רקע
אשר ברש
קלוזנר העורך

על הסופר קלוֹזנר כּוּלוֹ צריך לכתוֹב כּרכים. הן לקרוֹא את כּוּלוֹ מחדש דרוּשים חדשים. בּין חברינוּ הסוֹפרים החיים אתנוּ כּיוֹם אין גם אחד בּעל היקף ויחד עם זה בּעל קו ישר כּמוֹהוּ. עתה, בּיוֹבל הארבּעים לעבוֹדתוֹ הספרוּתית, אוֹ, בּשנה הבאה, בּיוֹבל הששים לחייו, בּודאי ימצאוּ רבּים שיפרשוּ את הפּרשן קלוֹזנר מצדי צדדים.

אני מתכּון בּזה לעמוֹד רק על צד אחד של קלוֹזנר – על העוֹרך. וגם על זה – מקוֹצר רוּח וּמעבוֹדה קשה – רק בשוּרוֹת מעטוֹת.

אחד־העם, מיסדוֹ הרוּחני של “השלח”, היוּ לוֹ כּמה מעלוֹת טוֹבוֹת בּתוֹר עוֹרך, קוֹדם כּל טבע את חוֹתם אישיוּתוֹ על האוֹרגן שנערך על ידוֹ ועשׂהוּ משוּם כך חטיבה שלימה. הוּא גם ידע להקפּיד בּדברי ספרוּת ולרתוֹם את עוֹזריו לאידיאה אחת. אבל עם כּל הקפּדתוֹ, הדפּיס דברים רבּים שנידוֹנוּ לקיצוּר ימים, ורתימת הסוֹפרים לאידיאה אחת, שלוֹ – קצצה בּאידיאוֹת אחרוֹת, לא לטוֹבת התפּתחוּתה ושׂגשׂוּגה של הספרוּת. ועל־כּן נשלם עד מהרה מעגלוֹ של העוֹרך. דוֹמה היה לגנן שהקצה לוֹ חלקה מגוּדרת יפה ונטע בּה אילנוֹת אחדים סמוּכים זה לזה ועדרם בּשקידה וּבאמוּנה, עד שענפיהם נסתבּכוּ ונעשׂוּ לשער כּוֹתש. ודאי שעלעלה בּהם רוּח מבּפנים, אבל לא היה מקוֹם למעבר הרוּחוֹת.

וכשבּא קלוֹזנר בּמקוֹמוֹ, נעשׂוּ כמוֹ בקסמים רוָחים בין האילנוֹת. השטח נתרחב (אמנם הגדר נפרצה בּמקוֹמוֹת אחדים) והגידוּלים נתרבּוּ והרוּחוֹת התחילוּ מנשבוֹת מכּל העברים. וּבאמת היוּ השנים הראשוֹנוֹת לעריכתוֹ של קלוֹזנר (זמן־מה בּשוּתפוּת עם ח. נ. בּיאליק) שנות שמש ואויר, וּמשוּם כּך גם צמיחה וגידוּל לספרוּתנוּ. דוֹמה היה לגנן אמן, שלמד את מלאכתוֹ בחוּץ, והוּא בּא ונוֹטה תמיד קוים לערוּגוֹת חדשוֹת ושוֹתל ונוֹטע בּלי־הרף מינים וזנים חדשים, וכאילוּ הוּא מדבּיק בּחריצוּתוֹ גם את הנטעים שהוּא מטפּל בּהם ומזרזם על־ידי כך לגידוּל מהיר.

אף־על־פּי שגם קלוֹזנר היה איש מדע־היהדוּת והיה מטפּח את המדוֹר הזה בּירחוֹנוֹ, הרגישו גם האחרים, היוֹצרים האפּיקוֹרסים, כּי “השלח” הוּא בּמה שלהם, ומלבד שנים־שלשה שהגוּ לוֹ שׂנאה (מין שׂנאת־חנם!), לא היה סוֹפר עברי, שלא נתן את ידוֹ בּרצוֹן לגנן נאמן וחרוּץ זה. והשתתפוּת כּללית זוֹ נטעה בּלבּוֹתיהם את ההרגשה של בּרית אחים לגוֹרל וליצירה – הרגשה הדרוּשה בּספרוּתנוּ יוֹתר מבּכל ספרוּת אחרת.

כּמה עוֹרכים היוּ לי עד היוֹם, עוֹרך עוֹרך וּמעלוֹתיו וחסרוֹנוֹתיו, אך תכוּנה אחת מצאתי בּקלוֹזנר, שלא מצאתי כּדוּגמתה בּאחרים, והיא יקרה בּעיני מאד, כּי רבּה בּרכתה לספרוּת: קלוֹזנר אוֹהב וּמוֹקיר תמיד את מה שהוּא מדפּיס. אם גם רפה הדבר וּפגוּם – כּיון שהדפּיסוֹ הוּא מבקש לוֹ תמיד צד זכוּת וּמגן עליו בּכל יכלתוֹ. על־כּן יש לוֹ למתלוֹנן בּאכסניתוֹ רגש הבּטחוֹן. הוּא גם נוֹהג להעיר לפני הסוֹפר בּכתב וּבפרטות מה שיש לוֹ להעיר. המגע החי הזה עם הסוֹפר אף הוּא בּרכה בּוֹ. ועוֹד פּרט אחר, שאין לזלזל גם בּוֹ בּתנאי עבוֹדתנוּ בּספרוּת העברית: קלוֹזנר גם דוֹאג לשׂכרוֹ של הסוֹפר שלא יקוּפּח, אם גם מוּעט הוּא.

המעלוֹת הללוּ בּלבד, בּלי תוֹספת מעלוֹת אחרוֹת, דיין לייחד לוֹ אוֹתוֹ מקוֹם־כּבוֹד בּספרוּתנוּ, שהוּא תוֹפס זה עשׂרוֹת בּשנים.

וּלבסוֹף עוֹד תו אחרוֹן, שלא בקשר ישר עם מלאכת העריכה, אך נכבּד מאד:

אם לא מעטים היוּ והווים המתקלסים בּכבוֹדוֹ של קלוֹזנר (לצערנוּ, גם כּמה סוֹפרים יקרים!) ולפעמים בּצוּרה שאינה מוֹסיפה כּבוֹד וחן לא לכוֹתבים ולא לספרוּת, הנה קלוֹזנר עצמוֹ מימיו לא ירד לפוּלמוֹס של שוּק. ואף שאין דרכּוֹ להיוֹת סלחן וּמחלן והוּא מוֹצא לוֹ דרכים שלוֹ לשלם למשׂנאיו, לעוֹלם אינוֹ עוֹבר את תחוּם הנאוֹת בּספרוּת. וגם בּדבר הזה יחד לוֹ מקוֹם־כּבוֹד.

מי יתן וּמקוֹמוֹ זה יכּירנוּ עוֹד שנים רבּוֹת!

תרצ"ג


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37188 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!