רקע
דב נוי
מב. מכירת התרנגול על תנאי

מפי: דויד כהן (נאבל – חדרה)


רמאי נודע בעיר קנה תרנגול בחמישה ריאל והלך לשוק כדי למכור אותו בריאל אחד. הקונים שביקשו לקנות את התרנגול הבינו שיש כאן מעשה תרמית ולא רצו לקנותו. אחד שהרהיב עוז בנפשו, בא אל הרמא, נתן לו ריאל אחד, ורצה ליטול את התרנגול.

— חכה! — אמר לו הרמאי. — יש לי תנאי.

— מהו?

— שתזמינני להיות שותף באכילתו.

שמע זאת הקונה ומייד הסתלק.

בא קונה שני, שמע את התנאי וגם הוא הסתלק. עד שבא רווק צעיר, שילם ריאל ונשבע שיזמין את המוכר לאכילת התרנגול. הוסכם ביניהם, שאם ישמע המוכר שלוש פעמים את הקריאה “בוא ותאכל”, יבוא ויאכל.

הצעיר שילם, לקח את התרנגול והלך אתו הביתה, מבלי להרגיש, כי המוכר עוקב אחריו. ובלבו חשב, שיעלה בידו להערים על הרמאי. מה עשה? שחט את התרנגול, צלה אותו, עטפו בנייר והלך אל אהובתו. הרמאי שעקב אחריו וראהו נכנס פנימה, מיהר להציב סולם ולעלות על הגג של אותו בית עצמו.

כאשר התיישבו הצעיר ואהובתו ליד השולחן והתחילו לאכול, נזכר הצעיר בשבועה שנשבע. מה עשה? יצא החוצה ואמר שלוש פעמים בלחש: “בוא ותאכל! בוא ותאכל! בוא ותאכל!”, כי היה בטוח שהמוכר לא ישמע את קולו. והנה מיהר הרמאי, שהיה על גג הבית לענות: “הנני! הנני!”, ירד במהירות מן הגג, נכנס הביתה והתחיל לאכול מן התרנגול הצלוי יחד עם בני הזוג.

כאשר גמרו השלושה לאכול, רמזו בני הזוג לאורח הבלתי רצוי שעליו להסתלק. אך האורח עשה את עצמו כאילו איננו מבין את הרמז והמשיך לשבת במקומו. ישב, ישב, עד שפתאום הודיעה המארחת: — בעלי מתקרב! וכאשר ימצאכם בבית, רע ומר יהיה גורלכם וגורלי כאחד! — והיא מיהרה לדחפם לחדר צדדי. בינתיים התאושש הרמאי וביקש לצאת מן החדר עצרו בעדו הצעיר ואמר: — אתן לך חמישה ריאל, אך אל תצא עכשיו מן החדר. כי בעל־הבית יהרגני…

— תן חמישה ריאל — הסכים הרמאי.

כעבור שעה קלה קם הרמאי שוב וביקש לצאת… ושוב התחנן הצעיר שלא יעשה זאת, כי בראשו הדבר.

— תן את כל כספך! — ציוה עליו הרמאי, ובאין ברירה נתן לו הצעיר את כל כספו.

רק שילשל הרמאי את הכסף לכיסו, ושוב ביקש לצאת. ושוב התחנן הצעיר בפניו של איעשה זאת. — הרי על־ידי כך אתה שוחט אותי — ביקש.

— תן לי את כל לבושך — ציוה הרמאי ואעזוב אותך פעם ולתמיד…

— אתן לך את הכל — הסכים הצעיר והתחיל לפשוט את בגדיו. כאשר היה עירום כביום היוולדו, פתח הרמאי את הדלת והזמין את בעל הבית להיכנס.

— מה מעשיכם כאן — שאל בעל הבית מלא תמיהה על הזוג המוזר. ונשמתם של הצעיר ושל בעלת־הבית פורחת…

— באנו להתרחץ — ענה הרמאי בנחת.

— מה? האם ביתי הוא בית־מרחץ ציבורי?

— אני באמת לא האמנתי לאיש זה! — אמר הרמאי בנימה של ניצחון. — וכדי להוכיח לי את צדקתו פשוט את בגדיו…

זרק בעל־הבית את שני הטיפשים המטופשים מן הבית.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47408 יצירות מאת 2636 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!