(סִיפּוּר עַם כּוּשִׁי)
א
אִיקַלָה הָיְתָה זְקוּפָה כְּדֶקֶל וְנָאָה כְּמַחֲרֹזֶת־פְּנִינִים. לֹא יִפָּלֵא שֶׁרָבּוּ הַבַּחוּרִים שֶׁהָיוּ מְחַזְרִים אַחֲרֶיהָ. אוּלָם אָבִיהָ, אַנְדְרִיַנָה, שֶׁהָיָה רֹאשׁ שֵׁבֶט גֵא עַל מַעֲמָדוֹ, דָחָה אֶת הַמְחַזְרִים: הַלָלוּ אֵינָם עֲשִׁירִים דֵי־צָרְכָּם וְהַלָלוּ אֵינָם נִמְנִים עִם הַמְיֻחָסִים.
יוֹם אֶחָד הִתְיַצֵב רַלֶטוֹמְבִּי לִפְנֵי אַנְדְרִיַנָה, אָבִיהָ שֶׁל אִיקַלָה. אָמַר לוֹ:
– אָהַבְתִּי אֶת בִּתְּךָ. הֲרֵינִי רוֹצֶה לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִשָׁה.
שָׁלַח בּוֹ אַנְדְרִיַנָה מַבָּט שֶׁל בּוּז:
– הֲיֵשׁ לְךָ אֲדָמָה מִשֶלְךָ? הֲיֵשׁ לְךָ עֶדְרֵי־בָּקָר?
– לֹא, אֵין בְּיָדִי מְאוּם – הֵשִׁיב רַלֶטוֹמְבִּי – אֲנִי מוֹצֵא אֶת מִחְיָתִי בִּיגִיעַ כַּפַּי.
– וְשֶׁמָא מְקֹרָב הִנְךָ לִמְיֻחֲסֵי הַשֵׁבֶט? – הוֹסִיף אַנְדְרִיַנָה לַחֲקוֹר.
לֹא, רַלֶטוֹמְבִּי לֹא נִמְנָה עִם הַמְיֻחָסִים. הָיָה זֶה פָּשוּט בָּחוּר נָאֶה וְחָזָק, שֶׁדָבַק לְאַהֲבָה בְּאִיקַלָה. וְהַנַעֲרָה, שֶׁלֹא הֶחְשִיבָה כְּאַבִיהָ עֹשֶׁר וְיִחוּס, הַיְתָה רוֹאָה עַצְמָהּ מְאֻשֶׁרֶת אִלוּ הִסְכִּים אָבִיהָ לְהֲשִׂיאָהּ לְרַלֶטוֹמְבִּי.
– אַבָּא – הָיְתָה חוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת – אֲנִי אָמוּת אִם תַּשִׂיאֵנִי לְאַחֵר!
יָמִים רַבִּים הִפְצִירָה אִיקַלָה בְּאָבִיהָ, שֶׁלֹא יָשִׁיב רֵיקָם אֶת פְּנִיָתוֹ שֶׁל רַלֶטוֹמְבִּי. גַם הַשְׁכֵנִים הִלְלוּ מְאֹד אֶת הַבָּחוּר. רָאָה אַנְדְרִיַנָה שֶׁאֵין לוֹ מָנוֹס, וְאָמַר לְבִתּוֹ:
– נִיחָא, קִרְאי לַבָּחוּר וְיִתְיַצֵב לְפָנַי.
וּכְשֶׁבָּא רַלֶטוֹמְבָּי פָּנָה אֵלָיו אַנְדְרִיַנָה:
– אִם אָמְנָם רוֹצֶה הִנְךָ לָשֵׂאת אֶת בִּתִּי לְאִשָׁה, לֹא אָשִׂים מִכְשׁוֹלִים בְּדַרְכְּךָ. אֶלָא שֶׁהֶחְלַטְתִּי לְהַעֲמִידְךָ בְּנִסָיוֹן. חַיָב הִנְךָ להוֹכִיחַ מַעֲלוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְפַצוֹת אוֹתִי עַל דַלוּתְךָ וּמַעֲמָדְךָ הַנָחוּת.
– צַוֵה וְאֶעֱשֶׂה! – אָמַר רַלֶטוֹמְבִּי – אַהֲבָתִי תִּמְסֹךְ בִּי כֹּחַ לַעֲמוֹד בַּמְשִׂימָה שֶׁתָּטִיל עָלַי.
אָמַר אַנְדְרִיַנָה: – מִצָפוֹן לַכְּפָר נִמְצָאִים שְׂדוֹת הָאֹרֶז שֶׁלִי. כְּדֵי לַעֲדוֹר אוֹתָם, צְרִיכִים אֶלֶף גְבָרִים לַעֲמֹל בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים. וְאַתָּה צֵא לַשָׂדוֹת וּלְאַחַר שָׁבוּעַ תּוֹדִיעַ לִי אִם אָמְנָם סִיַמְתָּ אֶת הַמְלָאכָה.
וְרַלֶטוֹמְבִּי, אִם כִּי הֵבִין יָפֶה, שֶׁמִן הַנִמְנָע הוּא לְמַלֵא רְצוֹנֹו שֶׁל אַנְדְרִיַנָה, יָצָא לַשָׂדוֹת וּבְמֶשֶךְ שִׁבְעָה יָמִים הָיָה מִתְיַגֵעַ בְּזֵעַת אַפָּיו וְעוֹדֵר. חִוֵר הָיָה, כָּל אֶבְרֵי גוּפוֹ כּוֹאֲבִים, אַךְ הוּא לֹא אָמַר נוֹאָשׁ. רָכוּן עַל הַרְגָבִים, הָיָה מֵנִיף מַעַדְרוֹ וְהַשָׂדוֹת דוֹמֶה שֶׁאֵין לָהֶם קֵץ.
לְאַחַר שָׁבוּעַ יָמִים בָּא אַנְדְרִיַנָה לְבַקֵר בִּשְׂדוֹת־הָאֹרֶז וְקָרַב אֶל רַלֶטוֹמְבִּי. הַבָּחוּר לֹא הִבְחִין בּוֹ, אִם מִשׁוּם שֶׁרָכוּן הָיָה עַל הָאֲדָמָה, וְאִם מִשׁוּם שֶׁהַזֵעָה סִמְאָה אֶת עֵינָיו. אַךְ הִנֵה צָחַק אַנְדְרִיַנָה צְחוֹק שֶׁל בּוּז וְאָמַר:
– לֹא עָמַדְתָּ בְּנִסָיוֹן זֶה, עַל כֵּן אֲנַסֶה לְהַטִיל עָלֶיךָ מְשִׂימָה אַחֶרֶת. מִמִזְרָח לַכְּפָר יֵשׁ לִי אֶלֶף שְׁוָרִים בְּתוֹךְ מִכְלָאָה. וְאַתָּה, תֵּלֵךְ שָׁמָה וְתָבִיא אֶת הַשׁוֹר הַוָתִיק בְּיוֹתֵר שֶׁאוֹתוֹ רָכַשְׁתִּי רִאשׁוֹן מִכָּל הָעֵדֶר.
הָלַךְ רַלֶטוֹמְבִּי לַמִכְלָאָה וְנִסָה למְצוֹא אֶת הַשׁוֹר הַזָקֵן מֵאֶחָיו. אוּלָם הַשְׁוָרִים הִתְרוֹצְצוּ אָנֶה וְאָנָה וּמִן־הַנִמְנָע הָיָה לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם.
בָּעֶרֶב בָּא אַנְדְרִיַנָה אֶל הַמִכְלָאָה. – מַדוּעַ לֹא הֵבֵאתָ לִי אֶת הַשׁוֹר הַוָתִיק בְּיוֹתֵר? – שָׁאַל. – הַשְׁוָרִים מִתְרוֹצְצִים כָּל הָעֵת – הֵשִׁיב רַלֶטוֹמְבִּי – וְאֵין לְהַבְחִין בֵּין אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ.
– גַם בְּנִסָיוֹן זֶה לֹא עָמַדְתָּ – אָמַר אַנְדְרִיַנָה בְּשִׂמְחָה־לְאֵיד – אִם כֵּן נִשְאַר לְךָ סִכּוּי אֶחָד וְיָחִיד: בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל הַכְּפָר מָצוּי אֲגַם עָמֹק. הִטַלְתִּי לְתוֹךְ מֵימָיו אֶת הַפְּנִינִים מֵהַמַחֲרֹזֶת שֶׁל בִּתִּי. לֵךְ וּמְשֵׁה אוֹתָן מֵהַמְצוּלָה.
אָץ רַלֶטוֹמְבִּי אֶל הָאֲגַם וְצָלַל בְּמֵימָיו. אַךְ לַשָׁוְא תָּר בְּקַרְקָעִיתוֹ אַחֲרֵי הַפְּנִינִים. מִשֶׁחָזַר וְעָלָה עַל פְּנֵי הַמַיִם, הָיָה חָנוּק לְמֶחְצָה.
– שׁוּב נָחַלְתָּ כִּשָׁלוֹן חָרוּץ! – קָרָא אַנְדְרִיַנָה. וְהַבָּחוּר הַמִסְכֵּן לֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. הוּא פָּנָה וְהָלַךְ אֶל בִּקְתַּת הוֹרָיו. חָלְפוּ־עָבְרוּ יָמִים, רַלֶטוֹמְבִּי הָיָה מְהַלֵךְ בַּכְּפָר קוֹדֵר וּמַשְׁמִים וְאִילוּ אִיקַלָה הִסְתַּגְרָה בְּבִקְתָּתָהּ וּמֵרְרָה בְּבֶכִי.
ב
הָיָה לוֹ לְרַלֶטוֹמְבִּי אָח. שְׁנֵיהֶם אָהֲבוּ זֶה אֶת זֶה. הָאָח, שֶׁשְׁמוֹ רַטוֹלַבִּי, צָעִיר הָיה בְּחָמֵשׁ שָׁנִים מִרַלֶטוֹמְבִּי. אוּלָם, שֶׁלֹא כְּאָחִיו הַבְּכוֹר, שְׁהָיָה בָּחוּר יְפֵהפֶה וְחָזָק, הָיָה רַטוֹלַבִּי מְכֹעָר בְּיוֹתֵר, לֹא תֹּאַר וְלֹא הָדָר לוֹ. נוֹסָף עַל כָּךְ נִפְצָע קָשֶׁה בְּיַלְדוּתוֹ עַד שֶׁנַעֲשָׂה בַּעַל־מוּם שֶׁאֵין לוֹ תַּקָנָה.
רָאָה רַטוֹלַבִּי בְּיֵאוּשׁוֹ שֶׁל אָחִיו הַבְּכוֹר וְנִתְעַצֵב אֶל לִבּוֹ. לַשָׁוְא נִסָה לְשַׂמֵחַ אֶת אָחִיו וּלְהַעֲלוֹת חִיוּךְ עַל שְׂפָתָיו. רַלֶטוֹמְבִּי נִתְכַּנֵס בְּצַעֲרוֹ. יָמִים תְּמִימִים יָשַב עַל סַף בִּקְתָּתוֹ וּמַבָּטוֹ בּוֹהֶה אַחֲרֵי מְעוּף הַצִפָּרִים וּמַסַע הָעֲנָנוֹת בָּרָקִיעַ.
יוֹם אֶחָד יָצָא רַטוֹלַבִּי לַיַעַר וְלִבּוֹ בּוֹכֶה בְּקִרְבּוֹ עַל אָחִיו הַבְּכוֹר הַמִתְעַנֶה בְּיִסוּרִים. לְפֶתַע הִשְׁגִיחַ בַּחֲזִיר בָּר שֶׁיָצָא מִתּוֹךְ הַסְבָךְ. הָיוּ לוֹ, לְרַטוֹלַבִּי, קֶשֶׁת וְחִצִים, אוּלָם נַפְשׁוֹ שָׂנְאָה צַיִד. מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁתַּמֵשׁ בְּנִשְׁקוֹ שֶׁלֹא לְצֹרֶךְ הֲגַנָה מִפְּנֵי טוֹרֵף.
– אַל־נָא תְּפַחֵד, חֲזִיר־הַבָּר! – קָרָא רַטוֹלַבִּי – אֵינִי אוֹהֵב לַהֲרוֹג. חוּץ מִזֶה יֵשׁ לִי דְאָגוֹת רַבּוֹת מִשֶׁלִי.
– אֲנִי אֶגְמוֹל לְךָ עַל חַסְדְךָ! – קָרָא חֲזִיר־הַבָּר וְחָזַר וְנֶעֱלַם בְּתוֹךְ הַסְבָךְ.
חִיֵךְ רַטוֹלַבִּי וְהִמְשִיךְ דַרְכּוֹ. לְפֶתַע רִפְרֵף עַל פָּנָיו מַשֶׁהוּ. הָיוּ אֵלֶה קוּרֵי־עַכָּבִיש. מִשֶסִלְקָם, כְּדֵי לְהִתְקַדֵם, הִבְחִין בִּזְבוּב יְרַקְרַק שֶׁזִמְזֵם אֵין־אוֹנִים, כָּפוּת בַּקוּרִים. בַּפִנָה יָשַׁב עַכָּבִיש עֲנָק, שֶׁלֹא גָרַע עַיִן מִטַרְפּוֹ. – זְבוּב מִסְכֵּן! – אָמַר רַטוֹלַבִּי – וְכִי אֵין דַי סֵבֶל בָּעוֹלָם? עוּף לְךָ לְדַרְכְּךָ!
וְהוּא הִתִּיר אֶת הַקוּרִים וְקָרָא דְרוֹר לִזְבוּב. – זְזְזְ – נִתְעוֹפֵף הַזְבוּב – לֹא אֶשְׁכַּח לְךָ אֶת חַסְדְךָ! אַט־אַט שֵׂרַךְ רַטוֹלַבִּי אֶת דַרְכּוֹ הַבַּיְתָה.
בֶּחָצֵר הִתְגוֹדְדוּ בַּרְוָזִים סְבִיב הַשֹׁקֶת. אוֹתוֹ רֶגַע קָרְבוּ אַוְזֵי־בָּר אֲחָדִים וְנִסוּ לִטְעוֹם אַף הֵם מִן הַגַרְעִינִים, אוּלָם הַבַּרְוָזִים הִתְגוֹלְלוּ בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף עַל הַאוֹרְחִים.
– הַאֵין רַחֲמִים בְּלִבְּכֶם? – קָרָא רַטוֹלַבִּי – וַהֲרֵי גַם אַוְזֵי־הַבָּר רְעֵבִים! וְהוּא נִצַב לְיַד הַשֹׁקֶת וְהִנִיחַ לִהֶם לְאַוְזֵי־הַבָּר לִשְׁבּוֹר אֶת רַעֲבוֹנָם. – אָנוּ נִגְמֹל לְךָ עַל הַחֶסֶד שֶׁגָמַלְתָּ לָנוּ! – קָרְאוּ אַוְזֵי־הַבָּר וְנִתְעוֹפְפוּ לְדַרְכָּם.
בָּעֶרֶב יָשַב רַטוֹלַבִּי בְּבִקְתָּתוֹ וְהִרְהֵר בְּהַרְפַּתְקוֹתָיו. “בַּעַל חַיִים לְעוֹלָם אֵינוֹ כְּפוּי־טוֹבָה – אָמַר רַטוֹלַבִּי בְּלִבּוֹ – בְּטוּחָנִי שֶׁחֲזִיר־הַבָּר, הַזְבוּב וְאַוְזֵי־הַבָּר יָחוּשׁוּ לְעֶזְרָתִי אִם רַק אֲבַקֵשׁ זֹאת”. וּבַלַיְלָה, עַל מִשְׁכָּבוֹ, הָגָה רַטוֹלַבִּי תָּכְנִית נוֹעֶזֶת, וּמִשֶׁהֵאִיר הַשַׁחַר שָׂם פְּעָמָיו אֶל אַנְדְרִיַנָה, אָבִיהָ שֶׁל אִיקַלָה. הָלַךְ, וּבְלֶכְתוֹ הָיָה מְקַפֵּל כַּפּוֹת יָדָיו כִּשְׁפוֹפֶרֶת וּמְצָעֵק לְתוֹכָן בְּקוֹלגָדוֹל:
– חֲזִירי הַבָּר, הַזְבוּבִים, אַוְזֵי־הַבָּר, אִם אָמְנָם תִּזְכְּרוּנִי חוּשׁוּ לְעֶזְרָתִי! הֲרֵינִי מְבַקֵשׁ זֹאת!
וּלְפֶתַע נִתְהַדְהֵד חֲלַל הַכְּפָר בִּשְׁעָטָה שֶׁל הַרְבֵּה צְעָדִים וּבְמַשַׁק כְּנָפַיִם רַבּוֹת.
בָּא רַטוֹלַבִּי לְבִקְתָּתוֹ שֶׁל אַנְדְרִיַנָה וְהִתְיַצֵב בַּפֶּתַח. – מַה מְבֻקָשְׁךָ? – שָׁאַל אַנְדְרִיַנָה. – בָּאתִי לְבַקֵשׁ אֶת יָדָהּ שֶׁל בִּתְּךָ אִיקַלָה. – הָכֵיצַד?! – קָרָא אַנְדְרִיַנָה בְּמָדְדוֹ בְּבוּז אֶת קוֹמָתוֹ שֶׁל בַּעַל־הַמוּם – מֵאֵימָתַי נוֹשְׂאִים מוּקְיוֹנִים אֶת נַפְשָׁם אֶל נְעָרוֹת יָפוֹת?
– מֵאָז שֶׁאֲבוֹתֵיהֶן נֶהֶפְכוּ בְּעַצְמָם לְמוּקְיוֹנִים – הֵשיב רַטוֹלַבִּי בְּעֹז.
אַנְדְרִיַנָה הִסְמִיק מֵרֹב זַעַם. בְּרָצוֹן רַב הָיָה מִתְגוֹלֵל עַל בַּעַל־הַמוּם וּמַטְעִימוֹ אֶת נַחַת זְרוֹעוֹ, אַךְ אוֹתוֹ רֶגַע הֵשִׁיב אֶל לִבּוֹ, שֶׁאֵין זֶה נָאֶה לוֹ, לְרֹאשׁ־הַשֵׁבֶט, לְהִתְכַּתֵשׁ עִם בָּחוּר נִקְלֶה. עַל כֵּן אָמַר בְּגַאֲוָה:
– כָּל הַמְחַזֵר אַחֲרֵי בִּתִּי, חַיָב לַעֲמוֹד
בִּשְׁלֹשָׁה נִסְיוֹנוֹת: לַעֲדוֹר אֶת כָּל שְׂדוֹת־הָאֹרֶז שְֶלִי בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים, לְהָבִיא אֵלַי אֶת הַשׁוֹר הַוָתִיק מִתוֹך אֶלֶף שְׁוָרַי, וְלִמְשׁוֹת מִתוֹךְ מְצוּלַת הָאֲגַם אֶת פְּנִינֵי הַמַחְרֹזֶת שֶׁל בִּתִּי אִיקַלָה. אַדְרַבָּא, לֵךְ וְנַסֵה כֹּחֲךָ! לֹא אַפְלֶה בֵּינְךָ וּבֵין הַבַּחוּרִים שֶׁאָמְרוּ לִזְכּוֹת בְּבִתִּי.
רַטוֹלַבִּי קַד קִדָה וְיָצָא בִּצְלִיעָה אֶל שְׂדוֹת־הָאֹרֶז.
רָאוּהוּ בְּנֵי־הַכְּפָר וְנָדוּ בְּרֹאשָׁם לְאִיקַלָה הַיְפֵהפִיָה שֶׁזָכְתָה לִמְחַזֵר בִּישׁ־גַדָא שֶׁכְּמוֹתוֹ. אוּלָם רַטוֹלַבִּי לֹא שָׂם לִבּוֹ לְמַבָּטֵי הַלַעַג שֶׁל בְּנֵי־הַכְּפָר. הוּא הִפְסִיעַ לְאִטוֹ אֶל שְׂדוֹת־הָאֹרֶז,וְאָזְנוֹ כְּרוּיָה לִשְׁמוֹעַ אֶת הַשַׁעַט הַמוּזָר שֶׁבָּקַע מֵעִמְקֵי הַיַעַר.
מִשֶׁהִגִיעַ לִמְחוֹז־חֶפְצוֹ, פָּרְצָה מִפִּיו קְרִיאַת־שִׂמְחָה: אַלְפֵי חֲזִירֵי־בָּר עָדְרוּ אֶת הַשָׂדוֹתבְּמַלְתְּעוֹתֵיהֶם הַחַדוֹת. כָּל אוֹתוֹ יוֹם עָבְדוּ חֲזִירֵי־הַבָּר בִּשְׁקִידָה וְהָפְכוּ כָּל רֶגֶב. רַטוֹלַבִּי הִשְׁתּוֹלֵל מִשִׂמְחָה: הִנֵה שָׁלְמָה הַמְלָאכָה! וְחֲזִירֵי־הַבָּר, שֶׁהִשְׁלִימוּ אֶת מְלַאכְתָּם, חָזְרוּ לַיַעַר.
הַשֶׁמֶשׁ עָמְדָה בְּשִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ כְּשֶׁהוֹפִיעַ אַנְדְרִיַנָה וְהִתְיַצֵב לִפְנֵי רַטוֹלַבִּי.
– הִנֵה סִיַמְתִּי – אָמַר הַבָּחוּר.
הֵצִיץ אָבִיהָ שֶׁל אִיקַלָה בִּשְׂדוֹתָיו הָעֲדוּרִים וּמֵרֹב תַּדְהֵמָה נִכְרַת הַדִבֵּר מִפִּיו.
– הֶעָמַדְתִּי בַּנִסָיוֹן הָרִאשוֹן? – שָׁאַל רַטוֹלַבִּי.
– כֵּן – גִמְגֵם אַנְדְרִיַנָה.
– אִם כֵּן, הָבָה נֵלֵךְ אֶל הַשְׁוָרִים – אָמַר רַטוֹלַבִּי. הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַשָׂדֶה שֶׁבּוֹ רָעָה הָעֵדֶר. מִשֶׁקָרְבוּ שָׁמָה רָאוּ וְהִנֵה עֲנָנָה יְרַקְרֶקֶת מְרַחֶפֶת מֵעַל רָאשֵׁי הַשְׁוָרִים. עַד־מְהֵרָה יָרְדָה הָעַנָנָה וְכִסְתָה כָּלִיל אֶת קַרְנָיו הַמַצְהִיבוֹת שֶׁל אַחַד הַשְׁוָרִים. – שְׂאוּ תּוֹדָה, זְבוּבִים! – לָחַשׁ רַטוֹלַבִּי, וְהוּא נִגַשׁ אֶל הַשׁוֹר וֶהֱבִיאוֹ אֶל אַנְדְרִיַנָה – הַאָמְנָם
מָצָאתִי אֶת הַוָתִיק? – שָׁאַל. – כֵּן, כֵּן! – גִמְגֵם אַנְדְרִיַנָה, חִוֵר כֻּלוֹ מֵרֹב תַּדְהֵמָה.
– מְצֻיָן! – חִיֵךְ רַטוֹלַבִּי וְעַתָּה אֲחַפֵּשׂ אֶת הַפְּנִינִים.
וְהוּא הֵחִישׁ פְּסִיעוֹתָיו, וְאַנְדְרִיַנָה הַמְזֻעְזָע חָזַר בְּלֹא אֹמֶר לְבִקְתָּתוֹ.
מִשֶׁהִגִיעַ רַטוֹלַבִּי אֶל הָאֲגַם, רָאָה מֵאוֹת אַוְזֵי־בָּר שֶשָׂחוּ בְּמֵימָיו. הָיוּ אַוְזֵי־הַבָּר צוֹלְלִים כָּלרֶגַע, וְלֹא יָצְאָה שָׁעָה קַלָה וּבְיָדָיו שֶׁל רַטוֹלַבִּי הָיוּ כָּל פְּנִינֵי הַמַחֲרֹזֶת שֶׁל אִיקַלָה הַיָפָה. חָרַז אוֹתָן רַטוֹלַבִּי אַחַת לְאַחַת עַל סִיב דַק שְֶפָּצַל מִקְלִפַּת עֵץ וְאַחַר נִעֲנַע אוֹתָן וְהִרְקִידָן. בְּרַק הַפְּנִינִים, שֶׁבָּהֶן הִשְׁתַּקְפוּ קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ, הֶעֱלָה חִיוּך עָצוּב עַל שְׂפָתָיו שֶׁל רַטוֹלַבִּי.
“כָּךְ תַּבְרֵקְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם” – חָלַף בּוֹ הִרְהוּר.
וְהוּא בֵּרַךְ בִּתְנוּעַת־יָד אֶת אַוְזֵי־הַבָּר שֶׁהִתְעוֹפְפוֹ לָהֶם, חָזַר אֶל בִּקְתָּתוֹ שֶׁל אַנְדְרִיַנָה וְהִנִיחַ אֶת הַמַחֲרֹזֶת בְּיָדוֹ.
– הִנֵהִי לְפָנֶיךָ – אָמַר.
הֵצִיץ אַנְדְרִיַנָה, וּמֵרֹב פְּתִיעָה צָעַק בְּקוֹל רָם. שָׁמְעָה אִיקַלָה אֶת צַעֲקַת אָבִיהָ וְקָרְבָה בִמְרוּצָה. – מַה קָרָה? – שָׁאֲלָה.
– אִיקַלָה, הִנֵה הַמַחֲרֹזֶת שֶׁלָךְ – גִמְגֵם אַנְדְרִיַנָה – הַבָּחוּר עָמַד בְּכָל שְׁלֹשֶׁת הַנִסְיוֹנוֹת… הוּא נִצַח!
– הָכֵיצַד? – שָׁאֲלָה אִיקַלָה, בְּהַבִּיטָהּ חֲלִיפוֹת בְּאָבִיהָ וּבְרַטוֹלַבִּי. נְבוֹכָה הָיְתָה מְאֹד וְלִבָּהּ סֵרַב לְהָבִין אֶת הַמִתְרַחֵשׁ.
– נֻצַחְתִּי, בִּתִּי – אָמַר אַנְדְרִיַנָה – וְעַתָּה עָלַי לְקַיֵם אֶת הַבְטָחָתִי. – מַה כַּוָנָתְךָ, אַבָּא? – גִמְגְמָה אִיקַלָה וְחִוְרוֹן־מָוֶת פָּשַׁט עַל פָּנֶיהָ. – בָּחוּר זֶה עָמַד בַּנִסְיוֹנוֹת הַקָשִׁים וְעַתָּה אֵין כָּל מָנוֹס. אַתְּ חַיֶבֶת לְהִנָשֶׂא לוֹ.
– הַאָמְנָם אֶנָשֶׂא לְ… – פָּתְחָה אִיקַלָה וְלֹא סִיְמָה. לִבָּהּ רָעַד בְּקִרְבָּהּ. אוּלָם הִיא הֶחְלִיטָה שֶׁלֹא לְהִכָּנַע. אִיקַלָה לֹא הִכִּירָה אֶת רַטוֹלַבִּי הַמִסְכֵּן.
הֵצִיצָה בּוֹ וְלֹא הֵעֵזָה לַחֲזוֹר וּלְהַבִּיט בְּפָנָיו – כָּל־כָּךְ רַב הָיָה כִּעוּרוֹ. הִיא חָשְׁשָׁה פֶּן תַּעֲלִיב אוֹתוֹ בְּלִי־מֵשִׂים. עַל כֵּן פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: – צַר לִי שֶׁנִתְיַסַרְתָּ בְּכָל הַנִסְיוֹנוֹת,
מִבְּלִי לִשְׁאוֹל אוֹתִי תְּחִילָה לְהַסְכָּמָתִי. אִלוּ שָׁאַלְתָּ אֶת פִּי, הָיִיתִי מְגַלָה לְךָ שֶׁלֹא תְּהֵא לְךָ כָּל תוֹעֶלֶת בְּנִצְחוֹנוֹתֶיךָ, כִי לִבִּי נָתוּן לְאַחֵר.
– אִיקַלָה! – קָרָא אַנְדְרִיַנָה – עָלַיִך לְהַסִיחַ דַעֲתֵּךְ מֵהַבָּחוּר שֶׁלוֹ נָתַתְּ אֶת לִבֵּךְ. וְכִי לֹא הִזְהַרְתִּיךְ, שֶׁרַק הָאִישׁ שֶׁיַעֲמֹד בִּשְׁלֹשֶׁת הַנִסְיוֹנוֹת, יִהְיֶה רָאוּי לְשֵׂאתֵךְ לְאִשָׁה?
– רַלֶטוֹמְבִּי אֲהוּבִי עָמַד בַּנִסְיוֹנוֹת – הֵשִׁיבָה הַנַעֲרָה – שֶׁהֲרֵי נֶחְלַץ לַעֲשׂוֹת אֶת הַבִּלְתִי־אֶפְשָׁרִי, בְּהַאֲמִינוֹ שֶׁאַהֲבָתוֹ תִּמְסֹך בּוֹ כֹּחַ לְבַצֵעַ אֶת הַמְשִׂימוֹת שֶׁתַּטִיל עָלָיו. וְאִם כִּי נָחַל כִּשָׁלוֹן, הֲרֵינִי מְבַכֶּרֶת אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הַבָּחוּר הַזֶה!
– אֲנִי שָׂמֵחַ מְאֹד שֶׁמְדַבֶּרֶת הִנָךְ טוֹבוֹת עַל רַלֶטוֹמְבִּי אָחִי – אָמַר רַטוֹלַבִּי בְּחִיוּךְ. – הַאָמְנָם רַלֶטוֹמְבִּי הוּא אָחִיךָ? – קָרְאָה אִיקַלָה – וְאַתָּה הֵעַזְתָּ לַחֲמוֹד אֶת כַּלַת אָחִיךָ? כֵּיצַד לֹא תֵבוֹשׁ?!
– אַל־נָא תִּכְעֲסִי – סָח רַטוֹלַבִּי וְהַחִיוּךְ לֹא מָשׁ מִפָּנָיו – אָמְנָם בִּקַשְׁתִּי מֵאָבִיךְ אֶת יָדָהּ שֶׁל אִיקַלָה, אוּלָם לֹא אָמַרְתִּי שֶׁבַּעֲבוּרִי הִנְנִי מְבַקֵשׁ. שָׁמְעָה אִיקַלָה וּמָחֲאָה כַּף אֶל כַּף וְהָיוּ עֵינֶיהָ זוֹהֲרוֹת יוֹתֵר מִפְּנִינֵי הַמַחֲרֹזֶת שֶׁעַל צַוָארָהּ.
– אָכֵן – אָמַר רַטוֹלַבִּי, נִרְגָש עַד עֹמֶק לִבּוֹ לְמַרְאֵה שִׂמְחָתָהּ שֶׁל הַנַעֲרָה – אֲנִי פָּשוּט פָּעַלְתִּי בִּמְקוֹם אָחִי. תָּמִיד הִבְטַחְתִּי לוֹ שֶׁאֱעֶשֶׂה הַכֹּל וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא מְאֻשָׁר. וַהֲרֵינִי גֵא עַל כָּךְ שֶׁאָמְנָם עָלָה בְּיָדִי לְקַיֵם אֶת הַבְטָחָתִי. וְעַתָּה הָבָה נֵלֵךְ אֶל רַלֶטוֹמְבִּי וּנְבַשֵׂר לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.