אני בא להציע בשם הממשלה את חוק התקציב לשנת 1949/50. זוהי הפעם הראשונה שאנו מביאים תקציב לשנה שלימה, והקשיים בסידור התקציב היו גדולים יותר מאשר תארתי לי. עדיין לא התגבש המצב המדיני החיצוני. אנו בראשית המלחמה נגד האינפלאציה. קשה להעריך בדייקנות את הצרכים לתקופה של שנה, ואת האפשרויות לגיוס האמצעים בתקופה זו. חסרה לנו גם הידיעה מהעבר, וגם הנסיון הארגוני. לכן התקציב שאגי מביא הוא נסיוני במידה רבה.

אנגליה, המקדישה כעת תשומת-לב רבה למצב הכלכלי בישראל, מתפארת שהצליחה לאַזן את כל הוצאות המדינה שלה, של הפרט ושל הכלל, בגבולות הכנסות המדינה. אנו במצב אחר לגמרי. לפנינו תפקיד לא של ביסוס המשק הקיים כבאנגליה, אלא תפקידים של כוננות למלחמה ותפקידי פיתוח וקליטה. אך גם אנו מוכרחים לכסות באמצעות המסים לכל-הפחות את ההוצאות השוטפות והוצאות השירותים. בין השירותים הייתי רוצה לכלול גם את שירות-הבטחון בקנה-מידה המתאים לתקופה של שלום. איזוּן זה הכרחי כדי להקים משק מדיני בריא, למען הצלחה יתירה במלחמה נגד האינפלאציה, למען הגברת האשראי למדינה. אשראי זה הכרחי לנו, ליתר ענפי הפעולה של המדינה. אנו עומדים לפני שלושה תקציבים יחד: התקציב השוטף, תקציב שירותי-המדינה, תקציב הבטחון ותקציב הקליטה והפיתוח. לשם דיון מלא, טוב היה להביא בפני הכנסת את כל שלושת התקציבים גם יחד. אך הדבר אינו ניתן להיעשות בשל נימוקי בטחון. לפיכך נצטרך לרכז את הדיון בעיקר בתקציב השוטף ואשתדל לתת סקירה כללית גם על תכנית הפיתוח. אך יש לזכור תמיד את בעיות תקציב הבטחון, שעליו ידונו בפרוטרוט ועדות-הכנסת לפי הצעת החוק. הכנסת מתבקשת למסור גם הפעם לוועדת הכספים ייפוי-כוח לאַשר את תקציב הבטחון.

לתקציב הבטחון ולתקציב הפיתוח הכרחי יהיה להשתמש באשראי. למען הנצחון במלחמה אפשרי והכרחי לשעבד את הדורות הבאים. תקציב הפיתוח נועד להגדיל את המשק, להגדיל את ההכנסה הלאומית, ליצור נכסים שרבים מהם עשויים לשלם בעצמם את הכספים המושקעים בהם. מותר איפוא להשתמש במידה גדולה באשראי למטרות פיתוח. אך אסור לעשות זאת לשם הוצאות שוטפות, וגם אין כל אפשרות לכך, כי שני התקציבים האחרים מנצלים למעשה את כל האפשרויות של אשראי הניתנות להשערה בעתיד הקרוב – –.

הקשר בין המשק הפיסקאלי למצב הכלכלי ברור לכל, ומן ההכרה לקבוע את התקציב בהתחשב בפעולה הכלכלית, בצורך בהרחבת הייצור והפסקת המגמה האינפלאציונית. לפיכך אקדים לסקירתי על ההוצאות וההכנסות הערות אחדות בנוגע למצב הכלכלי, ולגבי הפוליטיקה הכלכלית שלנו.

אינדכס יוקר המחייה הממוצע השנתי בשנת 1946 היה 267; בשנת 1947 – 271; בשנת 1948 – 338; במאי, בחודש הכרזת עצמאותנו – 336. אינני צריך להרבות בדברים כדי לתאר את סכנת האינפלאציה למשק המדינה, ולמשק בכללו, לאפשרות הקליטה, ובמיוחד לשורות הרחבות של העם. יוקר המחייה מגדיל את נטל השירותים לאין נשוא, כי עלינו להעריך את הוצאות השירותים במצב לא-יציב. יוקר המחייה ויוקר הייצור מפחידים את מַשקיעי ההון החוששים שמא לא יוכלו לעמוד בהתחרות עם תוצרת-חוץ, כי אין לסמוך על תעריפי ההגנה בלבד. הארץ תלויה בקיומה בייבוא של מצרכי מזון, חומר גלמי, חמרי-בניין, מכונות, וכדי לאפשר את הייבוא יהיה מן ההכרח לפתח את הייצוא. יש ללמוד לעמוד בהתחרות בשוּקי העולם.

בעולם יש כיום ירידת המחירים. יש בזה ברכה. אך לא בכל המקרים יש בירידה זאת ריווח נקי. בנסיבות אלה מחריפה בעיית ההתחרות. דבר זה לומדים כעת כל עמי אירופה. יוקר הבנייה מפחיד את הבונים. מהאינפלאציה יסבול קודם כל הפועל ושכבות העם הרחבות. הנסיון של כל עמי העולם הראה לנו, שבמירוץ בין המחירים והשכר הנומינאלי והשכר הריאלי, במקרה של אינפלאציה, בסופו-של-דבר ידו של הפועל על התחתונה.

הממשלה העמידה לעצמה כמטרה ראשונה את המלחמה ביוקר המחייה. המגמה הקרובה שלנו היא, להגיע למצב שהיה קיים בזמן הכרזת העצמאות, ז. א., להוריד את האינדכס מ-371 ל-336. אך בהמשך הזמן עלינו להשתדל להחזיר את המצב לכל הפחות לממוצע של 1947, הווה אומר להוריד את הוצאות-המחייה ב-25% בערך. יודע אני שזה תפקיד קשה ביותר. אך אם אנו רוצים לבסס את עצמאותנו הכלכלית והפוליטית גם יחד – ואלה קשורים זה בזה – לפתח את הארץ ולהגשים את תכנית ארבע השנים להכפלת היישוב, אין לגו ברירה אלא להילחם בהיקף הגדל והולך באינפלאציה ויוקר הייצור. כשלב ראשון של ביצוע התכנית הכלכלית שלה הכריזה הממשלה על תכנית הצנע, והתפקיד הנכבד הזה הוטל על חברי ד"ר [דב] יוסף.

 

תכנית הצנע    🔗

מה הן המגמות בתכנית הצנע? קודם כל התפקיד החיובי – הספקת הצרכים החיוניים לכל, במחירים קבועים, בלי שוק שחור. אני מדגיש את המלה לכל. אל נשלה את עצמנו שתפקיד זה קל הוא. לפי תכניתו של ד“ר יוסף נחוץ רק לשם הספקת צרכי-מזון לאדם והספקה למשק החקלאי – ייבוא בגובה של 23 מיליון ל”י בשנה; כדי להבטיח את העבודה בתעשייה, ובייחוד בתעשייה שתעסוק בייצור תוצרת “לכל”, תובע ד“ר יוסף עוד עשרה מיליון ל”י לייבוא של חמרים גלמיים.

קשה יהיה לגייס את הסכומים הדרושים הללו, כי פירוש הדבר הוא, שהיקף הייבוא בכללו יצטרך לעלות אולי עד 60 מיליון ל"י. כדי להבטיח את הייבוא של המצרכים החיוניים, יהיה הכרה לצמצם במידה האפשרית את הייבוא של המצרכים הלא-חיוניים. מן ההכרח להטיל פיקוח חמוּר על הייבוא. לשם הקלת הפרוצדורה הקשורה בקבלת רשיונות-ייבוא וגם לשם התאמת הייבוא לתכניות הכלכליות של הממשלה, חילקנו בעבר את מתן הרשיונות בין המשרדים השונים. מעתה תהיה כתובת אחת, שאליה צריך היבואן לפנות בבקשת רשיונות וממנה יקבלו את התשובה.

התפקיד האחר של תכנית-הצנע הוא הוזלת צרכי הקיום על-ידי הורדת המחירים, שתבוא במידה מסויימת על-ידי הסטאנדרטיזאציה, שברצוננו להכניס בייצור מצרכים רבים והשכלולים בייצור. באנגליה הקיפה תוצרת “תועלת” של מצרכים חיוניים 70% ולפעמים עד 90% מכל היקף הייצור בענפים המתאימים. הורדת המחירים צריכה לבוא על-ידי ביקורת על כל גורמי היוקר. אנו רק התחלנו בפעולה זו, אך נדמה לי שכבר אפשר לציין הצלחות אחדות בשטח זה: ירדו מחיריהם של מצרכים חיוניים אחדים, ירדו המחירים בבתי-מלון ובמסעדות שונים ויורדים מחירי ההובלה; הורדו המחירים של חמרי-בניין, ועומדים להוציא לשוק בגדים ורהיטים לפי שיטת “לכל”. אני מקווה, שהירידה תגבר ותלך גם בחדשים הבאים, אך הדבר לא ייעשה מעצמו. מן ההכרח שהציבור כולו יבין, שלטובתו עליו לשתף פעולה מרצונו עם הממשלה.

כתוצאה מפעולות אלה נוכל ונצטרך להפנות את מַכסימום הכספים המתפנים מן הצריכה, להרחבת הייצור. על הממשלה יהיה לנקוט צעדים הכרחיים, כדי למנוע שהכסף המשתחרר לא יבוזבז בדרכים שונים ולהביא לניצול תועלתו לטובת הפרט והכלל גם יחד. אנו חייבים להעמיד לפנינו בתקופת השנים הקרובות את מגמת החסכון המַכסימלי של אמצעים להשקעה מתוך ההכנסה הלאומית שלנו. כן נהגו כל העמים שעמדו לפני התפקידים הגדולים של רקונסטרוקציה, החל מרוסיה הסובייטית וגמוֹר באנגליה הלייבּוריסטית. אך אין לבנות את ביסוס המשק והרחבתו על אמצעי חוץ בלבד. לעלייה אנו זקוקים לאמצעי-חוץ יותר מאחרים וגם נקבלם, אם נדע להסדיר כהלכה את העניינים בארץ.

תפקיד הצנע הוא שלב ראשון בתכנית הכלכלית. הכרחית גם פעולה קונסטרוקטיבית. הגורם העיקרי לאינפלאציה הוא חוסר שיווי-המשקל בין המצרכים ושירותי הציבור לבין הצרכים ואפשרויות הקנייה של הציבור. חשוב מאוד לחלק במידה צודקת את המצרכים שישנם וככל האפשר שווה לכל. לא פחות חשוב להשתדל להרחיב את היקף השירותים והמצרכים החיוניים.

השנה הראשונה לקיומנו היתה קשה במיוחד. הצרכים גדלו לרגל המלחמה והעלייה גם יחד. הייצור הוקטן בעקבות המלחמה, לעתים על-ידי פגיעה ישרה, ולעתים על-ידי גיוס טוטאלי של כוחות-אדם. קיימת שאלה של הפניית כוח-אדם לענפי המשק החיוניים. אנו עומדים לפני שאלת חוסר עובדים וחוסר עבודה כאחת. עשרות אלפי פועלים, עולים הגרים במחנות וגם חלק מהעולים שכבר נכנסו לדירותיהם, אך עדיין לא הוכנסו למערכת החיים הכלכליים, משמשים בשעה זו גורם אינפלאציוני. הם רק צרכנים. לשם מלחמה באינפלאציה מן ההכרח לעשותם לגורם יוצר.

 

הגדלת הייצור    🔗

מתייצבת לפנינו שאלת הגדלת הייצור והרחבתו. בדרכים שונות עלינו לפעול לשם הרחבה זו: בעזרת ההון הלאומי, הגברת ההשקעות הפרטיות, הרחבת כושר-הייצור של המפעלים הקיימים, בהשתתפות ישירה של הממשלה. מדיניותה של ממשלת ישראל היא לעודד השקעות-הון חדשות: א. לשם פיתוח כושר הייצור של הארץ ולמען קליטת עלייה גדולה; ב. לשם סיוע וחלוקה ראציונלית של האוכלוסיה על פני שטח המדינה וניצול מכסימלי תכניתי של כל אוצרות הארץ ויכלתה הכלכלית; ג. לשם סיוע לאיזוּן מאזן-התשלומים בדרך של הקטנת הייבוא והגדלת הייצוא. העידוד הזה יינתן להשקעות קונסטרוקטיביות למפעלים חדשים בענפי תעשייה, בניין, חקלאות, תחבורה ובשאר ענפי ייצור בעלי חשיבות לאומית-כלכלית, בין אם מקור ההשקעות הוא בארצות-חוץ ובין אם מקורו הוא משקיעי הון בארץ.

 

פעולת הבניין    🔗

א. אנו מציעים לשחרר ממס ואַרקו בניינים חדשים לתקופה של חמש שנים, כולל הבניינים שנבנו אשתקד, היינו לאחר תקומַת המדינה; אך בתנאי אחד – והתנאי הזה חל גם על סעיפים אחרים הנוגעים להקלות – ביטול דמי-מפתח;

ב. הגדלת ניכוי האמורטיזאציה מן ההכנסה החייבת מס-הכנסה. אמורטיזאציה נחשבת כעת בין ½1–4 אחוזים בהתאם לטיב הבניין. אני מוכן להציע, שבחמש השנים הראשונות תוכפל האמורטיזאציה, כדי לאפשר כעבור שנים אחדות הערכה נורמַלית יותר של ערך הבניין;

ג. העמדת קרקע לבנייה עממית בצורת החכרה;

ד. הקטנת המכס על עצים ועל ברזל לשנה זו – לגבות רק מכס סמלי. הדבר יגרום לאוצר הקטנת ההכנסות בסכום של 100,000 ל"י לחודש בערך; כדאי לעשות את הדבר אם על-ידי כך נוזיל את הוצאות הבנייה ונאפשר בנייה רחבה;

ה. ביטול הבלו על המלט. ביטול זה כבר נכנס לתקפו ועזר להקטין את מחיר המלט ב-30%;

ו. אנו מכינים תכנית להקמת קרן ממשלתית לביטוח משכנתאות בגובה של 50% ממחיר הבנייה של דירות עממיות, שמחירן עולה עד מכסימום מסויים. אנו רוצים ללכת בעקבות הממשלה האמריקאית – לאפשר על-ידי כך גיוס הון נוסף בארץ ובחוץ-לארץ למתן משכנתאות;

ז. טיפול בגורמי יוקר וחמרים. הזכרתי את דוגמת המלט שמחירו הוזל. גם הורדת המכס על חמרי-בניין יהיה קשור בביקורת חמורה על המחירים: על מחירי הקנייה, בבירור אפשרות של קנייה זולה יותר, טראנספורט זול יותר, הוצאות הורדה ופריקה בנמל, רווחי היבואנים והמתווכים, והוצאות ההובלה;

ח. הכשרת פועלים: אנו שואפים להוריד את מחירי הבנייה, לזרז את קצב הביצוע ולארגן את העבודה כך, שיאפשר להעסיק אחוז גדול יותר של פועלים לא-מקצועיים. אנו מוכנים לאפשר לקבלני בניין לרכוש לשם שכלול הבנייה מכונות משוכללות יותר באמצעות המילווה האמריקאי.

בניית בתי-מלון. שאלה זו חיונית לעידוד התיירות ולמשק הארץ. בחדשים האחרונים החליפו תיירים בנמלים קרוב לחצי מיליון לירות של מטבע זר בלירה ישראלית בכל חודש, ויחד עם חילופי המטבע של העולים הגיע הסכום ל-700,000 ל"י לחודש. אנו מוכנים להעמיד קרקע לבתי-מלון שייבנו לפי תכנית בחלקים שונים של הארץ.

 

התעשייה    🔗

מתנהל משא-ומתן בינינו ובין בעלי-תעשייה מארצות-חוץ בדבר הקמת מפעלים חדשים. יש מפעלים חשובים שהתחלנו בבנייתם, כמפעל של פלאסטיקה מארצות-הברית, צבעים ועוד. יש גם שורה של הצעות, שעליהן הגענו לידי הסכם בין יוזמיהן ובין הממשלה, אך נכון שרבים גם מתאכזבים. יש סיבות לאכזבה זאת. האחת היא – ההסתה שמתנהלת גם בארץ נגד השקעות חוץ. זוהי האשמה כבדה; אך מי שקרוב יותר לעניינים יודע, שאת דיבת הארץ מוציאים מהארץ. אלה הפונים אלינו לקבל הסברה נוספת, מופתעים לעתים קרובות מן האינפורמַציה שקיבלו קודם. אך יש גם תלונות מוצדקות ויש עיכובים שצריך לבטלם. וַדאי צריך לדאוג לטיפול יתר במשקיעים ולהקטין את התרוצצותם. אנו עומדים להקים מדור מיוחד במשרד למסחר ותעשייה, שיטפל באנשים האלה, ועל ידו תהיה ועדה בין-משרדית, שישתתפו בה גם אנשים מתוך הציבור.

בשטח התעשייה, כבשטח הפרדסנות, עומדת לפנינו שאלת הייצוא. בחדשים יולי-מארס היה הייבוא לישראל 39,336,000 ל“י. הייצוא היה בערך 6,420,000 ל”י. היחס בין הייבוא והייצוא היא 6:1. – –הגרעון בתשעת החדשים האלה היה בערך 33 מיליון ל“י, אך מאזן התשלומים היה טוב יותר. בייבוא היו גם כמויות של ייבוא בלי תשלום. לפי הערכתנו הובאו בשלושת החדשים האחרונים סחורות בלי תשלום בשני מיליון ל”י בערך. דרך אגב, גורם חשוב לייבוא בלי תשלום הם המוסדות הלאומיים. את הגרעון במאזן התשלומים אנו מכסים על-ידי ההון הלאומי, העברת הון פרטי והלוואות. אי-אפשר להמשיך במאזן מסחרי שלילי בלי סוף. אנו חייבים להגדיל את הייצוא. שאלת הייצוא היא לנו שאלת חיים ומוות. אנחנו דנים בשורה של פעולות להגברת הייצוא, על-ידי מתן תנאים נוחים יותר למפעלים המייצרים לייצוא. אנו גם הבטחנו להם, שמכל מטבע זר שהם מכניסים לארץ, נפריש קודם כל את הסכומים הנחוצים להמשך הייצור של מפעלים אלה והרחבתו. יחד עם בנק אנגלו-פלשתינה אנו יוזמים הקמת קרן מיוחדת לאשראי לייצוא, לעידודו וביטוחו, איפשור הרחבתו, והקטנת הסיכון שבו.

אני מקווה, שבשותפות עם כל הגורמים, עם הסתדרות העובדים ועם התאחדות בעלי-התעשייה, נדע לנקוט כל הצעדים, כדי למצוא דרך להורדת מחירי הייצור והרחבתו: ביקורת כל גורמי היוקר וכל הגורמים הקובעים את המחיר, שכלול טכני ומניעת בזבוז, ביקורת על הריווח והגברת פריון-העבודה. הממשלה תקדיש תשומת-לב רבה להצעה להקים ועדים משותפים של פועלי בתי-החרושת ובעלי בתי-החרושת להגברת הייצור והתפוקה.

דעתנו היא, שהממשלה תצטרך לגייס אמצעים רחבים לפיתוחם והגשמתם של עבודות ומפעלים, שאחרים אינם יכולים או אינם מוכנים לעשותם ולהקימם, ולפעולות שאפשר לעשותן בשיתוף עם אחרים, קודם כל בשיתוף עם המוסדות הלאומיים, אך גם בשיתוף עם ההון הפרטי, במקרה שהשיתוף הוא חיוני ומועיל לפיתוח הארץ.

אנו עומדים לחדש את הקופות לחסכונות, שהיו קיימות בממשלה המנדטורית. אך אנו רוצים להציע לכנסת גם לתת הקלות מסויימות לאנשים החוסכים אחוז מסויים מהכנסותיהם ושהחסכון לא יעלה על סכום מסויים. אני רוצה להציע, שאם החסכון יעלה עד מאתיים וחמישים ל“י לשנה, או אולי עד חמש מאות ל”י לשנה, ויהווה אחוז מסויים מן ההכנסה, תינתן לבעל החסכון אפשרות לנכות מחצית מסכום החסכון מההכנסה החייבת במס-הכנסה, בתנאי, שהחסכון יושקע בשטרי-הלוואות ממשלתיים או בבנק לחסכון שאנו רוצים להקים; כסף זה צריך להיות מוקפא לשנים אחדות, אם האיש אינו רוצה להשתמש בו לתפקידים קונסטרוקטיביים שהממשלה תאשר, כגון שיכון, או במקרה של אסון פרטי. בדרך זו אנו רוצים לעודד את תנועת החסכון ולהגדיל את האמצעים שיעמדו לרשות הממשלה למען האשראי הנהוץ למימון תקציב הבטחון וגם להוצאות הפיתוח.

 

תקציב של 37 מיליון    🔗

הגשנו לכם הצעת אומדן של ההכנסה הרגילה בסכום של 34 מיליון ל“י בתוספת ארנונה לביטוח נזקי מלחמה של שלושה מיליון ל”י – יחד 37 מיליון ל“י. בהתאם למשאלות שהובעו בכנסת, שנכלול בהצעת התקציב גם את המפעלים הנושאים את עצמם, כללנו בתקציב את ההכנסות וההוצאות של מפעלי משרד-התחבורה, הדואר, הטלגראף, הנמל והרכבת בסכום של 4,728,000 ל”י. זוהי הגדלה ניכרת מאוד של התקציב. לפי המתכּוֹנת של שלושת החדשים ינואר–מארס 1949, היינו מגיעים לתקציב שנתי של 18 מיליון ו-340 אלף. אנו מציעים עתה להגדיל את התקציב בלי הארנונה ב-86% בערך, ועם הארנונה במאה אחוז.

הממשלה תדון ברצון על כל ההצעות להגדלת ההכנסות, אם לא תחשוב שהן מחטיאות את המטרה, או שיכולות לגרום נזק למשק, לפיתוחו ולהתקדמותו. אני שותף לדברי אחדים מחברי-הכנסת, שהקושי העיקרי שלנו הוא בזה שהיסוד הנושא עליו את בניין המדינה עם כל התפקידים העצומים העומדים לפנינו, אינו רחב למדי. היישוב העברי בארץ מונה קצת למעלה מ-900,000 נפש ומספר המפרנסים הוא למעשה 300,000 בערך, לאחר שמוציאים מן החשבון חיילים, עולים במחנות ומחוסרי-עבודה. אחוז העסוקים בתעשייה או בחקלאות בענפי הייצור העיקריים הוא רק כשליש מזה. במקצועות אלה עסוקים באנגליה קרוב ל-50% מכל המפרנסים.

סבורני, שלא אטעה הרבה אם אומר, שלפי המצב כיום ההכנסה הלאומית היא בין 180 ל-200 מיליון ל“י לשנה. הכנסה זאת תגדל עם שחרור החיילים והחזרתם למשק, עם העסקתם הקונסטרוקטיבית של העולים, פיתוח המשק והרחבתו. על יסוד המשק קשה מאוד לשאת במשימות הגדולות הללו. אנו זקוקים לעזרת חוץ, כדי להרחיב את יסוד בנייננו. אך אנו חייבים לעשות מאמץ עליון ולגייס מכסימום של כוחות מבפנים כדי לסַפּק את הצרכים החיוניים. בנסיבות אלה אני מציע בשם הממשלה מסים חדשים אחדים ושורה של תיקונים במסים הקיימים, שיחד עם שכלול פעולות הגבייה ועם הרחבתה הטבעית יאפשרו לנו להשיג את הסכום של 37 מיליון ל”י.

מס-ירושה מודרג לגבי יורשים ישירים מתחיל מס זה מדרגה של 50% על חלק הירושה, העולה על 10,000 ל“י ומגיע עד 50% לגבי ירושות גדולות שלמעלה מ-250,000 ל”י. לגבי יורשים אחרים מתחיל המס מ-15% לגבי חלק ירושה העולה על 5,000 ל“י ומגיע עד 75%. עוד ממשלת המנדט התכוננה להטיל מס-ירושה והיישוב תמך בהצעה זו. הדבר נתקל בהתנגדות החוגים האמידים בין הערבים שטענו, כי חוק זה הוא בניגוד לקוראן. אף-על-פי שידוע, כי חוק דומה קיים בארצות ערביות אחדות, נרתעה הממשלה המנדאטורית מפני התנגדות זו. אין לנו כל חומר להערכה מתאימה של ההכנסה ממס זה. כללנו בתקציב סכום של חצי מיליון ל”י.

מס עליית ערך המקרקעים. המס הזה מודרג לפי השנים שעברו מרכישת הנכס. בנוגע למקרקעים, שהבעל רכש אותם עוד לפני 1939, אנו מציעים מס של 10% מהעלאת ערך המקרקעים, בשים לב לירידת ערך הכסף. מס זה מגיע עד 60% לאלה שקנו את המקרקעים ב-1948. העלייה בערך המקרקעים נוצרה לא בידי האדם שהוא בעל המקרקעים, לא בייזמתו ומרצו, כי אם על-ידי הפיתוח הכללי של הארץ, על-ידי המדינה והעלייה והכלל רשאי ליהנות מרווח זה. אנו חושבים לגבות מס זה בזמן העברת הנכס מבעל לבעל. המס הזה נהוג בארצות אחדות בעולם, אפילו בארצות-הברית בצורה של מס על “קאפיטאל גיימס”.

ארנונה לנזקי-מלחמה. עוד לפני שנה ויותר, בראשית הפעולות הצבאיות ולפני תקומַת המדינה הוברר לרבים, שנכונים לנו נזקים רבים. כדי לקדם נזקים אלה החלטנו להקים קרן לביטוח; זאת היתה יזמַת המוסדות הלאומיים. קרן-ביטוח זוֹ גייסה למעלה ממיליון ל"י ועשתה פעולה חשובה ביותר. מכיוון שזו היתה קרן-ביטוח ווֹלונטארית סירבו רבים להשתתף בה. הללו סבורים היו, שהם בטוחים מפני הסכנה ולעתים קרובות שילמו ביוקר בעד הזנחה זאת. ברוב ארצות העולם, במדינות חזקות, הבינו המדינאים, שאין הם יכולים לקבל עליהם את האחריות לנזקי המלחמה, כי כדי לכסות נזקים אלה לא יספיקו ההכנסות הרגילות, ולכן קבעו את חובת הביטוח. על-ידי כך ריכזו סכומים עצומים, שבהם השתמשו ומשתמשים לקימום המשק.

אנו כעת במצב של שביתת-נשק ולקהל ישנה הרגשה שסַכּנת המלחמה חלפה. אך אסור לנו לחיות באשליות. אין אנו יודעים מה עלול לבוא עלינו מחר או מחרתיים. הלוַאי שלא נעמוד לפני נסיונות חדשים ונזקים חדשים. אלא שגם אם נזכה למצב של שלום, נעמוד לפני בעיית נזקים רבים ברכוש וגם בגוף שכבר נגרמו. לכן אני מציע לקבוע בחוק את הארנונה הזאת. הקרן תכניס כשלושה מיליון ל"י לשנה.

מס-קליטה. עומדת לפנינו שורה של בעיות בקשר לקליטה, לא רק בשטח ההשקעות, כי אם גם בנוגע לשירותי הקליטה. קיוויתי שבהוצאות הקליטה ישא העם היהודי כולו. התפקיד של הקמת המדינה כבד מנשוא. היישוב נשא עד עכשיו ב-70 אחוז בערך מהוצאות המלחמה, והשתתפות העם היהודי פוחתת והולכת. סבור הייתי, שיהיה צודק ונכון שהעם ישא בעול הקליטה.

הוצאות הסוכנות להחזקת עולים במחנות וסידורם הראשון בלבד והוצאות סידור-ראשון אחרי שהאיש יצא מן המחנה, עולות מיליון ורבע מיליון ל“י לחודש. בתקציב ינואר–מרס קבענו לקליטה 250 אלף ל”י לשלושת החדשים; המצב מכריח אותנו לשאת יותר ויותר גם בהוצאות השירותים. עומדות לפנינו שאלות, כגון: הכשרת עולים, עזרה סוציאלית מיוחדת, עזרה בשירותים מוניציפאליים וכיוצא בהם. החלטנו להציע לכנסת לקבוע מס-קליטה. כהתחלה אנו מציעים, שהמס הזה יוטל על הבתים שנגמרו לפני המלחמה (1939), ומתוך תוספת על שכר הדירה המוּגן. המס ייגבה באמצעות בעל-הבית, אך הוא יהיה רשאי להוסיף את המס הזה לשכר-הדירה של דיירים המשלמים אותו בתוספת של לא יותר מ-25% מן השכר המוּגן.

ההגדלה בהכנסה מן המסים הקיימים חלה לרגל הרחבת פעולת-הגבייה ושכלולה, או לפי תיקונים שאנו מציעים להכניס במסים שונים. אתעכב רק על ארבעה סעיפי הכנסה עיקריים: מס-הכנסה, מכס, בלו ומס-מותרות. בכל הסעיפים האלה חלה הגדלה ניכרת מאוד. לפי ההערכה של התקציב ינואר–מארס צריכה היתה להיות הכנסת האוצר ממס-הכנסה 4,800,000 ל“י לשנה. ההערכה היא כעת תשעה מיליון ל”י לשנה, ז. א. הגדלה של 90% בערך. במכס ובלו חלה הגדלה גם כן בהשוואה לאומדנה השנתית ב-60% בערך; במס-מותרות חלה הגדלה כמעט פי-חמישה. – –

מס-ההכנסה שלנו מתחשב באינטרס של חוגים רחבים יותר מאשר מס-ההכנסה ברוב ארצות העולם. החלטנו להציע להגדיל את אחוז מס-ההכנסה על חברוֹת, המס הרגיל ומס רווחי חברות ביחד עד ל-50 אחוז, במקום 40 אחוז עד עכשיו. שני שיקולים היו בדבר: האחד, שזהו הגדלת ההכנסה; האחר, היינו עֵדים לבריחה לצורה משפטית של חברוֹת; רבים ממשלמי המס בדרגות גבוהות מצאו, שכדאי להם יותר לרשום את העסק כחברה בערבון מוגבל משום שזה פותח פתח להקטנת מס-ההכנסה שהם חייבים בו. יש אנשים המתפרנסים מניצול כל הפתחים האלה, איך להקטין תשלומי מסים שונים המגיעים למדינה ובייחוד מס הכנסה.

החלטנו להקטין את מעמסת המס מעל משפחות גדולות ומן האשה העובדת. אשתקד הגדלנו את הניכויים עד ל-75 ל“י לכל ילד. חברים במועצת המדינה הציעו הדרגתיות. אנחנו מציעים ניכויים – 100 ל”י לילד שני, לילד שלישי 125 ל“י ומהילד הרביעי ומעלה 150 ל”י לילד. אב לשלושה ילדים, שתחת ממשלת המנדאט ניכו לו בעד הילדים 80 לא“י בערך ולפי סידורנו אשתקד 225 ל”י, ינכו לו כעת 300 ל“י. אשתקד הגדלנו את הניכויים לאשה העובדת מ-50 ל-100 ל”י וארגוני נשים באו בהצעות ובתביעות שונות, וביניהן תביעה, לחשב הכנסות האשה לחוד ושל הבעל לחוד. האוצר אינו רואה אפשרות לקבל הצעה זאת, הן מתוך נימוקים אדמיניסטראטיביים והן מתוך נימוקים מאטריאַליים. אך אני מוכן להציע לכנסת, להגדיל את הניכוי לאשה העובדת מ-100 עד 250 ל"י, במקרה שגם האשה וגם הבעל מקבלים משכורת ואינם עובדים במקצועות חפשיים – כי אלה הם המקרים, שעליהם יש לנו ביקורת ואילו במקרים אחרים אין לנו ביקורת. אני מציע ניכויים נוספים לנכי-המלחמה ולעיוורים הזקוקים לעזרה מיוחדת.

יש גם שורה של הצעות להגדלת המס, בייחוד בקשר לגיוס אמצעים לרשות הקליטה: א. להנמיך את נקודת ההקפאה מ-1,200 ל-900 ל“י; ב. להקטין את הסכום החפשי לרווק מ-250 ל-200 ל”י. יש גם הצעה לשנות את הדירוג. קבענו את ההכנסה בסכום של 9 מיליון ל"י על סמך התיקונים שאושרו בממשלה. ההגדלה בהכנסה באה הן לרגל התיקונים והן לרגל מאמצים נוספים להקיף מספר גדול יותר של משלמי המס, וגם על-ידי הערכה נכונה יותר של החייבים במס. הגענו למספר של מאה ושלושים אלף משלמי מס בערך מתוך שלוש מאות אלף מפרנסים.

יש לנו קשיים רבים להגיע להערכה הנכונה, לא רק בקביעת המס לבעלי עסק, כי אם גם בנוגע לחוגים רחבים, שאין להם מקום פרנסה קבוע, ואיננו יכולים לגבות מהם את המס במקום כפי שאנו עושים זאת לגבי פועלי תעשייה ולגבי פקידים. אנו מחפשים דרך להגיע לחוגים אלה שהכנסתם ניכרת למדי. את המס ממקבלי-משכורת-ושכר אנו קובעים כפי הכנסתו הממשית של העובד, מה שקוראים באנגלית Pay as you earn, אך זה איננו קיים לגבי משלמי-מס אחרים ומס-החברוֹת, בהם משמשת השומה של השנה הקודמת, כאשר יש הבדל בין הערכת ההכנסה של השנה הקודמת, ובין זו של השנה. – –

 

תקציב ההוצאות    🔗

בתקציב זה יש התקדמות ניכרת בכל השירותים לגבי השנה הראשונה של המדינה אם גם נביא בחשבון את העלייה, ואין צורך לומר לעומת המצב תחת שלטון המנדאט. אנו מקבלים עלינו לפי התקציב הזה אחריות בתקציב החינוך בעד ½2 מיליון ל“י. אנו רוצים לקבל 800 אלף ל”י מהסוכנות. אך לדאבוני לא הצלחנו בחדשים האחרונים בהשתדלות הזאת. אנו מגדילים השנה את הקצבתנו בחינוך כמעט ב-100% מלבד הרזרבה. רצינו לקבוע כלל, שהמינימום שאנו קובעים להשתתפות בחינוך של הרשויות המקומיות צריך להיות 30%. הגדלה מ-25% ל-30%. בתקציב זה יש הרחבת הפעולה לעזרת גני-הילדים והרחבה ניכרת בפעולת התרבות בקרב העולים.

בתקציב הבריאות אנו מציעים שני מיליון ל“י מתוך ההכנסות הרגילות, ומיליון ו-450 אלף ל”י מתוך כספי הקליטה, כולל הקצבתנו להקמת 600 מיטות. אנו מציעים להפריש מסכום זה רבע מיליון ל“י לקופות-החולים לרגל ההשקעות המיוחדות שלהן בטיפולן בעולים, הקמת מרפאות וציודן. אנו רוצים להגיע להגדלה ניכרת של מספר המיטות ולהגדלת השתתפותנו בהחזקת כל מיטה מ-200 ל-300 ל”י. כבהרבה ענפים אחרים עומדים אנו גם כאן לפני ההכרח של הורדת הוצאות לכל יחידה. אני יודע שזה דבר חמור מאוד, אך אם לא נמצא דרך להוריד הוצאות כאלה, נהיה במצב ללא פתרון.

את התקציב לסעד אנו מציעים להגדיל עד 1,050,000 ל"י, ואנו רוצים גם פה לקבוע את העיקרון, שאת מַכסימום הפעולות צריכים להעביר באמצעות הרשויות המקומיות.

למשרד האספקה וקיצוב קבענו מיליון ורבע מיליון ל“י. מינימום זה הכרחי כדי לאפשר מילוי התפקידים הגדולים שנקבעו לו. יש סיכויים טובים להצלחה בפעולות הצנע וסימנים להבראת המצב. צריך לתת למשרד את האמצעים המינימליים ההכרחיים לשם ביצוע הפעולות. ניצבת לפנינו גם שאלת הסובסידיות, העולות לנו יותר ממאה אלף ל”י לחודש; רובן ככולן מוקצבות ללחם, ואנו מכסים אותן מתשלומי-היתר. ספק, אם ההכנסה תספיק כדי לשמור על גובה המחירים שקבענו; הממשלה החליטה לקבל עליה את האחריות למחיר המצרכים החיוניים.

הגדלנו את תקציב משרד-העבודה ב-50% בערך, לא להגדלת המנגנון, אלא להרחבת היקף העבודות הציבוריות.

בפעם הראשונה כללנו בתקציב סכום גדול להוצאות בטחון. מ-34 מיליון ל“י העמדנו כמעט שליש להוצאות בטחון. עשינו זאת בשני סעיפים: 7,500,000 ל”י להוצאות בטחון ושלושה מיליון ו-600 אלף ל"י לשיקום החיילים. תקציב הבטחון דורש הון רב מבחינת צרכי-הבטחון ההכרחיים, מבחינת המשק והחסכון גם יחד. מותר לכסות באשראי הוצאות מלחמה. אך חובה עלינו לכסות ממסים את ההוצאות השוטפות, אם אנו רוצים לבסס את המשק הכספי ולאפשר את האשראי לצרכי התפקידים המיוחדים.

 

פעולות כספיות מחוץ לתקציב    🔗

קבענו את ההשקעות בסכום של 62 מיליון ל“י ולעומתן הכנסות ממקורות מיוחדים בסכום של 62 מיליון ל”י. המדובר הוא רק בהשקעות-יסוד ובפעולות פיתוח. המילווה האמריקאי הוא כידוע בסכום של 100 מיליון דולר – או 33 מיליון ל“י בקירוב. אני מקווה, שבשנה הנדונה ננצל שני שלישים, היינו 22 מיליון ל”י. אנו רוצים לגייס ממקורות ממשלתיים אחרים 20 מיליון ל“י. סכום זה כולל 1,600,000 ל”י לשיקום הפרדסנות. נוסף להלוואה האמריקאית ונוסף להלוואה מן הבנקים כלולים גם סכומים נוספים על סמך הסכמים לשנים אחדות שעשינו עם סַפּקים שונים בארצות-הברית לאספקה לממשלה ולעיריות בשטח התחבורה ובשטח השירותים העירוניים וכדומה. אנו רוצים להפעיל גם את המקור של שטרי-מקרקעים. אני דן רק באותן ההשקעות, שמתוך טבע הדברים ייעשו בשיתוף ישיר אתנו. השתתפות ההון הלאומי בפעולות הנ“ל היא לפחות 10 מיליון ל”י, מלבד השקעותיו העצמיות, כגון: רכישת קרקע, הרחבת ההתיישבות הקיימת וכדומה.

בתכנית זו אנו קובעים בין ארבע וחצי לחמישה וחצי מיליון ל“י להשקעות בפרדסנות, כולל שיקום הפרדסים הערביים ככל האפשר. הממשלה תתן הלוואות גם לערבים בארץ לשם עיבוד הפרדסים, וגם תצטרך לשמור על הרכוש הנטוש, במידה שאפשר להצילו. סכום של 13 מיליון ל”י אנו – הממשלה, הסוכנות והקרן-הקיימת במשותף – חושבים להשקיע בחקלאות המעורבת. אני מקווה שהסכום הזה עוד יגדל. אנו מקציבים סכום של רבע מיליון ל"י לכפר הערבי לשיפור מצבו של הפלח הערבי.

 

התיישבות חדשה    🔗

בשיתוף פעיל של ממשלת ישראל והקרן-הקיימת הוקמו על-ידי הסוכנות היהודית מאז 15 במאי ועד אתמול 94 נקודות חדשות בישראל, כולל נקודות חקלאיות נטושות. ב-94 נקודות אלה יש כיום 12,500 תושבים יהודים וביניהם 8,000 עולים. דבר ההתיישבות יקר לנו, אלא שאנו רוצים לקשר את פעולת ההתיישבות בפיתוח הארץ, בקליטה ובצרכי-הבטחון. הנקודות החדשות הוקמו באזורי הארץ השונים:

נוסף ל-12,500 נפש ביישובים החדשים קלט המשק החקלאי הקיים למעלה מ-6,000 נפש, יחד כ-20 אלף נפש השנה, ומהם כ-14,000 עולים. בקשר לפעולת שיכון אנו מתכננים להעביר השנה לכפר עוד אלפי משפחות, בהשתתפות בסכום כסף לא גדול ביחס. הבטחנו על-ידי המחלקה להתיישבות של הנהלת הסוכנות העברה לכפרים הנטושים למעלה מ-1,000 משפחות מן המחנות במשך חודש ימים. אנו דנים על העברה למשק החקלאי העובד עוד שלושת אלפים משפחות חקלאיות. המשקים הסכימו לקבל את העולים על יסוד הבטחה של 225 עד 300 ל“י למשפחה, תקציב לשיכון. עלינו לתת אמצעים נוספים להרחבת הייצור לכל הפחות עוד 200 ל”י לכל יחידה, והממשלה, עם הסוכנות או בלעדיה, תצטרך להיכנס בעול זה.

העול העיקרי בפעולה זו נפל על הקרן-הקיימת, שהן באופן ישיר, הן באמצעות הממשלה והן באמצעות הסוכנות היהודית, העמידה סכומים עצומים לפעולה זו. ברוכה תהיה! העול הוא קשה, אך ההעזה הזאת לקחת עליה את העול רק תועיל לקרן-הקיימת.

לא הסתפקנו בהקמת נקודות חדשות; רצינו גם להרחיב את הנקודות הקיימות. הפרשנו מן המילווה האמריקאי עד 6 מיליון דולר למשקים הקיימים, לביסוסם ולהרחבת הייצור. לעתים קרובות מאשימים את הממשלה בהפליות. אולי טועים אנו לפעמים, אבל אני חושב שרק מגמה אחת לפנינו – לעשות את כל מה שהארץ דורשת לפיתוחה, ובדרכים היעילות ביותר. פנינו להתאחדות האכרים וביקשנו, שתגיש לנו הצעות להרחבת המשק הקיים במושבות נוסף לפרדסנות, ועדיין לא קיבלנו את ההצעות. הזמן דוחק. אחר-כך יגידו: מדוע נתנו לאחרים? אנו נעזור לכל איש להטות שכם בפעולה הכבירה הזאת!

התעשייה. אנו חושבים להשקיע בפעולות משותפות עם המעוניינים עד שישה מיליונים ל"י נוסף לאשראי שאנו רוצים לתת מכספי אמריקה. אנשי התעשייה יצטרכו לגייס סכומים ניכרים להרחבת מפעליהם. אנו מטפלים כעת בבירור אי-אלו בעיות יסודיות בארץ, הן בכוחות עצמנו והן בהתייעצות עם אנשים בחוץ-לארץ. הייתי מציע לחברים המַרבים כל כך לבוא בתביעות להלאמת האוצרות היסודיים של הארץ, שיזדיינו בסבלנות; יש הרבה דברים, שבכל אופן בתקופה מסויימת השתיקה יפה להם. התפקיד הראשון העומד לפנינו הוא תפקיד הפיתוח, תפקיד הקליטה. יכול להיות שעוד נצטרך לבוא בתכניות נוספות לפיתוח התעשייה, כי הבעיה הזאת היא יסודית, ואנו דנים על הקמת מוסדות לבירור, תיכנון וייעול, גם בארץ וגם בחוץ-לארץ.

התחבורה. ההשקעות לרכבות צריכות לאפשר לנו את בניין הקו חדרה–תל-אביב שהחלטנו עליו, וגם את חידוש הקו בין לוד סביב טול-כרם וחיפה ובין לוד וירושלים. סבורני, שהכנסת תקבל ברצון את ההודעה, שאנו ממריצים את משרד-התחבורה לחדש את קשר הרכבות האלה בהקדם. מיליון ל“י אנו רוצים להלוות להרחבת שירותי האניות ולביסוסו של הצי הישראלי; מיליון ל”י לפיתוח התעופה כדי שנהא בלתי-תלויים גם בנתיבי האוויר; שני מיליון ל"י להרחבת שירותי הדואר, הטלגראף והרדיו. זהו שלב ראשון בתכנית רחבה. בשטח שכלול הדואר, הטלגראף והרדיו נספק את צרכי הארץ.

מפעלי שיכון. אנו רוצים בשותפות פעולה עם “עמידר” וגורמים אחרים. בשבילנו התכנית ל-300,000 היחידות אינה תכנון בלבד. אנו יודעים שניתקל בהרבה שאלות קשות ושמן ההחלטה ועד הביצוע עוברים לפעמים שבועות וחדשים, אך יש לנו הרגשה שאנו מתקדמים.

בניינים ממשלתיים: בתי-ספר,בתי-חולים,מרפאות. אנו נתקלים בבעיה של חוסר בניינים מתאימים והוצאות רבות לשכר-דירה. אין אנו חושבים לבנות את כל הבניינים בעצמנו; בדומה לדברים אחרים לאו-דווקא הממשלה צריכה להיות המוציאה לפועל. אנו שומרים לנו את הדרך לשותפות עם מוסדות, קרנות לביטוח, מוסדות האשראי. אנו שואפים לפעולה משותפת עם הרשויות המקומיות ועם כל הגופים המוכנים לשאת יחד אתנו בעול. אנו חושבים לעשות השנה גם התחלה ניכרת לשיפור תנאי הדיור בשטחים האלה.

הסעיף האחרון בתכנית קשור ברשויות המקומיות. הכוונה להלוואות לרשויות המקומיות לשם השקעות-יסוד. העיריות צריכות להציע לנו את התכנית והפירוטים להשקעות-יסוד שהן חושבות אותן להכרחיות.

פעולתנו בשיכון תעוֹדד שיכון פרטי נוסף; פעולתנו בתעשייה תביא להקמת מפעלים תעשייתיים נוספים; פעולתנו בחקלאות תמשוך כספים נוספים בחקלאות ותקל עלינו את גיוס האמצעים. תנופה רבתי בשטח הכלכלי גורמת לעלייה נוספת. אני רחוק מלהבטיח לכנסת, שתכנית זו תוצא לפועל מחר, והכל יהיה שפיר. נשקפת לנו תקופת-מעבר קשה מאוד. נחוץ מאמץ עליון של כל הכוחות כדי להתגבר על הסכנות החמורות, למנוע משבר ולצאת למרחב. אבל אנו רואים את הנצחון כאפשרי. צריך לדעת את המטרה העומדת לפנינו – הבראת המשק ופיתוחו: הגשמת תכנית הפיתוח והקליטה של ארבע שנים, שבכל אופן רוב הכנסת קיבל אותה כנר לפעולתו והתנהגותו.

[בישיבת הכנסת, י“ז בסיון תש”ט, 14.6.1949].