22.7.1923    🔗

ברלין

יוסף יקירי מאד!

זה כמה וכמה שאני נכון ועומד לכתוב לך – ואינני כותב, תמיד ישנה איזה סיבה. וגם על דבר ספרך “ישו” אמרתי לכתוב. מעולם לא נראתה שנאה גלויה כל כך, כשנאה שנגלתה אליך מאת סופרינו, בהופיע ספרך הנפלא הזה: שנאת “עם הארץ” ל"תלמיד חכם'! אולם הקֹראים הבינו יותר – ואלפי הקראים יעידוּ.

את גליון “על המשמר” קבלתי כמובן, אתה הדפסת שם את קטע שירי. נעים לי מאד, כי יכולת להשתמש לתכלית זוּ בשירי. מכאן אני רואה כיצד אתה מתיחס לשירי. אבל באמת בזמן האחרון אתה כל כך ממעט לכתוב לי בכלל, ועל דבר שירי

בפרט. ואתה הלא יודע כמה אני מתחשב עם דעתך. מדוע לא כתבת לי מאומה ע“ד אלק”ה¹, שירי-קרים, בגרן²? קטע בן 200 שורות נתתי כעת להתקופה³ י"ט – צר לי, כי לא ראית אותו קודם. וגם בענין איליאס (אוּלי איליאדָה?) עד כמה הייתי רוצה להועץ אתך, טרם שיודפס!! – אבל מן השמים מעכבים.

בענין פידרוס: כך הדבר, כשהורִידו את חפָצַי מן האניה בקושטה נפל צרור כְתַבָי בַיָם, ושם נמצא גם כתב יד פידרוס, ואי אפשר היה לשלחו לכם, ואנוס הייתי לבקש שימצאו את העתק האודיסה, ועד שבא לכאן, והוא קשה כל כך להעתיק - ואנוס אני לעבדו מחדש, על כן אשלח לך תחלה את החלק המוכן – ובינתים אעתיק את השני – צר לי מאד, כי מעכב אני את ההדפה⁴, אבל אין ברירה. ספרי “שירים חדשים” הולך ונדפס, בעוד ימים יופיע מחברת “אֵבַנְג’לִינָה” (של לונגפולו), “שירים לילדים” (“החָליל”). והנני מחבק לך באהבה ודורש בשלום צפורה, ובני משפחת, דורשים בשלומכם

בידידות גמורה שלך שאול טשרניחובסקי.

כתבתי מעבר לדף, טרוד אני באודיסֵיאָה.

 

24 יולי    🔗

יוסף אהובי

את מכתבך קבלתי במועדו. על מכתבך זה אין לי מה לענות. אני שהייתי רופא בביה"ח על שמו של סֶרפים חוזר ואומר: הלואי שיתיחסו אלי אחי בני ישראל כשם

שהתיחסו אלי ראשי הסינודא הפְרַבוסְלַוית בימי ניקולי השני מלך רוסיה…

את ספרך קבלתי, רב תודות לך. אלו היה בידי ספר כזה מדבר על ימי בר- כוכבא! קראתו כלו בו בזמן שקבלתיו וחזרתי וקראתיו שוב. ובר ככבא מענין אותי כעת מאד מאד.

שירי הילדים עוד לא יצאו, אבל כמדומני יצאו בקרוב. ומה שלא יודפס מאמרך, הלא אתה יודע, כי קבלו ממני בעלי אחינוער" את הספר בלי שום מבא, עתה מסרו את הספר לבעלי “מוריה” להדפיסהו, ואת אהבתם של אלה אליך – אתה יודע.

לא שלחתי לך עד עתה את “אֵבַנְג’לִינָה” מטעם פשוט אינני יודע את כתבתם של בעלי “עת לבנות” – אומרים כי בא"י הם – אבל איה? מכל מקום הבטיח לי חיים קרופניק לשלח לך את הספר עם עוד ספר – תרגומו – שיש לו שייכות לאנטומיה.

כמו כן אינני יודע את כתבתו של וֵיליקובסקי, שגם עליו אומרים שהוא בא"י – הודיעני – אם אתה יודע כמה שנים שמאָמרי היו אצלו, ועתה כשיצאו – אינו מוצא לנכון להמציא לי שכר סופרים, פרט לאוסטיאולוגיה גם כן אצלו, בפירוש הבטיח לי שיתנהו לי להתבונן בו, כי ההעתק לפי דבריו גרוע מאוד – וצריך לעשות בו גם בכלל תיקונים – ונסע, ולא הראה אותו לי. כמה שנים שהספר מונח – ועד מתי יהיה מונח.

למר יונוביץ אמור שלום בשמי – את פידרוס יקבל, חלקים חלקים אשלחנו לו. כמדומני, כתבת לי כי מר וינברג כתב מנגינה לשירי “פעמונים” – מדוע אינו שולח אותה לי?

שירי (מהדורה ה") יצאו בעוד ימים מספר, “שירים חדשים” הולכים ונדפסים בלפסיא בהוצ' שטיבל. הקראת את “שמחה לאו דוקא”?

עורכו של Mult es Jove⁵, הד“ר פטאי יהיה בפסח בא”י, יכנס אצלך, ויספר לך ע"ד הנשף בבודפסט. שאול טש

לצפורה – שלום רב – ושלום רב מאת כלנו

שאול טשרניחובסקי

 

יקירי יוסף!    🔗

(גלויה, ללא תאריך)

Herrenbadstr.,9

Swinemunde

Villa Bajit Schalom

תכף ומיד כבא אליך מכתבי זה תשלח אותו חלק ההסטוריה שלך, שבו ידבר ע"ד ברככבא/דמותו; אחת היא לי אם תשלח עלים בודדים או קורקטורה⁶. את חוב' “השלח” קבלתי ומיד מר רוזוב קבלתי חמש לטרות אנגליות על חשבון המערכת.

כמעט ששכחתי: נחוצים לי גם הכרָקטֶריסטיקה⁷ של “עשרה הרוגי מלכות”, כלומר צורה של כל התקופה הנ"ל.

ואפשר שיצא מזה איזה דבר. באהבה

שלך שאול טשרניחובסקי.

שלום רב לצפורה

המצא בעיניך חן “אֵלִי” שֶלי? בשביל “אלקה” נתן המצייר פַסְטֶרְנַק ג' ציורים, ואומרים אנחנו להוציא את הספר בהוצאה יפה. כעת מפעמני רוח “הבאלאדות”, במשך החדש כתבתי ד' באלאדות, הודיעני תכף אם אתה מדפיס את זו ששלחתי לך או לא. חבל, וחבל שאנו כל כך רחוקים זה מזה. אֶנגל חבר מנגינה יפה בשביל “אומרים ישנה ארץ” ו“ויהי בישרון מלך”, כעת רוצה הוא לחבר גם בשביל עוד שאר באלאדות.

“שושנת פלאים” השיר Nocturno

בברלין פרעות אבל… מסודרות – וכו'….⁸

 

1919.5    🔗

Swinemunde

יוסף יקירי, אין אני מבקש סליחה ממך על שלא עניתי לך עד היום, כי זוּ כעת דרכך אתה לבלי לענות על מכתבים. באחת אמנם חטאתי לך, כי לא שלחתי לך עד היום מאומה בשביל “השלח”, אבל מה אעשה ובידי אין מאומה. גם ל“התקופה” כ“כ לא שלחתי וממנה לחמי נמצא כידוע לך. לא הייתי סופר ואינני יכול להיות סופר, ושנה זו שנעשיתי לסופר בעל כרחי לא אשכח לעולם. שמונה ספרים משלי נמכרים בשוק, (שירי מהד' ה' כבר נמכרו לערך 800 אכס' במשך שני חדשים) ואני אין לי 50 דולאר מזומנים לחדש; הסכנתי לקבל שכר עבודתי בכבוד, ולא להתחנן ולבקש ולקבל מעין נדבה בעד שכר עמלי, שעליו מרויחים “דביר” “מוריה” ושאר. אם אמנם ידידי אתה גאלני מן הספרות ומן המו”לים, כי אין לי כח נשא יותר. משרה של חובש מצָא לי, ובלבד שאפטר מן הספרות. הלא גם את בית הספר – למסחר רציתי, כלום אי אפשר למצוא בשבילי משרה של בוכּהַאלטר קורספונדנט?

לוטה בזה תקבל גם מעין מכתב אל המו“ל, בבקשה לפרסם אותו. אי אפשר לך לעשות זאת – בקש בשמי את מר גליקסון ויפרסמו הוא. אך אם לא יחפוץ הודיעני תכף – אני אשלם בעדו כבעד מודעה – ואפרסמנו ב”הועלם"⁹. זה הנבל הזקן – ויליקובסקי, קבל ממני כמה מכתבים ומר ברוצקוס היה אצלו פעמָיִם, והוא עונה לו שאינו יודע מה מגיע לי. יותר מגליון דפוס הדפוס וכתב יד מונח תחת ידו – והוא מתירא שמא יתן איזה גרוש יותר משמגיע לי, כאלו אי אפשר לו גם באַוַנס?

את כתב היד גם כן לא השיב: בנו, הוא יודע… לי לא מצא לנכון לענות אף פעם. אני נמצא כעת במצב כזה שלא יעצְרֵנִי כל סקאנדאל בעולם, ואם גם אתחרט אחרי כן עליו, – וסקאנדאל אני מכין גם למר ביאליק, אבל על אדות ביאליק־הסוחר אין נוהגים לדבר במכתבים ובחבורה… נדבר בעניני ספרות!

הראית את הירחון Весы של גורקי? שם נדפס תרגום של “חתנתה של אלקה”. בספרותנו עוד לא מצא שום מבקר מקום להזכירה, כמו כן לא הזכירו את ספר הספורים (רק אתה כתבת עליו) ומחברת הסוניטות. היום קבלתי את “עלילות גלגמש” – זה כבר צויתי כי שלחו לך אכס' הקבלת אותו? שירי־החדשים עוד לא יצאו, אף כי זה יותר משני חדשים שהיו נדפסים, אינני יודע מדוע. ההיה בא“י לחג הפסח הד”ר פטאי ההיה אצלך? הוא הדפיס הרבה משירי בעתונו Mults es Jove באונגארית, כמעט ספר שלם יש לו. כעת קבלתי גם תרגום בשפה האישפאנית בירחון Vida Nuestra. כמה משירי נתרגמו לבולגארית, אנגלית, שוידית, רוסית, אשכנזית (ברית מלה בירחון Zelt), ספורי לטשיכית ( Narodny Listy)¹⁰ אך לא זכיתי עד היום לתרגום ז’ארגוני.

אינך משער לך עד כמה אתה חסר לי אין איש שאוכל להראות לו איזה דבר ולשמוע מפיו משפט בלתי משוחד. בפרט הייתי רוצה להראות לך את תרגומי מהומורוס, שכנראה סוף סוף יגיע לדפוס: כבר שלחו לי איזה שירים לעבור עליהם. מה אתה סובר: האפשר לאמר נֶסְטור הַפָּרָשׂ הַגַּרְנִי Γερήνιος ἱππότα Νέστορ יען כי באמת העיר נקראת גֶרֶנְיָה. מה יותר נכון אִילִיאֲדָה או אִילִיַדָה?

היודע אתה במה אני עוסק? אני עסוק בדרַמָה “בר-כוכבא”. לערך ד' גליונות דפוס כבר יש לי המוכנים. אותם המחזות שראה צמח (זה מן “הבימה” במוסקבה) מצאו חן בעיניו מאוד. כמדומני שאצלך קראתי, כי דרמה בשם זה כתב הילל בן שכ“ר. הודיעני נא את כתבתו של זה. אני מאד הייתי רוצה לקרא מה שכתוב הוא, יען כי כעת כשהכל (כלומר הַתַּבנית) מוכן בידי איני מתירא מהשפעה מן הצד. אפשר ישנה בידך, שלח לי, או יותר טוב – כתוב לו כי ישלח לי, אם רוצה אתן לו תמורתה את “שירי החדשים” תכף כצאתם. איך מצאו בעיניך חן הבאלדות שלי בהתקופה כ”א? שירי לילדים לא יצאו עד היום, ואני יש לי כבר עוד מחברת שירים לילדים. כמובן, הייתי נותן גם אותם לביאליק, אילו היה בעל מדות אחרות. א' שטיבל רוצה להוציא את “אלקה” הוצאה מהודרת, וכבר ציר בשבילו הפרופ" פַסְטֶרְנַק 7 ציורים, אבל מי יודע מתי יצא הדבר לפועל – מכיר אתה בודאי את מר גולינקין, יודיעני נא היציג בזמן מן הזמנים את פַאוּסט או את דרמון? מה עושה צוקרמאן המציר? ראית את תמונתו – והכרתני? הוא גם הוא מן החדשים. בקיץ צִיֵר אותי מַאנֶה-כץ (מִפַריס). וכששאלתיו למה היה לו להטריחני אותי בשביל שיצירני, הלא אפשר היה שתבוא לשם זה נאמר- - - אשתו .ענה לי: אין דבר, אם אציר אותך שוב по-человечески כלום אי אפשר ללמוד מתוך מענה זה הרבה מדרכי הציור של צירים רבים? העתון לילדים “אלמות” – מופיע עוד או שבק חיים לכל חי? אם תראה את העורך, אמור לו – שיודיע לי, איזה משירי הדפיס, ואת השאר יָשִיב לי. מנהגי עורכים בישראל!

ועוד הפעם סליחה, כי אינני שולח לך מאומה. הלא ידעת כי אני לא אוכל להיות סופר Nulla dies sine linea ¹¹ - אמר יוליוס קיסר, אבל לו היה אנוס לכתוב בכל יום – איני מאמין שהיה אומר כך.

בעונג קראתי את מאמרו של סלושץ – ומתקנא אני בו.

בקיץ זה אני אומר לשהות בגרמניה. אשמע בברלין שיעורים ואתקן את תרגומי של האיליאדה, ובינתיים- אקבל רשות הכניסה לרוסיה. כל ברירה אחרת אין לי. רואה אני כי אין אני נחוץ כלל וכלל לספרות ולא לשום מקום בחיי היהודים. בברלין יש כמה וכמה מוסדות, ומשרדים, והוצאות ומערכות בשבילי לא נמצא מקום. כשהייתי עסוק באומנתי הייתי נחוץ בספירה זו, – אומנתי נתנה לי אפשרות לחיות בה, לקנות ספרים נחוצים לי במקצוע זה ולהיות מדי פעם בפעם בועידה של רפאים וגם לעסוק בספרות העברית. הספרות העברית אינה נותנת לי לא חיים ולא אפשרות לעסוק בה, אלא ספרים. בכל חדש אני צריך לדאוג איך יבא (ואם יבא בכלל) לידי הכסף הנחוץ לי, וגם חדש אחד לבלות בא“י (בגפי: אל תתיראו) לא נתנה לי. תהלה לאל לא פסה אפידמיה ברוסיה וימצא מקום גם לי. כשאמרתי ששמונה ספרים משלי נמכרים בשוק טעיתי: כעת נמכרים ספרי אלה: מחב' הסונאטות, ספורים, ספר האידיליות, שירים, היאותה, אבנג’לינה, וילהלם טל (לילדים) גלגמש, שירי אנקריאון, כלומר 9. בעוד ימים אחדים יצאו: שירים חדשים, שירים לילדים (החליל) ועמנואל הרומי. הספר הראשון נגמר בדפוס, השנים האחרונים הולכים ונדפסים. טרם צאתי מכאן הייתי רוצה לתת במתנה כמה ספרים לאיזה מוסד בא”י. הודיעני איזה מקום זקוק ביותר; אולם כסף המשלח יתן הוא. לצערי – לא אוכל לשלחנו על חשבוני. – יוכל היות כי יעצבך מכתבי – אספר לך אנקדוטה לבדר את דעתך. – אחד מידידי שרצה שאהיה משתכר בעתונים החודשיים באמריקה העירני ונתתי לתרגם שנים מסיפורי. תנאי התנה העורך, שהסיפור האחד יהיה מקורי טרם נדפס עוד בשום מקום. שלחתי לו את. מוסי סולוביי (זה שנדפס בהתקופה י"ח) ועוד ספור. כעבור איזה חדשים באו ממנו מכתב: הספור כבר נדפס ולמה זה רמיתיו?! תכף כתבתי לו הכחשה והשיב כי טעה וכו“. כתבתי לו, כי בעוד איזה חדשים יודפס הספור ב”התקופה“. – ואמנם כעבור ד' חדשים נדפס שם (בחוב' י"ח), דרשתי כי ישיבו לי את הספור וזה יותר משנה – שאינני מקבל אותו, הוא אומר כי שלחו לברלין, בברלין אומרים כי שלחוהו לנויורק. הספור השני גם כן לא נדפס – הידעת מי העורך? – “הציוני הנלהב חובב הספרות העברית וכו” כמו שקראת בעתונים, השוהה כעת בא”י – מר פישמאן (עורך המורגן-ז’ורנל) אפשר, כי אמנם כך צריך להיות ואחרת אי אפשר, והנהגתם של “דביר”, מוריה", פישמאן, ביאליק היא כשורה, אבל אני, בתור רופא-עד-הנה, לא הסכנתי לזה, וכעת קשה לי לשנות את טבעי.

כלו שלך באהבה

שאול

P.S

והנני דורש בשלום צפורה בחבה.

איני יודע את כתבתו של הד"ר שמריהו לוין – הואלה נא בטובך למסור לו את מכתבי הלוטה בזה (אם תרצה – קראהו.)

 

י"ט באב.24    🔗

סוינמינדה

יוסף יקירי!

את מכתבך ואת מכתבה של מרת ‘קיסֶלובָה’ קבלתי במועדם. וכן קבלתי מכתב גם מאת הפרופ' דולז’נסקי בדבר משרה בא“י, לצערי על פי התנאים האלה אי אפשר לי לקבל אותה. אִיזָה צריכה להכנס לבית ספר גבוה, כלומר להשאר בחו”ל, – ולחיות במקום לא אחד שתי משפחות - הכסף לא ימצא, וסוף סוף נשאר אני תלוי בשכר-סופרים – אשר ממנו אני רוצה להפטר.

את “הסטוריה ישראלית” חלק ג' קבלתי, ומתפלא אני למה רוצים כעת לתרגם את שירר¹² לאחר שיצא ספרך המלא וגדוש חומר חדש לגמרי. מאמין אני כי גם החלק הרביעי יהיה לתפארת ל“הסטוריה”.

“עלילות גלגמש” ומחברת “שירים חדשים” יצאו זה כבר (לערך ג' חדשים) ואולם מסבה אינה ידועה לי – אינם עוד בשוק, וגם מודעה ע"ד ספרי השני לא היתה עד היום. כמו כן נגמר בדפס ספר שירי הילדים - “החליל”– ולא יצא עד היום.

הדפסת “האיליאדה” נדחתה שוב – מי יודע עד מתי - - -. ל“גלגמש” נצרף מבֹא מאת שמחוני (מיוסד כלו על גרֶסְמַן) אבל נכתב יפה. אני רציתי שתכתוב אתה מבא להומירוס, ומאמין אני כי את תכתב דבר יפה (לערך גליון דפוס א") – אבל גמרו שעבודה זו תמסר לקמינקא. וכמובן – עד היום לא כתב אף שורה. אני אכתוב בעוד איזה ימים שוב – ואדרוש כי ימסרו מאמר זה לך, ומקוה אני כי – אם ימסרוהו לך – לא תאמר: אי אפשי.

בנוגע למבא ל“אגדות-בבל” – אכתוב בעצמי, ואתה תתקן את הטרנסקרפציה ואת כל אשר תמצא לנכון – מהיותך מומחה לדבר זה. כמובן אם בין-כך יהיה בידי איזה דבר מקורי, נאה בשביל “השלח” – אשלחנו לך.

את הכסף מאת ויליקובסקי קבלתי, אבל את כתב היד לא החזיר לי עד היום, ואני הייתי יכול במשך הזמן הזה לתקנו – מדוע אינו מחזיר – הוא היודע.

ב“שלח” נדפס כעת ספורו של דוב קמחי “במבא”– איני יודע איך מדברים רוסית בא“י, אבל ברוסית לעולם אין אומרים נַטַשַה מיכאילובנה. או נטשה אי מכאילובנה, או נַטַלְיָה מכאילובנה. לנזירות אין משתמשים בשמות הקטנה בכלל, ואין מזכירים בשם האַב, אלא אומרים: האחות נַטַלְיָה. תאמר לו, כי לא מתיאוריה סתם אני יודע זאת, אלא - בתוך ד” אמות בית המנזר סְפַסוּבורוֹדיְנִסקי (אשר בכפר בורודינה) גרתי ד" חדשים (1915) כאשר נסנו מלפני הגרמנים אחרי הבקיעם דרך סְוֶנְצְיַאן.

כמו כן מתפלא אני על גבורו של מר סוג' הכופף עצמו בשביל לקטוף יַסְמִין. היסמין בפלך כַרְקוב ידוע לי בתור סבך גבוה מאד, ואם נקטפו כל פרחיו, עד שלא נשאר אף אחד שצריך היה להִמָתֵחַ בשביל להגיע אליו, – על אחת כמה וכמה שלא נשאר אף אחד שכדאי להכופף בשבילו.

מחכה אני בכליון עינים ל“הפתעה” שאתה מכין בשבילי.

לא זכיתי לראותך ביום מלאת לך נ' שנים ולנשקך, אבל שולח אני לך את ברכת=ממרחקים זו: הלואי ובעוד 25 שנה יאמרו לך – “לא בישה זקנתך את בחרותך”. בעוד שנה בדיוק תמלאנה גם לי חמישים שנה – אולי נזכה להתראות אז… היום תבא לפניך תמונתנו להזכיר לך ולצפורה שיש לכם הרחק הרחק מכם אוהבים נאמנים, שצר להם מאד לדעת כי אפשר ואי אפשר היה להם להיות היום אתכם יחדיו. מקוה אני כי מכתבי זה תקבל בראש חדש אלול.

והנני דורש בידידות רבה בשלום צפורה, אמך היקרה ואחיך בצלאל, שמח אני מאד

כי הגיע סוף סוף לא"י.

ידידך אוהבך בכל לב שאול שלך.

אחותי שבאודיסא דורשת בשלומך. את בתה הגלו לאי סוֹלוֹביץ (לפני זמן-מה הרגו שם מן הגולים כמה אנשים) ואת בנה (בן ט"ז) – לסבריה המזרחית – שניהם מֶנְשֶויִקים “נוראים”.

P.S.

כעת הולך ונדפס ספר קטן שלי: עמנואל הרומי. (מעין מונוגרפיה.)

עוד ימים אחדים אכתוב למר דולז’נסקי ולמרת קיסלובה.

מה עושה ביסטריצקי – שזה כמה נאלם?

 

25.1.1920    🔗

Swinemunde

יוסף יקירי!

איך אודה לך בעד הפתעותיך? בהפתעה כזו צריך הייתי לענות גם אני לך. אבל, אני איני יודע מכל מה שכתבתי, שאפשר יהיה לי להגיד: זהו המעוּלה ממה שכתבתי. ובאופן אחר אי אפשר לי לענות לך. בימים אלה גמרתי דרמה מימות חרבן ביתר (נכנתנה לעת עתה בר“כוכבא”) ואין לי איש שאוכל להראות לו אותה, כלומר שאסמוך על דעתו. לו הייתי יכול להראות אותה לך! בת ד' עלילות היא (לערך 1/2 7 גליונות דפוס.) יש בה חלקים הצריכים לניגון. הקדמתך ל“משתה” חטיבה יקרה. רעננות הבטוי ובהירותו באים רק מתוך בהירות מחשבה יתירה. ומאמרך ע“ד מבואו של פיכמאן לשירי מיכל היה צריך לבא תחת ה…¹³ עצמו. ע”ד הסטוריה אין לי צורך כלל לדבר דבריו של קרויס. את ההסטוריה קראתי פעמַיִם. עתה עליך לאבד¹⁴ את החלק הראשון שיהיה מקביל בכל לחלקים האחרונים. הלואי שתזכה לכתוב גם את יתר החלקים.

רצוף בזה רשימה; אם טובה היא בשביל “השלח” תדפיס, ואם לא – תחזירנה לי תכף. “שירי החדשים” לא יצאו עד היוֹם, כלומר אינם במכירה, האכס" שנשלח לי, קבלתי לפני ז" חדשים. כך המה העסקים עתה. “עמנואל” הולך ונדפס זה חצי שנה.

את “החליל” כבר קבלת. כעת יש לי חומר “בשביל ספר שירים בשביל ילדים” – חדש, לערך ספר קטן. מהאיליאדה לא הדפיסו עד היום אף שורה, ואני הייתי רוצה שתצא ליום מלאת לי חמשים שנה. ואתה לא צדקת במה שאינך רוצה לכתוב מבא להומירוס: לא בשביל “הדיוט” ולא בשבילי אתה כותב, כי אם בשביל המון-הקראים, הצריכים למבא יפה במלא מובן המלה.

לפני שני חדשים הייתי בליטא ובלַטְבִיה. זה היה מעין מסע טריאומפלי, בתמונת זעיר-אנפין. המורים קבלוני באופן כל כך לבבי. וכן גם התלמידים שבגמנסיות, והצופים, והשומרים הצעירים. בתחנות שעברתי עליהן יָצְאו לקראתי בדגלים. קראתי בשבע ערים משירי. ערכו לי פגישות פומביות מאוד נהדרות, ביחוד בקובנא וריגא.

אלו היתה לכם ד“ר לפילוסופיא אותה אֶתִיקה שיש לנו לד”ר למדיצינה הייתי מספר לך מדוע לא באתי לא“י לפני שְנָתַיִם. (אתיקה גוזרת על הוצאת סוד-לנו), ויש לי תקוה, שאוכל לבא לפסח זה, כמובן אם לא תהיה שוב יד איזה ידידי בתוך. ואולם בנוגע לישיבת קבע בארץ, אין אתה רוצה להבין אותי. 1) אינני יכול לותר בא”י לאותה החירות שהיתה לי גם ברוסיה הצאריסתית. 2) אינני יכול מעודי לחיות על הלואות. כעת אין לי אלא חובות. וצריך אני ללוות כסף בשביל הוצאות הדרך, תחת לשלם את החובות מכבר. ואתה יודע כמה הציעו: צריך אהיה להלוות שוב כסף בשביל לחיות ובשביל לשלח לאיזה לחו"ל להאוניברסיטא. ויודע אתה (זה כמה כתבתי לך) שאינני יכול לחיות ואינני רוצה לחיות על העט. ומצב הרחות (אני מכירו היטב) הוא לא שונה מזה שהיה בשנת 1909, וגם מזה איך שנהגו בך אני למד הרבה. ושטינמאן, ייבין ועגנון אינם מוכיחים כלום

לפני חדש ימים כתבתי לויליקובסקי ודרשתי ממנו את כתב היד, שישלח לברלין. שאל אותו אם שלח.

את תשובתך תשלח לי על כתבתה של…¹⁵ (Berlin, Meinene Str.10) בשבילי,

כי אומר אני לצאת בעוד ימים אחדים מכאן. אוהבך בכל לב (שלך ושל צפורה) שאול. בני ביתי דורשים בשלומכם.

את הכסף, ששלח מר קצנלסון קבלתי.

חמר בשביל “השלח” אשקוד להביא אתי ¹⁶.

 

יוסף יקירי ואהובי!    🔗

[תאריך לא ברור]

Swinemunde,

תמול בערב נתקבל מכתבך, יען כי נתקבל בברלין, למרות, כמו שאתה רואה עודני פה.

בגליון ה“עולם” ו' קראתי כבר מודעה, שיצאו “שירים חדשים”, אם באמת כבר ישנם למכירה אינני יודע, ובודאי שאתה לא קבלת עוד.

ב“היום” נדפסה ביום II/9 מודעה, כי הספר “עמנואל הרומי” מוצא שם למכירה, אני, הגר בסווינמינדה, לא ראיתי אותו; אתה יודע מה רב המרחק בין ברלין ובין ואלי. שלשום שלחתי ל“המודיע” מכתב עם חרפות. אל תתפלא שנתתי שיר ל“הד-ליטא”. מערכת “הד ליטא” היא שהשתדלה כל כך הרבה בזה שאבֹא לליטא יש לה הדין לדרוש ממני איזה דבר בשבילה, ושיר אחר לא היה בידי.

בענין “בר ככבא” אי אפשר כעת לדבר. במשך שנה שלמה אין לי כל רשות להדפיס את הדרמה, ואחרי כן נראה. אינני מאמין, כי אפשר להדפיסה ב“השלח” – 71/2 גליונות דפוס. אבל אני אביא אתי את כתב היד למען נקרא אותו יחדו, בשביל שאדע את דעתך.

כשאהיה בברלין (וזאת אני רוצה לעשות בעוד ימים אחדים) אכנס גם לדובנוב גם ל“לוגוס” או לבית-מסחר ספרים אחר. – ועוד נועץ על דבר התרגום לרוסית. אם יעלה בידי לנסוע לא"י – אסע ביחד עם השיירה הליטאית, היוצאת מברלין בערב III/ 16 והעולה דרך פרַג, בוקרסט, קונסטנצה, קושטא – ליפו. אני כל היום אני מתהלך על חוף הים וחולם על דבר חוף ים שני.

בדבר “השיחה הפותחת” שב…¹⁷ צדקת. אפשר היה לעשות אותה לבלי בולטת כך – על ידי שנוי שם; אבל כעת אין לי כל…¹⁸. על דבר נושא זה לא אבא להתוכח אתך – אם כן בכלל למה תרגומים? ועוד יש להשיב כמה וכמה.

הערותיך: – ראשונה (במקום שיש חמש נקודות) חסרה המלה mapur, שאינני יודע איך לתרגם אותה. אחרי כן. ובתנועה מהירה וקלה משכה פרמוך

טוב שיבוא גנרליך להבריא אצלינו. לענין קבלת פרס אין זה רע

בזמן האחרון הרביתי בספורים קטנים וקלים.

ענין כל העלבונות שמעליבים אותך – מרגיז אותי במדה שאינך יכול לשער. לנבלה כזו לא הייתי מוכן מעולם. החנופה והצביעות והחוצפה וכל ה …¹⁹ (סנדקאות?) היהודית המכוערה כלולים וכרוכים בזה לחטיבה אחת ומעוררת גועל נפש.

אני הראיתי בשיחות פרטיות בליטא, בלטביה כמה פעמים על כל זה. כל המעט שאני יכול לעשות כדי למחות כנגד זה אני עושה (ועל זה אספר לך כאשר נתראה).

רוצה אני שעוד היום יצא מכתב מכאן, בכדי שיבאו התיקונים הנחוצים בשעתם להראות מקצר.

ובכן אפשר להראות בקרוב

המאמצך באהבה, שאול

והנני דורש בשלום כל בני ביתך –

דרישת שלום בידידות מכל בני ביתי.

כתוב לי שוב לברלין “יודישע רונדשוי”. את המכתב שלחו לי, ואת “השלח” לא שלחו.

רצוף בזה מכתב לה’ויליקובסקי אני עושה זאת בכונה בכדי שידעו בראות את מכתבי.

 

ללא תאריך ; יום ה'    🔗

גלויה

יקירי, תכף ומיד שלח לי העתק השיר “לֶחָלוּץ” – נחוץ הוא לי מאד מאד, שיהיה פה ביום שני בהחלט.

שלך בכל לב

שאול טשרניחובסקי

קבלתי הזמנה מאת אגודת הסופרים.

עד היום לא עניתי מפני שצריך אני לראות קודם כל איזה אנשים בשביל לדעת אם יש לי אפשרות לבא לירושלים ליום א. הלא יש לי משרה.

מחר אענה להם,

הנ"ל

 

6.9.1925    🔗

ברלין

יקירי יוסף! זה כמה פעמים יכולתי לקבל את תשובתך על מכתבי – ואיננה. גם קלאצקין מתאונן עליך שאינך עונה לו. מה זה? אינני רוצה להאמין כי מצב בריאותך אשם בדבר. הודיעני סוף סוף מה נשמע בענין “השלח”, אוסישקין אינו יודע כלום. המחברת האחרונה לא התקבלה, ואת שירי הבבלים לא החזרת לי.

הקראת את שירי ב“התקופה”. אתה יכול לשפוט עליהם ומשפטך זה יקר לי – הודיענו. בענין צמח לא בא כל שנוי עד היום. את הכסף לא שלח. כעת אני אומר לשנות את קצו של “בר כוכבא” ועוד מחזה אחד קטן אכניס לתוכו. צריך שתופיע שוב אשתו של עקיבא והשמרונית. במשך הימים האלה כתבתי לערך מעט: איזה ספורים – ושירים ליריים קטנים. וגם שיר אחד טוב וגדול לערך – גם כן לירי: “המלך בָרָמָה”, אותו הייתי רוצה להראות לך, אך עודנו טעון לטישה. ועד שלא ענית אינני יודע אם צריך אתה לחמר.

לא רק דעתי היא שלך צריך היה לתת את הקתדרא של ההיסטוריה, כי גם דעת רבים היא, הסוברים שהמקצוע שהקציעו לך עתה צר בשבילך. מקוה אני שימסרו לך גם את המקצוע הזה בהקדם האפשרי.

במה אתה עסוק כעת?

לפני ימים אחדים קראתי את “בר ככבא” של Jaroslav Vrchlicky ²⁰. הקראת אתה? זהוא ספר בן 360 עמוד…²¹, וכמובן שאינו מתאים כלל לַבִימה. אילו היתה בידי האמונה שאני דרמטורג והיתה אפשרות לעבוד כחפצי הייתי נגש לדרמה שניה. ועוד הייתי רוצה לראות מה כתב הילל בן שכר.

אילו שמעת את משפטו של צמח על “בר ככבא” שלי כי אז לא היית מאמין. הוא התפעל עד אין סוף ואיני יודע תפקידו של מי יקח עליו – זה של “בר־ככבא” או - זה של עקיבא. לפי דבריו, לא יסירו את המחזה מעל הבימה במשך “עשר שנה”. ועוד ועוד. כתוב לי כמו שביקשתיך על כתבתו של “משק”:Meschek", Meineve Str. 10 Berlin, w.15 בשבילי.

והנני מנשק לך ודרישתי שלום לבבית לצפורה.

ואמרו בשמי שלום להרי מואב ולים המלח ולהרי ירשלים.

שלכם שאול טשרניחובסקי