אימתי בא המגיה המפורסם ר' יצחק בר' מרדכי גרשון טריווס מצפת לויניציאה ופתח בה בהגהת ספרים? לפי שטיינשניידר הגיה יצחק גרשון את ספרו הראשון בשנת שמ“ז, לפי זנה הגיה כבר את “שערי דמעה” לר' משה אלבילדה (ויניציאה שמ"ו), ולפי יערי כבר קדם והגיה את “פירוש מגלת רות” לר' עובדיה המון מברטנורא, אשר בו חתם את שמו כמו בספר “שלום אסתר” “יצחק בן מרדכי גרשון”, ואת “מנות הלוי” לר' שלמה אלקבץ (שניהם שם שמ"ה).1 לפי זנה בא מצפת לויניציאה בשנת שמ”ב בערך.
לי נראה, שיש להקדים את זמן בואו של ר' יצחק גרשון לויניציאה לשנת של“ו לכל המאוחר, שהרי אין ספק בעיני ש”הצעיר יצחק בן גרשון טריווס" שהגיה את “ראשית חכמה” (שם של"ט) ואת “בית אלוהים” למבי“ט (שם ניסן של"ו), אינו אלא ר' יצחק גרשון שהגיה את הספרים שהזכרנו תחילה. אין להניח שנתעלמה מהם מן הביבליוגרפים הנ”ל מציאותם של הספרים הללו אלא שכנראה סברו שבשני יוסף בן שמעון קא עסקינן2 וסברה זו אין לה ידים. יערי הניח שרי“ג שלנו הגיה את ס' “מנות הלוי”, אך לא הניח כך ביחס לספרים האחרים. וכי מאי שנא ספר זה, שבו נקרא המגיה ממש באותו לשון “הצעיר יצחק בן גרשון טריווס”, משני הספרים שנזכרו לאחרונה. ודי להשוות את הלשונות של המגיה ב”ראשית חכמה" וב“מנות הלוי” כדי להגיע לכלל מסקנה, שהם נכתבו בידי אדם אחד.3
הספר “שלום אסתר, פירוש… על מגלת אסתר מחדושי צרפת וקשתילייא”, שליקט וקיבץ4 “יצחק בן מרדכי גרשון”, הוא ר' יצחק גרשון שלנו, נדפס בקושטא ולא נזכרה בו שנת הדפוס. לפי זנה נדפס בין שנת ש“מ לשמ”ג, בהיות יצחק גרשון בקושטא בדרכו מצפת לויניציאה. אם נקבל הנחה אחרונה זו המסתברת ונראית, על כרחנו עלינו להסיק שהספר “שלום אסתר” נדפס לא יאוחר משנת של"ו.
אמנם קביעת שנה זו כתאריך אחרון אינה מוכחת מצד אחר: “ב”שלום אסתר" נזכר ר“ש אלקבץ בברכת החיים ומן המוסכמות הוא שנפטר סמוך לשנת שמ”ד. ברם זו מן המוסכמות שאין להן ראיה. אדרבא, יש בידי ראיות, שאעמוד עליהן אי“ה במקום אחר, שלפיהן נפטר כבר בשנות של”ו–של“ז.5 מכאן תוספת חיזוק להנחתנו שהספר “שלום אסתר” נדפס לא יאוחר משנת של”ו.
-
שטיינשניידר CB, 1113, מס‘ 5352, ו־2905, מס’ 8190; זנה, “על זמן הדפוס של הספר שלום אסתר”, ק“ס ז' 281–282; יערי, ק”ס ז‘ 589–590 ו“שלוחי ארץ ישראל”, 251. על המגיה של “מנות הלוי” עי’ דוד קונפורטי, קורא הדורות, דף מח, וטויבר, מחקרים ביבליוגרפיים, תרצ“ד, 90 [= ק”ס ז' 343]. ↩
-
ר‘ יצחק גרשון חותם בכמה פנים: יצחק בר’ מרדכי גרשון טריווס, יצחק בר‘ מרדכי גרשון, יצחק גרשון. הערותיו בספרים שהוגהו על ידו חתומים לעתים יג“ר, יג”ר סהדותא, ר’ למשל לקוטי שושנים לר‘ דוד ן’ הין, ויניציאה, שס“ב, ד, ב, וכן לחם דעה לר' שמואל די אוזידא, שם שס”ה, קב, ב. גם ספר זה הוגה על ידו ויש להוסיפו לרשימה ב“שלוחי ארץ ישראל” שם, ובעמ' 844. ↩
-
ראשית חכמה, סוף דבר: “יודע כל שער עמי כמה הנוגשים אצים בבית הדפוס לאמר כלו מלאכתכם לעשות דבר יום ביומו ותוכן הדפים תתנו כי חוק להם לעשות מהם כך וכך ליום, לכן לא יתוי למגיהים השב רוחם, ונוסף עוד בספר הזה כי רובו נדפס על ידי גוים… ועוד בה שלישיה העולה על כלנה כי ההעתק היה מוטעה ומשובש מאד ואין זולתו”. – מנות הלוי: “כאשר יודע נאמנה כל מאן דנהירי ליה שבילי הדפוס כמה הנוגשים אצים בבית הדפוס לאמר כלו מלאכתכם דבר יום ביומו, כי חוק יושם להם לעשות כך יום יום ולתת תוכן הדפים… זאת ועוד אחרת כי ביום השבת יוערך הדפוס ע”י גוים, ועוד בה שלישיה העולה על כלנה… להיותו [ההעתק] מלא סיגים מוטעה ומשובש מאד ואין זולתו“. השוה גם את דבריו בספר ”בית אלהים". ↩
-
ולא “חיבר” כדברי זנה. ↩
-
בשנת של“ה היה אלקבץ עדיין בחיים. הוא נזכר בברכת החיים בס‘ ראשית חכמה (שער האהבה פרק ה' [צ“ל פ”ו], צ"ט, א). ס’ ראשית חכמה נשלם כידוע בשנת של”ה. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.