רקע
חיים ויצמן
אם תרצו...

1

… היה לי הכבוד לבקר בארץ-ישראל אחרי שהתכונן שם המשטר החדש. מצאנו בפקידים גבוהים של הנהלת ארץ-ישראל את המחשבה הטובה להגשים את המנדט הארץ-ישראלי, לשים את ארץ-ישראל לבית לאומי ליהודים. יש אמנם מגרעות, מגרעות שאין צורך לבקש אותן בזכוכית מגדלת. אך עם התרבות מספר היהודים בא"י תמעטנה וגם תחלופנה המגרעות האלו.

רבות, רבות נכתב ע"ד החלוצים; רבות שמעתם וקראתם על אודותיהם. ואולם קשה מאד למסור את הרושם בדברים, שהם סוף סוף רק אותיות מתות. רק מי שראם בעיניו, אותם ואת עבודתם, אולי יכול לתאר בנפשו דמות נכונה ולהעריך את ערכם.

שאלה קשה ומרה היתה מנקרת במוחנו: מה יהיה הדור החדש אשר יצא מעם הניתן למצוקה ולמשיסה, והחי בחברת פראי-אדם כאלה. עלינו לבנות את ארץ –ישראל אך מאין יבואו בוניך, ארץ-ישראל? – ועתה ראו, מגיא צלמות, מבקעת הדמים יצא דור עברי גדול הנותן כבוד לשיבת ישראל סבא למולדתו.

מאין באו אלה? מפרוסקורוב, מקיוב, מאומן, מפינסק – מכל פנה נדחה. את ערבות השלג עברו ברגל, את בתיהם עזבו, הרוסים חרבים. רק קברות הנפשות היקרות שם נשארו, ויצאו – ופניהם מזרחה, מזרחה. מילים רבים הלכו בדרך, שבועות רבים, חדשים רבים, ומכל העברים נשקפו אליהם סכנות גדולות, אימת מות. אך הם לא עמדו, לא שבו מפני כל. עיניהם, עיני היהודים השחורות המפיקות יגון, מביטות נכחם, אל מקום זה יעדו להם. קישינוב כגן עדן להם. הן לא רחוקה היא מקונוסטנציה, ומקונוסטנציה הולכת אניה לארץ-ישראל. מעונים בני מעונים זה אלפים שנה! הנה רגליהם הצעירות, החזקות עומדות על אדמת החול בארץ-ישראל! הם הולכים שמה לעבוד עבודת פרך, לנפץ אבנים על דרכי ארץ-ישראל. העבודה קשה, קשה מאד, אך הם עובדים אותה באהבה, הן עבודת ארץ-ישראל היא! לפני שנה בנו רק ערבים או מצרים את ארץ-ישראל. עתה בונים אותה יהודים ושירים עברים מנסרים באויר. הם באים ויושבים באהלים. אהלי יעקב נראו בארץ. כאשר בנו אבותינו את ערי המסכנות ואת הפירמידות במצרים, כן בונים הם, אפס כי לא ערי מסכנות לפרעה הם בונים כי אם את הבית הלאומי ליהודים. עליהם לבניכם ספרו ובניכם יספרו לבניהם עד דור אחרון. יש לנו במה להתגאות. יש לכם, יהודי לונדון, במה להתגאות. החלוצים המחכים בגולה לשעת הכושר הראשונה, לבוא ולשאת בעבודה הגדולה, עבודת ביתנו הלאומי.

ואשר לשאלת המנדט: האמונה באנגליה והאמונה בכוחותינו אנו יעשו את המנדט הא“י לכל מה שאנו רוצים. עלינו להאמין באנגליה, ובלעדי האמונה הזאת לא יועיל כל מנדט כתוב. הן בא”י אין מליון תושבים יהודים. ואנגליה יכולה לעשות למנדט הא"י כאשר עשתה למנדט בארם-נהריים. הדור החי איננו מבין עדיין את מה שעשתה לנו אנגליה. הדורות הבאים ידעו להעריך את הדבר במלוא ערכו אנגליה התחשבה עם פיזורי היהודים בורשה, בוילנה, בניו-יורק ובלונדון, כאשר מתחשבים עם עם חי. היא נתנה את אמונתה בהסתדרות הציונית ושמה אותה לעוזרת בהגשמת התעודה הגדולה של בנין הבית הלאומי. רק מתוך אמון הדדי יקום הבית.

אך חשובה מכל היא האמונה בכוחותינו אנו. אילו יכולתי לדבר בשם ארבעה-עשר מליוני היהודים בעולם ולערוב על כספם ועל מרצם, כי ישמשו לבנין הבית הלאומי ליהודים, כי עתה אחר היה מצבינו. עד כה לא יכולתי לעשות זאת אולם מאמין אנכי, כי עם ישראל יעשה זאת. לולא האמנתי בעם ישראל כי יעשה וכי ימלא את תעודתו הגדולה, כי עתה לא עמדתי לפניכם פה.

השאלה שעלינו לענות עליה היא אם אין המנדט בצורתו הנוכחית מפריע אותנו מעבודתינו. על זאת אוכל לענות בכל לבבי: לא! יכולים אתם להביא לא"י אנשים ככל חפצכם, יכולים אתם להשיג אדמה בכל אשר תוכלו לעבוד. עליכם רק ליצור את האפשרות הכספית לכך.

המשבר בציונות נוצר מפני שהיהדות יושבת רוסיה איננה יכולה לעשות מאומה. אך נצח ישראל לא יאבד. עליכם עתה לעשות גם בעד האחרים אשר קצרה ידם ברוב צרה ומצוקה. כל ישראל ערבים זה בזה, עליכם ליצור מצב אשר יהיה לאחיכם לישועה. אם תרצו לא יהי עוד משבר. אם תרצו, תראו כי כל אבן בארץ-ישראל תאמר שירה.

(“הארץ”)



  1. נאום במרץ 1921 ב“אולם האספות” בלונדון  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47919 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!