָּבִיב אַף כְּפָר אֶחָד וְאַף גָּם סֻכָּה אַחַת, כִּי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ מַאֲמִינִים בַּהֲבָלִים, חָשְׁבוּ, כִּי מְקוֹם סַכָּנָה הוּא. גַּם עֵצִים לֹא הָיוּ מַרְבִּים לִכְרֹת בְּרֶבַע הַיַעַר הַהוּא, לַמְרוֹת שֶׁהָאֳרָנִים הָיוּ שָׁם גְבֹהִים וַחֲסוּנִים, כִּי הָיוּ מִקְרִים, שֶׁנִּתְחַלְחֲלוּ הַגַּרְזִנִּים וְנָשְׁרוּ מִקַּתּוֹתֵיהֶם וְנִנְעֲצוּ בְּרַגְלֵי הַכּוֹרְתִים אוֹ הָאִלָּנוֹת נָפְלוּ תַחְתֵּיהֶם בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה וַיִּמְשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת הַפּוֹעֲלִים וַיִּפְצְעוּ אוֹ הֵמִיתוּ אוֹתָם; מִלְּבַד זֹאת הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּאִלָּנוֹת הַיוֹתֵר יָפִים, שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם רַק לַעֲצֵי־הַסָּקָה, כִּי בַעֲלֵי־הַדּוֹבְרוֹת לֹא לָקְחוּ שׁוּם אִלָּן מֵֵהַמַּעֲבִית בִּשְׁבִיל הַדּוֹבְרָה, מִיִרְאָתָם פֶּן יִקְרֶה לָהּ אָסוֹן יַחַד עִם בְּעָלֶיהָ, כְּפִי שֶׁקָּרָה, עַל־פִּי הָאֲגָדָה, בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה אִלָּן מַעֲבִיתִי בֵין הַקֹּורוֹת. זוּ הָיְתָה הַסִּבָּה שֵׁבַּמַעֲבִית הָיוּ הָאִלָּנוֹת כֹּל־כַּךְ גְּבֹהִים וְעוֹמדִים צְפוּפִים זֶה אֵצֶל זֶה, עַד שֶׁחֲשֵׁכָה הָיְתָה שׂוֹרֶרֶת שָׁם גַּם בַּחֲצִי הַיּוֹם וּפֶּטֶר מוּנְק, הָיָה תָמיד אֲחוּז פָּחַד, בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה שָׁם, כִּי לֹא נִשְׁמַע שָׁם כָּל קוֹל אדָם, כָּל צַעד, מִלְּבַד צְעָדָיו הוּא, כָּל תְּנוּפַת גַּרְזֶן; אֲפִילוּ צִפּוֹר לֹא הָיִתָה מְצַיֶצֶת בְּלֵיל־הָאֳרָנִים הַזֶה.

 

ד    🔗

פֶּטֶר מוּנְק עָלָה עַד לַנְּקוּדָה הַיּוֹתֵר גְּבֹהָה שֶׁל הַמַּעֲבִית וַיִּתְיַצֵּב לִפְנֵי אֹרֶן עָבֶה אֶחָד, שֶׁבַּעַל־אֳנִיָּה הוֹלַנְדִּי הָיָה נוֹתֵן בִמְחִירוֹ כַמָּה מֵאוֹת שְׁקָלִים כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד עַל רֶגֶל אֶחָת. “פֹּה, חָשַׁב, אִוָּה בְּוַדַּאי הַשַׁצְהוֹזֶר מוֹשָׁב לוֹ”. וַיָּסַר פֶּטֶר אֶת כֹּבָעוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ וַיִקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה לִפְנֵי הָאִלָּן וַיְכַעְכַּע וַיֹּאמֶר בְּקוֹל רוֹעֵד; “רַמְשָׁא טָבָא לְךָ, מַר אִישׁ־הַזְכוּכִית”. מַעֲנֶה לֹא הָיָה לוֹ, מִסָּבִיב שָׂרְרָה דוּמִיָה כְמִקּוֹדֶם, אֶפְשָׁר צָרִיך לֵאמֹר אֶת הַלַּחַשׁ חָשַׁב פֶּטֶר וַיִרְטַן

שַׁצְהוֹזֶר בִּירַק יַעַר־הָאֳרָנִים,

כְּבָר עָבְרוּ עָלֶיךָ מֵאוֹת בַּשָּׁנִים,

לְךָ כָּל הָאָרֶץ, בָּהּ צוֹמְחִים יְעָרִים –

וּמִדֵּי דַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים רָאָה לְחֶרְדָּתוֹ וְהִנֵּה מֵאֲחוֹרֵי הָאֹרֶן נִשְׁקְפָה אֵלָיו תְּמוּנַת אָדָם קָטָן וּמְשֻׁנֶּה מְאֹד; דּוֹמֶה הָיָה לוֹ, כִּי רָאָה אֶת אִישׁוֹן־־־הַזְכוּכִית בִּדְמוּתוֹ וּבְצָלְמוֹ, כְּפִי שֶׁהָיוּ הַבְּרִיּוֹת מְתָאֲרִים אוֹתוֹ: הָאֲפֻדָּה הַשְּׁחוֹרָה, הַפֻּזְמְקָאוֹת הָאֲדֻמִּים הַכֹּבַע – הַכֹּל הָיָה מַתְאִים אֵלָיו, גָּם הַפָּנִים הַחִוְּרִים, שֶׁכְּפִי שֶׁהָיוּ מְסַפְּרִים, הָיְתָה הַחָכְמָה מְאִירָה אוֹתָם, נִדְמָה לוֹ, כִּי רָאָה. אוּלָם אֲהָהּ בְּמִדָּה, שֶׁמִּהֲרָה הַתְּמוּנָה לְהֵרָאוֹת, בָּהּ בְּמִדָּה מִהֲרָה לְהֵעָלֵם! “מַר אִישׁ־הַזְּכוּכִית, קָרָא פֶּטֶר, אַחֲרֵי הִסּוּס קָצָר, אַל נָא תַחְשְׁבֵנִי לְשׁוֹטֶה – מַר אִישׁ הַזְכוּכִית, אִם סָבוּר אַתָּה, שֶׁלֹא רְאִיתִיךָ, אֵינְך אֶלָּא טוֹעֶה, רָאֹה רָאִיתִי אוֹתְךָ כְּשֶׁהֵצַצְתָּ מֵאֲחוֹרֵּי הָאִלָּן” – שׁוּב אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה וְרַק מֵעֵת לְעֵת נִדְמָה לוֹ כִּי שְוֹמֵעַ הוּא קוֹל צָרוּד חֲרִישִׁי עוֹלֶה אֵלָיו מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ. לְסוֹף נִצְּחָה אִי־מְתִינוּתוֹ אֶת יִרְאָתוֹ, אֲשֶׁר מְנָעַתְהוּ עַד עַתָּה מִלִּרְדֹּף אַחֲרֵי הַמַּרְאֶה. “חַכֵּה, שֵׁד קָטָן, קָרָא, עוֹד הַשֵּׂג אַשִּׂיגֶך!” וּבִקְפִיצָה אַחַת זִנֵּק עַד לַאֲחוֹרָיו שֶׁל הָאִלָּן, אֲבָל שָׁם לֹא הָיָה “שַׁצְהוֹזֶר בִּירַק יַעַר הָאֳרָנִים”, וְרָק סְנָאִית קְטַנָּה וְיָפָה שֶׁנֶּחְפְּזָה עַתָּה לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל הָאֹרֶן הֶעָבֶה.

פֶּטֶר מוּנְק הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ; הוּא הִרְגִּישׁ, שֶׁהֵבִיא אֶת הַהַשְׁבָּעָה לְמַדְרֵגָה יְדוּעָה וְשֶׁהוּא צָרִיךְ לָדַעַת רַק עוֹד חֲרוּז אֶחָד מֵהַלַּחַש, וְאָז יַעֲלֶה בְיָדוֹ לְהַעֲלוֹת אֶת אִישֹׁון־הַזְכוּכִית אֶל נָכוֹן; אֲבָל הוּא יָגַע וְחָזַר וְיָגַע וְלֹא מָצָא מְאוּמָה. הַסְּנָאִית נִרְאֲתָה עַל אֶחָד מִבַּדֵּי הָאֹרֶן הַתַּחְתּוֹנִים וְהוּא לֹא יָדַע, אִם הִיא בִקְּשָׁה לְעוֹרְרוֹ אוֹ לִלְעֹג לוֹ. הִיא שִׁפְּרָה עַצְמָהּ, כִּשְׁכְּשָׁה בִזְנָבָהּ הַנֶּהְדָּר, הִסְתַּכְּלָה בּוֹ בְעֵינַיִם פִּקְּחוֹת, וּלְסוֹף כִּמְעַט שֶׁנִּתְיָרֵא לְהִשָּׁאֵר לְבַדּוֹ עִם הַחַיָּה הַזֹאת; כִּי יֵשׁ שֶׁהָיָה לסְּנָאִית רֹאשׁ אָדָם וְעָלָיו כֹּבַע מְחֻדָּד, וְיֵשׁ שֶׁנֶּהֶפְכָה וְהָיְתָה כְאַחַת הַסְּנָאִיוֹת, וְרַק רַגְלֶיהָ הַתַּחְתּוֹנִים הָיוּ מְגֹרָבוֹת גַּרְבַּיִם וּנְעוּלוֹת נַעֲלָיִם, בְּאַחַת, הִיא הָיְתָה חַיָּה עַלִּיזָה, וּבְכָל זֹאת הִטִּילָה עַל פֶּטֶר אֵימָה גְדוֹלָה, כִּי הוּא חָשַׁב שֶׁיֵּש לוֹ עֵסֶק עִם מַה שֶׁלְּמַעֲלָה מִן הַטֶּבַע.

הוּא עָזַב אֵיפוֹא אֶת הַמָּקוֹם וַיֵּלֶךְ לוֹ בִּפְסִיעוֹת יוֹתֵר גַּסּוֹת, מֵאֲשֶׁר בָּא. הָאֲפֵלָה, שֶׁשָּׂרְרָה בַּיַעַר־הָאֳרָנִים, נִדְמָה לוֹ, הָלְכָה הָלֹךְ וְגָבֹר וְהָאִלָּנוֹת גַּם הֵם הָלְכוּ הָלֹךְ וְהִצְטַפֵּף. וַיֶחֱרַד פֶּטֶר חֲרָדָה גְדוֹלָה וַיְמַהֵר לָנוּס מִן הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶה וְלֹא נָחָה דַעְתּוֹ, עַד שֶׁשָּׁמַע בַּמֶּרְחָק קוֹל כְּלָבִים נוֹבְחִים, וְתֵכֶף אַחֲרֵי־כֵן רָאָה עַמּוּד עָשָׁן מְתַמֵּר וְעוֹלֶה מֵאֲרֻבָּה אַחַת בֵּין הָאִלָּנוֹת. אוּלָם כְּשֶׁהִקְרִיב לָבֹא וְרָאָה אֶת תִּלְבָּשְׁתָּם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַיוֹשְׁבִים בַּסֻּכָּה, וַיַכֵּר, שֶׁמֵּרוֹב פַּחַד נָטָה מִן הַדֶּרֶךְ וּפָנָה אֶל הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד, וְתַחַת לָבֹא אֶל הַזַגָּגִים שָׁב אֶל הַדּוֹבְרָנִים. הָאֲנָשִׁים שֶׁדָּרוּ בַסֻּכָּה הָיוּ כוֹרְתֵי־עֵצִים אָב זָקֵן, בְּנוֹ, בַּעַל הַבַּיִת, וּנְכָדִים גְּדוֹלִים אֲחָדִים. הֵם קִבְּלוּ אֶת פֶּטֶר, שֶׁבִּקֵּש מָקוֹם לָלוּן, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, מִבְּלִי לִשְׁאֹל לִשְׁמוֹ וְלִמְקוֹם מְגוּרוֹ, וַיִתְּנוּ לוֹ יֵין־תַּפּוּחִים לִשְׁתּוֹת, וְִלְסעוּדַת הָעֶרֶב הֹעֲלָה עַל הַשְּׁלְחָן תַּרְנְגֹל־בָּר, הַמַּאֲכָל הַיוֹתֵר חָשׁוּב בּשְוַרְצְוַלְד.

 

ה    🔗

אַחַר אֲרוּחַת־הָעֶרֶב יָשְׁבוּ בַעֲלַת הַבַּיִת וּבְנוֹתֶיהָ וְיַלְדֵיהֶן מִסָּבִיב לַקִּסָּם הַגָּדוֹל, הַמְּשַׁמֵּשׁ אֵצֶל כּוֹרְתֵי־הָעֵצִים בְִמְקוֹם נֵר, שֶׁהַנְּעָרִים הֶאֱחִיזוּ אוֹתוֹ בִשְׂרַף־אֳרָנִים הַיוֹתֵר מְשֻׁבָּח. הַסָּבָא, הָאוֹרֵחַ וּבַעַל הַבַּיִת עִשְּׁנוּ וְהִבִּיטוּ אֶל הַנָּשִׁים, בְּעֵת שֶׁהַנְּעָרִים הָיוּ טְרוּדִים בְּגִלּוּף כַּפוֹת וּמִזְלָגוֹת מֵעֵץ. מִחוּץ בַּיַעַר יִלֵּל הַסַּעַר וְעִלְעֵל בָּאֳרָנִים. פֹּה וְשָׁם נִשְׁמַע רַעַשׁ גָּדוֹל וְלִפְעָמִים דּוֹמֶה הָיָה כְאִלּוּ נִשְׁבְּרוּ אִלָּנוֹת וְנָפְלוּ תַחְתֵיהֶם. הַנְּעָרִים, שֶׁלֹא הָיָה פַחַד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, חָפְצוּ לָצֵאת וְלָרוּץ הַיַעֲרָה, לִרְאוֹת בְִשְׂחוֹק הַטֶּבַע הַנּוֹרָא, אוּלָם הַזָקֵן עָצַר בַעֲדָם בִּדְבָרִים כְּבוּשׁים וּבְּמַבַּט עַז. “אַל יֵצֵא אִישׁ עַתָּה מִפֶּתַח הַבַּיִת וָחוּצָה, קָרָא הַסָּבָא; כָּל הַיוֹצֵא, מוּבְטְחַנִי בָזֶה, לֹא יָשׁוּב עוֹד; כִּי מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִי כוֹרֵת לוֹ הַיוֹם בַּלַּיְלָה מְשׁוֹטָה חֲדָשָׁה”.

הַנְּעָרִים הִשְׁתָּאוּ לְשֵׁמַע דִבְרֵי הַזָקֵן, כִּי אָמְנָם כְּבָר לָקְחָה אָזְנָם שֶׁמֶץ מֵהַהוֹלַנְדִּי מִיכָאֵל, אַךְ עַל־אֹדוֹת הַדָּבָר הַזֶה לֹא יָדְעוּ מְאוּמָה וַיְבַקְּשׁוּ אֶת הַסָּבָא לְסַפֵּר לָהֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר יָדַע עַל אֹדוֹתָיו בִּפְרָטוֹת. גַּם פֶּטֶר מוּנְק, שֶׁמֵּעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיַעַר שָׁמַע רוּחוֹת מְסַפְּרוֹת זוּ עִם זוּ עַל־דְּבַר מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִי בִּדְבָרִים כּוֹלְלִים וּבִלְתִּי בְרוּרִים, הִצְטָרֵף לְמִנְיַן הַמְּבַקְּשִׁים וַיִשְׁאַל מִצִּדּוֹ אֶת הַזָקֵן, מִי הוּא וְאֵיפֹה הוּא. וַיַעַן הַזָּקֵן וַיֹאמֶר אֶל פֶּטֶר: "הוּא אֲדוֹן הַיַּעַר הַזֶּה, וּמִפְּנֵי שֶׁאַתָּה לֹא שָׁמַעְתָּ מְאוּמָה עַל אֹדוֹתָיו, אֲנִי מְשָׁעֵר, שֶׁיוֹשֵׁב אַתָּה שָׁמָה מֵעֵבֶר לְמַעֲבִית־הָאֳרָנִים אוֹ עוֹד יוֹתֵר רָחוֹק, וְעַל הַהוֹלַנְדִּי מִיכָאֵל נָכוֹן אֲנִי לְסַפֵר לָכֶם כָּל מַה שֶּׁנוֹדַע לִי עַל־פִּי הָאֲגָדָה הָמְּסוּרָה מֵאִישׁ לְאִישׁ. לִפְנֵי מֵאָה שָׁנִים בְּעֶרֶך, כֵּן סִפֵּר לִי זְקֵנִי, לֹא הָיָה בְכָל הָעוֹלָם לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ עַם־יְשָׁרִים כְּיוֹשְׁבֵי שְׁוַרְצְוַלְד, עַתָּה, מִשֶׁנִּתְרַבָּה הַכֶּסֶף בָּאָרֶץ, הִשְׁחִיתוּ בְנֵי אָדָם אֶת דַּרְכָּם. בְּנֵי־הַנְּעוּרִים רוֹקְדִים וּמִתְהוֹלְלִים וְעֹשִׂים מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ. לֹא כֵן הָיָה אָז; וְאַף אִם הָיָה מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי מֵצִיץ עַתָּה בְעַד הַחָרָךְ, לֹא הָיִיתִי מִתְיָרֵא לֵאמֹר, כַּאֲשֶׁר כְּבָר אָמַרְתִּי זֶה פְעָמִים רַבּוֹת, כִּי הוּא אָשֵׁם בְּכָל הַשַּׁעֲרוּרִיָה הַזאֹת. וּבְכֵן חַי לִפְנֵי מֵאָה שָׁנִים, וְאוּלַי עוֹד יוֹתֵר מִמֵּאָה, אִישׁ אֶחָד סוֹחֵר בַּעֲצֵי יַעַר, בַַּעל עֹשֶׁר וּנְכָסִים וַעֲבֻדָּה רַבָּה; מִסְחָרוֹ פָרַץ בָּאָרֶץ וְעַבָר אֶת גְּדוֹת הָרְהֵין, וְהַבְּרָכָה הָיְתָה מְצוּיָה בוֹ, כִּי הוּא הָיָה אָדוּק בֶּאֱמוּנָתוֹ וְיָרֵא אֱלֹהִים מֵרַבִּים. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא הֵלֶךְ לָאִישׁ הֶעָשִׁיר, שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא רָאָה מֵעוֹלָם. הוּא הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי נַעֲרֵי שְׁוַרְצְוַלְד, אֲבָל מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָבֹהַּ מֵהֶם, וְאִישׁ לֹא הֶאֱמִין, כִּי יֵשׁ בָּעוֹלָם עֲנָק כָּזֶה. וַיְבַקֵּש הַהֵלֶךְ אֶת הַסּוֹחֵר הֶעָשִׁיר לָתֵת לוֹ עֲבוֹדָה, וְהַסּוֹחֵר שֶׁרָאָה, כִי הוּא חָזָק וּבָרִיא וְרָאוּי לָשֵׂאת מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים, קָבַע לוֹ שְׂכָרוֹ וַיִסְפְּחֵהוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה. מִיָּמָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר לֹא הָיָה לוֹ פוֹעֵל חָרוּץ כְּמִיכָאֵל, בִּכְרִיתַת הָעֵצִים הָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד שְׁלֹשָה וְהָיָה נִכְנָס בְּעֻּבֵּי הַקּוֹרָה וּמְכַתְּפָהּ וְנוֹשֵׂא אוֹתָהּ לְבַדּוֹ בִּמְקוֹם שִׁשְָּׁה אֲחֵרִים. כַּחֲצִי שָׁנָה הָיָה מִיכָאֵל עוֹסֵק בִּגְזִירַת הָעֵצִים. פַּעַם אַחַת בָּא אֶל אֲדוֹנָיו וַיֹאמֶר אֵלָיו: “עֲבַדְתִּיךָ חַצִי שָׁנָה בְִכְרִיתַת עֵצִים בַּיַעַר וְעַתָּה רוֹצֶה הָייִתִי לרְאוֹת, אָנָה הָעֵצִים הָאֵלֶּה בָאִים, הַרְשֵנִי־נָא לַעֲבֹד עַבוֹדָה עַל אַחַת הָרַפְסוֹדוֹת”.

וַיַען הַסוֹחֵר אֶת מִיכָאֵל: “אִם חָפֵץ אַתָּה לָצֵאת לִמְדִינַת הַיָם, לֹא אֶהְיֶה לְמִפְגָּע לָךְ; אָמְנָם לִגְזִירַת הָעֵצִים נְחוּצִים לִי אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי־כֹחַ כָּמוֹךָ וְעַל הָרַפְסוֹדָה הָעִקָּר – לִהְיוֹת זָרִיז, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶעֱשֶׂה אֶת חֶפְצְךָ הַפָּעַם”.

וְכֵן הָיָה; הַדּוֹבְרָה, שֶׁבָּה הָיָה מִיכָאֵל צָרִיךְ לְהַפְלִיג, הָיְתָה בַעֲלַת שְׁמוֹנָה אֲבָרִים וּבָאֵבֶר הָאַחֲרוֹן הָיוּ הַקּוֹרוֹת מֵהַמִּין הַיוֹתֵר מְשֻׁבָּח. אוּלָם מֶה עָשָׂה מִיכָאֵל? בָּעֶרֶב שֶׁלִפְנֵי יוֹם הַהַפְלָגָה הֵבִיא עוֹד שְׁמוֹנָה קוֹרוֹת אֶל הַחוֹף שֶׁהָיוֹ כָל כַּךְ עָבוֹת וַאֲרֻכּוֹת, שֶׁלֹא נִרְאוּ כְמוֹהֶן בְּכָל הָעוֹלָם, וְכָל אַחַת מֵהֶן נָשָא מִיכָאֵל עַל כְּתֵפָיו, כְּאִלּוּ הָיְתָה מַקַּל־דּוֹבְרָנִים, עַד כִּי הָרוֹאִים נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ. אֵיפֹה מָצָא אֶת הַקּוֹרוֹת הַלָּלוּ אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם הַזֶה, לֵב הַסּוֹחֵר פָּחַד וְרָחַב בְּקִרְבּוֹ לְמַרְאֵה הַקּוֹרוֹת הָאֵלּוּ, כִּי הוּא יָדַע אֶת מְחִירָן; וּמִיכָאֵל אָמָר: “כֵּן אֵלֶּה הֵן בִּשְׁבִילִי, עַל הַקִּסָּמִים הַקְּטַנִּים, אֲשֶׁר שָׁם בַּנָּהָר, אֵינִי יָכל לִנְסֹעַ”; בְּעָלָיו חָפֵץ לָתֵת לוֹ בְמַתָּנָה לְאוֹת תּוֹדָה זוּג מַגְּפֵי־דוֹבְרָן, אוּלָם מִיכָאֵל הִשְׁלִיכָם הַצִּדָּה וַיוֹצֵא מִבֵּין הַקּוֹרוַת זוּג אַחֵר, שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה עוֹד דֻּגְמָתָם; מִשְׁקָלָם הָיָה, כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ לִי זְקֵנִי, מֵאָה לִטְרָאוֹת, וְאָרְכָּם – אַמָּתַיִם. הַדּוֹבְרָה הִפְלִיגָה בַמַּיִם, וְאִם מִיכָאֵל הִפְלִיא מִקּוֹדֶם לָכֵן אֶת כּוֹרְתֵי־הָעֵצִים, הִנֵּה עַתָּה רָאוּ הַדּוֹבְרָנִים וְתָמָהוּ: כִּי תַחַת שֶׁהָיְתָה הַדּוֹבְרָה צְרִיכָה מִפְּנֵי כֹבֶד מַשָּׂאָן שֶׁל הַקּוֹרוֹת לָשׁוּט רַק לְאַט, עָפָה מִיָּד אַחֲרֵי הִכָּנְסָהּ אֶל הַנֵיקַר, כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת; כְּשֶׁנָּטָה הַנֵּיקַר הַצִּדָּה אוֹ בְּמִקְרִים, שֶׁהַדּוֹבְרָנִים הָיוּ חוֹתְרִים בְּדֵּי־רִיק לְהַחֲזִיק אֶת הַדּוֹבְרָה בְּאֶמְצַע הַנָּהָר לְבִלְתִּי הִתָּקֵל בַּחוֹל אוֹ בֶחָצָץ, קָפַץ עַתָּה מִיכָאֵל לְתוֹךְ הַמַּיִם וּבִמְשִׁיכָה אַחַת הִתִּיק אֶת הַדוֹבְרָה יְמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה, עַד כִּי הֶחֱלִיקָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵן, וּכְשֶׁהָיְתָה הַדּובְרָה שָׁטָה בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, קָרַב אֶל הַמְּשׁוֹטָה הָרִאשׁוֹנָה, וַיְצַו לְהָסִיר אֶת כָּל הַכְּלוֹנְסָאוֹת וַיִנְעַץ אֶת מְנוֹר־הָאוֹרְגִים הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ בֶחָצָץ וְאַחֲרֵי לְחִיצָה קַלָּה אַחַת עָפָה הַדוֹבְרָה הָלְאָה בִמְהִירוּת כֹּה גְדוֹלָה, שֶׁהָאֲדָמָה וְהָאִלָּנוֹת וְהַכְּפָרִים נִרְאוּ כְעוֹבְרִים עַל פָּנֶיהָ בִמְרוּצָה. בְּאוֹפֶן כָּזֶה קָפְצָה לָהֶם הַדֶרֶך, עַד כִּי אָרְכָה רַק חֶצְיָה שֶׁל הָעֵת הַדְּרוּשָׁה לִנְסֹעַ לְקוֹלוֹן שֶׁעַל נְהַר הָרְהֵין, שֶׁשָּׁם הָיוּ הַדּוֹבְרָנִים רְגִילִים לִמְכֹּר אֶת הַטְּעִינָה; אוּלָם פֹּה אָמַר מִיכָאֵל לַחֲבֵרָיו: “תֲּגָּרִים הֲגוּנִים אַתֶּם וְיוֹדְעִים אַתֶּם מַה טּוֹב וְיָפֶה לָכֶם! כִּסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁאַנְשֵׁי קוֹלוֹן מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכָל הָעֵצִים, הַבָּאִים מִשְּׁוַרְצְוַלְד, לְתֹעַלְתָּם הֵם? לֹא, הֵם קוֹנִים מִכֶּם אֶת הָעֵצִים בַּחֲצִי שָׁוְיָם וּמוֹכְרִים אוֹתָם בִּמְחִיר גָּבֹהַּ לַהוֹלַנְדִּים. אִם לַעֲצָתִי תִשְׁמְעוּ, נִמְכֹּר פֹּה רַק אֶת הַקּוֹרוֹת הַקְּטַנּוֹת וְעִם הַגְּדוֹלוֹת נָשׁוּט הָלְאָה לְהוֹלַנְדִּיָה; מַה שֶׁנְּקַבֵּל יוֹתֵר מִן הַמְּחִיר הָרָגִיל, יִהְיֶה לָנוּ”.

כֹּה דִבֵּר מִיכָאֵל הֶעָרוּם, וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ הֶחֱזִיקוּ אַחֲרָיו: אֲחָדִים מֵהֶם, מִפְּנֵי שֶׁחָפְצוּ לָרֶדֶת לְהוֹלַנְדִּיָּה, לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ, וַאֲחָדִים לְשֵׁם הַרְוָחַת כֶּסֶף; רַק אֶחָד מֵהֶם הָיָה אָדָם כָּשֵׁר וְיָשָׁר, שֶׁהִתְאַמֵּץ לִמְנֹעַ אוֹתָם מֵהָבִיא אֶת טוּב אֲדוֹנֵיהֶם לִידֵי סַכָּנָה אוֹ לְהוֹנוֹת אוֹתוֹ בִמְחִירוֹ, אֲבָל הֵם לֹא, שָׂמוּ לֵב לִדְבָרָיו וַיִשְׁכָּחוּם, מִלְּבַד מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי שֶׁזָכַר וְלֹא שָׁכָח אוֹתָם. וְהַדּוֹבְרָה שָׁטָה בְמוֹרַד הָרְהֵין, מִיכָאֵל נָהַג בָּהּ וַיְבִיאֶהָ בִזְמָן קָצָר אַמְשְׁטֶרְדַּמָה. שָׁם נָתְנוּ לָהֶם בִּמְחִיר הָעֵצִים פּי אַרְבָּעָה, מֵאֲשֶׁר נָתְנוּ מִקּוֹדֶם לָכֵן, וּבְיִחוּד שִלְּמוּ לְמִיכָאֵל בְּעַד קוֹרוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת בְּכֶסֶף מָלֵא. כְּשֶׁרָאוַּ הַשְּׁוַרְצְוַלְדִּים אֶת כָּל הַכֶּסֶף הָרַב, אֲשֶׁר בְּיָדָם שָׂמְחְוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה, עַד־כִּי לֹא יָדְעוּ נַפְשָׁם מֵרוֹב שִׂמְחָה. מִיכָאֵל עָשָׂה אֶת הַחֲלוּקָה: חֵלֶק אֶחָד הֶעֱלָה לְבַעַל־הַדּוֹבְרָה בִדְמֵי עֵצָיו, וּשְׁלֹשֶׁת הַחֲלָקִים הַנּוֹתָרִים נָתַן לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ. כֻּלָּם הָלְכוּ אֶל בֵּית הַמַּרְזֵחַ וַיֵשְׁבוּ שָׁם יַחַד עִם הַמַּלָּחִים וְהָאֲסַפְסוּף וַיִשְׁתּוּ וַיִשְׁכְּרוּ עִמָּם וַיְאַבְּדוּ אֶת כַּסְפָּם

בַּמִּשְׂחָק, וְאֶת הָאִישׁ הַיָּשָׁר, אֲשֶׁר יָעַץ לָהֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּכָה, מָכַר מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי לְסוֹחֵר־נְפָשׁוֹת אֶחָד וְאִישׁ לֹא שָׁמַע מְאוּמָה עַל אֹדוֹתָיו עַד הַיוֹם הַזֶה. מֵאָז וָהָלְאָה הָיְתָה הוֹלַנְדִיָּה לְיוֹשְׁבֵי שְׁוַרְצְוַלְדּ לְגַן־עֵדֶן וְמִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי הָיָה לָהֶם לְמֶלֶך, זְמָן רַב לֹא יָדְעוּ סוֹחֲרֵי הָעֵצִים מְאוּמָה עַל־דְּבַר הַמִּסְחָר הַזֶּה וּבֵין כֹּה וָכֹה נִשְׁתַּרְבְּבוּ וּבָאוּ אֵלֵינוּ מֵהוֹלַנְדִּיָה יַחַד עִם שִׁפְעַת הַמָּמוֹן גַּם מִדּוֹת רָעוֹת, שִׁכְּרוּת וּמִשְׂחַק הַקּוּבְיָה.

וְאֶת מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי בִקְּשׁוּ, כְּשֶׁנּוֹדַע דְּבַר בְּגִידָתוֹ, וְלֹא מָצָאוּ. אוּלָם הוּא לֹא מֵת; זֶה מֵאָה שָׁנִים, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂי כְשָׁפָיו בַּיַעַר, וְאֹומְרִים עָלָיו, שֶׁכְּבָר עָזַר לַאֲנָשִׁים רַבִּים לְהִתְעַשֵּׁר, אֲבָל עַל חֶשְׁבּוֹן נִשְׁמָתָם הַמִּסְכֵּנָה, וְיוֹתֵר לֹא אַגִּיד. אֵיךְ שְׁיִּהְיֶה, בָּרוּר הַדָּבָר, שֶׁעוֹד עַתָּה, בְּלֵילוֹת סְעָרָה כָאֵלֶּה, הוּא מְחַפֵּשׂ וּמוֹצֵא בְמַעֲבִית־הָאֳרָנִים, מְקוֹם שָׁם הַכְּרִיתָה אֲסוּרָה, אֶת הָאִלָּנוֹת הַיוֹתֵר נָאִים, וְאָבִי רָאָה בְעֵינָיו, אֵיךְ הוּא שָׁבַר אֹרֶן, שֶׁעָבְיוֹ אַמָּתַיִם, כְּמוֹ שֶׁשוֹבְרִים קָנֶה דָק. אֶת הָאִלָּנוֹת הַלָּלוּ הוּא נוֹתֵן בְּמַתָּנָה לָאֲנָשִׁים, הַסָּרִים מֵהַדֶּרֶך הַיָשָׁר וְהוֹלְכִים אַחֲרָיו. כְּשֶׁמַּגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה, הֵם מוֹרִידִים אֶת הַדּוֹבְרָה אֶל הַמַּיִם וְשָׁטִים עָלֶיהָ לְהוֹלַנְדִּיָּה. אִלּוּ הָיִיתִי מֶלֶךְ בְּהוֹלַנְדִּיָּה, הָיִיתִי מְצַוֶּה לְפוֹצְצוֹ בְּכַדוּרִים, כִּי כָל אֳנִיָה שֶׁיֵש בָּה רַק קוֹרָה אַחַת מִקּוֹרוֹתָיו שֶׁל מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי סוֹפָהּ שֶׁתִּטְבַּע בַּמַּיִם. זוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים כָּל כַּךְ הַרְבֵּה עַל אֹדוֹת נִפּוּץ אֳנִיּוֹת, שֶׁאִלְמָלֵא כַךְ כֵּיצַד אֶפְשָׁר הָיָה לָאֳנִיָּה גְדוֹלָה וַחֲזָקָה כְּבַיִת לִצְלֹל כָּאָבֶן. אוּלָם בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי עוֹקֵר בְִשְׁוַרְצְוַלְדּ בְּלֵיל סְעָרָה אֹרֶן, מִיָּד מִתְרוֹעַעַת קוֹרָה יְשָנָה מִשְֶׁלוֹ בְאַחַת הָאֳנִיּוֹת; הַמַּיִם חוֹדְרִים לְתוֹכָהּ וְהִיא הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד יַחַד עִם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלֶיהָ. זוֹהִי הָאֲגָדָה עַל־דְּבַר מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי וְהִיא כֻלָּה אֶמֶת. כָּל מַה שֶּׁיֵשׁ בִּשְׁוַרְצְוַלְד רַע וְכָעוּר מִיָּדוֹ הוּא. הֶאָח! הוּא יָכֹל לְהַעֲשִׁיר אִישׁ, הוֹסִיף הַזָקֵן, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הָיִיתִי חָפֵץ לִהְיוֹת בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל בַּעַל־בָּשָׂר אוֹ שֶׁל שִׁלוּנְקֶר הָאָרֹךְ; גַּם מֶלֶךְ הָרַקְדָנִים, אוֹמְרִים נָפַל בְּרִשְׁתוֹ!

 

ו    🔗

בִּשְׁעַת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַזָּקֵן שְׁקְטָה הַסְּעָרָה; הַנְּעָרוֹת בָּאוּ בַיְשָׁנִיּוֹת, הִדְלִיקוּ אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְהָלְכוּ לַהֶן; הַנְּעָרִים הִנִּיחוּ לִמְרַאשׁוֹתָיו שֶׁל פֶּטֶר מוּנְק שַׂק מָלֵא עָלִים עַל הַסַּפְסָל שֶׁלִּפְנֵי הַתַּנּוּר וַיְבָרְכוּהוּ בְלֵילָא טָבָא.

מִיָּמָיו לֹא חָלַם פֶּטֶר חֲלוֹמוֹת קָשִׁים כִּבְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה; יֵשׁ שֶׁחָשַׁב לִרְאוֹת אֶת מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי הָעֲנָקִי כְּשֶׁהוּא קוֹרֵעַ בְּכֹחַ אֶת חֲלוֹנוֹת הַבַּיִת, פּוֹשֵׁט אֶת יָדוֹ, הַמְּלֵאָה מַטְבְּעוֹת זָהָב, לִפְנִים וּמְפַזְרָן עַל פְּנֵי הָרִצְפָה, עַד כִּי קוֹל צִלְצוּלָן מְמַלֵּא אֶת הֶחָדֶר; וְיֵשׁ שֶׁרָאָה בַחֲלוֹמוֹ אֶת אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית הַקָּטָן וְטוֹב־הַלֵּב, כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב בַּחֶדֶר הֵנָּה וָהֵנָּה עַל גַּבֵּי בַקְבּוּק גָּדוֹל מִצֶּבַע כָּרְתִי, וְחָשַׁב לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל שְׂחוֹקוֹ הַצָּרוּד כְּמוֹ בְמַעֲבִית־הָאֳרָנִים, וְיֵשׁ עוֹד שֶׁלָּקְחָה אָזְנוֹ הַשְּׂמָאלִית אֶת הַקּוֹל הָרוֹטֵן:

"בְּהוֹלַנְדִּיָּה, שָׂמָּה לְמַטָּה,

זָהָב יֵשׁ, וְיָכֹל אַתָּה

לְרָכְשׁוֹ בִמְחִיר לֹא־רָב,

זָהָב, זָהָב!"

אַחֲרֵי־כֵן בָּחֲנָה אָזְנוֹ הַיְּמָנִית אֶת הַחֲרוּז “שַׁצְהוֹזֶר בִּירַק יַעַר־הָאֳרָנִים” וְקוֹל רַךְ לָחַשׁ: פֶּטֶר־פֶּחָמִי הַשּׁוֹטֶה, הַשּׁוֹטֶה פֶּטֶר מוּנְק, כְּלוּם אֵינְךָ יָכֹל לַחֲרֹז מִלָּה עִם “יְעָרִים”? הֲרֵי נוֹלַדְתָּ בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן לַשָּׁבוּעַ בְּשָׁעָה הַשְּׁתֵּיִם־עֶשְׂרֵה בְּדִיּוּק, חֲרֹז, פֶּטֶר, חָרֹז.

הוּא נֶאֱנַח מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ וַיִתְיַפַּח וַיַעֲמֹל בְּכָל כָֹּחֹו לִמְצֹא חֲרוּז מַתְאִים. אוּלָם מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא עָשָׂה מִיָּמָיו חֲרוּזִים בְהָקִיץ לֹא עָלְתָה לוֹ הִתְאַמְּצוּתוֹ בַחֲלוֹם, וּכְשֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר הָיָה חֲלוֹמוֹ בְּעֵינָיו כְּדָבָר זָר וְנִפְלָא; וְיֵשֶׁב פֶּטֶר אֶל הַשֻּׁלְחָן וַיַּנַּח יָדָיו בֵּין בִּרְכָּיו וַיִשְׁתַּקַע בְּמַּחֲשָׁבוֹת עַל־דְּבַר הַקּוֹלוֹת שֶׁשָּׁמַע וְשֶׁהָיוּ עוֹד מְצַלְצְלוֹת בְּאָזְנָיו: חֲרֹז, פֶּטֶר־הַשּׁוֹטֶה חֲרֹז, אָמַר אֶל לִבּוֹ וַיִטְפַּח לוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ עַל מִצְחוֹ, אֲבָל שׁוּם חֲרוּז לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ. וַיְהִי בְשִׁבְתּוֹ כֹה תָפוּשׂ בְּמַחֲשָׁבוֹת נוּגוֹת וְעָמֵל בְּדֵי־רִיק לִמְצֹא חֲרוּז מְכֻוָּן אֶל “יְעָרִים”, וְהִנֵּה שְׁלשָׁה נְעָרִים עָבְרוּ עַל פְּנֵי הַבַּיִת, בְּלֶכְתָּם מִן הַיַעַר, וְאֶחָד מֵהֶם שָׁר:

מֵרֹאשׁ הָהָר, מִסֵּתֶר הָיְעָרִים,

הִשְׁקַפְנוּ אֱלֵי מְעוֹנָהּ,

וְרָאִינוּ, אֲנַחְנוּ הַמְּאֻשָּׁרִים,

אוֹתָהּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

הַדְּבָרִים חָלְפוּ כְּבָרָק מֵאִיר בְּמֹחוֹ שֶׁל פֶּטֶר וַיְמַהֵר וַיֵצֵא מִן הַבַּיִת וְיָרָץ אַחֲרֵי הַשְָלֹשָה, כִּי חָשַׁב שֶׁלֹּא שָׁמַע כְּהוֹגֵן, וַיִּגַּשׁ אֲלֵיהֶם וַיֹּאחַז בִּזְרוֹעַ הַמְּשׁוֹרֵר בְּיָד חֲזָקָה וּבְאוֹפָן גַּס וַיֹּאמַר: “חַכֵּה־נָא רֶגַע, חֲבִיבִי מַה זֹּאת חָרַזְתְּ זֶה עַתָּה עִם “יְעָרִים”? בְּבַקָּשָׁה שְׁנֵה אֶת הַשִּׁיר אֲשֶׁר שַׁרְתָּ”. “”מָה לְּךָ וְלַשִּׁיר הַזֶּה? עָנָה הַשְּׁוַרְצְוַלְדִּי. רַשָּׁאִי אֲנִי לָשִׁיר, מַה שֶׁלִּבִּי חָפֶץ, וּלְךָ אֵין עֵסֶק לָזֶה, הָשַׁע מִמֶּנִי כְּרֶגַע אוֹ– "

“לֹא, עָלֶיךָ לִשְׁנוֹת אֶת אֲשֶׁר שַׁרְתָּ”, צָוַח פֶּטֶר, וַיֹּאחַז בִּזְרוֹעוֹ וַיִמְרְטֶהָ עוֹד יוֹתֵר, וְהַשְּׁנַים הָאֲחֵרִים, בִּרְאוֹתָם זֹאת, לֹא הִרְבּוּ מַחֲשָׁבוֹת וְיִתְנַפְּלוּ בְּיָדַיִם גַּסּוֹת עַל פֶּטֶר וַיַּכּוּהוּ שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה רָבָּה, עַד אֲשֶׁר כָּרַע נָפַל בְּלֹא כֹחַ אָרְצָה. “עַתָּה קַבַּלְתָּ אֶת חֶלְקְךָ בִמְלוֹאוֹ”, אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם בִּשְׂחוֹק עַל שְׂפָתָם: “מִכַּאן וְאֵילֵךְ, נַעַר מִתְהוֹלֵל, זְכוֹר וְאַל תּוֹסִיף לְהִתְנַפֵּל בַּדֶּרֶךְ עַל אֲנָשִׁים כָּמוֹנוּ”.

“אוֹי, זָכֹר אֶזְכֹּר! עָנָה פֶּטֶַר מוּנְק בַּאֲנָחָה. אוּלָם עַתָּה, כְּשֶׁכְּבָר רֻסְּקוּ כָל אֲבָרַי, בְּמָטוּתָא מִכֶּם, חֲבִיבַי, שְׁנוּ לִפָנַי, מַה שֶּׁהַלָּה שָׁר”.

וְיָשׁוּבוּ לִשְׂחֹק וְיִלְעֲגוּ לוֹ. אוּלָם הַנַּעַר אֲשֶׁר שָׁר אֶת הַשִּׁיר, שָׁנָה אוֹתֹו לְפָנָיו וְאַחֲרֵי־כֵן עָשׂוּ שְׁלָשְׁתָּם אֶת דָּרְכָּם הָלְאָה, כְּשֶׁהֵם שָׁרִים וְשׂוֹחֲקִים.

“וּבְכֵן – מְאֻשָּׁרִים, אָמַר הַמֻּכֶּה, בְהִזְדַּקְּפוֹ בְעָמָל רַב. יְעָרִים מַקְבִּיל אֶל מְאֻשָּׁרִים, עַתָּה, אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית, בֹּא וְנִתְרָאֶה פָנִים”, וַיְמַהֵר פֶּטֶר אֶל הַסֻּכָּה וְיָשֵּׂם אֶת כֹּבָעוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַיִקַּח אֶת מַקְלוֹ הָאָרֹךְ וַיִפָּטֵר מִדַּיְרֵי הַסֻּכָּה בְּבִרְכַת־שָׁלוֹם וַיִּשָּׂא רַגְלָיו לָשׁוּב אֶל הַמַּעֲבִית. הוּא הָלַךְ לְאַט שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל הַמַעֲבִית, שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ הָיָה לְחַבֵּר חֲרוּז. לְסוֹף, כְּשֶׁכְּבָר הָיָה מְהַלֵּךְ בִּתְחוּמָהּ שֶׁל הַמַּעֲבִית וְהָאִלָּנוֹת הִתְחִילוּ מִצְטַפְּפִים וְהוֹלְכִים, מָצָא אֶת חֲרוּזוֹ וּמֵרוב שִׂמְחָה קָפַץ לְמָעְלָה. וַיְהִי אַחֲרֵי אָמְרוֹ אֶת הַלַּחַשׁ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וְהִנֵּה עֲנָק אֶחָד, לָבוּשׁ בִּגְדֵי דוֹבְרָן וּמוֹּט אָרֹך כְּתֹרֶן בְּיָדוֹ, יָצָא מִבֵין הָאֳרָנִים. וַיַרְא פֶּטֶר אֶת הָאִישׁ הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֵלָיו בִּפְסִיעוֹת בִּלְתִּי גַּסּוֹת, וַיֶחֱרַד חֲרֵדָה גְּדוֹלָה, עַד כִּי כָרַע כִּמְעַט עַל בִּרְכָּיו מֵרֹב פָּחַד; כִּי הוּא הֵבִין, שֶׁמִּיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי עוֹמֵד לְפָנָיו, הוּא וְלֹא אַחֵר. הָאִישׁ הַנּוֹרָא עוֹד לֹא פָתַח אֶת פִּיו לְדָבֵּר, וּפֶּטֶר הִתְבּוֹנֵן אֵלָיו מִן הַצַּד בְּרֶטֶט וּבְזִיעַ וַיַרְא וְהִנֵּה הוּא משִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָבֹהַּ מִכָּל אָדָם; פָּנָיו לֹא הָיוּ אָמְנָם פְּנֵי צָעִיר, אַךְ גַּם לֹא פְּנֵי אִישׁ בָּא בַּיָּמִים; עָטוּף הָיָה אֲפֻדַּת־בַּד וְהַמַּגָּפַיִם הֲכִי־גְּדוֹלִים, הַמְּשֻׁרְבָּבִים עַל־גַּבֵּי מִכְנְסֵי הָעוֹר כְּבָר הָיוּ יְדוּעִים לְפֶּטֶר מִן הָאַגָּדָה.

“פֶּטֶר מוּנְק, מַה לְּךָ פֹה בְמַעֲבִית הָאֳרָנִים?” שָׁאַל מֶלֶךְ־הַיַּעַר בָּאַחֲרוֹנָה בַּקוֹל מַרְעִים וּמַבְעִית. "צַפְרָא טָבָא, עָמִית עָנָה פֶטֶר, בְּהַעֲמִידוֹ פָּנִים שֶׁל אִישׁ עָשׂוּי לַבְלִי חָת, בְּעֵת אֲשֶׁר כֻּלּוֹ רָעַד: “בִּרְצוֹנִי לָשׁוּב אֶל בֵּיתִי דֶּרֶךְ הַמַּעֲבִית”.

“פֶּטֶר מוּנְק”, הֵֶשִׁיב הָאִישׁ, בְתִתּוֹ בוֹ מַבָּט דּוֹקֵר וּמַטִיל אֵימָה: דַּרְכְּךָ אֵינָהּ עוֹבֶרֶת בְּחֹרֶשׁ־מֵצַל זֶה".

“אֱמֶת הַדָּבָר, הַדֶּרֶךְ אֵינֶנָּה יְשָׁרָה” עָנָה פֶּטֶר: “אֲבָל הַיּוֹם חַם, וָאֹמַר: אֵלֵךְ דֶּרֶך הַיַּעַר וְקַר לִי מְעָט”

לָמָּה לְךָ לְשַּׁקֵּר, פֶטֶר־פֶּחָמִי! הִרְעִים עָלָיו מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי "כְּלוּם רוֹצֶה אַתָּה שֶׁאָדוּשׁ אֶת בְּשָרְךָ בַּמוֹט שֶׁבְּיָדִי? כְּסָבוּר אַתָּה שֶׁלֹּא רְאִיתִיךָ מִתְרַפֵּס לִפְנֵי הַקָּטָן? הוֹסִיף בְּנַחַת, כְּלַךָ לְךָ, זֶה הָיָה דֶרֶךְ כָּסֶל, לְאָשְׁרְךָ לֹא יָדַעְתָּ אָז אֶת הַלָּחַשׁ. קַמְצָן הוּא גֶּבֶר זוּט זֶה וְאֵינוֹ נוֹתֵן הַרְבֵּה, וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן, אֵין הַמְּקַבֵּל רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה בַדָּבָר. פֶּטֶר הִנְּךָ שׁוֹטֶה מִסְכֵּן וְחָס אֲנִי עָלֶיךָ. נַעַר יְפֵה־תֹאַר דָּשֵׁן וְרַעֲנָן כָּמוֹךָ, שֶׁיָּכֹל הָיָה לִרְאוֹת עוֹלָמוֹ בְּחַיָּיו, וְהוּא שׂוֹרֵף עֵצִים לְגֶחָלִים! בִּזְמָן שֶׁטַּלָּרִים גְּדוֹלִים נוֹשְׁרִים מֵחֵיקָם שֶׁל אֲחֵרִים, יָכֹל אַתָּה בְדֹחַק לְפַזֵר אֲגוֹרוֹת אֲחָדוֹת; כַּמָּה עֲלוּבִים הֵם חַיִּים כָּאֵלֶּה!

“אֱמֶת הוּא וְהַצֶּדֶק אִתְּךָ: חַיִּים שֶׁל בּוּשָׁה וּכְלִמָּה” – "

“לִי הַכֹּל אֶחָד, הוֹסִיף מִיכָאֵל, אַתָּה אֵינְךָ הָרִאשׁוֹן, כְּבָר הוֹצֵאתִי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מִמְּצוּקָתָם וְהֶעֱמַדְתִּים בַּמֶרְחָב. אֱמוֹר, כַּמָּה מֵאוֹת טַלָּרִים צָרִיךְ אַתָּה בְאוֹתָהּ שָׁעָה?”

הוּא הֵנִיעַ אֶת הַכֶּסֶף בְּכִיסוֹ הַגָּדוֹל, עַד כִּי הִשְׁמִיעַ קוֹל צִלְצוּל כְּבַחֲלוֹם הַלַּיְלָה; אוּלָם לֵב פֶטֶר הִתְחַמֵּץ וְהִתְכַּוֵּץ בְּקִרְבּוֹ לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. עַל בְּשָׂרוֹ עָבְרוּ חֲלִיפוֹת קַֹר וְחֹם, וּפְנֵי הַהוֹלַנְדִּי – מִיכָאֵל לֹא הָיוּ כִּפְנֵי אִישׁ הַמְּפַזֵּר מָעוֹתָיו מִתּוֹךְ חֶמְלָה שֶׁלֹּא עַל־מְנַת לְהַחֲזִיר לוֹ תְמוּרָתָן. עַל לִבּוֹ עָלוּ דִּבְרֵי הַזָּקֵן עַל אֹדוֹת הָעֲשִׁירִים, וּמֻרְדָּף מִדְּאָגָה וּמִפַּחַד בִּלְתִּי־מוּבָן קָרָא: “תּוֹדָה לְךָ, אֲדֹנִי מִיכָאֵל, יוֹדֵעַ אֲנִי אוֹתְךָ זֶה כְבָר, וְעִם אֲנָשִׁים שֶׁכָּמוֹךָ אֵין לִי עֵסֶק”, וּכְכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִהֵר וַיָנָס כְּכָל אֲשֶׁר יָכְלוּ רַגְלָיו לָרוּץ. – אוּלָם שֵׁד־הַיַּעַר צָעַד בִּצְעָדִים רְחָבִים מְאֹד בְּצִדּוֹ וַיִרְטַן בְּקוֹל חָנוּק וּמְאַיֵּם: “עוֹד תִּנָּחֵם, פֶּטֶר, עוֹד תָּשׁוּב אֵלָי; עַל מִצְחֲךָ הוּא חָרוּת, מֵעַל עֵינֶיךָ אֲנִי קוֹרֵא אֶת הַדָּבָר, מַמֶּנִּי לֹא תְּמָּלֵט, – לָמָּה אַתָּה רָץ כָּכָה? הַסְכֵּת וּשְׁמַע מִלָּה פִקְחִית, עוֹד מְעַט וְהָיִיתָ מִחוּץ לִתְחוּמִי”. כִּשְׁמֹעַ פֶטֶר אֶת דִּבְרֵי מִיכָאֵל הָאַחֲרוֹנִים וּבִרְאוֹתֹו מֵרָחוֹק חָרוּץ קָטָן, מִהֵר עוֹד יוֹתֵר לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל, בְּאוֹפֶן שֶׁמִּיכָאֵל הָיָה אָנוּס לִרְדֹּף אַחֲרָיו בְּאִיּוּמִים וּבִקְלָלוֹת נִמְרָצוֹת. הָאִישׁ הַצָּעִיר הִזְדָּרֵז וּבִקְפִיצָה אַחַת עָבַר אֶת הֶחָרוּץ, כִּי רָאָה שֶׁשֵּׁד־הַיַּעַר הֵרִים אֶת מוֹטוֹ לְהוֹרִידוֹ בְּכֹחַ עַל רֹאשׁוֹ, הוּא הִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי וְהַמּוֹט הִתְפּוֹרֵר בָּאֲוִיר כְּאִלּוּ נֻפַּץ אֱלֵי חוֹמָה בִלְתִּי נִרְאֵית וְחֵלֶק גָּדוֹל מִמֶּנּוּ עָף אֶל עֵבֶר פֶטֶר וַיִפֹּל לְרַגְלָיו.

בְּשִּׂמְחָה שֶׁל נִצָּחוֹן הֵרִים פֶּטֶר אֶת שֶׁבֶר הַמּוֹט, בִּכְדֵי לְהַשְׁלִיכוֹ עַל מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי, אַךְ בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִרְגִּישׁ וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ הָעֵץ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיְהִי לְנָחָשׁ גָּדוֹל וְנוֹרָא, שֶׁלְּחֶרְדָּתוֹ הִתְחִיל מִתְנוֹעֵעַ וּמִתְעַכֵּן אֵלָיו בְּעֵינַיִם מְזָרוֹת בְּרָקִים וּבְלָשׁוֹן מוֹרִידָה רִיר; הוּא חָפֵץ לְהַפִּיל אֶת הַנָּחָשׁ מִיָּדוֹ, אֲבָל הוּא לָפַף כְּבָר אֶת זְרוֹעוֹ הָדֵק הֵיטֵב וְהִתְחִיל מִתְקָרֵב בְּרֹאשׁ מִתְרַפֵּט אֶַל פָּנָיו, אָז יָרַד פִּתְאֹם תַּרְנְגֹל־בָּר גָּדוֹל מְאֹד מִמַּעַל לָאֳרָנִים וַיֹאחֵז בְּמַקּוֹרוֹ אֶת רֹאשׁ הַנָּחָשׁ וְיָרָם עִמּוֹ לְמַעְלָה בָּאַוִיר וּמִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי, שֶׁרָאָה כָל זֹאת מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הֶחָרִיץ, צָרַח וְהִתְהוֹלֵל כִּמְטֹרָף, כִּי יָדַע שֶׁהַנָּחָשׁ נָצֹד בִּפְקֻדַּת עֶצֶם תַּקִּיף

מִמֶּנוּ.

 

ז    🔗

עָיֵף וְיָגֵעַ וְרוֹעֵד מִפַּחַד אָחַז פֶּטֶר אֶת דַּרְכּוֹ הָלְאָה. הַמִּשְׁעוֹל הִתְחִיל מִתְרַצֵּד, הַסְּבִיבָה נֶעֶשְׂתָה יוֹתֵר פְּרָאִית וְלֹא הָיוּ רְגָעִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד אֵצֶל הָאֹרֶן הֶעָבֶה. וַיִשְׁנֶה פֶּטֶר אֶת קִידוֹתָיו לִפְנֵי אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית הַבִּלְתִּי־נִרְאֶה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֶתְמוֹל, וְאַחֲרֵי־כֵן פָּתַח:

"שַׁצְהוֹזֶר בִּירַק יַעַר־הָאֳרָנִים,

כְּבָר עָבְרוּ עָלֶיךָ מֵאוֹת בַּשָּׁנִים,

לְךָ כָּל הָאָרֶץ, בָּהּ צוֹמְחִים יְעָרִים,

אַךְ נִרְאֶה אַתָּה רַק לַמְּאֻשָּׁרִים."

“אָמְנָם לֹא אָמַרְתָּ אֶת הַלַּחַשׁ כְּמוֹ שֶׁהוּא, אָכֵן מִפְּנֵי שֶׁפֶּטֶר מוּנְק הַפֶּחָמִי אַתָּה, אֵינִי מְדַקְדֵּק עִמְּךָ, יְהִי כֵן”, נִשְׁמַע קוֹל רַךְ וְדַקִיק בְּקִרְבָתוֹ. מִשְׁתּוֹמֵם לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, הָפַךְ פֶּטֶר אֶת פָּנָיו כְּלַפֵּי הַקּוֹל וַיַרְא וְהִנֵּה מֵאֲחוֹרֵי אֹרֶן יָפֶה אֶחָד עוֹמֵד אִישׁ זָעִיר זָקֵן אֲפֻדָּתוֹ שְׁחוֹרָה, גְּרָבָיו אֲדֻמּוֹת וְעַל רֹאשׁוֹ הַכֹּבַע רְחַב הַשּׁוּלַיִם. פָּנָיו הָיוּ רַכּוֹת וּמַסְבִּירוֹת וּזְקָנוֹ דַּק כְּאִלּוּ הָיָה קוּרֵי עַכָּבִישׁ. הוּא עִשֵּׁן, מַה שֶׁנִּרְאָה לְפֶּטֶר מוּזָר, מִמִּקְטֶרֶת עֲשׂוּיָה זְכוּכִית כְּחֻלָּה, וּכְשֶׁקָּרַב פֶּטֶר אֵלָיו יוֹתֵר, רָאָה לְתִמְהוֹנוֹ, שֶׁגַּם בְּגָדָיו, מִנְעָלַָיו וְכֹבְעוֹ הָיוּ זְכוּכִית מְגֻוֶּנֶת, אֲבָל הַזְּכוּכִית הָיְתָה רַכָּה, כְּאִלּוּ עֲדַיִן רוֹתַחַת, כִּי הִיא הָיְתָה מִתְפַּשֶּׁטֶת וְנִמְשֶׁכֶת אַחַר אֲבָרָיו שֶׁל הָאִישׁ לְכָל תְּנוּעוֹתָיו כְּאֶרֶג דָּק.

“פָּגַעְתִּי בַּמְּנֻוָּל הַזֶּה, בַּהוֹלַנְדִּי מִיכָאֵל? אָמַר הַקָּטָן, כְּשֶׁהוּא מְכַעְכֵּעַ בֵּין מִלָּה לְמִלָּה בְּאֹפֶן מְשֻׁנֶּה. אֲבָל, אֶת הַמַּגְלֵב הַמְּלָאכוּתִי חָטַפְתִּי מִיָּדוֹ לְבִלְתִּי הֲשִׁיבוֹ אֵלָיו עוֹד”.

“כֵּן אֲדֹנִי שַׁצְהוֹזֶר, עָנָה פֶּטֶר וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה, יָגֹרְתִּי מִפָּנָיו. אוּלָם כְּנִּרְאֶה, הָיִיתָ אַתָּה אוֹתוֹ תַרְנְגֹל־הַבַּר, שֶׁשָּׁף רֹאשׁ הַנָּחָשׁ; חֵן־חֵן לְךָ. – בָּאתִי אֵלֶיךָ לִטֹּל מִמְךָ עֵצָה; עִסְקִי אֵינוֹ מַצְלִיחַ; בְּעֵסֶק הַפֶּחָם אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה; וּמִתּוֹךְ שֶׁהִנְּנִי עֲדַיִן עוּל־יָמִים, כִּסְבוּרָנִי שֶׁעוֹד אֹשֶׁר שָׁמוּר לִי; וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲחֵרִים עָשׂוּ חַיִל בְּמֶשֶׁךְ זְמָן קָצָר, נִקַּח לְדֻגְמָה רַק אֶת יְחֶזְקֵאל בַּעַל־בָּשָׂר אוֹ אֶת מֶלֶךְ־הָרַקְדָּנִים; לָהֶם כֶּסֶף כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה”.

“פֶּטֶר, אָמַר הַקָּטָן, בְּכֹבֶד־רֹאשׁ כְּשֶׁהוּא מַבְרִיחַ אֶת הֶעָשָׁן בִּנְשִׁימַת פִּיו מַמֶּנוּ וְהָלְאָה. אַל לְךָ לְהִתְקַנֵּא בָּאֲנָשִׁים הַלָּלוּ. מַה־בֶּצַע בְּחַיֵּי שָׁעָה, שֶׁהֵם חַיִים בְּאֹשֶׁר לְמַרְאִית עַיִן, אִם מְאַבְּדִים הֵם לָדַעַת חַיֵי עוֹלָם? אֵין אַתָּה רַשָּׁאִי לְזַלְזֵל בִּמְלַאכְתֶּךָ; אָבִיךָ וַאֲבִי אָבִיךָ הָיוּ אֲנָשִׁים יְשָׁרִים וְגַם הֵם הָיוּ עוֹסְקִים בִּמְלָאכָה זוּ. פֶּטֶר מוּנְק! מְקַוֶּה אֲנִי, שֶׁלֹּא אַהֲבַת הַבַּטָּלָה הֱבִיאֲךָ אֵלַי הֵנָּה”.

פֶּטֶר נִבְהַל לְשֵׁמַע דִּבְרֵי הַזָּקֵן שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסֶרְיוֹזִיּוּת כָּל־כָּךְ גְּדוֹלָה וּפָנָיו נִתְכַּרְכְּמוּ. “לֹא, אָמַר, הַבַּטָּלָה, יוֹדֵעַ אֲנִי זֹאת, מַר שַׁצְהוֹזֶר בְּיַּעַר הָאֳרָנִים הַבַּטָּלָה הִיא לְתַרְבּוּת רָעָה הַתְחָלָה. אוּלָם אַל־נָא יֵרַע בְּעֵינֶיךָ, אִם מוֹצֵא אֲנִי אֶת אֻמְנוּתָם שֶׁל אֲחֵרִים יוֹתֵר יָפָה וּנְקִיָּה מֵאֻמְנוּתִי שֶׁלִּי. מְלַאכְתּוֹ שֶׁל פֶּחָמִי אֵינָהּ מְכֻבָּדָה עַל הַבְּרִיּוֹת, יוֹתֵר חֲשׁוּבִים הֵם בַּעֲלֵי־הַזְּכוּכִית וְהַדּוֹבְרוֹת וְעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה בִשְּעוֹנִים וְעוֹד אֲחֵרִים דּוֹמִים לָהֶם”.

“גָּאוֹן בָּא לִפְעָמִים לִפְנֵי הַשֶּׁבֶר, עָנָה הָאָדוֹן הַקָּטָן מִיַּעַר הָאֳרָנִים בְּפָנִים יוֹתֵר מַסְבִּירוֹת. מַה מְשֻׁנִּים הֵם הָאֲנָשִׁים! אֵין לְךָ אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁיְהֵא דַעְתּוֹ נוֹחָה מִמַּעֲמָדוֹ, שֶׁבּוֹ נוֹלַד וְנִתְגַּדֵל. אִלְמָלִי הָיִיתָ זַגָּג, אָז הָיִיתָ רוֹצֶה לִהְיוֹת סוֹחֵר־עֵצִים, וְאִלְמָלִי סוֹחֵר־עֵצִים הָיִיתָ, מֻבְטָחָנִי, שֶׁהָיִיתָ מִתְקַנֵּא בִּמְלֶאכֶת נַעֲלָן אוֹ הָיִיתָ רוֹצֶה לֵישֵׁב בְּסֻכָּתוֹ שֶׁל בַּעַל־מִשְׂרָה. אוּלָם יְהִי כִּדְבָרֶךָ; אִם תְּקַבֵּל עָלֶיךָ פֶּטֶר, לַעֲבֹד בֶּאֱמוּנָה, אֶעֱזֵֹר לְךָ לִמְצֹא עֵסֶק יוֹתֵר טוֹב. דַּרְכִּי מֵאָז לְמַלְּאוֹת לְכָל אִישׁ צָעִיר הַפּוֹנֶה אֵלַי, שָׁלשׁ שְׁאֵלוֹת. הַשְּׁתַּיִם הָרִאשׁוֹנוֹת בְּיָדוֹ הֵן לַעֲשׂוֹת בָּהֶן כְּחֶפְצוֹ, אֶת הַשְּׁלִישִׁית אֲנִי יָכֹל לִמְנֹעַ מִמֶּנוּ, אִם נִבְעָרָה הִיא. וּבְכֵן, שְׁאַל לְךָ דָּבָר, אֲבָל, פֶּטֶר – דָּבָר טוֹב וּמוֹעִיל”.

“הֶאָח, אִישׁ טוֹב אַתָּה; וּבְכֵן יָכֹל אֲנִי לִשְׁאֹל, מַה שֶׁלִּבִּי חָפֵץ, וְאִם־כֵּן חָפֵץ אֲנִי קֹדֶם־כָּל, שֶׁאֵיטִיב לָחוֹל כְּמֶלֶךְ הָרַקְדָנִים וְשֶׁיְהֵא כִיסִי גָדוּשׁ וּמְגֻדָּש תָּמִיד כְּכִיסוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל בַּעַל־בָּשָׂר”.

שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם! גָּעַר בּוֹ הַקָּטָן. כַּמָּה גָרוּעַ הוּא הָאָדָם הַשּׁוֹאֵל לוֹ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, לִהְיוֹת מְנַצֵּחַ בִּמְחוֹלוֹת וּבַעַל כִּיס מָלֵא תָּמִיד לַמִּשְׂחָק. אֵיךְ לֹא תֵּבוֹשׁ פֶטֶר הַשּׁוֹטֶה לִגְזֹל מֵעַצְמְךָ אֶת אָשְׁרֶךָ? מַה יִסְכֹּן לְךָ וּלְאִמְּךָ הַמִּסְכֵּנָה, כִּי תֵּדַע לִרְקֹד? מָה יוֹעִיל לְךָ כַּסְפֶךָ, שֶׁאֵין אַתָּה לָהוּט אַחֲרָיו, אֶלָּא עַל מְנַת לְבַזְבְּזוֹ בְּבֵית־הַמְּזִיגָה וְשֶׁסּוֹף־סוֹף יִשָּׁאֵר שָׂמָּה כְּכַסְפּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ־הָרַקְדָּנִים? הֲרֵי אָז לֹא יִהְיֶה לְךָ כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשְׁךָ וּתְהֵא צָרִיךְ לְחָסֵּר נַפְשְׁךָ מִטּוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ מְחַסֵּר עַד עַתָּה. עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת תּוּכַל לִשְׁאֹל, אֲבָל הֱיֵה זָהִיר לִשְׁאֹל בְּהַשְׂכֵּל וָדַעַת.

פֶּטֶר חִכֵּךְ אֶת קָדְקָדוֹ וְאַחֲרֵי הֲסָּסַת רֶגַע אָמָר: “אִם־כֵּן שׁוֹאֵל אֲנִי אֶת הַזְּגָגָה הֲכִי יָפָה וַעֲשִׁירָה שֶׁבְּכָל הַשְׁוַרְצְוַלְד עִם כָּל מַכְשִׁירֶיהָ וְעִם הַכֶּסֶף הַנָּחוּץ לְהַנְהָלָתָהּ”.

“וְחוּץ מִזֶּה לֹא כְלוּם? שָׁאַל הַקָּטָן בְּפָנִים מִפִיקִים דְּאָגָה. פֶּטֶר, לֹא כְלוּם?”

"יָכֹלְתִּי לְהוֹסִיף עוֹד סוּס, קָרוֹן – “הוֹי פֶּטֶר מוּנְק הַשּׁוֹטֶה! קָרָא הַקָּטָן וַיַּשְׁלַךְ בָּחֳרִי־אַף אֶת מִקְטֶרֶת הַזְּכוּכִית מִיָּדוֹ לְנֶגֶד אֹרֶן, עַד כִּי הֻכְּתָה לִרְסִיסִים. סוּסִים? קְרוֹנוֹת? שֶׂכֶל, אוֹמֵר אֲנִי לָךְ, שֶׂכֶל, שֵׂכֶל אֲנוּשִׁי בָּרִיא וּתְבוּנָה הָיִיתָ צָרִיךְ לִשְׁאֹל לְךָ, וְלֹא סוּסִים וּקְרוֹנוֹת. אוּלָם אַל־יִפֹּל לִבְּךָ עָלֶיךָ. גַּם עַתָּה עוֹד לֹא יֵהָפֵךְ הַדָּבָר לְךָ לְרוֹעֵץ; כִּי הַשְּׁאֵלָה הַשְּׁנִיָּה לֹא הָיְתָה אֱוִילִית כֻּלָּהּ. זְגָגָה טוֹבָה מְפַרְנֶסֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, אֶלָא שֶׁצָּרִיךְ הָיִיתָ לְצָרֵף לָהּ גַּם שֶׂכֶל וּתְבוּנָה, קָרוֹן וְסוּסִים הָיוּ בָאִים אָז מֵאֲלֵיהֶם.”

"אֲבָל, מַר שַׁצְהוֹזֶר, עָנָה פֶּטֶר, הֲרֵי נִשְׁאֲרָה עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת וְיָכֹל הָיִיתִי אֵפוֹא לִשְׁאֹל גַּם שֶׂכֶל, אִם לִדְבָרֶיךָ, נָחוּץ הוּא לִי כָל־כָּךְ.

“רַב לְךָ, עוֹד יָבֹא יוֹם, וְיֵצַר לְךָ כַּךְ, שֶׁתְּהֵא צָרִיךְ גַּם לִשְׁאֵלָה זוּ וְעַתָּה שׁוּב לְבֵיתֶךָ, אָמַר רוּחַ־הָאֳרָנִים הַקָּטָן, וּבְהוֹצִיאוֹ מֵאַמְתַּחַת בִּגְדּוֹ כִיס־עוֹר, הוֹסִיף, פֹּה בַּכִּיס הַזֶּה תִּמְצָא אַלְפַּיִם זָהוּב. זֶה יַסְפִּיק לְךָ לְעֵת כָּזֹאת וְיוֹתֵר לֹא תָּבֹא אֵלַי לִדְרֹש כֶּסֶף, לַמַעַן אֲשֶׁר לֹא אֶהְיֶה אָנוּס לִתְלוֹתְךָ עַל אַחַד הָאֳרָנִים, זֶהוּ מְשׂוֹשׂ דַּרְכִּי מֵאָז אֲנִי יוֹשֵׁב פֹּה בַיָּעַר. לִפְנֵי שְׁלשָׁה יָמִים מֵת הַזָּקֵן וִינְקְפְּרִיץ בַּעַל הַזְגָגָה הַגְדוֹלָה אֲשֶׁר בַּיַּעַר הַתַּחְתּוֹן. שָׁמָּה תֵּלֵךְ, מָחָר בַּבֹּקֶר וְקָצַבְתָּ אֶת מְחִירָהּ, כָּרָאוּי וְכָנָּכוֹן. סוּר מֵרַע וֶהֱיֵה חָרוּץ, וַאֲנִי אֲבַקֶּרְךָ מֵעֵת לְעֵת וְהָיִיתִי לְךָ לְעֵזֶר בְּעֵצָה וּפְעֻלָּה, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁאַלְתָּ לְךָ שֵׂכֶל טוֹב. אוּלָם אוֹמֵר אֲנִי לָךָ כָּל זֹאת בְּתֹם לְבָבִי, שְׁאֵלָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה לֹא הָיְתָה מְחֻכָּמָה. הוֹקֵר רַגְלֶיךָ מִבָּתֵּי־מַרְזֵחַ, כִּי אַחֲרִיתָם שֶׁל הַמְּאַחֲרִים עַל הַיַּיִן מָרָה”. וּמִדֵּי דַּבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הוֹצִיא הָאִישׁוֹן, מְקַטֶרֶת־זְכוּכִית חֲדָשָׁה וְיָפָה מְאֹד וַיְמַלְּאֶנָה עֲלֵי אֹרֶן יְבֵשִׁים וַיְשִׂימָהּ בְּפִיו מְחֻסַּר־הַשִּׁנָּיִם. אַחֲרֵי־כֵן לָקַח זְכוּכִית גְדוֹלָה וַיִּתְיַצֵּב עִמָּהּ כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וַיַּצֵּת אֵשׁ בְּמִקְטַרְתּוֹ. כְּשֶׁגָּמַר אֶת מַעֲשֵׂהוּ זֶה, הוֹשִׁיט לְפֶּטֶר אֶת יָדוֹ בְּהַסְבָּרַת־פָּנִים וַיפָּטֵר מִמֶּנּוּ מִתּוֹךְ דִּבְרֵי־מוּסָר אֲחָדִים בְּתוֹר צֵידָה לַדֶרֶךְ. וַיְּעַשֵּׁן וַיַשֵּׁב אֶת הֶעָשָׁן בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה וּלְסוֹף נֶעֱלַם בַּעֲתַר עֲנַן הֶעָשָׁן, שֶׁרֵיחַ טַבָּק הוֹלַנְדִּי אֲמִתִּי נָדַף מִמֶּנּוּ וְשֶׁהִתְעוֹפֵף לְאַט־לְאַט בְּתַבְנִית עִגּוּלִים דַּקִּים.

 

ח    🔗

כְּשֶׁבָּא פֶּטֶר לְבֵיתוֹ, מָצָא אֶת אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת וְדוֹאֶגֶת לוֹ, כִּי הִיא חָשְׁבָה לַנָּכוֹן, שֶׁבְּנָהּ נִקְרָא לְעֲבֹד בַּצָבָא. אֶפֶס דַעְתּוֹ שֶׁל פֶטֶר הָיְתָה בְדוּחָה עָלָיו וְהוּא סִפֵּר לָהּ, כִּי מָצָא בַיַעַר מוֹדַע אֶחָד, שֶׁנָּתַן לוֹ כֶסֶף לְמַפְרֵעַ, לְמַעַן יַעֲזֹב אֶת עֵסֶק הַפֶּחָם וְהִתְחִיל בְּעֵסֶק אַחֵר, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאִמּוֹ כְבָר הָיְתָה דָרָה בְּסֻכַּת־הַפֶּחָמִים זֶה שְׁלושִׁים שָׁנָה וּרְגִילָה הָיְתָה לִרְאוֹת אֲנָשִׁים מְפֻחָמִים, כְּמוֹ שֶׁאֵשֶׁת הַסַּלָּת רְגִילָה לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי בַעֲלָהּ מְסֻלָּתִים, הִנֵּה, כְּשֶׁשָּׁמְעָה דִּבְרֵי פֶּטֶר עַל־דְּבַר הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל הַצָּפוּי לוֹ, לֹא יָכְלָה לִשְׁלֹט בְּרוּחָהּ מִבְּלִי לְהִתְיַחֵס בְּבוּז אֶל מלֶאכֶת בְּנָהּ הָרִאשׁוֹנָה וַתֹּאמַר: "בְּתוֹר אִמּוֹ שֶׁל בַּעַל־זְגָגָה אֶהְיֶה, כְּמוּבָן, אֲחֶרֶת מִשֶּׁהִנְּנִי עַתָּה בְּתוֹר אֵם לְחִלָּק וּבִלָּק וּמֵעַתָּה אֵשֵׁב בְּבֵית־הַתְּפִלָה עִם נְדִיבִים וְלֹא יֵבוֹשׁוּ בִי. – וּפֶּטֶר בָּא עִם יוֹרְשֵׁי הַזְּגָגָה לִידֵי הַשְׁוָאָה. אֶת הַפּוֹעֲלִים, שֶׁעָבְדוּ שָׁם מִקֹּדֶם, הִשְׁאִיר עַל מְקוֹמָם וַיַעַבְדוּ יוֹמָם וָלַיְלָה לַעֲשׂוֹת זְכוּכִית בְּלִי הַפְסֵק. הוּא הָיָה יוֹרֵד בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶל הַזְּגָגָה, מִתְהַלֵּךְ שָׁמָּה בְגָאוֹן הֵנָּה וָהֵנָּה, כְּשֶׁיָּדָיו נְעוּצוֹת בְּאַמְתְּחוֹת בִּגְדּוֹ, מַבִּיט לְכַאן וּלְכַאן, אוֹמֵר הַיּוֹם כַּךְ וּמָחָר כַּךְ, מִבְּלִי לָשִׂים לֵב לָזֶה שֶׁהָעוֹבְדִים שָׂחֲקוּ עַל דְבָרָיו, וְלָעֹנֶג הַיּוֹתֵר גָּדוֹל הָיָה לוֹ לִרְאוֹת, כֵּיצַד עָשׂוּ הַפּוֹעֲלִים אֶת כְּלֵי־הַזְּכוּכִית בִּנְשִׁיבַת פִּיהֶם; וְיֵשׁ שֶׁהָיָה נִגָּשׁ בְּעַצְמוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה וְצַר מֵעִסַּת־הַזְּכוּכִית הָרַכָּה אֶת הַצוּרוֹת הַיּוֹתֵר מְשֻׁנּוֹת. אוּלָם אַחֲרֵי זְמַן קָצָר הָיְתָה לוֹ הָעֲבוֹדָה לַמַּשָּׂא, וּמֵאָז וָהָלְאָה הָיָה בָא אֶל הַזְגָגָה רַק פַּעַם אַחַת בְּיוֹם, וְאַחַר־כַּךְ פַּעַם בִּשְׁנֵי יָמִים וּבָאַחֲרוֹנָה רַק פַּעַם בְּשָׁבוּעַ, וְהַפּוֹעֲלִים עָשׂוּ בַזְגָגָה כִרְצוֹנָם; וְכָל זֹאת בָּאַתְהוּ בְּעֵקֶב הַהַשְׁכָּמָה וְהַהַעֲרָבָה לְבֵית־הַמַּרְזֵחַ. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מִמַּעֲבִית־הָאֳרָנִים הָלַךְ פֶּטֶר לִבֵית הַמַרְזֵחַ, שָׂם כְּבָר הָיָה מֶלֶךְ־הָרַקְדָּנִים מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז וְגַם יְחֶזְקֵאל בַּעַל־בָּשָּׂר כְּבָר יָשַׁב עַל כַּדּוֹ וְשַׂחַק בְּקוּבְיָה בַּעֲבוּר טַלָּרִים־כְּתָרִים. אָז הִכְנִיס פֶטֶר אֶת יָדוֹ לְתוֹךְ אַמְתַּחְתּוֹ, לִרְאוֹת, הֲמִלֵּא אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית אַחֲרֵי הַבְטָחָתוֹ, וַיִּמְצָאֶנֶָּה מְלֵאָה כֶּסֶף וְזָהָב. וּבְרַגְלָיו הִתְחִיל מַרְגִּישׁ כְּעֵין דְּחִיפָה וּלְחִיצָה, כְּאִלּוּ חָפְצוּ לִרְקֹד וּלְקַפֵּץ; וּכְשֶׁנִּגְמָר הַמָּחוֹל הָרִאשׁוֹן, הִתְיַצֵּב פֶטֶר עִם בַּת־זוּגוֹ בְּרֹאשׁ אֵצֶל מֶלֶךְ־הָרַקְדָּנִים, וּכְשֶׁזִּנֵּק זֶה אַמָּהּ וָחֵצִי לְמַעְלָה, זִנֵּק פֶטֶר כְּנֶגְדּוֹ שָׁלשׁ אַמוֹת לְמָעְלָה, וּכְשֶׁעָשָׂה זֶה צְעָדִים יָפִים וְנִפְלָאִים, עִקֵם פֶטֶר אֶת רַגְלָיו לִצְעִידָה נָאָה, שֶׁכָּל הָרוֹאִים לֹא יֵדְעוּ נַפְשָׁם מֵרֹב עֹנֶג וְהִתְפַּלְּאוּת. אוּלָם כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר בֵּין הָרַקְדָּנִים, שֶׁפֶּטֶר קָנָה לוֹ זְגָגָה וּכְשֶׁרָאוּ, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה פֶטֶר עוֹבֵר בִּשְׁעַת רְקִידָתוֹ לִפְנֵי הַמְּנַגְּנִים, הָיָה מַשְׁלִיךְ לָהֶם מַטְבֵּעַ בַּת שִׁשָׁה זוּזִים, אָז לֹא הָיָה לְתִמְהוֹנָם שֶׁל הַנֶּאֱסָפִים קֵץ וּגְבוּל. אֲחָדִים חָשְׁבוּ, שֶׁהוּא מָצָה סִימָה בַּיַּעַר, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ, שֶׁהוֹן עָצוּם נָפַל לוֹ בְּנַחֲלָה. אַךְ הַכֹּל הָיוּ עַתָּה מְכַבְּדִים אוֹתוֹ וְסוֹבְרִים, שֶׁהוּא גֶבֶר מַשְׂכִּיל וְרַב־פְּעָלִים, וְכָל זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁרָאוּ, כִּי יֵשׁ כֶּסֶף לְאָדוֹן זֶה. הֲרֵי עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב אִבַּד בַּשְּׂחוֹק עֶשְׂרִים זָהוּב, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן קִשְׁקְשׁוּ הַמַּטְבֵּעוֹת בְּכִיסוֹ, כְּאִלּוּ הָיוּ שָׁם עוֹד מֵאָה טַלָּרִים.

כְּשֶׁרָאָה פֶטֶר כַּמָּה הוּא מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת, לֹא יָדַע, מָה־לַעֲשׂוֹת מֵרַב שִׁמְחָה. הוּא בִּזְבֵּז מָמוֹן מְלֹא חָפְנַיִם עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל, גַּם פִּזֵּר נָתַן לָאֶבְיוֹן הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי הֲלֹא יָדַע כַּמָּה צַעַר גָרְמָה לוֹ עֲנִיּוּתוֹ לְשֶׁעָבָר. בַּמֶּה נֶחְשְׁבוּ מַעֲשֵׂי תָקְפּוּ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הָרַקְדָּנִים בָּאֳמָנוּת הַמָּחוֹל לְעֻמַת פִּלְאֵי פִלְאוֹתָיו שֶׁל הָרַקְדָּן הֵחָדָשׁ, וְאָמְנָם גַּם קַרְאוּ לְפֶטֶר, לְהַבְדִּלוֹ לְטוֹבָה מִמִּתְנַגְּדוֹ, קֵיסָר־הַמָּחוֹל. הַמְּשַׂחֲקִים בְּקוּבְיָה הֲכִי־גְדוֹלִים לֹא נִסוּ אֶת הַצְלָחָתָם, כְּמוֹ שֶׁנִסָּה פֶּטֶר אֶת הַצְלָחָתוֹ הוּא, אֲבָל הֵם גַּם לֹא הִפְסִידוּ כָּל־כַּךְ הַרְבֵּה. וְיוֹתֵר שֶׁהָיָה פֶטֶר מַפְסִיד יוֹתֵר הָיָה מַרְוִיחַ. כִּי כְמוֹ שֶׁדָּרַשׁ פֶּטֶר מֵאִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית הַקָּטָן, כֵּן הָיָה. הוּא בִּקֵּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּכִיסוֹ תָּמִיד כָּל כַּךְ הַרְבֵּה כֶסֶף, כְּמוֹ לִיחֶזְקֵאל בַּעַל בָּשָׂר, וְאַף שֶׁאוֹתוֹ יְחֶזְקֵאל נְצָחוֹ תָּמִיד בַּמִּשְׂחָק וְלָקַח מִמֶּנוּ אֶת כַּסְפוֹ, הִנֵה כָּלְעֻמַת שֶׁהִפְסִיד בְּבַת אַחַת עֶשְׂרִים, שְׁלשִׁים זָהוּב, כֵּן שָׁבוּ אֶל כִּיסוֹ. לְאַט־לְאַט עָלָה פֶּטֶר עַל כָּל חֲבֵרָיו הָרָעִים שֶׁבִּשְׁוַרְצְוַלְד בַּמִּשְׂחָק וּבַסְּבִיאָה, עַד כִּי הִרְבּוּ לִקְרֹא לוֹ פֶּטֶר זוֹלֵל־וְסוֹבֵא מֵאֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ קֵיסָר־הַמָּחוֹל, כִּי הוּא הָיָה מְשַׂחֵק עַתָּה כִּמְעַט בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין כֹּה וָכֹה וְהַזְגָגָה שֶׁלּוֹ הִתְּחִלָה הוֹלֶכֶת וּמִתְמוֹטֶטֶת, וְכָל זֶה הָיָה מֵחֹסֶר דַּעַת. הוּא נָתַן לְהָכִין זְכוּכִית, כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהָכִין, אֲבָל הוּא לֹא רָכַשׁ לוֹ יַחַד עִם הַזְגָגָה גַם אֶת הַיְדִיעָה לְמִי וּלְאֵיזֶה מָקוֹם לְמְכֹּר אֶת תּוֹצְאוֹתֶיהָ בִּמְחִיר הָגוּן. וְהַסְּחוֹרָה הָלְכָה הָלֹךְ וָרֹב, עַד כִּי לֹא יָדַע מָה־לַּעֲשׂוֹת בָּהּ וְהָיָה אָנוּס לְמָכְרָהּ בַּחֲצִי שָוְיָהּ לָרוֹכְלִים הַמַּחֲזִירִים בַּעֲיָּרוֹת, רַק בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דֵי־כֶסֶף לְשַׁלֵּם שְׂכַר הַפּוֹעֲלִים.

פַּעַם אַחַת בְּשׁוּבוֹ אֶל בֵּיתוֹ מִן הַמַּסְבּוּאָה, כְדַרְכּוֹ, וְהִתְחִיל מְהַרְהֵר לַמְרוֹת רֹב הַיַּיִן, אֲשֶׁר הִכְנִיס אֶל קִרְבּוֹ, בִּכְדֵי לְשַׂמַּח אֶת לִבּוֹ, בִּזְגָגָתוֹ הַהוֹלֶכֶת לְאִבּוּד, הִרְגִּישׁ פִּתְאֹם, כִּי אִישׁ אֶחָד מְהַלֵּךְ בְּצִדּוֹ, וַיַּהְפֹּך אֶת פָּנָיו לִקְרָאתוֹ וַיַרְא – וְהִנֵּה אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית הוּא. וְתִבְעַר חֲמַת פֵּטֵר בּוֹ לְמַרְאֵה הָאִישׁ הַקָּטָן וַיְדַבֵּר אִתּוֹ קָשׁוֹת וַיוֹכִיחוֹ עַל פָּנָיו, כִּי הוּא אָשֵׁם בְּכָל הָרָעָה אֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתוֹ. “מָה אֶעֱשֶׂה עַתָּה בַסוּס וּבַקָּרוֹן? קָרָא מִתּוֹךְ כַּעַס, לָמָּה לִי הַזְגָגָה וְהַזְּכוּכִית אֲשֶׁר לָהּ? גַּם בִּזְמָן שֶׁהָיִיתִי פֶחָמִי מִסְכֵּן, שָׁרוּי הָיִיתִי בְּטוֹבָה וּדְאָגָה לֹא יָדַעְתִּי. עַתָּה אֲנִי יוֹשֵׁב וְתוֹהֶה, אֵמָתַי יָבֹא הַפָּקִיד לְהַעֲרִיךְ אֶת נְכָסַי וּלְחָבְשֵׁנִי בְּבֵית־הָאֲסוּרִים בִּפְקֻדַּת הָאֲנָשִׁים הַנּוֹשִׁים בִּי”!

"כֵּן? עָנָה אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית, כֵּן, בָּזֶה, שֶׁאֵינְךָ מְאֻשָּׁר, אֵין אָשֵׁם אֵפוֹא אֶלָּא אָנֹכִי? הַזֹּאת תּוֹדָתְךָ בְּעַד כָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ? וּמִפָּנַי מַה הִסְכַּלְתָּ אַתָּה לִשְׁאֹל? חָפֵץ הָיִיתָ לִהְיוֹת בַּעַל־זְכוּכִית וְלֹא יָדַעְתָּ לְמִי תִּמְכֵֹּר אֶת הַזְּכוּכִית הַזֹּאת? הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, הֱוֵה זָהִיר בִּשְׁאֵלוֹתֶיךָ? שֶׂכֶל, פֶּטֶר, תְּבוּנָה חָסַרְתָּ.

אֵיזֶה שֶׂכֶל וְאֵיזֹה תְּבוּנָה! קָרָא פֶּטֶר. בְּשֶׂכֶל וּתְבוּנָה אֵינִי נוֹפֵל מִכָּל אָדָם, וְאִם רוֹצֶה אַתָּה, אַרְאֶךָּ אֶת שִׂכְלִי בְּפוֹעַל, אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית. וּבְדָבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָחַז בְּעָרְפּוֹ שֶׁל הַקָּטָן וְיִצְרַח: הִנְּךָ עַתָּה בְּיָדִי, שַׁצְהוֹזֶר בִּירַק יַעַר־הָאָרָנִים! וְאֶת הַשְּׁאֵלָה הַשְּׁלִישִׁית אֲנִי בָּא עַתָּה לִשְׁאֹל, וְעָלֶיךָ לְמַלְּאוֹת אַחֲרֶיהָ. וּבְכֵן מַהֵר וּשְׁקֹל עַל כַּפַּי, בְּעָמְדִי עַל רֶגֶל אַחַת, מָאתַיִם אֶלֶף שִׁקְלֵי־כֶסֶף עוֹבְרִים לַסּוֹחֵר וְנוֹסַף עַל זֶה בַּיִת וְ – אוֹי, אוֹי!" צָרַח וַיְנֲעֲנַע יָדוֹ, כִּי אִישׁוֹן־הַיַּעַר נֶהְפָּךְ פִּתְאֹם לִזְכוּכִית רוֹתַחַת, שֶׁבָּעֲרָה בְּיָדוֹ כְּאֵשׁ לֹא נֻפְָּח, וְהוּא עַצְמוֹ לֹא נִרְאָה יוֹתֵר.

בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים הִזְכִּירַתּוּ יָדוֹ הַנְּפוּחָה אֶת אִוַּלְתּוֹ וּכְפִיַּת־הַטּוֹבָה שֶׁהִתְחַיֵּב. אַחֲרֵי־כֵן הִתְאַמֵּץ לְהַשְׁתִּיק אֶת מוּסַר כִּלְיוֹתָיו, בְּאָמְרוֹ אֶל לִבּוֹ: וְאַף אִם יִמְכְּרוּ בְּפוּמְבִּי אֶת הַזְגָגָה וְכָל אֲשֶׁר לִי, עוֹד יִשָּׁאֵר לִי יְחֶזְקֵאל בַעַל־בָּשָׂר: כָּל זְמָן שֶׁיֵשׁ כֶּסֶף לָזֶה, יִהְיֶה גַּם לִי כְמַתְכֻּנְתּוֹ.

כֵּן, פֶּטֶר, וְאִם גַּם לוֹ לֹא יִהְיֶה? אֶת זֹאת לֹא שַׂמְתָּ אֶל לִבֶּךָ? וְכֵן גַּם הָיָה, וַיְהִי לְפֶלֶא. כִּי בְיוֹם רִאשׁוֹן לְשָׁבוּעַ אֶחָד, כְּשֶׁבָּא פֶּטֶר בְּעֶגְלָתוֹ לְבֵית־הַמַּרְזֵחַ, פָּשְׁטוּ הָאֲנָשִׁים אֶת רָאשֵׁיהֶם מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת וְאֶחָד מֵהֶם אָמַר: הִנֵּה פֶּטֶר הַמְּשַׂחֵק בְּקֻבְיָה, וּמִשְׁנֵהוּ אָמַר: כֵּן, הִנֵּה קֵיסַר־הַמָּחוֹל, בַּעַל הַזְגָגָה וְהַהוֹן הָרָב, וְהַשְּׁלִישִׁי נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר: בְּנוֹגֵעַ לְעָשְׁרוֹ, עוֹד הַדָּבָר מוּטָל בְּסָפֵק; מְרַנְּנִים אַחֲרָיו, כִּי חוֹבוֹתָיו עָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ וְאֶחָד מִמַּכָּרַי שֶׁבָּעִיר גִלָּה לִי בַּחֲשָׁאִי, שֶׁעוֹד מְעַט וּבָא שְׁלִיחַ־בֵּית־דִּין וְיָרַד לִנְכָסָיו. בֵּין כֹּה וָכֹה וּפֶּטֶר הֶעָשִׁיר בֵּרַךְ אֶת הָאוֹרְחִים שֶׁמֵּעֵבֶר הַחַלּוֹן בַּחֲשִׁיבוּת וּבְגָאוֹן וַיֵרֶד מִן הָעֲגָלָה וַיִקְרָא: “רַמְשָׁא טָבָא, פּוּנְדָקִי, הַכְּבָר בָּא יְחֶזְקֵאל בַּעַל־בְּשַׂר?” וְקוֹל עָבֶה עָנָה: “בֹּא, פֶטֶר! מְקוֹמְךָ הִנַּחְנוּ לְךָ, הִנְּנוּ כְבָר פֹּה וְעוֹסְקִים בְּקֻבְיָה”. וַיָבֹא פֶּטֶר מוּנְק אֶל אוּלָם בֵּית־הַמַּרְזֵחַ וַיְמַהֵר וַיָבֵא אֶת יָדוֹ לְתוֹךְ כִּיסוֹ וַיָבֶן, כִּי יֵשׁ לִיחֶזְקֵאל כֶּסֶף תּוֹעֲפוֹת, כִּי כִיסוֹ הוּא הָיָה מָלֵא מִפֶּה לָפֶה.

וַיֵשֶּׁב פֶּטֶר אֶל הַשֻּׁלְחָן בֵּין הַמְּסֻבִּים וַיָחֶל לְשַׂחֵק, וְהַהַצְלָחָה פַעַם הֵאִירָה פָּנֶיהָ אֵלָיו, וּפַעַם הִסְתִּירָה פָנֶיהָ מִמֶּנּוּ, בְּאֹפֶן שֶׁזָכָה וְאִבַּד חֲלִיפוֹת, וְכָךְ הָיוּ יוֹשְׁבִים וּמְשַׂחֲקִים עַד שֶׁחָשַׁךְ עֲלֵיהֶם הַיּוֹם. וּכְשֶׁאֲחָדִים מִן הַחֲבֵרִים עָמְדוּ עִם חֲשֵׁכָה וְהָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם, הוֹסִיפוּ הַנִּשְׁאָרִים לְשַׂחֵק לְאוֹר הַנֵּר, עַד שֶׁקָּמוּ שְׁנַיִם מֵהֶם וְאָמְרוּ: רָב לָנוּ, כְּבָר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָשׁוּב אֶל בֵּיתֵנוּ, כִּי הָאִשָּׁה וְהַיְּלָדִים מְחַכִּים לָנוּ. אוּלָם פֶּטֶר דָּרַשׁ מִיחֶזְקֵאל לְהִשָּׁאֵר עוֹד. הַלָּה סֵרֵב אֵיזֶה זְמָן, וְאַחַר־כַּךְ קָרָא: “טוֹב הַדָבָר, עַתָּה אֶמְנֶה אֶת כַּסְפִי וְאֲחַרֵי־כֵן נָשׁוּב לְשַׂחֵק חֲמִשָּׁה זְהוּבִים הַקָּלְפֵי, יַעַן כִּי מְעַט מִזֶּה הֲרֵי הוּא רַק מִשְׂחָק לִילָדִים”. הוּא הוֹצִיא אֶת כִּסוֹ מֵחֵיקוֹ וַיִסְפֹּר וַיִמְצָא מֵאָה זְהוּבִים בִּמְזֻמָּנִים; וּפֶּטֶר יָדַע כְּבָר, כַּמָּה יֵשׁ־לוֹ בְּכִיסוֹ הוּא, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ עוֹד לִמְנוֹת אֶת כַּסְפוֹ. אוּלָם אִם עַד עַתָּה זָכָה יְחֶזְקֵאל בַּמִּשְׂחָק, הִנֵּה עַתָּה אִבֵּד קָלְפֵי אַחַר קָלְפֵי וְכַאֲשֶׁר אִבֵּד, כֵּן הִרְבָּה לְקַלֵּל. טָרַף יְחֶזְקֵאל בְּקַלְפֵי, מִיָּד טָרַף פֶּטֶר כְּנֶגְדּוֹ וְהֱעֶלָה שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת יוֹתֵר; לְסוֹף זָרַק יְחֶזְקֵאל אֶת חֲמֵשֵׁת הַזְהוּבִים הָאַחֲרוֹנִים, אַשֶׁר לוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן וַיִקְרָא: “עוֹד פַּעַם אֲנַסֶּה אֶת הַצְלָחָתִי, וְאִם גַּם הַפַּעַם לֹא אַצְלִיחַ, אָז, פֶּטֶר, תַּלְוֵנִי מִכַּסְפְּךָ. דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם הָגוּן לַעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ!”

כַּמָּה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה וַאֲפִלוּ עַד מֵאָה זְהוּבִים, אָמַר פֶּטֶר בַּעֲלִיצוּת. וַיִטְרֹף יְחֶזְקֵאל בַּקָלְפֵי וַיַּעֲלֶה חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה נְקוּדוֹת וַיִקְרָא: פַּשׁ! עַתָּה נִרְאֶה!" אוּלָם פֶּטֶר טָרַף וְהֱעֱלָה שְׁמוֹנָה־עֶשְׂרֵה וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמַע קוֹל צָרוּד: “כֵּן, אֵלֶּה הָיוּ הָאַחֲרוֹנִים!”

וַיַבֵּט פֶּטֶר עַל סְבִיבוֹתָיו וַיַרְא וְהִנֵּה מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי עוֹמֵד מֵאֲחוֹרָיו בִּמְלֹא קוֹמָתוֹ הָעֲנָקִית. נִבְהָל מִמַּרְאֵה עֵינָיו, הִשִּׁיר מִיָּדוֹ אֶת הַכֶּסֶף, שֶׁכְּבָר חָפֵץ לָשִׂים בְּאַמְתַּחְתּוֹ. אֶפֶס יְחֶזְקֵאל בַּעַל־בָּשָׂר, שֶׁלֹּא רָאָה אֶת אִישׁ־הַיַּעַר, דָּרַשׁ מֵאֵת פֶּטֶר לְהַלְוֹת לוֹ עֲשָׂרָה זְהוּבִים. פֶּטֶר שָׂם אֶת יָדוֹ כְּחוֹלֵם בְּאַמְתַּחְתּוֹ, אַךְ הִיא הָיְתָה רֵיקָה, וַיְחַפֵּשׂ בְּאַמְתַּחְתּוֹ הַשְּׁנִיָּה וְגַם מִמֶַּנָּה כָּלְתָה פְּרוּטָה. אָז הָפַךְ פֶּטֶר אֶת כִּיסֵי בִגְדּוֹ לְחוּץ, אַךְ גַּם הַפַּעַם לֹא נָשַׁר מְאוּמָה, וְרַק עַתָּה נִזְכָּר פֶּטֶר בִּשְׁאֵלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר שֶׁאַל מֵאֵת אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תָּמִיד בְּכִיסוֹ אוֹתוֹ סְכוּם הַכֶּסֶף כְּאוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה לִיחֶזְקֵאל בַּעַל־בָּשָׂר: כְּהִנְדֹף עָשָׁן נָדַף הַכֹּל.

בַּעַל־בֵּית־הַמַּרְזֵחַ וִיחֶזְקֵאל הִבִּיטוּ בְּתִמָּהוֹן אֶל פֶּטֶר, אֲשֶׁר יָגַע לִמְצֹא אֶת כַּסְפוֹ וְלֹא מָצָא; הֵם לֹא חָפְצוּ לְהַאֲמִין לוֹ, כִּי אָזַל הַכֶּסֶף מִכִּיסוֹ, וּבָאַחֲרוֹנָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר מִשְּׁשׁוּ אֶת כָּל אַמְתְּחוֹת בִּגְדוֹ וְלֹא מָצְאוּ מְאוּמָה, חָרָה אַפָּם בּוֹ וַיִשָּׁבְעוּ, כִּי פֶּטֶר הוּא קוֹסֵם רַע־מַעֲלָלִים וְכִי הוּא עָשָׂה בִּלְהָטָיו, שֶׁהַכֶּסֶף, אֲשֶׁר זָכָה בַּמִּשְׂחָק, יַחַד עִם כַּסְפוֹ הוּא פָּרַח אֶל בֵּיתוֹ. פֶטֶר הִתְנַצֵּל בְּכָל עֹז, אַךְ הָעֻבְדּוֹת טָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו. יְחֶזְקֵאל אָמַר, שֶׁיְּסַפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא לְכָל יוֹשְׁבֵי שְׁוַרְצְוַלְד, וּבַעַל־בֵּיִת הַמַּרְזֵחַ הִבְטִיחַ לוֹ לָלֶכֶת מָחָר בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר הָעִירָה, לְהַאֲשִׁים אֶת פֶּטֶר בְּמַעֲשֵׂה־כְשָׁפִים וְיּוֹסֶף, כִּי עוֹד עֵינָיו תֶּחֱזֶינָה בַּעֲלוֹת מוּנְק עַל הַמּוֹקֵד לְהִשָּׂרֵף. אַחֲרֵי־כֵן הִתְנַפְּלוּ שְׁנֵיהֶם עָלָיו בְּחֵמָה שְׁפוּכָה וַיִקְרְעוּ אֶת חֲמִילָתוֹ מֵעַל עוֹרוֹ וַיַשְׁלִיכוּהוּ מִפֶּתַּח בֵּית־הַמַּרְזֵחַ הַחוּצָה.

 

ט    🔗

אַף כּוֹכָב אֶחָד לֹא נִרְאָה בַשָּׁמַיִם בַּשּׁוּב פֶּטֶר לְבֵיתוֹ עָצוּב וּנְכֵה־רוּחַ. אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה יָכֹל לְהַכִּיר תְּמוּנָה כֵּהָה שֶׁל אִישׁ הוֹלֵךְ בְּצִדּוֹ. לְסוֹף פָּתַח הָאִישׁ אֶת פִּיו וַיֹאמֵר אֵלָיו: “קִצְּךָ בָּא, פֶּטֶר מוּנְק, בָּא קֵץ לְכָל תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָתְךָ, וְכָל זֹאת כְּבָר יָכֹלְתִּי לְהַגִּיד לָךְ, כְּשֶׁנִּפְטַרְתָּ מִמֶּנִי אָז מִתּוֹךְ פַּחַד־שָׁוְא לָנוּעַ אַחֲרֵי נַנַּס־הַזְכוּכִית. עַתָּה רְאֵה גַּם רְאֵה, מָה רַע וָמַר סוֹפוֹ שֶׁל אִישׁ, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לַעֲצָתִי; אוּלָם נַס נָא פַּעַם אַחַת לָלֶכֶת אַחֲרֵי, וְרָאִיתָ מָה יִיטַב לָךְ, כִּי נִתְמַלְּאֵתִי רַחֲמִים עָלֶיךָ; שׁוּם אָדָם, שֶׁפָּנָה אֵלַי לְעֶזְרָה לֹא הִתְחָרֵט. וְאִם לֹא יִקְשֶׁה עָלֶיךָ הַדֶּרֶךְ, אֲחַכֶּה לְךָ מָחָר כָּל הַיּוֹם בְמַעֲבִית־הָאֳרָנִים עַד בֹּא הָעָרֶב; תִּקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֶךָּ”. פֶּטֶר יָדַע, מִי הוּא הָאִישׁ הַדּוֹבֵר אֵלָיו, אֲבָל חֲרָדָה גְדוֹלָה נָפְלָה עָלָיו, וַיְמַהֵר וַיָנָס אֶל בֵּיתוֹ מִבְּלִי דַבֵּר דָּבָר.

וַיְהִי מִמָּחָרָת וַיָּבֹא פֶּטֶר אֶל הַזְגָגָה וַיִמְצָא שָׁם מִלְּבַד פּוֹעֲלָיו גַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא נָעִים הָיָה לוֹ לִרְאוֹתָם, אֶת הַפָּקִיד־הַגּוֹבֶה וּשּׁלֹשָׁה שְׁלִיחֵי־בֵּית־דִּין. הַפָּקִיד בֵּרַךְ אֶת־פֶּטֶר בְּשָׁלוֹם וַיִשְׁאָלֵהוּ, אִם עָרֵבָה לוֹ שְׁנָתוֹ, וְאַחֲרֵי־כֵן הוֹצִיא מֵחֵיקוֹ רְשִׁימָה אֲרֻכָּה, שֶׁעָלֶיהָ הָיוּ נְקוּבִים שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים הַנּוֹשִׁים בּוֹ. “בָּר־תַּשְׁלוּמִים אַתָּה, אֲדֹנִי?” שְׁאָלָהוּ הַפָּקִיד בְּמַבָּט־עֹז. “בְּבַקָּשָׁה, אַל־נָא תְעַכְּבֵנִי הַרְבֵּה, כִּי אֵין לִי פְּנָאי וְאֶל מִגְדַּל הַלּוִֹים־וְאֵינָם־מְשַׁלְּמִים מַהֲלַךְ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת”. כִּשְׁמוֹעַ פֶּטֶר אֶת דִּבְרֵי הַפָּקִיד פָּג לִבּוֹ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הוֹדָה לַפָּקִיד, כִּי אֵין לוֹ מְאוּמָה, נְתָנָהוּ לְהַעֲרִיךְ אֶת הַבַּיִת וְהֶחָצֵר, הַזְגָגָה וְהָרֶפֶת, הַסּוּס וְהַקָרוֹן; וּבְשָׁעָה שֶׁהַפָּקִיד וְהַשְּׁלִיחִים הִתְהַלְּכוּ בֶחָצֵר הֵנָּה וָהֵנָּה וַיִבְחֲנוּ וַיָּשׁוּמוּ, אָמַר פֶּטֶר בְּלִבּוֹ: אֶל מַעֲבִית הָאֳרָנִים הֵן לֹא רַב הַדֶּרֶךְ; אִם לֹא הָיָה הַקָּטָן בְּעוֹזְרִי, אֵלְכָה־לִי אֶל הַגָּדוֹל וַאֲנַסֶּה אֶת הַצְלָחָתִי עִמּוֹ. וַיְמַהֵר פֶּטֶר וְיָרָץ אֶל מַעֲבִית הָאֳרָנִים בִּחִפָּזוֹן כֹּה גָּדוֹל כְּאִלּוּ כְּבָר הָיוּ שְׁלִיחֵי בֵּית־דִּין רוֹדְפִים אַחֲרָיו. בְּעָבְרוֹ עַל־פְּנֵי הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר שָׁם רָאָה אֶת אִישׁוֹן־הַזְכוּכִית בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִדְמָה לוֹ, כְּאִלּוּ יָד בִּלְתִּי־נִרְאִית אוֹחֶזֶת בּוֹ וְאֵינָה נוֹתֶנֶת אוֹתוֹ לָלֶכֶת הָלְאָה, אֲבָל הוּא לֹא שָׂם לִבּוֹ לָזֶה וַיָּרָץ עַד הַגְּבוּל, שֶׁנִּקְבָּע בְּזִכְרוֹנוֹ מִקּוֹדֶם, וְלֹא הִסְפִּיק, מִקֹּצֵר נְשִׁימָה מֵרֹב רוּצוֹ, לִקְרֹא: מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי! מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי! וְהַדּוֹבְרָן הָעֲנָקִי כְּבָר עָמַד לְפָנָיו עִם הַמּוֹט שֶׁבְּיָדוֹ.

“הִנֵּה בָּאתָ! אָמַר מִיכָאֵל בִשְׂחוֹק עַל שְׂפָתָיו. הַאִם חָפְצוּ לִפְשֹׁט אֶת עוֹרְךָ מֵעָלֶיךָ וּלְמָכְרוֹ לְנוֹשֶׁיךָ? הֵרָגַע; בְּכָל הָרָעָה אֲשֶׁר מְצָאַתְךָ אָשֵׁם, כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי כְבָר, אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית, הַמִּתְחַסֵּד וּמִתְבּוֹדֵד בְמוֹעָדָיו. מִי שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לִתֵּן מַתָּן הָגוּן, כַּקַּמְצָן הַזֶּה, מוּטַב שֶׁלֹּא יִתֵּן כְּלָל. לְכָה עִמִּי, הוֹסִיף, וַיָשָׂם אֶת פְּעָמָיו אֶל הַיָּעַר; בֹּא עִמִּי אֶל בֵּיתִי וְשָׁם נִרְאֶה, אִם נָבוֹא לִידֵי הַשְׁוָאָה”.

“לִידֵי הַשְׁוָאָה? שָׁאַל פֶּטֶר אֶת נַפְשׁוֹ, מַה יָכֹל הוּא לִדְרֹשׁ מִמֶּנִּי, וּמָה אוּכַל לָתֵת־לוֹ? אוּלַי יַחְפֹּץ שֶׁאֶהֱיֶה לוֹ לְעֶבֶד אוֹ אֵיזֶה דָבָר אַחֵר”. בָּרִאשׁוֹנָה עָלוּ שְׁנֵיהֶם בְּמִשְׁעוֹל־יַעַר מְשֻּׁפָּע וְאַחֲרֵי־כֵן עָמְדוּ פִּתְאֹם לְיַד נִקְרָה אֲפֵלָה וְיוֹרֶדֶת בְּשִּׁפּוּעַ לָעֹמֶק, מִיכָאֵל קָפַץ מֵהַסֶּלַע לְמַטָּה, כְּאִלּוּ יָרַד בְּמַעֲלוֹת־שַׁיִשׁ נְמוּכִים; אוּלָם לְפֶטֶר הָיָה כְפֶשַׂע בֵּינוֹ וּבֵין הַהִתְעַלְּפוּת, כִּי בְהַגִּיעַ מִיכָאֵל אֶל קַרְקַע הַנְּקִיק, הִתְחִיל הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, עַד כִּי גָדַל כְּמִגְדַּל בֵּית־תְּפִלָּה, וּזְרוֹעוֹ נִשְׁתַּרְבְּבָה עַד לְמִדַּת מְנוֹר־אוֹרְגִים וְהַיָד, שֶׁהוֹשִׁיט לוֹ הָיְתָה רְחָבָה כַּשֻׁלְחָן שֶׁבְּבֵּית הַמַרְזֵחַ, וְהוּא קָרָא בְּקוֹל, שֶׁסָּאַן כְּקוֹל פַּעֲמוֹן מְצַלְצֵל אַחַר מִטָּתוֹ שֶׁל מֵת: “הוֹאֵל וְשֵׁב עַל כַּפַּי וֶאֱחֹז בְּאֶצְבְּעוֹתַי, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִפּוֹל”. וַיַעַשׂ פֶּטֶר כַּאֲשֶׁר צִוָהוּ מִיכָאֵל וַיֵשֶׁב עַל כַּף יָדוֹ שֶׁל הָעֲנָק וַיֹּאחַז בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתָיו.

הֵם יָרְדוּ עָמֹק־עָמֹק, וּבְכָל זֹאת לֹא חָשַׁךְ לָהֶם; וְנַהֲפֹךְ הוּא, כִּי אוֹר הַיּוֹם עוֹד הָלַךְ הָלֹךְ וְגָבֹר בַּמִדָה שֶׁהוֹסִיפוּ לָרֶדֶת; אַךְ עֵינֵי פֶּטֶר לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת זְמַן רַב אֶת הָאוֹר הַזֶּה. וּכְכָל אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ לָרֶדֶת, כֵּן הִתְמַעֲטָה דְמוּתוֹ שֶׁל מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי, וְהִיא שָׁבָה לְגַמְרֵי לְמִדָּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה, כְּשֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי בַּיִת אֶחָד, שֶׁמַּרְאֵהוּ הָיָה כְּמַרְאֵה בָּתֵּי הָאִכָּרִים הָאֲמִידִים שֶׁבִּשְׁוַרְצְוַלְד. הַחֶדֶר, שֶׁאֵלָיו הוּבָא פֶּטֶר, לֹא נִבְדַּל בִּמְאוּמָה מֵחַדְרֵיהֶם שֶׁל שְׁאָר יוֹשְׁבֵי שְׁוַרְצְוַלְד, מִלְּבַד בָּזֶה שֶׁהוּא נִרְאָה בּוֹדֵד.

הַשָּׁעוֹן שֶׁל עֵץ שֶׁעַל הַכֹּתֶל, הַתַּנּוּר הַגָּדוֹל הֶעָשׂוּי רְעָפִים־מְזֻגָּגִים הַסַּפְסָלִים הָרְחָבִים, הַכֵּלִים שֶׁעַל הָעֲטָרוֹת – הַכֹּל הָיָה כְּמוֹ בִּשְׁאַר חֲדָרִים. מִיכָאֵל הוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא לְיַד הַשֻּׁלְחָן וַיֵצֵא לִרְגָעִים אֲחָדִים אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וּמִיַּד חָזַר וּבְיָדוֹ לוּג יַיִן וְכוֹסוֹת. הוּא מָזַג כּוֹס לְפֶטֶר וְכוֹס שְׁנִיָּה לוֹ וַיֵשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת. וַיְּסֲפֵּר מִיכָאֵל לְפֶטֶר עַל־דְבַר תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם, אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, עָרִים יָפוֹת, יָמִּים וּנְהָרוֹת גְּדוֹלִים, עַד כִּי לֹא יָכֹל פֶּטֶר לִכְבּשׁ אֶת גַּעְגּוּעָיו לִרְאוֹת אֶת כָּל הַהוֹד וְהֶהָדָר הַזֶּה וַיְּגַל לְמִיכָאֵל אֶת כָּל לִבּוֹ.

"כְּשֶׁהָיָה לְךָ כֹּחַ וְרוּחַ נָכוֹן לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר, אָז יָכְלוּ דְּפִיקוֹת לִבְּךָ הָאֱוִילִי לְהַחֲרִידֶךָ. מִלְּבַד זֹאת הָיוּ לְךָ מֵעֵת לְעֵת יִסּוּרִים שֶׁל פְּגִיעָה־בְכָבוֹד וּשְׁאָר פְּגָעִים רָעִים. הַכִּדַאי הוּא לְאִישׁ נָבוֹן לְהִצְטָעֵר בִּשְׁבִיל דְּבָרִים־שֶׁל־מַה בְּכַךְ כָּאֵלּוּ; הַהִרְגַּשְׁתָּ כְּאֵב בְּרֹאשְׁךָ, כְּשֶׁאָמַר עָלֶיךָ אִישׁ אֶחָד לִפְנֵי אֵיזֶה זְמַן, כִּי הִנְּךָ נוֹכֵל וְרַע מַעֲלָלִים? כְּלוּם חַשְׁתָּ בְקֵיבָתְךָ, כְּשֶׁבָּא הַפָּקִיד־הַגּוֹבֶה לְגָרֵשׁ אוֹתְךָ מִבֵּיתֶךְ? הַגֵּד בְּאֵיזֶה מֵאֲבָרֶיךָ חַשְׁתָּ אָז?

“בְּלִבִּי”, עָנָה פֶּטֶר בְּהַנִּיחוֹ אֶת יָדוֹ עַל חָזֵהוּ הַדּוֹפֵק, כִּי הִרְגִּישׁ, כְּאִלּוּ לִבּוֹ מִתְהַפֵּךְ בְּקִרְבּוֹ בְּמַכְאוֹב וָפָחַד.

“אַתָּה פִזַּרְתָּ, הוֹסִיף מִיכָאֵל, – אַל־נָא יִהְיֶה בְּלִבְּךָ עָלִָי – הַרְבֵּה מֵאוֹת זְהוּבִים לְמַחֲזִירִים עַל הַפְּתָחִים וּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים; מַה הוֹעִילוּךָ כָּל אֵלֶּה? הֵם בֵּרְכוּ אוֹתְךָ תְּמוּרַת כַּסְפְּךָ בְּאשֶׁר וּבְרִיאוּת־הַגּוּף. וְכִי נַעֲשֵׂיתָ עַל־יְדֵי זֶה יוֹתֵר בָּרִיא? בְּמַחֲצִיתוֹ שֶׁל הַכֶּסֶף הַמְּפֻזָּר הָיִיתָ יָכֹל לָקַחַת לְךָ רוֹפֵא וּרְפָאֶךָ. אֹשֶׁר, כֵּן, יָפֶה הָאֹשֶׁר הַמֵּבִיא לִידֵי עִקּוּל־נְכָסִים וְגֵרוּשׁ! וּמֶה הָיָה הַדָּבָר שֶׁהִמְרִיצְךָ לְהָבִיא יָדְךָ אֶל כִּיסְךָ בְּכָל זְמַן שֶׁפָּשַׁט לְךָ עָנִי אֶת מִצְנַפְתְוֹ הַמְּטֻלָּאָה? – לִבְּךָ וְשׁוּב לִבְּךָ, וְלֹא עֵינֵיךָ, אַף לֹא לְשׁוֹנְךָ, זְרוֹעוֹתֶיךָ, רַגְלֶיךָ עָשׂוּ זֹאת, כִּי־אִם רַק לִבְּךָ; הַדְּבָרִים נָגְעוּ פָּשׁוּט. כְּמוֹ שֶׁהַבְּרִיוֹת אוֹמְרִים, אֶל לִבְּךָ”.

“כְּלוּם אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת לִבּוֹ שֶׁיְהֵא גָם בָּזֶה? בְּכָל כְֹּחִי אֲנִי עָמֵל לְהִתְגַּבֵּר עַל רֶגֶשׁ הַלֵב וּבְכָל־זֹאת הוּא מַכֶּה אוֹתִי וּמְצָעֲרֵנִי”.

“הַדָבָר מוּבָן”, קָּרָא מִיכָאֵל בִּשְׂחוֹק. “אַתָּה הַמְּסְכֵּן אֵינְךָ יָכֹל לַעֲשׂוֹת לָזֶה מְאוּמָה, וְאוּלָם תֵּן אֶת הַדָּבָר הַמְּפַרְכֵּס הַזֶּה לִי, וְרָאִיתָ אֵיךְ יִיטַב לְךָ אָז”.

“לְךָ? אֶת לִבִּי? קָרָא פֶּטֶר אֲחוּז־פַּלָּצוּת. הֲרֵי אָז הָייִתִי נִפְטָר מִן הָעוֹלָם בְּרֶגַע אֶחָד! בְּשׁוּם אֹפֶן!”

אָמְנָם־כֵּן, אִם אַחַד הַמְּנַתְּחִים הָיָה נוֹטֵל לְךָ אֶת לִבְּךָ מִתּוֹךְ חָזֶךָ, אָז הָיִיתָ מֵת בְּאוֹתוֹ רֶגַע! אוּלָם לֹא כֵן אָנֹכִי! בֹּא אַחֲרַי וְאַרְאֶךָ". וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, קָם וַיִפְתַּח דֶּלֶת תָּא אֶחָד וַיּוֹלֵךְ אֶת פֶּטֶר שָׂמָּה. לֵב פֶּטֶר הִתְכַּוֵּץ בְּקִרְבּוֹ בְּדָרְכוֹ עַל הַמִּפְתָּן, אַךְ הוּא לֹא שָׂם לִבּוֹ לָזֶה, כִּי הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו הָיָה זָר וּמַפְתִּיעַ. עַל כּוֹנָנִיּוֹת שֶׁל־עֵץ אֲחָדוֹת עָמְדוּ צִנְצָנוֹת מְלֵאוֹת נוֹזְלִים שְׁקוּפִים וּבְכָל אַחַת מֵהֵנָּה הָיָה לֵב. אֶל הַצִּנְצָנוֹת הָיוּ דְבוּקוֹת פִּתְקָאוֹת וַעֲלֵיהֶן הָיָה רָשׁוּם שְׁמוֹת אֲנָשִׁים שׁוֹנִים. פֶּטֶר קָרָא אֶת הַכְּתֹבוֹת הָאֵלֶּה בְּסַקְרָנוּת גְּדוֹלָה; שָׁם הָיָה לִבּוֹ שֶׁל רֹאשׁ־הָעִיר, לֵב יְחֶזְקֵאל בַּעַל־בָּשָׂר, לֵב מֶלֶךְ הָרַקְדָּנִים, לֵב הַיַּעֲרָן הָרָאשִׁי! שָׂם הָיוּ שִׁשָּׂה לְבָבוֹת שֶׁל מַלְוֵי־בְּרִבִּית, שְׁמוֹנָה שֶׁל פְּקִידִים הַמְּמוּנִּים עַל תְּרוּמַת אֲנָשִׁים לַצָבָא, שְׁלֹשָׁה שֶׁל סִרְסוֹרִים לְמַלְוֵה־כֶסֶף – בְּאַחַת, שָׁם הָיְתָה קְבֻצָּה שְׁלֵמָה שֶׁל לִבּוֹת הָאֲנָשִׁים הַיוֹתֵר חֲשׁוּבִים שֶׁבְּכָל הַסְּבִיבָה מַהֲלַךְ עֶשְׂרִים שָׁעָה מִסָּבִיב.

“רְאֵה! אָמַר מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי. כָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה הִשְׁלִיכוּ אַחֲרֵי גֵוָם אֶת דַּאֲגוֹת הַחַיִים וּתְלָאוֹתֵיהֶם; אַף אֶחָד מִן הַלְּבָבוֹת הָאֵלֶּה אֵינוֹ דּוֹפֵק עוֹד מִתּוֹךְ דְּאָגָה וְרֶגֶשׁ־אֵימָה וּבַעֲלֵיהֶם מִקֹּדֶם יוֹשְׁבִים עַתָּה בְשַׁלְוָה וְרוּחָם נוֹחָה מִזֶּה, שֶׁגֵּרְשׁוּ אֶת הָאֹרֵחַ שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וּמַפְרִיעַ מְנוּחָתָם מֵהִסּתַּפֵּחַ בְּקרְבָּם”.

“אֲבָל מָה יֵשׁ לָהֶם עַתָּה בְחָזֵהֶם בִּמְקוֹם הַלֵּב!” שָׁאַל פֶּטֶר, שֶׁלִבּוֹ נַעֲשָׂה סְחַרְחַר כִּמְעַט מִמַּרְאֵה עֵינָיו.

“זֹאת”, הֵשִׁיב מִיכָאֵל וַיוֹצֵא מֵאַחַד הָאַרְגָּזִים לֵב־אָבֶן וַיַמְצִיאוֹ לְפֶטֶר.

"מָה? צָוַח פֶּטֶר, מִבִּלתִּי יְכֹלֶת לְהַבְלִיג עוֹד עַל הַצְּמַרְמֹרֶת אֲשֶׁר אֲחָזַתוּ. לֵב שַׁיִשׁ? שְׁמַע־נָא אֲדֹנִי מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי, לֵב כָּזֶה הֲלֹא מְעוֹרֵר רֶגֶשׁ קֹר גָּדוֹל בֶּחָזֶה?

“כֵּן, אֲבָל רֶגֶשׁ קְרִירוּת נְעִימָה. וּכְלוּם צָרִיךְ הַלֵּב לִהְיוֹת דַּוְקָא חַם? בַּחֹרֶף הַחֹם הַזֶּה לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד; אָז יוֹתֵר טוֹב לִשְׁתּוֹת יֵין־דֻּבְדְּבָנִים מְשֻׁבָּח, וּבַקַּיִץ, בִּזְמָן שֶׁהַחֹם מִתְגַּבֵּר, מַה נְּעִימָה הַצִנָּה הַיּוֹצֵאת מִלֵב כָּזֶה, וְכָאָמוּר, לֹא דְאָגָה אוֹ אֵימָה, לֹא חֶמְלָה אֱוִילִית אוֹ אֵיזֶה צַעַר אַחֵר דּוֹפֵק עַל דַּלְתֵי לֵב כָּזֶה”.

“וְיוֹתֵר מִזֶּה אֵינְךָ יָכֹל לָתֵת לִי? שָׁאַל פֶּטֶר בְּהִתְמַרְמְרוּת. קִוִּיתִי לְכֶסֶף, וְאַתָּה נוֹתֵן לִי אָבֶן”.

כִּמְדוּמָנִי, סְכוּם שֶׁל מְאַת אֶלֶף זְהוֹבִים יַסְפִּיק לְךָ לְפִי שָׁעָה אִם תִּהְיֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר תִּהְיֶה בְּקָרוֹב בַּעַל מִלְיוֹנִים".

“מְאַת אָלֶף?” קָרָא הַפֶּחָמִי הַמִּסְכֵּן בְּשִׂמְחָה. “אַל־נָא, לְבָבִי, תַכֶּה כָל כַּךְ בְּחָזְקָה בְּתוֹךְ חָזִי, עוֹד מְעַט וְהָשְׁלַמְנוּ זֶה לָזֶה. טוֹב מִיכָאֵל; תֶּן־לִי אֶת הָאֶבֶן וְהַכֶּסֶף, וְאֶת הַדָּבָר הַמִּתְרוֹצֵץ בְּחָזִי קַח לְךָ”.

“הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, כִּי נַעַר פִּקֵּח הִנֶךָּ” עָנָה הַהוֹלַנְדִּי בִשְׂחוֹק עַל שְׂפָתָיו. בֹּא וְנִשְׁתֶּה עוֹד כּוֹס אַחַת וְאַחֲרֵי כֵן אַרְצֶה אֶת הַכֶּסֶף לְיָדְךָ".

וַיָּשׁוּבוּ אֶל הַחֶדֶר וַיֵּשְׁבּוּ לִשְׁתּוֹת. הֵם שָׁתוּ וְחָזְרוּ וְשָׁתוּ, עַד שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר פֶּטֶר וַתַּחְטְפֵהוּ שֵׁנָה. וּכְשֶׁהֵקִיץ לַקוֹל תְּרוּעַת קֶרֶן הַפּוֹסְטָא, וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב בְּמֶרְכָּבָה יָפָה וְעוֹבֵר בְּדֶרֶךְ רְחָבָה, וּבְהוֹציאוֹ אֶת רֹאשׁוֹ מִן הַמֶּרְכָּבָה, רָאָה בְּעֹמֶק יַם הַתְּכֵלֶת אֶת הַשְּׁוַרְצְוַלְד הַרְחֵק הַרְחֵק מֵאֲחוֹרָיו, בַּתְּחִלָּה לֹא הֶאֱמִין כְּלָל, כִּי הוּא הוּא הַיּוֹשֵׁב בַּמֶּרְכָּבָה, יַעַן גַּם בְּגָדָיו לֹא הָיוּ אוֹתָם הַבְּגָדִים, שֶׁלָּבַשׁ אֶתְמוֹל, אֲבָל הוּא נִזְכָּר כָּל־כַּךְ הֵיטֵב בְּכָל מַה שֶׁעָבַר עָלָיו, שֶׁאַחֲרֵי זְמַן־מָה חָדַל מִלַּחֲשׁב וְיִקְרָא: אֲנִי הוּא פֶּטֶר מוּנְק הַפֶּחָמִי, דָּבָר זֶה אֵינוֹ מוּטָל כְּלָל בְּסָפֵק, אֲנִי וְלֹא אַחֵר.

הוּא הִתְפַּלֵּא עַל עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא חָשׁ שׁוּם צַעַר שֶׁל גַּעְגּוּעִים בְּעָזְבוֹ בְּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת מְקוֹם מְגוּרוֹ, אֶת הַיְּעָרִים הַשְּׁקֵטִים וְהַשַּׁאֲנַנִּים, שֶׁבָּהֶם הָיָה חַי זֶה זְמָן רַב, וְאַף גַּם בְּזָכְרוֹ אֶת אִמוֹ שֶׁבְּוַדַּאי הָיְתָה עַתָּה בְּכָל רַע, בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, לֹא יָכֹל לְהוֹרִיד עָלֶיהָ אַף דִּמְעָה אַחַת אוֹ אֲפִלוּ רַק לְהוֹצִיא אֲנָחָה מִלִבּוֹ, כִּי הוּא הָיָה כָּל־כַּךְ אָדִיש לָכֹּל. "הַדָּבָר מוּבָן, אָמַר אֶל לִבּוֹ, דְּמָעוֹת וַאֲנָחוֹת, גַּעְגּוּעִים וְצַּעַר יוֹצְאִים מִן הַלֵּב, וְלִבִּי אֲנִי, הוֹדוֹת לְמִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי – לֵב אֶבֶן.

וַיָנַח פֶּטֶר אֶת יָדוֹ עַל חָזֵהוּ וְהִנֵּה שָׁם הָיָה הַכֹּל קַר וְשׁוּם דָּבָר לֹא זָע. “אִם בְּנוֹגֵעַ אֶל מְאַת הָאֶלֶף עָמַד בְּדִבּוּרוֹ, כְּמוֹ בִּדְבַר לֵב הָאֶבֶן, אָז יָגֵל לִבִּי”, אָמַר פֶּטֶר, בַּהֲחִלּוֹ לְחַפֵּשׂ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ. הוּא מָצָא בְּגָדִים מִבְּגָדִים שׁוֹנִים כְּכָל אֲשֶׁר יָכְלָה נַפְשׁוֹ לִשְׁאֹל! אַךְ לֹא כָסֶף. בָּאַחֲרוֹנָה נִתְקָל בְּמִזְוָדָה אַחַת וַיִּפְתְּחֶנָּה וַיִמְצָא בָהּ כַּמָּה אֲלָפִים טַלָּרֵי זָהָב בִּמְזֻמָּנִים וּבְהַמְחָאוֹת אֵצֶל בָּתֵּי־הַמִּסְחָר שֶׁבְּכָל הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת. עַתָּה יֶשׁ־לִי הַכֹּל, כְּפִי שֶׁשָּׁאַלְתִּי, אֵין דָּבָר נִגְרָע", אָמַר פֶּטֶַר אֶל לִבּוֹ, וַיֵשֶׁב לוֹ בִרְוָחָהּ בְּפִנַּת הַמֶּרְכָּבָה וַיִסַּע לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת.

 

י    🔗

כִּשְׁנָתַיִם יָמִים הָלַךְ פֶּטֶר, הָלֹךְ וְנָסֹעַ בָּאָרֶץ לָאָרְכָּה וּלְרָחְבָּהּ וּמִבְּעַד לְחַלּוֹן מֶרְכַּבְתּוֹ הָיָה יוֹשֵׁב וּמַבִּיט יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה לְאֹרֶךְ הַבָּתִּים מִזֶּה וּמִזֶּה. כְּשֶׁנָּטָה לָלוּן בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַמָּלוֹן, הָיָה מִסְתַּכֵּל רַק בַּשַּׁלָטִים שֶׁעַל פִּתְחֵי בָּתֵּי־הַמַּרְזֵּחַ, וְאַחֲרֵי־כֵן הָיָה מְהַלֵּךְ בָּעִיר הֵנָּה וָהֵנָּה וּמִתְבּוֹנֵן אֶל הַדְּבָרִים יִקְרֵי־הַמְּצִיאוֹת אֲשֶׁר שָׁם, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא הִרְהִיב אֶת דַּעְתּוֹ, לֹא תְּמוּנָה וְלֹא בַיִת, לֹא זִמְרָה וְלֹא מָחוֹל. לִבּוֹ לֵב הָאֶבֶן לֹא הִשְׁתַּתֵּף בִּמְאוּמָה, עֵינָיו וְאָזְנָיו קָהוּ מֵרְאוֹת אֶת הַיָּפֶה וּמִשְׁמֹעַ אֶת הַנָּעִים. מִכָּל תַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם לֹא נִשְׁאַר לוֹ בִּלְתִּי אִם הַהֲנָאָה מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְשֵׁנָה וּבָזֶה הָיָה מְבַלֶּה כָל יָמָיו, מְשׁוֹטֵט מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ בְּלִי תַכְלִית וּמַטָרָה, אוֹכֵל לְצַוְתָא וַיָשָׁן מֵחֲמַת שִׁעְמוּם. כְּפַעַם בַּפַעַם נִזְּכַּר בַּיָּמִים, שֶׁבָּהֶם הָיָה יוֹתֵר מְאֻשָּׁר וְיוֹתֵר עַלִּיז, כְּשֶׁהָיָה עוֹד עָנִי וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה קָשָׁה, בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ אָז לֹא שָׂבְעָה עֵינוֹ לִרְאוֹת מַרְאוֹת הַטֶּבַע הַיָּפִים בָּעֵמֶק וּבָהָר וְאָזְנוֹ לֹא נִמְלְאָה מִשְׁמֹעַ קוֹל מְנַגְּנִים, אָז הָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה שָׁעוֹת רַבּוֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב־לֵב לַאֲרוּחַת הַיָּרָק, שֶׁאִמּוֹ הָיְתָה מְבִיאָה לוֹ אֶל מְדוּרַת הָעֵצִים. וּכְשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב כָּךְ, וּמְהַרְהֵר בַּיָּמִים הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה, נִרְאָה לוֹ הַדָּבָר מוּזָר וּמַתְמִיהַּ שֶׁעַכְשָׁיו לֹא יָכֹל אֲפִלוּ לִשְׂחֹק כְּאַחַד הָאָדָם, בְּעֵת אֲשֶׁר לִפְנֵי זֶה הָיְתָה כָל בְּדִיחָה קְטַנָה מְבִיאָתוֹ לִידֵי שְׂחוֹק; וְלֹא עוֹד, אָלָּא כְּשֶׁהָיוּ אֲחֵרִים מְמַלְּאִים פִּיהֶם שְׂחוֹק, הָיָה הוּא רַק מְעַוֶּה פָּנָיו כְּשׁוֹחֵק מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ. הוּא הִרְגִּישׁ אָז, שֶׁהוּא אָמְנָם שָׁלֵוֹ וּבוֹטֵחַ מְאֹד, אֲבָל אֵינוֹ נֶהֱנֶה מִן הַחַיִּים אַף הֲנָאָה כָּל שֶׁהִיא; לֹא גַעְגוּעִים אוֹ כִלְּיוֹן־עֵינַיִם דְחָפוּהוּ לָשׁוּב עַתָּה אֶל מְקוֹם מְגוּרוֹ, כִּי אִם רֵיקָנוּת, בְּחִילָה וְהֶעְדֵּר הַנָאָה מֵהַחַיִּים.

בְּבוֹאוֹ מֵעֵבֶר שְׁטְרַסְבּוּרְג וּבִרְאוֹתוֹ אֶת יַעַר אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ הַמַּשְׁחִיר בַּמֶּרְחָק; בְּשׁוּבוּ אַחֲרֵי זְמָן שֶׁל שְׁתֵּי שָׁנִים לִרְאוֹת בְּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַשְׁוַרְצְוַלְדִים, בַּעֲלֵי הַגֵּו הָאֵיתָן וְהַפָּנִים הַמַּסְבִּירוֹת וְהַמְּפִיקוֹת אֱמוּנַת־אֹמֶּן; כְּשֶׁלָקְחָה אָזְּנוֹ אֶת קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אַרְצוֹ הַחֲזָקִים, הֶעָבִים, אֲבָל כֹּה נְעִימִים לָאֹזֶן, אָז מִבְּלִי מֵשִׂים הִנִּיחַ יָדוֹ עַל לִבּוֹ, כִּי דָּמוֹ הִתְחִיל נוֹזֵל בְעוֹרְקָיו בְּיֶתֶר עֹז, וְהוּא חָשַׁב שֶׁעָלָיו לִשְׂמֹחַ וְלִבְכּוֹת בְּבַת אַחַת. אוּלָם הַאִם יָכֹל הָיָה לְהַשְׁלוֹת נַּפְשׁוֹ בְּאוֹפֶן כָּזֶה? הָרֵי לִבּוֹ הָיָה לֵב אֶבֶן, וְהָאֲבָנִים הֲלֹא מֵתוֹת הֵן; לֹא שָׂחֹק תִּשְׂחַקְנָה וְלֹא בָכה תִּבְכֶּינָה.

בִּקּוּרוֹ הָרִאשׁוֹן הָיָה בְּבֵית מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי אֲשֶׁר קִבְּלוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת כְּמִקֹּדֶם. "מִיכָאֵל, אָמַר פֶּטֶר אֵלָיו, עָבַרְתִּי בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וְהַכֹּל רָאִיתִי, אַךְ כָּל זֶה הֶבֶל וָרִיק הוּא, וּמִכָּל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינַי לֹא הֶעֱלֵיתִי אֶלָא שִׁעְמוּם; בְּיִחוּד הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי בִּמְקוֹם הַלֵּב, מְגִינָה אָמְנָם עָלִי מִפְנֵי הַרְבֵּה דְּבָרִים. אֵינִי בָא לְעוֹלָם לִידֵי כַעַס, גַם לֹא לִידֵי עַצְבּוּת, אֲבָל גַּם הַשִּׂמְחָה אֵינָהּ שְׁרוּיָה אֶצְלִי וַהֲרֵינִי כְאִלּוּ הָיִיתִי חַי רַק לַחֲצָאִין, הַאֵינְךָ יָכֹל לְהָפִיחַ מְעַט חַיִּים בַּלֵב הָאֶבֶן? אוֹ אוּלַי תָּשִׁיב לִי אֶת לֵב הַבָּשָׂר, שֶׁהָיָה לִי: בְמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שְׁנֵי חַיַי הֻרְגַּלְתִּי בוֹ, וְאַף אִם עָשָׂה לִפְעָמִים מַעֲשֵׂה בַעֲרוּת, הִנֵּה סוֹף־סוֹף הָיָה מָלֵא חֶדְוָה וְרַעֲנַנּוּת.

שֵׁד־הַיַּעַר שָׁחַק בִשְׂחוֹק מַר: “אַחֲרֵי מוֹתְךָ, פֶּטֶר מוּנְק, לֹא תֶּחֱסָר אָז יוּשַׁב לְךָ לִבְּךָ הָרַךְ, וְהַמְּפַרְכֵּס, וְאָז תַּרְגִישׁ אֶת כָּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עָלֶיךָ, שִׂמְחָה אוֹ תּוּגָה: אוּלָם פֹּה לְמַעְלָה לֹא יִהְיֶה לְךָ עוֹד! אָמְנָם־כֵּן, פֶּטֶר, עָבַרְתָּ אָמְנָם בָּאָרֶץ, אַךְ חַיֶּיךָ לֹא הָיוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין, שֶׁלֵּב הָאֶבֶן יָכֹל הָיָה לְהָבִיא לְךָ אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת. עַתָּה בְּחַר לְךָ מָקוֹם לָשֶׁבֶת פֹּה בַּיַּעַר וּבָנִיתָ לְךָ בַּיִת וְלָקַחְתָּ לְךָ אִשָּׁה וְהָיִיתָ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בַּכֶּסֶף אֲשֶׁר לְךָ; רַק עֲבוֹדָה חָסַרְתָּ, וּמִפְּנֵי שֶׁהָיִיתָ מְפַנֶּה לִבְּךָ לְבַטָּלָה, תְקָפְךָ הַשִּׁעְמוּם. וְעַכְשָׁו אַתָּה תּוֹלֶה אֶת הַקּוֹלָר בַּלֵב הַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ אָשֵׁם מְאוּמָה”, שָׁמַע פֶּטֶר וַיָּבֶן, שֶׁבְּנוֹגֵעַ לְבַטָּלָה, הַצֶּדֶק עִם מִיכָאֵל, וַיִּגְמֹר בְּדַעְתּוֹ לָשׁוּב לַעֲבֹד עֲבוֹדָה וְלַעֲשׂוֹת עֹשֶר עַל עָשְׁרוֹ מִכְּבָר, וַיּוֹסֶף מִיכָאֵל וַיִּתֵּן לוֹ עוֹד מְאַת אֶלֶף זְהוּבִים וַיְשַׁלְּחֵהוּ מֵאִתּוֹ בְשָׁלוֹם.

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וּבִשְׁוַרְצְוַלְד עָבְרָה הַשְׁמוּעָה, כִּי פֶּטֶר מוּנְק הַפֶּחָמִי אוֹ פֶּטֶר הַמְּשַׂחֵק־בְקוּבְיָה שָׁב אֶל בֵּיתוֹ וְעוֹד יוֹתֵר עָשִׁיר מִכְּפִי שֶׁהָיָה לִפְנֵי לֶכְתּוֹ; גַּם עַתָּה הִתְחִיל יוֹצֵא וְנִכְנַס כְּמִקּוֹדֶם בְּבֵית־הַמַּרְזֵחַ, אֶלָּא אָז כְּשֶׁהִתְחִילוּ עֲסָקָיו הוֹלְכִים וּמִתְמוֹטְטִים הוֹצִיאוּהוּ בִנְזִיפָה מִפֶּתַח הַבַּיִת וָחוּצָה, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁנִּכְנַס בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְשָׁבוּעַ אֶחָד, לָחֲצוּ כָל הַנֶּאֱסָפִים אֶת יָדוֹ בִידִידוּת הִלְּלוּ אֶת סוּסוֹ, שְׁאָלוּהוּ לַאֲשֶׁר קָרָהוּ בַּדֶּרֶךְ, וּכְשֶׁיָּשַׁב לְשַׂחֵק עִם יְחֶזְקֵאל בְּעַד טַלָּרִים מְצַלְצְלִים, גָּדַל כְּבוֹדוֹ בְּעֵינֵי חֲבֵרָיו עוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיָה אָז, עַתָּה לֹא עָסַק עוֹד בַעֲשִׂיַּת כְּלֵי זְכוּכִית, כִּי־אִם בְּמִסְחָר עֵצִים, אֲבָל רַק לְמַרְאִית עַיִן, עִקַּר מַעֲשֵׂהוּ הָיָה מִסְחָר הַתְּבוּאָה וְהַלְוָאַת כֶּסֶף בְּרִבִּית. מַחֲצִיתָם שֶׁל יוֹשְׁבֵי שְׁוַרְצְוַלְד נַעֲשׂוּ לְאַט־לְאַט חַיָּבִים לוֹ כֶסֶף, אוּלָם הוּא הָיָה מַלְוֶה מָעוֹת רַק בְּרִבִּית שֶׁל עֲשָׂרָה לְמֵּאָה אוֹ מוֹכֵר מַכֹּלֶת לַעֲנִיִּים, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְשָּׁלֵם בְּכֶסֶף מְזֻמָּן, בִּמְחִיר גְּדוֹל פִּי שְׁלֹשָׁה. הַפָּקִיד־הַגּוֹבֶה הָיָה מִידִידָיו הַנֶּאֱמָנִים, וְאִם אֶחָד מֵהַלֹּוִים לֹא הָיָה יָכֹל לְשַׁלֵּם בְּיוֹם הַפֵּרָעוֹן, הָיָה הַפָקִיד עִם מְשָׁרְתָיו, שְׁלִיחֵי בֵּית־דִּין, יוֹרֵד לִנְכָסָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, מַעֲרִיךְ אֶת בֵּיתוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, מוֹכֵר אֶת הַכֹּל בְּפוֹמְבֵּי לַמַּרְבֶּה בִמְחִירוֹ וּמְגָרֵשׁ אֶת בַּעַל־הַבַּיִת וְאֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו אֶל הַיָּעַר. מִתְּחִלָּה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל־לֵב לְפֶטֶר הֶעָשִׁיר, כִּי הָאֲנָשִׁים הַמְמֻשְׁכָּנִים נָסַבּוּ אֲגֻדּוֹת־אֲגֻדּוֹת עַל בֵּיתוֹ, הַגְּבָרִים הִתְחַנְּנוּ אֵלָיו לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם חֶסֶד, הַנָּשִׁים הִתְאַמְּצוּ לְהָרֵךְ אֶת לֵב הָאֶבֶן בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ וְהַיְלָדִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם בְּקוֹל בּוֹכִים. אוּלָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָכשׁ לוֹ שְׁנֵי כְּלָבִים עַזֵּי־נֶפֶשׁ, פָּסְקָה “זִמְרַת־הַחֲתוּלִים”, כְּפִי שֶׁכִּנָּה פֶּטֶר אֶת הַיְלָלָה הַזֹּאת. הוּא הָיָה שׁוֹרֵק לַכְּלָבִים וּמְשַׁסֶּה אוֹתָם בָּעֲנִיִּים הָאֵלֶּה, עַד כִּי נַסּוּ אֶחָד־אֶחָד. הַצַּעַר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל גָּרְמָה לוֹ “הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה”, שֶׁלֹּא הָיְתָה אַחֶרֶת מִלְּבַד אִמּוֹ הָאַלְמָנָה. אַחֲרֵי אֲשֶׁר מָכְרוּ אֶת בֵּיתָהּ מְצָאוּהָ צַר וּמָצוֹק, אַךְ בְּנָה לֹא חָלָה עָלֶיהָ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ לְהֵיטִיב אֶת מַצָּבָהּ. הָאִשָּׁה הַזֹּאת, זְקֵנָה, רְפַת כֹּחַ וְכִשְׁלַת בֶּרֶךְ, הָיְתָה בָּאָה מֵעֵת לְעֵת עַל מִשְׁעַנְתָּהּ וּמִתְיַצֶּבֶת לִפְנֵי פֶּתַח בֵּיתוֹ. לְהִכָּנֵס לֹא עָרְבָה אֶת לִבָּה, כִּי הוּא גֵרַשׁ אוֹתָהּ פַּעַם אַחַת בְּחֶרְפָּה; אוּלָם הִיא בוֹשָׁה לִחְיוֹת מִנִּדְבוֹת זָרִים. בְּעֵת אֲשֶׁר בְּנָהּ הָיָה יָכֹל לְכַלְכֵּל אֶת שֵׁבָתָה בִּכָבוֹד, אֶפֶס לִבּוֹ הַקַּר לֹא הִתְפָּעֵל מִמַּרְאֵה הַפָּנִים הַחִוְּרִים, מֵהַמַבָּטִים הַמִּתְחַנְּנִים, מֵהַיָּד הַכְּמוּשָׁה. הַפְּשׁוּטָה אֵלָיו, מֵהַתְּמוּנָה הַנּוֹטָה לִנְפֹּל, סָר וְזָעֵף הָיָה מוֹצִיא בְּכָל פַּעַם, שֶׁהָיְתָה דּוֹפֶקֶת בְּעַרְבֵי יָמִים טוֹבִים עַל פִּתְחוֹ, מַטְבֵּעַ שֶׁל שֵׁשׁ אֲגוֹרוֹת, צָר אוֹתָהּ בְּפִסַּת נְיָר וְנוֹתְנָהּ עַל יַד הַמְּשָׁרֵת לְמָסְרָהּ לָהּ. לְאָזְנוֹ הָיָה מַגִּיעַ אַחֲרֵי־כֵן קוֹלָהּ הָרוֹעֵד,

כְּשֶׁהָיְתָה מַבַּעַת לוֹ תוֹדָה וּמְבָרַכְתּוֹ בְּהַצְלָחָה, הוּא הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל צְעָדֶיהָ בְּהִתְרַחֲקָהּ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ. אֲבָל לֹא הָיָה מַרְבֶּה לַחֲַשֹב עַל אֹדוֹתָהּ, וְרַק הָיָה מִצְטַעֵר עַל אָבְדָן שֵׂשׂ הָאֲגוֹרוֹת.

 

יא    🔗

יָמִים רָבִּים עָבְרוּ עַל פֶּטֶר בְּחַיֵי עֲבוֹדָה וּבְדִידוּת כָּאֵלֶּה עַד אֲשֶׁר פַּעַם אַחַת עָלְתָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לָשֵׂאת אִשָּׁה. הוּא יָדַע שֶׁבְּכָל הַשְׁוַרְצְוַלְד לֹא יִמָצֵא אַף אֶחָד, שֶׁלֹּא יִתֵּן לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה בְּחֵפֶץ־לֵב. אֲבָל הוּא הָיָה בַרְרָן יוֹתֵר מִדַּי, כִּי הוּא חָפֵץ, שֶׁגַּם בַּדָּבָר הַזֶּה יֵצֵא טִבְעוֹ בְּכָל הַשְׁוַרְצְוַלְד בְּתוֹר פִּקֵּחַ וְאִישׁ מְאֻשָּׁר. וּבְכֵן הָיָה עוֹבֵר אֶת הַיַּעַר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, כְּשֶׁהוּא רָכוּב עַל סוּסוֹ, מֵצִיץ לְהָכָא, מֵצִיץ לְהָתָם, וְאַף אַחַת מִבְּנוֹת שְוַרְצְוַלְד הַיָּפוֹת לֹא יַשְׁרָה בְּעֵינָיו. לִבְסוֹף, אַחֲרֵי חִזּוּרוֹ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רָב בְּכָל בָּתֵּי הַמָּחוֹל אַחֲרֵי אִשָּׁה נָאָה בְּיוֹתֵר, וְלֹא מָצָא, שָׁמַע פַּעַם אַחַת, שֶׁהָעַלְמָה הַיּוֹתֵר יָפָה בְגוּפָה וּבְמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים הִיא בִּתּוֹ שֶׁל כּוֹרֵת־עֵצִים אֶחָד, עָנִי מְדֻכָּא. הִיא הָיְתָה חַיָּה לְעַצְמָהּ חַיֵּי הַשְׁקֵט וּבְדִידוּת, צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּית אָבִיהָ בַחֲרִיצוּת וּבִזְרִיזוּת, מוֹקִירָה אֶת רַגְלֶיהָ מִבֵּית הַמָּחוֹל וְאַף בִּימֵי מוֹעֵד וְחַג לֹא הָיְתָה יוֹצֵאת מִפֶּתַח בֵּיתָהּ הַחוּצָה. שֵׁמַע תְּהִלָּתָהּ שֶׁל הָעַלְמָה הַזֹּאת הִגִּיעַ גַּם עַד לְאָזְנֵי פֶּטֶר, וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְּעֵינָיו עוֹד טֶרֶם רָאָה אוֹתָהּ וַיַחֲלֵט לְחַזֵר אַחֲרֶיהָ. אָבִי אִיזֶבֶל הַיָּפֶה קִבֵּל אֶת הָאָדוֹן הַגָּדוֹל בְּתִמָּהוֹן, וְתִמְהוֹנוֹ גָדַל עוֹד יוֹתֵר, כְּשֶׁנּוֹדָע לוֹ, שֶׁהוּא הָאָדוֹן פֶּטֶר הֶעָשִׁיר וְשֶׁנַּפְשׁוֹ חָשְׁקָה בְּבִתּוֹ לְקַחְתָּהּ לוֹ לָאִשָּׁה. וְלֹא הִרְבָּה הָאִישׁ מַחֲשָׁבוֹת כִּי הֵבִין, שֶׁעַתָּה יָבֹא הַקֵּץ לֶעָנְיוֹ וּלְכָל צָרוֹתָיו, וְיֹאמֶר הֵן מִבְּלִי לִשְׁאֹל אֶת פִּי הָעַלְמָה, וְהַבַּת הַטּוֹבָה גַּם לֹא הִמְרְתָה אֶת פִּי אָבִיהָ, וְתֵּלֶךְ אַחֲרֵי פֶּטֶר וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה.

וְאוּלָם תִּקְוֹתֶיהָ שֶׁל הַמִּסְכֵּנָה לֹא בָאוּ, הִיא חָשְׁבָה כִּי יוֹדַעַת הִיא לְכַלְכֵּל אֶת בֵּיתָהּ בְּהַשְׂכֵּל, אַךְ בַּעֲלָה חָשַׁב אַחֶרֶת וְהִיא לֹא יָכְלָה לְהַנִיחַ אֶת דַעְתּוֹ, הִיא הָיְתָה מַשְׂכִּילָה אֶל דָּל, וּבְיָדְעָהּ, שֶׁבַּעֲלַה הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל, הָיְתָה אוֹמֶרֶת בְּלִבָּהּ, כִּי לֹא יַחֲשֹׁוב לָהּ לְעָוֹן אִם תִּתֵּן לְאִשָּׁה הַמַּחֲזֶרֶת עַל הַפְּתָחִים אֲגוֹרַת־כֶּסֶף אוֹ לְעָנִי זָקֵן כּוֹס יָיִן; אוּלָם כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְפֶטֶר, נִתְמַלֵּא חֵימָה וּבְקוֹל גַּס וּבְעֵינַיִם רוֹבוֹת בְּרָקִים הִרְעִים עָלֶיהָ: "מִפְּנֵי מָה אַתְּ מְבַזְבֶּזֶת אֶת כַּסְפִי לָרֵיקִים וְאַוָּרִים? הַהִכְנַּסְתְּ־לִי דְּבַר־מָה, שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לְתִתּוֹ לְאַחֵר? בַּגְּנוֹגֶנֶת שֶׁל אָבִיךְ אִי אֶפְשָׁר לְהָחֵם מָרָק, אִם תּוֹסִיפִי לְפַזֵּר אֶת כַּסְפִי עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל, תַּרְגִּישִׁי אֶת נַחַת יָדִי! אִיזֶבֶל הַיָּפָה הָיְתָה בְוֹכָה בְּסֵתֶר חֶדְרָהּ מָרָה עַל קְֹשִׁי־לֵב אִישָׁהּ וְלִפְעָמִים קְרוֹבוֹת הָיְתָה עוֹרֶגֶת לָשׁוּב אֶל בֵּית אָבִיהָ וּבוֹחֶרֶת לָשֶׁבֶת שָׁם בִּשְׁפַל סֻכָּתוֹ הָעֲנִיָּה, מִדּוּר בְּבֵית פֶּטֶר הֶעָשִׁיר, אַךְ הַקַּמְצָן וּקְשֵׁה־הַלֵּב. הָהּ, אִלּוּ הָיְתָה יוֹדְעַת, כִּי לֵב אֶבֶן בְּקִרְבּוֹ וְאֵינוֹ יָכֹל לֶאֱהֹב לֹא אוֹתָהּ וְלֹא כָל אִישׁ אַחֵר, אָז לֹא הָיְתָה תְּמֵהָה כְלָל. אוּלָם בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיְתָה רוֹאָה, בְּשִׁבְתָּה עַתָּה בְּפֶתַח בֵּיתָהּ, עָנִי הָגוּן עוֹבֵר לְפָנֶיהָ וּמִתְחַנֵּן לָהּ לָתֵת לוֹ מִלַּחְמָה, הָיְתָה עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ מֵרְאוֹת בְּצָרַת נַפְשׁוֹ וְהָיְתָה מְעַצֶּבֶת אֶת טִפְחָהּ בְּיֶתֶר עֹז, בִּכְדֵי שֶׁלֹא לְהַכְנִיס מִבְּלִי מֵשִׂים אֶת יָדָהּ לְתוֹךְ צַלַּחְתָּהּ וּלְהוֹצִיא מִמֶּנָּה פְּרוּטָה, וְזוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה, שֶׁשֵּׁם אִיזֶבֶל הַיָפָה הָיָה לְשִׁמְצָה בְּכָל הַיַּעַר וְהָאֲנָשִׁים הָיוּ מְרַנְנִּים אַחֲרֶיהָ, כִּי קַמְצָנוּתָהּ גְּדוֹלָה עוֹד מִקַּמְצָנוּתוֹ שֶׁל פֶּטֶר בַּעֲלָהּ, וַיְהִי הַיּוֹם וְאִיזֶבֶל יָשְׁבָה כְּדַרְכָּהּ עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ וְטָוָה וְרָטְנָה לָהּ זְמִירוֹת, לַהֲנָאָתָהּ, כִּי הָיָה לִבָּהּ טוֹב עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁהָאַוִיר הָיָה בָסִים וּפֶטֶר בַּעֲלָהּ יָצָא לְסַיֵר אֶת שְׂדוֹתָיו, וְהִנֵּה פִּתְאֹם עוֹבֵר אִישׁ זָקֵן אֶחָד וְעַל שִׁכְמוֹ שַׂק גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד, וְהָאִיש רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וּמִתְנַשֵּׁם בְּקוֹל גָּדוֹל, עַד כִּי קוֹל נְשִׁימָתוֹ הִגִּיעַ לָאָזְנֶיהָ, וַתֵּרֶא אִיזֶבֶל אֶת הָאִישׁ וַתַּחֲמּוֹל עָלָיו וַתֹּאמַר בְּלִבָּהּ, כִּי לֹא טוֹב לְהַעֲמִיס עַל אִישׁ זָקֵן וְחַלָּשׁ מַּשָׂא כָבֵד כָּזֶה.

בֵּין כֹּה וְכֹה וְהָאִישׁ הוֹלֵךְ וְקָרֵב בְּרַגְלַיִם כּוֹשְׁלוֹת וּבְקֹצֶר נְשִׁימָה, וּבְעָמְדוֹ לִפְנֵי הָאִשָּׁה אִיזֶבֶל כִּמְעַט כְּרַע־נָפַל תַּחַת כֹּבֶד סֻבָּלוֹ: “חוּסִי־נָא, אִשָּׁה, וּתְנִי לִי מְעַט מַיִם לִשְׁתּוֹת, כִּי צָמֵאתִי, אָמַר הַזָּקֵן; לֹא אוּכַל לָלֶכֶת הָלְאָה, נְפוּגוֹתִי, וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד”.

“לָמָה אַתָּה נוֹשֵׂא מַשָּׂא כֹה כָבֵד לְעֵת זִקְנָתְךָ”? שָׁאֲלָה אִיזֶבֶל.

“לֹא הָיִיתִי נוֹשֵׂא מַשָּׂא, אִם לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי, עָנָה הַזָּקֵן. אֲהָהּ! אִשָּׁה עַשִׁירָה כָמוֹךְ אֵינָהּ יוֹדַעַת, כַּמָּה קָשָׁה הָעֲנִיּוּת וּמָה יִמְתְּקוּ מַיִם קָרִים בְּשָׁרָב כָּזֶה”.

כִּשְׁמוֹעַ אִיזֶבֶל אֶת דִּבְרֵי הָאִישׁ, וַתְמַהֵר וַתָּרָץ אֶל הַבַּיִת וַתּוֹרֵד כַּד מִן הַכַּרְכֹּב וַתְּמַלְּאֵהוּ מַיִם; אוּלָם אַחֲרֵי שׁוּבָהּ אֶל הָאִישׁ וּבִרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל הַשַּׂק, מִתְעַטֵּף וּמִתְמוֹגֵג בְרָעָתוֹ, וַתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים וַתָּשֶׁב אֶל לִבָּה, כִּי הֲלֹא אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ, וַתַּצֵּג אֶת הַכַּד הַצִּדָּה וַתִּקַּח וַתִּמְזֹג כּוֹס יַיִן וַתִפְרֹס פְּרוּסַת־לֶחֶם הֲגוּנָה וַתָּבֵא אֶת הַכּוֹס וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָלֶיהָ אֶל הַזָּקֵן. וְתֹאמַר: לְזָקֵן שֶׁכָּמוֹךָ הַיַּיִן טוֹב מִן הַמָּיִם; אַךְ אַל תִּשְׁתֶּה בְכֶרֶךְ אֶחָד וֶאֱכֹל גַּם מִן הַפַּת בֵּין גְמִיאָה לִגְמִיאָה.

הָאִישׁ הִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ בְּתִּמָּהוֹן וּמֵעָיו הָמוּ, עַד כִּי נִתְמַלְּאוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, וַיֹאכַל וַיֵּשְתְּ וְאַחֲרֵי־כֵּן אָמַר: נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי, אַךְ רַק אֲנָשִׁים מְעַטִּים רָאִיתִי, שֶׁהָיוּ רַחֲמָנִים וְיָדְעוּ לָתֵת בְּעַיִן־יָפָה וּבָאֹפֶן כֹּה מְלַבֵּב כָּמוֹךָ אִיזֶבֶל. אֲבָל בִּשְׂכַר זֶה יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה; מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ לֵב כָּזֶה מוּבְטַח שֶׁשְּׂכָרוֹ לֹא יְקֻפָּח".

“לֹא, אֶת הַשָּׂכָר תְּקַבֵּל תֵּכֶף”, נִשְׁמָע קוֹל נוֹרָא וּבְהָפְכָם אֶת פְּנֵיהֶם אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָא הַקּוֹל, רָאוּ וְהִנֵּה פֶּטֶר עוֹמֵד לְנֶגְדָם וּפָנָיו פְּנֵי לְהָבִים.

"וְגַם אֶת יֵינִי אַתְּ שׁוֹפֶכֶת לִפְנֵי הַמַּחֲזִירִים עַל הַפְּתָחִים וְאֶת הַגָּבִיעַ, שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ, אַתְּ מַגִּישָׁה אֶל שִׂפְתֵי אוֹרְחִים־וּפוֹרְחִים? הֲרֵי לָךְ שְׂכָרֵַךְ! אִיזֶבֶל נָפְלָה לִפְנֵי רַגְלֵי אִישָׁהּ וַתֵּבְךְּ וְתִתְחַנֵּן לוֹ לִסְלֹחַ לָהּ, אַךְ לֵב הָאֶבֶן לֹא יָדַע רַחֵם. הוּא הָפַךְ אֶת הַפַּרְגָּל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיַּךְ אוֹתָהּ בַּנִּצָב שֶׁל עֲצֵי־הַבְנִים עַל מִצְחָהּ מַכָּה כֹה חֲזָקָה, עַד כִּי נָפְלָה בְלִי־חַיִּים בִּזְרוֹעוֹת הַזָּקֵן. לִכְאוֹרָה דוֹמֶה הָיָה, כְאִלּוּ הִתְחָרֵט פֶּטֶר תּוֹךְ כְּדֵי־רֶגַע עַל מַעֲשֵׂהוּ; הוּא הוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ לִרְאוֹת אִם עוֹד יֶשׁ רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּהּ, אוּלָם הָאִישׁ קָרָא בְקוֹל, שֶׁכְּבָר הָיָה נוֹדָע לְפֶטֶר: לָמָּה אַתָּה עָמֵל לַשָּׁוְא, פֶּטֶר הַפֶּחָמִי? הִיא הָיְתָה הַפֶּרַח הַיּוֹתֵר יָפֶה וְהַיּוֹתֵר נָעִים שֶׁבִּשְׁוַרְצְוַלְד, אַתָּה רְמַסְתִּיו בְּרֶגֶל וַעֲדֵי נֶצַח לֹא יָשׁוּב לִפְרֹחַ.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִכְסִיפוּ פָּנָיו שֶׁל פֶּטֶר וַיַעַן וַיֹאמַר: הָאַתָּה הוּא, אֲדֹנָי שַׁצְהוֹזֶר? מַה שֶׁנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב עוֹד, וּמִסְתָּמָא כַּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת. אֲקַוֶּה שֶׁלֹא תִּמְסְרֵנִי לְדִין בְּתוֹר רוֹצֵחַ". "רָשָׁע, עָנָה אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית. מָה־יִתֵּן וּמַה־יוֹסִיף לִי, אִם אֶמְסְרְךָ לָדִין, לְמַעַן ייֹקִיעוּךָ לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ עַל עֲשׂוֹתְךָ הַנְּבָלָה הַזֹּאת? לֹא מִפְּנֵי גְזַר דִּינָן שֶׁל בָּשְָּׂר וָדָם אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא אֶלָּא מִפְּנֵי גְזַר־דִּין אַחֵר קָשֶׁה יוֹתֵר; כִּי אֶת נַפְשְׁךָ מָכַרְתָּ לְשָׂטָן.

אִם מָכַרְתִּי אֶת נַפְשִׁי, צָרַח פֶּטֶר, מִי אָשֵׁם בָּזֶה, אִם לֹא אַתָּה. וְאוֹצְרוֹתֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹלִיכוּנִי שׁוֹלֵל? אַתָּה, שֵׁד עָרוּם, הָיִיתָ בְעוֹכְרֵי נַפְשִׁי, בְאַלֶצְּךָ אוֹתִי לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵאַחֵר וּבְךָ כָּל הַקּוֹלָר תָּלוּי". לֹא הִסְפִּיק פֶּטֶר לְהוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית טָפַח כְּבָצֵק וּגְוִיָּתוֹ הַזְּעִירָה הָלְכָה הָלֹךְ וְגָדֹל, עַד כִּי גָדְלָה מאֹד, וְעֵינָיו הִתְרַחֲבוּ וְנַעֲשׂוּ כִּשְׁתֵּי קַעֲרוֹת מָרָק וּפִיו הָיָה כְּתַנּוּר בּוֹעֵרָה וְלַהֲבוֹת־אֵשׁ הִתְמַלְּטוּ מִמֶּנוּ. וַיֶחְרַד פֶּטֶר וַיִבָּהֵל

וַיִפֹּל עַל פָּנָיו, וְלַמְרוֹת לִבּוֹ הָאֶבֶן נִזְדַּעְזְעוּ כָּל אֲבָרָיו וְנָעוּ כְנוֹד הַקָּנֶה. בְּצִפָּרְנֵי עַיִט אָחַז שֵׁד־הַיַּעַר בְּעָרְפּוֹ וַיְטַלְטְלֶנּוּ טַלְטֵלָה, כְּעָלֶה יָבֵשׁ לִפְנֵי סַעַר מִתְחוֹלֵל, וְאַחֲרֵי כֵן הִשְׁלִיכוֹ אַרְצָה בְּכֹחַ גָּדוֹל עַד שֶנִתְפָּרְקוּ כָּל עַצְמוֹתָיו. "תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ! קָרָא בְּקוֹל מְפוֹצֵץ כְּרַעַם בַּגַּלְגַּל; יָכֹל הָיִּיתִי לְפַצְפְּצֶךָ, אִלּוּ הָיִיתִי חָפֵץ, כִּי דִּבַּרְתָּ דְּבָרִים קָשִׁים נֶגֶד אֲדוֹן הַיָּעַר. וְאוּלָם לְמַעַן הָאִשָּׁה הַמֵּתָה הַזֹּאת, שֶׁהֱאֶכִילָה וְהִשְׁקְתָה אוֹתִי, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ זְמַן שְׁמוֹנַת יָמִים. אִם לֹא תַּחֲזֹר לְמוּטָב, אָבוֹא וַאַרַסֵּק אֶת אֲבָרֶיךָ וּנְמַּקֹּתָ בַּעֲוֹנוֹתֶיךָ.

 

יב    🔗

כְּבָר רָפָה הַיּוֹם לַעֲרֹב, כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁעָבְרוּ לִפְנֵי פֶּטֶר, מָצְאוּ אוֹתוֹ שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, וַיַהַפְכוּהוּ הֵנָּה וְהֵנָּה לִרְאוֹת, הַיֶשׁ בּוֹ עוֹד רוּחַ חַיִּים, אֲבָל זְמַן רַב עָמְלוּ לָרִיק. לְסוֹף הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם אֶל הַבַּיִת וַיָּבֵא מַיִם וַיִִּזְרֹק עָלָיו, וַיָּשָׁב רוּחוֹ אֵלָיו וַיִפְקַח אֶת עֵינָיו וַיַּבֵּט בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים סְבִיבוֹתָיו וַיִּתְאַנַּח וַיִּשְׁאַל לְאִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ, אַךְ אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָהּ. אַחֲרֵי כֵן הוֹדָה לָאֲנָשִׁים, שֶׁטָּרְחוּ לַהֲשִׁיבוֹ לִתְחִיָּה, וְיָקָם וְיֵלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ וַיְחַפֵּשׂ בְּכָל פִּנּוֹת הַבַּיִת, אַךְ אִיזֶבֶל לֹא הָיְתָה לֹא בַמַרְתֵּף וְלֹא בָעֲלִיָה, וְכָל אֲשֶׁר חָשַׁב לִרְאוֹת בַּחֲלוֹם הָיְתָה אֱמֶת מָרָה. אָז בְּשִׁבְתוֹ בָדָד בְּחַדְרוֹ, עָבְרוּ בְמוֹחוֹ מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת וּמְשֻׁנּוֹת; הוּא לֹא נִתְיָרֵא מִפְּנֵי שׁוּם דָּבָר, כִּי לִבּוֹ הַלֹּא הָיָה קַר כָּאָבֶן; אֶפֶס כְּשֶׁנִּזְכָּר בְּמוֹתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ, עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, כִּי סוֹף־סוֹף הֲלֹא גַם הוּא יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ וּמַה כָּבֵד מַשָּׂא הָעֲוֹנוֹת, שֶׁהוּא מַעֲבִיר עִמּוֹ לָעוֹלָם הָאַחֵר, מַה מְּסֻבָּל הוּא בִדְמָעוֹת הָעֲשׁוּקִים, בְּאַלְפֵי קִלְלוֹתֵיהֶם, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהָרֵךְ אֶת לִבּוֹ, בְּיִלְלוֹת הָאֻמְלָלִים, שֶׁהָיָה מְשַׁסֶּה בָם אֶת כְּלָבָיו! מֶה עָמוּס הוּא בְּיֵאוּשׁ אִמוֹ הַחֲשָׁאִי, בְּדַם אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ הַיָּפָה וְהַטוֹבָה שֶׁשָׁפַךְ! הִנֵּה לֹא הָיָה לוֹ מַה לְהָשִׁיב לְאָבִיהָ הַזָּקֵן, אִם הָיָה בָא וְשׁוֹאֵל: "אַיֵּה בִתִּי אִיזֶבֶל אִשְׁתְּךָ? וְאֵיךְ אֵיפוֹא יִתֵּן דִין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיוּ יְעָרוֹת, יַמִּים, הָרִים וּגְבָעוֹת וְשֶׁלוֹ הַכֹּל וְאַף גַּם חַיֵּי הָאָדָם?

הַמְּחֲשָׁבוֹת הָאֵלֶּה הֵצִיקוּ לוֹ גַם בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה, וּבְכָל רֶגַע וָרֶגַע הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ לְקוֹל עָרֵב, אֲשֶׁר קָרָא לוֹ: "פֶּטֶר, בְּרָא לְךָ לֵב חַם. וְיֵשׁ שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְהִתְעוֹרֵר עַד שֶׁחָזַר וְסָגַר אֶת עֵינָיו, כִּי הִכִּיר בַּקּוֹל הַזֶּה שֶׁקוֹל אִיזֶבֶל הוּא, הַמְּדַבֵּר אֵלָיו וּמְזָרְזוֹ לְהָסִיר אֶת לֵב הָאֶבֶן וְלָתֵת בִּמְקוֹמוֹ לֵב בָּשָׂר. וַיְהִי מִמָּחֳרָת וְיֵלֶךְ פֶּטֶַר אֶל בֵּית־הַמַּרְזֵחַ, בִּכְדֵי לְהָסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הַמַּחֲשָׁבוֹת הַנוּגוֹת, וַיִמְצָא שָׂם אֶת יְחֶזְקֵאל בַּעַל־בָּשָׂר. וַיֵּשְּׁבוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וַיִּדַּבְרוּ עַל זֹאת וְעַל אַחֶרֶת. עַל הָאֲוִּיר הַטוֹב, עַל הַמִּלְחָמָה, עַל הַמִּסִים וְהָאַרְנוּנִיּוֹת, עַד שֶנִּתְגַּלְגְּלָה שִׂיחָתָם עַל הַמָּוֶת וְעַל אֲנָשִׁים שׁוֹנִים, שֶׁעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם שֶׁלֹּא בְעוֹנָתָם וַיִשְׁאַל פֶּטֶר אֶת בַּעַל־הַבָּשָׂר, מַה דַּעְתּוֹ עַל הַמָּוֶת וּמָה יִהְיֶה אַחֲרָיו. וַיַעַן יְחֶזְקֵאל וַיֹּאמֶר, שֶׁהַגּוּף יָשׁוּב אֶל הֶעָפָר, וְהָרוּחַ אוֹ שֶׁיַּעֲלֶה לְמַעְלָה אֶל הַשָּׁמַיִם, אוֹ שֶׁיֵּרֵד לְמַטָּה אֶל הַתֹּפֶת.

“וּבְכֵן גַּם הַלֵּב יִקָּבֵר?” שָׁאַל פֶּטֶר בְּהִתְעַנְיְנוּת.

“בְּוַדָּאי, גַּם הַלֵּב יֵרֵד אֱלֵי קָבֶר”.

"וּמָה יַעֲשׂוּ עִם אִישׁ שֶׁאֵין לוֹ עוֹד לֵב? הוֹסִיף פֶּטֶר לִשְׁאֹל.

יְחֶזְקֵאל נָתַן עֵינָיו בְפֶטֶר בְּאֹפֶן מַחֲרִיד. מָה אַתָּה חָפֵץ לְהַגִּיד בָּזֶה? הַלְהַתֵּל בִּי אַתָּה אוֹמֵר? כְּסָבוּר אַתָּה, שֶׁאֵין לִי לֵב?"

“אַדְרַבָּה, יֵשׁ לְךָ לֵב דַּי וְהוֹתֵר, חָזָק כַּצּוּר”, עָנָה פֶּטֶר.יְחֶזְקֵאל הִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת וַיַּבֵּט עַל סְבִיבוֹתָיו, לִרְאוֹת הָאֵין אִישׁ שׁוֹמֵעַ, וְאַחֲרֵי־כֵן אָמָר: מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת? אוֹ אוּלַי גַּם לִבְּךָ אֵינֶנּוּ דוֹפֵק עוֹד?"

“אֵינֶנּוּ דוֹפֵק עוֹד, לְפָחוֹת פֹּה בְּחָזִי!” הֵשִׁיב פֶּטֶר מוּנְק, “אֲבָל, אַחֲרֵי אֲשֶׁר כְּבָר יָדַעְתָּ, בַּמֶה אֲנִי מְדַבֵּר, אֱמָר־נָא לִי, מָה יִּהְיֶה עִם לִבֵּנוּ”.

“מָה לְּךָ וְלָזֶה, רֵעִי?” שָׁאַל יְחֶזְקֵאל בִּשְׂחוֹק. “הַמְעַט לְךָ בַּחַיִּים שֶׁאַתָּה חַי פֹּה עֲלֵי אַדְמוֹת? הֲלֹא זֶה הַטּוֹב וְהַיָּפֶה שֶׁבִּלִבּוֹת הָאֶבֶן אֲשֶׁר לָנוּ, שֶׁהִרְהוּרִים כָּאֵלֶּה לֹא יַבְהִילוּ אוֹתָנוּ”.

“אֱמֶת הַדָבָר, אוּלָם הֲרֵי סוֹף־סוֹף אָנוּ מְהַרְהֲרִים בָּזֶה, וְאַף אִם בְּרֶגַע זֶה אֵימַת הַמָּוֶת לֹא תְּבַעֵת אוֹתִי, הִנֵּה עֲדַיִן זוֹכֵר אֲנִי, אֵיךְ יָרֵאתִי יִרְאָתִי מִדִּינוֹ שֶׁל גֵּיהִנוֹם, בִּהְיוֹתִי עוֹד נַעַר קָטָן וְתָמִים בְּמַעֲשָׂיו”.

“כְּמוּבָן – לֹא יִהְיֶה חֶלְקֵנוּ נָעִים, אָמַר יְחֶזְקֵאל. פַּעַם אַחַת שָׁאַלְתִּי מוֹרֶה־בֵּית־סֵפֶר עַל אוֹדוֹת זֶה וְאָמַר לִי, שֶׁאַחַר הַמָּוֶת שׁוֹקְלִים אֶת הַלְּבָבוֹת בְּכַף מֹאזְנַיִם, לָדַעַת, כַּמָּה מִשְּׁקַל הָעֲבֵרוֹת הַדְּבוּקוֹת בָּהֶם: הַלְּבָבוֹת הַקַּלִּים עוֹלִים לְמַעֲלָה, הַכְּבֵדִים יוֹרְדִים לְמַטָּה; וַאֲנִי חוֹשֵׁב, שֶׁמִּשְׁקַל הָאֲבָנִים שֶׁלָּנוּ יְהֵא רַב וְיַכְרִיעַ אֶת הַכַּף לְחוֹבָה”.

“בְּוַדָאִי, עָנָה פֶּטֶר, וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, כְּבָר הָיָה הַדָבָר כַּמָּה פְּעָמִים גּוֹרֵם לִי צַעַר, שֶׁלִּבִּי מִתְיַחֵס אֶל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַלָּלוּ בָּאֲדִישׁוֹת וּבִקְרִירוּת־רוּחַ”.

כֵּן נִדְבְּרוּ שְׁנֵיהֶם זֶה אֶל זֶה; אוּלָם בַּלַיְלָה שֶׁאַחַר הַשִּׂיחָה הַזֹּאת שָׁמַע פֶּטֶר חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים אֶת הַקּוֹל הַיָּדוּעַ לוֹ לוֹחֵשׁ בְּאָזְנָיו: “פֶּטֶר בְּרָא לְךָ לֵב יוֹתֵר חָם!” הוּא לֹא הִתְחָרֵט עַל זֶה שֶׁהָרַג אֶת אִשְׁתּוֹ, אָכֵן בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה אוֹמֵר לַעֲבָדָיו, כִּי הִיא יָצְאָה לְדָרֶךְ הָיָה מְהַרְהֵר בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה; לְאָן הָלְכָה אִיזֶבֶל? שִׁשָּׁה יָמִים וְשִׁשָּׁה לֵילוֹת עָבְרוּ עָלָיו בְּאֹפֶן כָּזֶה, וּבְכָל לַיְלָה וָלַיְלָה הָיָה שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ הַקּוֹל, וּבְכָל פַּעַם וָפַעַם הָיָה מְהַרְהֵר בְּשֵׁד־הַיַּעַר וְהַתְרָאתוֹ הַנּוֹרָאָה; אַךְ בְּבֹקֶר הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי קָפַץ מִמִּשְׁכָּבוֹ וַיִקְרָא: אָסוּרָה נָא וְאֶרְאֶה, אִם לֹא יַעֲלֶה בְּיָדִי לִבְרֹא לִי לֵב יוֹתֵר חַם, כִּי הָאֶבֶן הַקָּרָה שֶׁבְּחָזִי עוֹשָׂה לִי אֶת חַיַּי לְחַיִּים שֶׁל שִׁעְמוּם וְרֵיקָנוּת". וַיְמַהֵר פֶּטֶר וַיִלְבַּשׁ אֶת בִּגְדֵי הַחַג אֲשֶׁר לוֹ וַיַעַל עַל סוּסוֹ וַיִרְכַּב אֶל מַעֲבִית־הָאֳרָנִים.

בְּמַעֲבִית־הָאֳרָנִים, בַּמְקוֹם שֶׁהָאִילָנוֹת עָמְדוּ צְפוּפִים בְּיוֹתֵר, יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וַיִקְשְׁרֵהוּ אֶל אַחַד הָעֵצִים וַיְמַהֵר בִּצְעָדִים גַּסִּים אֶל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּבְעָמְדוֹ לִפְנֵי עֵץ הֶעָבוֹת, פָּתַח בְּלַחַשׁ שֶׁלּוֹ:

"שַׁצְהוֹזֶר בִּירַק יַעַר־הָאֳרָנִים,

כְּבָר עָבְרוּ עָלֶיךָ מֵאוֹת בַּשָּׁנִים,

לְךָ כָּל הָאָרֶץ בָּהּ צוֹמְחִים יְעָרִים,

אַךְ נִרְאֶה אַתָּה רַק לִמְאֻשָּׁרִים."

אָז הוֹפִיעַ אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית, אַךְ לֹא בִידִידוּת וּבְסֵבֶר פָּנִים, כִּי־אִם בְּעֶצֶב וּבְפָנִים זוֹעֲפִים; הוּא הָיָה עָטוּף מְעִיל זְכוּכִית שְׁחוֹרָה וּצְעִיף־אֵבֶל יָרַד לוֹ מֵעַל כּוֹבָעוֹ, וּפֶּטֶר יָדַע עַל מִי הוּא מִתְאַבֵּל.

“מָה חֶפְצְךָ מִמֶּנִי, פֶּטֶר מוּנְק?” שָׁאַל בְּקוֹל עָמוּם.

“נִשְׁאֲרָה לִי עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת, מַר שַׁצְהוֹזֶר”, עָנָה פֶּטֶר בְּהוֹרִידוֹ אֶת עֵינָיו לָאָרֶץ.

הַעוֹד יָכֹל אִישׁ אֲשֶׁר לֵב אֶבֶן לוֹ בְּחָזֵהוּ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת? אָמַר אִישׁוֹן־הַזְכוּכִית. כָּל אֲשֶׁר לִבְּךָ הָרַע שׁוֹאֵל הֲרֵי יֵשׁ לְךָ, וּמְאֹד יִקְשֶׁה עָלַי לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנְךָ.

“אֲבָל הֲַלֹא הַבְטֵחַ הִבְטַחְתָּנִי לָתֵת לִי שָׁלֹשׁ שְׁאֵלוֹת! שְׁתַּיִם כְּבָר נָתַתָּ לִי, וְעוֹד נִשְׁאֲרָה לִי אֶחָת”.

“אִם תַּסְכִּיל לִשְׁאֹל, יָכֹל אוּכַל לַהֲשִׁיבְךָ רֵיקָם, הוֹסִיף שֵׁד־הַיַּעַר, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשְׁמִיעֵנִי אֶת חֶפְצֶךָ”.

אִם מָצָאתִי אֵפוֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ, הַסֵר מִמֶּנִי אֶת לֵב הָאֶבֶן הַמֵּת וְהָשֵׁב לִי אֶת לֵב הַבָּשָׂר הַחַי שֶׁהָיָה לִי", אָמַר פֶּטֶר.

“הֶאָנֹכִי עָשִׂיתִי עַמְּךָ אֶת הַמִּסְחָר הַזֶה, שָׁאַל אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית הֲמִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִּי אֲנִי, הַנּוֹתֵן לְדוֹרְשָׁיו עֹשֶׂר וְלִבּוֹת־אָבֶן? שָׂם, אֶצְלוֹ לֵךְ וְחַפֵּשׂ אֶת לִבְּךָ”.

"אֲהָהּ, הוּא נוֹתֵן וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן רַק לֵב אֶבֶן, עָנָה פֶּטֶר.

“צַר לִי עָלֶיךָ, פֶּטֶר, אַף כִּי חוֹטֵא אַתָּה”, אָמַר אִישׁוֹן־הַזְכוּכִית אַחֲרֵי הִשְׁתַּקְּעוּ בְּמַחְשָׁבוֹת לִזְמַן־מָה. וּמִפְּנֵי שֶׁשְּׁאֵלָתְךָ הַפַּעַם אֵינֶנָּהּ נִבְעָרָה, לֹא אוּכַל לִמְנֹעַ מִמְּךָ לְפָחוֹת אֶת עֶזְרָתִי, שְׁמַע אֵפוֹא. לֹא בְחַיִל וְלֹא בְּכֹחַ, כִּי אִם בְּעָרְמָה תּוּכַל לְהָשִׁיב לְךָ אֶת לִבֶּךָ, וְאֶפְשָׁר שֶׁהַדָבָר לֹא יִכְבַּד מְאֹד, כִּי הֲרֵי סוֹף־סוֹף מִיכָאֵל טִפֵּשׁ הִנֵּהוּ, אַף כִּי חוֹשֵׁב הוּא שֶׁאֵין חָכָם כָּמוֹהוּ; לֵךְ אֵפוֹא יָשָׁר אֵלָיו וַעֲשֵׂה כַאֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ“. וְאִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית מָסַר לְפֶטֶר כָּל מַה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לָדַעַת, וַיִּתֵּן לוֹ צְלָב שֶׁל זְכוּכִית טְהוֹרָה וְיֹּאמַר אֵלָיו: כָּל עוֹד אַתָּה חַי, אֵינוֹ יָכֹל לְהָרַע לְךָ, וְאִם תַּרְאֶה לוֹ אֶת הַצְּלָב הַזֶּה יְשַׁלַּחֲךָ בְּשָׁלוֹם, וּכְשֶׁתִּמְצָא אֶת אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ, שׁוּבָה אֵלַי אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְאָז נִרְאֶה”.

 

יג    🔗

וַיִּקַּח פֶּטֶר מוּנְק אֶת הַצְּלָב בְּיָדוֹ וַיִקְבַּע אֶת כָּל הַדְּבָרִים בְּזִכְרוֹנוֹ וַיִפֶּן וַיֵלֶךְ הָלְאָה אֶל מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל מִיכָאֵל הַהוֹלַנְדִי, וְכַאֲשֶׁר קָרָא פֶּטֶר אוֹתוֹ בְשֵׁם שָׁלשׁ פְּעָמִים, נִרְאָה אֵלָיו הָעֲנָק וַיֹאמֶר בִּשְׂחוֹק מַחֲרִיד לֵב: “אֶת אִשְׁתְּךָ הָרַגְתָּ? יָפֶה עָשִׂיתָ וְגַם אָנֹכִי הָיִיתִי עוֹשֶׂה כָּזֹאת, כִּי הִיא פִּזְּרָה אֶת הֹונְךָ לְמַּחֲזִירִים עַל הַפְּתָחִים. אוּלָם עָלֶיךָ לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ לִזְמָן יָדוּעַ, כִּי הַדָבָר יָעִיר רַעַשׁ גָּדוֹל, כְּשֶׁיְבַקְּשׁוּ אוֹתָהּ וְלֹא יִמְצְאוּהָ, בְּוַדָאִי אַתָּה צָרִיךְ כֶּסֶף וּבָאתָ אֵלַי לְקַחְתּוֹ מִמֶּנִּי?”.

"כֵּן הוּא, עָנָה פֶּטֶר, כֶּסֶף דָּרוּשׁ לִי וּבַפַּעַם הַזֹּאת הַרְבֵּה, הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי לְאַמֶּרִיקָה רַב הַדֶּרֶךְ.

וַיִּקַּח מִיכָאֵל אֶת פֶּטֶר וַיְבִיאֵהוּ אֶל סֻכָּתוֹ. שָׂם פָּתַח אַרְגָּז מָלֵא כֶּסֶף וַיוֹצֵא מִמֶּנוּ גְּלִילֵי־זָהָב שְׁלֵמִים. עוֹד מִיכָאֵל עוֹמֵד וּמוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף עַל הַשֻּׁלְחָן וּפֶּטֶר אָמַר: דּוֹבֵר שְׁקָרִים אַתָּה, מִיכָאֵל, כִּי שִׁקַּרֶתָּ לִי, בְאָמְרְךָ, כִּי לֵב אֶבֶן לִי בְּחָזִי, וְלֵב הַבָּשָׂר שֶׁלִּי בְּיָדְךָ הוּא.

“וְהַאִם לֹא כֵן הוּא? שָׁאַל מִיכָאֵל בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת. הֲמַּרְגִּישׁ אַתָּה בַלֵּב אֲשֶׁר בְּחָזֶךָ? הַאִם לֹא קַר הוּא כְּקֶרַח? הֲיֵשׁ לְךָ צַעַר, אוֹ פַחַד, אוֹ חֲרָטָה, כְּשֶׁאַתָּה־עוֹשֶׂה לְרֵעֲךָ רָעָה?”.

“רַק אֶת כֹּחַ־הַתְּנוּעָה נָטַלְתָּ מִלִּבִּי, אֲבָל עֲדַיִן הוּא נִמְצָא בְּחָזִי כְמִקּוֹדֶם וְגַם יְחֶזְקֵאל אָמַר לִי, כִּי אַתָּה רִמִּיתָנוּ; אֵין אַתָּה בָר־הֲכִי לִקְרֹע סְגוֹר חָזֵהוּ שֶׁל אָדָם וּלְהוֹצִיא מִשָּׁם אֶת לִבּוֹ, מִבְּלִי שֶׁיַרְגִּישׁ בַּדָּבָר וּמִבְּלִי שֶׁיִּסְתַּכֵּן; הֵן לֹא קוֹסֵם אַתָּה”.

“הֲרֵינִי מַבְטִיחֲךָ נֶאֱמָנָה”, קָרָא מִיכָאֵל בְּאִי־רָצוֹן, “לְךָ וְלִיחֶזְקֵאל וּלְכָל הָאֲנָשִׁים הָעֲשִׁירִים הַמַּחֲזִיקִים בִּי, לְכֻלְּכֶם יֵשׁ לִבּוֹת קָרִים כְּלִבְךָ אַתָּה, וְלִבּוֹת הַבָּשָׂר שֶׁלָכֶם אֶצְלִי הֵם שָׂם בֶּחָדֶר”. מַה תְּמַהֵר לְשׁוֹנְךָ לְדַבֵּר שָׁקֶר! קָרָא פֶּטֶר בִּשְׂחוֹק, אֶת מִי אַתָּה אוֹמֵר לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל? הֲתַחֲשֹׁוב, שֶׁבִּהְיוֹתִי שָׁט בְּאָרֶץ בְּמַסָּעַי הָאַחֲרוֹנִים, לֹא רָאִיתִי מַעֲשֵׂי־תַעְתּוּעִים כָּאֵלֶּה לְמֵאוֹת? הַלְּבָבוֹת שֶׁבְּחַדְרְךָ נַעֲשׂוּ מִדֹנַג. אָמְנָם בַּעַל הוֹן וְעשֶׁר אַתָּה, זֹאת אֵין לְכַחֵד, אֲבָל לִקְסֹם קֶסֶם נִבְצַר מִמֶּךָּ".

כִּשְׁמֹעַ מִיכָאֵל הָעֲנָק אֶת דִּבְרֵי פֶּטֶר הָאַחֲרוֹנִים, וְתִבְעַר חֲמָתוֹ בּוֹ וַיִפְתַּח בְּכֹחַ אֶת דֶּלֶת חֵדְרוֹ וַיֹאמַר: הִכָּנֵס וּקְרָא אֶת הַכְּתֹבוֹת כֻּלָן וְגַם בַּכְּתֹבֶת אֲשֶׁר שָׁם הִסְתַּכֵּל הֵיטֵב. שָׁם נֶאֱמַר: “זֶהוּ לִבּוֹ שֶׁל פֶּטֶר מוּנְק”. הֲרוֹאֶה אַתָּה כֵּיצַד הוּא מְפַרְכֵּס? הֲגַם לֵב שֶׁל דֹּנַג עוֹשֶׂה כָךְ? "וּבְכָל זֹאת אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל שַׁעֲוָה, עָנָה פֶּטֶר, לֵב בָּשָׂר אֵינוֹ דֹופֵק בְּאֹופֶן כָּזֶה; לֹא, עֲדַיִן יֵשׁ לִי בְחָזִי לִבִּי שֶׁלִּי. לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי־כְשָׁפִים אֵינְךָ

יָכֹל!"

"אֲבָל יָכֹל אֲנִי לְהוֹכִיחַ לְךָ אֶת הַדָּבָר בְּפוֹעַל, עַד כִּי בְּעַצְמְךָ תַּרְגִּישׁ, כִּי הַלֵּב הַזֶּה לִבְּךָ הוּא בָּאֱמֶת, וּבְדַבְּרוֹ לָקַח אֶת הַלֵּב מִן הַצִּנְצֶנֶת שֶׁבְּיָדוֹ וַיַּחֲשׂף אֶת חָזֵהוּ שֶׁל פֶּטֶר וְיּוֹצֵא מִמֶּנוּ אֶת לֵב־הָאֶבֶן וַיַרְאֵהוּ לוֹ, וְאַחַר־כַּךְ לָקַח אֶת לֵב הַבָּשָׂר וַיִּפַּח בּוֹ וַיְשִׂימֵהוּ בִמְקוֹמוֹ, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע הִרְגִּישׁ פֶּטֶר אֶת דְּפִיקוֹתָיו וַיִּשְׂמַח מְאֹד.

“מָה אַתָּה חָשׁ כָּעֵת?” שָׁאַל מִיכָאֵל בִּשְׂחוֹק עַל שְׂפָתָיו.

“אָמְנָם צָדַקְתָּ, הֵשִׁיב פֶּטֶר, בְּהוֹצִיאוֹ בִזְהִירוּת אֶת הַצְּלָב מִצַּלַּחַת בִּגְדוֹ, מֵעוֹלָם לֹא הֶאֱמַנְתִּי, שֶׁבְּיָד אָדָם לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת!”

“הָאַף אֵין זֹאת? עַתָּה נוֹכַחְתָּ לִרְאוֹת, כִּי קְסָמִים בְּיָדִי. הַלֹא עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת! אוּלָם גְּשָׁה עַתָּה אֵלַי, לְמַעַן אֲשֶׁר אַחְזִיר אֶת לֵב־הָאֶבֶן לִמְקוֹמוֹ”.

“לְאַט לְךָ, אֲדֹנָי מִיכָאֵל! קָרָא פֶּטֶר וַיִצְעַד צְעָדִים אֲחָדִים אֲחוֹרַנִית וַיּוֹשֶׁט אֶת הַצְּלָב לִקְרָאתוֹ. בְּשׁוּמָן נִצּוֹדִים עַכְבָּרִים, וּבַפַּעַם הַזֹּאת לֹא אֲנִי הַמְּרֻמֶּה אֶלָּא עַתָּה”, וְלֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת דְבָרָיו עַד שֶׁהוֹצִיא סֵפֶר תְּפִלָּתוֹ מֵחֵיקוֹ וְהִתְחִיל מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ.

בְּרֶגַע זֶה נִתְכַּוְּצוּ אֲבָרָיו שֶׁל מִיכָאֵל וְגוּפוֹ הָלַךְ הָלַֹךְ וְהִתְמַעֵט, הָלֹךְ וְהִתְמַעֵט וַיִפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ אָרְצָה וַיֵאָנַח וַיֵאָנֵק וַיִתְהַפֵּך בַחֲבָלָיו כְּתוֹלַעַת וְכָל הַלְּבָבוֹת אֲשֶׁר מִסָּבִיב הִתְחִילוּ מְפַרְכְּסִים וּמְקַשְׁקְשִׁים, עַד כִּי קָם שָׁאוֹן גָּדוֹל בַּחֶדֶר, כְּמוֹ בְּבֵית אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל שׁוֹעֵן. וּלְקוֹל הַשָׁאוֹן הַזֶּה נִבְהַל פֶּטֶר וּפַלָּצוּת אֲחָזַתּוּ וַיְּמַהֵר וַיָּנָס מִן הַחֶדֶר וְהַבַּיִת הַחוּצָה, וּמֻרְדָף מִפַּחַד פִּתְאֹם טִפֵּס וְעָלָה עַל רֹאשׁ הַסֶּלַע, כִּי שָׁמַע שֶׁמִּיכָאֵל הִתְעוֹדֵד וְהִתְחִיל סוֹעֵר וּמִתְגָּעֵשׁ וְרוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו וְשׁוֹלֵחַ אַחֲרָיו קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת, נְאָצוֹת וְגִדּוּפִים, כְּשֶׁהִגִּיעַ לַצּוֹק טִפֵּס וְיָרַד בְּחִפָּזוֹן אֶל מַעֲבִית הָאֳרָנִים; סַעַר נוֹרָא הִתְחוֹלֵל פִּתְאֹם. בְּרָקִים עָפוּ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל וְיָרְדוּ לְרַגְלָיו וְשָׁבְרוּ וְהִרְקִידוּ אֶת הָאִילָנוֹת. אֲבָל הוּא בָא בְשָׁלוֹם לְתוֹךְ תְּחוּמוֹ שֶׁל אִישׁוֹן הַזְכוּכִית.

לִבּוֹ דָּפַק בְּשִׂמְחָה, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁנִּתְנַדְפָה הַחֶדְוָה הָרִאשׁוֹנָה, חָלְשָׁה דַעְתּוֹ, בְּהַבִּיטוֹ לְאָחוֹר עַל חַיָּיו הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנִּשְׂעֲרוּ סְבִיבָיו, כַּסְעָרָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה עַתָּה מֵאֲחוֹרָיו וְעִלְעַלָּה בָאִלָּנוֹת. הוּא נִזְכַּר בְּאִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ הַיָּפָה וְטוֹבַת הַלֵּב, שֶׁרָצַח מֵרֹב כֵּילוּת; הוּא הָיָה בְּעֵינָיו כְּזֻלוּת בְּנֵי אָדָם, וּכְשֶׁהִקְרִיב לָבֹא אֶל הַגִּבְעָה אֲשֶׁר שָׁם הָיְתָה תַּחֲנוֹתוֹ שֶׁל אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית, גָּעָה בִּבְכִיָּה עַד כִּי הִרְטִיבוּ דִּמְעוֹתָיו אֶת הָאֲדָמָה.

שַׁצְהוֹזֶר יָשַׁב תַּחַת הָאַלּוֹן וְעִשֵּׁן מִמַקְטַרְתּוֹ הַקְּטַנָּה, אֲבָל פָּנָיו הָיוּ טוֹבִים מֵאֲשֶׁר הָיוּ לִפְנַי זֶה. “מִפְּנֵי מָה אַתָּה בוֹכֶה, פֶּטֶר הַפֶּחָמִי”? שָׁאַל: “הַאִם לֹא קִבַּלְתָּ אֶת לִבְּךָ בַּחֲזָרָה? הַעוֹד הַלֵּב הַקַּר בְחָזֶךָ?”

“הָהּ, אֲדֹנִי”! נֶאֱנַח פֶּטֶר: “בִּזְמָן שֶׁלֵּב־הָאֶבֶן הַקַּר הָיָה מוּנָח בְּחָזִי, לֹא הָיִיתִי בּוֹכֶה מֵעוֹלָם; עֵינַי הָיוּ חֲרֵבוֹת תָּמִיד, כָּאֲדָמָה בְּיֶרַח תַּמּוּז; אוּלָם עַתָּה הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בָּאִים וּמְטַפְּחִים לִי עַל לִבִּי הַיָּשָׁן וּמְיַסְּרִים אוֹתוֹ קָשֶׁה! אֶת לֹוַי הֵבֵאתִי עַד כִּכַּר לֶחֶם, בָּעֲנִיִּים וּבַחוֹלִים שִׁסִּיתִי אֶת כְּלָבַי, וַהֲרֵי אַתָּה יָדַעְתָּ אֵיךְ יָרַד מַגְלָבִי עַל מִצְחָהּ הַיָּפֶה שֶׁל אִיזֶבֶל אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה!”

“פֶּטֶר, חוֹטֵא גָּדוֹל הָיִיתָ!” אָמַר אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית. “הַכֶּסֶף וְהַבַּטָּלָה הֱבִיאוּךָ לְהַשְׁחִית אֶת דַּרְכֵּךָ, עַד אֲשֶׁר נִתְקַשָּׁה לִבְּךָ וְהָיָה לָאֶבֶן, שֶׁלֹא יָדַע עוֹד לֹא שִׂמְחָה וְלֹא תּוּגָה, לֹא חֲרָטָה וְלֹא חֶמְלָה; אֲבָל תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת וְלוּ רַק יָדַעְתִּי, כִּי חוֹזֵר אַתָּה בִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב תָּמִים, אָז אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתִי יָכֹל לַעֲשׂוֹת דְבַר־מַה לְמַעַנְךָ”.

“אֵינִי רוֹצֶה עוֹד מְאוּמָה”, עָנָה פֶּטֶר, בְּהוֹרִידוֹ בְּעֶצֶב אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ. “חַיַּי כָּלּוּ לְבִלְתִּי שׁוּב עוֹד, עֲדֵי נֶצַח לֹא אָשׁוּב לִרְאוֹת חַיִּים שֶׁל חֶדְוָה; וְלָמָּה זֶה עוֹד הֶבֶל אִיגַע בָּעוֹלָם? אִמִּי לֹא תִּסְלַח לִי לָנֶצַח אֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וְאוּלַי כְּבָר הוֹרַדְתִּי שֵׂיבָתָהּ בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה, אֲנִי בֶּן־מֵבִישׁ, חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ. וְאִיזֶבֶל אִשְׁתִּי!… הֲמִיתֵנִי־נָא, אֲדֹנִי שַׁצְהוֹזֶר, אָז יָבֹא קֵץ לְחַיַּי בְּפַעַם אֶחָת”.

“טוֹב הַדָּבָר”, עָנָה אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית, “אִם אֵינְךָ חָפֵץ אַחֶרֶת, אוּכַל לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתְךָ זוּ; קַרְדּוּמִי מוּנָח לֹא הַרְחֵק מִזֶּה”. וַיוֹצֵא אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית בִּמְנוּחָה אֶת מַקְטַרְתּוֹ מִפִּיו וַיְדֲשֵׁן אוֹתָהּ הֵיטֵב וַיְשִׁיבֶנָּה אֶל צַלַּחְתּוֹ, אַחֲרֵי־כֵן קָם לְאִטּוֹ וַיֵלֶךְ לַאֲחוֹרֵי הָאַשּׁוֹחִים, בְּעֵת אֲשֶׁר פֶּטֶר יָשַׁב עַל הַדֶּשֶׁא בִּדְמָעוֹת עַל לְחָיָיו, כִּי חַיָּיו כְּבָר לֹא נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינָיו לִמְאוּמָה, וְהוּא חִכָּה בִמְתִינוּת לְמַכַּת־הַמָּוֶת. אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים הִגִּיעַ לְאָזְנוֹ קוֹל צְעָדִים קַלִּים וְיֹאמֶר בְּלִבּוֹ: “עַתָּה יָבֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת”.

“הַבֵּט עוֹד פַּעַם סְבִיבוֹתֶיךָ, פֶּטֶר מוּנְק”, קָרָא אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית. וַיִּמִּח פֶּטֶר אֶת דִמְעוֹתָיו מֵעַל עֵינָיו וַיַּבֵּט מֵאַחֲרָיו – וְהִנֵה אִמּוֹ וְאִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ עוֹמְדוֹת לְנֶגְדּוֹ וּמִסְתַּכְּלוֹת בּוֹ בְּפָנִים יָפוֹת. וַיַרְא וַיִּקְפֹּץ מִמְקוֹמוֹ וַיִקְרָא בְשִׂמְחָה: הִנֵּךְ חַיָּה אֵפוֹא, אִיזֶבֶל, וְגַם אַתְּ, אִמִּי לֹא מַתְּ, וְאַתֶּן סְלַחְתֶּן לִי?

הֵן חֲפֵצוֹת לִסְלֹחַ לְךָ, מִפְּנֵי שָׁאַתָּה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה", אָמַר אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית: “וּמֵעַתָּה יְהֵא הַכֹּל נִשְׁכַּח, שׁוּב עַתָּה אֶל בֵּית אָבִיךָ וֶהֱיֵה עוֹשֵׂה־פֶּחָם כְּמִקּדֶם: אִם תֵּיטִיב אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְהָלַכְתָּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אָז תִּכָּבֵד אֻמָנוּתְךָ בְּעֵינֶיךָ, וְהָיִיתָ אָהוּב וּמְכֻבָּד לַבְּרִיּוֹת יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהַיִיתָ חָבִיב עֲלֵיהֶם, אִלוּ הָיוּ לְךָ עֶשֶׂר חָבִיוֹת מְלֵאוֹת זָהָב”. כֹּה דִבֵּר אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית וַיְבָרְכֵם לְשָׁלוֹם וַיִּפָּרֵד מֵהֶם.

וְכָל הַשְּׁלֹשָׁה הֵשִׁיבוּ בְּרָכָה אֶל חֵקוֹ וַיֵלְכוּ לָהֶם לְבֵיתָם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי־לֵב.

הַבַּיִת הַמְפֹאָר, שֶׁהָיָה מִקּוֹדֶם לְפֶטֶר, לֹא עָמַד עוֹד; הַבָּרָק יָרַד עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם וְהוּא וְכָל אֲשֶׁר בוֹ הָיָה לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ, אוּלָם אֶל בֵּית אָבִיו לֹא הָיָה הַדֶּרֶךְ רַב; אֵלָיו שָׂמוּ עַתָּה אֶת פְּנֵיהֶם, וְהָאֲבֵדָה הַגְּדוֹלָה לֹא הֶעֱבִירָה אֶת רוּחָם.

אַךְ מַה גָּדַל תִּמְהוֹנָם בְּגִשְׁתָּם אֶל סֻכָּתָם! הִיא נֶהְפְּכָה לְבֵית־אִכָּר יָפֶה וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ הָיָה פָּשׁוּט, אֲבָל טוֹב וְנָקִי.

“מִיַּד אִישׁוֹן הַזְּכוּכִית הָיְתָה זֹאת!” קָרָא פֶּטֶר.

“מַה טּוֹב וּמַה יָּפֶה”! אָמְרָה אִיזָבֶל. “וּפֹה יִרְוַח לִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּבַּיִת הַגָּדוֹל עִם כָּל הַכְּבוּדָה”.

מֵאָז וָהָלְאָה הָיָה פֶּטֶר לְאִישׁ תָּם וְיָשָׁר וְחָרוּץ בִּמְלַאכְתּוֹ, שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וּמִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁיֶּשׁ לוֹ, אוֹכֵל מִיגִיעַ כַּפּוֹ וְעוֹבֵד עֲבוֹדָתוֹ בֶאֱמוּנָה! וּבְאֹפֶן כָּזֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר שֶׁבְּכֹחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ עָשָׂה לוֹ חַיִל וְעֹשֶׂר בַּמִּשְׁפָּט, וַיְהִי אָהוּב לַמָּקוֹם וְחָבִיב לַבְּרִיּוֹת וּמְכֻבָּד עַל פְּנֵי כָל יוֹשְׁבֵי הַיָּעַר. הוּא לֹא הִתְקוֹטֵט עוֹד עִם אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ וְאֶת אִמּוֹ כִבֵּד, וְגַם פִּזֵּר נָתַן לָאֶבְיוֹן, אֲשֶׁר דָּפַק עַל דַּלְתוֹתָיו. וַיְהִי כַאֲשֶׁר אַחֲרֵי יָמִים וְשָׁנִים נִפְקְדָה אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד זָכָר וְיָקָם פֶּטֶר וְיֵלֶךְ אֶל מַעֲבִית־הָאֳרָנִים וַיִשָּׂא מְשָּׁלוֹ. אֲבָל אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית לֹא נִרְאָה. “אֲדֹנִי שַׁצְהוֹזֶר”! קָרָא פֶּטֶר בְּקוֹל: “שְׁמַע־נָא, אֲדוֹנִי, הֲרֵי רְצוֹנִי רַק לְהַזְמִינְךָ לָבֹא וְלִהְיוֹת סַנְדֵּק לִבְנִי בְּכוֹרִי!” אוּלָם גַּם הַפַּעַם לֹא נִשְׁמָע דָבָר; רַק רוּחַ חֲרִישִׁית נָשְׁבָה בֵּין הָאֳרָנִים וְהִשִּׁירָה מֵהֶם אִצְטְרוֹבָלִים רַבִּים עַל הָעֵשֶׂב. “אִם כֵּן” אָמַר פֶּטֶר: “אֶקַּח לִי אֶת הָאִצְטְרוֹבָלִים הָאֵלֶּה לְמַזְכֶּרֶת נֶצַח, אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָרָאתִי לְךָ, וְלֹא נִרְאֵיתָ לִי”, וַיִקָּחֵם פֶּטֶר וַיְשִׂימֵם בְּצַלַּחְתּוֹ וַיָשָׁב אֶל בֵּיתוֹ; אֶפֶס אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּא לְבֵיתוֹ וּפָשַׁט אֶת חֲמִילַת־הַחַג, חָפְצָה אִמּוֹ לָשִׁים אֶת הַבֶּגֶד בָּאַרְגָּז, וְהִתְחִלָה מְנַעֶרֶת אֶת חָפְנָיו, נָפְלוּ מִן הַצַלַּחַת אַרְבָּעָה גְּלִילֵי זָהָב גְּדוֹלִים, וּכְשֶׁגָּלֲלוּ אוֹתָם, רָאוּ וְהִנֵּה הֵם מְלֵאִים טַלָרֵי־בָּדֶן טוֹבִים וַחֲדָשִׁים, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה מְזֻיָּף. וְזֶה הָיָה מַתְּנַת־הַסַנְדֵּק מֵאֵת אִישׁוֹן־הַזְּכוּכִית שֶׁבַּיַעַר־הָאֳרָנִים לְפֶטֶר הַבֵּן.

כֹּה חָיוּ מִשְׁפַּחַת מוּנְק חַיֵּי שַׁלְוָה וַעֲבוֹדָה וְעוֹד יָמִים רָבִּים, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר זָקֵן פֶּטֶר, הָיָה אוֹמְרִים: "טוֹב לְהִסְתַּפֵּק בְּמּוּעָט וְלֵשֵׁב בְּשַּׁלְוָה, מִלִּהְיוֹת בַּעַל עֹשֶׁר וּנְכָסִים “וְלֵב קָר”.