רקע
דוד תמר
על ר' ישראל סרוק

במאמרו: ישראל סרוק – תלמיד האר“י?1 הוכיח פרופ' ג. שלום בראיות נאמנות2 שהדעה המקובלת שר' ישראל סרוק היה תלמידו של האר”י אין לה על מה שתסמוך. שלום בנה את דבריו על יסוד בדיקה מדוקדקת של עדויותיהן של שתי המסורות שישנן בדבר קבלת האר"י: המסורת הצפתית־מזרחית והמסורת3 האיטלקית.

רוצה אני כאן להעמיד על עדות אחת, שתמיהני שנעלמה מעיני חכמים.

מכווין אני לעדותו של ר' יעקב חיים צמח בספרו “נגיד ומצוה” שנכתב בדמשק אם בשנת שצ“ח4 ואם בשנת שצ”א5. בספרו דף כז, ב6, אנו קוראים: “מוהר”ר ישראל סרוק שהוא תלמיד הרב זלה“ה היה אומר” וכו‘. בספר נגיד ומצוה, שרובו ככולו מלוקט כידוע מכתבי ר’ חיים ויטאל, יש להבחין בין הלשונות של ר“ח ויטאל ובין הלשונות של ר”י צמח. כשהלשון הוא לשונו של ויטאל הרי נזכר האר“י תדיר בלשון מורי ז”ל (או זלה"ה), ואילו כשהלשון הוא לשונו של צמח נזכר האר“י תדיר בלשון הרב זלה”ה ( או ז"ל)7. וכן מעיד צמח עצמו בהקדמתו הגדולה לספרו קול ברמה8 “… בשם הרב ר' יצחק אשכנזי זלה”ה אשר אנו קוראים אותו הרב סתם בכל הספרים"9. מכאן שאין ספק שהאמור כאן על סרוק הוא לשונו של צמח ולא לשונו של ויטאל.

ברם, לכאורה עדיין הדברים מוקשים במקצת: הרי ר“י צמח דר בשנות שע”ט – שפ“ה 10 (ושמא אף לאחר מכן) בצפת, ולאחר מכן היה נכנס בבית מדרשו של ר' שמואל ויטאל בדמשק ואף באו לידו כתביו של ר' חיים ויטאל – וכיצד היה מקבל סתם שמועה כזו על חכם שהיה תלמידו של האר”י? אלא כנראה שיש להשיב: יניקה כאן מן המסורת האיטלקית, שנתגלגלה ובאה למזרח בעשרות השנים הראשונות שלאחר פטירתו של האר“י, וצמח ידע וינק מאותה מסורת, כמות שמוכיח פירושו על ספר כנפי יונה של רמ”ע מפאנו11.

יתירה מזו: הרי כבר בעשור הראשון של המאה הי“ז, בשנת שס”ז (אם לא מוקדם מכן), הגיע לצפת ספר פלח הרמון של רמ“ע מפאנו, כמות שיודעים אנו מדבריו של ר' שלמה שלומיל מדרעזניץ באגרתו לר' ישכר בער מקרעמניץ, שנכתבה בתחילת שנת שס”ז, שבה באגרת אף מביא את לשונו של רמ“ע מפאנו בהקדמתו לספרו: “אלולי זכינו שבא מורי כמהר”ר ישראל סרוג בארצינו וגילה לנו קצת מאותם הסודות הנעלמים שגילה האר”י ז“ל, לא זכינו לאור התורה מעולם” 12. ולשון זה, כלשון אחר של רמ“ע מפאנו בהקדמתו13, היה בהם להביא לכלל הדעה שר”י סרוק היה תלמידו של האר"י.



  1. ציון; ה, ת"ש, עמ' 211־214.  ↩

  2. פירכותיו של ש. א. הורודצקי (תורת הקבלה של האר“י, תש”ז, עמ' 79–81) אין כוחן יפה להוציא את דבריו של שלום מחזקתם. וראה גם ג. שלום: התנועה השבתאית בפולין – בית ישראל בפולין, כרך ב, עמ' 36–37 והערה 1 שם.  ↩

  3. “המסורת הצרפתית–מזרחית” במקור – תוקן למסורת הצפתית מזרחית_ לפי תיקון המחבר.  ↩

  4. לפי עדותו של צמח עצמו בהקדמתו לנוסח הארוך של ספרו (בכ"י) – ר‘ פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ח"ב, עמ’ 23.  ↩

  5. לפי כ“י סי' 304 ברשימת כ”י האדמו“ר מגור ז”ל. ר‘ שלום: לתולדות המקובל ר’ יעקב צמח, קרית ספר שנה כו, עמ‘ 190 הע’ 24.  ↩

  6. הוצ' אמסטרדם תע"ב.  ↩

  7. השוה למשל אותו סיפור בסוף ההקדמה לנגיד ומצוה (עמ' ג) ובסוף ספר הגלגולים (פרנקפורט, תמ"ד, מה, ב),  ↩

  8. נדפסה ע“י שלום כנספח למאמרו הנז' בק”ס, עמ' 189–194.  ↩

  9. שם, עמ' 191.  ↩

  10. לשונו של צמח בהקדמתו הנז‘ (שלום, שם, עמ' 189) אינו ברור כל צרכו וניתן אף לפרש לפיו שתחילת בואו לצפת היתה בש’ שע“ג (1613), ברם נראה יותר מן הלשון שם שתחילת בואו לצפת היתה בש' שע”ט (1619).  ↩

  11. נדפס לראשונה בויניציאה ש"ס.  ↩

  12. תעלומות חכמה, באסיליאה, שפ"ט, מב, א – הלשון בפלח הרמון בדפוסים שלנו שונה שינוי מועט.  ↩

  13. “… גם אחרי שזכיתי לטעום מעט מזער בקצה המטה שיירי שיריים מרדיית הדבש מפיהם ומפי כתבם של גורי האר”י ז“ל” – ושמא כוונתו לר"י סרוק, כדעתו של שלום בציון שם, עמ' 219.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35587 יצירות מאת 1816 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!