(אִבן נַג’דִילה) בן יוסף הלוי.

האדם הגדול הזה נולד בקורדובה (ספרד) בשנת תשנ“ג (993) וימת בשנת תתט”ו (1055). הוא למד תורה מפי המורה הגדול ר' חנוך, ראש חכמי התלמוד בספרד בעת ההיא, ותורת לשון עבר למד מהמדקדק הגדול ר' יהודה חיוג; ויתר המדעים והלשונות, וביחוד לשון ערבית למד בבתי-ספר הגדולים בקורדובה. בהיותו בן עשרים שנה נטל עליו לברוח מעיר מולדתו, מפני מלחמת האזרחים אשר התפרצה שם, וישם משכנו בעיר מַלַּגַה. שם פתח לו חנות לממכר בשמים, ובעסקו זה התפרנס בדוחק גדול. אך למרות צוק עתותיו לא חדל להוסיף דעת בחכמה ובלשונות, עד כי ידע שש לשונות: עברית, ערבית, כשדית, רומית, קַסטִילית, ובֶרבֶרית. ר' שמואל עלה לגדולה באורח פלא: חנותו היתה בקרבת הארמון אשר בו ישב המשנה (וויזיר) להַכַּליף. המשנה צוה לשפחתו להודיענו בכל יום בכתב את כל החדשות אשר תצמחנה בעיר, ובהיות השפחה קצרת יד לכתוב צחות בשפת הערבית, בקשה מאת ר“ש לכתוב בשמה את כל מכתביה, והוא בטובת לבבו עשה את בקשתה. ויתפלא המשנה על צחות הלשון ועָל יפי הכתב של המכתבים, ויתאָו לדעת מי הוא הסופר המפואר בעל המכתבים, ובהוָדע לו כי זה החנוני הדל אשר בקרבת היכלו, קרא אליו את ר”ש ויפקידהו להיות לו למזכיר. עד מהרה נוכח המשנה כי ר“ש הוא גם חכם גדול בחכמת המדינה, ולכן במות המשנה יעץ את אדונו הכליף להקים תחתיו את ר”ש ולעשותו ליועצו ולמשנהו. הכליף עשה כדברו ויהי ר“ש למשנה, לשר השרים בממשלת הכליף ולמנהל את כל עסקי המלוכה. הוא יצא גם במלחמה עם צבאות הכליף, ופעמים רבות הציל את אדונו מרעה בחכמתו הגדולה ולכן אהבוֹ אדונו מאד. פעמים אחדות היה ר”ש בצרה גדולה, כי השרים התקנאו בו ויחרשו מזימות להדפו ממצבו, אך הוא התגבר על כל אויביו ומקנאיו. – אדונו הכליף הפקידו גם ל“נגיד” וֹמצַוה על כל היהודים אשר בעיר מלכותו, ובכל ימי נגידותו עשה ישועות גדולות לבני ישראל, ויגדל ויאדר את התורה ותופשיה, ויחד עם זאת היה ה“נגיד” גם ראש ישיבה וֹמכל תפוצות ישראל שאלו מפיהו בעניני הדת. ואמנם לא קם עוד בישראל איש כר' שמואל אשר היה כאחד גם משנה למלך. גם שר שרי הצבא וגם גאון תלמודי! ¹

השר הנעלה הזה חבר ספרים רבים בחכמת התורה (ס' “מבוא התלמוד” הנדפס בראש הש"ס הוא רק חלק מספרו הגדול בענין זה), ובדורות הראשונים נודע לתהלה הפרוש אשר חִבר על כל התלמוד והנקרא בשם “הלכתא גברוותא” (הלכות גדולות). המשנה למלך והגאון החכם הזה היה גם משורר, ושיריו לא ינכרו אותותיהם כי הם יוצאים מֵעטו של המשנה למלך, של נגיד ומצַוה ושר צבא. כי שיריו מלאים עוז ותוקף ורעיונות נכבדים, הנאמרים בלשון קצרה אבל נמרצה. ואף כי שפתו חסרה עפ"י רוב

אותה הנעימות ואותו הרוך והיופי אשר לשירי המשוררים שבאו אחריו, ובכ“ז נוכל לחשוב את ר”ש לאחד המשוררים הגדולים בימי הבינים, בשימנו אל לב, כי אך כְדור לפניו החלה שפת עבר לחדש את נעוריה ועוד לא הספיקה בימיו להתפתח ולהשתכלל כבימי המשוררים שאחריו, וגם המשקל הערבי עוד היה חדש בדורו של הנגיד, וכבלי היתדות והתנועות היו עוד למשא כבד על המשוררים שעוד לא קנו להם נסיונות בזאת. ביחוד מצוינים הם משלי המוסר והפתגמים אשר חבר (ואשר קרא להם “בן-משלי”), כי הם מלאים חכמת החיים ומוסר השכל, והלשון הקצרה שבה הם נאמרים נאותה היטב לעניניהם (כל שירי הנגיד עוד לא נתפרסמו והרה"ח הרכבי הוציא לאור דוגמאות מהם בספרו “זכרון לראשונים”, ומהספר הזה נביא גם אנחנו דוגמאות נבחרות).

 

שיר היין    🔗

(ש“ת ויתד, ש”ת ויתד וש"ת).

הִנֵּה יְמֵי הַקֹּר כְּבָר עָבְרוּ

וִימֵי רְבִיעָה² הַסְּתָיו קָבְרוּ,

נִרְאוּ בְנֵי הַתּוֹר בְאַרְצֵנוּ

מֵרֹאשׁ עֲנָפִים זֶה לְזֶה יִקְרוּ³:

לָכֵן, מְיֻדָּעִים, בְּרִית רֵעִים

שִׁמְרוּ וְהָאִיצוּ וְאַל תַּמְרוּ,

בֹּאוּ לְגַנָּתִי, וְשוֹשַנִּים

רֵיחָם כְּרֵיחַ מָר-דְּרוֹר בִּצְרוֹ⁴

וּשְׁתוּ עֲלֵי צִיצִים וְקוֹל סִיסִים⁵

לָשִׁיר עֲלֵי טוּב הַזְּמָן חֻבְּרוּ⁶,

יַיִן, כְּדִמְעוֹתַי עֲלֵי פֵּרוּד

רֵעִים, וְכִפְנֵי אוֹהֲבִים חָפְרוּ⁷.

 

משיר אשר שָׁר בבחרותו בעזבו את עיר קורדובה    🔗

(יתד וש“ת, יתד וש”ת ויתד ותנועה)

נְשָׁמָה מֵאֲשֶׁר תִּתְאַו גְּדוּעָה

וְנֶפֶשׁ מֵאֲשֶׁר תִּשְׁאַל מְנוּעָה⁸,

וְגוּף שָׁמֵן וְשָׂבֵעַ וְדָשֵׁן

וְנַפְשׁוֹ הַכְּבוּדָה לֹא שְׂבֵעָה,

וְאִישׁ עָנָו מְהַלֵּךְ עַל אֲדָמָה

וּמַחֲשַׁבְתוֹ עֲלֵי שַׁחַק שְׂרוּעָה⁹.

וּמַה יוֹעִיל לְאִישׁ-בָּשָׁר בְּשָׁרוֹ

וְטוֹבָתוֹ, וְהַנֶּפֶשׁ בְּרָעָה?!

וְיֵשׁ רֵעִים מְרֵעִים לֹא מְטִיבִים

גְּדוֹלֵי גּוּף וְזִמָּתָם¹⁰ גְּרוּעָה,

יְדַמּוּ כִּי לְהוֹסִיף הוֹן אֲנִי סָר

וְנֶעְתַּק מֵחֲנִיָּה אֶל נְסִיעָה¹¹ – – –

וְלֹא יָדְעוּ מְרֵעַי סוֹד לְבָבִי

אֲבָל¹² לֹא דִּבְּרוֹ רֵעַי בְּדֵעָה,

וְנַפְשָׁם מִבְּלֵי הַכֵּר וְהָבִין

כְּנֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה הַשְּׁסוּעָה.

הֲיִתְאַפֵּק אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ לְבָנָה

וְכַלְבָנָה לְהִתְנַשֵּׂא יְגֵעָה¹³

וְיִשְׁקֹט עַד אֲשֶׁר יֶאֱזֹר בְּמָתְנָיו

כְּנָפֶיהָ, כְּאִישׁ אוֹזֵר יְרִיעָה¹⁴ ?

וְעַד יִפְעַל וְיִשָּׁמְעוּ פְּעָלָיו

וְיוֹסִיף עוֹד כְּיָם עַל הַשְּׁמוּעָה?

בְּחֵי הָאֵל וְחֵי עוֹבְדֵי אֱלֹהִים

– וְכָמוֹנִי¹⁵ יְהִי שׁוֹמֵר שְׁבוּעָה –

בְּרַגְלַי אֶעֱלֶה סֶלַע וְאֵרֵד

אֱלֵי פַחַת בְּמַעֲמַקִּים תְּקוּעָה,

וְאֶתְפֹּר אֶת שְׂפַת מִדְבָּר בְּמִדְבָּר¹⁶

וְאֶקְרַע יַם בְּכָל¹⁷ שׁוּחָה קְלוּעָה,

וְאָשׁוּט עַד אֲשֶׁר אֵרוּם וְאַעַל

אֱלֵי שִׂיאָה, תְּהִי לָעַד יְדוּעָה! ¹⁸

וְתִמָּצֵא לְצָרַי בִּי חֲרָדָה

וְתִמָּצֵא לְדוֹדַי בִּי תְּשׁוּעָה,

וְאֶרְצַע אֶת בְּנֵי-חוֹרִים בְּאֹזֶן,

וְלִי אֹזֶן לְמוֹדָעַי רְצוּעָה¹⁹

וְלִי נֶפֶש לְרֵעִים מַחֲזֶקֶת

וְלִי נֶפֶש לְמַשְׂטִינִים מְנִיעָה – – –

 

משיר אשר שר בבחרותי, בלכתו באניה בים    🔗

ותנין גדול (טהונפיש) התנפל עליה מבלי עשות לו רעה.

(המשקל כנ"ל).

• – – וְרֹאשׁ לָהּ כָאֳנִי שַׁיִט בְּמִדָּה²⁰

עֲלֵי פָנִים מְנֻשָּׂאִים כְּרָמָה,

וְעֵינַיִם כְּמַעְיָנִים, וְנָחִיר

כְּמוֹ כִבְשָׁן, וְלָהּ רַקָּה כְחוֹמָה,

וְפֶה עָמוֹק וְרָחָב כַּמְּעָרָה

תְּעַר²¹ נָהָר אֱלֵי תוֹכוֹ בְצָמָא,

וּבִשְׂפָתוֹת כְּנֹאד עַל נֹאד נְפוּחִים

וּבֵינֵיהֶם כְּפִי תַחֲרָא²² פְרוּמָה²³

וְגוּף לָבָן וְגַב יָרוֹק, וְצַוָּאר

כּמוֹ מִגְדָּל וּבֶטֶן כַּעֲרֵמָה,

וּבִסְנַפִּיר כּמוֹ חֶרֶב לְטוּשָׁה

וְקַשְׂקֶשֶׁת כְּסוֹחֵרָה אֲדוּמָּה,

וְגִזְרָתָהּ לְמַשְׁגִיחִים כְּמוֹ צוֹר

אֲשֶׁר הָיְתָה בְּלֵב הַיָּם כְּדֻמָּה²⁴,

וְשָׁטָה מִסְּבִיבוֹת לַסְּפִינָה

וְאֵין מַגִּיד וְאֵין נוֹאֵם נְאִימָה²⁵

וְהִגִּיעָה לְצִדֶּיהָ וְעָמְדָה

עֲלֵי זָנָב כְּאֶרֶז אוֹ שְׁדֵמָה.

אֲזַי נָמַס לְבַב כָּל אִישׁ כְּדוֹנַג

וְכַמַּיִם וְשִׁבֹּלֶת זְרוּמָה,

וְשִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי בְעָצְבִי

כְּרָחֵל יוֹם טְבוֹחַ נֶאֱלָמָה,

וְזָכַרִתִּי אֱלֹהַי, וַאֲחֵרִים

לְנֶגְדִּי יִזְכְּרוּ אֵל כַּאֲשִׁימָא²⁶ – –

וְנִשְׁתַּקְעָה בְּתוֹךְ מַיִם כְּחַיִל

אֲשֶׁר הָאֵל בְּיָם יָרָה וְרָמָה²⁷

וְתַחַת לָאֳנִי בָּאָה לְהָפְכוֹ²⁸

וּמֵת כָּל לֵב וְאָבְדָה כָל נְשָׁמָה,

אֲבָל גָּעַר אֱלֹהִים בָּהּ וְשָׁבָה

כְּרֶגַע אֶל מְצוּלַת יָם פְּנִימָה

וְהוֹשִׁיעַ לְתוֹלָעִים קְטַנִּים

עֲלֵי שׂוֹכָה בְּמוֹ זֶפֶת קְרוּמָה²⁹ – – –

וְתָמְהוּ כָל נְבוּנֵי יָם וְאָמְרוּ:

בְּמָה זֶה נִמְלְטוּ אֵלֶּה וְלָמָּה? – – –

עֲנִיתִים: כֵּן גְּאֻלַּת אֵל לְיוֹדְעֵי

כְּבוֹד הוֹדוֹ מְהֻדֶּרֶת שְׁלֵמָה³⁰

וְהוּא עוֹשֶׂה לְמַכִּירָיו תְּשׁוּעָה

וְהוּא עוֹשֶׂה בְּמַרְגִּיזָיו נְקָמָה – – –

 

משיר היין    🔗

(המשקל כנ"ל).

יְדִידִי קוּם! כְּבָר אָסְרוּ אֲשִׁישׁוֹת

בְּבוֹר נוּמָה לְכָל עוֹיֵן וּפוֹקֵד³¹

וְאֵין עִמִּי לְבַד שׁוֹתֶה בְלֵב טוֹב

עֲלֵי נִצַּת סְמָדַר-לַח וְשָקֵד – – –

וְכַף עֹפֶר בְּעֵט מֵאֵין דְּיוֹ עַל

פְּנֵי כִנוֹר כְּכַף כוֹתֵב וְנוּקֵד³²

וְהָאָרֶץ בְּעֵינֵינוּ כְעַלְמָה

מְשַׂחֶקֶת, וְהָעוֹלָם כְּרוֹקֵד;

וְשָׁמַיִם כְּחַיִל נָח בְּלֵיל

וְכָל אִישׁ שָׂם לְעֻמַּת אָהֳלוֹ קֵד³³.

 

משיר על תכונת אוהביו ומקנאיו.    🔗

(המשקל כנ"ל).

לְבָבִי תוֹךְ קְרָבַי עִיר סְגוּרָה

בְּתוֹכוֹ אַהֲבַת רֵעַי נְצוּרָה,

וְלֹא אַשְׁוֶה³⁴ בְלִבִּי אֶת יְדִיַדי

וְלֹא אֶשְׁוֶה חֲבֵרַי בַּחֲבוּרָה.

וְיֵשׁ מֵהֶם כְּיָדִי יַד יְמִינִי

וְיֵשׁ מֵהֶם כְּמוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה³⁵;

וְיֵשׁ נוֹתֵן בְּפִיהוּ לִי בְרָכוֹת

וְיִטּוֹר לִי בְטוּחוֹתָיו מְאֵרָה³⁶.

וְלִי עַיִן וְלֹא תִישָׁן, וְלִי לֵב,

וְעַל כָּל סוֹד מְצוּדָתִי מְזֹרָה,

וְיַתִּירוּ³⁷ צְפוּנֵי הְקְּרָבִים

וְיוֹרוּנִי – וְתוֹרָתָם יְשָׁרָה,

וְלִי יֹאמְרוּן:"אֲשֶׁר יִשְׁמוֹר בְּרִיתְךָ

בְרִיתוֹ שִית בְּתוֹך לִבְּךָ שְׁמוּרָה,

וְהַנְחֵל זֶה בְּאַהֲבָתְךָ כְמוֹ בַת

בְתוֹך בָּנִים, וְזֶה – חֵלֶק בְּכוֹרָה"³⁸ –

תְּפַתּוּנִי³⁹ – וְאַתֶם הְמְּפֻתִּים,

וְתִבְזוּנִי – וְלִי נֶפֶשׁ יְקָרָה,

וְתַפְטִירוּ לְזָרִים לֹא בְּפָנַי⁴⁰

וְתִתְרָאוּ בְכָבוֹד לִי וּמוֹרָא.

וְתִנָחֲמוּ בְדִבְרֵי קוֹסְמִים, כִּי

אֲסִיפָתִי בְחֶשְׁבּוֹנָם מְהֵרָה,⁴¹

וְתוֹחִילוּ לְעֵת לֶדֶת עֲמָלָם,

וְאֵיךְ תָּחִיל וְאֵיךְ תֵּלֵד עֲקָרָה?! ⁴²

וְלָאֵל סוֹד מְכֻסֶּה לִי צְפָנוֹ

וְנִפְלָאָה בְמַחֲשַׁבְתּוֹ עֲצוּרָה.

וְאִם אָמוּת לְקֵץ יָמִים בְּלֵחִי⁴³

– וְהַמִיתָה עֲלֵי כָל חַי גְזוּרָה –

בְּכָל עִיר תִּשְׁמְעוּן: בֹּאוּ בְכוּ עַל

יְחִיד הַדּוֹר בְמוֹעֵצוֹת וְתוֹרָה! ⁴⁴

 

שיר תפלה בהיותו במלחמה.    🔗

(יתד וש“ת, יתד וש”ת).

רְאֵה הַיֹום בְּצָרָתִי

שְׁמַע וּשְׁעֵה עֲתִירָתִי.

זְכָר דָּבָר לְעַבְדֶךָ

וְאַל אֵבוֹשׁ בְּסִבְרָתִי! ⁴⁵

הֲתַגִּיעַ לְרַע לִי יָד?

וְאַתְּ יָדִי וְסִתְרָתִי! ⁴⁶

יְעַדְתַּנִּי וְהֵטַבְתָּ

בְּיַד צִירִים בְּשׂוֹרָתִי⁴⁷:

אֲנִי עוֹבֵר בְּתוֹךְ מַיִם

דְּלֵנִי מְמְּנוּרָתִי!

אֲנִי הוֹלֵךְ בְּמוֹקֵד אֵשׁ

פְּצֵנִי מִבְּעֵרָתִי!

וְאִם יֵשׁ לִי מְרוֹרוֹת⁴⁸, מֶה

אֲנִי אוֹ מַה מְרוֹרָתִי?

אֲנִי בַצָּר וְלֹא אוּכַל

לְהַרְבּוֹת אֶת אֲמִירָתִי.

עֲשֵׂה נָא תַאֲוַת לִבִּי

וְחוּשָה נָא לְעֶזְרָתִי,

וְאִם אֵינִי כְדַאי אֶצְלָךְ

עֲשֵׂה לְבְנִי וְתוֹרָתי!

 

משיר לאוהב אשר סלח לו אחרי שהתקוטט עמו    🔗

(יתד וש“ת, יתד וש”ת, יתד ותנועה).

הֲנִרְפָּא הַזְמָן מִמַּחֲלָתוֹ

וְחֻדַּשׁ אַחֲרֵי אֹרֶךְ בְּלוֹתו?

וְאִם לֻבַּשׁ עֲנַן בֹּקֶר בְּשֶׁמֶשׁ

וְסָר מֵעַל כְּנַף שַׁחַר כְּסוּתוֹ? ⁴⁹

הֲכָמוֹנִי יְהִי טוֹרֵף בְּאַפּוֹ

וְאִם יִטּוֹר לְעוֹ­­לָמִים כְּמוֹתוֹ? ⁵⁰

וְאִם אוּכַל לְהִתְאַפֵּק, וְדוֹדִי

כְּמַיִם שֻׁפְּכָה עָלַי חֲמָתוֹ?!

וְאִם תֹּאמְרוּ: עֲלֵי מַה זֶה וְלָמָּה?

וְאֵיכָה אַחֲרֵי אַהַב⁵¹ נְשִׁיתוֹ?

חֲמָסִי עַל לְבָבִי, כִּי בְיוֹם בּוּז

כְּחוֹל יִכְבַּד וְלֹא אוּכַל שְׂאֵתוֹ⁵²

וְלוּ אוּכַל לְהַכְנִיעוֹ – הֲבֵאתִיו

אֱלֵי רַגְלָיו כְּעַבְדּוֹ בֶּן אֲמָתוֹ – – –

וְסֵפֶר לֹא כְכָל סֵפֶר, לְמַעַן

כְּתָבוֹ אֹהֲבִי לִי יוֹם רצוֹתוֹ⁵³ – – –

וְהָיוּ תוֹךְ לְבָבֵנוּ נְגָעִים⁵⁴

כְּנִגְעֵי אִישׁ אֲשֶׁר עָמְקָה שְׂאֵתוֹ⁵⁵;

וְשַׂמְנוּ אִגְּרוֹתֵינוּ שְׁתֵּי צִ-

פֳּרִים חַיוֹת, וְזֶה יוֹם טָהֳרָתוֹ⁵⁶ – –

וְכָמוֹהוּ יְהִי תוֹמֵךְ בְאָח לֹא

תְּשֻׁנָּה לוֹ לְעוֹלָם אַחֲוָתוֹ⁵⁷,

בְּרָאוֹ אֵל וְשָׂם לוֹ פֶה – לְהַזְכִּיר

תְּהִלַּת אֹהֲבֵי נַפְשׁוֹ מְנָתֹו⁵⁸

וְלֵב עָמֹק כְּמוֹ יַם-סוּף, וְאוּלָם

כְּמשֶׁה מִלְּבַב הַיָּם מְשִׁיתוֹ⁵⁹;

וְאִישׁ יַנְחֶה בְשִׁבְטוֹ הַכְּפִירִים,

וְאוּלָם אַתְּ כְּצֹאן משֶׁה נְחִיתוֹ⁶⁰.

שְׁמַע שִׁירוֹ, רְאֵה אֹרֶךְ לְשׁוֹנוֹ⁶¹

אֱזוֹן נִיבוֹ, חֲזֵה אֶת בֵּית נְכֹתוֹ,

אֲרָנוֹ⁶² לָךְ בְּיוֹם אֶחָד, וְיָקָר

וְטוֹב מִשִּׁיר אֲרָנוֹ בֶּן-שְׁנָתוֹ;

וְקָשַׁר מַחֲצִית לִבּוֹ בְקִרְבּוֹ

וְהִנִיחַ לְחַיָּיו מַחֲצִיתוֹ! ⁶³

 

משיר על דרכי הלומדים המתפלפלים    🔗

ועל חוסר הסדרים בבית התפלה.

(המשקל כנ"ל).

הֲיִרְהַב הַזְּמָן בָּרַב וְרָבָא

וְאִם בֵּינָיו וּבֵין תַּלְמוּד מְרִיבָה?

וְלָכֵן סִדְּרוֹ עַל פִּי פְתָאִים

מְתֵי-בֶטֶן וְאַדֶּרֶת וְשֵׂיבָה – – –

יְדַמּוּ כִי בְצִיצִיּוֹת וְזָקָן

וּמִגְבַּעַת יְהִי אִישׁ רֹאשׁ מְתִיבָה.

זְכֹר אָחִי בְּלֶכְתֵּינוּ שְׁנֵינוּ

אֱלֵי בֵּית הַתְּפִילָה יוֹם עֲרָבָה⁶⁴

וְשָׁמַעְנוּ חֲמוֹר נוֹעֵר וְצִוְחַת

בְּנֵי בָקָר וְהֵם גּוֹעִים קְרוֹבָה⁶⁵;

וְשַׂחְתִּי⁶⁶: מִי אֲשֶׁר שָׁת בֵּית אֱלֹהִים

כְּמוֹ רֶפֶת, וְהִיא חַטָּאת וְחוֹבָה?

וְאָמְרוּ: אֵין חֲמוֹר וּמְרִיא בְּבֵית אֵל

אֲבָל קוֹרִים בְּמַסֶּכֶת וּבָבָא.

וְאָמַרְתִּי: הֲמִירוֹתֶם תְּעוּדָה

וְתוֹרָה – וַאֲנִי אָנָא אֲנִי בָא?

וּבָאנוּ זוֹעֲמִים אֶל בֵית אֱלֹהִים

וּמִי יִתֵּן וְנִטְעֶה בַנְּתִיבָה! ⁶⁷

וְהִנֵּה רַב וְתַלְמִידִים מְנִידִים

לְרָאשֵׁיהֶם⁶⁸ כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה,

בְּפִיהֶם גִּדְּפוּ הִלֵּל וְשַׁמַּאי

וְהִכּוּ עַל לְחִי רַבִּי עֲקִיבָה,

וְהָרַב יַאֲרִיךְ לָהֶם טְעָמִים

וְיִטְרֹף⁶⁹ מִלְּשׁוֹנָם אוֹת וְתֵיבָה.

וְיָשַבְתִּי וּפָנַי זוֹעֲפִים מִן

אֲשֶׁר אֶרְאֶה וְנַפְשִׁי בְּמַעֲצֵבָה,

וְשָׁאַלְתִּי שְׁלוֹם הָרַב בְּכָבוֹד,

וְעָנָנִי כְּאַנְשֵׁי רִיב וְאֵיבָה,

וְהֵחֵל לַעֲנוֹת מֵאָה בְרָכוֹת

בְּקוֹל עָבֶה כְּקוֹל הָמוֹן וְצָבָא,

וּבֵרַךְ אֵל לְמַעַן אִישׁ בְּרָאוֹ

וְלֹא אִשָּׁה⁷⁰; הֲשִׁיבוֹתָיו תְּשׁוּבָה:

הֲתָשִׁית נַפְשְׁךָ מִן הַזְּכָרִים

וְאֵל יָעִיד בְּךָ כִּי אַתְּ נְקֵבָה?! ⁷¹

 

שיר וצואה אשר שלח לבנו, לר' יוסף,    🔗

משדה המלחמה, בלילה לפני המלחמה.

(המשקל כנ"ל).

יְהוֹסֵף! כָּל אֲשֶׁר אֶשָּׂא וְאֶסְבֹּל

וְכָל אָבֹא בְצָרָה – בַעֲבוּרָךְ!

וְלוּלֵי אַתְּ כְּבָר שַׁטְתִּי בְתֵבֵל

וְחָיִיתִי כְמוֹ רַבִּים בְּדוֹרָךְ.

כְּתָבִי זֶה – כְּתָב ישֶׁר אֲמָרָיו

וּמִי יוֹרֶה לְךָ ישֶׁר כְּהוֹרָךְ?

כְּתַבְתִּיהוּ, וְהַמָּוֶת מְצַחֵק

לְנֶגְדֵּנוּ בְּפֶה רָחָב וְאָרָךְ;

וְלֹא אֵדַע בְּקוּם הַצָּר לְמָחָר,

הֲלָנוּ אִם לְצָרֵנוּ יְעֹרָךְ⁷²

וְאִם נִגְזַר, בְּנִי, כִּי לֹא לְעוֹלָם

תְּשׁוּרֵנִי וְלֹא לָעַד אֲשׁוּרָךְ –

תְּנָה לִבָּךְ בְּשִבְתָּךְ אֶל כְּתָבִי

וְקִימָתָךְ⁷³, וְאִם תִּישַן יְעִירָךְ.

וְיוֹם לֹא יְדְרְשׁוּ רַבִּים וְמוֹרִים

לְהוֹעִילָךְ – יְהִי רַבָּךְ וּמוֹרָךְ⁷⁴

בְּכָל נַפְשָׁךְ וְכָל הוֹנָךְ וְעַל כָּל

דְּרָכֶיךָ יְרָא יוֹצְרָךְ וְצוּרָךְ;

קְנֵה בִּינָה וְשֵׂכֶל, כִּי תְבוּנָה

תְּהִלָּתָךְ וְהַשֵּׂכֶל הֲדָרָךְ;

יְרָא אִמָּךְ וְדַבֵּר טוֹב לְדוֹדָךְ

וְלִשְׂאֵרָךְ, וְכַבֵּד אֶת חֲבֵרָךְ;

וְהִתְאַהֵב⁷⁵ לְכָל נִבְרָא, וְטֶרֶם

קְנוֹתְךָ הוֹן קְנֵה שֵׁם טוֹב בְּעִירָךְ.

יְהוֹסֵף! תֵּן לְכָל שוֹאֵל כְּלִבּוֹ,

וְאִם אַיִן עֲנֵהוּ מַעֲנֶה רַךְ⁷⁶.

וְתֵן חֵלֶק לְכָל חָסֵר בְּהוֹנָךְ,

וְעֵת מַתָּן זְכוֹר אֶת מַחֲסוֹרָךְ⁷⁷ – – –

וְהִתְגַּדֵּל וְרוּמָה עַל גְּדֻלַּת

אֲבוֹתֶיךָ, וְאַל תִּבְזֶה צְעִירָךְ – – –

 

משלים ואמרי בינה מספר “בן-משלי”,    🔗

(יתד וש“ת, יתד וש”ת ויתד ותנועה).

אֲחִי קִנְאָה⁷⁸ יְדַבֵּר בָּךְ בְּבֵיתָךְ

וְאִם יַחֲרִישׁ – יְדַבֵּר בָּךְ בְּלֶכְתּוֹ;

עֲשֵׂה נַפְשְׁךָ בְּשָׁמְעָךְ אֶת דְּבַר אִישׁ

מְקַנֵּא בָךְ – כְּאִלוּ לֹא שׁמַעְתּוֹ.

* *

אֲשֶׁר יָגַע וְקָנָה לוֹ סְפָרִים

וְלִבוֹ מֵאֲשֶר בָּם רֵק וְרֵיקָם⁷⁹

כְּפִסֵּחַ אֲשֶׁר חָקַק אֱלֵי קִיר

דְּמוּת רֶגֶל, וְבָא לָקוּם וְלֹא קָם.

* *

(ש“ת ויתד, ש”ת ויתד תנועה ויתד וש"ת).

אַחַר אֲשֶר יִגְמֹל חֲסָדִים, כְּסִיל יָשׁוּב

מַהֵר, וְתַגְמוּלֵי חֲסָדָיו בְּרָע יוֹבִישׁ⁸⁰:

כִּזְמָן אֲשֶר יַמְטִיר נְדָבוֹת ⁸¹ עֲלֵי דֶשֶא

וּכְתֹם פְּרָחָיו בָּא בְּבָרָד וְאֶלְגָבִיש.

* *

(המשקל כבמשל הראשון).

אֲשֶׁר יַחֲרִישׁ וְלֹא יִקְרָא חֲבֵרוֹ

לְעֶזְרָתוֹ בְצוֹק – דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ⁸².

וּמִי לֹא יַעֲמִיד רוֹפֵא עֲלֵי מַ-

חֲלָתוֹ, הוּא אֲשֶׁר פָּשַׁע בְּנַפְשׁוֹ.

* *

(ש“ת ויתד, ש”ת ויתד וש"ת).

אַחֵר דְּבָרֶיךָ⁸³ – וְאָז תַּיְשִׁיר

אֶת כָּל אֲמָרֶיךָ וְלֹא תֶחְטָא:

כִּי כֵן יְאַחֵר בֶּן-קְשָׁתוֹת רַב

מוֹרֶה וְלֹא יַחְטִיא אֱלֵי חִטָּה⁸⁴.

* *

(ש“ת ויתד ותנועה, יתד וש”ת ויתד וש"ת).

אַל תַּאֲמִין נָא בְפִקָּדוֹן וּמִקְחַת אִיש

רָכִיל, אֲשֶׁר לַאֲחֵרִים סוֹד יְהִי חוֹשֵׂף⁸⁵;

אִם לֹא יְהִי נֶאֱמָן עַל-נִיב אֲשֶׁר הָפְקַד

אֵיךְ תַאֲמִינוּ עֲלֵי זָהָב וְעַל-כָּסֶף?

* *

(המשקל כנ"ל).

אַהֲבַת חֲסִידִים כְּכַף זָהָב אֲשֶׁר תָּקוּם⁸⁶

הַרְבֵּה, וְאִם נִשְׁבְּרָה תָשׁוּב לְתִקּוּנָה.

אַךְ אַהֲבַת בַּעֲלֵי רִשְׁעָה כְּחֶרֶשׂ, אִם

נִשְׁבַּר וְלֹא שָׁב לְעוֹלָמִים כְּרִאשוֹנָה.

* *

(יתד וש“ת, יתד וש”ת).

אֲדָמָה לַיְצוּרִים שׁוּק

וְכֻלָּם בַּעֲלֵי חָנוּת,

וְיֵשׁ נוֹכֵל בְּכִנְעָנִים⁸⁷

וְיֵשׁ עוֹשֶׂה בְּנֶאֱמָנוּת

וְיֵשׁ אָצִיל וּמוּם אֵין בּוֹ

לְבַד דַּלּוּת וּמִסְכֵּנוּת⁸⁸.

* *

אֱכוֹל עִם קִנְּךָ יָרָק

וְאֵזוֹר שַׂק הֱיֵה חוֹגֵר

וְתָעֵב פַּת נְקִיָּה עִם

חֲגוֹר מֶשִׁי, וְאַתָּה גֵר⁸⁹.

* *

אֲשֶׁר צָרִיךְ לְעֶזְרָתִי

כְּמוֹ מַלְכּוֹ יְרַצֵּנִי;

וְיִלְעַג לִי אֲשֶׁר צָרִיךְ

אֲנִי אֵלָיו, וְיִבְזֵנִי⁹⁰

* *

(ש"ת ויתד, תנועה ויתד ותנועה).

אֵיך לֹא אֲבַקֵּשׁ מְזוֹנִי

יַעַן שְׁעָרָיו נְעוּלִים?

עָלַי לְהָחֵל וְלִדְרשׁ

וּבְיַד אֱלֹהִים לְהַשְׁלִים!

* *

(ש“ת ויתד, ש”ת ויתד ותנועה).

אֵשֶׁל אֲשֶׁר כֹּרַת בְּגַרְזֶן

יִצְמָח, וְחַבּוּרַת חֳרָבוֹת

תִּחְיֶה – וְלֹא תִחְיֶה⁹¹ חֲבוּרַת

לָשׁוֹן יְנַגַּע הַלְּבָבוֹת.

* *

(יתד וש“ת, יתד וש”ת ויתד ותנועה).

בְּהִתְכַּבֵּד וְהִתְעַלֵּם, חֲפָצִים

תְּהִי מַשִּׂיג, וְתִהְיֶה רֹאשׁ וְטִפְסָר.

וּבִנְקֵלָּה וְגַלּוֹת מַה בְּלִבָּךְ

תְּדֻכָּא, וַאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ תְּחֻסָּר⁹².

* *

בְּבֹא יֶשַׁע לְשָׂר נָדִיב, יְכַפֵּר

בְּשִׂמְחָתוֹ לְחַטָּאִים עֲוֹנָם.

וְאִם יָבֹא לְשָׂר נָבָל, יְכַלֶּה

אֲשֶׁר חָטְאוּ בְּשִׂמְחָתוֹ וְאֵינָם⁹³.

* *

בְּאָמְרָךְ לַחֲבֵרָךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ

בְּחֶפְצוֹ יָד עֲשֵׂהוּ לוֹ מְהֵרָה⁹⁴.

וּמַה-בֶּצַע בְּיָדְךָ הַגְּדוֹלָה

וְלֵךְ וָשׁוּב יְשִׁיתֶהָ זְעֵירָא⁹⁵ ?!

* *

בְּקִנְיַן הוֹן וְרַב שֵׂכֶל תְּהִי רֹאשׁ

עֲלֵי כָל חַי, וְיַחַד יִכְרְעוּן לָךְ:

לְמַעַן עַל כְּסִיל תָּשׂר בְּהוֹנָךְ

וְתָשׂר עַל מְתֵי שֵׂכֶל בְּשִׂכְלָךְ.

* *

בְּדָבָר רַךְ תְּדַבֵּר אֶל שְׁלֹשָה

וְאִם⁹⁶ עָנוּ לְךָ עַזּוֹת וְקָשָׁה:

אֱלֵי מֶלֶך בְּךָ יִשְלֹט, וְאֶל אִיש

אֲשֶׁר חָלָה חֳלִי כָבֵד, וְאִשָּׁה.

* *

בְּטֶרֶם תַּעֲנֶה הָכֵן רְאָיָה

תְּמַלֵּט מֵעֲוֹנָךְ יוֹם תְּנוּאָה⁹⁷ :

חֲכַם לֵבָב בְּטֶרֶם בֹּא בְּפַחַת

יְתַקֵּן מֵעֲלוֹתָיו לַיְּצִיאָה.

* *

בְּבֵית מֶלֶךְ פְּנֵי שָׂר אַל תְּפָאֵר,

וְאַל תָּרִים בְּמוֹשַׁב שָׂר שְׁפָלִים;

הֲיַשְׂכִּיל מִי אֲשֶׁר יִתֵּן פְּרוּסָה

לְשוּעָלִים בְּתוֹךְ סֻכַּת שְׁחָלִים⁹⁸ ?

* *

בְּנֵי עֹשֶר מְעַטִּים הֵם וְכָכָה

בְּנֵי שֵׂכֶל מְעַטִּים הֵם כְּמוֹהֶם;

ויוֹתֵר יִמְעֲטוּ מֵהֶם וּמֵהֶם

אֲשֶׁר בּוֹ נִקְבְּצוּ יַחַד שְׁנֵיהֶם⁹⁹.

* *

בְּנָךְ יַסֵּר בְּשׁוֹט – לַטּוֹב יְהִי שָׁב,

וְלֹא יָשׁוּב בְּשוֹט זָקֵן אֳלֵי טוֹב¹⁰⁰ :

בְּעֵץ יָבֵשׁ מְעֻוָּת לֹא יְתֻּקָּן

וְיִתָּקֵן בְּעוֹדוֹ לַח וְרָטֹב.

* *

(ש“ת ויתד, ש”ת ויתד וש"ת).

בִהְיוֹת אֱלֹהִים עִמְּךָ – כָּל עֵץ

יַעַר עֹשֶׂה לְךָ פֵּרוֹת,

וּבְאֵין אֱלֹהִים עִמְּךָ – גַּפְנָךְ

הַנֶּעֳבָד יוֹצִיא לְךָ סִירוֹת¹⁰¹.

* *

(יתד ותנועה, יתד וש“ת, יתד וש”ת).

בְּעֵת יַעֲנוּ עַמְּךָ שְׁבָחֶיךָ

בּפִיהֶם, תְּנָה לִבְּךָ לְמִלָּתָם;

וְאִם הִלְּלוּךָ בַּאֲשֶׁר אֵין בָּךְ,

שְׁקֹד עַד תְּהִי צֶדֶק תְּהִלָּתָם¹⁰².

* *

(יתד וש“ת יתד וש”ת).

בְּחָכְמָה אַתְּ אֲחִי-לִמּוּד

וּבַמִּפְעָל אֲחִי-מֶרִי;

וְהַחָכְמָה בְּלִי מִפְעָל

כְּעֵץ יַעַר בְּלִי פֶרִי.

* *

(יתד וש“ת, יתד וש”ת ויתד ותנועה).

גְּשָׁמִים אֶת פְּנֵי אָרֶץ מְחַיִּים

וְאִם יִרְבּוּן, יְמִיתוּן מַה יְחַיּוּ¹⁰³ ;

וְגְשְׁמֵי פִי חֲכָמִים, אִם מְעַטִּים

וְאִם רַבִּים – לְהַחֲיוֹת יֶאֱתָיוּ.

* *

(ח' תנועות).

גָּעֲרוּ חַכְמֵי לֵב בִּבְנֵיהֶם

לַהֲשִׁיבָם בִּנְתִיבּה טוֹבָה.

מִי זֶה יִגְעַר בַּחֲכַם לֵבָב

תּוֹעֶה, לַהֲשִׁיבוֹ בִנְתִיבָה¹⁰⁴ ?

* *

(יתד ותנועה, יתד וש"ת – שתי פעמים).

גְּמוּלָה לְזֵד הַנַּח – וְאִם אָרְכוּ יָמִים –

אֱלֵי עֵת אֲשֶׁר כֹּחַ לְהָרְגוֹ בְךָ נִמְצָא¹⁰⁵ :

לְמַד מִבְּנֵי עוֹף הַשְּׁכוּנִים בְּרֹאשׁ סֶלַע

אֲשֶר לֹא יְנוּעוּן עַד אֲשֶׁר יַעֲלוּ נוֹצָה.

* *

(יתד וש“ת, יתש ןש”ת ויתד ותנועה).

הֲיַיְשִׁירוּ מְלָכִים עַם מְעֻקָּל

וְהֵם עַצְמָם פְּתַלְתֹּלֵי פְּעָלִים¹⁰⁶ ?

וְאֵיךְ יִישַׁר בְּיַעַר צֵל מְעֻוָּת

בְּלִי עֵצִים אֲשֶׁר עִוּוּ צְלָלִים¹⁰⁷ ?!