רקע
דוד תמר
קונטרס חדש לר' שלמה שלומיל מדרעזניץ


ידועות האגרות של ר' שלמה שלומיל המכונה מיינשטרל מדרעזניץ שבמוראביה, שעלה לא“י, והגיע לצפת בחוה”מ סוכות של שנת שס“ג (סוף 1602). שלוש מאגרותיו, שנכתבו בשנות שס”ז–שס“ט, היו ידועות מכבר, משנדפסו לראשונה בשנת שפ”ט,1 ואילו אגרת רביעית נתגלתה ונתפרסמה ע“י ש. אסף ז”ל.2 פרט לאגרות הללו כתב ר' שלמה שלומיל עוד כמה אגרות שלא הגיעו לידינו.3 והנה עלתה בידי לגלות קונטרס אחד משלו, ששוקע בתוך ספר לחם הפנים על ש“ע יו”ד לר' משה יקותיאל קויפמאן, חתנו של בעל מגן אברהם על או"ח.

וכך היא הצעת הדברים.

באגרת הרביעית הנז' אנו קוראים: “גם נוהגים בכאן כשנפטר ב”מ בן אדם גדול רשום בחכמה ובחסידות עושים לו סדר הרחיצה והטהרה המקובלת ביד יושבי א“י מפי הלל הזקן ע”ה, והיא קדושה גדולה וטהרה משובחה על המת, והוא כתוב אצלנו באורך“.4 והנה בשנת תרצ”א פרסם הרב י. מ. טולידאנו בספרו “ים הגדול” (עמ' קי–קטז) “פרק מעשה המת מיוחד להלל הזקן”.5 הרב טולידאנו סבור “שנתחבר באמת בימי סוף התנאים, ורוב ענינו ותוכנו חובר על פי איזו משנה קדומה שחבר הלל הזקן ולכן נתיחס אליו”. אלא הוא תמיה ושואל “איך נשאר הפרק התנאי הזה מכוסה במשאון ולא נזכר בדברי קדמונינו”. והוא עומד ומשיב “שבאמת נמצא בס' מעבר יבק לר”א ברכיה ממודינא ובס' לחם הפנים על יו“ד (הענא תע“ה – צ”ל תעו – ד. ת.) בסופו סדר הרחיצה גדולה להלל הזקן. ובסידורים מאוחרים העתיקו בטעות סדר רחיצת המת לאיש חסיד מהר”ר הלל ז“ל”.

נביא עתה את הלשונות בענין זה בשני הספרים הללו. בס' מעבר יבק אנו קוראים: “עוד פסוקים ליאמר בעת רחיצת אדם גדול – – – עתה כלה שארי ולבבי להקריב ג”כ לפניך פסוקי' אשר אגב אורחייהו מצאתי בקונטריס קטן בסדר רחיצת המת מפי חכמי המשנה – – – וששו בני מעי ששו כי מצאתי און לי בקונטריס זה משטיפת המת בט' קבין וכתוב בו שזו היא טבילת המת6 כאשר העיר יי' רוחי מתחלה להזהיר על זה במאמר ג‘, וזכיתי לכוין אל האמת כי שפת אמת תכון לעד, ואלו הם הפסוקים אשר באו שמה מכוונים כפי רחיצת אברי הנפטר החסיד,7 ומבואר הדבר שלא אמרו חכמים דברים כאלו על אדם קל אלא על מי שהחמיר וקדש את עצמו בחייו וחכם גדול הוא המבין ומקיים כל דברי חכמים לאשורן".8 מיד לאחר זה באה שורה של פסוקים המובאים כולם באותו סדר בקונטרס אחרון שבס’ לחם הפנים. סי' שנב שבספר זה, רובו ככולו, כולל את סדר הרחיצה הגדולה. הוא פותח (בסעיף ד' של הס' הנז'). “ומדיחן אותו היטב [סדר רחיצה גדולה שתיקן הלל הזקן זלהה]”. ממשיך ומביא בארוכה את כל סדר הרחיצה (קונטרס המחזיק עמודה וחצי העמודה בתבנית של 4O ומסיים בלשון זה: “(כל דיני רחיצה העתקתי ככתבו וכלשונו מקובץ ישן נושן אות באות)”.9

אין ספק שבעל מעבר יבק10 ובעל לחם הפנים נתכוונו לקונטרס אחד ואין ספק שנתכוונו לקונטרסו של ר' שלמה שלומיל.

אגרותיו נתפשטו ונתפרסמו ברבים סמוך לזמן כתיבתן ונעשו מהן העתקות הרבה,11 ואף יש שר' שלמה שלומיל עצמו ביקש את מקבל האגרת לעשות הימנה העתקות ולשלחן לשאר מיודעיו.12 אגרותיו וקונטרסיו נתפשטו באיטליה ובו בזמן שבא לראשונה זכרן של האגרות (בשנת שפ"ט), בא לראשונה זכרו של הקונטרס שלפנינו (בשנת שפ"ו).13

מאה שנה ומעלה לאחר זמן כתיבתם, היו כבר קונטרסיו של ר' שלומיל קרויים בשם קונטרס ישן נושן או קובץ ישן נושן,14 כמות שקרויים הם בפי בעל לחם הפנים. אף ר' בנימין וולף בר' מתתיהו בעל ספר טהרת (או טהרות) הקודש, שנדפס סמוך בזמן ללחם הפנים (אמשטרדם, תצג), שהיה בידו העתק האגרת שנתפרסמה ע“י אסף, נוקט לשון דומה: “…וכאשר מצאתי כתוב בקונטרס אחד ישן נושן הועתק מהנהגות הקדושות הנהוגין ביני חכמי הארץ ישראל ארץ הקדושה תוב”ב”.15

אשר ליחס שבין הקונטרס של ר' שלומיל לקונטרס שנתפרסם ע“י הרב טולידאנו, נראה לומר שקונטרסו של ר' שלומיל נתייסד על הקונטרס ההוא. רובם ככולם של העניינות ושל הפסוקים המובאים בקונטרס ההוא,16 מובאים אף בקונטרס שלפנינו. אלא שעדיין הדברים רופפים בידי, שהרי אפשר לומר שר' שלומיל כתב את דבריו על סמך מסורת שבע”פ “המקובלת ביד יושבי א”י מפי הלל הזקן ע“ה”.

ועדיין שאלה זו תלוייה ועומדת.




  1. תעלומות חכמה לישר מקנדיאה, באסיליאה שפט, לז–נ. מכאן ואילך חזרו ונדפסו פעמים הרבה בספר מיוחד בשם שבחי האר"י.  ↩

  2. קובץ על יד ספר ג (יג), ת“ש, עמ' קכ–קלג. ”המכתב חסר בראשו רק שורות מספר, וכנראה אינו חסר הרבה גם בסופו" – אסף שם, עמ' קיח.  ↩

  3. אסף שם, עמ' קיח.  ↩

  4. שם עמ' קכה.  ↩

  5. קהיר, תרצא. יצא גם בהוצאה מיוחדת.  ↩

  6. כך בדיוק כתוב בקונטרס שבס‘ לחם הפנים – ר’ להלן בפנים.  ↩

  7. רחיצה זו לא נהגה אלא באדם גדול בחכמה ובחסידות (ראה בדברי ר‘ שלומיל שהובאו בפנים וכן בהמשך דברי ר"א ברכיה ממודינה כאן, ור’ עוד בהערה הבאה). וזו הסיבה לשיבוש שהעיר עליו טולידאנו: “ובסידורים מאוחרים העתיקו בטעות סדר רחיצת המת לאיש חסיד מהר"ר הלל ז"ל”.  ↩

  8. מעבר יבק, מנטובה, שפו, מה, א. ור‘ גם מאמר ג פרק יז בסופו – “סדר ההקפות כפי הנמצא בדברי חכמים ברחיצה הגדולה המיוחדת להלל הזקן כבר באו בתחלת הספר”. ויש להשוות עוד את הלשון שבאגרת הנז’ ללשון שבמעבר יבק ביחס למנהג שנהגו כלפי נפטר סתם. זה לשונו של ר‘ שלומיל (שם עמ' קכה–קכו, בהמשך למה שהובא בפנים): “ולכל מת ב”מ הזכר עושין לו ז’ היקיפות, היינו מעמידין את המת אצל הקבר ובאין עשרה חכמים או עשרה זקנים ומקיפין את המת ז‘ פעמים ובכל פעם קוראין שיר של פגעים כלו, ולבסוף אומרים הפסוק ולבני הפלגשים אשר לאברהם וגו’. וזה מועיל לגרש מעל המת כל המזיקים הנקראים נגעי בני אדם שנעשו על ידי טפת זרע שהלכו לבטלה, והוא מקובל בידם מזמן קודם, ובכל הקפה והקפה משימין על מטתו צדקה מממונו או משל משפחתו זהב וכסף ונחושת למנוחתו, והוא מסוגל לכפרה, וכשקוברין אותו כל אחד מתכון להשליך עפר על קברו חפניים כמנין תיבות והוא רחום ג“פ (ג' פעמים) כמו במלקות, ומתכונים לסקל ארונו באותן הצרורות והאבנים כדי לכפר על עון הסקילה, ולבסוף קוראין הפסוק וסר עונך וחטאתך תכופר שהם (חסר כאן – הע' אסף שם) מעצים עיניו אביו ואמו ומשים עפר על גבי עיניו”. עכ“ל. וזה לשונו של בעל מעבר יבק (שם, דף מ): ”נייחא גדולה לנפש הנפטר בשבע הקפות, וכוונתם מתבאר בפרק י“ז מאמר ג‘ ועוד בפרק ל’ מאמר ה‘. וזהו סדרם כפי הנמצא בדברי חכמים ברחיצה הגדולה המיוחסת להלל הזקן – בכל הקפה יאמר יושב בסתר עליון עד כי אתה ה’ מחסי, ויתן כל פעם לפחות פרוטה לצדקה על המת או יפרישנו בביסו (צ"ל בכיסו, השווה הוצ' אמשטרדם תצב, מג, א) לכפרת נפשו ויאמר הריני נותן פרוטה זו לצדקה על כל ישראל ועל פלוני זה הנפטר למנוחת נשמתו בגן עדן – – – ובא"י היו נוהגים לחתוך א‘ מטבע זהב כגון א’ ציקינו (מטבע איטלקי) לחתיכות דקות להשים אותו עליו עם כסף ונחשת” ולאחר שהוא מביא פסוקי ההקפות על סדר של מ“ב, הוא ממשיך וכותב (שם, מא, א): ”ואחר שהשלים ההקפות יאמר ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות; והוא רחום יכפר עון וגו‘ – – – אחר צדוק הדין וההקפות, בנושאם הארון על זרועותיהם לשים אותו בקבר יאמרו שיר של פגעים, וכל אחד כשזורק העפר בקבר יאמר ג’ פעמים והוא רחום וגו‘ והוא חסד גדול להחליש ראשי המשחית הנזכרים בפסוק, ואם יאמרוהו כל הקהל בקול מה טוב, כי בזה מקילים מעליו כח המלקות מחבוט הקבר. עיין בפרק י מאמר ג’ “. עכ”ל. והשווה עוד מאמר ב פרק כא.  ↩

  9. לחם הפנים, הענא תעו, דף עא.  ↩

  10. אלא שר‘ אהרן ברכיה ממודינא סבר, שהקונטרס שבא לידו אינו אלא העתק של חיבור שנתחבר ע"י חכמי המשנה – עי’ עוד בספרו שם, מה, ב.  ↩

  11. השווה דבריו של גיסו של ר‘ שלומיל באגרת שנתפרסמה ע“י אסף: ”הגם שכבר שלחתי שם העתק איגרת הנ“ל י”ץ ליחידי סגולה – – – וכל מי שירצה להעתיק לו ממני מילין יעתיק ויפריש לו תרומה מתרומות אנשי־מדות" – קובץ על יד, שם, עמ’ קכב.  ↩

  12. ר‘ באגרתו לר’ יששכר בער מקרעמניץ, תעלומות חכמה, מח, א.  ↩

  13. על הקשרים בין צפת לבין ר‘ אהרן ברכיה ממודינה מעידה גם אגרתם של חכמי צפת לר’ אהרן ברכיה, שנתפרסמה ע“י א. אלמאליח במזרח ומערב כרך ג, עמ' 319–321. מאותה אגרת, שנכתבה בשנת ש”ע, אנו למדים, שהיה לק“ק איטלייאני שבצפת ביכ”נ על שמו של ר' אהרן ברכיה, שהיו מדליקים בו בשבת תשובה נרות לשמו. (שם, עמ' 321).  ↩

  14. מלשונו של בעל לחם הפנים: “העתקתי ככתבו וכלשונו מקובץ ישן נושן” נראה שהיו בו בקובץ שאר עניינות, אם משל ר' שלומיל ואם משל אחרים.  ↩

  15. טהרת הקודש, אמשטרדם תצג, ח"א, לד, ב.  ↩

  16. הקונטרס ההוא לפי טולידאנו (שם, עמ' קי) “כתב יד יחידי בעולם שמצאתיו בדמשק, ואשר מצורת הכתב ניכר שנכתב באחת מערי המזרח סביב ה”א ר“ן בערך”. כה“י ההוא כולל כמה מדרשים קדומים, ולפי לשונו ותוכנו מסתבר שנתחבר בזמן קדום, ושמא יש מן האמת בדבריו של טולידאנו שם: ”הקורא בפרק מעשה המת זה יראה בנקל שנתחבר באמת בימי סוף התנאים, ורוב ענינו ותוכנו חובר על פי איזו משנה קדומה שחבר הלל הזקן ולכן נתיחס אליו".  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35588 יצירות מאת 1814 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!