רקע
ישראל זמורה
מה זה קלסיקן

בשם זה נתפרסמה הרצאתו של המשורר והמבקר האנגלי ט. ס. אֶליוט, שנשא בפני אגודת חובבי וירגיליוס, וההרצאה עשירה ברעיונות מקוריים ומופלגת בהגדרות מפתיעות, שאף אם אינך מסכים להן – יפות הן לעורר את המחשבה על הנושא הנדון ולכון את רצונך להקשים והשואות גם בתחומי ספרותנו; אחד הרעיונות המצוינים ביותר בחריפותם בהרצאה הנ“ל הוא זה, שהקלסיקן למופת, במובן הנרחב ביותר של המושג, הוא רק מי שדולה ביצירתו את כל אפשרויותיה של הלשון, עד להתשת כוחותיה ממש, וכיון שוירגיליוס לא השאיר כל דרך להתפתחות נוספת (עד שלא בא שנוי יסודי בלשון הלטינית) – הרי הוא הוא הקלסיקן, ואלו שקספיר ומילטון, שכפי שמראה ההיסטוריה, השאירו דרך פתוחה לסוגים אחרים של השירה האנגלית – אינם קלסיקנים במובן הנ”ל; אכן, הוא מוסיף ומסביר, כי אחרי שקספיר באנגליה ואחרי רסין בצרפת – לא נוצרה עוד דרמה פיוטית בעלת מעלה ראשונה, ולאחרי מילטון לא הופיעה פואימה אֶפית ברמה גבוהה יותר – אלא שדבר זה בא משום שכל יוצר גאון, אם הוא קלסיקן ואם לאו, ממצה את הסוג שהוא יוצר, מתיש את כל אפשרויותיו, עד שעוברים כמה דורות ומכינים תנאים חדשים לעליה נוספת באותו הסוג; וההבדל הוא יסודי מאד, לפי אליוט, בין משורר גדול, הממצה עד הסוף את כל האפשרויות לצורה פיוטית אחת וקרן־זוית זו או אחרת מן הלשון, לבין הקלסיקן שאינו משאיר כלום בלשון דורו שלא דלה אותו עד התג האחרון; וחשוב מאד הוא התנאי הנוסף להופעתו של הקלסיקן, והוא: – לא שהמשורר הקלסי ממצה את לשון אומתו בדורו, אלא לשון שהגיעה לקצה גבול של התפתחות מסוימת מולידה את המשורר הקלסיקן, ולאחריו – מתחיל גלגול חדש לאותה לשון, ודורות רבים לא יקום בה עוד משורר קלסיקן: האין יוצא, מכל הנ“ל, כי מגוחך הוא להראות באצבע על מי שהוא מגדולי יוצרינו בספרותנו החדשה, ולומר עליו – הנה הקלסיקן שלנו? אפילו לא מנדלי מוכר־ספרים או דוקא הוא איננו קלסיקן, כי על כן מי כמוהו עוד הנהו בטוי לא למצוי אחרון של לשוננו, אלא בפרוש תחלתו של הגלגול החדש, שיביא בסופו של דבר – קלסיקן בעל מעלה ראשונה? וכי לא ניטיב להגדיר ולקבוע, אם נשתמש בקנה־המדה של ט. ס. אליוט, כי רבי יהודה הלוי הוא הקלסיקן למופת שאצלנו, כי הוא שדלה ומצה את כל אפשרויות הלשון, לא של דורו בלבד, אלא של תקופה שלמה בהתפתחות היצירה העברית? דוגמה זו יפה להלך־המחשבה הנ”ל, כי על־כן אפשר לומר, שמשוררים גדולים כמו שמואל הנגיד, ר' משה אבן עזרא, רבי שלמה אבן גבירול – כל אחד מהם כבש כבוש אחרון של צורה זו או אחרת בשירה העברית ולא השאיר אחריו כל אפשרות של גדולה נוספת: – אין להוסיף ולעלות אף כקוצו של יוד על שיר־הקודש “כתר מלכות” לרבי שלמה בן־גבירול, לא תתכן כל דרגה נוספת לשיר האלגי של רבי משה אבן־עזרא, אי־אפשר להגדיל את האמנות האפיגרמית לאחר “בן משלי” של שמואל הנגיד, אבל כל אלה אינם קלסיקנים, לפי הנ“ל, כי על כן את הלשון העברית בכללה לא מצה אף אחד מהם עד לבלתי הוסיף עוד; רבי יהודה הלוי בלבד היה שיא הכוח הלשוני, שקפל בשיריו, שירי־הקודש ושירי־החול גם יחד, את כל סגולותיה של העברית באותה תקופה – והוא הוא הקלסיקן למופת; האם נטעה הרבה אם נאמר, כי אמנם כך הוא יחסה של האומה אל משוררי ישראל בספרד בכלל ואל רבי יהודה הלוי בפרט, אם מי הטעם לכך לא הוגדר בפירוש? ועוד: – המרצה הנ”ל מגדיר נכונה, כי דוקא משום שהקלסיקן ממצה את הלשון בדורו, אין היא אצלו בשום אופן לשון קיצונית, אלא זו של הכלל הגדול; ונדמה לנו, כי נצדק הרבה, בלי שנחטא בפרדוכסליות בכונה תחלה, שדוקא ש“י עגנון הוא קלסיקן, מאוחר במקצת, של תקופה גדולה בספרותנו, היא תקופתה של ספרות רבנית וחסידית; שהוא מספר דוקא, ואפילו בעל אגדה, אינו משנה מאום מן העיקר: – ש”י עגנון הוא הממצה את הלשון על כל אפשרויותיה בתקופה הנ“ל, הוא החותם אותה ומסימה, וזו גדלותו הבלתי־שכיחה ובכך נעוץ הסוד של תופעה ספרותית זו, שאינה חוזרת ואין לה עוד דוגמה ומשל; ומי שינסה פעם להעריך מנקודת־השקפה זו את יצירת של ש”י עגנון – אין ספק שיעלה בהערכתו חדוש וגם אמת לאמת.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

קישוריוֹת חיצוניות

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35588 יצירות מאת 1814 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!