א. אֵלִיָהוּ הַנָבִיא.    🔗

(תַּהֲלוּכָה).

אֵלִיָהוּ. [מי הוא זה אליהו? לספר לילדים איזו מעשי-פלא]. נָבִיא. הַתִּשְׁבִּי–הַגִלְעָדִי (מארץ גלעד). בִּמְהֵרָה. מָשִׁיחַ. [מה-זה משיח? מי הוא משיח?]. בֶּן-דָוִד).

אֵלִיָהוּ הַנָבִיא,

אֵלִיָהוּ הַתִּשְׁבִּי,

אֵלִיָהוּ הַגִלְעָדִי, –

בִּמְהֵרָה הוּא יָבוֹא

עִם מָשִׁיחַ בֶּן-דָוִד!

בִּמְהֵרָה הוּא יָבוֹא

עִם מָשִׁיחַ בֶּן-דָוִד!

 

ב. תֵּבַת נֹחַ.    🔗

(סוֹף – עוֹלָם. הַס. תַּם. בָּשָׂר. אָדָם. פַּס. רוֹעֲשִׁים-גוֹעֲשִׁים. נָעָה. מִתְעַלֶה. יָם. תֵּבָה. נֹחַ. (מי הוא?). יְחִידָה-שְׂרִידָה. אַרְיֵה – שׁוֹאֵג – נֶשֶׁר – צוֹעֵק. צָר. יוֹנָה. הָשִׁיבִי דָבָר. הָאֲדָמָה. נִרְאֵית. פָּרְשָׂה כְּנָפָהּ. מָנוֹחַ. כַּף-רֶגֶל. אֶרֶץ. עָלֶה – עֲלֵה-זַיִת-טָרָף. חַכָּה. יָסְפָה. עָז. יָרֹק – רַעֲנָן. הָר – גַיְא. הוֹדוּ לַאדֹנָי).

1. מִסוֹף עוֹלָם

עַד סוֹף עוֹלָם –

הַס!

תַּם כָּל-בָּשָׂר

וְכָל אָדָם

פַּס;

רַק מַיִם, מַיִם,

רַק מַיִם, מַיִם –

רוֹעֲשִׁים

וְגוֹעֲשִׁים

בַּכֹּל!

רַק מַיִם, מַיִם,

רַק מַיִם, מַיִם –

רוֹעֲשִׁים

וְגוֹעֲשִׁים

בַּכֹּל!

1. מִי זֹאת נָעָה,

מִי זֹאת בָּאָה

שָׁם?

מִי מִתְעַלֶה

שָׁם בְּגַלֵי

יָם?

תֵּבַת נֹחַ,

תֵּבַת נֹחַ –

זוּ הַיְחִידָה,

זוּ הַשְׂרִידָה

הִיא!

תֵּבַת נֹחַ,

תֵּבַת נֹחַ –

זוּ הַיְחִידָה,

זוּ הַשְׂרִידָה

הִיא!

1. סְגוּרָה, סְגוּרָה

הִיא הַתֵּבָה, –

הָהּ!

אַרְיֵה שׁוֹאֵג,

נֶשֶׁר צוֹעֵק

בָּהּ:

"נֹחַ, נֹחַ,

פֹּה הַמָּקוֹם צָר!

מָתַי נֵצֵא

מִן הַתֵּבָה

כְּבָר?"

"נֹחַ, נֹחַ,

פֹּה הַמָּקוֹם צָר!

מָתַי נֵצֵא

מִן הַתֵּבָה

כְּבָר?"

1. שָׁלַח אֶת

הַיוֹנָה אָז

הָאִישׁ:

"עוּפִי, עוּפִי

לָךְ, יוֹנָתִי,

חִישׁ!…

עוּפִי-נָא וּרְאִי,

הָשִׁיבִי-דָבָר לִי –

הָאֲדָמָה

אוּלַי נִרְאֵית

כְּבָר?"

עוּפִי-נָא וּרְאִי,

הָשִׁיבִי-דָבָר לִי –

הָאֲדָמָה

אוּלַי נִרְאֵית

כְּבָר?"

1. פָּרְשָׂה כְּנָפָהּ,

עָפָה, עָפָה

לָהּ;

אוּלָם מַהֵר,

מַהֵר שָׁבָה –

הָהּ!

"נֹחַ, נֹחַ,

אֵין מָנוֹחַ

לְכַף רַגְלִי

עַל הָאָרֶץ

עוֹד!"…

"נֹחַ, נֹחַ,

אֵין מָנוֹחַ

לְכַף רַגְלִי

עַל הָאָרֶץ

עוֹד!"…

1. (עוד-הפעם הבית מספר 3)

2. שָׁלַח נֹחַ

אֶת הַיוֹנָה

שׁוּב;

עָפָה לָהּ עַד

עֶרֶב עוּף, עוּף –

עוּף!

"נֹחַ, נֹחַ,

פְּתַח תֵּבָתְךָ

לִי, –

עֲלֵה זַיִת

טָרָף יֵשׁ

בְּפִי!"

"נֹחַ, נֹחַ,

פְּתַח תֵּבָתְךָ

לִי, –

עֲלֵה זַיִת

טָרָף יֵשׁ

בְּפִי!"

1. (עוד-הפעם הבית מספר 3)

2. שָׁלַח נֹחַ

אֶת הַיוֹנָה

שׁוּב;

פָּרְשָׂה כְּנָפָהּ,

מִהֲרָה

לָעוּף…

חִכָּה, חִכָּה לָהּ,

חִכָּה, חִכָּה לָהּ –

אַךְ לֹא יָסְפָה

עוֹד הַיוֹנָה

שׁוּב!

חִכָּה, חִכָּה לָהּ,

חִכָּה, חִכָּה לָהּ –

אַךְ לֹא יָסְפָה

עוֹד הַיוֹנָה

שׁוּב!

1. פָּתַח נֹחַ

אֶת הַתֵּבָה

אָז, –

יָצְאוּ כֻּלָם

וְשָׁרוּ בְּקוֹלָם

עָז:

מַה-יָרֹק הוּא כָּל הָר!

מָה רַעֲנָן כָּל גָיְא!

הוֹדוּ, הוֹדוּ,

הוֹדוּ לַאדֹנָי!

מַה-יָרֹק הוּא כָּל הָר!

מָה רַעֲנָן כָּל גָיְא!

הוֹדוּ, הוֹדוּ,

הוֹדוּ לַאדֹנָי!

אֹפן המשחק: הילדים עומדים (או יושבים) במעגל; אחד מהם, שקוֹלו נעים, מזמר סוֹלוֹ ובתנועות נחוצות ביותר המבארות את הענין. כל הילדים חוזרים על המחצית השניה של כל בית. כשהילד מתחיל לשיר את הבית השני “מי זאת נעה?” – הוא מטה את ידו למרחוק כרואה את התבה על-פני המים; בהחילו לשיר את הבית השלישי “סגורה, סגורה היא התבה” – הילדים אוחזים זה את זה בידיהם כעין תבה סגורה, מבין הילדים יוצא נח לאמצע החדר, אריה ונשר יוצאים לקראתו מן המעגל ושרים מתוך תחנונים: “נח, נח, פה המקום צר!” וכו‘. בתחלת הבית הרביעי – רומז נח ליונה הממהרת אליו מתוך טיסות מתוך המעגל, הוא שר לה ושולח אותה מן התבה. עם התחלת הבית החמישי – היונה פורשת כנפים ופ̄ורחת מחוץ למעגל סביב-סביב ושבה אל נח בספּרה לו: “נח, אין מנוֹח”… וכו’; שוב מתחננים האריה והנשר (בבית הששי), ונח שולח שוב את היונה (בבית השביעי) לראות הקלו המים, היונה שבה עם עלה-זית. שוב חוזר הבית השלישי ואחריו שולח נח את יונתו בפעם האחרונה (בית תשיעי) – והיונה איננה שבה, אז יעמיד נח את כל הילדים “ללכת” (זה אחורי זה) ו“פותח” את התבה. הכל יוצאים בתהלוכה ועומדים ב“שורה” במעגל ומשתוממים ונהנים מהדר הטבע בשירם: “מה-ירק הוא כל הר”… וכו'.

 

ג. שְׁלשָׁה אָבוֹת.    🔗

(אַבְרָהָם [מי הוא? לספר על-דבר אברהם מספורי החומש]. עֲנֵנוּ. לְאָן? – אַרְצֵנוּ).

הילדים: אַבְרָהָם אָבִינוּ,

אַבְרָהָם אָבִינוּ,

אַבְרָהָם אָבִינוּ,

שְׁמַע קוֹלֵנוּ!

קְטַנִים אָנוּ,

אֵלֶיךָ בָּאנוּ

וְקָרָאנוּ –

עֲנֵנוּ!

מָתַי נֵלֵךְ גַם נָשׁוּבָה

אֶל אַרְצֵנוּ הָאֲהוּבָה?

אברהם אבינו – לְאָן?

הילדים – לְאַרְצֵנוּ!

הילדים: יִצְחָק אָבִינוּ,

יִצְחָק אָבִינוּ,

יִצְחָק אָבִינוּ,

שְׁמַע קוֹלֵנוּ!

קְטַנִים אָנוּ,

אֵלֶיךָ בָּאנוּ

וְקָרָאנוּ –

עֲנֵנוּ!

מָתַי נֵלֵךְ וְנָשׁוּבָה

אֶל אַרְצֵנוּ הָאֲהוּבָה?

יצחק אבינו – לְאָן?

הילדים – לְאַרְצֵנוּ!

הילדים: יַעֲקֹב אָבִינוּ,

יַעֲקֹב אָבִינוּ,

יַעֲקֹב אָבִינוּ,

שְׁמַע קוֹלֵנוּ!

קְטַנִים אָנוּ,

אֵלֶיךָ בָּאנוּ

וְקָרָאנוּ –

עֲנֵנוּ!

מָתַי נֵלֵךְ וְנָשׁוּבָה

אֶל אַרְצֵנוּ הָאֲהוּבָה?

יעקב אבינו – לְאָן?

הילדים – לְאַרְצֵנוּ!

אֹפן המשחק: אחד הילדים (הוא אברהם אבינו) עומד על כסא לפני כל הילדים. לאחר שהרימו אליו הילדים כפיהם ושרו לו – הוא שואלם “לאָן?”; אחרי אברהם אבינו יעמד יצחק אבינו על הכסא ואחריו יעקב אבינו.

 

ד. שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְהוּדִי!    🔗

(שָׁלוֹם – עֲלֵיכֶם. יְהוּדִי. מֵאַיִן? מַה נִשְׁמָע? הַכַּרְמֶל. [לספר על-דבר הכרמל]. גֶפֶן – גַפְנוֹ. פָּרֹחַ – פָּרְחָה. זַיִת. הַר-צִיוֹן. [לספר על-דבר הר-ציון]. שְׁחוֹחִים. כֹּתֶל. [לספר על-דבר הכתל המערבי]. פַּעֲמֵי מָשִׁיחַ. [לספר על-דבר המשיח.] פַּנוּ דֶרֶךְ. כִּרְעוּ בֶרֶךְ. רוֹכֵב. הִקָבְצוּ).

I    🔗

הילדים – שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְהוּדִי!

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְהוּדִי!

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְהוּדִי!

יהודי א' – עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם!

הילדים – מֵאַיִן יְהוּדִי בָּא?

מֵאַיִן יְהוּדִי בָּא?

מֵאַיִן יְהוּדִי בָּא?

יהודי א' – מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הילדים – מַה נִשְׁמָע בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל?

מַה נִשְׁמָע בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל?

מַה נִשְׁמָע בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל?

יהודי א' – אַךְ טוֹב! אַךְ טוֹב! אַךְ טוֹב!

הַיַרְדֵן גוֹעֵשׁ,

הַלְבָנוֹן רוֹעֵשׁ,

וְהַכַּרְמֶל – זֶה הָהָר –

שִׁמְשׁוֹ זָרְחָה,

גַפְנוֹ פָּרְחָה,

גַם הַזַיִת עָלָה כְּבָר!

הילדים (בשמחה) הַיַרְדֵן גוֹעֵשׁ,

הַלְבָנוֹן רוֹעֵשׁ,

וְהַכַּרְמֶל – זֶה הָהָר –

שִׁמְשׁוֹ זָרְחָה,

גַפְנוֹ פָּרְחָה,

גַם הַזַיִת עָלָה כְּבָר!

הַיַרְדֵן גוֹעֵשׁ,

הַלְבָנוֹן רוֹעֵשׁ,

וְהַכַּרְמֶל – זֶה הָהָר –

שִׁמְשׁוֹ זָרְחָה,

גַפְנוֹ פָּרְחָה,

גַם הַזַיִת עָלָה כְּבָר!

II    🔗

הילדים – שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְהוּדִי!

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְהוּדִי!

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְהוּדִי!

יהודי ב' – עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם!

הילדים – מֵאַיִן יְהוּדִי בָּא?

מֵאַיִן יְהוּדִי בָּא?

מֵאַיִן יְהוּדִי בָּא?

יהודי ב' – מִירוּשָׁלַיִם…

הילדים – מַה נִשְׁמָע בִּירוּשָׁלַיִם?

מַה נִשְׁמָע בִּירוּשָׁלַיִם?

מַה נִשְׁמָע בִּירוּשָׁלַיִם?

יהודי ב' – יְהוּדִים חַיִים שַָׁם.

יְהוּדִים חַיִים

בִּירוּשָׁלַיִם,

עוֹמְדִים עַל הַר-צִיוֹן שָׁם;

עוֹמְדִים שְׁחוֹחִים,

בּוֹכִים, בּוֹכִים

לִפְנֵי כֹּתֶל אֶחָד רָם…

הילדים – יְהוּדִים חַיִים

בִּירוּשָׁלַיִם

עוֹמְדִים עַל הַר-צִיוֹן שָׁם;

עוֹמְדִים שְׁחוֹחִים,

בּוֹכִים, בּוֹכִים

לִפְנֵי כֹּתֶל אֶחָד רָם…

– יְהוּדִים חַיִים

בִּירוּשָׁלַיִם

עוֹמְדִים עַל הַר-צִיוֹן שָׁם;

עוֹמְדִים שְׁחוֹחִים,

בּוֹכִים, בּוֹכִים

לִפְנֵי כֹּתֶל אֶחָד רָם…

III    🔗

הילדים – שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְהוּדִי!

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְהוּדִי!

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְהוּדִי!

יהודי ג' – עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם!

הילדים – מֵאַיִן יְהוּדִי בָּא?

מֵאַיִן יְהוּדִי בָּא?

מֵאַיִן יְהוּדִי בָּא?

יהודי ג' – מֵהָרֵי יְהוּדָה!

הילדים – מַה נִשְׁמָע עַל הָרֵי יְהוּדָה?

מַה נִשְׁמָע עַל הָרֵי יְהוּדָה?

מַה נִשְׁמָע עַל הָרֵי יְהוּדָה?

יהודי ג' – פַּעֲמֵי מָשִׁיחַ!…

הוּ, פַּנוּ דֶרֶךְ!

כִּרְעוּ בֶּרֶךְ!

הַמָשִׁיחַ רוֹכֵב שָׁם;

קוֹל-שׁוֹפָר יָרִים

עַל הֶהָרִים:

אֵלַי הִקָבְצוּ כָּל הָעָם!

הילדים – הוֹ, פַּנוּ דֶרֶךְ! }BIS

כִּרְעוּ בֶּרֶךְ!

הַמָשִׁיחַ רוֹכֵב שָׁם;

קוֹל-שׁוֹפָר יָרִים

עַל הֶהָרִים:

אֵלַי הִקָבְצוּ כָּל הָעָם!

– הוֹ, פַּנוּ דֶרֶךְ!

כִּרְעוּ בֶּרֶךְ!

הַמָשִׁיחַ רוֹכֵב שָׁם;

קוֹל-שׁוֹפָר יָרִים

עַל הֶהָרִים:

אֵלַי הִקָבְצוּ כָּל הָעָם!

אפן המשחק: הילדים עומדים בחצי-מעגל וּמצפים לאורחים מארץ-ישראל; יהודי מארץ-ישראל בא מחדר סמוך (או מקרן זוית) וטורבַּש, מאותם שלובשים בארץ-ישראל, על ראשו, מטה גדול בידו. בהופיעו – משתחוים לו הילדים לשלום, שואלים אחר-כך “מאין יהודי בא?” ו“מה נשמע?” היהודי מספר להם בתנועות ידים ובהבעת הפּנים (לפ̄י הדברים שהוא שר) מארץ-ישראל. היהודי השני (לבוש כראשון) בא מירושלים מאצל ה“כתל” והוא שחוח ועצוב-רוח. הילדים מרגישים בזה משירו, מהכרת פניו, וכשהם חוזרים “יהודים חיים בירושלים” – הרי הם מורידים ראשיהם, שולבים ידיהם על-החזה ושרים בעצב. היהודי השלישי מביא בשורה טובה, הוא חי ושמח, ושר בקול רם וצוהל על המשיח. הילדים מושפעים ממנו והם עונים לו בשמחה ובתנועות ידים “פנו דרך!” – וכורעים כלם ביראת הכבוד; “כרעו ברך!” – ונוטלים את השופר אל פיהם ומריעים וקוראים (בתנועות מתאימות) אל אחיהם העוברים אליהם: “אלי הקבצו כל העם!” –

 

ה. עַל הֶהָרִים בִּיהוּדָה.    🔗

(לְטַיֵל. פְּרָחִים. קָטָפוּ. נוֹטְרִים. כְּרָמִים).

עַל הֶהָרִים בִּיהוּדָה,

שָׁם בָּאָרֶץ הַחֲמוּדָה

הַבָּנוֹת הַיָפוֹת

לְטַיֵל הָלָכוּ;

שורת ילדות הולכות זו אחר זו בחדר.

עַל הֶהָרִים בִּיהוּדָה,

שָׁם בָּאָרֶץ הַחֲמוּדָה,

הַבָּנוֹת הַיָפוֹת

פְּרָחִים קָטָפוּ.

שורת הילדות כורעות וקוטפות פרחים אל חיקן.

עַל הֶהָרִים בִּיהוּדָה,

שָׁם בָּאָרֶץ הַחֲמוּדָה,

הַבָּנִים הַיָּפִים

רוֹעִים הָעֵדֶר.

שורת ילדים הולכים בעבר שני מול הילדות ומחללים בחלילים – הם רועים העדר.

עַל הֶהָרִים בִּיהוּדָה,

שָׁם בָּאָרֶץ הַחֲמוּדָה,

הַבָּנִים הַיָפִים

נוֹטְרִים הַכְּרָמִים.

שורת הילדים עומדים על משמרתם, מושיטים את רוביהם להפיל אימה על גנבים.

 

ו. שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָׁלוֹם!    🔗

(מֶלֶךְ – מְלָכִים. בָּרְכוּנִי. בּוֹאֲכֶם. עֶלְיוֹן. צֵאתְכֶם).

הילדים-המלאכים מופיעים באוּלם, בתוך המעגל. מלאך מול כל ילד. והילדים שבמעגל שרים.

1. שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם

מַלְאֲכֵי הַשָׁלוֹם,

מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן,

מִמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים

הַקָדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא!

המלאכים עומדים לפני הילדים שבמעגל. הילדים מברכים את בוֹאָם.

1. בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם,

מַלְאֲכֵי הַשָׁלוֹם,

מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן,

מִמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים

הַקָדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא!

המלאכים מברכים בנפנוף ידים-כנפים על ראשיהם המוּרדים של הילדים.

1. בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם,

מַלְאֲכֵי הַשָׁלוֹם,

מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן,

מִמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים

הַקָדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא!

המלאכים שבים ועומדים זה אחר זה, סובבים בעוּפם ויוצאים כלעמת שבאו.

1. צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם,

מַלְאֲכֵי הַשָׁלוֹם,

מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן,

מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים

הַקָדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא!

אֹפן המשחק: הילדים נחלקים לשנַים – מחציתם האחת מלאכים (הם יוצאים לחדר אחר, או פורשים לזוית מיוחדת באוּלם), והילדים הנשארים עומדים במעגל גדול. כשהילדים רואים את המלאכים עפים אליהם – הם מברכים אותם לשלום. כשהם עומדים לקראתם בתוך המעגל – הילדים מברכים את בואם, אחר-כך הילדים מבקשים את המלאכים שיברכום; הם מורידים את ראשיהם, המלאכים פורשים עליהם את ידיהם-כנפיהם ומברכים אותם באפן זה. אחרי שברכו אותם – המלאכים שבים ועומדים זה אחר זה, סובבים בעופם ויוצאים כלעֻמת שבּאו. הילדים שבמעגל מְלַוים אותם בּשיר ומברכים את צֵאתָם.

 

ז. שִׁיר הַגָלִיל.    🔗

"גִילוּ, הַגָלִילִים,

גבּוֹרֵי הֶחָיִל;

שִׂישׂוּ וְשִׂמְחו

יוֹמָם וָלָיִל!" (שורה זו 8 פעמים)

מֵחֶשְכַת הַלַיְלָה

עוֹלֶה קוֹל חָלִיל, –

שִׁירוֹ יַשְׁמִיעַ

שׁוֹמֵר הַגָלִיל.

יֶהֱמֶה הַגָלִיל –

כֹּה יֶהֱמֶה לְבָבִי;

רוֹבִי בְּצִדִי,

וְסוּסִי עֲרָבִי.

הַגָלִיל, הַגָלִיל,

אַךְ אַתָּה גָלִילִי!

אֵין שָׂשׂוֹן כִּשְׂשׂוֹנִי

וְגִיל אֵין כְּגִילִי!

הַלַיְלָה כְּבָר הוֹלֵךְ

הָלֹךְ וְחָוֹר;

שֶׁמֶשׁ הַגָלִיל

כְּאֵשׁ עַל הַר תָּבוֹר…

זוּלָתְךָ, הַגָלִיל

מָה לִי וּמִי לִי?

הַגָלִיל, הַגָלִיל –

אַךְ אַתָּה גָלִילִי!