רקע
אברהם מאיר הברמן
על שלוש עשרה מצבות עתיקות בבתי הקברות בברודי

בשנת תרצ"ח שהיתי שבועיים בבית חותני בברודי (בפי העם: בראד). ידעתי כי העיר הזאת זכתה לרבנים חשובים ולחוקרים וסופרים מפורסמים. וכיוון שהיה לי יום פנוי החלטתי ללכת לשני בתי הקברות שבעיר: בית הקברות הישן (עד שנת תקצ"א) ובית הקברות החדש, כדי לראות את מקום מנוחתם של גדולי ברודי, רבנים וסופרים. הלכתי בלווית ר' משה’לי גלינר, איש החברה קדישא, והעתקתי כמה נוסחאות של מצבות שמצאתי בהן עניין, הן מצבות של רבנים והן של משכילים. אז לא ידעתי שתבוא שואה על בית ישראל ועם השמדת החיים היהודיים יוחרבו כל “בתי החיים” בערי ישראל.

ביקרתי גם בקלויז הידוע ב“חכמי הקלויז” הגדולים, אם כי בזמן האחרון ירד מגדולתו. על שינויים שחלו בו במשך השנים יעידו הדברים ששמעתי שם: כשבא המגיד ר' שלמה קליגר (כך היתה חתימתו ולא “קלוגר”, כפי המקובל) לברודי בשנת תק“פ, התפלל בבית הכנסת של “חכמי הקלויז”, והשתומם לראות, כי כמה תלמידי חכמים היו יושבים על מדרגות הבימה, ושום איש לא שם לב לזה. הביע תמיהתו לפני ר' אפרים זלמן מרגליות (יליד העיר תק“כ-תקפ”ח), שגם הוא התפלל שם, אמר לו ר' אפרים זלמן: אתה תמיה על זה, ואני אספר לך, כי כשבאתי אנכי להתפלל בקלויז, לא מצאתי שם מקום אפילו על מדרגות הבימה, והתפללתי בפלוש. ופעם בחצי שנה באחת השבתות היה השמש של הקלויז מבשר לי, כי אני מקבל עלייה ל”הגבהה". והוסיף ואמר לי: זלמנקי, קיבלת היום “עלייה שמנה”, ועליך להזמין לקידוש…

כשחזרתי לביתי בירושלים ראיתי, כי כמה מנוסחאות של המצבות שהעתקתי כבר נתפרסמו על יד נ“מ גלבר במאמרו “Aus dem Pinax des alten Judenfriedhofes in Brody” im “Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft”, XIII, Frankfurt a. M. 1920, p. 119–141 (להלן: “מאמר”) והוא, שישב בימי נעוריו בברודי והיה בקי בתולדות העיר, חיבר אחרי השואה ספר גדול על ברודי בסידרת “ערים ואמהות בישראל”, הכרך השישי: ברודי, ירושלים תשט”ו (להלן: “ברודי”).

ברשימתי זו לא הכנסתי את הנוסחאות שהעתקתי, כשהן נמצאות בחיבוריו אלה של גלבר, ורק שלוש עשרה מהן הבאתי, משום שיש בהן שינויים לגבי הנוסחאות של גלבר.


נוסחאות שעל גבי מצבות בברודי    🔗


בבית הקברות הישן


1)

פ"נ הגאון הגדול

מו' אפרים זלמן בהרב

הגאון כ"ת יהודא ליב שור

ונפטר יום א' ד' אייר

תל“ד לפ”ק תנצב"ה.

2)

פ"נ רבי פסח דיין מסקלאו

י“ט אייר תצ”ז לפ“ק תנצב”ה.


3)

פ"נ הר התורה מקור הבינות

שמעו הולך בכל המדינות

לא הניח תורה ומשנה ותלמוד

ספרא וספרי ותוספתא וירושלמי

שלא הניף כקמח בכברא

ולקח הסולת הברה

והכין מאכל מזומן

בכל ממתק ומשמן

בחדושיו המחודדות

ובתשובותיו הנחמדות

ופירושיו הנכבדות

מופת הלימודים והתוכנים

והפילוסופים האלקים

אב המליצים וטבעיים מובהקים

הרב הגאון חריף

ובקי החכם המפורסם

מהור“ר ישראל בע”מ

נצח ישראל בהרבני

מ' משה סג“ל זצ”ל…

(את השאר אי אפשר לקרוא. נפטר א' דחוה“מ פסח תקל”ב).


4)

כ"ג אייר תק"מ

פ"נ

אהרן ב"מ יהודה ליב הלוי

בעל המ' חסדי אבות


5)

נ' ו' שבט

שר וגדול נפל

בישראל [תקמ"ג]

כתר תורה

פ"נ

הרב המפורסם

גדול מרבן שמו

מ' חיים צאנזר

בהרבני מוהר"ר

מנח(ו)ם נחום

זצ“ל תנצב”ה


6)

פ"נ

איש חסיד אשר לא שכב כלל רק

משים לילות כימים והיה עוסק תמיד

בתורה ותפלה בעמידה לא שח שיחת

חולין וסיגף את עצמו בתענית

שנים רבות החסיד המפורסם מו' אברהם

במו“ה מאיר ז”ל תנצב"ה

נ' ג' כסליו תקע"ד


7)

נפטר במגפה יום שבת קודש

ט' סיון תקצ“א תנצב”ה

פ"נ אדם גדול ויקר הולך בתום עם

אלקים ועם אנשים דורש טוב לעמו ולעדתו

הרב מו"ה יעקב שמואל ביק

אבנים למצבה שבטי יה בחרו

האבנים תמו וזכרונם לעת נשארו

האבן הזה ישיב לאין והם יזכרו

נוחי נפש גבוהה מרוב מלחמה

נלחמת עם תשיקות בשר ורוח

גברת על כעס ותענימו אדמה

ולילא המגפה בזרוע רמה

כל כלי מות עליך לא הצליח

עתה במרומים עליך אור זורח


8)

נש"ק ונקבר

יום א' ט"ו כסליו

תקע“ט לפ”ק

הן עודנו בחייו צוה

לכתוב על מצבתו

אך שנה ימי מגורי עלי תבל

ויען כי עקימת נתיבות הכרתי

ראה ראיתי כי המה הבל

עודני באבי להמלט מהרתי

ה“ה המושלם מו”ה אלעזר

הלוי לנדא בן הגביר מו"ה

יהודה הלוי לנדא נכד

הרב מפראג ז“ל תנצב”ה


9)

מצבת אדם

שעמלו בחכמה ובדעת וכשרון לפ“ק [תקפ”ב]

מנוחות כבוד

הדב המפורדם

נזר ישורון פאר עמו

חכם אמתי יקר בדורו

מוהר"ר יעקבקא

בהגאון רשכב"ה מוה' יחזקאל

סג“ל לנדא אב”ד דק"ק פראג

זצ“ל תנצב”ה

נפטר בש“ק ב' מנחם תקפ”ב

אשר שוא לכם כותבי ציונים

כי תעפילו לעלות במקום גדולים

לכתוב מעלות איש גבר

אשר חצב לו מקום קבר

שם בשמי מרומים

בין רבבות אלפי טהורים

שם במאזנים ערכו יפלסו

ואתם שימו יד לפה הסו


בבית הקברות החדש


10)

פ"נ נכבד ונשוא פנים זקן ושבע ימים

הנבון וחכם ובנן של קדושים ה"ה

הרבני המופלג השלם הנגיד מו"ה

אברהם יצחק הלוי לנדא ז"ל

בהרב הגאון מוהר“ר חיים אב”ד

דק“ק פודקאמין זצ”ל (לפ“ג ה' תר”ט)

נפטר ביום ז' אדר לפ"ק

אוהב טוב ומישרים

בן גדולים ויקרים

רבו ימי חייתו

הלא היא תהלתו

מהולל בחיים

וזרח שבעתים

ציונים בלב חכמים

חקוקים לעולמים

הנודע בשערים

לראש בנים עטרת

ויותר מהם חכמתו

ימי עולם נשמרת

לוקח לשמים

נרו שם לתפארת

דבריו המחוכמים

אחריו פה למזכרת


11)

מצבת קבורת

הצופה לבית ישראל

הוא החכם הנכבד הרופא המובהק

התורני השלם המליץ המפואר

שוחר אמת ודורש טוב לעמו

כבוד מ' יצחק ב“ר שלמה ערטער ז”ל

רוחו שבה למרום ביום ב'

דחוה"מ פסח בבקר וגויתו אל

האדמה למחרתו אחר הצהרים

שנת ה’תרי“א לב”ע

בשמונה וחמשים לשנות חייו

יעמ"ש

של נעליך בן אדם כי אדמת קדש היא

הצופה לבית ישראל בה ישכב ינוח

מרחם הקדישו אל צופה נתנהו

ויגע אל פיו – ותנח עליו הרוח


12)

עדה המצבה

על הטמונה בגל

היא האשה היקרה טובת לב

וטובת שכל מ' צביה איפשטיין

ב' החכם הנכבד הצופה לבית ישראך

המנוח מ' יצחק ערטער ז"ל

כשני ירחים אחרי מות אביה

רוחה שבה לאלהים בדמי ימי'

בשנת שלושים ושבע לשנות חיי'

באחד ועשרים בסיון ה' תרי“א לב”ע

רעותיה תזעקנה הוי בעלה ימרר בבכי

אמה אין מנחם לה ובנה יחידה יבכה

את האבידה כאשר יגדל ויהי לאיש.

תעמ"ש

צביה בת יצחק הבת העדינה

נחלת שפרה לה כשרון תכונותיה

לב טהור נפש יקרה רוח חנינה

כי סמך הצופה את ידיו עליה.


13)

מצבת קרובת

החלוץ

יהושע בן שכנא שור

מיום עמדו על דעתו עם רדתו בור

לו לחם שערים עם מורדי אור

אחלי יהי שמו שמור לדור ודור

נפטר יום י“א אלול תרנ”ה


הסברים    🔗


1 – ר' אפרים זלמן היה גדול בתורה ואביו של ר' אלכסנדר סענדר בעל ספר “שמלה חדשה (תבואת שור)”, זאלקווא תצ“ג שנדפס בהרבה מהדורות. נוסח המצבה נדפס בשינויים ע”י גלבר ב“מאמר” עמ' 120. השווה גם “ברודי” עמ' 22, 336.

פ“נ – פה נטמן; תנצב”ה – תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.


2 – ב“מאמר” עמ' 225 מובא מתוך הפינקס: “(י)ט אייר סמוך למנחה מת הדיין המצוין המפורסם מוהר”ה משקלאוו". עד הדור האחרון היו נוהגים להשתטח על קברו ולבקש על אשה המקשה לילד. “ברודי” עמ' 22, 68, 332.


3 – ר' ישראל בר משה (ישראל זאמושץ) היה תלמיד חכם גדול ומראשוני המשכילים. הוא חיבר ספרים שונים וספרו “נצח ישראל” על ספר “הכוזרי” נדפס ראשונה בפרנקפורט דאודר בשנת תק“א. נוסח המצבה נדפס ב”מאמר" עמ' 131 בשינויים. בפינקס היה רשום: “תקל”ב א' דחוה“מ פסח מת הרב מוהר”ר ישראל בעל המחבר נצח ישראל שהיה בקי בכל שבע חכמות. אחיו של ר' פינחס לפינר" השווה “מאמר” עמ' 130, “ברודי” עמ’173, 176–177.

בע"מ – בעל מחבר.


4 – ספר “חסדי אבות” לר' אהרן הופיע בזאלקווא בשנת תקכ"ח. “ברודי” עמ' 77.


5 – ר' חיים צאנזר היה מחשובי “חכמי הקלוז”. הוא עסק גם בקבלה. תחילה התנגד לחסידות, אבל לאחר מכן נטה לה. “ברודי” עמ' 63, 68, 330, 334, 344.


6 – בברודי היה ר' אברהם ידוע בשם “דער שטייענדיקער חסיד”. “מאמר” עמ' 137 ו“ברודי” עמ' 80. נוסח המצבה בשינויים. השווה גם “ברודי” עמ' 347.


7 – יעקב שמואל ביק היה סוחר ונטה להשכלה. כמו כן ידע כמה לשונות והשתמש בהן בחיבוריו. בסוף ימיו התרחק מן המשכילים. “ברודי” עמ' 181–183.

נלחמת תשיקות, שמא צ“ל: תשוקות; ותענימו אדמה, שמא צ”ל: ומנעמי; ולילי, כפי המבטא בגליציה במקום: ולולי.


8 – אלעזר מת בהיותו בן כ"א שנה, לפי נוסח המצבה שהוא עצמו כתב. אביו היה בנו של ר' יעקבקא לנדא ונכדו של הרב הנודע ר' יחזקאל לנדא מפראג. כל המשפחה נטתה להשכלה. “ברודי” עמ' 174.


9 – ר' יעקב לנדא נקרא בפי העם משום חביבות בשם: “יעקבקא”. הוא למד תורה בעיקר מפי אביו אבל גם מפי אחרים. הוא היה סוחר ומחשובי העיר ומשכיליה. חידושיו נדפסו בתוך ספרי אביו וגם בספרים אחרים של חכמי הדור. “ברודי” עמ' 165, 174.


10 – אברהם יצחק לנדא היה סוחר עשיר ומשכיל שנון. בברודי סיפרו עד הזמן האחרון סיפורים המעידים על חריפותו ושנינותו. “ברודי” עמ' 174.


11 – יצחק ערטער היה מראשי המשכילים בברודי ומראשוני הרופאים המוכתרים בגליציה. ספרו הסאטירי “הצופה לבית ישראל” נדפס לראשונה בשלימותו בווינה תרי“ח, ואחרי כן במהדורות שונות. הסיפור הסאטירי הראשון “תשליך” הופיע לראשונה בפראג ת”ר. “ברודי” עמ' 183–185, 215–216.

יעמ“ש – ינוח על משכבו שלום. ובמצבה הבאה של בתו: תעמ”ש – תנוח על משכבה שלום.


12 – אפשר שצביה היתה אשתו של מרקוס אפשטיין, מורה לפולנית בבית הספר היהודי בברודי בשנת 1870–1877, השווה “ברודי” עמ' 248.


13 – יה“ש היה עשיר, ואם כי היה קמצן מטבעו אסף כתבי יד וספרים נדירים. בקיאותו בספרות היתה גדולה וסגנונו היה חריף, “החלוץ” שלו הופיע בשלושה עשר ספרים בשנים תרי”ב – תרמ"ט, והוא מאסף מדעי וביקורתי ובולט בעיקר בדבריו החריפים והשליליים על התלמוד. “ברודי” עמ' 213–220.

בברודי היו אומרים כי יה“ש חיבר את שלוש הנוסחאות האחרונות של המצבות. ואחד מזקני ברודי אמר לי, כי יה”ש כתב “עד רדתו בור”. וסתת המצבה שינה מדעתו או בהשפעת חרדים וניסח: “עם רדתו בור” במובן שרק עם רדתו בור עמד על דעתו.


נספח    🔗


בימי שהותי בברודי התיידדתי עם ר' חיים גלינר, יהודי תלמיד חכם ובעל חוש הומור מפותח לדברי פולקלור, שהיה באותו זמן שמש בקלויז של “חכמי הקלויז” וגם דורש לפני קהל המתפללים שם בשבת בשעת הסעודה השלישית.

מפיו שמעתי, כי לפי אגדה אחת מתה בברודי לפני הרבה שנים בתולה חסידה. וכאשר באו נושאי המיטה להביאה לבית הקברות, לא יכלו להרים את המיטה מן הארץ. ניגש אחד מן החבורה ולחש לה, כי במקום זה יבנו בית מדרש, ורק אז יכלו להרימה מן הארץ. ועל המקום הזה בנו את בית המדרש שנקרא תחילה “קלויז רבתי”.

כל באי בית מדרש זה היו למדנים מופלגים בתורה. שם התפללו ר' חיים צאנזר, ר' יחזקאל לנדא, ר' משה מאוסטרה ואחרים, והם נקראו “חכמי הקלויז”. בין “חכמי הקלויז” האחרונים היו ר' אפרים זלמן מרגליות והמגיד ר' שלמה קליגר. כל “חברי הקלויז” חוץ משנים האחרונים היו מתנגדים קנאים, ושם הטילו חרם על הבעש"ט. חזן הקלויז בימים ההם היה ר' גרשון מקיטוב.

מספרים, כי כשדרש אחד מן החכמים בקלויז ולא היו עליו עוררין, תלה זאת רק ברחמי שמים… ר' פינחס הלוי איש הורוויץ בעל ה“הפלאה” דרש שם והצליח, אמר: זה היה רק בסייעתא דשמיא.

הגאון ר' יוסף תאומים בעל “פרי מגדים” דרש פעם לפני “חכמי הקלויז”, ומוכרח היה להפסיק את דרשתו, כיוון שהקיפוהו בקושיות, ולא היה יכול להשיב עליהן. פעם אמר: דבר זה אמרתי לפני “חכמי הקלויז” ונהנו מדברי.

על סיבת צאתם של ר' יחזקאל לנדא, ר' גרשון מקיטוב ור' משה מאוסטרה מבראדי, מספרים אגדה זו:

פעם אחת בחודש אלול באו אנשים ל“עשירית שטיבל” (בית כנסת של עשרת הבטלנים) והתוודו, כי חטאו עם ה“לאנד רביצין” (אשת רב המדינה), וביקשו תשובה. כששמעו “חכמי הקלויז” את הדבר הזה נתרגשו ונתפעמו מאד, ובעיקר, כשראו, שרב המדינה אינו מגרש את אשתו, והתחילו לדבר בו. כשהגיעו הדברים לאזני הרב לא טמן ידו בצלחת והלשין לפני שר המחוז, כי ר' גרשון מקיטוב, ר' יחזקאל לנדא וא' משה מאוסטרה מוציאים דיבה על אשתו. נקראו הרבנים לפני שר המחוז, והוא העניש אותם, שכל אחד מהם חייב לשלם מאה אדומים עבור הוצאת דיבה. ומי שאין לו כסף לשלם, חייב מלקות. באותו זמן היו לו, לר' יחזקאל לנדא שלוש מאות אדומים, שילם מאה ואמר עוד פעם, שאשת רב המדינה היא זונה, שילם עוד מאה אדומים, והכריז שוב: זונה היא, ושוב שילם. ואמר: לוא היו לי עוד מאה אדומים הייתי מכריז על כך עוד פעם… ר' גרשון מקיטוב ברח. ור' משה מאוסטרה ספג מלקות. להם לא היה כסף לשלם. כשברח ר' גרשון, רדפו אחריו, והנה נחסם הדרך מחמת חומה גבוהה, ולא היתה דרך לעבור. בא “גוי” והרים את החומה, ור' גרשון נמלט. מובן שה“גוי” לא היה גוי, אלא אליהו הנביא…

אומרים כי מעשה זה נרמז בספר “נודע ביהודה” לר' יחזקאל לנדא, תשובה ע"ב, בעניין השאלה “מקצה ארץ לועז”. ושינה המחבר וכיסה, משום דרכי שלום…

כאשר נסע ר' יחזקאל מברודי בא אליו השמש הזקן של הקלויז, ובידו כתב-יד. הוא ביקש שישים עינו על החידושים שחידש באותו ספר שהביא אתו. משום “והדרת פני זקן” לא סירב, וקרא בספר. הגאון התפעל מאד מחידושיו של השמש. וכשהחזיר לו את כתב-היד, אמר לו: לוא לא היו אנשי ברודי גאוותנים כמו שהם הייתי מציע להם למנותך רב. ולא אמר זאת בדרך הלצה.

ובעניין השיחה של ר' אפרים זלמן מרגליות עם הנגיד ר' שלמה קליגר בעניין הצפיפות ב“קלויז”, סיפר לי ר' חיים גלינר נוסח שונה במקצת: כשבא המגיד לברודי וראה, שאנשים יושבים על מדרגות הבימה וגמרות בידיהם, תמה והביע את תמיהתו לפני ר' אפרים זלמן. אמר לו ר' אפרים זלמן: כשבאתי אני לברודי הייתי מתפלל על יד התנור, כיוון שלא היה מקום אחר פנוי. וכשקיבלתי פעם בחודשיים “שביעי”, אמר לי השמש: זלמנקי, עליך להזמין היום לקידושא רבא, כיוון שקיבלת עלייה שמנה… הזמנים נשתנו.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48806 יצירות מאת 2703 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20830 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!