בין השלוחים ששיצאו מצפת לאיטלה בסוף המאה הט"ז נמנה ר' שלמה מור דוד, חתנו של

ר' משה ן' מכיר, בעל סדר היום. הוא היה שליחה של הישיבה בעין־זיתון הסמוכה לצפת שבראשה עמד ר' משה ן' מכיר. תוך כדי שליחותו דאג ר' שלמה מור דוד להדפסת ספרו של חמיו, סדר היום, והביאו לדפוס בויניציה פעמיים, בשנת שנ“ט ובשנת שס”ה. איננו יודעים אם שהה כל השנים הללו באיטליה¹ או שמא חזר בינתיים לצפת ומשם נשלח שנית לאיטליה. בשער שתי ההוצאות של סדר היום הוא נזכר כמלביה“ד (או כאחד המביאים לבית־הדפוס) של הספר, אבל אין דבר על שליחותו. רק בשער הספר ראשית־חכמה הקצר² ויניציה ש”ס, נזכרת שליחותו “הביאו אל הדפוס הנעלה כה”ר שלמה מר דוד יצ“ו שליח צפת תוב”ב מהסגר עין־זיתון“. אלא שלא ידענו כל פרטים על שליחותו עד שבא המנוח ישעיהו זנה וגילה תעודה מעניינת בפנקס קהלת קאסל מונפיראטו. מן התעודה שנכתבה בי”ג בטבת שנ“ט אנו למדים שכבר לפני הדפסת סדר היום עשה ר' שלמה מור דוד בצפונה של איטליה לבקש עזר וסיוע לישיבת עין־זיתון ב”מודעת זאת בכל הארץ יושבי קהלות ישראל אשר גם הם התנדבו בעם – – – ועם (צ"ל ואם) כי הבארות שלנו בארות נשברים – – –ואין הקומץ שלנו – – – ובפרט יושבי פייאמונטי השרויים בצער המגפה – – – ואין אנו יכולים ל

נהושיע נפש שוקקה ובפרט במצוה רבה הזו – – – קמנו ונתעודד לרדוף אחרי הקוצרים נדיבי עמים נאספו, התנדבנו עשרה דוקאטי כסף ממילאנו מדי שנה בשנה, משך ג' שנים רצופות לזכות ההסגר הנ“ל בעין זיתון כפר הסמוך לצפת תו”בב“³. העובדה, שבתעודה שלפנינו נזכרת תרומתן של קהלות אחרות לישיבת עין־זיתון, מוכחת, שר' שלמה מור דוד שהה באיטליה כבר לפני שנת שנ”ט⁴. לאחר שנה בא אברהם יערי והראה, שבספר דופי הזמן לר' יצחק בר' יעקב עובדיה, ויניציאה שנ“ח, מובאת אגרת־המלצה שניתנה לשליח זה לשם פדיון שבויים ול”הספקת התלמידים אשר בישיבת כמהר“ר משה ן' מכיר נר”ו“, “ובעת ובעונ' הזאת הגיע עדינו שליח שלוח ההשגחה – – – שליח לדבר מצוה רבה וגדולה – – – הה”ר שלמה מרדוד(!) יצ”ו – – – וזאת התורה אשר שם משה לפני בני הנביאים תלמידים הגונים וחברים מקשיבים אשר איזן ותיקון החכם השלם כמה“ר משה ן' מכיר נר”ו – – – בית ועד חכמי חברי ישיבת שקידת למידת החכמים אשר במסגר החדש מלא ישן נושן – – – אשר אור להם בציון עין זיתון מכלל גבול צפת תו“ב – – – ואלה הדברים אשר דבר משה איש האלהים ועשינו נדבה ומעשה ומסרנו ונתננו לידי הה”ר שלמה הנז' – – – לצורך העוסקים בארבע פנות (צ"ל אמות?) של הלכה – – – והתנדבנו ומסרנו לידי השליח הנז' סכום כך פרחים לקיום הספקת התלמידים"⁵.

האגרת של ר' יהודה אריה ממודינא, שמתפרסמת להלן, עוסקת גם־כן בבקשת עזרה מיהודי איטליה בשביל ישיבת עין זיתון. עיקר חשיבותה של האגרת בכך, שממנה נודע לראשונה, שבגלל מעשי ביזה ושוד של שודדים ישמעאלים היתה ישיבת עין־זיתון אנוסה לעקור ממקומה ולעבור לצפת. האגרת לקוחה מכ“י 5396 Or שבבריטיש מוזיאום עמ' 119ב – 120א (=106־107)⁶, וכמדומה שנכתבה בכתיבת־ידו של ר' יהודה אריה ממודינא. זמנה של האגרת הוא כנראה משנת שס”א. היא באה בקובץ האגרות של ריא“ם שבכ”י הנזכר בין שתי האגרות על צפת משנת שס“א, שפירסמנו במקום אחר⁷ אף מסתבר, שזמנו של המאורע הנזכר באגרת שלפנינו קדם לימי שלטונו של המושל הדרוזי פח’ר אל־דין השני, שכבש את הגליל בשנת שס”ב. בימיו שקטה הארץ מפחד שודדים ומתנפלים. מן האגרת אפשר להסיק, שבקהלות איטליה היו קופות מיוחדות לטובת ישיבת עין־זיתון.

כתב לגבית נדבות שעשו בעד הסגר עי’ן זיית’ון    🔗

העם, אשר לה' אלקיו תהלה לכל חסידיו בני ישראל אחינו אשר בכל גלילות איטליאה יסובבכם שלו' וחיים עד העולם. אשיב אמרים נכוחים ציר נאמן לשוליחו (!) היקר כמ“ר פלו' והגידו לנו את כל אשר עשיתם להפליא לנדור נדר לה' לסעד ועזר הישיבה ומדרש הקדוש אשר היה בעין זייתון תחת הנהגת החסיד החכם כמהר”ר ן' מכיר יזיי“א⁸ ואשר הבדלתם לכך קופות ותמידין ונדרות, שכרם הרבה מאד. ועתה ידוע תדעו כי עם היות כי נעתק אהל ה' המדרש הנז' מן הכפר ההוא מפני אורחת ישמעאלי' שודדי' אשר סבום גם סבבום ויברחו לנפשם, בכל זאת הנם בארץ צפת תובב בני הישיבה ההיא וגם מלכם בראשם החסיד הנ”ל ושם ישאלו אליהם, ולא פסיק גרסא מפומייהו כמאז ועדיין בקדושתם הם עמדים בזה (?) והסדרי' והתקונים עצמם אשר היה להם שם. על כן הנה זה בא אליכם השליח הנ“ל⁹ חתנו של הרב החסיד ראש הישיבה הנזכרת אחלינו (?) יכונו לפניכם לתת לכסף מוצא מהנדבות והקופות ההם, וכל המעות אשר הקיצו (?) לזה, כי מדה טובה אינה חוזרת¹⁰, ולשלחם פה לידינו ת”מ (? תיכף מיד? מ"מ?) המופקדים על כך לכל־קודם אשר ישלח אותם למקורם לתמוך ביד הקדושים ההם אשר לא ימוש ספר התורה מפיהם, כי השעה דוחקת להם וצרכם מרבה. ואם תתנו איזה דבר לשלוח הזה הנ“ל, אתם כתבו וחתמו על הפנקס מסומן אשר בידי כאשר איטב (?), כי גם הוא יבא לידנו הכל ויחדו יהיו תמים למצוה הנ”ל. אל נא תמשכו ידיכם מלהמנ' בתומכי תורה, כי אתם ידעתם שכר המטיל מלאי לכיס של תלמיד חכם¹¹, כל שכן כאלו אשר תורתם אמנותם על אדמת הקדש. ואחריתכם ישגה כאשר התחלתם, כי זכותם יעמוד להם ולכם ולנו ולכול (!) ישראל להחיש גאולתינו ופדותינו מהרה אמן, כן יהי רצון, אמן.