(עם פתיחת הקונגרס הל“ט של פא”ן בירושלים, יום ב' בטבת תשל"ה, 16.12.74)
רצוני לנגוע במלים מעטות בשני עניינים גדולים. עניין הקרקע בספרות ועניין הגבורה המוסרית של ספרות. ושניהם מבחינת המקום שבו אנו מתכנסים ובו הם משיקים זה אל זה עד כדי רציפות וביצור הדדי.
כי ראשית, נוסף למוח וללב פועלת ביצירה גם כברת האדמה אשר עליה דורך האדם, והיא המעצבת מתחת רגליו את דמות דיוקנה של מחשבתו או את ההלָך וההד של שירתו. יפה הביע את זה המשורר הנפלא רבי נחמן מברסלב: לכל רועה, אמר, יש ניגון מיוחד לפי העשבים אשר שם הוא רועה. והעיר ירושלים במיוחד איננה רק נקודה גיאוגראפית אלא טריז חי ומדבר תקוע תוך מעמקים היסטוריים, משם הוא שואב ומעלה קולות קוראים ללא הרף של אדיאה מוסרית, של אידיאל המובן כל כך וקשה כל כך שאליו מתלבטת האנושות כולה ושדפק ברוב עוצמה בכל מה שנוצר כאן במשך אלפי שנים והד דופקו הולך ונשמע בספרות העולמית כולה. כאן ניגון הרועה נשמע ביתר ייחוד וביתר בהירות.
כי הספרות בכל הזמנים ולא כל שכן בימינו אינה רשאית להיות שעשוע ומזמוטים אלא המשך הנבואה, וודאי דמות חדשה, תמיד חדשה, אבל אותה דחיפה רצופת כשלונות עד כדי יאוש ובכל זאת בהתמדה ובתנופה עקשנית. הספרות צריכה להיות תמרורי אותה דרך, אותה דחיפה.
ומכאן העניין השני, האמונה בספרות. כי יאוש ואמונה אינם מתרחקים לעולם זה מזה בספרות. הראשון חושף את האמת, והשניה הוא השגב והבכל-זאת של ספרות ורוח האדם. אפלטון היווני לא היה הראשון שחזה את רצינותה וכוחה של אמנות לשַנות צורת החברה, ואלכסנדר סולז’ניצין איננו האחרון שראה צורך להזכיר לסופרים שהם אנשי הממשלה האחרת, הנגדית. רצונכם להכיר מידת כוחם וגבורתם של אנשי החזון למקטנם ועד גדולם, ראו את האימה והחרדה שהם מטילים על כל רודן עריץ שתופס את הדוכן על יד ההגה הממשלתי. והרי מתוך ברזל נפשי זה חושלה גם אמונתם של נביאי ישראל. גם הם גורשו מארץ לארץ או הומתו, גם הם הושלכו אל בורות, אבל קולם לא הָהסה. ועדיין אי אפשר לשוטט כאן בסימטאות הצרות והעקלקלות של ירושלים ושלא לשמוע דריכת צעדם הכבד על המורדות והמעלות שהם כמו מרצפת אחת יצוקה מסלעים וטרשים.
בשם מרכז פא"ן בישראל ניתן לי הכבוד לקדם את פניכם בברכה ובהוקרה, נציגים מאד חשובים של ספרויות ארצות רבות, אנו מקווים שתשאו בלבבכם רשמים עמוקים מירושלים, העיר והאידיאה, בדרככם הביתה אל שולחן עבודתכם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.