רקע
אברהם מאיר הברמן
ספר "צוואת הבעש"ט" ושאר הליקוטים הקדמונים מדברי הבעש"ט

רשימה ביבליוגרפית    🔗


הספר הקטן “צוואת ריב”ש" פתח שורה של ספרים קטנים בחסידות, שאינם אלא ליקוט דומה לו בשינוי סדר ונוסח ובהשמטות ותוספות שונות. כוונתי היא לספרים “דרכי ישרים”, “ספר מרבי ישראל בעל שם טוב” ו“ספר קטן”, שיירשמו כולם להלן רישום ביבליוגרפי לפי מהדורותיהם.

הרבה מן הדברים שבספרים אלה נתפרסמו גם ב“ליקוטים יקרים”, שהובאו לבית הדפוס על ידי ר' שמואל בר יהודה ליב סג“ל, דפוס ראשון: לעמבערג תקנ”ב1, וגם ב“כתר שם טוב” המלוקט על ידי ר' אהרן הכהן מאפטא, דפוס ראשון: זאלקווא תקנ“ד-תקנ”ה2.

אין בידינו ידיעה ברורה מתי נדפס ספר “צוואת ריב”ש" בפעם הראשונה. הביבליוגרפים רושמים: חש“ד [תקנ”ב] (פרידברג עמ' 867 סי' 117/1) וכן: חמ“ד תקנ”ג (בן יעקב עמ' 507 סי' 58; פרידברג עמ' 867 סי' 117/2; דובנוב, “תולדות החסידות”, עמ' 388, סי' 69). ודוד כהנא אומר בספרו “תולדות המקובלים, השבתאים והחסידים” כרך ב' (תרפ"ז) עמ' 107: “וכן נדפס שם [בזאלקווא] הספר “צוואת ריב”ש (מתי?), ובשנת תקנ”ג נדפס שם ספר זה בהסכמת הרבנים“. הדפוס הראשון שהיה לפני ותאריך עליו הוא חש”ד תקנ“ד (סי' 3), אבל יתכן שדפוס זאלקווא חש”ד (סי' 5) קדם לו3.

נראה שאותו ספר זכה לפרסום רב מחמת קטנותו ומחירו הזול, והמתנגדים ראו בו סכנה ליהדות אפילו יותר מן הספר הראשון של החסידות, והוא “תולדות יעקב יוסף” לר' יעקב יוסף מפולנאה, דפוס ראשון: קארעץ תק“מ, שנשרף בבראד בשנת תקמ”א; והוא גם נשרף בווילנא בפקודת הגאון ר' אליהו פסח שנת תקנ“ו ב”אספה רבה קודם ביעור חמץ" על יד בית הכנסת (“דביר” א' (תרפ"ג) עמ' 302 סי' 4 ודובנוב עמ' 243). ובגליציה הוכרז בשנת תקנ“ט חרם על “איזה ביכלך המכונים צוואת ריב”ש ולקוטי יקרים” (דובנוב עמ' 455–456).

כמה דברים שבספר, ובעיקר דברים על התפילה4 ועל לימוד התורה, העלו את חמתם של המתנגדים. ואפילו אחד מגדולי הצדיקים, ר' שניאור זלמן מלאדי, לא היתה רוחו נוחה מניסוח הדברים ב“צוואה”, אם כי אישר את אמתתם. וזה לשונו ב“אגרת הקודש” (“תניא” דף קלח א-ב): “להבין אמרי בינה מ”ש בספר הנקרא צוואת ריב“ש, הגם שבאמת אינה צוואתו ולא ציוה כלל לפני פטירתו, רק הם אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתר לקוטי ולא ידעו לכוין הלשון על מתכונתו, אך המכוון הוא אמת לאמתו… ומ”ש המלקט שרתה, לא ידע לכוין הלשון בדקדוק, כי הבעש“ט ז”ל היה אומר ד“ת ב[לשון] א[שכנז] ולא בל[שון] הק[ודש], ור”ל: נתלבשה".

ונראה כי כדי להסיר התנגדות ומחלוקת ומשום דרכי שלום הדפיסו כמה מדפיסים ברוסיה את ה“צוואה” בשינוי סדר, שינוי שם ובהשמטות ובתוספות, אבל עם זה הופיע גם בשמו המקורי במשך כל השנים עד היום הזה. השם “צוואת הבעש”ט" שבה את הלב יותר מכל שם אחר.

ה“צוואה” אינה כמובן צוואת ריב“ש ממש, כפי שהעיר בעל התניא, ואף על פי כן הובא מתכנה ב”צואות גאוני ישראל" לישראל אברהמ’ס, פילאדלפיא תרפ“ז עמ' 295–300, וכן נזכרה ב”מפתח הצוואות" לדובער וואכשטיין ב“קרית ספר” שנה י“א (תרצ“ד-תרצ”ה) עמ' 378 סי' 99. ואברהמ’ס אומר בדברי הפתיחה ל”צוואה" שם עמ' 296: “דברי הצוואה הזאת לקוחים מן העזבון הספרותי של ישעיה מינאווא, אשר קבל אותם מן הבעש”ט בשיחותיו עמו פה אל פה".

והרי כמה השוואות בין הספרים השונים, ולא הבאתי אלא דברים שהם דומים ממש בספרים הללו:


צוואת ריב"ש, לבוב 1863 דרכי ישרים, לעמבערג 1865
ה ב: איתא בספרא… א ב: איתא בספרא…
ב ב: כשקם בחצות לילה… ה א: כשקם בחצות לילה…
ג ב: ואל ירבה בדקדוקים… ב ב: עוד כלל, שאל ירבה בדקדוקים…
א ב: שויתי לשון השתוות… ד א: כלל גדול היא השתוות…
ז א: לפעמים צריך להראות גבהות… ד ב: ולפעמים צריך להראות גבהות…

ונוסח “דרכי ישרים” הוא נוסח “ספר מר' ישראל בעל שם טוב” ו“ספר קטן”.


צוואת ריב“ש הנ”ל ליקוטי יקרים, לעמבערג 1857
א ב: צואת הריב“ש ע”ה להיות תמים… טו ב: צוואה מריב“ש ע”ה להיות תמים…
" : שויתי לשון השתוות… טו א: שויתי לשון השתוות…
ד ב: התפילה היא זווג עם השכינה… ב א: התפילה היא זיווג עם השכינה…
" : כשרוצה להיות בהתבודדות… " : כשרוצה להיות בהתבודדות…
" : לא היה מחשב כלל… " : לא היה מחשב כלל…
ג א: יחשוב קודם התפלה… ב ב: יחשוב קודם התפלה…
ה א: אין מתפללין אלא מתוך כובד ראש, פי' אל תתפלל בשביל דבר חסר לך… יז א: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, פי' אל תתפלל בשביל דבר שחסר לך…
ט ב: טעם למדת אהבה… ד א: טעם למדת אהבה…
ז א: אם אין אני לי, כי צריך להיות בתפלה… ג א: אם אין אני לי כי צריך בתפלה להיות…
ט א: ואלה שמות בני ישראל, בשם ריב"ש… לב ב: אלה שמות בני ישראל בשם ריב"ש…

צוואת ריב“ש הנ”ל כתר שם טוב (לבוב) תר"ט
א ב: צוואת הריב“ש ע”ה להיות תמים… מעבר לשער: צוואה מהבעש"ט זלהה להיות תמים… (בקיצור ובשינוי לשון מנוסח ה“צוואה”).
" : שויתי לשון השתוות כו א: שויתי לשון השתוות…
ו א: יחשוב שבתפלתו הולך מהיכל להיכל כו ב: יחשוב שבתפלתו הולך מהיכל להיכל…
ד ב: יחשוב קום התפלה: יט ב: יחשוב קודם התפלה…5

על השאלה: מה הוא בבחינת מקור ראשון בליקוטים אלה, אפשר להשיב: “ספר צוואת הבעש”ט!" וכך גם דעתו של יצחק רפאל במאמרו “צרור עובדות על רבי ישראל בעל שם טוב” ב“הארץ” מיום 31.5.60. אבל כיוון שהוא ייחס את המהדורה הראשונה של “כתר שם טוב” לשנת תקמ“ד נטה להקדים את המהדורה הראשונה של הצוואה עד לשנה זו. ואלה דבריו שם: חלקו הראשון של ספר-הלקט “כתר שם טוב”… נדפס בז’ולקווא תקמ”ד, הרי יש להקדים את דפוס ז’ולקווא של “צוואת הריב”ש“, אשר שנתו לא נרשמה בספר, לשנת תקמ”ד. גם אם נקבל שה“כתר שם טוב” הקדים להופיע בדפוס, אין הדבר מפקיע את “צוות הריב”ש" מזכות הבכורה שלו".

הספרים הנרשמים כאן נרשמו על פי אכסמפלרים הנמצאים בספרית שוקן, בספרייה הלאומית והאוניברסיטאית, בספריית פרופ' ג' שלום, בספריית ד"ר ישראל מהלמן ובספריית נ' בן-מנחם. יבואו כולם על הברכה!


צוואת ריב"ש    🔗


*1] צוואת הריב"ש… חש“ד [תקנ”ב].

פרידברג עמ' 867 סי' 117/1.


*2] צוות הריב"ש… חמ“ד תקנ”ג.

פרידברג עמ' 867 סי' 117/2; דובנוב עמ' 388 סי' 69; מנחם מענדיל מגאוורטשאוו, “ספר בעל שם טוב”, לודז תרח“ץ עמ' 306 סי' קע: “זאלקווא תקנ”ג”.


3] ספר צוואת מריב"ש והנהגות ישרות אשר נמצא באמתחת חסידא ופרישא איש אלקי' מוהר“ר ישעי' שהיה מ”מ דק“ק יאנוב הלא המה דברי צווא' והנהגות ישרות ועצות גדולות ונפלאות לעבודת הבור' בתור' ובתפילה הן בשאר מדות אשר נשמע מפי הקדוש איש אלקי' בוצינא קדישא אשר תורתו זורח בסוף עולם ועד סופו מוה”ר ישראל בעש“ט זלה”ה ונתוספו עוד הנהגות ישרות מאיש אלקים בוצינ' קדיש' מו' דב בער שהיה מ“מ בק”מ מעזריטש והוא מעט הכמות ורב האיכות לפרט ומתוק6 הוא מדבש [תקנ“ג] לפ”ק וגם נתוספו בו י“ר מהאר”י זלה“ה מכוונת הרחיצה במקו' מקוה וכבר הזהירו חכמינו ז”ל בגזירת נח“ש על השגת גבול ואזהר' הנ”ל על משך שלש שנים לבל ידפיס שום אדם אחר זה הספר בשום אופן היו' יום א' מנחם שנת תקנ“ד לפ”ק [לבוב?].

160. כ“ד דף ולא כולם ממוספרים. חלק מן הדפים נדפס באותיות מרובעות. בסוף הספר באה כאן תוספת שאינה בשאר המהדורות: “ובכן יהי רצון מלפניך ה' או”א שכשם שאני מטהר א”ע למטה כן תטהר נשמתי מלמעלה בנהר דינור בשם ביה צור עולמים ויהי נועם וכו‘. ואח“כ ירחץ ויכוין באותיות שם ע”ב כל אות ואות על ב’ ידיו ותחלה יערה מים על יד ימין ויכוין באות י' פשוטה ויערה על יד שמאל ויכוין ג“כ כך ואח”כ חוזר על ימין ויכוין באות ו' המילוי ואח“כ על יד שמאל כך ועד”ז שאר האותיות ונמצא מערה על כל יד עשר פעמים ואח“כ יערה על יד ימין עשר פעמי' רצופים ויכוין עשר אותיות הנ”ל אות א' בכל פעם י' פשוט' בפעם ראשון ו' המילוי בפ“ב וכן שאר אותיות ועד”ז על יד שמאל“. כמו כן הנוסח כאן בדף יז, ב – יח, א: “המבעה לשון שן, ר”ל האכילה הגסה וההבער זה הכעס…” ובדף יט, ב הנוסח כאן: “אין לפרש כמו שאנו אומרים רע ממש אלא כרע הוא ג”כ עובד שהוא מדרגה…" ובשאר המהדורות: “אין לפרש כמו שאנו אומרים רע ממש אלא הרע הוא ג”כ טוב רק שהוא מדרגה…"

מהדורה בלתי רשומה, בספריית דר' ישראל מהלמן.


4] ספר צווא' ריב"ש והנהגות ישרות… אב“ד ומ”מ… ה“ה צוואו' והנהגות ישרות בתו' ובתפל' ובשא' מדות… בוצינא קדישא מו' ישראל בעש”ט ונותספו[!] עוד… ד“ק מו' דוב בער מק' מעזריטש גם כוונת הרחיצה במקום מקוה מהאריז”ל פה ק“ק זאלקווא נדפס אצל הרבני המופלא מהו' גרשון בן הרבני המנוח מהור”ר זאב וואלף סג“ל זלה”ה ליטעריס תחת ממשלת אדוננו האדיר הקיסר רומשיר אונגרין ביהם גאליציאן ולאדמריאן קינגליכה אפסטלשי מייסטעט פראנץ השני יר“ה בשנת תקנ”ה לפ"ק.

160 [24 דף].

ב“שם הגדולים השלם” – קרענגיל, פיעטרקוב תר“ץ, בערך “צוואת הריב”ש”, מובא דפוס “זאלקווא תק”ה“, וצ”ל: תקנ"ה.


5] ספר צוואת ריב"ש והנהגות ישרות… ונתוספו עליה‘… פה ק"ק זאלקווא… תחת ממשלת אדוננו הקיסר רומשיר אונגרין ביהם גאלי’ קינג' מייסטעט פראנץ השני יר“ה חש”ד (תקנ"ו?).

160 [24 דף]. פרופ' ג. שלום סבור שדפוס זה הוא דפוס ראשון.


6] ספר צוואת ריב"ש והנהגות ישרות… פה ק“ק לבוב תחת ממשלת אדוננו הקיסר רומשיר אונגרין פיהם גאלי' ולדמי' קינג' מיסטעט פראנץ השני יר”ה בדפוס מהור“ר שלמה יאליש רפאפורא דר לובט צו דרוקין אין צוואנציגטין מאריץ שנת תקנ”ז לפ"ק.

160 [24 דף].

על פי מכתב מדר' נ“מ סרנה נמצא בספריית בית המדרש לרבנים בניו יורק דפוס חמ”ד תקנ"ז.


7] ספר צוואת מריב"ש והנהגות ישרות… וגם נתוספו בו י“ר מהאר”י זלהה מכוונת הרחיצה במקום מקוה וכבר הזהירו רבותינו ז“ל בגזירת נח”ש על השגת גבול ואזהר' הנ“ל על משך שלש שנים לבוא בדפוס שום אדם אחר זה הספר בשום אופן בשנת תקס”ג לפ“ק חמ”ד [מינקוביץ?].

160 [22 דף].

בספריית פרופ' ג' שלום.


8] ספר צוואת ר' ישראל בעש"ט… וגם נתוספו בו י“ר מהארי זללה מכוונת הרחיצה במקום מקוה בדיהרנפורט [ברדיטשוב] לפרט גאל ישראל [תקעה] לפ”ק.

160 [24 דף].

עי' רשימת אברהם יערי ב“קרית ספר” שנה כ"א (תש“ד-תש”ה) עמ' 110 סי' 16.


*9] ספר צוואת ריב"ש והנהגות ישרות, זאלקווא [תק"פ? 1820].

40.

ון-סטראלן עמ' 117; אברהמ’ס “צוואות” עמ' 296.


10] ספר צוואת ריב"ש והנהגות ישרות… כמש“נ תקנ”ז ועתה הוגה בעיון רב חמו“ד [יוהאניסבורג תר”י לערך].

160 כ“ד דף. בסוף הספר: “אברך בוראי רועי האל מחוללי אשר הגיעני עד הלום להתחיל ולגמור הדפסת הספר הקדוש הלז פנה אלינו רחום יחננו זכור עלינו רחמיך י”ר בזו השנה יבא לציון גואל”. על פי הסימן יוצא כי אברהם פאריזער היה מו“ל ספר זה. מסתבר שזהו הדפוס הרשום אצל פרידבערג עמ' 867 ס’י 117/10: “[יוהאניסבורג תר”כ]”. המהדורות 3, 6, 10 (שמא גם 1, 2) נדפסו גם דף על דף.


11] ספר צוואת ריב"ש והנהגות ישרות… נדפס בהוצאת השותפים ה“ה הרבני המופלג הנגיד הגביר מוהר”ר משה ליב הלוי איש הורוויץ נ“י חתן הרב דפה וגיסו ה”ה הרבני המופלג מוה' ישעי' אשר הורוויץ נ“י טשערנאוויץ בשנת תרי”ט לפ"ק.

Zewuas Riwasch, Czernowith gedruckt bei Johann Eckhardt und Sohn 1859.

160 כ' דף.

בראש הספר נדפס “פי' מר' ישראל בעש”ט [על הודו]", עם הטכסט, ובסופו בא מכתב של הצדיק ר' משה יהודה ליב מסאסיב.


12] ספר צוואת ריב"שטשערנאוויץ תרט"ו.

160 פרידברג עמ' 867 סי' 117/8.


13] ספר צוואת ריב"ש… והנהגות ישרות… לבוב בדפוס האברך המופלא מוה' זלמן ליב פלעקיר ושותפיו נ"י.

Zwuos Ribesch, Lemberg Druck des F. Galinski und S. L. Flecker 1860.

80 י"א דפים.


14] ספר צוואת ריב"ש… והנהגות ישרות… לבוב.

Druck v M. F. Poremba in Lemberg 1863.

80 [12 דף].


15] ספר צוואת ריב"ש… והנהגות ישרות… לבוב.

Druck und Verlag von J. M. Stand, Lemberg 1864.

80 [12 דף].


16] ספר צוואת ריב"ש… והנהגות ישרות…

80 [14 דף].

Lemberg gedruckt bei A. J. Madfes 1865.

בסוף המהדורות סי' 12–15 בא מכתב מר' משה ליב מסאסוב.


17] ספר צוואת ריב"ש… והנהגות ישרות… הספר הקדוש צוואות הריב“ש מרוח אפינו אור נשמתינו אור צח מרן אלהי' קדש קדשים בעש”ט זי“ע ועכ”י הם דברים העומדים ברומו של עולמים נמצא מכי“ק נדפס זה שני פעמים ועתה הוצאתי לאורה פעם שלישית עם הוספות: א) מכתב… מרן דובער המגיד ממעזריטש לעיר וקדיש… רבי ליב שרה’ס. ב) מכתב מהרב… רבי יעקב שמשון משיפיטיווקע ל… רבי ברוך ממעזיבוז. ג) מכתב מהרב הצדיק… רבי צבי הירש מזידיטשוב. ד) צוואת הרה”צ… מתלמידי הבעש“ט… הובא לבית הדפוס ע”י ר' אלעזר שענקיל בטארנא, קראקא בדפוסו של יוסף פישער (גראדגאססע 62) שנת תרנ“ו לפ”ק.

Druck v. Josef fischer Krakau – Verlag v. Lasar Schenkel Tarnow 1896.

80. כ"ח דף.


18] ספר צוואת הריב"ש… ה“ה צוואות והנהגות ישרות… בהוצאות ובדפוס החדש של השותפים הרבני הנגיד מוה' יהודא לייב נ”י ראזינפעלד, הרבני הנגיד מוה' שמואל יוסף נ“י קעסטענבוים, הרבני הנגיד מוה' יעקב נ”י לעווינגער פראמפאל נפשי "תערג" אליך… 1913.

80. י"ז (1) דף; יב דף (“דרכי ישרים”).

בסוף ה“צוואה” בא מכתבו של ר' צבי הירש מזידיטשוב לחסידים בבראד.

הספר דרכי ישרים נדפס יחד עם “צוואה” אבל בפאגינציה מיוחדת. בסוף הספר באה “צוואת הרב הצדיק מתלמידי הריב”ש".


19] ספר צוואת הריב"ש הובא לביה“ד ע”י יעקב יצחק ריינערמאן מחזיק סקלאד ספרים בווארשא נאלעווקי 34 ווארשא תער"ג אליך… 1913, ולמטה: 1918.

80. יז, (1) דף; יב דף (“דרכי ישרים”).

דפוס מאמהות על פי דפוס פראמפאל תרע"ג.

בספריית פרופ' ג. שלום.


20] ספר צוואת ריב"ש והנהגות ישרות… ספר יקר הנ“ל לא הי' בנמצא ע”כ העליתיו מחדש לדפוס למען יהנו ישראל מאורו והרוצה להשיגו יקבלו אצל דפוס שבתי קאהן סאקועני.

Druck und Verlag von Samuel Kohn, Sacueni (Bihor) [1920?].

160. מח עמ'.


21] ספר צוואת הריב"ש והנהגות ישרות… הסה“ק הזה נדפס כמ”פ ומחיבת הקודש ספו תמו ואגב שהו“ל כעת מחדש עברתי בין בתריו לטהרו מאלפי טעותיו והשלמתי חסרונותיו ממקורי ק”ק וציינתי מראי מקומות פסוקי אנ“ך ומאמרי חז”ל וגם הערות יקרות מספרן של צדיקים זצ“ל ונעתרתי לבקשת רבים וכן שלימים לשום פאר פה בספר הפירוש על הודו מהבעל שם טוב הקדוש נבג”ם דברים יקרים ונעלמים עומדים ברומו של עולם על מזמור ק“ז שבתהלים שתיקון הוא הק' זלה”ה לאמרו בעש“ק קודם מנחה זמן תשובה לכל. ותועלת דברי קודש רוח אפינו אור נשמתינו אור צח מצוחצח מרן אלקי ק”ק הבעל שם טוב זי“ע ועכ”י אמן כתיב הדר היא לכל חסדיו בספרן של צדיקים ז“ל להאיר עיני ישרים המישרים לבותם וכל המשתדל להביא ברכה זו לתוך ביתו מסייע בזה להדפסת יתר פניני מרגליות טובות מרבינו רבן של כל ישראל הבעש”ט ז“ל אשר אתי בכתבים, הק' יודא מכונה ליב אבראהאם מח' ס' מדרש ריב”ש טוב, עדעלין תרצ“ד דפוס והוצאות מוה' יודא מכונה ליב אבראהאם נ”י.

Druck und Verlag: Abraham Lipot, Edelény, Nachdruck verboten.

80. (8), לח, ח עמ'.

מעבר לשער הסכמה מאת רבה של עדעלין, ר' ישראל אברהם אלטר לאנדא, מיום ז' דחנוכה תרצ"ד: “טרח ויגע לחפש בחיפוש אחר חיפוש בספרים הקדושים עד שמצא מקור הברכה לכל הדברים הנאמרים בספר זה ועל פי זה עשה ותיקן הנוסחאות והחסרונות אשר נמצא בספר הזה מאז ועד עתה כדי שיוכל הקורא בו לרוץ בנקל למצוא בו ולטעום מטעמים אשר אהב כנפשו ולחזק עצמו בעבודת השם”.

והנה כמה דברים מתוך “פתח דבר מהמוציא לאור”: “ואחרי רואי שספרינו זה לא נתפשט כ”כ בגלילתנו חל עלי חובת ביאור בדבר משפט הספר ומעשהו… ראש וראשון המשתעשע בסה“ק הזה הוא האדמו”ר הגאון הגדול האלקי מופה“ד נז”י ותפארתו רבינו שניאור זלמן נבג“מ בסה”ק לק“א הנקרא תניא באגה”ק דנ“ז נ”ח… והנה זיכינו השי“ת ברו”ח להו“ל סה”ק הזה בהרבה תיקונים והוספות כי ההוצאה הישנה מלא שיבושים וחסרות קטנות וגדולות המבהילים עין הקורא [המהדיר מונה את השיבושים]… ואקווה כי ההוגים בספרי מוסר בכלל ובפרט בספרי חסידות יחזיקו לי טובה על מה שהגהתי ותקנתי".


22] צוואת הריב"ש… הנהגות ישרות… [עם] צוואת הרב הצדיק מתלמידי הריב“ש… נדפס פעה”ק ירושלם ת“ו שנת תש”ח לפ"ק.

160. סג (1) עמ'.

מעבר לשער: “אודה להשי”ת שזכיתי בזכות הורי… להדפיס את צוואת הבעש“ט ז”ל… הספר הזה וגם הספר אמת ואמונה ד“ת מאדמו”ר מקוצק ז“ל אפשר להשיג אצל המלבה”ד יעקב זאב בוך, ירושלם מאה שערים חצר הוכשטיין".

בסוף הספר: “מהמלב”ד. כאשר מתחלת המלחמה של החי' הנאצי ימ“ש אין לי שום ידיעה מאמו”ר יצחק אייזיק מאיר בהרב החסיד ר' אליעזר ואמי מורתי יוטא בת הרב החסיד ר' אהרן שמואל רוזנפלד ואחותו [= ואחותי] הצנועה מינדל ואחי הגדול אליעזר אליקים ואחי שמואל וגיסי יוסף בהרב החסיד ר' אברהם מאלינק, השי“ת יעזור לשמוע בשורות טובות. והיות שכל עבודתם היתה לקיים: למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו וגו', אמרתי להדפיס ספר הצוואה הזאת לזכרון ולטובתם ולזכות את הרבים, וזכות הבעש”ט זצ“ל יגן עליהם ועלינו וכל על ישראל אכי”ר, יעקב זאב בוך".

גם במהדורה זו נדפסו מכתביהם של הצדיקים מסאסוב ומזידיטשוב.


23] ספר צוואת ריב"ש והנהגות ישרות… כמ“ש בלבוב בשנת תק”ג לפ"ק [דפוס רוסיא מראשית המאה ה-19].

160. [20 דף].


24] ספר צוואת ר' בעש"ט… וגם נתוספו בו י“ר מהאר”י זלה“ה מכוונת הרחיצה במקום מקוה כ”ש בדיהרנפורט לפרט גאל ישראל [תקע“ה], אבל אין ספק שנדפס ברוסיא לאחר מכן. והשווה סי' 8: תקע”ה לפ"ק.

160. י"ז דף.


25] שבחי האר“י וצוואת הבעש”ט כתבי שבח יקר וגדולת האר“י ז”ל ששלחו מתם אל האר“י זצ”ל אשר היה באוצרות מוהר“ר יש”ר ורבים נכספים לחזות בנועם דבריהם כי איש אמונים כתבם.

הן זה זמן רב אשר נדפס ספר שבחי האר“י נבג”ם והנה לרוב חשיבותו ספו תמו ולא נמצא רק אחד בעיר ע“כ נתעוררתי להדפיסו שנית. והן הקרה ה' לפני ספר אחד נקרא צוואת ריב"ש מרבינו הקדוש איש אלקים ר”י בעש"ט והנה חכו ממתקים וכולו מחמדים והנה ראה ראינו שבא בפני עצמו הוא חיבור מעט הכמות אף כי איכותו רב וגדול מאד לזאת ראינו שטוב ונכון לחברו ביחד.

Gedruckt in Lemberg bey herz Grossman [1826?].

80. דף א – יז, א: “שבחי האר”י“; יז, א (באמצע העמוד) – ל: “צוואת הבעש”ט”.

פרידברג עמ' 960 סי' 282/3 מזכיר: “שבחי האר”י… ובהוספת צואת הר“י בעש”ט: שם [לבוב תקצ"ו].


26] תפילת הדרך // צוואת הבעש“ט זלה”ה הובא בריש ספר כתר ש"ט דפוס סלאוויטא.

160. 2 דפי קרטון, בסוף ה“צוואה”: “מי שרוצה להשיג זה הצוואה הקדושה נא לפנות להמוציא לאור ישראל משה געליס קרית צאנז – נתניא”.


דרכי ישרים    🔗


1] ספר דרכי ישרים והוא הנהגות ישרות מרבי מענדיל מפרעמישליין אלו דברים הנחמדים והנעימים מפז ומפנינים יקרים אשר איזן ותקן ועשה אזנים לתורה מלוקט מפי קדושי' עמודי העולם ה“ה בוצינא קדישא חסידא ופרושא מוהר”ר ישראל בעל שם טוב זללה“ה ומהרב המגיד בוצינא קדישא מוה' דוב בער מ”מ דק“ק מעזריטש וגם הוסיף נופך מדיליה אשר עד הנה לא עלו על משבח הדפוס שנמצא ת”י הרבני המופלא ומופלג בתורה וביראה חסיד ועניו מוהר“ר אברהם אבלי מטשידנב שהיה מקדם מ”צ ומ“מ בק”ק וויטקאב ובהגהת נכונות וישרות שמבאר כל סתום באר היטב וקראנו הספר הזה בשם דרכי ישרים כי הוא מורה לבני אדם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשה אותו האדם וחי בהם וכדי לזכות את הרבים חמו"ד [זאלקווא תקנ"ד?].

160. [30 דף: כוונת המקוה, פתח אליהו ואמר, ידיד נפש אב הרחמן, הודו עם פי' מר ישראל בעש"ט7, הנהגות ישרות. בסוף בא “מורא מקדש” (“נדפס פעם שלישית”), החל בדף 25].


2] דרכי ישרים

חמו“ד [זאלקווא תק”ס?]

160. [30 דף]. גם כאן נדפס על “מורא מקדש”: “נדפס פעם שלישית”.


3] דרכי ישרים… וכדי לזכות את הרבים קמו הני שותפי ה“ה הרבני מוה' יוסף בן ציון בנו של הרבני מוה' אברהם אבלי הנ”ל והרבני מוה' דוד במוהר“ר חיים והעלו את זה הספר על משבח הדפוס נדפס בזיטאמיר עיר גיבערני וואלינסקאי תחת ממשלת אדונינו האדיר הקיסר אלכסנדר פאוולאויץ הוא המושל בכל ארץ רוסיא וגם בשאר מדינות סביב מכל צד השם יר”ה בשנת וידריכם בדרך ישרה [תקס“ה] לפ”ק.

160. [12 דף].

מעבר לשער הסכמת ר' מיכאל ב“ר יעקב קאפיל מ”צ זיטאמיר מיום ד' אדר שני תקס“ה ואחרי כן באה הסכמה מר' יצחק אייזיק בר בצלאל מיום ב' אדר שני. עי' רשימת אברהם יערי ב”קרית ספר" שנה כ"ג (תש“ו-תש”ז) עמ' 247 סי' 5.

בספריית פרופ' ג. שלום.


4] ספר דרכי ישרים… הובא לבית הדפוס פעם ראשון בק“ק זיטאמיר ועתה קמו אנשי לבב ה”ה הרבני מהור“ר ארי' ליב ראפפורא וה”ה מוהר“ר פייביל שהאפל ונדפס פעם שנית בק”ק לאשצוב בשנת שובע שמחות נעימות בימינך נצח [תקע“ו] לפ”ק.

160. [13 דף]. נדפס יחד עם “ספר מר' ישראל בעל שם טוב”, ראה להלן בערכו סי' 2, והשווה רשימת אברהם יערי ב“קרית ספר” שנה י"ב (תרצ“ה-תרצ”ו) עמ' 242 סי' 4.


5] ספר דרכי ישרים… וגם הוספנו הנהגות אדם מהרב… מהר“ר אלימלך… גם הוספנו ספר זרובבל ונחמות ציון גדרוקט אין בארדיטשוב אין וואלינעשין גבערנעמט מיט בעוילגונג איינער העכשט פערארדענטן קייזערליכן צענזור אין ריגע בדפוס של הרבני מוהר”ר ישראל בהרבני המופלג מוהר“ר אברהם ב”ק נ“י בבארדיטשוב תעק”ז.

80. [15 דף].

ע' רשימת אברהם יערי ב“קרית ספר” שנה כ"א (תש“ד-תש”ה) עמ' 116 סי' 36.

בספריית פרופ' ג. שלום.


6] ספר דרכי ישרים… וגם הוספנו מורא תקדו ישרים דרכי ה' לפ“ק [לבוב? תקצ”ט].

80. [16 דף].

רוסט עמ' 796. על ספר “מורא מקדש” אנו קוראים גם כאן: “נדפס פעם שלישית”.

בספריית פרופ' ג. שלום.


7] ספר דרכי ישרים… וכדי לזכות את הרבים הובא לבית הדפוס ע“י השותפים ה”ה הרבני הנגיד המופלג מוהר“ר ישעי' אשר נ”י בהרב הגאון החריף שהי“ח מוהר”ר יצחק שמשון הורוויץ מייזלש נ“י אבדפ”ק והמדינה וגיסו המופלג הגביר מוהר“ר משה יהודה ליב הלוי איש הורוויץ נ”י נדפס פה“ק טשערנאוויץ בשנת וידריכם בדרך ישרה ללכת [תרט”ו] לפ"ק.

Darchei Jeschurim, Czernowitz 1855 Gedruckt bei Johann Eckhardt und Sohn.

160. יא (1) דפים. בסוף הספר מכתב מר' יעקב שמשון משיפיטיווקע והצדיק מזידיטשוב.


*8] ספר דרכי ישריםזיטאמיר תרט"ז… 1856 בדפוס א. ל. שפירא.

160. יא דפים.

וינר עמ' 305 סי' 2494.


*9] ספר דרכי ישרים… והוא הנהגות ישרות… לבוב בדפוס האברך המופלא מוה' זלמן ליב פלעקיר ושותפיו נ"י.

Darke Jeschorim, Lemberg Druck des F. Galinski und S. L. Flecker 1860.

80. י דפים. בסוף הספר מכתב מר' דוב בער ממעזריטש, מכתב מהצדיק משיפיטיווקע, מכתב מהצדיק מזידיטשוב ו“צוואת הרב הצדיק מתלמידי הריב”ש".


*10] דרכי ישריםלבוב [תרכ"ב].

פרידברג עמ' 253 סי' 1272/10.


11] ספר דרכי ישרים

Lemberg gedruckt bei A. J. Madfes 1865.

80. (9 דפים). בסוף הספר: תוספות כמו בסי' 9.


12] [דרכי ישרים] בתוך ספר: תיקון שמירת שבת… [וחלק שני: ספר פרי שבת…] הובא לביה“ד ע”י ה“מ מוה' יצחק אליהו נ”י נדפס אצל ה“ה הרבני מוה' מנחם מענדיל ווידער מ. – סיגעט בשנת תרח"ם ציון לפ”ק.

Druck von Mendel Vider M. – Sziget 1888.

160. [8], מג, מט, [3] דף. בראש הספר נדפסו “כוונת המקוה” ו“פי' מרבי ישראל בעש”ט" להודו; (7a-4a) ובסוף חלק שני דף לט, א – מה, ב נדפסו “הנהגות ישרות מבעש”ט".


13] ספר דרכי ישרים… והנהגות ישרות… כוונת המקווה ופי' מר' ישראל בעש“ט ז”ל להודו. בסוף הספר: “דרך אמת” לר' משולם פייביש מזבאריש והנהגות טובות מכתבי הר' שמואל וואלצים, פרעמישלא תר"נ.

בסוף הספר: Druck Zupnik, Knollwe et hammerschmidt Przemysl

160. כד דף.


14] ספר דרכי ישרים… פראמפאל תרע"ג.

80. יב דף. השווה לעיל בערך “צוואת ריב”ש" סי' 18.


15] ספר דרכי ישרים… ווארשא 1918.

80. יב דף. השווה לעיל בערך “צוואת ריב”ש" סי' 19.


16] ספר דרכי ישרים… דפוס קאהן, סעקילהיד [תש"א].


ספר מרבי ישראל בעל שם טוב    🔗


1] ספר מרבי ישראל בעל שם טוב אלו הדברים הנחמדים, מפז ואדרכמונים, מהיושב בשב' תחכמונים, אשר איזן ותיקן ועשה אזנים לתורה פירש נחמד על קפיטל קז וגם כוונת המקוה אשר נמצא באמתח' כתבי קודש של הרב המקובל איש קדוש אשר הופיע עליו רוח ממרום מוהר“ר ישראל בעש”ט זללה“ה אשר הועתק מפה קדוש הנ”ל ע“י אחד מתלמידיו ונמצא ביד כבוד הרב הגאון המפורסם בוצינא קדישא מוהר”ר שמעלקא ז“ה ה”ה אב“ד דק”ק ניקל שפארג והמדינה וכדי לזכות את הרבים ליראי ה' ולחושבי שמו הובא לבית הדפוס והדפסנו באותיות נאים ובדיו שחור נדפס פה ק“ק זיטאמיר עיר גובערני תחת ממשלת אדונינו הקיסר אווסע פרימו ועטליוסי וועלעקי ססאדאר ימפיראטאר אלכסנדר פאולוץ סאמא דרזיטשי ווסיע ראסיע ירום הודו בשנת יאמרו גאולי ה' אשרגאלם [תקס”ה].

160. [12 דף). מעבר לשער: “הסכמת הרבנים המופלגים דק”ק זיטאמיר“: ר' מיכאל ב”ר יעקב קאפיל ור' יצחק אייזיק (מקדם אב“ד דק”ק סאקאליוקי) ב“ר בצלאל מיום כ”ז כסליו תקס"ה.

עי' רשימת אברהם יערי ב“קרית ספר” שנה כ"ג (תש“ו-תש”ז) עמ' 248 סי' 8.


2] ספר מר' ישראל בעל שם טוב… הובא לבית הדפוס פעם ראשון בק“ק זיטאמיר ועת' קמו והתעוררו אנשי לבב ה”ה הרבני מוהר“ר אריה ליב ראפפורט וה”ה מוהר“ר מאיר פייבל שהאפל נדפס פעם שנית בק”ק לאשצוב Laszczow [שם העיר נדפס כשהוא מהופך] שובע שמחות נעימות בימינך נצ“ח [תקע”ו] לפ"ק.

ב“מורא מקדש” רשום גם כאן: “נדפס פעם שלישית”.

160. [13 דף].

נדפס יחד עם “דרכי ישרים”, ראה ערכו סי' 4, והשווה רשימת אברהם יערי ב“קרית ספר” שנה י"ב (תרצ“ה-תרצ”ו) עמ' 243 סי' 6.

וראוי להעיר, כי בשלושה אכסמפלרים שהיו לפני היו שני השערים: “דרכי ישרים” ו“ספר מר' ישראל בעל שם טוב” כרוכים זה אחרי זה בראש הספר.


ספר קטן    🔗


1] ספר קטן8סלאוויטא תקע"ט.

60. [31 דף].

נזכר במהדורת [זיטאמיר תרכ“ה?]. פרידברג עמ' 766 סי' 2–1 /646 מזכיר דפוסי זיטאמיר תקס”ה, ולאשצוב תקע"ה, אבל אין אלה אלא “ספר מרבי ישראל בעל שם טוב” סי' 1–2.


2] ספר קטן והוא הודו עם כוונות יחד עם הנהגות ישרות ודרך התורה והעבודה לשמה מאת רבינו הטהור רשכב“ה אור האלקי קודש קדשים המקובל הנורא עיר וקדיש מן שמיא שבחו מי ימלל כקש”ת רבי ישראל בעש“ט נ”ע ממעזיבוז נדפס מחדש עם הרבה מעלות והוספות כאשר יראה הרואה כש“נ מקדם בסלאוויטא בשנת תקע”ט [ווארשא תר"ך לערך].

320. כט, (1,2) דף. בראש הספר “זמר נאה לר' אהרן מקארלין”.


3] ספר קטן הודו עם כוונות יחד עם הנהגות ישרות ודרך התורה והעבודה לשמה אשר במעט דברים במעט שיחה בו או“ר זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה מקושט דברי אמת (כי לא אל ההגיון וחלקלקות המליצה וחשוקי' מטרת כוונת הנותן את התורה תורה צוה לנו משה וכל הדת הנתנה מורשה לקהלת יעקב) הנה אך יראת ה' אוצרו ויראת ה' טהור”ה דייקא והיא עומדת לעד ודי בזה דוב"ב שפתי ישנים ע“י מזבח הדפוס והנייר מהודר כמו בסלאוויטא בשנת תקע”ט לפ“ק [זיטאמיר תרכ”ה?]

320. לב דף.


4] ספר קטן… דובב שפתי ישנים ע“י מזבח הדפוס ובנייר מהודר כמו בסלאוויטא, בשנת תרכ”ה לפ"ק.

Sefer Kuton v Warszawie w Drukarni J. Lebensohna

320.

בספריית פרופ' ג' שלום, אכסמפלר לא שלם.


5] ספר קטן… והוא הודו עם כוונות יחד עם הנהגות ישרות מאת כקש“ת רבי ישראל בעש”ט נ“ע ממעזיבוז נדפס מחדש עם הרבה מעלות והוספות ע”י ר' פתחי' עזריאל ב“ר משה נ”י יעררמאן ווארשא בדפוס ר' יוסף אונטערהענדלער ז“ל בשנת תרמ”ט לפ"ק… 1889.

160. טז דף.



  1. פרט השנה הוא: קוית“י יהו”ה. שם הספר במהדורתו הראשונה הוא: “ליקוטים יקרים” ולא “ליקוטי יקרים”, כפי שמצטטים קצת חוקרים (עי‘ דברי יוסף וייס ב–JJL כרך ט (1958) עמ’ 186–187 הערה 47). מסתבר שהמהדירים המאוחרים קראו את הספר “ליקוטי יקרים” בהשוואה לשם הספר “ליקוטי אמרים” דפוס ראשון: קארעץ תקמ"א (אריה טויבר, “מחקרים ביבליוגרפיים”, ירושלים תרצ"ב, עמ‘ 23, סי’ א8).  ↩

  2. בן–יעקב (וכן יצחק רפאל ב“הארץ” מיום 31.5.60) רשמו חלק א‘: זאלקווא תקמ“ד, אבל אין ספק שנפלה טעות בפרט השנה ואין כאן אלא שנת תקנ”ד; והשווה רוסט ח"א עמ’ 494. בעניין הצד השווה שבין הספרים שנזכרו כאן עי‘ אליעזר צווייפעל, “שלום על ישראל” ח"א, זיטאמיר 1868, עמ’ 42 סי‘ ו, דובנוב, “תולדות החסידות”, עמ’ 53 ויוסף וייס במאמרו הנזכר בהערה 1.  ↩

  3. ע‘ דובנוב, עמ’ 55 ועמ' 474.  ↩

  4. ענין הנענועים בתפילה אינו חידושם של החסידים, והוא קדום, אלא שהחסידים פיתחו והדגישו אותו. ריב“ש ידע שהמתנגדים מתלוצצים על כך ואמר: ”כשאדם טובע בנהר והוא מראה כמה תנועות שיוציא עצמו מן המים השוטפים אותו בודאי הרואים אותו לא יתלוצצו עליו ועל תנועתו. כן כשמתפלל ועושה תנועות אין להתלוצץ עליו, שהוא מציל עצמו ממים הזידונים, שהם הקליפות הבאים לבטלו ממחשבתו בתפלתו" (“ליקוטי יקרים” יד ב).  ↩

  5. גם בליקוט המאוחר, “ליקוטי בעש”ט זללה“ה”, ווארשא תר“ע ושם תרפ”ט, מובאים הרבה מדברי ה“צוואה”.  ↩

  6. הו“ו הראשונה של ”ומתוק“ ירדה בהדפסה למטה, אבל אין ספק שהיא שייכת לחשבון הפרט, שאם לא כן יוצאת שנת תקמ”ז.  ↩

  7. הודו עם פירוש הבעש“ט נדפס גם בספרים אחרים, כגון ב”ספר מלאכי קדש“, ירושלים תרכ”ב, וב“תהלות שבת”, פיעטרקוב תרע"א.  ↩

  8. אין ספק כי שם הספר "שם טוב קטן" לר' בנימין בינוש הכהן, זולצבאך תס"ו, רחף לעיני אלה שקבעו שם זה לספר, והשינוי בא משום עינא בישא…  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47335 יצירות מאת 2636 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!